ידיעון 2581 פר' מטות

בס"ד, כ"ב בתמוז תשס"ח
 
שבת קודש "מטות – מברכין החודש"
 
 
תפילת שחרית
08.30
הדלקת נרות
19.21
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
11.00
מנחה, קבלת שבת, ערבית
  
19.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
20.45
מנחה גדולה
13.30
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.30 – 23.30
 
שעור בגמרא – דף יומי
17.15
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
17.30
 
 
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
18.00
 
 
מנחה קטנה
18.00
 
 
ערבית, הבדלה
20.23
 
 
 
 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
 
   כיתות א'-ג' - יוסי שניאור
   כיתות ד'-ו'   - שמוליק ברוכי
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00
    שחרית, ה'                     05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30
   מנחה בבית הכנסת           18.30    
   רבע לערבית                   20.00
   ערבית                          20.15
                       
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
הרב ירון במילואים עד סוף השבוע.
 
 
שעור בנ"ך לא יתקיים
 
יום ראשון
בית שפירא
התעמלות לגברים
17.30
יום שני
מועדון
בית מדרש לגימלאים
08.30
יום שלישי
מועדון
צ'י קונג לבגירים
17.30
יום רביעי
מועדון
מפגש ערבית לבגירים
18.30
חדר עיון
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
21.00
 
שעור ניצוצות מהדף היומי לא יתקיים
 
יום חמישי
חדר עיון
שיעור בדף יומי
06.30
יום שישי
בית שפירא
יחדיו ב-ו'
09.00
 
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי תפילת ערבית בחדר עיון
 
 
סיימתי את שנת השבתון ואני רוצה לכתוב כמה מלים על חוויה של לימוד שעברתי בשנה האחרונה בלימודיי במדרשת "אביב" יום בשבוע.
מדרשת "אביב" פועלת בעיר ל-אביב. זהו בית מדרש חם ומשפחתי לנשים וצעירות המבקשות ללמוד תורה לשמה ומתוך כך לעסוק בבירור תורני אמוני. במדרשה לומדים תורת חיים: אמונה, תנ"ך, חסידות והלכה לאור תורתו של הרב קוק זצ"ל.
זכיתי ללמוד מפי שלושה רבנים: הרב ערן טמיר, הרב מיכה הלוי והרבנית פנינה נויבירט. כל שיעור שלהם העניק חשיבות מיוחדת ליישובה של ארץ-ישראל ולאחדותו של עם ישראל, תוך כדי לימוד ושיחה על בעיות אקטואליות.
זכיתי להעביר כמה מהשיעורים האלה בבית המדרש של הבגירים ושמחתי לראות את ההתעניינות האמיתית שלהם בנושאים הנלמדים.
שנזכה כולנו לראות בגאולה שלמה.
ריקי שטרן
 
מה בגיליון ?
  • פינת ההלכה – הרב ירון
  • מי אתם גרעין עצמאות – יצחק שניאור
  • כולנו – פותחים דרך חדשה – נחום ברוכי
  • על ההפטרה לפרשת פנחס – יעקב שניאור
  • לקראת אסיפה – הנשיאות
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • בשדה החינוך – דקלה שניאור, מועצת הפעילול
  • מבט על החשמליה – שלמה פורשר/עפרה פארן
  • שירותי תקשוב עסקי – שמוליק ברוכי
  • תכנית השבוע בבני-עקיבא
                                                 וכלבו דף          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
     נר זיכרון !
     עידוא זכאי ז"ל – כ"ה בתמוז תשמ"ג
 
 
פינת ההלכה
 
חימום אוכל בשבת – ד'
ראינו כי ישנם מצבים שבהם חימום אוכל בשבת אין בו משום בישול: כגון מאכל מוצק שהתבשל לפני השבת, ולדעת הרמ"א גם מאכל נוזלי שעדיין לא התקרר לגמרי. ואולם, גם אם אין במאכל זה משום איסור תורה של בישול, עדיין ישנם מצבים שבהם אסור לחמם את האוכל הזה מפני הגזירה שגזרו חכמים שאדם נראה כמבשל.
כבר הזכרנו בעבר שלאחר שנחתמה הגמרא אין לנו סמכות לחדש גזירות מדעתנו - ולכן מדובר בגזירות שנכתבו במשנה או בגמרא בלבד. כמו כן הזכרנו שלעניין גזירות אלו אין הבדל אם אדם באמת רואה אותך או לא, שהרי כבר קבעו חז"ל[1]: "כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין - אפילו בחדרי חדרים אסור".
כתב השולחן ערוך[2] שאם אדם לקח קדירה מעל גבי כירה רותחת, אין להניח אותה בתנור, גם אם התנור גרוף וקטום (=שאין בו גחלים, או שפיזרו עפר על גבי הגחלים כך שאין אפשרות לחתות בהם יותר). יש לציין שמכיון שמדובר בתבשיל רותח ובאותו סיר שהיה על גבי האש, אין בו איסור בישול - כפי שכתבנו. ומכיון שמדובר בתנור גרוף וקטום, אין בו גם חשש של חיתוי בגחלים. מהי, הסיבה, אם כן, שאסור להכניס מאכל כזה לתנור? - התשובה היא שחכמים גזרו על אדם שלא יעשה מעשים שנראים כמו בישול בשבת - הן מפני שאחרים הרואים אותו עלולים לחשוב שהוא מבשל בשבת ולהסיק שזה מותר, והן מפני שהוא עצמו לא יהיה מודע להבדלים שבין הכנסה לתנור גרוף וקטום לבין הכנסה לתנור שיש בו גחלים, או אף גרוע יותר: להבדל בין תבשיל שאין בו איסור בישול, לתבשיל שיש בו איסור זה.
ואולם, לאיסור הזה של 'שמא ייראה כמבשל' יש הסתייגויות: אם אדם עושה פעולה שניכר בה שהיא שונה מבישול רגיל - כגון שהוא מניח את הסיר על גבי סיר אחר, או שהוא מניח דבר החוצץ בין הסיר לבין מקור האש - הרי שאין פה מצב של 'מיחזי כמבשל'.
מכאן, שאם אדם מניח תבשיל (שאין בו משום איסור בישול, כאמור) על גבי קדירה הפוכה או על גבי סיר אחר, אין בזה חשש של מראית עין. האם פלטה נחשבת כשינוי לצורך זה?
יש הסוברים[3] שמכיון שאין רגילות לבשל על פלטה אלא רק לחמם, אין בפלטה בעיה של מיחזי כמבשל, ולכן כל מאכל שאין בו איסור בישול מותר להניח על גבי הפלטה. כדעה זו נוהגים חלק גדול מהספרדים.
יש הסוברים[4] שמכיון שחום הפלטה הוא רב, אי אפשר להשוותו לכירה גרופה וקטומה, ולכן אסור אפילו להחזיר אליה תבשיל שהיה עליה לפני כן אם אין משהו נוסף שחוצץ.
דעת ביניים[5] (שכמותה נוהגים רוב האשכנזים) היא שניתן להחזיר לפלטה תבשיל שהיה עליה, אם מתקיימים מספר תנאים, שבהם נעסוק בפינתנו הבאה.
 
 
 
הרב ירון
 
 
גרעין "עצמאות"
במסגרת התחקיר לקראת ח' בתמוז, התוודעתי לסיפור מעניין של הקבוצה שנקראה אצלנו בשם: "גרעין מקווה".
זהו סיפורם של בני נוער שהגיעו ארצה כמעפילים, לאחר ששרדו את התופת של ימי השואה והתקבלו ע"י עליית הנוער למחזור כ' של הסקטור הדתי במקווה-ישראל. במקום הזה למדו, עבדו, טיילו והוכשרו לחיים בארץ ישראל. במקביל, נוצרה התארגנות חברתית בתוך המחזור, גרעין להקמת קבוץ חדש בארץ.
הימים, ימי מלחמת השחרור ומאז 29.11.47 ישנם מאורעות דמים ברחבי הארץ וחלק מבוגרי המוסד מתגייסים לפלמ"ח. הגרעין מלווה ע"י הקבוץ הדתי, נקרא שם: גרעין ה-ט"ו, מתלבטים לאן לשלוח אותם, לעין הנצי"ב, לכפר-דרום ולבסוף מחליטים באפריל 48 לשלוח אותם לשנת הכשרה בבארות יצחק.
מתוך עלון ידיעות של בארות יצחק מתאריך 6.4.48: "התקיימה ישיבת מזכירות הקבוץ הדתי בענייני תוספת וקליטה לקבוצות, לפי התוכנית שעובדה בישיבה זו, עלינו לקבל את מחזור כ' ממקווה-ישראל המונה כ-30 חבר לשנה שלישית."
ב-5.5.48 – הקבה"ד מודיע לבארות יצחק: "בשבוע הבא נשלח אליכם את גרעין מחזור ט"ו המונה 24 חבר. עדיין לא נקבע אם הם באים לקליטה למשקכם או שיצורפו לכפר-דרום".
לאחר סיום הבחינות, עורכים מסיבת פרידה. מצטלמים לתמונת מחזור ומחכים נרגשים להסעה לנגב.
לאחר כשבוע של המתנה הם סוף-סוף יוצאים ממקווה-ישראל ובגבעת-ברנר עוברים למשוריינים. בלילה הם נוסעים לאט ובשקט מבאר-טוביה דרך קווי האויב עד לדורות ורוחמה, לשם הם מגיעים ביום שישי 21/5/48. ברוחמה הם עוזרים בפריקות משאיות (גם בשבת) ורק במוצאי שבת 22/5/48 הם מגיעים לבארות יצחק.
שמעון זעירא מתאר ביומנו את הגעת החבורה: "לפנות ערב כשהגענו הופתענו פה, כי אנו חשבנו שהפציצו פה, אבל לא עד כדי כך שכמעט אין פה בית שלם ושפה ישנים ביום בחפירות ובלילה עובדים... הופתענו גם בזה שאין פה מספיק נשק, שזה מקום בחזית".
חברי הגרעין ההמומים ממראות ההרס של היישוב, מתקבלים באדישות ע"י חברי המשק. הללו ביקשו מהמוסדות תגבורת בנשק ובלוחמים ולכן התאכזבו מכך שהגיעו בני נוער, חסרי ניסיון ונשק.
 
 חברי הגרעין מחולקים לעמדות השונות, שם כולם ישנים, אוכלים, שומרים ועובדים בביצורים. היה עליהם להתרגל לחיים בעמדה בחזית, תחת הפגזות בלתי פוסקות וכמעט ללא קשר בין חברי הגרעין.
ביום הקרב, ח' בתמוז, משתתפים חברי הגרעין בלחימה יחד עם שאר החברים, מי בעמדות ומי בתפקיד קישור בין המטה לעמדות. הם נלחמים בגבורה ועוזרים בהדיפת המצרים מתוך המחנה.
במהלך הקרב נהרגים 3 מחברי הגרעין: שמעון זעירא, מנחם פרידר ודוד פישר הי"ד.
חברי הגרעין מוציאים לזכרם חוברת: "לזכר השלושה". מן ההקדמה: "חבר ! כשהינך מקבל את החוברת הצנועה הזאת, קחנה בידך וקרא בה, קרא בה היטב, וזכור הכתוב בה: פרשת חייהם של שלושת הגיבורים הקדושים. בין אם לוחם אתה – כאלו היו גם הם, בין אם עובד אדמה – אף הם הקדישו את חייהם לאדמת המולדת, בין אם יושב אתה בין כתלי בית הספר – גם הם לא מזמן עזבו את ספסל הלימודים.
זכור את שלושת חברינו, כי מאיתנו המה ויצאו ללא שוב. אך נשמותיהם לתמיד שוכנות בינינו, הם ילוונו לנצח, יחזקו אותנו למען המשך את פועלם".
לאחר הקרב מפונות הבנות מהנגב באווירון לת"א. חלק מחברי הגרעין נשארים בקבוצה ועוברים איתה לאתרים הזמניים. עם הזמן הם עוזבים ופונים איש איש לדרכו.
לפני כ-10 שנים התכנסו חברי הגרעין למפגש זיכרונות, לאחר שהתאכזבו מכך שלא הוזכרו כלל באירוע היובל שקיימנו אז. הם שולחים מכתב לבארות יצחק ובו הם מציינים: "טוב יעשו (חברי הקבוץ) אם אל קורותיהם במקומם הקודם בנגב יוסיפו את שמות כל חברי גרעין עצמאות שהגיעו לעזרתם ממקווה ישראל... תרמו מכוחם, מחישולם, מניסיונם ומרצם לעמידתם האיתנה ביום הקרב ב-ח' תמוז תש"ח".
במסגרת האירוע שנערך בשבוע שעבר, ערב ח' בתמוז תשס"ח, קיימנו מפגש לבוגרי הגרעין הזה ובו העלינו זיכרונות מתקופת שהותם במקווה ובנגב. נחום תאר להם את מאורעות הקרב. כמו כן הוצאנו חוברת מיוחדת לשם כך (נמצאת בארכיון).
כך סיפרנו עוד סיפור מתולדותיה של קבוצתנו ואולי גם השבנו חוב של כבוד לחברי הגרעין שהיו אתנו בשעה הקשה ההיא.
                                                איקה שניאור
 
 
 
                                                                                  האיורים לכתבה הם פרי עטו של יפת שדיאל.
 
 
 
כולנו – פותחים דרך חדשה
 
על לוח המודעות של אירועי התרבות בכניסה לחדר האוכל נתלתה לפני ימים אחדים הזמנה שנשאה כותרת "כולנו – פותחים דרך פוליטית חדשה, לאיחוד הציבור הציוני דתי והמזדהים עם דרכו".
ההזמנה הכריזה על תחילתו של מהלך גדול...
הייתה זו פניה אל כל מי שמודאג משחיקת זהותה היהודית ציונית של המדינה, מהאיום על קיומם של מפעלי הציונות הדתית ומהתחזיות המנבאות את התרסקות המפלגות הדתיות לאומיות. ומי מאתנו שאינו מודאג מכל אלה – שיקום!
בקיצור, ההזמנה נועדה לכולנו.
לכאורה, עוד יזמה של כמה עסקנים להתארגנות הציונית הדתית המתפצלת, המתפוררת והנמוגה.
אלא, שלא! הפעם זה ממש משהו אחר.
היזמה ל"מהלך הגדול" יצאה מאנשים שאיכפת להם, ששמם אינו מופיע בפרסומים פוליטיים והם מוכרים מהעשייה בתחומי החינוך, הכלכלה, ההתיישבות, החברה והאקדמיה.
הרעיון המרכזי של חבורה זו הוא לשנות את שיטת בחירת המנהיגות של המפלגות הציוניות-דתיות, כדי לאפשר את עלייתם של מנהיגים מסוג אחר. אין בכוונת היוזמים לפסול את העסקנות הותיקה, אלא להציע שיטה שתאפשר לדמויות חדשות, שהוכיחו את עצמן בעשייה, להפוך למנהיגים.
מיד אחרי שקראתי את ההזמנה, הזמנתי רכב, פרסמתי את נסיעתי בידיעון ואתמול נסענו לירושלים.
ההתכנסות התקיימה באולם קטן, במרתף מכון מאיר בירושלים, ללא כיבוד וללא גינונים. הציבור היה מגוון מאוד וכלל דמויות מכל קשת העשייה הציונית דתית, מימין ומשמאל, מראשי ישיבות שנחשבות קיצוניות עד פעילי "מימד". גיל המשתתפים נע בין עסקנים ותיקים בני שמונים + לבין תלמידי תיכון (!). בלט בקהל "נציג" החילוניים המזדהים עם ערכי הציונות הדתית. ומאידך, בלטו בהעדרם דמויות מהימין הקיצוני ומהשמאל הדתי הקיצוני. כמו כן בלטה הופעתם של כעשרים חברי קיבוצים שלנו.
אינני רוצה להאריך אלא להפנות את תשומת לבנו ליזמה החשובה (לדעתי). כל המעונין בפרטים ימצא אותם באתר האינטרנט www.koolanu.org.il. שם ניתן גם להביע תמיכה ולברר כיצד ובמה אפשר לסייע.
ההזמנה הסתיימה במשפט "אל תגידו יום יבוא, הביאו את היום"
רשם: נחום
 
 
 יש מפטירין
 
 
חברים שאלו אותי: למה לא קראנו בשבת פרשת פנחס את הפטרת "דברי ירמיהו" שהיא הראשונה מתוך שלוש השבתות דפורענותא, שנוהגים לקרוא לפני תשעה באב ?
הסיבה לכך היא שהשנה שבת פרשת פנחס חלה לפני שבעה עשר בתמוז.
יש לדעת שבכל מחזור של 19 שנים, קורה 3-4 פעמים ששבת פנחס חלה לפני י"ז בתמוז כמו השנה, וזה לא תלוי בשנה מעוברת. כך היה לפני 3 שנים ולפני 14 שנה בשנת תשנ"ד ובפעם הבאה יחול בעוד 8 שנים, בשנת תשע"ו.
להלן הסבר קצר ל"מחזור של 19 שנה".
לצורך ההתאמה בין חודשי הלבנה ושנת החמה, נקבעו מחזורים של 19 שנה, כשמִספר השנים הפשוטות והמעוברות שווה בכל מחזור. השנה, למשל, אנו נמצאים בשנה ה-11 של המחזור הנוכחי (ע"פ הספר של שאול בר שלום הכהן, יסודות הלוח העברי).
חז"ל קבעו בכל שבת להפטיר בהפטרה לפי עניין של הפרשה.
ישנם מספר מקרים נוספים בהם לא קוראים את ההפטרה הרגילה של פרשת השבת אלא הפטרה אחרת. למשל: בדרך כלל כאשר ערב ר"ח חל בשבת קוראים הפטרת "מחר חודש" משמואל א' ולא את ההפטרה הרגילה של הפרשה, או כאשר ר"ח חל בשבת קוראים הפטרת "השמים כסאי" מישעיהו (היות שההפטרה מסתיימת במלים "והיה מדי-חדש בחדשו") .
כך גם בארבע ההפטרות: שקלים, זכור, פרה ושבת החודש, שלפני ואחרי פורים, לא קוראים את ההפטרות הרגילות של אותן פרשות, וכך גם ההפטרה של שבת הגדול ובשבת חנוכה.
לפי השולחן ערוך יש חובה להפטיר בשבתות שבין ט' באב לראש-השנה ההפטרות של "שבע דנחמתא" לפי הסדר: נחמו, ותאמר ציון, עניה סוערה, אנכי אנכי וכו'.
לפי סדר זה בשבת פרשת "ראה" צריך להפטיר בהפטרת "עניה סוערה".
השנה בשבת פרשת "ראה" יחול ערב ר"ח אלול. אם כן, איזו הפטרה נקרא?  "עניהסוערה"  או "מחרחודש"?
רוב האשכנזים נוהגים כרמ"א ומפטירים "עניה סוערה" וכך גם אנו נוהגים, אע"פ שהמהרי"ק, שהוא בעצם אבי כל מנהגי אשכנז, הורה בזמנו במצב כזה להפטיר "מחר חודש".
יש נוהגים כפי שכתוב בלוח של היכל שלמה: מפטירים "עניהסוערה" ומוסיפים פסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש".
ויש נוהגים לקרא בשבת "ראה" את הפטרת "מחר חודש" ובפרשת "כי תצא" מפטירים "רני עקרה" ובהמשך מוסיפים גם את "עניהסוערה".
כאמור, אנו בבארות יצחק נוהגים לקרא לפי סדר ההפטרות "שבע דנחמתא" "עניהסוערה". (אך תמיד יכולים להיות שינויים).
                                                            יעקב שניאור
 
 
 
 
 
 
לקראת אסיפת חברים
שתתקיים, אי"ה, ביום שלישי כ"ו בתמוז (29.7.08)
בשעה 21:00   בחדר אוכל
סדר היום:
1.          שונות.
2.          מאזן לשנת 2007 – דיווח ואישור – בהשתתפות רו"ח אסף בוסקילה
3.          תקציבי פיתוח.
4.          בחירת ועדת מינויים לועדות:
 
הרכב א'                            הרכב ב'
     פרד אדן – רכז                      פרד אדן - רכז
         יהודה נוה (לואי)                         יהודה נוה (לואי)                              
         אורית גרבוז                                אורית גרבוז
    אוריאל אמיר                        מיכל שפיר
     מיכל ברמן                                 הושע נתנזון
        
5.          קליטה – דיון בקבלת מועמדים:
חן ויאיר בר-נדר
קרן ועמיחי שטרן
יוליה ואיתי שהם
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות, תתקיים אסיפת נידחת חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
                                                  נשיאות האסיפה
                                
רכז מש"א מוסיף:
צוות מש"א מציע כי מרכז מש"א ישב בוועדת מינויים לועדות בכל הרכב שייבחר.
רכז מש"א אמור לעמוד בקשר עם החברים ולהיות מעודכן בקשר לתכניותיהם המקצועיות והתעסוקתיות בקיבוץ ומחוצה לו.
כאשר נבחרת ועדה מידע זה הוא חיוני ביותר עוד בשלבי הכנתה.
זאת הסיבה להצעת צוות מש"א שתובא לאסיפה הקרובה.
אלי ברמן
 
 
 
יחדיו בו'
בשיעור הראשון פתחנו עם שולי גלאת ספר שמואל וקראנו את סיפור דוד ובת שבע.
ניסינו לקרוא אותו ב'נקיות', להשתחרר מהפירושים והסטיגמות שכבר דבקו בו. קראנו משפט משפט ונשאבנו אל המתח הספרותי שיצר המספר מפסוק לפסוק.
שאלנו שאלות רבות על הדמויות בסיפור:
על דוד - כיצד ייתכן שהמלך הנערץ, הצדיק המאמין, במקום ללמד אותנו פרק באיפוק – חטא בחטא כל כך חמור? במה בעצם חטא – האם בניאוף? האם בניצול מעמדו? האם בעובדת היותו בירושלים בזמן שמתנהלת מלחמה? האם בשליחת אוריה אל מותו? או אולי בכל ההאשמות?
על בת שבע - מדוע שיתפה פעולה עם דוד? למי הייתה נאמנה – למלך או לבעלה? כיצד הרגישה כאשר נודע לה דבר הריונה – האם חששה או שמחה שהיא נושאת ברחמה נצר למשפחת המלוכה?
על אוריה - מדוע לא ירד לביתו כפי שנצטווה/נתבקש ע"י המלך? האם נחשב בגלל זה למורד במלכות שדינו מוות? האם הבין את המתרחש או שהיה נאיבי ונאמן ללא גבולות? כיצד זה הפך להיות השליח המביא אל התליין את גזר דינו שלו?   לסיום לקחנו מדברי יהודה קיל: במקום שאתה מוצא גנותו של דוד וכישלונו, שם אתה מוצא חסידותו וגדלותו. ולא נפגמה הערצתנו את דמותו של דוד המלך.
 
שיעורה של ד"ר מנוחה כהן אמיר, ראש החוג לחינוך חברתי במכללת "אפרתה", היה בנושא 'קהילה זוכרת'. מנוחה עסקה בזיכרון הקהילתי, כדבריה: "בעקבות שתי הקהילות המשמעותיות של חיי שעשו תהליך של זיכרון משותף". קהילת קרית משה בה נולדה וקיבוץ בארות יצחק בו הייתה חברה.
הזיכרון הקולקטיבי נבנה ע"י גורמים אינטרסנטיים שרוצים שנזכור משהו בצורה מסוימת ונשכח את האחר. בתחילת ימי המדינה החברה בנתה מיתוסים של הצלחה. כדוגמא, השואה לא נתפסה עם הציונות כי ה'צבר' הוא היפוכו של היהודי הגלותי. לעומת היהודי החלש והמסכן הציוני שולט בגורלו. הסיפורים הראשונים על תקופת השואה התאימו למיתוס הצברי: פרטיזנים, צנחנים.
עם קום המדינה שלטה מדיניות כור ההיתוך, ממלכתיות שיוצרת דבר חדש ומוחקת את העבר.
גורם נוסף: לחברה בכללותה לא היה זמן לבכות, זו הייתה חברה משימתית של בניית עתיד בחינוך, בבריאות, בביטחון, ביישובים. הציבור התגייס למשימות הלאומיות ולא לצרכים האישיים.
כיום החברה פנויה נפשית לשמוע על הצלחות ולהתמודד עם הכישלונות. היום מדברים על רגשות.
לדוגמא: שיר "הרעות" הוא על הגעגועים לחברות שהייתה, לא לחברים הפרטים, מדובר על הקשר החברתי, על הקבוצה. אין פנים ואין שמות.
ולעומת זאת אביב גפן בשירו "אני הולך לבכות לך אחי" בוכה על החבר האישי שלו, על רגשותיו.
החשוב הוא לעסוק בזיכרונות שיהוו תשתית לעתיד.
 
 
בשבוע הבא יחזור בע"ה הרב ירון ממילואים וימשיך בשיעוריו כמידי שבוע.
לאחריו דודו שניאור בשיעור מתוך עבודת הדוקטורט שלו: האם רש"י צייר מפות? ולמה?
 
 
בשדה החינוך
לקראת "החופש הגדול" כתב הרב שי פירון להורי תלמידיו על הקושי להיות
הורים בכלל ובחופשה בפרט ועמד על החובה להעמיד גבולות, לדעת לאסור,
לא להסכים לכל דבר, להציב קווים ברורים, כשכל אלה אינם סותרים שיח, הקשבה ועבודה.
למכתבו של הרב צורף הקטע הבא, שהוקרא בתכניתו של שלמה ארצי בגלי-צה"ל:
" יום אחד, כשילדיי יהיו בוגרים מספיק להבין את ההיגיון שמניע הורה, אני אספר להם כפי שאימי הרשעית אמרה לי: אני אוהבת אותך מספיק בכדי לשאול אותך לאן את הולכת, עם מי ובאיזו שעה תגיעי הביתה; אהבתי אותך מספיק כדי לשבת לך על הראש שעתיים בזמן שניקית את החדר – עבודה שהייתה אמורה לקחת רבע שעה;
אהבתי אותך מספיק בכך שהראיתי לך כעס, אכזבה ודמעות בעיניים.
ילדים צריכים לדעת שהוריהם אינם מושלמים.
אהבתי אותך מספיק כדי לתת לך אחריות על מעשייך, גם כשהמחיר ששילמת היה כה כבד עד שלבי כמעט נקרע בקרבי.
אבל הכי הרבה אהבתי אותך מספיק לומר לך לא כשידעתי שתשנאי אותי אחר כך.
אלה היו הקרבות הכי קשים. אני שמחה שניצחתי בהם. הבעיה בסוף שגם את ניצחת.
יום אחד, כשילדייך יהיו מספיק בוגרים להבין את ההיגיון שמניע הורים, את תגידי להם בודאי: "כן... אמא שלי הייתה רשעית".
אני יודעת שאמא שלי הייתה רשעית, ואמא שלי הייתה האמא הכי רשעית בעולם.
בזמן שבבתים אחרים אכלו ממתקים לארוחת בוקר – אצלנו אכלו "כולה" קורנפלקס, ביצים וטוסטים.
בזמן שילדים אחרים שתו קולה ואכלו סופגניה בצהרים, אנחנו חויבנו לאכול כריכים.
ונחשו מה האמא הרשעית שלנו הכינה לנו בערב? – גם זה היה שונה מבתים אחרים...
אמא התעקשה לדעת בכל רגע איפה אנחנו. אפשר לחשוב שהיינו אסירים בחופשה.
היא הייתה חייב לדעת מי החברים שלנו ומה אנו עושים איתם.
היא התעקשה שאם אמרנו שנעדר לשעה אז נעדר לשעה או פחות.
התביישנו להודות, אבל היא הפרה בקלות את "חוק העסקת הילד" בכך שהכריחה אותנו לשטוף כלים, לבשל, לשאוב את הרצפה, לכבס, לזרוק את הזבל ועוד כל מיני עבודות אכזריות.
אני חושב שהיא הייתה שוכבת בלילה במטה וחושבת מה עוד היא יכולה לתת לנו לעשות.
אמא שלנו הייתה רשעית והיא התעקשה מיד לומר לנו את האמת, כל האמת ורק אמת.
וכשהגענו לגיל הטיפש-עשרה היא קראה את המחשבות וגידלה עיניים מאחור.
אז החיים היו עבורנו ממש קשים.
האמא הרשעית לא נתנה לחברינו לצפצף מלמטה, וכשהגיעו הם היו צריכים להגיע עד לדלת כדי שתוכל לפגוש אותם.
וכשכולם יצאו בגיל 12-13 אנחנו חיכינו עד גיל 16.
בגלל האמא הרשעית הפסדנו הרבה חוויות שילדים אחרים חוו.
אף אחד מאתנו לא נתפס גונב, הורס רכוש של אחרים או מבצע כל פשע אחר. 
הכל בגללה...
עכשיו, כשעזבנו את הבית, לכולנו יש השכלה ואנו אנשים די ישרים העושים כל מה שביכולתנו להיות הורים רשעים לילדינו כמו שאמא הייתה.
אני חושבת שהבעיה של העולם הזה היא שאין מספיק אמהות רשעיות...!"
 
והרב מוסיף:
הקטע הזה מציב בפנינו, הורים ומחנכים, אתגר פשוט: עלינו לגלות מחדש את הקסם העמוק שבמילה לא !
הובא לדפוס ע"י דקלה שניאור
 
 
ילדינו מבלים את החופש ב"פעילול" המסורתי
והשבוע זכינו לקבל מהם מספר שורות.
 
מועצת הקיץ של הפעילול מדווחת מהשטח:
בשבוע שעבר בחרנו את מועצת הקיץ של הפעילול. יושבת הראש היא משי גרינברגר
ויחד איתה נבחרו נעם סוקולובסקי, עקיבא ארונסון וניב גרינברגר.
בתחילת השבוע, י"ז בתמוז, ערכנו יום "אהבת חינם ומעשים טובים". הכנו ממתקים ומכרנו אותם בחדר-האוכל כשכל ההכנסות ניתנות לאנשים חולים.
ביום שני היה חוג בישול עם רבין, יצירה עם טל, עבודה עם מרציפן עם דבורה ויצירה בטבע עם שולמית ברמן ואסתר פורשר.
ביום שלישי ערכנו פעילות בנושא "שלש שנים לפינוי גוש קטיף". ראינו סרט ועשינו פעילויות בנושא וכך נזכרנו במה שהיה.
ביום רביעי היה לנו מדרחוב ירושלמי: עשיית כדים על אבניים, פעילות פסיפס, אפיית פיתות על הסאג', ועוד...
וביום חמישי – טיול לירושלים.
                                                       נהנים ומבלים,
ילדי הפעילול
 
 
 
מבט לחשמליה
 
 
לאחרונה התקיימו בקיבוץ אירועים שונים: אירועי ח' בתמוז, חתונות, בנות מצווה, מסיבות סיום. בכולם נדרשה מעורבות של החשמלייה.
בנוסף, הענף לקח על עצמו את ארגון תשתיות התקשורת מחדש לקראת הרחבת הדירות, ועבודות תשתית נוספות בסנאק-טיים ובמרכז מזון. בעקבות אלו חסכנו כסף רב שיעמוד לזכותנו בהמשך פרוייקט הבניה. ההחלטה על ביצוע הפרוייקטים בעבודת החשמלייה המקומית התקבלה לאחר בחינת האלטרנטיבות והפעלת שיקול דעת.
במקביל ביצע הענף את כל המוטל עליו בעבודתו השוטפת: תיקון תקלות, התקנות בבתי חברים ובענפי המשק והקיום, פיקוח ובקרה על צריכת החשמל, טיפול במערכת הקיטור, תיקון תקלות ותחזוקה של מערכת התקשורת. הענף מבצע את המוטל עליו ע"פ אמנת השירות שקיבל על עצמו – אמנה שפורסמה בציבור לפני כחמש שנים.
ע"פ אמנת השירות התחייב הענף לאבחן תקלות בטווח זמן מיידי ולטפל בתקלות הדחופות. טיפול בתקלות שאינן מוגדרות כדחופות יתבצע תוך שבועיים מיום קבלת הדיווח על התקלה בכתב בתא הדואר של החשמליה. טיפול בהתקנות שונות מתבצע ע"פ אותו עיקרון. כל זאת תוך מתן שירות שווה לכל הצרכנים. עדיפות לביצוע עבודות תינתן לאחר הפעלת שיקול דעת ענייני בשיתוף עפרה - רכזת של"ח,
הענף לקח על עצמו ביצוע המשימות ועמד בהן בהצלחה מרובה!!
דא עקא, בתקופה זו נוצר לפעמים לחץ מצד צרכנים שונים, שלא ראו את תמונת הענף כולה, ודרשו קדימות בביצוע בטווחים של 'מעכשיו לעכשיו' וכל הסבר לא התקבל. הלחץ התבטא לפעמים בעקיפה של גבי המנהל ע"י פניה לאחד העובדים, ולעיתים ניסיונות לבצע עבודות ע"י אנשים שאינם מורשים.
ענף החשמלייה, יחד עם היותו ענף שירות, מחויב בעבודה מסודרת ע"פ חוק ולאור תקנות ברורות וחמורות של בטיחות. האחריות החוקית לכל תקלה מוטלת על גבי המנהל שהוא גם בעל הרשיון הנדרש. ביצוע עבודות במערכת החשמל, גם ע"י חשמלאי מוסמך, חייב להתבצע בתיאום עם גבי.
צוות החשמלייה הכולל את גבי המנהל, אייל לנדה (מסיים בקרוב) ויוסף דה יונג, עובד במסירות רבה שעות ארוכות ולעיתים בלתי שגרתיות, ומצליח לבצע את המוטל עליו בכוחות עצמו ובחיסכון כספי ניכר.
חבר, תושב או כל צרכן אחר שחושב שבעייתו לא זוכה לטיפול הנכון במהירות הנדרשת, רשאי לפנות לעפרה לבירור הבעיה, ומובטח שיקבל תשובה עניינית.
רק בדרך זו נוכל לקבל/לספק שירות אמין ובטוח!!
שלמה פורשר – מרכז משק
עפרה פארן -   רכזת של"ח
 
 
ג'יני – שירותי תקשוב עסקי
 
בעקבות יציאתו של אביעד ישראלי לעבודת חוץ, התחברנו עם חברת "ג'יני"
הנותנת שירותים בתחום המחשוב. החברה עובדת עם קיבוצים נוספים
ויש לה ניסיון מוכח בתחום.
בימים אלו עוסקת החברה באיפיון ולמידה של המערכת אצלנו. בהמשך, ובמקביל, נותנת החברה פתרון לבעיות בשטח.
שיטת העבודה עם החברה הינה שהם מציבים אצלנו עובד (נעם – 054-4635976) הנמצא במשק פעמיים בשבוע, בימי שני וחמישי, והוא עונה לקריאות ועוסק בתחזוקה שוטפת.
בימים בהם הוא אינו נוכח במקום ישנו מערך תמיכה אליו מתקשרים טלפונית (03-6382884/867)
או דוא"לית, והם אחראים לפתור את הבעיה.
בשלב זה מדובר בשירות למערך המחשבים המשקי ולא לפתרון בעיות בבתים.
בכל "מרכז מחשבים" (הנה"ח, סנאק-טיים, משרדים, רפת, גד"ש) ימונה איש קשר, אשר במקרה תקלה יתקשר לחברה ויפתור מולה את התקלה.
כמו לכל דבר חדש גם לזה נצטרך להתרגל, וייתכן שבתחילה יהיו חבלי לידה.
נא להתאזר בסבלנות וברצון טוב.
עוד לא יבשה הדיו וכבר....- ייתכן ובסוף השבוע הבא נשדרג את מערכת המחשב בשרת לאאוטלוק 2003 – לא להיבהל. כל הנתונים, הפגישות וספרי הטלפונים נשארים, רק התצוגה משתנה.
                      בהצלחה לכולנו,
שמוליק ברוכי
 
 
מתיק המכתבים
למזכירות ולכל קיבוץ בארות-יצחק.
היינו בערב שערכתם לכבוד הנופלים בבארות-יצחק בשנת השישים.
הננו מבקשים להודות לכם על ההזמנה לערב המרגש הזה. היה זה ערב מושקע ויפה וניכרו בו הרבה אהבה וכבוד.
                                                                                      תהיו ברוכים !
זהבה וארנסט דנציגר
 
ובעלון קב' יבנה מצאנו:
את היי לאלפי רבבה !
לאחותנו הצעירה בארות-יצחק המציינת 60 שנה לקרב הגבורה בנגב
מי ייתן ובארותייך ימשיכו לנבוע מים חיים עוד שנים רבות.
בית קבוצת יבנה.
 
 
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אוריאל אמיר
אחות תורנית: עדה צונץ – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
עוד יישמע... קול ששון וקול שמחה
לשולי ואהרן גל ולכל המשפחה המורחבת מזל-טוב עם הודעתה המשמחת של טובית על החלטתה להינשא לאביתר סרוסי (כוכב השחר).    שתרבינה השמחות בביתכם.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ת ו ד ה
למשפחות קון וקפלן על תרומתן לטובת אירועים וחדרי אירוח לרגל חתונת ילדיהן רחל וחיים קון.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הנהלת הבריכה מבקשת להודיע
לקוחותינו היקרים, שימו לב !
 
ביום רביעי 30.7 הבריכה תפתח בשעה 12:30
בתשעת הימים 10.8 - 2.8 הבריכה סגורה.
למחרת ט' באב 11.8 הבריכה תיפתח בשעה 12:30
                                                                                                המשך קיץ מהנה !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& 
מהמרפאה
בשבוע הקרוב שעות הקבלה של ד"ר ליאורה:
יום שני           07.30 – 09.30
יום רביעי        15.00 – 17.30
יום חמישי       09.00 – 11.30
לבריאות !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
צה"ל קרא לה
למור סעדון שיצאה השבוע לשירות בצה"ל – דרך צלחה והקב"ה ישמור צאתך ובואך !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 

 
AtarimTR