ידיעון 2584 פר' ואתחנן - נחמו

בס"ד, י"ד מנחם-אב תשס"ח
 
שבת קודש "ואתחנן - נחמו"
 
 
19.03
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.15
מנחה, קבלת שבת, ערבית
    דרשת הרב בנושא:
      קולות מן האש
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.15 – 23.15
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בגמרא – דף יומי
17.30
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
18.00
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
18.00
מנחה קטנה
20.02
ערבית, הבדלה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00
   שחרית ב, ה'                    05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    19.45 
   ערבית                           20.00
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
 
   כיתות א'-ג' - שולי גל
   כיתות ד'-ו'   - עירית פורשר
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
*************************************************************************************
3 שנים לפינוי גוש קטיף
ביום ראשון בערב יוקרן בערוץ הראשון סרטו של נחום לנדאו (סעד) "במטבח של פריימן".
ראו גם כתבה ב"עמודים" החדש שהגיע היום.   מ ו מ ל ץ !
 
 
יש אנשים ששואלים אותי איך הגעתי להיות ספרנית.
מאז ילדותי אהבתי מאוד לקרוא, הייתי ממש "תולעת ספרים". אפילו קראתי את האנציקלופדיה בבית הורי.
התקופה היחידה בה לא קראתי להנאתי הייתה כשלמדתי באוניברסיטה העברית בירושלים, כי לא יכולתי לקרוא בלי "ללמוד" את הספר כמו הספרים הרבים שהייתי צריכה ללמוד במסגרת הקורסים.
אני למדתי סוציולוגיה ומדעי החברה אבל חשבתי שאם אלמד פעם לתואר שני אלמד ספרנות – בגלל האהבה שלי לספרים וגם בגלל שזה מקצוע יותר מעשי מסוציולוגיה.
לא יצא לי ללמוד ספרנות עד שהייתי בקיבוץ 10 שנים ואז למדתי בקורס של ארגון ספרני ישראל (אס"י) לאנשי ההתיישבות העובדת. למדתי יום בשבוע במשך שנתיים וחצי וקבלתי תואר של "ספרן מורשה".
כשרחל הלר פרשה מספריית הילדים לפני כ-20 שנה היא ביקשה ממני להחליף אותה. לאחר זמן מה העברנו את ספריית הילדים למה שהיה פעם הצד השני של המתנ"ס (בבנין של הספרייה דהיום). למשך מספר שנים בהן עבדתי בחצ"ם ענבל החליפה אותי בספרייה.
כשהחליטו לאחד את שלוש הספריות בבניין הנוכחי שאלו אותי אם אני מעוניינת להיות אחראית לספריות המבוגרים והילדים. רחל שפירא נשארה אחראית לספרייה האנגלית. זה היה זמן קצר אחרי שפיל ז"ל נפטר ואני הייתי על פרשת דרכים לגבי עבודתי. החלטתי "ללכת על זה" ואני מאוד מרוצה מהחלטה זו. זאת עבודה מאתגרת ומעניינת. אי"ה בקרוב הספרייה תהיה ממוחשבת והניהול יהיה יותר יעיל.
נראה לי שספריית המבוגרים פורחת בעיקר בגלל המיקום שלה והפיתוח של הספרייה. לצערי ספריית הילדים לא מנוצלת מספיק על ידי הורים וילדים, כנראה בגלל התחרות עם המחשב והטלוויזיה.
אשמח לקבל הצעות לעידוד הקריאה ולראות את כולם בשעות הפתיחה של הספרייה.
אילנה לרמן
 
 
מה בגיליון?
 
  • פינת ההלכה – הרב ירון
  • ברוך ברמן – 25 שנה לפטירתו – אסנת
  • לנשים שבינינו – מן האינטרנט
  • חמישה עשר באב – על פי "ויקיפדיה"
  • בכלבי – עפרה פארן/של"ח
  • בוועדת מינויים – פרד אדן
 
 
  • גם לנו יש רמזור – אהרן גל
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • תודה – עזי אלטשולר
  • הדים מהכיופית – ילדי ד' – ו'
  • הרהורים של הורים – משפחת ארונסון
 
 
 
                                                      וכלבו דף          
         
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
פינת ההלכה
 
חימום אוכל בשבת – ו'
בפינות הקודמות ראינו כי כשמניחים סיר ע"ג הפלטה או האש המכוסה עלינו לדון בשלוש שאלות: מלאכת בישול בשבת (שאסורה מן התורה), גזירת חכמים שמא ייראה אדם כמבשל בשבת, וגזירת חכמים שמא יבוא אדם לחתות בגחלים.
השבוע ברצוני לעסוק בגזירת 'שמא יחתה בגחלים'.
המשנה[1] אומרת כך: "כירה שהסיקוה בקש ובגבבא - נותנים עליה תבשיל. בגפת ובעצים - לא ייתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר". כירה שהוסקה בגפת ובעצים יש בה גחלים, ולכן גזרו חכמים שאסור אפילו להשאיר עליה מאכל מערב שבת, אם ישנו חשש שאדם עלול לחתות בגחלים כדי לזרז את הבישול. ואולם, ישנם מספר מצבים שבהם אין חשש של חיתוי בגחלים:
א.                  כירה גרופה וקטומה - כפי שמופיע במשנה, אם אדם גורף את הגחלים או מפזר עליהם אפר שמונע מהם להידלק שוב, כבר אין חשש שמא הוא יחתה בגחלים.
ב.                  מאכל שכבר ראוי לאכילה - ובדרגת 'ראוי לאכילה' יש מחלוקת, כפי שנראה להלן.
ג.                   מאכל שיש בו בשר חי ולא יהיה ראוי לאכילה בכל מקרה עד הבוקר, ולכן בעל הבית מסיח את דעתו ממנו ולא יבוא לחתות בגחלים.
מה היא דרגת 'ראוי לאכילה' שכשיגיע המאכל לאותה דרגה כבר אין חשש שמא יחתה אדם בגחלים? שתי דעות הובאו בהלכה:
דעה אחת[2] סוברת שמרגע שניתן לאכול את התבשיל אפילו ע"י הדחק כבר אין חשש שמא יחתה בגחלים. זה מה שמוגדר בהלכה כ'מבושל כמאכל בן דורסאי'. בן דורסאי היה שודד דרכים שזכה ששמו יכנס לכל ספרי ההלכה בזכות העובדה שהוא היה אוכל את האוכל שלו בחיפזון, ולכן לא היה לו זמן להמתין עד שיתבשל לגמרי.
ואולם, דעה שניה[3] סוברת שגם לאחר שהגיע המאכל לדרגת בישול כזו, ואפילו אם כבר מבושל לגמרי, כל עוד תוספת הבישול מיטיבה עם המאכל (מה שמוגדר בלשון ההלכה 'מצטמק ויפה לו'), עדיין קיים החשש שמא יחתה בגחלים.
השולחן ערוך[4] הביא את שתי הדעות, אך משמע שהוא פוסק כדעה המחמירה, ואילו הרמ"א פוסק כדעה המקילה.
לכן: לדעת השו"ע ניתן להשאיר ע"ג גחלים מערב שבת רק מאכל שמצטמק ורע לו, ואילו לדעת הרמ"א מותר גם להשאיר מאכל שראוי לאכילה ע"י הדחק. האם הכיריים שלנו או הפלטה של שבת דינם כגחלים לצורך העניין הזה? על כך בפינתנו הבאה...
 
 
הרב ירון
 
 
אבא
עשרים וחמש שנים חלפו ועדיין קיימים בזיכרוני שברי תמונות בהירים כאילו התרחשו אתמול.
יום ראשון בבוקר, היום האחרון של חייו, והוא יושב בכסא גלגלים, רזה חלש, עייף ממאבקו למצוא שרידי נשימה. ואני נוסעת לצבא עם התמונה הזו מול עיניי ובליבי תחושה חזקה של סוף. מספר שעות מאוחר יותר, חג יובל הקיבוץ, ואני מפזזת את ה"הורה" על הבמה עם חברותיי, בעוד המונית נושאת הבשורה כבר נמצאת בשער. אל חדר ההלבשה המאולתר שלנו שועטת חנה ובקוצר נשימה מורה לי להתלבש כי נוסעים לבית החולים. אני עדיין לא מעכלת שאין זה עוד אשפוז מיני רבים וכבר נוכחת לדעת שהפעם זהו הסוף הכואב , אך בקלישאה גם גואל.
אבא, כך אני נוהגת להגיד, עישן עצמו למוות, ובמרוצת השנים גם למדתי שזה טבעה של המחלה, שהחולים בה לא מסוגלים לחדול לעשן גם כאשר הגוף כבר מזמן אינו יכול להכיל.
מבעד לזיכרון החד הזה אני זוכרת רגעים מרתקים של סיפורים מילדותו על משובות ליצנות ומעשי קונדס מצחיקים. זיכרונות נוספים עוד עולים בי, של שיחות מרתקות  ושל איש רחב אופקים ומשכיל שחיי היומיום והעקרונות שהאמין בהם גרמו לו לעיתים לזעוק מרה כמו אחרון התגרנים.
עשרים שנים ועוד חמש, ובמושגי היום גם גיל הפטירה, 68, כבר לא נחשב כה מבוגר. עבורי, שבמשך כל שנות גיל העשרה החמוץ- מתוק חייתי בצילה של מחלתו, זה נראה היום, ממש כמו אז, זמן שאבד.
זמן שאבד מרגעי שיחות שיכולנו להשלים, וממילוי הפאזל שכיום מעניין אותי יותר מתמיד, לדעת יותר פרטים על בני משפחתו, מי ואיך הם היו, את מי ואת מה אהבו.
חלפו השנים, נכדים ונינים נולדו, והחיים חזקים יותר מכל בזרימתם השוטפת. הזיכרון מתפוגג כעשן, מותיר צל מסוים ודמות של איש יפה שהאמין בכל ליבו באידיאולוגיה שכה השתנתה מאז.
אני נושאת בליבי את היופי והכאב ואת השביבים הנעימים, יותר או פחות, של זיכרונותיי , ובוחרת לצמוח למקומות הטובים, אלה שביכולתם לבנות ולהעשיר.
                                                                                            יהי זכרו ברוך.
אסנת ברמן-דיין
 
 
    נר זיכרון !
    ברוך ברמן ז"ל – ט"ו באב תשמ"ג
    אסתר פלדהיים ז"ל – ט"ז באב תשנ"ט
 
 
 
לנשים שבינינו
בהוקרה לחודש ההיסטוריה הנשית ולזיכרון ארמה בומבק שנחלה תבוסה במאבקה במחלת הסרטן.
הרי לכן "מלאך" שנשלח לשמור עליכן. העבירו זאת לחמש נשים שאתן רוצות שישמרו עליהן. אם אינכן מכירות חמש נשים שאתן יכולות להעביר להן זאת, אחת תספיק.
 
לו יכולתי לחיות את חיי מחדש
                   מאת ארמה בומבק (נכתב לאחר שנודע לה שהיא גוססת ממחלת הסרטן)
* הייתי הולכת לשכב במיטה כשהייתי חולה במקום להעמיד פנים שהעולם יתמוטט אם לא אהיה זמינה במשך יום אחד.
* הייתי מדליקה את הנר הוורוד בצורת ורד ומניחה לו לבעור עד הסוף במקום שיימס בארון.
* הייתי מדברת פחות ומקשיבה יותר.
* הייתי מזמינה חברים לארוחה אפילו אם השטיח מוכתם או הספה דהויה.
* הייתי אוכלת פופקורן בחדר האורחים ה"טוב" ודואגת הרבה פחות בנוגע ללכלוך כאשר מישהו היה רוצה להדליק את האש באח.
* הייתי "מרשה" לעצמי את הזמן להקשיב לסבא שלי "מברבר" על נעוריו.
* הייתי שותפה במידה רבה יותר באחריות שבעלי נושא על כתפיו.
לעולם לא הייתי מתעקשת שיסגרו את החלון במכונית ביום קיץ חם בגלל שזה עתה חזרתי מהמספרה.
* הייתי יושבת על הדשא למרות שהוא מכתים את מכנסיי.
* הייתי בוכה פחות בזמן שאני צופה בטלוויזיה ויותר בזמן שאני "צופה" בחיים.
* לעולם לא הייתי קונה דבר-מה רק בגלל שהוא פרקטי או אמור להחזיק מעמד לתמיד.
* במקום לרצות שההריון ייגמר כבר, הייתי נוצרת בלבי כל רגע ומבינה שהפלא שגדל בתוכי הוא הסיכוי היחיד שיהיה לי בחיים לסייע לאל לעשות ניסים.
* כשהילדים שלי היו מתפרצים בסערה ומנשקים אותי, לעולם לא הייתי אומרת "אחר כך", עכשיו לכו לרחוץ ידיים שנוכל כבר 'לגמור' עם ארוחת הערב". היו יותר "אני אוהבת אתכם", יותר "אני מצטערת".
* אך מעל לכל, לו היו נותנים לי עוד "סיבוב" בחיים הייתי תופסת כל רגע, מביטה בו ורואה אותו באמת, חיה אותו ולא מחזירה אותו בחזרה לעולם.
* תפסיקו "להזיע" בגלל העניינים הקטנים !!!
* אל תדאגו מי לא אוהב אתכם, למי יש יותר או מי עושה מה. במקום, בואו נוקיר את מערכות היחסים שיש לנו עם אלו שכן אוהבים אותנו.
* בואו נחשוב על מה שהאל ברך אותנו בו ומה אנחנו עושים בכל יום כדי לקדם את עצמנו מבחינה מנטלית, פיזית, רגשית. אני מקווה שיהיה לכן יום מבורך.
 
אם אתן מסכימות העבירו זאת לכל הנשים שאתן מודות על כך שהן החברות שלכן. אולי כולנו היינו צריכות לאחוז בכובע הסגול ההוא מוקדם יותר.
אנא שלחו זאת היום לחמש נשים מדהימות לאות חגיגה של חודש הנשים היפות.
מן האינטרנט
 
 
 
חמישה עשר באב
"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים..."
ט"ו באב נחגג כחג הפיוס והאהבה בישראל. הדים לחג זה ניתן למצוא כבר במקרא בספר שופטים.
בסיפור פילגש בגבעה (שופטים כ"א) מוצאת המסורת את האזכור העברי הקדום ביותר לחג והוא מצויין כחג שנחוג "מימים ימימה". אמנם המקרא אינו מזכיר תאריך מפורש, אולם חז"ל בסוף מסכת תענית ייחסו את החג לתאריך ט"ו באב.
"ויאמרו ירושת פליטה לבנימין ולא יימחה שבט מישראל. ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמור ארור נותן אשה לבנימין. ויאמרו הנה חג ה' בשילו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העולה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה. ויצוו את בני בנימין לאמור לכו וארבתם בכרמים וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחולות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימין" (שופטים כ"א, י"ז-כ"א)
 
מהתיאור בתנ"ך נראה שמדובר על חג הקשור לכרמים, מן הסתם בקשר לבציר.
קשר בין כרמים לאהבה נמצא למשל בשיר השירים: "אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי".
חגיגות בכרמים מופיעות במקומות נוספים בתנ"ך.
בגמרא מובא שלא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב שבנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים ואומרות: בחור שא עיניך מה אתה בוחר לך – אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה, שכן "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל".
 
חז"ל מנו שש סיבות לחג בתאריך זה, אך רק לשתיים מהן יש רקע רומנטי:
·        מחילת "מתי מדבר" – ביום זה פסק העונש שהטיל ה' על יוצאי מצרים שימותו במדבר בגלל חטא המרגלים.
·        הותרו שבטים לבוא זה בזה – בוטל האיסור להתחתן עם בן שבט אחר (איסור שנקבע לכל עם ישראל עקב המקרה של בנות צלפחד).
·        הותרו הנישואין עם בני שבט בנימין (כפי שמופיע בקטע למעלה).
·        סיום התקופה של כריתת עצים לבית-המקדש עבור המערכה על מזבח העולה, משום שמאותו תאריך ואילך יורד כוחה של החמה וכבר ניכרת לחות בעצים.
·        ביטול הפרדיסאות ( = שומרי הגבול) שהציב ירבעם בן נבט כדי למנוע מבני ישראל לעלות לרגל לירושלים. על פי חז"ל הושע בן אלה ביטל את האיסור בט"ו באב.
·        קבורת הרוגי ביתר, הם הרוגי מרד בר-כוכבא, אשר במשך זמן רב לא נקברו.
הברכה הרביעית בברכת המזון, ברכת "הטוב והמיטיב" מציינת אירוע זה.
 
על פי ויקיפדיה
 
 
חדשות מהאולפן
כולם שואלים "איפה האולפן? מתי ייפתח?" וכו'. 
זה כמה שנים שאנחנו "מגרדים" אנשים כדי לפתוח שתי כיתות, מה שיצדיק את קיומו של האולפן בבארות-יצחק.
הגענו לפרשת דרכים עם 8 נרשמים בלבד !?! כל אולפני הקיבוץ נמצאים במצב דומה.
כאשר היינו בשיא ההתלבטויות האם לפתוח ולחפש בנרות משתתפים, כמו שאנחנו עושים כבר כמה שנים, פנו אלינו עם רעיון לפתוח כאן "אולפן-הכשרה".
כיום ההכשרות של בני-עקיבא אינן דומות למה שהיה פעם, ורוצים לחזור למתכונת של הכשרה בקיבוץ במסגרת אולפן רגיל לעברית למשך 5 חודשים בלבד. את שאר חודשי השנה הם יעשו במסגרות אחרות.
הקבוצה שתגיע אלינו מונה 40 בנות ובנים בגיל 18, כולם תיירים מצרפת. זוהי ממש תכנית לעידוד העלייה.
החבר'ה ילמדו כאן עברית במסגרת האולפן ובנוסף לכך יקבלו שיעורים ביהדות, היסטוריה יהודית וארץ-ישראל.
אנחנו מאוד מעוניינים לשתף כמה שיותר משפחות ואנשים שמוכנים ומעוניינים לתרום. כל עזרה תתקבל בברכה. במה אפשר לעזור? העברת חוגים – ריקודי עם, מלאכת יד וכו'
אנחנו כמובן נשקיע מאמץ בחיפוש אחר משפחות מאמצות כיוון שזה חלק חשוב מאוד לחיבור בין הצעירים לקיבוץ ולתרבות הישראלית. משפחות וותיקות וחדשות/צעירות שמעוניינות להרתם – מוזמנות.
הקבוצה תגיע בעוד שבועיים ואנחנו עסוקות כבר כמה שבועות בהכנת החדרים לכבודם.
מצפים לאתגר החדש.
                                                                                                    שבת שלום,
אסתר ולאה
 
 
 
 
לסבתא וסבא שולמית ואלי ברמן
לסבתא רבתה חנה ברמן-תשבי         לסבתא רבתה שרה פיש
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת הנכדה
בת בכורה לתמנה ואבידן גנוסר
בת תחילה סימן יפה לבנים
 
 
 
ב כ ל ב י
מדי תקופה אני נפגשת עם נותני שירות בענפים עליהם מופקד של"ח.
לשיחה עם מיכל ואיסר הצטרף חיים בן-שמול – האחראי מטעם המזכירות. באנו לשמוע ולהשמיע.
 הקשבנו לקשיים ולבעיות במטרה לתת את השירות הטוב ביותר.
בימים אלה אנו מחכים לדו"ח ספירת המלאי שנערכה בתחילת יולי. אנו מקבלים משוב חיובי מהנה"ח על דרך ניהול החשבונות בכלבי וזה מאוד עוזר לתפקוד הענף. על כך יישר כח לצוות המסור.
בחודשים האחרונים אנו ערים לשינוי בהרגלי הקנייה של חברים (האם בשל הקיץ?).
בנקודה זו אנו מבקשים להזכיר כי אספקת ירקות ופירות טריים מתבצעת בימים שני ורביעי, ואם יש צורך גם השלמה בימי חמישי. לכן אין לצפות למבחר פירות וירקות זמינים ביום שישי בצהרים.
הפירות בקיץ מבשילים מהר – יש אספקה של סחורה טרייה בימים רביעי וחמישי ולכן עדיף לערוך את הקנייה השבועית בימים אלה. יום שישי בצהרים נועד לקניות אחרונות קטנות. התור ארוך, יש דלפק שירות אחד, איסר רושם במקביל מצרכים שאין צורך לשקלם. בו-זמנית יש גם צורך למלא את המדפים.
הכלבי פתוח במשך שעות רבות במשך השבוע ולכן אנחנו מבקשים לא לבצע קניות גדולות בדקות האחרונות לפני הסגירה.
אנשי הענף העלו בפנינו את עליית המחירים התלולה הנמשכת מזה מספר חודשים. לכן אנו בודקים דרכים שונות ופועלים למציאת מקורות רכש זולים יותר.
                                                                               בברכת שבת שלום,
עפרה פארן, חיים בן-שמול, צוות הכלבי
 
 
למרים ואליעזר תגרי
שפע ברכות
לרגל חתונת הזהב
ולתת עליכם היום ברכה
 
 
ת ו ד ה
ביום שני עברתי ניתוח לשחרור עצב במרפק יד ימין שהתבצע במחלקה לכירורגיית כף היד בביה"ח בילינסון. ברוך השם הניוח עבר בשלום והשתחררתי ביום שלישי.
תודה למשפחה ולהורים שלי, לאחיות במרפאה ולחברות שלי בקיבוץ על העזרה והתמיכה.
שנזכה לבריאות ולהיפגש רק בשמחות.
                                                                                   שבת שלום,
ליאורה ארונסון
 
 
בוועדת מינויים
 
הועדה התכנסה לישיבתה הראשונה  ביום שני י' מנ"אב  11.8.08. 
אלי ברמן סקר בפני חברי הועדה את תהליכי הרכבת הוועדות בשנים האחרונות והקשיים בתהליך גיוס חברים לוועדות. 
רובין יעקובס (יו"ר המיועדת של ועדת תרבות החדשה) תיארה את צורת תפקוד הועדה על פי גישתה ואת הציפיות מהחברים בה. 
דקלה שניאור סקרה את הפעילויות של ועדת החינוך והמלצותיה לקראת הרכבת ועדת חינוך חדשה. 
בדיון בנושא ועדת חינוך הועלה הצורך לבדוק בקיבוצים אחרים איך פועלת ועדת חינוך אצלם וגם לבחון שינויים במבנה הנוכחי של הוועדה. 
הישיבה הבאה נקבעה לעוד שבועיים.
 
ועדת מינויים מחפשת חברים לוועדת התרבות החדשה והשלמות לצוות הנוכחי של מערכת הידיעון. כל המעוניינים מתבקשים לפנות לאחד מחברי ועדת המינויים (פרד, לואי, אורית גרבוז, מיכל ברמן, אוריאל אמיר, או אלי ברמן) או לשלוח דוא"ל  ל: fred@beerot.org.il .
 
                                                                                      שבת שלום,
פרד אדן
גם לנו יש רמזור !
אל
שמעון סוסן
ראש המועצה האזורית חבל מודיעין
 
שלום וברכה,
השבוע האיר לנו לראשונה אור ירוק בכניסה לקיבוץ עם הפעלת רמזור בכביש 40 והסדרת תנועה בטוחה בפניות אל הקיבוץ וממנו.
אני רוצה להודות לך בשם כל אנשי הקיבוץ והבאים אליו על מאמציך הבלתי נלאים לקבלת אישור מע"צ והדחיפה לביצוע העבודה.
לא מעט תאונות נגרמו בעבר בהיעדר רמזור בקטע הכביש המדובר. הלוואי ושיפור זה ימנע בעתיד צער ואובדן בשערנו.
אתר האינטרנט של הקיבוץ נושא את הכותרת "נקודה ירוקה באמצע הכרך" (כותרת ההולמת במידה רבה את כל המועצה האזורית). מעכשיו אנחנו נקודה ירוקה-צהובה-אדומה על הדרך, ועל כך אנחנו מודים לכל העושים במלאכה זאת ובראשם לך.
ה' ישמור צאתנו ובואנו מעתה ועד עולם.
                                                                                                       בברכה נאמנה,
אהרן גל

 


יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו במגילת איכה.
ראינו כי כותב המגילה הגביל את עצמו
בהגבלות רבות מבחינה אומנותית:
אקרוסטיכון של הא"ב, אורך שורות כמעט אחיד, תקבולת כיאסטית (בין ראש הפרק לסופו), חלוקת פרקים לשני חלקים שוים וכו' - הסברנו כי כאשר ישנה התפרצות רגשות גדולה מאוד, נוח יותר דוקא להגביל את עצמנו בתחומים מאוד מוגדרים, כדי לאפשר לרגשות לבוא לידי ביטוי.
ראינו כי מגילת איכה בנויה מחמש קינות בעלות נושאים שונים ואופי שונה, מצאנו את המאפיינים של כל פרק. המקונן צריך להתמודד עם משבר לאומי (פרק א), עם משבר דתי (פרק ב) ועם משבר אישי (פרק ג). לאחר ההתמודדות עם שלושת המשברים הללו פונה המקונן לתיאור המפורט והמצמרר של מה שאירע עם החורבן (פרק ד), וממנו הוא יוצא לפניה ישירה לקב"ה, ולשאיבת עידוד לקראת המשך הדרך (פרק ה). ראינו כי יש מצבים שבהם המקונן אינו מזכיר את שם ה', לאט לאט הוא מזכיר אותו, ובסופו של דבר אף פונה אליו באופן ישיר.
עסקנו בדמותו של ירמיהו הנביא שע"פ חז"ל כתב את מגילת איכה, ובהשוואה בין הסגנון המופיע בספר ירמיהו לבין מגילת איכה. ספר ירמיהו גדוש בשיבושי לשון ובחוסר סדר, עד כי האברבנאל כתב בהקדמתו לספר כי ירמיהו לא הספיק ללמוד מספיק לפני שנבחר להיות נביא. ואולם, בהנחה שמגילת איכה נכתבה גם היא ע"י ירמיהו, יש לציין שהוא הספיק להשלים את לימודיו...
הסבר אחר הוא שבזמן כתיבת ספר ירמיהו היה הנביא טרוד מאוד, והטרדה הזו באה לידי ביטוי בספרו,
ואילו בזמן כתיבת מגילת איכה הוא כבר משלים עם המציאות, והכתיבה קולחת בצורה הרבה יותר קלה.
 
הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת גבעת שמואל פתח באמרה: 'צדיק וישר' -  האם ישנם צדיקים שאינם ישרים? מסביר הנציב מוולוז'ין:  בזמן חורבן בית שני כולם היו צדיקים, היו הרבה בתי מדרש בהם למדו תורה אבל היו גם הרבה כתות: צדוקים, פרושים וכו' שהביאו לשנאת חינם.
לאחר חורבן בית ראשון היתה גלות בבל. כאשר כורש כבש את א"י, הוא החזיר את היהודים לארץ והקים את 'כנסת ישראל' שכולם נשמעו לה, לא היו מחלוקות בעם מפחד התערבות השלטון הפרסי. כאשר אלכסנדר מוקדון כבש את הארץ והפכה לשלטון יווני גם השמות שונו ליוונית (כמו השם 'סנהדרין'). בתקופת ההתייוונות אמר אנטיגונוס (יהודי בעל שם יווני): "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס".     
כיצד? הרי בתורה עצמה נכתב על שכר ועונש!?
מסביר התלמוד שאמירה זו היא כלפי אומות העולם שאינם מקבלים את מלכותו של הקב"ה, אבל ישראל יודעים הם שיש שכר בעולם. הרמב"ם מסביר שהכוונה היא לעבודת ה' מאהבה. הפרשה הראשונה של קריאת שמע "ואהבת את ה' אלוקיך" עוסקת בעבודת ה' מאהבה, ואילו הפרשה השניה, המבטיחה שכר ועונש: "והיה אם שמוע ... ונתתי" - עוסקת בעבודת ה' מיראה.
לדעתו של הרב פרוכטר מוסיף אניטיגונוס בסוף המשנה: "ויהי מורא שמים עליכם" ללמדנו כי מרכז העולם זה הקב"ה. דווקא בתקופת שלטון יוון כאשרה'אני' - האדם הוא המרכז צריכים ישראל לזכור שהעיקר הוא הקב"ה. יש שכר ועונש, אבל מעל הכל אהבה ויראה לקב"ה שהוא מרכז הכל.
 
בשישי הבא נלמד עם ד"ר ליאורה ארונסוןרפואת משפחה עפ"י שבועת הרופא.
 
 
היה כייף !
בדרך הביתה, שרופים, עקוצים, שבעים, מדושני עונג ומאוד מרוצים, אנחנו נזכרים בארבעת הימים האחרונים בהם חרשנו את הצפון – אנחנו ילדי ד' ה' ו' המופלאים!
איפה לא היינו?
זרמנו עם נחל הקיבוצים אל שייט בסירות "קאנו" ב"ירדנית" מאופרים כאינדיאנים עם כתרים על הראש.
המשכנו אל חיספין לישון...
בבוקר נחל ג'ילבון, בערב באולינג במטולה, ואל קיבוץ עמיר ישר למיטה ! (כן, ממש...)
בבוקר התגלגלנו בבניאס (על אמת !) ואל קיאקים בירדן ההררי. בערב קומזיץ, פויקה ומרשמלו על האש.
לישון בקיבוץ עמיר ולקום לבוקר חדש.
אל הכנרת – חוף צמח – מגלשות מים, קרטיבים על מזרוני ציפה, בננות, והופ – נופלים לכנרת !
"על האש" משובח והביתה...
והנה לכם כמה הגיגים מהווי הכיופית:
"הקומזיץ יהיה על הגדה של השפה".
"ילדים מקסימים, היה כייף חיים".
"המדריכים היו אחלה".
"עשינו פויקה ויצא מעולה".
"הכנרת ריקה – עליה צריך לשמור !"
"ממש טעינו ואת הג'ילבון עשינו".
"4 ס"מ – למי מגיע הקנס?"
"הולכים לישון מאוחר – אנחנו עייפים".
"חרשנו את הצפון ואת השרירים ויצאנו מאושרים".
"שפגאט בקאנו ובקיאק – כל הכבוד ליאיר".
"אני לא יכול יותר".
"קיבוץ עמיר – קיבוץ אדיר".
"בדרך לעוד לקוח מרוצה – לא האוטובוס הזה..."
"בג'ילבון נשברו הרגליים, בראפטינג הזרמנו את המים".
"למי יש הכי הרבה סימנים כחולים, ואיפה?"
"מאיר צריך לעשות הסבה לשף – למה מהנדס?"
"אחרי הגשר יש מפל גדול".     "מה, עברנו את המפל?"
"נגיחות עם סלעים".
"גילינו מהי המכה ה-11 – ג'וקים ענקיים במקלחת !"
"מה אוכלים?"
"ים טרי או ימתרי? תרי, טרי, תרי, טרי..."
"מקרית שמונה לקיבוץ עמיר הלכנו ברגל!"
"מי רוצה לנפח את הכריות אוויר? " (כמעט).
"לא צריך לענות לשאלות – התשובות באות לבד".
"מתי מגיעים? – בעוד כמה דקות...".
 
בהזדמנות זו אנחנו נפרדים מכיתה ו': ניצן אדן, שיראל אנגלנדר, עקיבא ארונסון, צוריאל בן-שמול, כנרת ברוכי, ניב גרינברגר, שני גרינברגר, נטע לנדה, יניב מכלוף, סתו סוקולובסקי, ליאור פורשר, נעם צוייג, עמית רונן, אביחי ריידר ויאיר שניאור המדהימים והמצויינים, שלא הפסיקו לעזור, לתת יד ולעשות שמח בכל הזדמנות!
תודה לכם !!!
תודה לקיבוץ שאיפשר לנו לצאת לטיול המקסים הזה !
                                                                              שלכם,
                                                  ילדי כיתות ד' – ו'
והמדריכים: עדינה, מאיר, יאיר והדס
 
הרהורים של הורים
יום חמישי בצהרים לפני שבוע. מצאתי את הבנים שלי בבית בהפסקה מקייטנת איל"ן, שעה לפני מסיבת הסיום של הקייטנה.
אמרתי שהם נראים לי שקטים יחסית וההסבר שקבלתי היה "אמא, אני כל כך עייף מקייטנת איל"ן אבל זה היה השבוע הכי טוב בכל החופש".
את המשפט הזה שמעתי שוב מנער אחר במסיבת הסיום של הקייטנה, וזה אומר הכל.
כהורים לשני בנים שהיו מדריכים בקייטנת איל"ן רצינו לברך את כל המשתתפים ובמיוחד להודות לעפרה ולענבל על המצווה הגדולה שזיכיתם אותנו ועל ההזדמנות שנתתם לילדים שלנו.
ליאורה ואלן ארונסון
 
 
 
שעת סיפור מטעם הספרייה האזורית בבני-עטרות
תתקיים אי"ה
ביום שלישי הקרוב, י"ח מנחם-אב 19.8.08
בשעה 16.30 בספרייה.
שם הסיפור: רבי עקיבא והשודדים
המציגה: אילנית
מוזמנים ילדים בני 3 – 7 , הורים, סבתות וסבים
 
 
לחברי בארות יצחק,
 
בשלושת הימים האחרונים התארחה בקיבוץ משפחתם של ענת ומוטי חסן.
ענת ומוטי, יחד עם בני משפחה נוספים, אימצו את שמונת ילדי הרב אבי ושמחה כהן-אור אשר נהרגו ,ל"ע, בתאונת-דרכים לפני כשנה וחצי.
זכה הקיבוץ ויכולנו גם אנו לתרום את חלקנו בעזרה למשפחה, בכך ששהו במחיצתנו בזמן שיפוץ והגדלת בית המשפחה.
המשפחה לנה ב"בית-שפירא" ובמהלך היום השתעשעו ובילו בבריכה, ב"בית האיכר", בבית הילדים המשולב ובמקומות נוספים.
בזמן האירוח ראינו שוב את רוחב ליבם של חברי הקיבוץ, העזרה הרבה, האירוח מכל הלב, ההתעניינות, הבישולים והדאגה לכל פרט .
הרגשתי גאה להיות חלק מקבוצה איכותית שכזו, אשר למרות עיסוקי היום-יום והעבודה הקשה מוצאת את הזמן גם לתת מעצמה בשביל אחרים.
 
תודה לאגף החברתי ובראשם אהרון גל, על הנכונות והעזרה הרבה.
תודה למיטב גל וענבר מכלוף על הליווי הצמוד לילדים.
תודה למשפחות על הבישולים המושקעים.
תודה לצוות המטבח וחדר-האוכל.
תודה לצוות הכלבי וחיים מהמחלבה שהיו  'שם'  תמיד כשצריך.
תודה לעוזי פלדמן שהיה נכון תמיד לעזור וברוחב לב.
תודה לעטרה גרינברגר על סיפור קסום לילדים לפני השינה.
תודה לפרד אדן על הפעלת הילדים.
תודה למשפחות גל-אמיר-הדרי שבזכותם גם אכלנו היטב (על האש) וגם זכינו למפגש מרגש ומיוחד                                               
של כל משפחת כהן-אור המורחבת.
תודה לשולי, דינה ואסתר פורשר....
תודה לאפרת וילדיי שנתנו הרבה הרבה עזרה, וסליחה על ההיעדרות הרבה...
תודה לכל מי ששכחתי ולא הזכרתי ונתן את ידו ואת ליבו בשביל אירוח מיוחד וחשוב שכזה.
 
                                                                       בשם משפחות חסן וכהן- אור – תודה!!
 
עזי אלטשולר
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
למשפחת אמרה ואיסי שיינדל וילדיהם החמודים יואב-איתן, שחר-גליה ונעם-יהודה
שיוצאים בשבוע הקרוב לדרך חדשה
אנו מאחלים כל טוב והרבה הצלחה !
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י רחל פלינט
אחות תורנית: ברוריה לנדה – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מהמרפאה
בשבוע הקרוב תהיה רופאה מחליפה:
                                           ביום שני    בשעות  12.00 – 14.00
                                           ביום רביעי בשעות  12.00 – 14.00
                                                                                  ביום חמישי לא תהיה קבלת רופא.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
נסיעה טובה ובטוחה
                 לידיד בן-שמול שצלח בהצלחה את מבחן הנהיגה . סע בזהירות לדברים טובים !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
אריה קרול ז"ל – 30 לפטירתו
בשם המשפחה נתבקשנו לפרסם כי ביום שלישי כ"ה במנחם-אב 26.8.08 תתקיים אזכרה בקבוצת סעד.
בשעה 17.30 – עליה לקברו בבית העלמין
בשעה 19.00 – ערב לזכרו בחדר האוכל.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
כל הכבוד
למווד
ר סעדון שסיימה טירונות במסגרת כלל צה"ל כחניכה מצטיינת מחלקתית.
לכי מחיל אל חיל ויהא הקב"ה בעזרך.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הודעת העורכת
בשבוע הקרוב אני בחופשה. חומר לידיעון נא להשאיר בתא במשרדו של יהודה פלדמן או לשלוח בדוא"ל לפי הכתובת yedion@beerot.org.il . הידיעון יופיע כרגיל בערב שבת.
ע ד נ ה&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
לסבתא רבתה לאה לוי
שפע ברכות בשמחת בת המצווה
של הנינה שחר
בת רונית וארנון לוי
נכדה לנעמי ואיתן לוי
ושיר תהילה והודות לא-לוקים
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
עם סגירת הגיליון
ברכות לקליטה טובה למועמדים החדשים שהתקבלו בהצבעה השבוע:
חן ויאיר בר-נדר,  יוליה ואתי שוהם,  קרן ועמיחי שטרן.
 


 
AtarimTR