ידיעון 2596 פר' וירא

בס"ד ט"ז במרחשוון תשס"ט
 
שבת קודש "וירא"
 
 
16.19
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
16.30
מנחה, קבלת שבת, ערבית
       
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 18.45 – 20.45
13.00
מנחה גדולה
15.15
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
16.00
נשים אומרות תהילים בבית פרידמן
 
 
16.00
מנחה קטנה
 
 
17.19
ערבית, הבדלה
 
הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו השבת.
שימו לב! סעודת ליל שבת בחדר האוכל בשעה 18.00
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00
   שחרית ב', ה'                   05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30
   מנחה בבית הכנסת           16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - דקלה שניאור
   כיתות ד'-ו'   - אלן ארונסון
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
לפני כארבע שנים הלך מאיתנו במפתיע דן שהם ז"ל, חברנו לכיתה. בעודנו המומים מהפרידה הפתאומית והכואבת ממנו, חשבנו על דרך מתאימה שתנציח את זכרו. פתחנו במסורת של טיול כיתתי במועד שקרוב ליום הולדתו בחודש סיוון, בסביבות חג השבועות.
דן היה חבר כל כך צנוע ושקט. הוא מצא עולם מופלא בנופי הארץ והדביק את משפחתו באהבה לטיולים. בטיולים הכיתתיים שלנו לוקחים חלק כל בני כיתתו מ"בארות יצחק": מירב, גלעד, ענבל, ציפי, אופיר, אריה, לב, נילי וצביקי ובני משפחותיהם, ולאהל'ה והמשפחה.
בעקבות המפגשים בטיולים החלטנו לעשות שבת יחד, ובשבת האחרונה התכנסנו בני הכיתה כולנו ב"רמת מגשימים" שברמת הגולן בביתם של אופיר ואורנית לוי.
 
דן, עצוב לנו שהתגבשנו בזכותך ובלעדיך. אתה חסר לנו. הלכת מאיתנו מוקדם מדיי.
אינך צריך לומר מאום, רק תהיה נוכח.
תמיד נשמור לך מקום ונתייחד עם זכרך.
     ענבל ישראלי
בשם כל חברי כיתתך המתגעגעים 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • 70 שנה לליל הבדולח – לאה לוי
  • בקשה מהארכיון
  • ספר זיכרון – מלכה אנגלנדר ודינה אמיר
  • מהאגף החברתי – אהרון גל
  • עובדי חוץ מדווחים – חי ברוכי
  • סעודת "אמן" לזכרה של ברניס, אמא של רובין יעקבס – ציפי לוי
  • מתנדבים בדרך – אסתר פורשר ולאה שהם
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • בארות ברשת – דבורה רייניץ
  • הזמנה לטכס
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 


שבעים פנים לתורה

 
רש"י
ר' שלמה יצחקי (1040-1105, צרפת) הוא גדול פרשני המקרא, והראשון שכתב פירוש מסודר על כל התורה. מלבד פירושו למקרא (כמעט כל התנ"ך) הוא כתב גם פירוש כמעט על כל הש"ס הבבלי, וכן תשובות בהלכה ופיוטים.
עיקר פירושו לתורה הוא ליקוט דברי חז"ל ומיון הדברים המתאימים לרוח הפשט, שהרי העיד רש"י על עצמו בכמה מקומות (למשל, בראשית ג, ח) שכל מטרתו בפירושו היא לפרש את המקרא ע"פ פשוטו. מאות ספרים נכתבו על פירושו של רש"י, החל מלפני מאות שנים - כגון גור אריה (המהר"ל מפראג), הרא"ם (ר' אליהו מזרחי), שפתי חכמים (ר' שבתי משורר בס), ועד ימינו אלה - כגון סדרת הספרים 'לפשוטו של רש"י' (ר' שמואל פנחס גלברד).
בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רפה סעיף ב) הובאה דעה שלמרות שהגמרא (ברכות ח, ב) אמרה שצריך אדם לקרוא בכל שבוע את פרשת השבוע עם תרגום אונקלוס 'שנים מקרא ואחד תרגום', הרי שמי שלומד את הפרשה עם פירוש רש"י יוצא ידי חובה בכך, שהרי פירושו של רש"י מבוסס על פירושי חז"ל.
אגב, הכתב המכונה 'כתב רש"י', אינו קשור כלל לרש"י, אלא שכאשר הדפיסו לראשונה את התורה בעברית במאה ה-15, בחר המדפיס להשתמש בגופן אחר (שהיה ידוע ככתב יהודי-ספרדי דוקא) לפירוש רש"י, בכדי להבדיל בין המקרא עצמו לפירוש רש"י.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
על הפסוק "וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר" (בראשית יט, טו) כותב רש"י כך:
הנמצאות - המזומנות לך בבית להצילם. ומדרש אגדה יש, וזה ישובו של מקרא.
ראשית, כותב רש"י את הפירוש שנראה לו כפירוש הפשט, והכוונה שלוט יוכל להציל רק את הבנות שאינן נשואות, מכיון שהן איתו בבית. אבל אחרי הפירוש הזה בוחר רש"י להפנות את הקורא גם למדרש חז"ל שאינו ע"פ הפשט. הוא רומז לדברי הגמרא (יבמות עז, א) אשר מקשרת בין המלה 'הַנִּמְצָאֹת', לבין דברי המשורר (תהלים פט, כא) "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי, בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו" - והכוונה היא שהצלת שתי בנותיו של לוט נועדה לאפשר את לידתו של דוד והמשיח, שהרי דוד המלך הוא מצאצאי רות המואביה, ורחבעם הוא בנה של נעמה העמונית, וממילא שתי בנות לוט, שילדו מאוחר יותר את עמון ומואב - ניצלו בעבור דוד.
 
J JJ J JJ J J JJ J J JJ J JJ JJ J J JJ JJ JJ
 
חידה: מיהו האדם הראשון בעולם שלמד חומש עם רש"י? תשובה: מן הסתם אבא שלו...
 
הרב ירון
 

 
מהאגף החברתי

 
סינון אינטרנט
אסביר בקצרה מהו סינון אינטרנט. כולנו יודעים שבאינטרנט יש הרבה מאוד דברים טובים, ויחד עם הדברים הטובים הוא מכניס לתוך ביתנו סכנות שלא כל אחד רוצה בהן. הסינון מאפשר הוצאת האתרים הלא רצויים מהמסך שבביתכם, על פי קריטריון שכל משפחה בוחרת.
קיבלתי מספר פניות מחברים מוטרדים שביקשו שנבדוק את הנושא.
יחד עם אביעד ישראלי למדנו את הנושא, כולל בפגישות עם חברות חיצוניות שנותנות את השירות. בעיקר למדנו מה זה סינון, איך זה עובד מבחינה טכנית והאם המערכת שלנו יכולה להתאים להתקנה. בדקנו מה האפשרות לתת לכל משפחה לקבל את רמת ה"סינון" שהיא רוצה, מסינון כמעט מלא עד אפשרות ללא סינון. וכמובן בדקנו גם את העלות הכספית.
האגף החברתי שמע ואישר את הסיכום והחליט:
         א.         יש לקדם את הנושא.
         ב.         עלויות ההתקנה (חד פעמיות) תהיינה ע"ח הקיבוץ.
          ג.          העלויות החודשיות תהיינה ע"ח החבר המבקש את הסינון. חישוב העלות החודשית יהיה על בסיס של 50 משתמשים (כ 8 ₪ לחודש).
         ד.         יש לקיים ערב הסברה לכל החברים על הנושא "הסכנות באינטרנט". הארגון - באחריות אהרן.
 
 
סופשבוע של הקיבוץ הדתי
המזכירות תעודד את החברים להשתתף בשבתון שמארגן הקיבוץ הדתי. זו הזדמנות טובה לצאת ולהכיר את שותפינו בקיבוצים אחרים. הוחלט שנסיעות משותפות למטרה זאת תהיינה ע"ח הקיבוץ.
 
 
                                                                             אהרון גל 
 
 
לסבתא רבתה חנה תשבי
ולכל המשפחה
מזל-טוב בהולדת הנין
נכד לבת-שבע ויחזקאל דגן
בן לאורנה ומוטי דגן
טוב ינחיל בני בנים


70 שנה לליל הבדולח
 
השבוע הרבינו לשמוע בכל ערוצי התקשורת על אירועי ליל הבדולח שהתרחשו ב- 8.11.1938. מצאתי לנכון ולמתאים לתת מקום וביטוי לכך בידיעון. אני מתבוננת סביבי ומוצאת שנשארו כאן בינינו עוד שניים או שלושה אנשים שחוו את הלילה האיום הזה. היה לי קשה "להפיל" את הכתיבה על מישהו אחר ולכן החלטתי לקחת על עצמי את המשימה ולשתף אתכם בחוויות האישיות שלי מאותו יום ואחריו.
 
בסוף אוקטובר 1938 ניתנה הוראה חד משמעית על ידי הגרמנים לכל היהודים בעלי הנתינות הפולנית לעזוב מיד את גרמניה. כתגובה וכנקמה על כך התנקש יהודי צעיר בשם הרשל גרינספן בדיפלומט גרמני והרגו. בכך הוצת למעשה הגפרור שהבעיר את בתי הכנסת בלילה ארור זה של ה- 8.11.1938.
 
חשוב לי לציין שבאותה תקופה הייתי מספר חודשים בתוכנית הכשרה ליד ברלין ואני רק בת 16. למחרת המקרה הגיעו הנאצים ולקחו את כל התושבים מעל גיל 16 למחנה ריכוז, כך שנותרו רק חברים מאוד צעירים. למחרת, לפנות ערב שבין ה-9 ל-10 בנובמבר, באו בהמוניהם צעירים גויים מהכפרים הסמוכים והתנפלו עלינו והרסו וחיבלו בכל הבא ליד ולא הותירו אבן אחת על מקומה. הם הפרידו בין הבנים לבנות ואסרו עלינו לצאת מהחדרים.
מיותר לציין שמאוד פחדנו ובכינו וחששנו מהלא נודע. כשסיימו המנוולים את מלאכתם בא גוי אחד ענק ממדים, וצרח עלינו ואיים.
אני זוכרת היטב שהייתה שם שדרה ארוכה של עצים והענק הכריז בצעקה שמי שיימצא במקום עדיין מחר בבוקר יהיה תלוי, כל אחד על עץ אחר (אני זוכרת ששלושה מהבחורים הצליחו לברוח ליער).
בינתיים שבו הבחורים ואחרי התייעצות קצרה בינינו הוחלט לחפש את הקופה של ההכשרה ולאפשר לאנשים – בחורים ובחורות, לנסוע איש לביתו.
 
למעשה לא נותר די כסף כך שנסענו תמיד כמה חברים ביחד לפי קרבת המגורים.
אני נסעתי יחד עם מלי בידר (אחותו של יצחק ז"ל) ללייפציג, עיר מגורינו. הנסיעה הייתה בליל שבת וזו הייתה לי הפעם הראשונה בחיי בה חיללתי שבת.
כאשר הגעתי הביתה צלצלתי בפעמון מלמטה ואיש לא ענה לי. הרמתי ראשי למעלה לכיוון הדירה ולפתע ראיתי שדגל אדום וארוך מאוד עם צלב קרס משתלשל מחלון השכן למעלה ומכסה את חלון ביתי.
פרצתי בבכי נוראי. מה עושים כעת? אני נותרתי לבדי מול המראה הנורא ואני רק נערה צעירה בת 16. הגעתי עם מלי לביתה, דפקנו בדלת ושוב, אין תשובה.
פתאום הציץ דרך חריץ בדלת (מקום ששימש כתיבת דואר) אבא של מלי והוא הכניס אותנו פנימה. אחרי מספר ימים פגשתי בדרך את דודתי. היא הסתתרה בקונסוליה כי לא הייתה רשומה ולא הייתה לה נתינות. ממנה שמעתי שכאשר לקחו את כל היהודים בעלי הנתינות הפולנית, נמלט אבי עם אחותי הצעירה לשוויץ. באותו זמן נפוצה שמועה בלייפציג שנשים לא מגורשות מפולין אך לצערנו בכל זאת שלחו אותם. אמי, אחותי הבכורה ואחי הצעיר שהיו בפולין אצל סבא וסבתא שלי, הורי אבי, נרצחו עם כל העיירה בכיכר העיר (מציאות שהתבררה לי רק לאחר המלחמה).
  
לדודה היה מפתח לדירתנו ולפי הוראות שקיבלתי מאבי ממקום הימצאו בשוויץ היה עלי למכור את כל הרהיטים לחנות רהיטים ובכסף שהתקבל לשלוח כל מיני חפצים, כגון: דברי כסף, כסתות כלי מיטה וכו'.
אני זוכרת שהלכתי לקבל את כספי. זה היה בשעה שש בערב ושעון העמידה (האורלוגין) התחיל לצלצל 6 פעמים ואני פרצתי בבכי מר. עד היום אני שומעת בזיכרוני את הצליל הנעים של השעון.
 
בעזרת דודתי ארזתי את כל הדברים בשקים. גלגלנו אותם בשקט במדרגות בתוך שטיח (שחס וחלילה לא ישמעו הגויים) והעברנו אותם לתחנת הרכבת שהייתה לא רחוקה מהבית. למזלי הפקיד שבדק את הדברים התייחס די יפה ולא פסל שום פריט, כך שהכול נשלח והגיע לדודים שלי בהולנד. לאחר שקיבלתי "ערבות" שאכן יש לי קרובים בהולנד, צורפתי לקינדר-טרנספורט ומשם נסעתי עם בן דודי סמי (היום בקיבוץ גל און) מתחנת הרכבת בלייפציג לאמסטרדם.
מיד עם הגיענו לאמסטרדם נלקחנו ל"קרטינה" על מנת שלא נתערבב באוכלוסייה המקומית. לאחר כמה תחנות שעברנו בהולנד הצטרפתי להכשרה כדי לעלות במסגרת עליית הנוער ארצה. ההכשרה הייתה מורכבת מנוער דתי ולא דתי גם יחד. ושם פגשתי לראשונה את אריס סלומון ז"ל, שהיה שליח הסוכנות מהארץ.
את הולנד עזבנו במסגרת עליית הנוער כחודשיים לאחר כניסת היטלר להולנד.
 
לאה לוי
 
מהארכיון
בסימן טוב ובמזל טוב!
אנו חוזרים על בקשתנו הישנה להעביר לארכיון מסמכים הנוגעים למסיבות ושמחות משפחתיות של חברי ותושבי הקבוצה: הזמנות לחתונות, למסיבות בר/ בת מצוה, דרשות, שירים וכו' מתכנית המסיבות הנ"ל. אנחנו מתייקים אותם בתיק האישי של המשפחה. תתפלאו, לא פעם חוזרים בני המשפחה אלינו ומבקשים מסמכים אלה לצרכים שונים.
לכן, לטובתכם ולטובתנו נשמח מאד אם תעבירו אלינו את החומר המבוקש של שמחות שהיו לאחרונה ואנו מבקשים לעשות כן גם בעתיד.
בתודה מראש,
עובדי הארכיון
 
 
לחברתנו רות פלדמן
בהגיעך לגבורות
שאי ברכה חמה מכולנו
לאורך ימים בבריאות ובשמחה עם כל המשפחה
ובאו עליך כל הברכות
ספר זיכרון
 
"ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם ... אשר לא יכרת" (יש' נו, ה)
פסוק זה מוטבע על קיר חדר העיון, החדר שנבנה להנצחת זכרם של חללי בארות יצחק במלחמות ישראל.
בשנים האחרונות הונחו על המדפים ספרי זיכרון ואוגדנים: סיפור חייהם של חללי הקרב בבארות יצחק בנגב, אוגדן ובו שמות ותקציר סיפור חייהם של חברי בארות יצחק שהלכו לעולמם, חוברות זיכרון אישיות ועוד.
רבים רבים מאתנו יודעים על קרובי משפחה שנספו בשואה; הורים ואחים וקרובי משפחה יותר רחוקים, מדור ההורים או הורי ההורים. "יד ושם" משתדל לאסוף פרטים עיקריים על כל אלה שנרצחו בשואת יהודי אירופה, ו"דפי העד" שמורים בהיכל השמות בירושלים.
הצעתי היא שנפתח בחדר העיון שלנו ספר זיכרון ובו יוקדש דף לכל אחד מקרובי אנשי בארות יצחק (קרבה ראשונה, שנייה, שלישית ועוד), על פי הפרטים שיימסרו על ידי האנשים כאן. זאת, נוסף ל"דפי העד" שנמצאים ב"יד ושם". הדפים בספר הזיכרון שלנו יעוצבו באופן נאה והולם. הספר יעמוד לרשות כל מעיין, וכל מי שירצה להעלות את זכר בני משפחתו הקרובים והרחוקים, או לשתף בזכרונותיו ובידיעותיו את בניו ונכדיו יוכל להשתמש בספר.
מה צריך לעשות?
לכתוב על דף את הפרטים הבאים:
v     שם הנספה
v     שנת הלידה
v     מקום או מקומות המגורים (עיר, ארץ)
v     תאריך הפטירה
v     הקירבה למוסר הפרטים
v     האם קיים ב"יד ושם" דף עד?
v     אם יש מסמך או תמונה או סיפור שסופר במשפחה – רצוי להוסיף.
 
אנחנו ניצור קשר עם כל מי שמסר פרטים. כמו כן נשמח לעזור לכל מי שרוצה להשתתף במפעל ההנצחה הזה ואינו יודע מה לעשות.
 
מלכה אנגלנדר ודינה אמיר
 
 
     נר זיכרון !
     משה דוד פרידמן ז"ל – כ"א במרחשוון תשל"ט
 
 
עובדי חוץ מדווחים
והפעם: חי ברוכי, המטה השיתופי
 
שאלה: נו....? אז איך העבודה בקיבוץ הדתי ? מכירה את דנה ?
אני: אני מכירה את דנה, אבל אני לא עובדת בקיבוץ הדתי.
שאלה: אז איפה את עובדת ?
אני: בתנועה הקיבוצית, במטה השיתופי .
שאלה: במה ?
אני : במטה השיתופי.
שאלה: מה זה ???
 
הדיאלוג הזה חזר על עצמו כמה וכמה פעמים בחודשים האחרונים. ומכיוון שבמערכת הידיעון החליטו לבקש מעובדי חוץ לכתוב על עבודתם, החלטתי "להרים את הכפפה" ולהתחיל בי (אם אין אני לי..מי לי ?)
 
בסוף שנות התשעים הוקם הזרם השיתופי, כהתארגנות חופשית של קיבוצים שהחליטו לפעול ביחד כדי לטפח את הרעיון השיתופי בתנועה הקיבוצית כולה. ליוזמה היו שותפים קיבוצים מכל התנועות הקיבוציות שהיו אז: הקבה"ד, התק"ם והקבה"א, בכללם גם הקיבוצים העירוניים. בזרם השיתופי חברים 28 קיבוצים.
עם איחוד התק"ם והקיבוץ הארצי, בשנת 2000, קמו המעגל השיתופי והמעגל המשתנה (דיפרנציאלי - מתחדש).
לאחר מספר שנים של פעילות נפרדת, אך מתואמת, הוחלט על איחוד פעילות המעגל והזרם השיתופי, במסגרת המטה השיתופי. המטה השיתופי הוא גוף משותף לתנועות הקיבוציות.
מטרות המטה השיתופי (בקצרה.....כי קצרה היריעה מלמנות את כולן...) :
1.       חיזוק והעמקת הקשר עם הקיבוצים השיתופיים והקבוצות השיתופיות.
2.        סיוע לקיבוצים דיפרנציאליים הרוצים לשמור על מערכות משותפות.
3.        חיזוק וייזום מערכות קואופרטיביות, כמעגל תומך נוסף לקיבוצים השיתופיים.
4.       קידום העזרה ההדדית בין הקיבוצים השיתופיים.
5.       העמקת והרחבת החינוך ברוח השיתופית.
אז איך אנחנו עושים זאת ? קודם כל חושבים !! מקימים צוותי חשיבה ופעולה בנושאים שעל סדר היום הקיבוצי. מארגנים סדנאות, ימי עיון ארציים וכנסיים איזורים - לממלאי תפקידים בקיבוצים השיתופיים ולמעוניינים – לדיון בנושאים שמעסיקים את הקיבוצים, כגון: קליטה, מוטיבציה בעבודה, פנסיה וכדומה.
אנו מבקרים בקיבוצים השיתופיים וגם בדיפרנציאלים כשהם זקוקים לעזרתנו ולתמיכתנו.
הקמנו תאגיד לייעוץ כלכלי, התומך בקיבוצים השיתופיים, תוך מתן מענה לצרכים של הקיבוצים במציאות החדשה. 
ומה אני עושה ? טוב...ידי בכל...בין תיאומים וארגונים של ימי העיון והכנסים, נסיעות, ובלי סוף טלפונים ואי מיילים לבין עבודה במשרד ביום קצת רגוע לעבוד...לנסח תכניות ועוד... ועוד....
 

חי ברוכי

יחדיו ב-ו'

 

בשיעורו של הרב ירון פתחנו במלחמת

ארבעת המלכים נגד החמישה. ראינו כי
לאחר המלחמה אברהם סירב לקחת לידיו
דבר מרכושו של מלך סדום. ואולם, ראינו
כי ההלכה קובעת שמי שמציל נכסים מידי לסטים או מזוטו של ים זכה בנכסים הללו לעצמו, וממילא כל הרכוש של מלך סדום אינו שייך למלך סדום יותר.
מכאן עסקנו בשאלה האם העובדה שהתורה נותנת למציל את מה שהוא הציל נובעת מכך שברור שהבעלים הקודם התייאש, או שגם כאשר ברור לי שבעל האבידה לא התייאש, מי שהציל מידי הארי או הליסטים זכה בנכסים.
 
מכאן באנו לעסוק בהשלכה אקטואלית מאוד של עניין זה: האם מותר להעתיק קבצים המוגנים בזכויות יוצרים אך מסתובבים ברשת האינטרנט? ראינו את תשובתו של הרב דב ליאור, הסובר שלקבצים הללו יש דין של זוטו של ים, ואת ההסתייגויות מדברים אלו בדברי פוסקים אחרים.
לסיום ראינו את דברי הרלב"ג אשר הדגיש שלמרות שאברהם בחר להחמיר על עצמו ולא לקחת מרכושו של מלך סדום, הוא דאג שלא ליצור לחץ חברתי על ענר, אשכול וממרא שינהגו כמוהו ולכן הוא אמר מראש למלך סדום שהם יקחו את חלקם. הרבי מבוסטון נשאל פעם אילו כוונות צריכות להיות לאדם בעת שהוא מברך להתעטף בציצית, ותשובתו היתה לכוון שכשמעיפים את הטלית אחורה, לא לפגוע במתפלל העומד מאחוריך...
 
בשיעור השני למדנו עם משה הרשקוביץ מנחלים, מרצה למשפט ומורה להכשרת ר"מים, בנושא: מוסר ומשפט, "כופין על מידת סדום". לאחר ראש השנה מתחילים בספר בראשית כדי להבין את התשתית החברתית מוסרית של עם ישראל. ממנה צומחים דיני המשפט, נורמות תרבותיות באות לביטוי בתפיסת המשפט. בהגדרת גבולות האחריות, הערבות ההדדית ורמת השיתוף מתברר עומק מידת החסד של החברה. בפרשת לך-לך אנו לומדים על ההבדלים המהותיים בין החברה של אנשי סדום לחברה היהודית המושתתת על ערכי אברהם אבינו. כאשר עם ישראל חוטא, מעתיק מודלים והתנהגויות שאינם במהותו כעם, נאמר ע"י הנביאים: "כסדום הייתם". במשפט העברי ישנו הגבול שאם חוצים אותו "כופין על מידת סדום". בפרקי אבות על המידה הבינונית י"א שהיא כמידת סדום, 'שלי שלי ושלך שלך'. יש מקום למידה זו בחברה אבל קיים החשש פן תשתרש בנפש, שמא יתרגל ולא יעשה לטובת חברו או לא ייהנה מחסדו של חברו כלפיו.
 
הראי"ה קוק מסביר: 'כל דבר של תורה צריך דרך ארץ שיוקדם לו'. ספר בראשית קודם לספר שמות, חסד אברהם אבינו הוא המבוא לתורת משה רבנו.
 
בשבוע הבא נלמד עם הרבנית ועו"ד פנינה נויבירט בנושא "כולן שווין לטובה" מהות החיים.
בשנה שעברה למדנו מפנינה על עולם האינטרנט והקניין הרוחני. לפי בקשת הלומדים היא תלמד שנית.
 
 
 
 
סעודת "אמנים"
לזכרה של ברניס – אמא של רובין יעקובס
 
לפני 30 שנה הלכה לעולמה אמא של רובין.
לזכרה הכינו רובין ובנותיה בינת, דנה ואביב, ועוד חברות שעזרו לה, ערב סעודת אמנים, לנשים.
בערב זה מכינים סעודה ומברכים 5 ברכות חשובות שיוצרות יחד את המילים "מגע אש".
מזונות – לפרנסה, גפן – לזיווג, עץ – לילדים, אדמה – לבריאות, שהכל – לכל דבר אחר שרוצים לבקש. המנהג הוא שמתכנסות 20 נשים. כל אחת מברכת 5 ברכות אלה וביחד מברכים 100 ברכות שיש בהן כוח וסגולה וב"ה הבקשות ייענו.
אילו אמא של רובין הייתה יכולה לכתוב לה מכתב, כמו המכתבים שכתבה לה כאמא לבת – לעידוד, לחום ולאהבה, הייתה כותבת לה כך:
"כמה מרגש היה הערב. אני רואה כ- 50 נשים ובנות יושבות סביב שולחן ערוך בצורה כה אסתטית, כה מכובדת. על השולחן כלים נאים ומטעמים מסוגים שונים שקשורים ל- 5 הברכות. בצד אני רואה את האלבומים והתמונות של המשפחה, ומכתבים שאת, ביתי, שומרת עליהם כבר הרבה שנים. והנה מתחילים ביראה, בשקט, הנכדות מקריאות וגם חברות, חלק מהבנות מברכות וחלק עונות "אמן" ואח"כ הפוך.
והנה את מקריאה ומספרת לכולם מה שכתבתי לך וההתרגשות הולכת וגדלה, ואי אפשר לעצור את הדמעות... והנה יושבת כאן גם טל, האישה של צבי, וגם אמא שלה, ואפילו הנכדה שלך הקטנה, יובל, מגיעה לכאן. כמה שהיא מתוקה. וברגע הזה אני רואה איזו משפחה נהדרת יש לך, וכמה חברות טובות, ואני מתמלאת שמחה".
תודה לך רובין שזיכית אותנו בערב שבו לכולנו יש רצונות ונתפלל שב"ה גם יתגשמו.
הזיכרונות שברניס השאירה אחרי לכתה הם הרצונות הטובים שהיו לה, הם המעשים שרצתה לעשות ולא הספיקה, ויהיו אלה לך לנחמה.
 
מוקירה ומודה,
ציפי לוי
 
מתנדבים בדרך
ב- 26.11 יגיעו לכאן 16 מתנדבים לתקופה של 3 חודשים (בנים ובנות) שנמצאים בתוכנית השנה של "יהודה הצעיר – Young Judea". הם יעבדו אצלנו במסגרת של יום שלם. הם יגיעו לכאן עם מדריכה צמודה.
 
אנחנו גם מצפות לקלוט אולפן חדש ב- 12.01.09, זאת אומרת שתהיה תקופת חפיפה של בערך חודש בין שתי הקבוצות...
 

אסתר ולאה

 

בארות ברשת
אתר בארות יצחק באינטרנט הוא אתר קהילתי/חברתי, האתר שלנו מאוד יפה ומעודכן
ואפשר לגלוש בו זמן רב. באתר מידע רב על הקיבוץ בכל תחומי החברה, יש בו זמני
פתיחה, אלבומי תמונות, מידע שימושי, ידיעון, שיעורים, מידע על הקיבוץ – מתורגם
לשפות שונות, קישורים לדפים פנימיים, קישורים לאתרים חיצוניים ועוד הרבה דברים...
קיימים שדות שהם סגורים לחברי הקיבוץ בלבד (תורנות שמירה, סידור רכב ותיקיית תקנונים). כדי לצפות בדפים אלו חייבים להירשם באתר (בצד ימין: "הרשמה").
מומלץ מאוד להירשם – התהליך פשוט: בוחרים סיסמה ומשתמשים בה בכל הכניסות הבאות, כך שאפשר לגלוש בשדות "כניסה לחברים".
חלק גדול מהגולשים הם בני משק שעזבו וזמניים לשעבר כך שאפשר לשמור על הקשר מכל מקום בעולם.
קיים באתר שדה חדש – "יד שנייה" – שבו אפשר לפרסם פרטים למכירה/מסירה/חיפוש וכל אחד מוזמן להשתמש בשירות זה. חבר שיש לו סיסמה יכול לפרסם ישירות באתר. אנשים נוספים יכולים לעשות זאת דרכי.
שוב, האתר של הקיבוץ הוא קהילתי וכולם מוזמנים לתרום. אפשר בהחלט להפוך את האתר לדף הבית.
אשמח לקבל הערות/הארות/חומרים וגם לתת הסברים על האתר.
 
דבורה רייניץ
 
הזמנה
לטכס זיכרון להרוגי 30 בנובמבר 1947
ולביקור בבני עטרות
 
בכ"ט בנובמבר 1947 התקבלה באו"ם "החלטת החלוקה", ההחלטה שהובילה להקמת מדינת ישראל.
למחרת ב- 30 בנובמבר, התקיפו פורעים ערבים שני אוטובוסים שהסיעו יהודים. אחד מהאוטובוסים הותקף במקום בו נמצאת כיום הכניסה למושב נחלים. באוטובוס זה נהרגו חמישה נוסעים ונפצעו שישה.
אחרי אירועים אלו פרצה מלחמת העצמאות.
במקום בו הותקף האוטובוס, מול הכניסה למושב נחלים, מצוי כיום שלט זיכרון.
במשך שנים רבות היו העיריות של נתניה וחדרה ואנשי נחלים מקיימים במקום טכס זיכרון, אך לצערנו הם חדלו ממסורת זו. ב- 30 בנובמבר 2007, מספר חברים חידשו את טכס הזיכרון שנכחו בו כ- 100 משתתפים. גם השנה יתקיים הטכס.
נפגשים ביום שישי, א' בכסלו 28.11.08, בשעה 9.00 ליד תחנת הדלק במושב נחלים.
לאחר טכס אזכרה קצר ליד שלט ההנצחה נעבור למושב בני עטרות. נתאסף ליד האנדרטה, נבקר ב"מורשת עטרות", ונסיים ב"גן דורות" – לשעבר בית הקברות הטמפלרי.
 
הציבור מוזמן!
לפרטים נוספים:  רענן רשף 03-6353770                      אברהם תימור - נחלים


 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אלי ברמן
אחות תורנית: ברוריה לנדה – פלאפון 5199
****************************************************************************
גשם גשם בוא!
השבוע ירדו 2.2 מ"מ, ובסה"כ 30.4 מ"מ מתחילת עונת הגשמים.     "ותן טל ומטר לברכה"!
****************************************************************************
"כיפה שקופה"
לקראת יחדיו ב-ו' עם ד"ר ינאי עופרן וד"ר אורן הרמן, יוצרי הסדרה התיעודית המרתקת בערוץ 8 "אז הרצל אמר", יוקרן בערוץ הפנימי, בימי רביעי הקרובים ומוצ"ש הבא, הפרק "כיפה שקופה". השיחה ביום שישי ר"ח כסלו 28.11.
עירית הלוי
****************************************************************************
 
לקראת אסיפת חברים
שתתקיים, אי"ה, ביום שלישי כ' בחשוון (18.11.08)
בשעה 21:00 בחדר האוכל
 
סדר היום:
1.      שונות.
2.      תקנון י"ג לאחר שירות צבאי / לאומי – ועדת צעירים.
3.      בחירת ועדות והשלמתן: ו. תרבות, ו. חינוך, ו. השתלמויות.
4.       הצעה להרכב ועדת מינויים לבחירת המזכירות הבאה – מש"א.
 
שמות החברים לוועדות השונות פורסמו בידיעונים.
תינתן תזכורת חוזרת לקראת האסיפה.
נשיאות האסיפה
 
****************************************************************************
לסבא וסבתא דוד וג'ודי פורת
ולכל המשפחה
מזל טוב להולדת הנכדה
בת למיקי וחייקה פורשר
תרוו ממנה רוב נחת
לוח שידורים שבועי / הערוץ הפנימי
לשבוע הקרוב, י"ח – כ"ד במר חשוון 16/11– 22/11
 
AtarimTR