ידיעון 2599 פר' ויצא

בס"ד ח' בכסלו תשס"ט
 
 
שבת קודש "ויצא"
 
 
16.14
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
16.25
מנחה, קבלת שבת, ערבית
   
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 18.45 – 20.45
13.00
מנחה גדולה
15.15
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
16.00
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
 
 
16.00
מנחה קטנה
 
 
17.16
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
 
הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו השבת.
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00
   שחרית ב', ה'                   05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - אבי צוייג
   כיתות ד'-ו'   - שמוליק ברוכי
 
 
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
 
לפני שנתיים טסתי להודו.
נחתתי במומבאי (בומביי) לבד. המטרה הראשונה שלי הייתה להגיע לבית חב"ד, כי ברור שלשם מגיעים כולם, שזוהי נקודת המוצא כשמתחילים טיול תרמילאים במזרח.
הגעתי לביתם של הרב גבי ורבקי. מסתבר שרבקי הייתה אתי בטיסה מהארץ. היא הייתה כחודש ימים אחרי שילדה את מוישי הקטן. זה היה ממש לפני שנתיים. למרות שהיא רק הגיעה בחזרה אחרי לידה היא פשוט ישבה אתנו, המטיילות, רק כדי ש"נרגיש בבית" וחס וחלילה לא נחוש זרות.
ככה זה בתי חב"ד. שליחות אחת גדולה שמטרתה היא לתת לנו התרמילאים רגע אחד של בית חם, ארוחה חמה וכשרה והרבה יחס אוהב.
הרב גבי ורבקי אשתו עזרו לי ולעוד אלפי מטיילים להתחיל את הטיול ברגל ימין.
תמיד תהיתי איך אוכל לגמול להם על כך.
אחרי השבוע האחרון נשאר לי, לצערי, רק לספר על טוב לבם.... זה המעט שאוכל לעשות.
                                                                                               יהי זכרם ברוך !
שולמית גריידי
 
 
מה בגיליון?
 
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • מסיבת הסידור – דינה אמיר
  • כבר 30 שנה – בתיה רוף
  • תגובה – מיכל וידרמן
  • בוא נדבר – גבי נאור
  • הכל בגלל האופנה – קטי לוי
  • לבריאות – ד"ר ליאורה
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
 
 
  • באסיפת החברים – חיים בנ"ש, דינה א'
  • מצוות מש"א – אלי ברמן
  • באגף החברתי – אהרן גל
  • מהמרפאה – ברוריה לנדה
  • תרבותנו – רבין יעקבס
  • בקיבוץ הדתי – משלחן הדובר
  • תכנית השבוע בבני-עקיבא
 
 
                                             וכלבו דף.           
                                                          קראו בנעימות !
המערכת
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' אברהם אבן עזרא
ר' אברהם אבן עזרא (1092-1167) נולד בספרד, אך נדד במשך חייו בארצות אירופה השונות. הוא היה משורר ידוע (בין פיוטיו המפורסמים: צָמְאָה נַפְשִׁי, כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת, אֲגַדֶּלְךָ, לְךָ אֵ-לִי תְּשׁוּקָתִי, אֵשׁ תּוּקַד בְּקִרְבִּי, ועוד), בלשן, מתמטיקאי בעל שם עולמי, אסטרונום (יש אפילו מכתש בירח הקרוי Abenezra על שמו!), אסטרולוג, פילוסוף ופרשן – אך יחד עם זאת גם עני מרוד. על עצמו כתב הראב"ע: "אַשְׁכִּים לְבֵית הַשַּׂר – אוֹמְרִים: כְּבָר רָכַב. / אָבוֹא לְעֵת עֶרֶב – אוֹמְרִים: כְּבָר שָׁכַב. / אוֹ יַעֲלֶה מֶרְכָּב, אוֹ יַעֲלֶה מִשְׁכָּב / אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי – נוֹלַד בְּלִי כּוֹכָב"...
בפירושיו מתבטאת שנינותו הרבה, עד כדי עוקצנית, כגון בפירושו למלים "וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ" (שמות כא, לה), בתגובה לדברי פרשן קראי שהבין ש'שור רעהו' הכוונה לרעהו של השור, כתב הראב"ע: "אמר בן זוטא, כי 'רעהו' – תואר לשור... ואין לשור רֵעַ, רק בן זוטא לבדו"...
יצחק, בנו של ר' אברהם אבן עזרא היה נשוי לבתו של ר' יהודה הלוי. הראב"ע נפטר בגיל 75, וּמְסַפְּרִים שכתב על עצמו בטרם מותו על בסיס הפסוק (בראשית יב, ד): "וְאַבְרָהָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרוֹן אַף ה'".
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
עוד דוגמא לשנינותו של הראב"ע מתוך הפרשה: על הפסוק "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" הביא הראב"ע פירוש של אדם (קראי?) בשם בן אפרים: "ובן אפרים אמר שהוא חסר אל"ף, וטעמו ארוכות (=כלומר שלפי ההסבר של בן אפרים היו לה עיניים ארוכות), והוא  (=בן אפרים עצמו) היה חסר אל"ף". כך מצא הראב"ע חבר נוסף לבן זוטא...
פירוש מקורי של הראב"ע מוצאים אנו על לידתה של דינה: "יש אומרים כי עם זבולון היתה בבטן אחת". כלומר שדינה הייתה אחותו התאומה של זבולון. אמנם בפרשתנו הוא אינו מנמק את הפירוש הזה, אבל בפירושו הארוך לספר שמות (ב, ב) הוא מפרט קצת יותר:
"ודינה בבטן אחת נולדה עם זבולון, על כן מלת "ואחר ילדה בת", כמו "ואחרי כן יצא אחיו", שלא זכר ותהר לכל אחד".
שתי סיבות, אם כן, גרמו לראב"ע לומר שדינה היתה תאומה של זבולון: ראשית, העובדה שהתורה כותבת על לידת דינה "וְאַחַר יָלְדָה בַּת" – כלומר שיש קשר בין לידת זבולון ללידת דינה, כפי שהיא כתבה על לידת יעקב: "וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו".
סיבה נוספת היא העובדה שבניגוד לשאר הלידות של לאה, רק בלידתה של דינה לא כתוב שלאה הרתה, ולכן טוען הראב"ע שלא היה כאן הריון נוסף.
 
הרב ירון
 
 
נר זיכרון !
 שמעון בן הרב יהודה אריה פורשר ז"ל – י"ד בכסלו תש"ס
-          3 -
 
מסיבת הסידור
השבוע התקיים בירושלים הכנס הבינלאומי להלכה שימושית, כנס שהוקדש לזכרו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל מתרצ"ו עד תשי"ט.
כששמעתי על הכנס הזה מפי אחי אורי פלטתי "הרב הרצוג חייב לי סידור." סיפרתי את הסיפור, ואורי עם הצוות המכין את הכנס החליטו לשלב בתוכנית הכנס קטע שבו נכדו של הרב, השר בוז'י (יצחק) הרצוג יעניק לי סידור ובכך יפרע את חוב סבו.
זה קרה השבוע. הוזמנתי לסעודת גאלה ושם סיפרתי על האירוע, וקיבלתי סידור יפה (כמובן, נוסח אשכנז).
 
הנה הדברים:
אני רואה לפני את הקהל המכובד שהתאסף פה, ומרשה לעצמי להניח שלא רבים מכם זכו לפגוש את הרב הרצוג בחייו. אני זכיתי.
לפני 62 שנה נשאלתי שאלה כזאת: למה נזקק הבורא לשישה ימים לברוא את העולם, ולא בראו בשישה רגעים? עניתי מה שעניתי, ולכן אני כאן.
ומעשה שהיה כך היה:
אני דינה אמיר לבית דסברג. נולדתי בהולנד ב – 1936, ושם גם עברתי את שנות מלחמת העולם השנייה. בראשית 1943, כאשר רוכזו באמסטרדם כל יהודי הולנד שטרם נעצרו ע"י הנאצים, החליטו הורי ברגע האחרון למצוא מקומות מחבוא בבתי משפחות לא יהודיות להם ולארבעת ילדיהם, וכך ניצלנו כולנו. הרבה משפחות יהודיות באירופה לא זכו לכך. אנחנו, ב"ה, זכינו. שנתיים הייתי אצל משפחות נוצריות שונות, בלי לדעת אם אי פעם אחזור הביתה. חודשים אחדים בתקופה זאת אפילו למדתי בבית ספר במנזר, עד שנודע לפעיל במחתרת ההולנדית שמכינים אותי לטכס טבילה לנצרות, ומיד הועברתי לכתובת אחרת.
עם תום המלחמה הבינו הורי שהישרדות המשפחה בשלמותה היא בגדר נס וחייב אותם לעשייה. הם החליטו לצרף למשפחה ילדים שלא זכו לחזור לבית הוריהם. הם קיבלו מהרשויות בית גדול וקלטו לתוכו ילדים יהודים ששבו ממשפחות נוכריות ומבתי מנזר לחיק היהדות. כך גדלה משפחתנו באחת משש נפשות למשפחה ובה כשלושים ילדים בגיל שנתיים עד שש עשרה; כולם היו אחיי.
בקיץ תש"ו יצא הרב יצחק הרצוג ז"ל למסע באירופה כדי לפגוש ולעודד את רוחם של שארית הפליטה, וכן לאתר ילדים יהודיים שמצאו מקלט במנזרים ולא הוחזרו לחיק היהדות. במסגרת מסע זה הוא ביקר בפולין, בצרפת, בבלגיה ובהולנד, והגיע גם לביתנו, בית משפחת נתן ואלישבע דסברג. אני יכולה לתאר לעצמי שהביקור בביתנו היה לו נקודת אור במסע הקשה באירופה החרבה. בבית הורי המורחב התנהל בית יהודי דתי-ציוני. בדרכי נועם ובאווירה משפחתית חמה חזרנו לחיים יהודיים נורמאליים.
הייתי אחת מילדי המשפחה המורחבת, אז בת תשע וחצי. חזרתי הביתה עשרה חודשים לפני כן, וכמו הילדים האחרים בבית למדתי מחדש "גירסא דינקותא". חזרנו לחוות שבתות וחגים, למדנו להתפלל, לקרוא ולכתוב בעברית, והתחנכנו בידיעה הברורה שבגולה לא נישאר, אלא נעלה לארץ ישראל.
כשביקר הרב הרצוג עם פמלייתו בביתנו ישבנו, כל הילדים, במעגל גדול בחדר הגדול ביותר בבית. הרב בראש, עטור זקן וחבוש כובע צילינדר גבוה. לא כל הפרטים זכורים לי. האם דיבר אלינו בעברית? אחת הבנות הגדולות בבית, ניצולת ברגן בלזן בת 15, קיבלה את פניו בדברי ברכה בעברית. הרב שוחח אתנו ושאל שאלות, אולי כדי להתרשם מידיעותינו ביהדות. אני זוכרת את הביקור ככבוד גדול שהתכבדנו בו, והתרשמנו מאד מכך שהרב הכי חשוב מארץ ישראל מתפנה לבוא אלינו, להכיר אותנו ולשוחח אתנו.
אחת השאלות היא השאלה שבה פתחתי: למה נזקק הבורא לשישה ימים כדי לברוא את העולם? למה לא ברא את העולם בשישה רגעים?
זכור לי שעניתי " אחרת לא הייתה לנו שבת". ניסחתי זאת בצורה ילדותית: "איך נספיק להדליק נרות שבת, אם השבת, שזה עתה נכנסה, כבר יוצאת?"
הרב אהב את התשובה שלי והזמין אותי להתקרב אליו. הוא היה מרוצה ממני ורצה להעניק לי פרס. הוא שאל מה אני רוצה ועניתי "סידור מארץ ישראל".
כנראה לא ציפה לתשובה כזאת, כי הוא התנצל ואמר שהוא זקוק לסידור שלו, אבל כשיחזור אי"ה לארץ ישראל ישלח לי סידור בדואר.
האירוע היה בחודש סיוון. הגיע חודש אלול ולמדנו לקראת הימים הנוראים. "זה הזמן לקיים הבטחות שהבטחתם במשך השנה ושכחתם לקיים" לימד אותנו אבא. "ומה עם הסידור שלי?" שאלתי אני. "האם הרב יקיים את הבטחתו?"
חודש תשרי עבר, והדואר לא הביא שום סידור מארץ ישראל. מדינת ישראל קמה ואנחנו עלינו כולנו ארצה. אני מחלתי לרב על הבטחתו.
הרבנות הראשית בארץ ישראל, וכל עם ישראל התמודדו באותן השנים עם בעיות הרבה יותר גדולות מאשר לקיים הבטחה לילדה אחת. קשה לי להסביר למה אירוע הסידור המובטח נשאר בזיכרוני כל השנים. הוא מסמל עבורי את גדולתו של הרב, שבאהבת ישראל הגדולה שלו יצא לראות את שלום אחיו, לעודד ולהציל, ולא שכח להיפגש גם עם ילדים הגדלים להיות הדור הבא.
כששמעתי על הכנס הנוכחי המתקיים במלאות חמישים שנה לפטירתו של הרב הרצוג ז"ל, נזכרתי. סיפרתי את המעשה לאחי, הרב אורי דסברג העובד ב"יד הרב הרצוג", והנה אני כאן.
אני מודה לכל אלה שהתכנסו לזכר הרב, למשפחת הרצוג המקיימת את הבטחת סבם כעבור שנים רבות, ולהורי נתן ואלישבע דסברג ז"ל, שעשו מעשה גדול באימוץ ילדים ניצולי שואה רבים, בחינוכם לתורה ולמצוות, לציונות ולעלייה לארץ ישראל. יהי זכרם ברוך!
 
דינה אמיר
 
  
מדור לדור
 
לכל חברי בארות יצחק שלום רב,
בכ"א חשון תשס"ט מלאו שלושים שנה לפטירתו של אבינו משה-דוד פרידמן ז"ל שהיה ממייסדי הקיבוץ.
לרגל כך ערכנו כינוס משפחתי עם הנכדים, הנינים והאחיינים שלו (בני דודינו) שגדלו איתנו בקיבוץ.
מטרת הערב הייתה להכיר לנכדים ולנינים מי היה סבם, הן כאיש משפחה והן כפעיל ציבור בקיבוץ ובתנועה, ולכן השארנו זאת במסגרת המשפחתית המצומצמת.
בין השאר הפקנו חוברת בעקבות מחקר שערכו כמה מהנכדים על פועלו של אבינו.
החוברת נמצאת בארכיון הקיבוץ.
מצאתי לנכון לשתף אתכם במכתב שכתבתי לאבינו לאחר שלושים שנה וקראתי אותו בערב זה.
                                                בתיה רוף (פרידמן).
 
 
אבא יקר שלנו,
 
התכנסנו פה היום: אמא – האשה שתמיד הייתה לצידך ואנו ילדיך, נכדיך, ניניך ואחייניך – לכבודך.
לא הרבה אנו נפגשים יחד כל המשפחה המורחבת.
חשבנו לנכון לעשות זאת לזכרך לאחר שלושים שנה בלעדיך, ולספר לנכדיך שחלקם לא זכו כלל להכירך, ולניניך – על פועלך המבורך בבית, בקיבוץ, בתנועה ובעם ישראל. למען ידעו הדורות הבאים, וישאו בגאווה את זכרך ומורשתך.
אבא, אתה חרטת על דגלך הלכה למעשה מגיל צעיר מאד את דרך "תורה ועבודה".
במעשים, בלי הרבה דיבורים העברת לנו ערכים אלו.  היית פעיל שנים רבות הן בקיבוץ והן בתנועה.
תמיד עבדת, עד יומך האחרון, אפילו כשבריאותך כבר לא הייתה במיטבה, וכמעט עד סוף ימיך הקפדת גם לאחר יום עבודה קשה להיות בין מתמידי שיעור הדף היומי. באותה מידה הקפדת על תפילות כסדרן.
כשאני מסתכלת על נכדיך, נראה לי שכל אחד מהם לקח לפחות דבר אחד מערכיך.
כולם ב"ה עובדים בכבוד. חלקם תורמים בגדול לביטחונה של מדינת ישראל, וחלקם בנוסף מקפידים לשלב בדרכם את לימוד התורה.
אפשר לומר שמשפחתנו מייצגת חתך בעם ישראל וב"ה אנו מקבלים האחד את השני בדרכו האישית וחיים בשלום ובאהבה.
לצערי, גם כאב ושכול היו מנת חלקנו.
אנו מתמודדים כבר עשר שנים עם נפילתו של נכדך , מגן הי"ד, בנם הבכור של יונה וטוני.
מגן נהרג גם הוא מתוך מוטיבציה גדולה להגן על מדינתנו שאתה וחבריך הקמתם בחירוף נפש.
זו מכה גדולה וקשה ליונה, טוני, מליסה ושי ולכל משפחתנו, ואנחנו משתדלים כמיטב יכולתנו להיות איתם בכאבם, כל אחד בדרכו האישית.
אני מאמינה שאתם שם למעלה, אתה ומגן, נהנים האחד מחברתו של השני ושומרים עלינו מלמעלה –
כי כולנו וכל עם ישראל זקוקים לכך...
 אבא יקר שלי, הרבה דברים טובים ראיתי וקיבלתי ממך, אולם כשאני מנסה להתמקד במשהו ספציפי עולה במוחי ובליבי התחושה והמחשבה שהיה בך שילוב מופלא של חכמה וטוב לב רחב וגדול.
לא היית אף פעם אבא ש"מנדנד ונכנס לנשמה". נתת לנו מרחב מחיה, אבל תמיד ידעתי והרגשתי שכשאצטרך אותך תהיה שם בשבילי להקשיב ולייעץ לי. הבעת את דעתך ללא כחל וסרק, אבל רק כאשר נתבקשת וחשת שיש אוזן קשבת. הייתה בך היכולת להביע במספר מילים מה שאחרים לפעמים לא מסוגלים להביע גם בעשרה משפטים. יחד עם זאת תמיד נשארת אדם צנוע וענו.
אני, בתך הצעירה הכותבת לך, כבר סבתא לנכדים נפלאים – ניניך, ועדיין מתגעגעת לאהבת האב שבך, לחכמתך ועצותיך שחסרות לי כבר שלושים שנה.
לעיתים מתוך הרהוריי אני שואלת את עצמי "מה אבא שלי היה אומר על כך וכך? "
וכאב הגעגוע לא נפסק ולא קטן. אני יכולה לדבר אליך בקולי, אבל קולך כבר לא נשמע למרות שאני בטוחה שאתה שומע וקשוב לי.
רציתי לספר לך עוד...
תמורות רבות עברו בשלושים השנה האחרונות, הן במדינה והן בקיבוץ שהיית בין מקימיו.
אולי תשמח לשמוע שלמרות ההפרטות השונות בקיבוצים, בארות יצחק נשארה עדיין קיבוץ כמו שאתה רצית ובזמנו גם נלחמת על כך. ערכים טובים כגון עזרה לזולת ותרומה לחברה נשארו כערכים חשובים בקיבוץ, ומונחלים גם לדורות הבאים.
 
לסיום אבקשך, אבא יקר, התפללו אתה ומגן בשבילנו שם למעלה, עבור משפחתנו ועבור עמנו.
ואנחנו הקטנים נשתדל לעשות זאת מכאן, הן במעשינו והן בתפילותינו.
ומי ייתן והנהגת עמנו תשכיל להוליך את עם ישראל בדרך הראויה ותמשיך את פועלכם המבורך.
                                                                                      אוהבים, זוכרים ועדיין מתגעגעים
                                                ילדיך.
 
 
 
 
 
לדוד פורת
בהגיעך לגיל הזקנה
שפע ברכות לך ולכל המשפחה
כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפי לך
 
 
 
ת ג ו ב ה
משיחות אקראיות עם חברות משק שהגיעו לגיל שישים או שקרובות לגיל זה, התבררה כוונתו של אגף מש"א להתאים את גיל הפרישה בבארות-יצחק לגיל הפרישה הקבוע בחוק המדינה.
עתה, משהובאו הדברים לידיעת הציבור, ברצוני להגיב.
אכן "גיל הפרישה הוא כפי שנקבע בחוק" כלשונו.
אני מדברת על תקנון העבודה של הנשים, אולם הדברים נכונים כמובן באותה מידה לגבי הגברים (בהבדל שנים ושעות עבודה).
עד עתה, עד גיל שישים חברה עבדה יום עבודה מלא (8.5 ש"ע ליום) ומגיל שישים קוצר יום העבודה ל-4 שעות, וזה בתוקף עד גיל שבעים כתקנה פנימית של בארות-יצחק.
לפי הנכתב ע"י מש"א בידיעון אנחנו נדרשים לעבוד לפי התקנות הרשמיות של מדינת ישראל. אם כן, צריך למלא גם את הצד השני של המשוואה ולאפשר פרישה רשמית גם בגיל שהמדינה קבעה, ולא לחייב המשך עבודה על פי תקנון פנימי של בארות-יצחק.
(אין זה המקום להתייחס לערך העבודה ותרומתה לבריאות הפיזית והנפשית של האדם).
בבארות-יצחק יש לא מעט חברות בגילים הרלבנטיים שעובדות מעבר לשעות העבודה, תורמות מיכולתן ומתפרנסות בכבוד. איני בטוחה שיש להן מחליף! הלוואי על כולנו. אני רואה זכות גדולה באפשרות לעבוד אבל זו בהחלט צריכה להיות בחירתו של כל אחד ואחד.
ולהמשך הדיווח של מש"א:
"בחישוב שעות העבודה הפסקה לצורך ארוחה אינה נחשבת כזמן עבודה" – על פי חוקי המדינה אדם העובד יום עבודה מלא זכאי להפסקה לצורך ארוחה אחת ביום ע"ח המעבידה, ובמקרה שלנו ע"ח מקום העבודה.
יש עוד ועוד דוגמאות ואם מש"א רוצה לעשות סדר עדיף לטפל בדברים המהותיים ולא לטפל בדברים שוליים. יש אבטלה סמויה ולפני שמטפלים באלו התורמים למערכת רצוי לטפל בבעיה זו, וד"ל.
ראוי ונכון לעדכן תקנון, אולם זאת על פי הנוהל התקין באישור המועצה ואסיפת החברים.
מיכל וידרמן
 
 
לסבתא וסבא עטרה ואשר גרינברגר
ולכל המשפחה
שפע ברכות בשמחת בר-המצווה
של הנכד קרן אלטמן
בן הדס ומאיר בקב' יבנה
בצל א-ל שדי יסתופף
 
 
 
 
עידן חידוש הדיבור
הרב קוק זצ"ל כותב באורות התשובה פרק ה /ו:
 "השלמות המוסרית, כמה רחוקה היא מהאדם להגשימה בפועל, וכמה כוחו חלש לכוון מעשיו אל הטוהר של אידיאל הצדק הגמור...."
"אלימות" ו"אילמות" הן לא רק מילים דומות, הן קשורות זו לזו בקשר הדוק. אלימות נועדת להשתיק, להכניע את הצד השני ולנטרל את יכולתו לחשוב באופן עצמאי. עבור האדם האלים כוח הדיבור של הניצב הוא מסוכן, הוא עלול לבטא חשיבה שונה. אלימות היא השתקה, ניסיון כוחני להפוך את המותקף לאילם. שימוש בפה עבור האדם האלים הוא איבר המשמש כיד נוספת לשימוש להצלפה ודיכוי, תכליתו של הפה בעיניהם היא לשתק את האדם העשוי להתנגד לדרכם.
 ישנה דרך שונה בתכלית להנהיג ולנהל. בעזרת כוח הדיבור. כוח הדיבור מנהיג אחריו אנשים אשר הדיבור נוגע בהם ומושך אותם אחריו. אני חושב שכל בעלי התפקידים צריכים לדעת שתפקידם מחייב לעמוד מול שאלות ויש מקום ליזום פגישות חופשיות בקבוצות קטנות או ישיבות פתוחות לבירור הדברים. לא מעט חברים בקיבוץ יכולים לתרום בעזרת עשייה אחרי בירור ובמקום להילחם- להקשיב, במקום להתעצבן- לשאול.
זוהי הנהגה המאמינה בעקרונות ובטוב שבאדם.
גבי נאור
 
 
 
הכל בגלל האופנה
האופנה מפתה את האשה. 
אם היא לא תציית לאופנה היא לא שווה? להיפך! אם האופנה לא צנועה היא צריכה להתקומם נגדה !
זה מפריע! המשולשים הצבעוניים על השמלה. יש עוד פטנטים שמושכים את העיניים להביט בהם.
האם זה הוגן כלפי כולנו?
אל תצדיעו לאופנה כשהיא לא צנועה !
כשהקדוש ברוך הוא ברא את האשה הוא אמר לה: "היי צנועה, היי צנועה"!
 
מים: הרבה חשבתי על בזבוז מים כשמשקים מדרגות, שבילים, וכששוטפים כלים עם ברז זורם לרווחה!
זוהי אי התחשבות במקורות המים. מי לא יודע שבכנרת גובה המים יורד ויורד?
"... ועצר את השמים ולא יהיה מטר".
אולי אלה חלק מן הסיבות שהגשם בושש לבוא!?
קטי לוי
 
יחדיו ב-ו' 
 בשיעורו של הרב ירון עסקנו בגבולות כיבוד אב ואם
ובכוחה של הקללה.
ראשית, שאלנו כיצד התחתן עשיו עם שתי נשים שהיו
למורת רוחם של הוריו, וענינו כי הוא ודאי הסתמך על שו"ת המהרי"ק (שבעקבותיו נפסק גם בשולחן ערוך) כי בעניינים אלו אין חובה לשמוע בקול ההורים. הורים שמתנגדים לנישואי בנם או בתם לבחיר לבם, אינם יכולים לכפות את דעתם מכוח מצוות כיבוד אב ואם. מצוות כיבוד אב ואם לא צריכה לבוא על חשבונם הכלכלי של הבן או הבת, ובודאי שלא על חשבון חיי המשפחה או הזוגיות שלהם.
יחד עם זאת ראינו כי בשנה הראשונה שלאחר פטירת האב צריך לומר בכל פעם שמזכירים את שמו - "הריני כפרת משכבו", ורש"י הסביר שהכוונה היא שהצאצאים מוכנים לקבל על עצמם כל רעה שהייתה אמורה לבוא על אביהם בעולם האמת. שאלנו מדוע עליהם לקבל על עצמם מחויבות כזו. ראינו כי ישנם פוסקים שהסבירו שהמשפט הזה אינו דין מחייב, אך יש שהבינו זאת כפשוטו וכתבו שאמנם כשמדובר בכיבוד אב ואם בחייהם - הדבר לא צריך לבוא על חשבון הצאצאים, אבל כשמדובר בכיבוד אב ואם שלאחר מותם - זה יבוא גם על חשבון הצאצאים.
כמו כן עסקנו בשאלה מהי הקללה שממנה פחד יעקב, והאם ניתן להעביר את הקללה שהייתה מיועדת אליו - על רבקה, כפי שהיא הציעה (לפחות לפי אחד הפירושים).
 
ד"ר לביופיזיקה ינאי עופרן יצר עם חברו ד"ר להיסטוריה אורן הרמן את סידרת הטלוויזיה "אז הרצל אמר" –סדרה העוסקת בזהות הישראלית. בשיחה עמנו התמקד ינאי בשאלת התוויות והחוויות הסוציולוגיות שמייצגת הכיפה, ובשינוי שעוברת חברת הרוב הישראלית. הזרם האורתודוקסי בנה סביבו את חומות הדת כדי להבדילו מהעולם החילוני והרפורמי, והאדם הפרטי צריך להחליט: אם הוא 100% דתי הוא בפנים ואם לא אז הוא בחוץ.
ד"ר עופרן (נכדו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ) הבדיל בין מה שמתרחש באמריקה ובמדינות ערב, שבהן הדת היא נחלת הרוב, גם אם אינה מחייבת את כולם בהתנהגות היומיומית, לעומת מה שקורה באירופה, אשר בה הדת מוצנעת ומוחבאת, ורק מיעוט מזהה את עצמו בפומבי מבחינה דתית.
מדינת ישראל הוקמה בעיקר ע"י הזרם האירופאי, ולכן הדתיים היו מיעוט. ואולם מתחילת שנות ה-80 מסתמנת בחברת-הרוב הישראלית מגמה הדורשת ומצמיחה זיקה לדת. מנחם בגין בכהונתו כראש-הממשלה שיקף את התהליך כאשר דיבר על אמונתו.
לטענת ד"ר עופרן אנחנו עוברים למצב שבו חלק גדל והולך מהחברה מקבל על עצמו התנהגות או סממנים דתיים ולכן אין טעם שנמשיך להתנהג כחברת מיעוט מתגוננת.
לטענתו הממסד הרבני עדיין לא מקבל את השינוי, והם אינם מתמודדים עם חברת הרוב שמכילה בתוכה דעות ודיונים שמערערים על מוסכמות. הכיפה השקופה שייכת לאנשים שמגדירים עצמם כדתיים אבל לא רוצים להיות מסומנים ככאלו.
 
ובשבוע הבא - נושא קרוב: אפשר ביחד - מציאות או חלום?
עם רעיה אפנרממדרשת אורנים, יוזמת ומובילת אב"י בשביל ישראל
 
 
ל ב ר י א ו ת
 
בסוף השבוע האחרון השתתפתי בכנס רופאי משפחה, בארגון איגוד רופאי המשפחה בישראל.
נושאי הכנס היו:  עידכונים בחיסונים + טיפול בדיכאון בקהילה .
אלן ואני נהנינו מיומיים בחיפה במלון דן כרמל. בנוסף להרצאות וסדנאות, טיילנו בטיילת לואי בכרמל ובגנים הבהאיים . בשבת בצהריים ישבנו לשולחן עם זוגות דתיים אחרים שהיו בכנס ולהפתעתנו התיישבו לידי הרופא משדה-אליהו-טירת צבי-עין הנצי"ב  והרופא לשעבר מקיבוץ יבנה . 
 
מספר נקודות חשובות בנושא חיסונים :
1. שלילת תופעות לוואי חריפות של חיסונים (לדוגמא: במחקרים שנעשו באנגליה ובקנדה לא נמצא קשר בין חיסון MMR וAUTISM ; ביפן הפסיקו לחסן ונצפתה עלייה בשכיחות אוטיזם).
2.  היעלמות מחלות קשות מהעולם בזכות חיסונים
3. מותר ומומלץ לחסן נגד שפעת נשים בהריון ותינוקות מגיל 6 חודשים.
4. עדכון חיסונים חדשים שאינם בסל הבריאות (זאת אומרת שלא מקבלים בטיפת חלב, אלא ברכישה פרטית. הפופולאריים היום הם חיסון נגד דלקת ריאות לילדים PREVNAR , חיסון נגד מחלת שלשולים אצל תינוקות ROTAVIRUS , חיסון נגד הוירוס האחראי לסרטן צוואר הרחם GARDESIL המומלץ לנשים מגיל 10-26. המעוניינים בקבלת חיסונים מוזמנים לפנות למרפאה ולברר זכאות אצל ברוריה.
5. יש חשיבות רבה להעלות את המודעות לחיסונים, במיוחד כשיש אנשים בחברה "שלא מחסנים מסיבות שונות " וקיימת עליה בתיירות ובנסיעות למדינות שבכלל הורידו חיסונים. יש סכנה להיות בסביבה של לא מחוסנים, וגם בהתפרצויות חוזרות של מחלות שכבר נעלמו.
 
בקרב רופאים בקהילה יש עליה במודעות לחרדות ודיכאון תגובתיים (כמו אחרי אירוע לב ,אישפוז,עומס עבודה או פיטורין מעבודה), או באנשים שמתמודדים עם מחלות כרוניות (ולוקחים בממוצע  3-4 תרופות קבועות). בגדול מומלץ להתחיל טיפול כמה שיותר מהר, להעלות את המינון כמה שצריך ולא להפסיק טיפול אנטי חרדתי-דיכאוני מוקדם מידי. יש חידושים בתרופות שאינן ממכרות, שיש להן פחות תופעות לוואי ולא "משנות אישיות".
הייתה הצגת עבודת מחקר על טיפול בדיכאון ע"י פעילות גופנית (סוכם שלא חייבים דווקא אירובי, אבל רצוי בקבוצה ומספר פעמים בשבוע) .
                                                         שנהיה מחוסנים, רגועים,  ולהתראות בהליכה.
ד"ר ליאורה
 
 
 
 
 
 
באספת החברים (ה' בכסלו תשס"ט 2.12.2008)
 
בחירת ועדות והשלמתן
לועדת חינוךנבחרו: אסתר פורשר (מרכזת), עזי אלטשולר, הרב ירון בן דוד, דינה ברוכי, נעמי סלומון, אריאלה פלדמן, אורי רזניק.
דקלה שניאור (המרכזת המסיימת) סקרה את פעילותה כמרכזת ואת הפעילות בבית הילדים לכיתות א' - ו', תוך הדגשת הנעשה והקשיים שמערכת החינוך שלנו, הפורמלית והבלתי פורמלית, מתמודדת איתה: קבוצות גיל קטנות, יום לימודים ארוך המתחרה בבית הילדים, שינויים לא צפויים במערכות החינוך. יש לנו צוות מדריכים/ות מסור. השנה חודש הייעוץ המקצועי המלווה. בתי ספר: ההורים והילדים הם הבוחרים, בתיאום עם הוועדה, בי"ס על יסודי לילדם, כולל מעברים לבי"ס אחר. העלות גבוהה. מנסים למצוא את המוסד המתאים ביותר לתלמיד. השפעתנו בבתי הספר קטנה עד אפסית.
פעילות ועדת החינוך: התכנסה מעט, בגלל קשיים במציאת זמן מתאים לכולם.
עבודת המרכזת: פיצול התפקיד אינו טוב. המרכז צריך לראות את כל התמונה. דקלה ביקשה  להשתחרר מהתפקיד בגלל העומס בשני התיקים שהיא נושאת (ניהול מערכת הגיל הרך והחינוך).
אסתר פורשר, המרכזת הנכנסת, תיארה בקצרה מתווה לעבודה: תקשורת תקינה בין כל המעורבים בחינוך (חניכים, הורים, מימסד קיבוצי, מדריכים, בתי ספר). אסתר מכהנת גם כמנהלת האולפן ומקווה שתוכל למלא בהצלחה את שני התפקידים, בעזרת חברים שיעזרו.
הוער כי חסרים בהרכב המוצע בעלי הכשרה פורמלית בחינוך, נציג המזכירות וכן איש כספים.
לבחירה קדם דיון מעמיק על הצורך לדון באספה על המצע ומתווה העבודה של ועדת החינוך.
ו' המינויים נשאלה למה לא הובאו הצעות חלופיות לבחירה. פרד ענה שהיה קושי בגיבוש הצעה אלטרנטיבית. להחלפת מרכז ו' ההשתלמות לא ראתה צורך להביא שתי הצעות.
הוחלט:
1. הוועדה שתיבחר תגיש תוך חודשיים תוכנית עבודה לדיון באספה. ההצעה להקדים הגשת מצע ודיון בו לבחירת ועדה חדשה לא התקבלה.
2. ורד סוקולובסקי תהיה חברה בוועדה בתוקף היותה חברה במזכירות - האגף החברתי.
3. בהצבעה בכתב באספה נבחרה ועדת חינוך: אסתר פורשר - מרכזת, עזי אלטשולר, הרב ירון בן דוד, דינה ברוכי, נעמי סלומון, אריאלה פלדמן, אורי רזניק.
 
השלמת ועדת ההשכלה – אושר צירוף יחזקאל אלידע לוועדה. הוא יחליף את ענבל ישראלי בריכוז הוועדה.
 
ועדת תרבות – נבחרה ועדת תרבות בהרכב: רובין יעקובס (מרכזת), חן בר נדר, מיכל הדרי, עירית הלוי, דבורה נתנזון, עדינה ספיר, יהונתן שרמן. 
חלק מהנ"ל אינם חברים בקיבוץ ויהיו משקיפים ופעילים בוועדה.
 
אנו מודים מאוד לכל ממלאי התפקידים המסיימים ומאחלים הצלחה רבה לנבחרים החדשים.
 
בחירת ועדת מינויים להרכב המזכירות הבאה – נבחרה ועדה בהרכב אברהם פולובין, גיל אמיר, אביעד ישראלי, דינה ברוכי, לאה פרידמן, דוד פורת, אלי ברמן.
 
בחירת נציג בארות יצחק למליאת המועצה האזורית – בהצבעה בכתב בחרנו את נציגנו למליאת המועצה האזורית – אהרן גל.  בנג'ו ברמן יהיה סגנו ומחליפו אם אהרן לא יוכל למלא את התפקיד. במקרה שגם הנציג וגם סגנו לא יוכלו למלא את התפקיד יבוא במקומם שלמה הלוי, ומחליפו - שמוליק ברוכי.
 
קליטה לחברות ולמועמדות : ההצבעה על קבלת תרצה רייניץ ועל תמר רייניץ לחברות ועל קבלת אסא וחי ברוכי למועמדות הועברה לקלפי.
חיים בן שימול ודינה אמיר
 
 
לסבתא תקוה כץ ולכל המשפחה
מ ז ל    ט ו ב
לנישואי הנכדה שולי עם איציק לוי
בת לינדה ועקיבא כץ
שיהא זה בנין עדי עד
 
מצוות מש"א
יוסי הדרי סיים עבודתו בח' "עידית לוגיסטיקה" ועובד כעת בענף המזון.
אושרה בקשתו ללמוד בקורס החסר לו לצורך השלמת התואר בכלכלה ומינהל עסקים במכללה באריאל. מדובר בשני ימי לימוד בשבוע עד סוף ינואר 2009.     הוצאות הלימודים והנסיעות – על חשבונו.
אחד משני ימי הלימוד יירשם כיום חופשה (במסגרת ימי החופשה השנתית) והשני הינו מחוץ למכסת העבודה הנדרשת.
אלי ברמן / רכז מש"א
 
לסבתא רבתה רחל הלר
ולכל המשפחה
מזל טוב   בהולדת הנינה
בת לרותם ואשר שחר
נכדה לנעמי ודב סומפולינסקי
בברכת למען ייטב להם ולבניהם
 
באגף החברתי
דיווח קליטה
שמענו עדכון ממרכזת ועדת הקליטה על הנקלטים שנמצאים בבארות יצחק היום וגם על תוכניות הפעולה של הוועדה לשנה הקרובה. התקיים דיון.
 
אתר בארות יצחק - www.beerot.co.il
נפגשנו עם דבורה רייניץ – האחראית על האתר של בארות יצחק. מאוד התרשמנו מעיצוב האתר ומהתוכן שלו. האתר כל הזמן מתחדש. חלקים בו מופיעים בשתי שפות נוספות לעברית (אנגלית וספרדית). יש הרבה מאוד קישורים שימושיים לחברי הקיבוץ.
יש גם אפשרות לכתוב את המלים "בארות יצחק" במנוע חיפוש כגון google והוא מפנה לאתר שלנו.
רוב רובה של עבודת העדכון והאחזקה נעשה אחרי שעות העבודה.
אתר האינטרנט הוא מעין "חלון הראווה" שלנו לעולם כולו. מידי יום נכנסים לאתר כ-700 אנשים מכל העולם.
אני מאוד ממליץ לכל חבר (שיש לו גישה לאינטרנט) לשוטט באתר, ולפי הצורך – להעיר, להוסיף או לתקן ע"י פנייה לדבורה.
בנוסף, כל מי שרוצה להירשם באתר כדי לצפות בדפים החסומים ולא מצליח / לא מבין / אין לו סבלנות להירשם או לקבל סיסמא, יכול לשים פתק בתא הדואר של דבורה עם הפרטים הבאים: שם משתמש, כתובת דוא"ל, סיסמא (עדיף סיסמא מוכרת לו/ה) ודבורה תרשום אתכם באתר.
 
שוב - סינון אינטרנט
השבוע קיימנו ערב הסברה בנושא. לצערי לא הגיעו הרבה אנשים. אני מקווה שהסיבה היא שרבים כבר שמעו וקראו על הנושא ולא חוסר התעניינות וחוסר חשיבות הנושא.
בשבוע הקרוב נחלק דפי הרשמה לתאי דואר של החברים להצטרפות לתוכנית סינון אינטרנט.
העלות החודשית כ - 8 ₪.
נבצע את הפרויקט רק אם יהיו מספיק מעוניינים בהצטרפות.
 
מטבח  
בתוכנית ההשקעות 2008 אושרה החלפת המקררים ברמפה של המטבח. לאחר שהתברר שעלות הפרויקט גבוהה מהסכום שאושר בתוכנית ההשקעות הצרכניות 2008 הוחזר הנושא לאגף החברתי. נבדק סך הסכום שנותר בתוכנית 2008 (מהשקעות שאושרו ומסיבות שונות לא יבוצעו השנה). לאחר תשובה חיובית הוחלט לאשר את השקעה בקירור (65.380 ₪, כולל 40.000 ש"ח שאושרו מלכתחילה).
זאת, בנוסף להשקעה שעליה דיווחה ורד בשבוע שעבר על הצורך לעשות שינויים באתר האשפה של המטבח - חד"א. ההשקעה באתר האשפה (8.000 ש"ח + 4.000 ש"ח החזרי חב' הביטוח) אושרה ע"ח תקציב ההשקעות הצרכניות 2009.
 
רחלי בלנק
רחלי הייתה אצלנו בזמן שירותה הצבאי במעמד חיילת בודדת ומשתחררת מצה"ל בע"ה בסוף 2008. היא מבקשת להמשיך להיות בבארות יצחק וללמוד בחודשים הקרובים במדרשה ליהדות.
האגף החברתי אישר את בקשתה. לימודיה במדרשה ימומנו על ידה.
אהרן גל
 
 
מהמרפאה  
בילינג – שיטת תשלום בהוראת קבע.
מי שהגיע לאחרונה לרופא מקצועי, לא נדרש כבעבר לשלם 13 ₪ עבור הביקור, אלא נמסר לו שכרטיסו מחויב. זאת לא טעות, ואין מה לחפש את החיוב בדו"ח ישראכרט הבא. החיוב של כל חברי הקיבוץ מועבר ע"י קופ"ח לחשבון הבנק שלנו.
בשיטה זו משולמים ביקורים אצל רופאים עצמאיים, טופסי 17, צילומים ותרופות בבתי מרקחת של הקופה.
תרופות שמחוץ לסל השירותים נמכרות גם בצורה זו, ואז החיוב גבוה יותר. לכן אני מבקשת להזכיר שאין לקנות תרופות באופן עצמאי, אלא רק אחרי אישור. חברים שיקנו תרופות מחוץ לסל יחוייבו במחיר המלא.
במסגרת התקשרות זאת עם הקופה, המלאי בחדר התרופות במרפאה שייך לקופה ואין אפשרות להוציא תרופה המחייבת מרשם, ללא מרשם.   
כמו כן, תרופה שיצאה מהחדר – אין אפשרות להחזירה. לכן אני מבקשת לבדוק את המלאי בבית לפני בקשת התרופה.
החיוב על אספקת התרופות במרפאה, מתבצע גם הוא בשיטת ה"בילינג", לכן, תושבים יצטרכו להירשם גם הם להוראת הקבע, או לשלם במזומן על התרופה. ניתן לחתום על הוראת הקבע גם דרך ישראכרט, המעוניינים – נא לפנות אלי.
                                      בהצלחה לכולנו
                                    ברוריה.
 
 
 
 
 
 
עוד מעט חנוכה...
אנו מביאים כאן פרטים ראשונים לגבי תכניות חנוכה הקרב ובא. כדאי לרשום ביומן!
* יום רביעי, כ"ז בכסלו, 24.12.08  בשעה 20.30
 מסיבת חנוכה לכל הציבור ואורחיו בחדר האוכל
עם להקת  "אוי דוויז'ן" -  להקתו של גרשון לייזרסון מיודענו. מומלץ מאוד !
* יום ראשון א' בטבת, 28.12.08טיול משפחות
*   וכמובן, כמיטב המסורת, תחרות חנוכיות.
ילדים, הורים, סבים וסבתות, ענפים – כולם מוזמנים להכין חנוכיות.
 
רבין יעקבס
 
 
 
 
בקיבוץ הדתי
הקיבוץ הדתי ערך כנס בנושא מניעת התאבדויות
 
תחת הכותרת "כל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם מלא" התכנסו קרוב ל- 100 אנשי חברה וחינוך של הקיבוץ הדתי ליום עיון שעסק ב"מניעת התאבדויות". "יום העיון הוא אחד מתוך סידרה ארוכה של דיונים והשתלמויות בנושאים מרכזיים – אמר נחמיה רפל מזכ"ל הקיבוץ הדתי – ואיננו מקיימים אותו בעקבות מקרה מסוים אלא בכדי למנוע אובדנות. הציבור הרחב והמגוון שבא כדי לשמוע ולהשמיע – מחנכים ומחנכות, יועצים ויועצות, מזכירי קיבוצים, מנהלי קהילות וחברי ועדות צעירים – מייצג את הפנים המגוונות של הקהילה המתגייסת כולה בשעת משבר".
יוכי סימן-טוב, מנהלת היחידה למצבי לחץ, חירום ואובדן במשרד החינוך, הדגישה בדבריה את היכולת והצורך בפיתוח "שומרי סף". ישנם סימנים מוקדמים: היעדרויות מבית הספר, ירידה חדה בלימודים, התנהגויות שיש בהן סיכון (סמים, אלכוהול, הימורים, משחקי רולטות, כת השטן), דיבורים על רצון למות ועוד, כולם סימנים מוקדמים המעידים על צעיר הנמצא בסיכון גבוה. מאידך הדגישה סימן-טוב שהתאבדויות ניתן למנוע ולצמצם: חיבוק, שאלה פשוטה "מה שלומך", התעניינות אמיתית, לכידות חברתית, הענקה לזולת ועוד – מונעים אובדנות.
עירית דרור, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית עמק המעיינות, תיארה את התמודדות של קהילה בשעת משבר, כאשר אין זמן ואין יכולת להיכנס לדיונים ארוכים. "לכל קהילה צריך להיות נוהל פעולה בשעה קשה, וכל אחד מבעלי התפקידים צריך לדעת מראש מהי האחריות שלו".
הרב יהודה גלעד, רב קיבוץ לביא, הציג את הדילמה של יחס החברה למתאבד בשעות הקצרות שבין המעשה הנורא לבין הקבורה, על רקע ההלכה הפסוקה. הרב התייחס לפסוקים בתורה הנוגעים לפרשת עגלה ערופה, ואמר: "כאילו אין את מי להאשים בדבר הנורא מכל, בשעה שמצאנו מת ואיננו יודעים מי הרגו. אבל מחובתנו כציבור וכפרטים לשאול את עצמנו עד כמה 'ידינו לא שפכו את הדם הזה'". חכמי ישראל קבעו לקבור את המתאבד "מחוץ לגדר", בכדי להוקיע את המעשה, ולסייע לחברה בשמירה על בניה, והנוהג הקיים היום המבוסס על הזדהות עם כאב המשפחה איננו מיטיב עמנו. "מחובתנו – הוסיף הרב גלעד – לחשוב מראש על טכס הקבורה של המתאבד, ולבנות אותו כך שיהיה בו ביטוי גם להתנגדותנו הנחרצת כלפי המעשה וגם לאחריות החברתית של הקהילה".
אל"מ ד"ר גדי לובין, ראש מערך בריאות הנפש בצה"ל, הציג את מערך הסיבות שמביאות נער להתאבד כפאזל מורכב מחלקים רבים. "ניטרול אחד ממרכיבי הפאזל – מספיק בשביל למנוע את המעשה הקשה ויחסוך חיי אדם. אנחנו יודעים שניתן לצמצם את שיעור ההתאבדויות ע"י טיפול באחד מהגורמים ואין צורך לפתור את כל הבעיות שבפניהן ניצב הצעיר שבסיכון." טיפול מקצועי מותנה בשיתוף פעולה שלעיתים קשה מאד להשגה. במקרים רבים, מי שמטפל במועמד הוא חברו הקרוב, שלא עבר הכשרה מוקדמת.
נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, בירך על ההתכנסות, והדגיש שאילמות מובילה לאלימות. דיבור עם הצעירים, התעניינות בעולמם ומתן משמעות לחייהם ימנעו את האובדן והצער הכרוך בו.
 
                                                      אופיר אבסלנדר
"רוני חסיד דוברות ויחסי ציבור"
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י דינה אמיר
אחות תורנית: אריאלה פלדמן – פלאפון 5199
 
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שבת ניגוני חסידות מודז'יץ
בשבת פרשת "ויגש", ז' בטבת 3.1.2009 יתארחו אצלנו ישעיהו יחיאלי ורעייתו תמי מאלון שבות.
ישעיהו נחשף בילדותו לניגוני מודז'יץ בבית כנסת שהיה בקרבת מגוריו בת"א, שמע את הניגונים ולא שכח אותם. בשנים האחרונות הוא אוסף ניגונים וסיפורים שלהם ושל חסידויות אחרות ומשתף את שומעיו בחומר. 
אנחנו מזמינים את כל אוהבי/ות הניגון החסידי המקורי שיסמנו להם את שבת "ויגש" ויתכננו להישאר במקום כדי ליהנות יחד איתנו.
                                                                   יונה ויששכר ברמן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
למתנדבים בעם
קורס שלב א' להתנדבות למתמי"דים יתקיים בנחלים בתאריכים הבאים: 4.1.09, 6.1.09, 11.1.09, 13.1.09
לפרטים אפשר להתקשר לבסיס המתמי"דים במזור בטלפון 03-9337037
איסר ספיר
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
כל הכבוד
לד"ר ליאורה ארונסון שהתבשרה השבוע כי נבחרה על ידי ועדת המצויינות המחוזית של קופת-חולים לקבל את פרס המנכ"ל לעובדים מצטיינים לשנת 2008 . הפרס מוענק לה כמנהלת מרפאת קרית-אלון בפתח-תקווה.     הטכס יתקיים בע"ה ב-25.2.09.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם גשם בוא !
עקב עצירת הגשמים התחלנו השבוע לומר בתפילות העמידה את התפילה "עננו בורא עולם במידת הרחמים".
שנזכה לשנת גשמים ברוכה !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הצבעה לקבלת חברים ומועמדים
הקלפי תיפתח בע"ה ביום שלישי הקרוב      י"ב בכסלו תשס"ט, 9.12.08
קבלה לחברות:      תרצה רייניץ, תמר רייניץ
קבלה למועמדות:   חי ואסא ברוכי
                                                                           שעות פתיחת הקלפי תפורסמנה על לוח המודעות.
        ועדת הקלפי
 
AtarimTR