ידיעון 2587 פר' שופטים

בס"ד, ה' באלול תשס"ח
 
 
שבת קודש "שפטים"
 
 
18.38
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
18.50
מנחה, קבלת שבת, ערבית
    דרשת הרב בנושא:
פרסום מעשיהם של פושעים
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
20.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 20.45 – 22.45
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
17.30
נשים אומרות תהילים בבית קטי לוי
 
 
18.00
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
 
18.00
מנחה קטנה
 
 
19.35
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00
   שחרית ב', ה'                   05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30
   מנחה בבית הכנסת           18.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
 
   כיתות א'-ג' - לימור נתנזון
   כיתות ד'-ו'   - יוסי שניאור
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
 
השבוע התחילו נכדינו התאומים (וגם נכדה אחת בגבעת עדה) את לימודיהם בבית הספר.
בנימין ואביטל לומדים באותו בית ספר בו למדו חמשת ילדינו, ולמרות שלא כולם לקקו שם תמיד דבש, סיימו אותו בהצלחה ועברו לחטיבת הביניים ביבנה.
אני מניחה (ומקווה ?) שבית הספר השתנה קצת בעשרים השנים האחרונות מאז עזב אותו הלל, צעיר ילדינו. (את המחשבים, שלא היו בזמנו, פגשתי כבר כשהשתתפתי שם בחוג למחשבים). אני שומעת גם בתקשורת על "אופק חדש" – מהפכה בחינוך. מה שנראה לי כי השתנה לרעה בבית-הספר היא העובדה שאין לנו כקבוצת בארות-יצחק אמירה מספקת שם, מאחר שאין לנו כמעט אף מורה במערכת, ואפילו לא מזכירה, ועל כך אני מצטערת.
אנו בקיבוץ רגילים שילדינו נמצאים במסגרת חינוכית כמעט מגיל אפס, ועוברים ממסגרת למסגרת בכל שנה או שנתיים. לכן המעבר למסגרת חדשה אולי קצת מובן מאליו בשבילנו. ובכל זאת, כניסה לבית הספר היא צומת בעלת חשיבות יתירה. זהו שלב משמעותי בהכנה של ילדינו לקראת החיים במאה העשרים ואחת.
הכנה זו היא מטרה מוצהרת של מערכת החינוך. יחד איתה אנו גם מקווים שהם יזכו לפיתוח האישיות של כל אחד מהם ולמיצוי היכולות איתן הגיעו לעולם.
אני תפילה שיזכו בנימין ואביטל ועמם כל הילדים למורים קשובים לרגשותיהם, פתוחים לבעיותיהם ובעיקר אוהבים. אני מאחלת בשעה זו של כניסה לבית הספר: לאביטל – שתצליח לנתב את המרץ הרב שלה לאפיקים חיוביים בסיוע המורות שיהיו לה שם. ולבנימין – הרגיש יותר – שישכיל וילמד להתמודד עם אתגרי עולמנו, גם זאת בעזרת מורותיו. ולשניהם – שיגדלו להיות יהודים שומרי תורה ומצוות, אוהבי ארץ ישראל, בנים נאמנים למשפחתם ולבית בארות-יצחק.
סבתא רחל פלינט
מה בגיליון?
  • פינת ההלכה – הרב ירון
  • חוברות זיכרון לחללי תש"ח – גיל אמיר
  • בעקבות הדף היומי – יעקב שניאור
  • בקיבוץ הדתי – משלחן הדובר
  • עוד מעט 50 – תקוה כץ
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • תפילה של אמא – סמדר שיר
  • פותחים שנה חדשה בשירות הלאומי – לני בן שמול
  • הודעות משל"ח – עפרה פארן
  • השבוע בבני-עקיבא – הדר שגיא
                                                 וכלבו דף          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
פינת ההלכה
 
 
שמיטת כספים ופרוזבול - א
אנחנו מתקרבים לסוף שנת השמיטה. חלק מקרקעותינו מושבת כבר למעלה משנה. חלק אחר נמכר לנכרים, ורק נכרים ביצעו בו עבודות של זריעה וחרישה. סוף סוף בעוד כחודש נוכל לחזור לשגרת עבודת האדמה שלנו, כשהקרקעות יחזרו לבעלותנו. גם את נושא קדושת השביעית בפירות אנחנו כבר מכירים היטב, ועניין זה ימשיך ללוות אותנו גם אל תוך השנה הבאה.
אבל ישנה נקודה נוספת בשמיטה, שאליה טרם התייחסנו מעל דפי הידיעון, מכיון שהיא עדיין לא היתה רלוונטית, והיא נושא שמיטת הכספים.
בפרשת השבוע שעבר (דברים טו, א - ד) קראנו את הפסוקים הבאים:
מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה': אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ: אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ:
פירוש הדברים הוא שבסופה של שנת השמיטה, בעוד פחות מחודש ימים, כל אדם אשר הלוה כספים לאדם אחר צריך לשמוט את חובותיו. כלומר שאחרי ראש השנה של השנה השמינית אסור לו יותר לדרוש מהלווה שיחזיר לו את החוב. מצווה זו נועדה להקל על העניים אשר מתקשים מאוד בהחזרת חובותיהם, ודואגת לצמצם את הפער בין העשירים לעניים. צריך לזכור שההלוואות מלכתחילה ניתנו ללא ריבית, וממילא אין פה רק מניעת רווחים למלווים, אלא גם הפסד גדול של כסף שהעשירים נתנו לעניים מתוך תקווה לקבל בחזרה, והנה התורה מונעת מהם מלדרוש את הכסף.
מצב זה, כמובן, עלול לגרום לעשירים לחשוב פעמיים לפני שהם נותנים הלוואות לעניים: הרי לא רק שהלוואה אינה רווחית כלל, אלא שהיא מהווה סיכון גדול לכסף, שהרי אם תגיע שנת השמיטה בטרם יספיק הלווה להחזיר את חובו, כל הכסף ירד לטמיון. לכן מדגישה התורה (דברים טו, ט-י) במצווה נפרדת את האיסור להכניס זאת למערכת השיקולים:
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ:
התורה פועלת כאן בשני הכיוונים: דבר ראשון היא מגדירה מחשבות כאלה כ'דבר בליעל' ואוסרת אותן מכל וכל, ודבר שני היא מבטיחה למי שנותן הלוואה למרות שנת השמיטה המתקרבת שהקב"ה יברך אותו בכל מעשיו ובכל משלח ידו. מה יכול אדם לבקש יותר מכך?
אבל האם האיסור הזה וההבטחה הזו הועילו במבחן המעשי? האם באמת העשירים נתנו הלוואות לקראת השמיטה בלי פחד ומתוך ידיעה שישנם סיכויים רבים שהכסף לעולם לא יוחזר? - על כך בפעם הבאה...
 
 
 
הרב ירון
 
  
 
חוברות זיכרון לחללי בארות יצחק במלחמת הקוממיות
 
                "וְנָתַתִּילָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי
                יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת
                שֵׁםעוֹלָם אֶתֶּן-לו ֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת:"
                                                                                 ישעיהו נ"ו, ו
 
 
כאשר הוחלט לבסס את אירועי תש"ח-תשס"ח על סיפורם האישי של הנופלים בקרב, הועלה הרעיון להפיק חוברות זיכרון שיסכמו את ממצאי התחקירים שנערכו עליהם.
המחשבה הרתיעה אותנו. בדרך כלל, כאשר נפטר אדם בשיבה טובה, קרוביו וידידיו עמלים במשך שנה או יותר לאסוף ולערוך את הכתבים, התמונות והזיכרונות שייטיבו לתאר את דמותו. רוב חללי מלחמת הקוממיות נקטפו בדמי ימיהם, רחוקים מההורים ומחברי ילדותם, בהותירם אחריהם תמונות בודדות ומעט מכתבים.
ואיך אנחנו, שישים שנה אחרי, נוכל להפיק חוברת על הנופלים שלא הכרנו, ולהספיק להוציא לאור עד ח' בתמוז? ויתרנו על הרעיון.
שבועיים לפני האירוע, כשהתחלנו לרכז את החומר, הסתבר שנאספו לא מעט מסמכים, תמונות וסיפורים מעניינים שלא נוכל להביא לידי ביטוי במיצג, במצגת ובמופע. בנוסף לכך, גם את מה שהוצג באותו ערב רצינו לתעד בצורה נאותה עבור המשפחות, החברים, הארכיונים בהם נעזרנו ועבור כל מי שיתעניין בעתיד.
כפשרה מסוימת ניגשנו להכין חוברת צנועה על כל אחד מהנופלים, שתכיל 10-30 עמודים שיכולים לעניין את הציבור הרחב. משהו באמצע, בין חוברת זיכרון ערוכה ומובנית ובין התיק לארכיון עם כל הניירת המבולגנת.
במאמץ מרוכז של שבוע ימים נערכו החוברות. לכולן אותו מבוא ואותו סיום המתייחסים לבארות יצחק אז והיום, ובאמצע סיפור חייו של כל אחד מהלוחמים. לחומרים האותנטיים נוספו לפעמים רשימות המספרות על מהלך התחקיר, הממצאים שהתגלו ותחושות החוקרים. נאוה איטלי (סלומון) עיצבה את העטיפה הנאה, ו-22 החוברות הוצגו לציבור.
במהדורה הראשונה הודפסו רק ארבעה עותקים מכל חוברת, במגמה לאסוף תיקונים והשלמות לפני שמחלקים לתפוצה רחבה. עותקים אלו נמסרו למשפחות ולצוותי התחקירים שהתבקשו לתת את הערותיהם. חלקם אף עשה זאת, ויש טיוטות למהדורה הבאה. עם זאת, עדיין יש מקום לשיפורים ולתוספות, ונשמח לקבל מהציבור הרחב כתבות ותגובות לכל אחת מהחוברות.
סט מלא של החוברות נמצא במדף הזיכרון שבחדר עיון. ניתן גם להוריד את הקבצים הדיגיטליים מאתר בארות יצחק באינטרנט (תודה לדבורה רייניץ) בדרך הבאה:
על הקיבוץ > לזכרם > חללי מלחמות ישראל > קישור לחוברת זיכרון > הורדה.
יפת שדיאל קיבל על עצמו את העריכה הגראפית של המהדורה השנייה בפורמט מקצועי, ועם חזרתו מאוקראינה ניגש למלאכה. 
מי שמעוניין לקבל עותק של החוברות שייצאו בע"ה יכול להעביר אלי בקשה בכתב ולהתאזר בעוד קצת סבלנות. חיכינו שישים שנה, אז נמשיך להמתין עוד קצת.
גיל אמיר
 

 

בעקבות הדף היומי

 
 
בכל ערב, בסוף הלימוד בדף היומי, אנו לומדים הלכות בקצרה, לפי הסדר של "מאורות הדף".
תפילת שמונה-עשרה / תפילה בלחש
אני מביא כאן לשון ההלכה בשולחן ערוך סימן ק"א, שלמדנו השבוע, ומקווה שבע"ה תהיה היענות מצד המגביהים קולם בתפילה, לזכות הרבים. 
"לכתחילה צריך להתפלל בלחש באופן שגם חברו העומד בסמוך לו לא יוכל לשמוע את תפילתו".
"המתפלל בלחש כל כך שאפילו לאזנו לא השמיע יצא ידי חובתו, כיון שהוציא את התיבות בשפתיו".
"צריך אדם להתפלל תפילת שמונה-עשרה בלחש, והיינו, שיוציא את התיבות בשפתיו, ומשמיע לאוזנו בלחש. דבר זה נלמד מתפילת חנה = רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשּׁמֵעַ....
אמרו חכמנו ז"ל : המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, שמראה בזה כאילו אין הקב"ה שומע את התפילה כשהיא נאמרת בלחש, על כן משמיע את קולו.
עוד אמרו: והמגביה קולו בתפילתו, הרי זה מנביאי השקר, שדרכם הייתה לצעוק בקול, לעבודה
זרה שלהם".
יש אוסרים להרים קול (בתפילה בלחש), בהכרזת: "מוריד הטל", "ותן ברכה", "יעלה ויבוא" וכו'. כדי שלא יתבלבלו המתפללים.    כשיש אפשרות יש להכריז על כך לפני העמידה.
כמובן שיש קטעים בתפילה שצריך וחייבים לומר בקול רם. כגון: אמן, אמן יהא שמה רבא, קדושה, ברכו ועוד, וכן רצוי להשתתף עם הציבור כששרים קטעים מהתפילה.
אנא חברים, תשתדלו לא להרים הקול בזמן התפילה, ובמיוחד בזמן תפילת שמונה-עשרה .
אני יודע בוודאות שלחלק לא מבוטל של החברים דבר זה מפריע מאוד ומבלבל אותם.
יעקב שניאור
 
 
 
       נר זיכרון !
מנחם מנשה ערמון ז"ל – ט' באלול תשנ"ח
במלאת עשור לפטירתו תתקיים אזכרה ביום שלישי הקרוב
17.30 – עליה לקברו בבית העלמין המקומי
18.30 – תפילת מנחה בבית הכנסת
19.00 - אזכרה בבית שפירא
                                                                                                                  המשפחה
 
 
בקיבוץ הדתי
חברי גרעין הקיבוץ הדתי הגיעו לשדרות לשנת שרות בעיר
 
12 בוגרי י"ב מבתי הספר של שדה אליהו וקבוצת יבנה
יעסקו בסיוע בבתי הספר ובהדרכה במתנ"סים ובבני עקיבא
 
חברי גרעין יג"ל (י"ג לקהילה) של הקיבוץ הדתי הגיעו לשדרות והחלו בשנת שרות בעיר.
12 חברי הגרעין, בוגרי בתי הספר של תנועת הקיבוץ הדתי בשדה אליהו ובקבוצת יבנה, יעסקו בשעות הבוקר בסיוע לצוות ההוראה בבית הספר היסודי "הרא"ה – אמי"ת" בשדרות, בצהריים בהדרכת ילדים ובני נוער במועדוניות ובחוגים, ובערב בארגון אירועים והפעלות במתנ"ס ובתנועת בני עקיבא.
הקמת הגרעין הייעודי לשדרות הייתה יוזמתם של חברי הגרעין, שהתארגנו במהלך שנת הלימודים ופנו לקיבוץ הדתי על מנת שיעניק את חסותו לפעילות.
גרעין יג"ל בשדרות יפעל בשיתוף עם הגרעין התורני "רעות- אפיקים בנגב" בהנהלת שלומית אקשטיין, ועם תנועת בני עקיבא ובליווי של תנועת הקיבוץ הדתי. בכל הקשור לעבודה עם הילדים והנוער ההתנדבות מודרכת ע"י אנשי מקצוע, ובנוסף היא כוללת יום לימודים שבועי בנושאים תורניים.
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, מסר שהקיבוצים גאים בצעירים שבוחרים להקדיש שנה מזמנם לפעילות למען כלל החברה בישראל, ודווקא בעיר שנמצאת תחת איום בטחוני מתמיד. זו אינה פעילות חד-פעמית או ביקור קצר, אלא עבודה ממושכת עם מחויבות רבה. שירות החובה בצבא ובמסגרות השרות הלאומי נראה אחרת לגמרי לאחר שנה של התנדבות. הוא ציין שהגרעין החדש בשדרות הוא אחד משמונה גרעינים משימתיים שמפעילה תנועת הקיבוץ הדתי בשיתוף בני עקיבא, המונים יחדיו כ- 90 בוגרי י"ב, ואשר פועלים בהצלחה רבה בנקודות נוספות בארץ.
הסיוע לתושבי שדרות ועוטף עזה מקיף גם את האוכלוסייה הבוגרת בקיבוץ הדתי ובמהלך הקיץ ארחו הקיבוצים כפר עציון, מעלה גלבוע, עין הנצי"ב ושדה אליהו משפחות לחופשת הרגעות והתרעננות.
 
מידע על פעילות הקיבוץ הדתי באתר: www.kdati.org.il
                                                                  אופיר אבסלנדר
דובר הקיבוץ הדתי
 
 
 
עוד מעט 50...
לפני 50 שנה, בי' באלול, התקיימה חתונתנו כאן בבארות-יצחק.
לצערי לא זכיתי לחגוג עם יוסי היקר את יום חתונתנו ה-50, אך ½47 שנים חייתי עם יוסי כמו 50 שנה ויותר.
אני מאחלת לכולם שמחה ואושר כמו שזכיתי אני בנישואיי עם יוסי ז"ל.
מה שנשאר לי זה זיכרון טוב וגעגועים אליו.

תקוה כץ

יחדיו ב-ו'

 

בשיעורו של הרב ירוןעסקנו בענייני ראש חודש.

ראינו כי כבר בתקופת התנ"ך יש ראיות לכך
שראש חודש צוין כיום חגיגי, ואף היו נמנעים מעשיית מלאכה ביום זה.
יחד עם זאת, חז"ל הבהירו במספר מקורות שאין איסור מלאכה בראשי חודשים, אך העם נהגו להימנע ממלאכה ביום זה.
במספר מקורות ראינו כי המנהג שלא לעשות מלאכה בראשי חודשים היה לנשים דווקא, וחז"ל אמרו שהסיבה לכך היא שזהו שכרן על כך שלא פרקו את נזמיהם בחטא העגל. ראינו כי שלושת הרגלים הם כנגד שלושת האבות (פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק וסוכות כנגד יעקב), וראשי החודשים הם כנגד שנים עשר השבטים. ומכיוון שכמעט הושמדו שנים עשר השבטים בחטא העגל, ורק בגלל הנשים זה לא קרה, הפך ראש חודש להיות חגן של הנשים.
מצד שני ראינו כי נהגו נשים שלא לברך את ברכת הלבנה, ובספרי הקבלה מובאת הסיבה לכך שהנשים גרמו לפגם של הלבנה.
ויכול להיות שהדברים קשורים זה בזה: בעולם הקבלה השמש מסמל את הזכר בעוד הלבנה מסמלת את הנקבה. ראש חודש הוא יום חגה של האשה, כי זהו היום שבו היא מתחילה להתמלא מחדש. גם המחזוריות בגופה של האשה מסמלת את ההתחדשות הזו. לכן ראש חודש הוא החג של הנשים, אשר חוגגות את ההתחדשות בגופן ובעולם.
 
 
דבורה ונועם הראל הגיעו לשיעור עם כלי נגינה ופתחו במזמורים: 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו' ו'בואי בשלום'. המשכנו למדרש איכה על ארבעה מלכים - דוד, יהושפט, אסא וחזקיהו, אשר ביקשו מהקב"ה דברים שונים, ולמדנו שהצדיק שביניהם הוא דוד המלך, שביקש לרדוף אחרי אויביו ולנצחם, אבל באמונתו ידע כי הקב"ה מעל הכל. המשכנו לשיר: 'מזמור לדוד'. מברכת הבנים: 'ישימך ה' כאפרים וכמנשה' ומשאלתו של יעקב 'העוד יוסף חי'? למדנו כי החיים משמעותם שמירת תורת ה' דווקא בתוך מסגרת שבה קשה לקיים את הדברים, וזה מה שלמד יעקב בבית המדרש של שם ועבר, בדרכו לבית לבן הארמי - דבר שלא יכול היה ללמוד בבית אביו.
השיר 'רחם' הביא אותנו לסיפור אלישע בן אבויה, ממנו לומדים על חשיבות לימוד תורה לשם שמים.
 
בשישי הבא נלמד עם רחלי בלנק שבעקבות שירותה הצבאי התעמקה בנושא:
גיור כביטוי להשקפות עולם בעבודת ה'
 
 
 
 
התחלות חדשות
תפילה של אמא/ מאת סמדר שיר
שמלאכים טובים ילוו אותך מרגע צאתך מהבית עם תלבושת אחידה וילקוט.
שיד חבלן ומטען לא ישיגו אותך בדרך, או באוטובוס הכורע מצפיפות.
שתזכור לחצות את הכביש רק במעבר חציה ותקפיד על כללי זהירות.
שכל הנהגים במדינה יורידו הילוך, יצפרו פחות ויפגינו יותר אחריות.
שבחצר בית ספר לא יתקרב אליך בריון המכיר רק את שפת האלימות.
שהמורים שלך יהיו כאלה שבלבם עוד פועמת תחושה של ייעוד ושליחות.
שגם במקצועות המרדימים הם יצליחו להצית בך ניצוץ והתלהבות.
שהם יסבירו לך שעיקר ההנאה הוא מעצם הלמידה - לא מציונים ותחרות.
שתשאף לפצח ולהבין את הקשה - לא רק למלא חובותיך בקלי קלות.
שבשעורי חברה יאפשרו לך להביע את דעותיך באומץ ובנחישות.
שתמיד תהיה ראש גדול מפני שהאויב הנורא מכל הוא האדישות.
שתחלום לשנות את העולם או לפחות לצבוע בוורוד את המציאות.
שמלאכים טובים ישמרו עליך בדרך הביתה עם תלבושת אחידה וילקוט. 
 
מוקדש באהבה ובאיחולי הצלחה לכל התלמידים והמורים עם פתיחת שנת הלימודים.
 
 
 
ברוכים הבאים
השבוע הגיעו אלינו 5 בנות ובן אחד לשירות לאומי.
3 בנות עובדות בבית האיכר: בת-אל מרכוס מחיפה, שושנה אמויאל ממעלה אדומים, אמילי דהרי מגינות שומרון.
בת אחת – חן רוזאי ממעלה אדומים – עובדת בגיל הרך.
הדר שגיא משערי תקווה היא הקומונרית החדשה וכן עובדת בבית הילדים המשולב.
אלחנן חכמון ממושב עמינדב עובד בגן-הנוי.
עדיין חסרה לנו בת אחת ואני מקווה שבתוך שבוע-שבועיים היא תימצא ותגיע אלינו.
ביום ראשון בעוד שבוע, י"ד באלול (14/9) יתקיים במועדון לחבר שלנו יום עיון לקראת הימים הנוראים, המיועד לכל בנות/בני השירות הלאומי בקיבוץ הדתי.
בהזדמנות זאת אני מבקשת להודות מאוד למאיר פרידמן על העבודה היפה בהכנת הבית לבנות.
                                                               שיהיה לנו ולהם בהצלחה. שבת שלום,
לני בן-שמול
 
-
בענפי השירותים
בתיאבון !
בארוחות הצהרים בחדר האוכל יש מגוון רחב של מנות עיקריות: מנה בשרית, צמחונית, דיאטה, דג, עוף לבן מבושל.
בשיחה שקיימו דוד וורד עם ד"ר ליאורה וברוריה הובהר לענף המזון כי יש מספר חברים שחייבים לקבל מנה דיאטית, אבל אין אף חבר שחייב לאכול דווקא עוף מבושל.
לכן המגישות בחדר האוכל קיבלו ממני הנחייה לא לשמור עוף מבושל. זכותו של כל אחד לבקש עוף כזה ואם יש במערך – יקבל.
חלוקת עיתוני "מעריב"
אביעד שטרן ביקש לסיים את תפקידו כמחלק העיתון לבתים. בשלב זה יחולק העיתון בתאי הדואר, עד שיימצא מישהו או מישהי שייקח על עצמו את המשימה.
כל מי שמסוגל לקום כל בוקר בסביבות השעה 06.30 מוכשר לבצע את המשימה.
אשמח אם יפנו אלי כדי לקבל את התפקיד.
עפרה פארן / של"ח
 
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אבי צוייג
אחות תורנית: ברוריה לנדה – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תודה רבה
על הביקור המפתיע והנעים בביתנו שבכפר רתמים, אפילו שאנחנו כבר לא חיילים.
                                                                                כן ירבו הפתעות שכאלו.
מאיר אילה וטל שפירא.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ב מ ר פ א ה
בשבוע הקרוב יהיה שינוי במועד לקיחת בדיקות כדלקמן:
ביום ראשון  7.9.08 – בדיקות דחופות בלבד – בשעה 07.40 (ע"י ברוריה)
ביום רביעי  10.9.08 – בשעה 07.30 עד 08.30
                                              ביום חמישי לא תילקחנה בדיקות !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תספורת נשים
בשבוע הקרוב אתי תהיה בחופשה. היא תשוב לעבודה אי"ה ביום ראשון י"ד באלול (14.9.08)
רויטל
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ברוכים הבאים
35 חברי ההכשרה מצרפת נחתו כאן השבוע בליווי שתי מדריכות. כתבה מפורטת אי"ה בקרוב.
שתהיה לכם קליטה טובה בביתנו.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
למען ביטחוננו
בסיס ה"מתמידים" מארגן קורס למתנדבים חדשים.
המעוניינים להצטרף יכולים לקבל טפסים אצל איסר ספיר.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
פנייה לסיוע לסנקטיים
אנו פונים לחברות ולחברים להירתם לסיוע לפרויקט ייצור ואריזה גדול מאד ויוצא דופן בהיקפו – 24 שעות ברציפות בימים שני, שלישי, רביעי
המעוניינים לסייע יפנו לעזי אלטשולר
                                                     בתודה,
אלי ברמן – מש"א
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
AtarimTR