ידיעון 2597 פר' חיי שרה

בס"ד כ"ג במרחשוון תשס"ט
 
שבת קודש "חיי-שרה – מברכין החודש"
 
 
16.16
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
 
 
 
אחרי תפילת מוסף:
קידוש לכבוד צוריאל בן שימול
בר-המצווה בבית שפירא
16.25
מנחה, קבלת שבת, ערבית
    דרשת הרב
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 18.45 – 20.45
13.00
מנחה גדולה
15.15
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
16.00
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
 
 
16.00
מנחה קטנה
 
 
17.17
ערבית, הבדלה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד,               06.00
   שחרית ב', ה'                   05.50
   שחרית ו' – ראש חודש      05.45
   מנחה ברחבת חדר האוכל   13.30
   מנחה בבית הכנסת           16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - קטי לוי
   כיתות ד'-ו'   - שורי אמיר
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
  
"ענבי הגפן בענבי הגפן..."
זכיתי השבוע להשתתף בחתונה של שני גרים: החתן בוגר האולפן שלנו והמשיך למכון מאיר, שם התגייר, והכלה בוגרת אולפן הגיור בשדה אליהו. הזוג הזה הגיע מוילנה ולשניהם יש כנראה שורשים יהודיים. בזמן החופה אמר הרב בהתרגשות גדולה, שהחופה הזאת היא מעין "תחיית המתים".
מה שריגש אותי במיוחד היו האורחים מצד החתן – בוגרי האולפן שלנו. אחד הגיע אלינו לאולפן מארה"ב כתייר ומהר מאוד החליט להפוך ל"עולה". היום הוא נשוי והגיע לחתונה עם כלתו הישראלית הטריה (גם אצלם רקדתי בחתונה!). השני גם הוא עולה מארה"ב שמשרת היום בצנחנים! השלישי הגיע אלינו מהולנד כתייר וגם "עלה" ולומד בבר-אילן. הרביעית הגיעה אלינו כתיירת מגרמניה (במקור מרוסיה) וגם היא הפכה ל"עולה" ולומדת במכללת אמונה. והרשימה עוד ארוכה ואין סוף לסיפורים המופלאים של כל עולה ועולה.
גם מוריאל פארן ומשפחתו (כולל החותנת) היו – מצד הכלה! ולפתע הזמינו את הרב ירון לברך את אחת הברכות ואני בכלל לא ידעתי שיש כזה קשר בין הרב לחתן (גם לא ידעתי שאולי יכולתי לתפוס איתו טרמפ...).
כל זה כשהייתי מאוד עייפה והתלבטתי אם לנסוע עד לירושלים לבד ולמהר מאוד חזרה לאסיפה...
תחושת "ענבי הגפן בענבי הגפן..." הייתה חזקה מאוד, למרות שהחתן והכלה גרים! לא הצטערתי לשניה שנסעתי ופתאום התמלאתי געגועים לאולפן...
טיפשים אנחנו אם לא נמשיך את המפעל המופלא הזה!
אסתר פורשר
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • חבר עלום – אהרן גל
  • דיווח מהאסיפה – דינה אמיר
  • מה זה צריך להיות – גבי נאור
  • הבחירות בארצות הברית – פרד אדן
  • הקפה של אלוקים – הביאה לדפוס: הדס נאור
  • דיווחים מהקיבוץ הדתי
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • תכנית השבוע בבני-עקיבא
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
שבעים פנים לתורה
 
 
ר' דוד קמחי (רד"ק)
 
רד"ק (1160-1235 לספה"נ) חי בצרפת, והיה מגדולי הפרשנים והמדקדקים בימי הביניים.
אביו, ר' יוסף, פרשן ומדקדק בזכות עצמו, מת בצעירותו, והוא למד תורה בעיקר מפי אחיו הבכור, ר' משה. את ידיעתו הרחבה בענייני הדקדוק הביא בספרו 'מכלול', אשר בו קבע אבני יסוד בדקדוק המשמשים אותנו עד היום, כגון סוגי הבניינים - פָּעַל, נִפְעַל, הִפְעִיל, הֻפְעַל, פִּעֵל פֻּעַל והִתְפַּעֵל (אם כי הוא השתמש בתור בסיס בשורש פק"ד ולא פע"ל). בנוסף על כך כתב 'ספר שורשים' שהוא מילון מקיף, ובו הוא כותב, למשל, שהמלה 'אישון' משמעה איש קטן, מכיוון שמי שמסתכל באישוניו של השני רואה את עצמו באופן מוקטן.
לאחר שסיים רד"ק את ספרי הדקדוק שלו התפנה לפרש את המקרא. ראשית הוא פירש את דברי הימים ותהלים, ואחריהם את כל ספרי הנביאים, ואחריהם את פירושו לספר בראשית. בפירושיו נוהג הרד"ק להשתמש הרבה בענייני דקדוק, אך נוטה גם לפרשנות פילוסופית ולפרשנות מדרשית. הוא הושפע רבות מספריו של הרמב"ם ויצא להגנתו במחלוקת שהתעוררה בדבר לימוד חכמת הפילוסופיה.
מפירושיו לפרשת השבוע:
בתחילת הפרשה מוצאים אנו דין ודברים בין אברהם לבני חת:
אברהם: "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי".
בני חת: "שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱ-לֹקִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ".
לכאורה נראה שהם מסכימים לכל מה שהוא מבקש ומוכנים לתת לו כל מה שהוא רוצה. ובכל זאת מאריכות הפרשה ניתן ללמוד שלא היה זה קל כל-כך, ואף לא זול בכלל.
מסביר הרד"ק (כג, ו):
כי היו להם מערות לקבור מתיהם שם, וכל משפחה לבדה היתה לה מערה קוברים שם כמה מתים, כל אחד בארונו. וכל המערה היא תיקרא 'קבר'. לפיכך אמר 'איש ממנו את קברו', וכן המנהג עדיין במקומות רבים. והיה דעתם שישאל מהם שיתן אחד מהם לו מקום בקברו לקבור את מתו, ולא כן שאל אלא שתהיה לו אחוזה ידועה לו ולמשפחתו לקבור שם מתיהם, לא שייקבר מתו בקבר אחרים.
הצעתם הראשונה של בני חת היתה ששרה תיקבר באיזו מערה שאברהם יבחר, אך לא למכור לו מערה שתשמש אותו לדורות, אבל אברהם רצה מערה, אחוזת קבר - ולכך היה צריך משא ומתן ארוך. אגב, פרופסור עזרא ציון מלמד הוכיח שהיו חוקים קדומים שאסרו למכור קרקעות למי שאינו אזרח, אבל מותר היה לתת קרקעות במתנה. אברהם התעקש בהתחלה לקנות את השדה ("נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי"), אבל עפרון אמר לו שהוא יכול רק לתת אותה במתנה ("אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִיא"). בסופו של דבר הפשרה היתה שהמתנה תינתן, אך הוא ישלם בעד המתנה סכום גבוה של כסף...
 
הרב ירון


חבר עלום
המכתב הבא הגיע אלי לפני מספר ימים.
אני מביא אותו לפניכם, ובצידו – התשובה שכתבתי לו. 
אהרן
 
שלום רב,
אתם אירחתם אותי כנציג של משפחת ויטריאול בטקס המרגש שערכתם לציון הקרב על בארות יצחק.
עקב מחלתה של אשתי אני התעכבתי מלשלוח את זה , אבל אני חייב לומר שהטקס נגע בנימים הכי רגישים בנשמתי.
משפחתנו הייתה משפחה ענפה לפני השואה ורק סבא שלי שרד אותה. אחותו מלכה ז"ל נפטרה ללא ילדים, לכן אנו הצאצאים הכי קרובים ליואב-יוסף ויטריאול ז"ל שנהרג עם חברו פנחס קופליק ז"ל באסון ארנפורה.
אני מצטער שאבא שלי ז"ל לא זכה לראות את הטקס הזה, בעיקר מכיוון שהוא קרוי על שמו.
יש לנו מידע רב אודות המשפחה ועל יוסף-יואב ז"ל בפרט. אשמח להעביר לכם.
צרו איתי קשר.
תודה, וכל טוב.
בידידות והערכה עמוקה למשפחת בארות יצחק.
ויטריאול יריב דויד. 
 
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
- התשובה -
 
שלום משפחת ויטריאול,
קיבלתי בתודה את תגובתך הנרגשת לטכס שבו הועלה זכרם של חללי מלחמות ישראל, ובהם קרובכם יואב ויטריאול ז"ל.
אני מקווה שאשתך וכל משפחתך בבריאות טובה.
יואב ויטריאול ז"ל יצא למשימה שממנה לא שב בשליחות עם ישראל בכלל, ובשם בארות יצחק (שישבה אז במקומה הזמני בפרדס חנה) בפרט. אנחנו נוהגים להזכיר את שמו באזכרת נשמות בבית הכנסת, וכן בטכס ביום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל.
 
העברתי את מכתבך לצוות שהכין את הטכס במלאות 60 שנה לקרב על בארות יצחק בנגב ובכן לידיעון (העיתון השבועי של בארות יצחק) . אני מניח שהם ירצו מאד לשמוע פרטים נוספים על קרובכם, שנפל בצעירותו ונשאר עלום ובלתי מוכר לאנשי בארות יצחק.
שוב, תודה על חידוש הקשר בינינו.
בברכה,
אהרן גל – מזכיר פנים
 
באסיפת החברים  (כ' במרחשוון 18.11.2008)
 
הצעת ועדת צעירים לנוהל לביצוע החלטת האסיפה
בעניין שנת לימודים תורנית או משימתית לפני השרות הצבאי/לאומי או אחריו
 
יש לראות בדיון זה השלמה לדיון באספה מיום 3.6.2008.
 
שולי, מרכזת ו' הצעירים, הציגה את ההצעה (הופצה לחברים לפני האספה).
 
מהדיון:
·        כל המשתתפים בדיון תמכו בעידוד וחיזוק ההכשרה התורנית לצעירים הרוצים בכך.
היו שביקשו לבחון את רצינות כוונותיו של הבן / בת ללימוד תורני נוסף אחרי ביה"ס התיכון, בין השאר באמות מידה של התנהגות דתית, חברתית ולימודית בשנות הנעורים. אחרים ראו בשנת ה"חיזוק" גם מתן הזדמנות נוספת למי שלא יכול למצות את הפוטנציאל הערכי והלימודי בשנות ביה"ס. 
·        סעיפים 2, 4: "לימודים תורניים" ייחשבו לימודים באחת הישיבות או המדרשות או המכינות הקדם צבאיות המוכרות כתורניות וציוניות.
צריך להגדיר אלו לימודים תורניים או משימות התנדבות מוכרים על ידינו. על דעת הוועדה המציעה שונה הניסוח: הועדה תבדוק את טיבה של המדרשה/ישיבה/מכינה/מוסד משימתי לפני נתינת האישור עפ"י הצורך ובהתאם להמלצות הקבה"ד." (נוסף גם מוסד משימתי)
·        סעיף 6:  בתקופת הלימודים התורניים שלאחר השרות יישאר מעמד הבן כפי שהיה קודם, דהיינו – ימשיך לקבל תקציב אישי.
הוצע לצמצם את התקציב האישי החודשי המשולם לצעירים במסלול זה (50% מתקציב אישי של חבר, או סכום אחר), בהנחה שהוצאותיהם האישיות פחותות בתקופת הלימודים, וכי אנו מצפים מהם להשתתפות במאמץ הכספי (המוערך בס"ה כ – 30.000 ₪ בשנה ללומד). אולי יש להבחין בין לומדי השנה הראשונה לבין הממשיכים חצי שנה נוספת (סעיף 8). הועדה לא תמכה בהצעה לקצץ בתקציב.  
סעיף זה הוחזר לוועדה להכנת הצעות מנוסחות להצבעה מחדש ובכללה הצעת הוועדה, , אחרי שיישקלו ההערות האלה.
·        סעיף 7: הבנים יעבדו בקיבוץ לכל הפחות 30 יום במשך השנה, בתאום עם מש"א ועפ"י רישום עבודה בדאלאס. ס"כ ימי העבודה ייקבעו לפי התכנית השנתית.
העירו כי אין להסתפק בנוסח המוצע "לכל הפחות 30 יום במשך השנה בתאום עם מש"א". היו הצעות שדרשו מיכסת י"ע יותר גדולה. נציגי הוועדה השיבו ש – 30 י"ע הם המינימום (נכתב "לכל הפחות") וכי הוועדה מעדיפה תקשורת פתוחה עם הבנים, המודעים גם הם לחובות הנגזרות מהיותם בנים לקיבוץ, והוועדה אינה רוצה לכבול את התקשורת עם הצעירים בסעיפי תקנון.
בהצבעה אושר הסעיף כלשונו.
·        סעיף 10: בן המעוניין בלימודים תורניים לפני השרות יתחיל בשרות צבאי/לאומי לכל היותר שנתיים מסיום יב'.
אין הכוונה לאשר שנתיים לימודים תורניים במסגרת סעיף זה. המילים "לכל היותר שנתיים" לוקחות בחשבון מסלול של שנה וחצי לימודים לבוגר כיתה י"ב (מר"ח אלול עד ערב פסח בשנה שאחרי כן), וגיוס
לצה"ל בקיץ שאחריו. בתקופה שלפני הגיוס יעבוד הבן בקיבוץ. על מימון הלימודים בשנה השנייה – ראה סעיף 8.
גם סעיף זה חוזר לועדה ויובא לאספה מול הצעות אלטרנטיביות שחברים הגישו.
עוד נשאל:
·        האם בנים / בנות נשואים כלולים בתקנון זה?
הוועדה תתייחס לשאלה ותחזיר, לפי הצורך, את הנושא לאישור האספה.
·        המשרתים בצה"ל במסלול "הסדר" הצה"לי אינם כלולים בתקנון זה.
 
בסיכום הוחלט:
הסעיפים 6, 10 (ו - 8 אם ישונה סעיף 6)  וכן ההערות האחרונות הנ"ל הוחזרו לעיבוד נוסף בוועדה. הנושא יוחזר להצבעה באספה הבאה. לא יחודש הדיון. תינתן אפשרות לשני דוברים להגן או להתנגד לכל סעיף מוצע.
שאר סעיפי התקנון אושרו בהצבעה.
 
הדיון בהצעות ועדת המינויים לבחירת ועדות נדחה לאספה הבאה.
ב"שונות" נשאל על השפעת המשבר הכלכלי בעולם ובארץ על הקיבוץ, על התקדמות תוכניות הבנייה ועל שיכון פנוי לקליטה.
השאלות הופנו למזכירות.
סיכמה: דינה אמיר
 
מה זה צריך להיות?
אני תורן במכונת השטיפה בשבתות כבר די הרבה זמן. יש דברים שמפריעים לי בתורנות, אבל התפשרתי. בשבת שעברה המכונה הייתה מלאה בכלים. לא התרגשתי ברגע הראשון. הכלים שיצאו מהמכונה היו להפתעתי, מלוכלכים כאילו לא עברו את המכונה, האוכל היה מיובש על הצלחות והפתיתים של יום רביעי – כסנטימטר עובי בתחתית הכלים של חדר אוכל. במשך שעות התורנות חשבתי מה לעשות? להתלונן אצל ענף המזון (מה הם יכולים כבר לעשות)? לכתוב מאמר חריף (מי קורא)? להרים ידיים?
בחרתי בשלוש האופציות ביחד!
כבר פניתי מזמן לענף המזון והם מודעים לבעיה.
אתם החברים שאין לכם פנאי לשטוף את הכלים שלקחתם מחדר אוכל הביתה, לפחות תניחו אותם באמבטיה עם מים.
אתם שמתלוננים שאין כלים בחדר אוכל, תהיו ערניים.
אתה שרוצה שחדר אוכל יקנה כלים לאנשים לבית, תפתח עיניים.
אתה שחושב שמכונת שטיפה היא יסוד לחילול שבת? קצת תשומת לב!
ולכל אחד שחושב שתורן שבת הוא "עבד כנעני שלו" זה הזמן לגלות שלא.
בתורנות הבאה, אם אקבל כלים במצב דומה לזה, אני עוזב את התורנות של מכונת שטיפה ואתה, חבר, תהיה זה שיצטרך למלא את מקומי.             
 
גבי נאור

הבחירות בארה"ב – ציפיות ומציאות
 
אני סיימתי שלושה שבועות שבהם שהיתי בארה"ב. תקופה זאת כללה את יום הבחירות והימים שאחריו. כל אחד בארה"ב יודע שבחירות אלו היו מיוחדות והן מציינות תחילת תקופה חדשה, אולי אפילו עידן חדש, עידן של ציפיות גבוהות ומציאות קשה. כדי להבין טוב יותר משמעותן של הבחירות, עלינו להבין טוב יותר את הבסיס והנחות היסוד שקדמו לבחירות.
 
הבחירות לנשיאות ארה"ב הן אישיות ויחד אתן קיימות בחירות לנבחרים נוספים ברמת כלל ארצות הברית, המדינה, המחוז והעיר. במקרים מסוימים, בוחרים יותר מ-100 בעלי תפקידים. באופן מסורתי, יש רק שני מועמדים משתי המפלגות, הרפובליקנים והדמוקרטים, ורק במקרים חריגים מועמד אחד זוכה ביותר מ-60% מהקולות, כלומר במרבית הפעמים ניתן רק צמוד למועד הבחירות לחזות את המנצח, אם בכלל. קיימים לא מעט הבדלים בין המפלגות אך ההבדל המשמעותי הוא שהדמוקרטיים דוגלים במעורבות של הממשל בחיי היום-יום והרפובליקנים תומכים בפחות מעורבות. כמו כן, כמעט כל הנשיאים היו סנטורים בקונגרס או מושלים באחת מ-50 המדינות לפני בחירתם. הנשיאים בשלושים השנים האחרונות היו מושלים (קרטר, רייגן, קלינטון ובוש), אך הפעם שני המעומדים היו סנטורים. מושל מזוהה עם ניהול וסנטור עם חקיקה, דבר המצביע על ציפיות לשינויים יסודיים יותר.
 
ההבדלים בין שני המעומדים היו מובהקים; אובמה שחור, צעיר, ותושב עיר גדולה (שיקגו) ומקיין לבן, מבוגר, ותושב מדינה (אריזונה) בעלת אופי כפרי. מסביב לאובמה נוצרה תרבות של פולחן שרבים השוו אותה לאווירה של בחירות 1960 עם ג'ון קנדי, שגם הוא היה צעיר והנשיא הקתולי הראשון (דרך אגב, ג'ו ביידן, סגן הנשיא, גם הוא קתולי). אחוז ההצבעה בבחירות אלו היה 62%, הגבוה ביותר מאז 1960. פולחן זה, שתרם רבות לבחירתו של אובמה, בהפרש של 53% - 46%, הוא גם הייסוד לחששות. 
 
אני שהיתי בשיקגו, עירו של אובמה. לאחר הבחירות יצאו העיתונים במהדורות מיוחדות על חייו של אובמה ועל מסעו להיבחר כמנהיג של העולם החופשי. מעטים חזו לפני שנתיים שניתן לבחור נשיא שחור בארה"ב ובמיוחד אובמה, שנבחר לראשונה כסנטור בשנת 2004, לפני ארבע שנים בלבד. אי ההזדהות של אובמה עם העולם הפוליטי משך לא מעט בוחרים למחנה שלו, ועל פי דעת רבים זאת אחת מהסיבות העיקריות לניצחונו. נאום הניצחון שלו שודר פעם אחר פעם במהדורות החדשות וכבר הפך להיות אחד מהסרטונים הנצפים ביותר ב"יו-טיוב". 
 
כל אלו הם הבסיס לציפיות הגבוהות שיש לאוכלוסייה האמריקאית מאובמה. גם רבים מאלו שהצביעו בעד מקיין מצפים לשינויים ומבינים את הייחודיות של הרגע הזה, בחירתו של אובמה. השאלה היא האם המציאות הקשה של היום, כאשר מרבית אזרחי אמריקה מצפים להרעה במצבם הכלכלי, תהפוך את הציפיות לאכזבות. כבר היום נשמעים קולות ראשונים של אכזבה כאשר רוב היועצים והבכירים שאובמה בחר בהם לעמוד לצדו הם וותיקי ממשל קלינטון. מבחינת היכולת של אובמה חסר הניסיון בניהול הממשל, זהו צעד נכון, אך כמנהיג המבטיח שינוי, צעד זה סותר בחלקו את הבטחתו.
 הבחינה האמיתית של אובמה תהיה יכולתו ללכת על הקו הדק בין מנהיג ובין מנהל ולהחזיר לעם האמריקאי את התקווה ואת האמון בעצמם. ששת החודשים הקרובים יהיו מכריעים ורק אז יהיה אפשר לבנות מחדש את העם האמריקאי.
 
פרד אדן
 
 
הקפה של אלוקים
קבוצת בוגרי אוניברסיטה מבוססים היטב במקצועם נפגשו בביתו של הפרופסור הזקן שלהם.
השיחה במהרה השתנתה לקיטורים על הלחץ בעבודה ובחיים.
הפרופסור הלך למטבחו להכין להם קפה וחזר עם מגש עמוס בכל מיני סוגי ספלים: מחרסינה, פלסטיק, זכוכית, קריסטל, חלקם פשוטים למראה, חלקם יקרים, וחלקם מעולים, והציע להם למזוג לעצמם את הקפה.
כאשר כל הסטודנטים-לשעבר ישבו עם ספלי הקפה בידיהם אמר הפרופסור:
"אם שמתם לב, כל הספלים הנראים יקרים נלקחו על ידכם ולא השתמשתם בפשוטים ובזולים".
"אמנם זה אך טבעי שתרצו את הטוב ביותר לעצמכם, אבל זהו המקור לבעיות שלכם וללחץ.
תהיו בטוחים שהספל לא מוסיף איכות לקפה. ברוב המקרים הוא רק יותר יקר ובמקרים מסוימים הספל אף מסתיר את מה שאנחנו שותים. מה שכולכם באמת רציתם זה את הקפה, לא את הספל, אך במודע הלכתם על הספלים הטובים ביותר... ואז התחלתם להסתכל על ספליהם של חבריכם.
תחשבו על זה כך: החיים הם הקפה. העבודה, הכסף והמעמד בחברה – הם הספלים.
אלו הם רק כלים להחזיק ולהכיל את החיים וסוג הספל שיש לנו לא מגדיר ולא משנה את איכות החיים שאנו חיים.
לעיתים, בהתמקדות רק בספל אנו לא מצליחים ליהנות מהקפה שהאל מעניק לנו.
אלוקים מבשל לנו את הקפה, לא את הספלים... תיהנו מהקפה שלכם!
לאנשים המאושרים ביותר אין את הכי טוב מהכול. הם רק מוציאים את המקסימום מהכול".
חיו בפשטות. אהבו בנדיבות. היו מאד אכפתיים. דברו בנועם. השאירו את השאר לאלוקים.
בברכת יום נעים, אושר וברכה להפוך את העתיד הרצוי להווה המצוי. לברוא את מציאות חייך.
 
מהאינטרנט
הביאה לדפוס: הדס נאור
 
 
 
דיווחים מהקבה"ד
 
כנס רבני הקיבוץ הדתי נערך במעלה גלבוע
כנס רבני הקיבוץ הדתי נערך בסוף השבוע בקיבוץ מעלה גלבוע בהשתתפות רבני התנועה, ראשי המוסדות החינוכיים וחברי המזכירות הפעילה של הקיבוץ הדתי.
בכנס הציגו הרבנים יוזמות חינוכיות ודרכים מגוונות להגברת לימוד תורה בקרב שכבות הגיל השונות, נדונה שאלת תפקידו של הרב בחברה המצוייה בתהליך של שינוי, והוקדש מושב מיוחד לליבון ההתמודדות עם האתגר שבאינטרנט – כיצד ליהנות מהכלים שמעניקה הרשת בתחום המידע הזמין והיכולת לקיים דיונים רבי משתתפים תוך צמצום הפגיעה בעיקר בילדים ובנוער.
 
מזכירות הקבה"ד החליטה לגייס כספים לצורך מיגון בתי החברים
בקיבוצי התנועה ב"עוטף עזה".
עלות מיגון בתי התושבים ומבני הציבור בקיבוצים סעד ועלומים נאמדת ב- 30 מיליון שקל.
בעקבות החלטת הקבינט הביטחוני שלא לקדם מיגון בתי התושבים ב"עוטף עזה" החליטה מזכירות תנועת הקבה"ד לפתוח במהלך של גיוס כספים ומקורות לצורך מיגון הבתים הפרטיים ומבני הציבור בקיבוצים סעד ועלומים. הסכום הדרוש לביצוע העבודות ע"פ תקני פיקוד העורף נאמד ב-30 מיליון ש"ח, והוא יגויס גם מהציבור הרחב, שלפי הערכות התנועה יתרום ברצון למטרה זו.
מזכ"ל הקבה"ד, נחמיה רפל, אמר שהפער הבלתי נסבל בין המציאות בשטח המשודרת בכל מהדורת חדשות לבין החלטות ופעולות הממשלה אינו מאפשר לתנועה להישאר בחיבוק ידיים, ומאלץ אותה לפעול עצמאית. אין זה אחראי או מוסרי שבממשלה תתקבלנה החלטות שמשאירות את התושבים הסמוכים לרצועת עזה ללא מיגון מינימאלי. על פי כל ההערכות, כל פעולה צבאית ברצועת עזה תלווה בירי מאסיבי על הישובים, ולכן גם מעבר לפעילות התקפית – אם יוחלט עליה ע"י הגורמים המקצועיים והמוסמכים – אינה פותרת את הצורך הדחוף במיגון.
בתקופה שבה הביטוי "כל ישראל ערֵבִין זה לזה" נשחק ומאבד ממשמעותו, עומדת תנועת הקבה"ד לימין חבריה ונערכת לגייס את הסכום הדרוש לצורך הוספת מיגון לבתי החברים, אומר רפל. אני משוכנע שימצאו גופים ואנשים רבים שיסכימו לתת מכספם למטרה זו וגם התושבים יתנו על פי יכולתם. כולי תקווה שהממשלה הנוכחית או הבאה יתעשתו ויעניקו בסופו של דבר את המימון למיגון – גם אם הדבר יעשה בדיעבד.
הפלפול של קובעי המדיניות בנוגע למרחק הגיאוגרפי מהגבול שעד אליו יתוקצב המיגון, 4.5 או 4.7 ק"מ, משמש מחסה לאי קבלת החלטות ולאי ביצוע חובתה הראשונית של המדינה כלפי אזרחיה. בעייתם של הישובים הסמוכים לגדר היא ייחודית, מאחר והם נתונים מחד לאיום של ירי מיידי מהגדר ומאידך אמצעים כמו "כיפת ברזל" אינם יעילים כנגד ירי תלול מסלול בטווחים קצרים כאלה. כל ישובי עוטף עזה זכאים לתקצוב וטיפול ממשלתי מיוחד ודחוף, ויפה שעה אחת קודם, אומר רפל.
 

אופיר אבסלנדר / דובר הקיבוץ הדתי

יחדוי ב-ו'

 
בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה האם ומתי מותר לשקר.
ראינו כי ישנן שלוש מצוות בתורה המתייחסות לשקר:
1.       לא תענה ברעך עד שקר - אשר מתייחסת רק לעדות שקר ולא לשקר שנאמר מחוץ לכותלי בית המשפט.
2.       מדבר שקר תרחק - אשר מתייחס בעיקרו לדיינים אשר צריכים להתרחק מלדון דינים שיש בהם אלמנט של שקר.
3.       לא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו - אשר בעיקרו עוסק בשקרים שיכול להיגרם מהם נזק ממוני לזולת.
 
ואולם, שקרים שאינם נכנסים לתוך אחת משלוש הקטגוריות הללו, נחלקו הפוסקים האם יש בהם איסור מן התורה או הנהגה טובה בלבד. ראינו סוגים שונים של שקרים, וכשחז"ל אמרו שמותר לשנות מפני השלום או בשביל עניינים שבצניעות וכדומה - ההיתר הוא רק לסוג מסוים של שקר, ולא לשקר שיכול להיגרם ממנו הפסד לזולת.
לסיום ראינו שגם במקומות שבהם התירו חז"ל לשנות, הרי שזהו דבר שראוי להימנע מכך משום הפסוק שירמיהו הנביא מוכיח את בני ישראל עליו: "וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ".
 
עם דינה אמיר למדנו את הפטרת השבת: על האשה השונמית. "אשה גדולה" - שיש לה הכל ומחליטה לבנות בשביל אלישע - איש האלוקים עלית גג ואינה רוצה כל תמורה. מגחזי שומע אלישע שאין לאשה בן ומחליט, על דעתו, להבטיח לה בן. האשה אינה מודה על ההבטחה, רק מפחדת מאכזבה. הבן שנולד גדל - ומת. אמו אינה מחפשת עזרה רק ממהרת לאלישע הנביא שיצילו. בקריאת הפסוקים אנו מוצאים דמיון מילולי להולדתם של יצחק ושל שמואל. ללידתם של בנים אלו היתה מטרה, לבנים היה יעוד, הנס נעשה ע"י הקב"ה. על בנה של האשה השונמית איננו שומעים יותר מאוחר, וכן איננו יודעים על התערבותו של הקב"ה. רק כאשר אלישע מנסה להחיותו נכתב "ויתפלל אל ה' ".
 
האם חרג אלישע מסמכותו? היכן מידת הענווה של אלישע? האם אפשרי נס ללא ייעוד?
 
בשישי הבא נארח את ינאי עופרן ד"ר לביופיזיקה ואורן הרמן ד"ר להיסטוריה של המדע
שישוחחו עמנו על הסדרה של ערוץ 8 "אז הרצל אמר".
במוצ"ש ורביעי בערב יוקרן בערוץ הפנימי הפרק: "כיפה שקופה".
 
נר זיכרון !
 יעקב סאמט הי"ד – כ"ז במרחשוון תשי"ז

 חנה פורשר ז"ל – ל' במרחשוון תשנ"ו

 

השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אלי ברמן
אחות תורנית: שלי ספיר – פלאפון 5199
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
מהמרפאה
שימו לב:
ביום חמישי הקרוב (27.11) המרפאה תהיה סגורה לרגל יציאתן של ד"ר ליאורה והאחות ריקי לסדנת החייאה.
בהתאם לכך, ביום רביעי תהיה קבלת קהל (רופאה + אחות) בין השעות 13:00-17:00.
בדיקות דם יבוצעו השבוע רק ביום ראשון.
שנהיה בריאים!
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
ממחסן הבגדים מבקשים:
בגדים מוכתמים בסיד וצבע יש לזרוק לתא בגדי עבודה!!!
 
תודה מראש על שיתוף הפעולה!
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
לצוריאל בן-שמול בר-המצווה
להורים לני וחיים
ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
"לא ימוש ספר התורה הזה מפיך"
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
למרים פרייס
מזל טוב להולדת הנכדה – א ל ה
בת לגבי וז'אק פימה
תרוו ממנה רוב נחת
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
שבת שלום!
AtarimTR