ידיעון 2602

בס"ד כ"ט בכסלו תשס"ט
 
 
שבת קודש "מקץ – חנוכה – ראש חודש"
 
 
 
הדלקת נרות חנוכה
08.00
תפילת שחרית, הלל
16.21
הדלקת נרות שבת
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל
16.30
מנחה, קבלת שבת, ערבית
דרשת הרב בנושא:
            אבל אשמים אנחנו
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
18.00
סעודת שבת בחדר האוכל
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
 
13.00
מנחה גדולה
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 18.45 – 20.45
15.15
שעור בגמרא – דף יומי
16.00
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
 
 
16.00
מנחה קטנה
 
 
17.24
ערבית, הדלקת נרות חנוכה, הבדלה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית: א' ב' – חנוכה       05.40
             ג', ד, ו'                 06.00
            ה'                       05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
           
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
 
שיעור בנ"ך לא יתקיים
 
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי את חודש דצמבר.
נולדתי בארה"ב ב-25.12.48 וגדלתי בין גויים בבית-ספר ציבורי (Public School ). במשך כל החודש הייתה אווירה חגיגית לכבוד "חג המולד", ואני, יהודיה קטנה, נהניתי מן ההפקר – להיוולד ב-Christmas Day .
אחרת מה לי ולשמחה הגדולה סביב? בנוסף, חנוכה בפתח ויש מסיבות ב"תלמוד תורה" (Hebrew School) בבית הכנסת, שם למדנו לימודי יהדות אחר הצהרים. גם חגגנו כמובן בחיק המשפחה, עם סבא וסבתא ובני-דודים רבים מצד אבי ז"ל. בקיצור, חודש דצמבר מלא בהתרחשויות שלא תלויות במה שאעשה או לא אעשה. זה פשוט קורה ואני בתוך החוויות הנעימות של התקופה.
לימים התחתנתי עם דוד בחודש דצמבר –גם הוא יליד 12.48 – לתוך מציאות שונה לחלוטין.
חלק מהצמיחה האישית שלנו הוא המיזוג של שתי תרבויות כל כך שונות, אך דומות בפן היהודי.
כעת אני ודוד מחליפים קידומת. ילדינו הכינו לנו הפתעה: טיול ומסיבה לציין את המאורע.
רווינו הרבה נחת לראות את הדינמיקה ביניהם, בשיתוף הפעולה ובקבלת השונות ביניהם. לא כל יום חוגגים יום הולדת, לא בכל שנה חוגגים עשור, ולא כל משפחה מתגייסת לחגוג ביחד.
בתקופה הזאת של החיים עלינו לשבת בשקט ולתת לדברים לקרות סביבנו, בלי להתערב ובלי להפריע.
איזה מעמד מוזר אחרי כל השנים שהיינו עם היד על ההגה.
אנו מאחלים לכל בני גילנו לעבור את "גיל הזקנה" (זה אמור להיות מחמאה!) בשמחה ובחיק המשפחה האוהבת.
        ג'ודי פורת
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • החלום – מעין ברמן
  • ... ועל הגבורות – ליקוט ועריכה: יפת שדיאל
  • שיר שבת – יהונתן שרמן
  • גבורות לבני-עקיבא – עדנה
  • האור שבחיינו – ליקוט ועריכה: אלישבע בן-דוד
  • בקיבוץ הדתי – משלחן הדובר
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • תכנית השבוע בבני-עקיבא
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' משה אלשיך
ר' משה אלשיך (1507-1600) נולד ביוון ועלה לצפת. הוא היה תלמידו ר' יוסף קארו, ואף הוסמך על ידו לרבנות. אחד מתלמידיו היה ר' חיים ויטאל. פירושו לתורה נקרא בשם 'תורת משה', והוא עיבוד של דרשות שהוא אמר על התורה. כאות להערצה הרבה שרחשו כלפיו הוא מכונה עד היום  'האלשיך הקדוש'.
ר' משה אלשיך נפטר ונקבר בצפת, ועד היום ישנו בית כנסת בצפת שנקרא 'בית כנסת האלשיך הקדוש' על שמו.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
כאשר שולח יוסף את האיש אשר על ביתו לחפש באמתחותיהם של האנשים את הגביע, הוא אומר לו להתחיל בחיפוש דווקא אצל הגדול. וכל כך למה? מסבירים חז"ל (בראשית רבה צב, ח): "שלא יאמרו יודע היה היכן הוא מונח". חיפוש שהיה מתחיל בבנימין היה מחשיד את המחפש שהוא יודע היכן נמצא הגביע, וממילא התכנית הייתה מסוכלת. האלשיך הקדוש העיר על פרט נוסף בחיפוש, שחוסר תשומת לב אליו היה עלול לסכל את תכניתו של יוסף. מה היה באמתחות האחים? האוכל שקנו. אך היה דבר נוסף – כספם; שהרי כתוב: "וַיְצַו אֶת אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ לֵאמֹר מַלֵּא אֶת אַמְתְּחֹת הָאֲנָשִׁים אֹכֶל כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְׂאֵת וְשִׂים כֶּסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ".
חיפוש יסודי באמתחת לא יכול היה לפספס את הכסף, ומציאת הכסף (בפעם השנייה) היה מחשיד את המחפש ואת שולחו. פרט זה היה צריך לקחת בחשבון למען הצלחת התכנית, וכך נהג שליחו של יוסף;
כותב האלשיך הקדוש:
התנכל האיש ההוא בדבר אחד, והוא כי הלא בכל אחד מהאמתחות היה כסף שברו של כל איש מהם, והלא קשה איך סכרו פיהם ולא אמרו הייתכן שלא נזהרתם בכסף שברנו גם בפעם הזאת. ואם כן מי ששם גם עתה כספינו באמתחותינו שם הגביע גם הוא... אך זאת הייתה חכמת האיש שלא הניחם רק להוריד ולפתוח איש אמתחתו, לא לחפש, פן ימצאו הכסף, כי אם 'ויחפש' הוא בידו, והמה לא ידעו, והוא גילה הגביע בלבד, ומיד נבעתו ולא שתו לב לחפש רק 'ויעמוס איש וכו' ויבאו העירה'.
אילו היה כל אחד מהאחים מחפש באמתחתו את הגביע ומוצא את כספו, ודאי שהאחים היו חושדים ביוסף ובשליחו, כיון שלא יתכן שפעמיים יטעו אותה טעות; ולאור זאת היו טוענים "מי ששם גם עתה כספינו באמתחותינו שם הגביע גם הוא".
אבל שליחו של יוסף היה חכם ולא נתן לכל אחד מהאחים לחפש בעצמו אלא רק לפתוח את האמתחת ("וַיִּפְתְּחוּ אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ"), ואת החיפוש עשה הוא בעצמו לבדו ("וַיְחַפֵּשׂ"). אין פלא אפוא שרק הגביע נמצא ולא הכסף. לאחר שהגביע נמצא אף אחד לא טרח לבדוק מה נמצא עוד באמתחת. לכן כותבת התורה כך: "וַיְמַהֲרוּ וַיּוֹרִדוּ אִישׁ אֶת אַמְתַּחְתּוֹ אָרְצָה וַיִּפְתְּחוּ אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ: וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן".
הרב ירון
 
                  נר זיכרון !
                  אברהם עזריאל (אברהמ'ל) גרוס ז"ל – ו' בטבת תשס"ו
 
 
                        החלום.
קדושתו הודאית,
                        חמלתו וטובו.
                        ואחר כך
                        התנפצותו
 אל צוקי המציאות
                        בכאב מוזר
                        וצורח ללא סוף
 
לחמלה אמיתית
בחיים.
לחיות את החלום
לחיות את פשרו ומגעו
וטובו.
א-לוקי –
מלאני חמלה.
מלאני חלום.
                        
                                                     מעין ברמן
 
 
על הנסים ועל הפרקן ועל הגבורות...
הפעם בחרנו את הגבורה כנושא לגיליון החג. בקשנו מכם לכתוב לנו על גיבורות או גיבורים, על גבורה ועל גבורות – ככל שיעלה בעט הסופר שלכם. את התוצאה קראו להלן.
 
"...ומושל ברוחו מלוכד עיר"
מקובל לפרש את המושג גבורה בקונוטציה האסוציאטיבית המתבקשת של מעשה הרואי כזה או אחר, עמידה באתגר פיזי קשה וכדו'. עם זאת, לא מעט מקורות יהודיים גם מפנים את הזרקור למובן זה, ופעמים דווקא רק למובנים פחות משתמעים מן המושג "גבורה". כך בפרקי אבות, שם, כידוע, הגבורה מיוחסת לכובש את יצרו.
מדי בוקר, בפסוקי דזמרה, אנו אומרים: "לא בגבורת הסוס יחפץ, לא בשוקי האיש ירצה, רוצה ה' את יראיו, את המייחלים לחסדו" – לאמור: בעיני הא-לוקים, דהרת הסוס כסמל לחוסן הגופני והשוקיים החזקות כמשל לכישרון פיזי, אינן משתוות לעוצמה רוחנית. נשים לב, כי בפסוקים דלעיל, התנועה הנפשית של הגבורה אינה של יציאה מגדר הרגיל או פעולה אקטיבית, אלא ההפך; איפוק וריסון – "כובש את...", "מושל ב..." ומצבים תודעתיים של "יראיו... ...המייחלים" - היינו: הגבורה האמיתית נמצאת לא רק בהעצמת הכוחות הקיימים והוצאתם מן הכוח אל הפועל, אלא לפעמים דווקא בריסונם והפגנת איפוק ושליטה עצמית. בסיטואציות מסוימות, היכולת לעצור, להתבונן ולהימנע מעשיית מעשה, קשה ומחייבת לא פחות מנקיטת מעשה פוזיטיבי.
התנהגויות של סליחה, חמלה והבנה הדדית נובעות, למעשה, מסוג הגבורה הזה. על רקע זה, מובנת עתה המימרא, לפיה: "הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עליהם הכתוב אומר: 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו' ".
                                                                                          חג אורים שמח.
יהונתן שרמן
 
הגיבורה שלי !
יש בעולם בודאי המון גיבורים אבל אני רוצה לדבר על הגיבורה הפרטית שלי: אמא שלי !
היא הייתה גיבורה אמיתית.
בגיל הנעורים עלתה לבדה מגרמניה לארץ, עם עליית הנוער, למדה במחזור הראשון של "בית צעירות מזרחי" בתל-אביב. בתקופת לימודיה שם פגשה את אבא שלנו והלכה אתו לקב' עלומים, שם נישאו, ומאוחר יותר עברו לרמת-השומרון.
במלחמת העצמאות שכלנו את אבא שלנו ואמא נותרה עם שני ילדים רכים ועוד אחד שנשאה ברחמה.
גידלה אותנו לבדה ויותר מאוחר נישאה בשנית ומשפחתנו התרחבה.
אף פעם לא שמעתי את אמא מתלוננת על משהו, על אף שחייה לא היו קלים. חייתה את חייה במלואם ולא ויתרה לעצמה. אבל את הגבורה בעוצמתה ראינו כשנאלצה להתמודד עם מחלת הסרטן. היא ממש נלחמה כדי להמשיך בעבודה, בשמירת הקשרים המשפחתיים, בשותפות בחיי הקיבוץ, ואותנו לא שיתפה כמעט בכאביה ובסבלה הרב.
אני גאה באמא הגיבורה שלי ומייחלת שאהיה ראויה לה.
ע ד נ ה
 
 
בת מתתיהו
כיון שראו יוונים, שאין ישראל מרגישים בגזרותיהם, עמדו וגזרו עליהם גזרה מרה ועכורה, שלא תכנס כלה בלילה הראשון מחופתה אלא אצל ההגמון שבמקום ההוא. כיון ששמעו ישראל כך, רפו ידיהם ותשש כוחם ונמנעו מלארס, והיו בנות ישראל בוגרות ומזקינות כשהן בתולות ונתקיים עליהן: "בתולותיה נוגות והיא מר לה" (איכה א' 4). והיו היוונים מתעללים בבתולות ישראל, ונהגו בדבר הזה שלוש שנים ושלושה חודשים, עד שבא מעשה של בת מתתיהו כהן גדול שנישאה לבן חשמונאי ואלעזר היה שמו. כיון שהגיע זמן שמחתה, הושיבוה באפיריון, וכשהגיע זמן הסעודה נתקבצו כל גדולי ישראל לכבוד מתתיהו ובן חשמונאי, שלא היו באותו הדור גדולים מהם. וכשישבו לסעוד עמדה חנה בת מתתיהו מעל האפיריון וספקה כפיה זו על זו וקרעה פירפוריון שלה ועמדה לפני כל ישראל כשהיא מגולה ולפני אביה ולפני חתנה. כיון שראו אחיה כך, נתביישו ונתנו עינם בקרקע וקרעו בגדיהם, ועמדו עליה להרגה.
אמרה להם: שמעוני אחי ודודי! ומה אם בשביל שעמדתי לפני צדיקים ערומה בלי שום עבירה הרי אתם מתקנאים בי, ואין אתם מתקנאים למסרני ביד ערל להתעלל בי. הלא יש לכם ללמוד משמעון ולוי אחי דינה, שלא היו אלא שניים וקנאו לאחותם והרגו כרך כשכם ומסרו נפשם על יחוד של מקום ועזרם ה' ולא הכלימם, ואתם חמישה אחים, יהודה יוחנן יונתן שמעון ואלעזר, ופרחי כהונה יותר ממאתיים בחור - שימו ביטחונכם על המקום והוא יעזור אתכם שנאמר:" כי לה' מעצור להושיע ברב או במעט"! ופתחה פיה בבכייה ואמרה: ריבונו של עולם! אם לא תחוס עלינו, חוס על שמך הגדול שנקרא עלינו ונקום היום את נקמתנו.
 
באותה שעה נתקנאו אחיה ואמרו: בואו וניטול עצה , מה נעשה. נטלו עצה זה מזה ואמרו: בואו ונקח אחותנו ונוליכנה אצל המלך הגדול ונאמר לו "אחותנו בת כהן גדול ואין בכל ישראל גדול מאבינו וראינו שלא תלין את אחותנו עם ההגמון אלא עם המלך שהוא גדול כמותו. ונכנסנו עליו ונהרגהו ונצא ונתחל אחר כך בעבדיו ובשריו, וה' יעזרנו וישגבנו.
ועשה להם הקדוש-ברוך-הוא תשועה גדולה, ושמעו קול מבית קודש הקדשים: נצחו הבחורים באנטיוכיה!!
ליקט וערך: יפת שדיאל
 
 
 
שיר-שבת
 
"ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו"
 
וכששר המשקים לעוד בוקר משכים לסחוט לאדוניו ענבי שריגים,
נושא פותר החלום, שעות וימים עיניו אל החוץ, בינות סורגים.
ורוח השר עליו טובה, באשר ראשו לא נתלה בהגישו שיקויים על כפו של המלך,
את קובעת התרעלה יריק אסיר בהכנעה, אל החופש יכסוף כבית להלך.
 
וכשרוחו מתרחבת, כך בן האנוש: מצינו זכרונו להפליא מתקצר;
את כאב הזולת נדירות אז יחוש, הבטחתו מאי אז לא ימנע מלאחר.
אך או אז יתגנב, גם ללב האסיר, שלאביו שלו לא שלח הוא כל זכר, 
כששנים בדווי, בצער הותיר, לדמעותיו על בנו לא המציא הוא כל סכר.
 
ולימים כשיזכיר השר את הנער, אותו העברי, לפתור למלך חלום,
ויצא האסיר ויעבור סף השער ויוריד הזקן בדרכו לארמון,
ויפענח בהיכל פתרונים הוא בשקט, וצפנת אל המלך יתייצב אז בדום, 
היעלה את אביו, ששיבה בו זורקת, מתהום השכחה בעבור יום ועוד יום?
יהונתן שרמן
 
 
גבורות לבני עקיבא
תנועת בני-עקיבא הגיעה לגבורות – 80 שנה. באופן טבעי הוקדש חודש הארגון לנושא וגם השבט החדש קיבל את השם שבט "הגבורה".
חשבנו שראוי שגם בידיעון שלנו יהיה ביטוי לאירוע ולכן נפגשתי עם הקומונרית הדר שגיא ועם חלק מצוות ההדרכה של הסניף, כדי לשמוע מה זה אומר להם וכיצד מנחילים את הנושא לחניכים.
 
השתתפו בשיחה: הדר שגיא (קומונרית), רעות משה, אורי וייס (מדריך חדש מנחלים שהצטרף לאחרונה לצוות ההדרכה כאן) – מדריכי השבטים "ניצנים-מעלות", איתן ארונסון ויובל ריידר – מדריכי שבט "מעפילים", 
טל פורשר – מדריך השבטים "הרא"ה-הגבורה" (יחד עם אשירה גרשבסקי מקדומים שלא השתתפה במפגש),
מדריכים נוספים שלא השתתפו בפגישה הם אביב יעקבס ויאיר ארונסון – מדריכי שבט "נבטים".
 
הפעילות ב"חודש הארגון" סבבה כולה סביב הנושא וזה בא לידי ביטוי גם בקישוט הסניף ועוד יותר בהופעות שהכינו החניכים ל"שבת הארגון". בכל שבט התקיימו פעולות שעסקו באחד מההיבטים של נושא הגבורה, כמו למשל: איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו – בשבט הרא"ה, להתגבר ולהתחבר (לאחר ולשונה) – בשבט מעפילים, נאחזים בגבורה (ישוב הארץ) – בשבטים הצעירים יותר.
להכנת הפעולות נעזרו המדריכים בחוברת הדרכה מושקעת שהפיקה מחלקת ההדרכה של התנועה.
אורי וייס מנחלים סיפר כי חניכי הסניף שם ערכו ביקור בקיבוץ סעד כדי להמחיש מהי גבורה בימינו – היאחזות במקום למרות הקשיים הביטחוניים אז וגם היום. גם למדו על גיבורים מקומיים כמו דניאל גומז הי"ד ואברהם רטנר ז"ל.
בהזדמנות זאת הרחבנו מעט את השיחה על פעילות הסניף המקומי.
בסניף שלנו רשומים 35 חניכים מכיתות ד'-ט', ולמעשה משתתפים בפעילות השבועית כ-20 חניכים.
הסניף ממוקם בחלק הדרומי של הבית המשולב ויש בו חדר לכל שבט או צמד שבטים.
הפעילות מתקיימת בעיקר בשבתות והילדים באים ברצון.
בשבוע האחרון של חודש הארגון התקיימה פעילות מאוד אינטנסיבית – כל החניכים הגיעו ותרמו להכנות.
זה היה שווה את כל המאמץ.
טל מבקש לציין כי הוא מאוד גאה בחניכיו, הם היו ממש "תותחים" בחודש הארגון. גם אם לפעמים קצת "עלו לו על העצבים" כדבריו, הוא עדיין אוהב אותם. כדוגמא לערכם הוא מספר כי בשבת האחרונה לא הקיץ בזמן ממנוחת הצהרים וכשראו החניכים כי הוא לא מגיע, הגיעו לביתו ודרשו לקיים פעילות, ובסופו של דבר הייתה פעולה מוצלחת מאוד.
הדר אומרת כי כל השבטים ראוי שייקחו דוגמא מחניכי שבט "נבטים" שנוקטים יזמה ומכינים לעצמם פעילויות באמצע השבוע (עם קצת עזרה ממנה).
לסיום שאלתי את המדריכים האם הם רואים בהדרכה אתגר?
רעות: בהחלט !
טל מתייחס לכך כאתגר ומרגיש כי כל עוד החניכים באים לפעולות וגם נהנים זה סימן שהוא עומד באתגר.
אורי אומר כי הגיע להדרכה כאן כדי להנחיל ערכים ולהעביר מסר, ומקווה כי יצליח במשימה.
 
ואני מאחלת לחניכים ולמדריכים המשך פעילות מוצלחת ומאתגרת.
שמעה ורשמה: עדנה
 

נקודות אור
חנוכה תמיד חל בחורף, בימים הקצרים והחשוכים. דווקא עכשיו נצרך במיוחד האור, ואפילו נקודות אור קטנות שמגרשות הרבה מהחושך. לכן החלטנו להסתובב בין האנשים בקיבוץ בסתם יום של חול ולערוך משאל אנונימי על נקודות אור מהחיים שלנו כאן. התגובות היו מגוונות מאוד. לאחדים היה קשה להיזכר, לאחדים הייתה תחושה שזהו אתגר ממש לא פשוט, אך לרבים אחרים הייתה 'הארה' לנקודות שונות.
אנחנו שמחים לשתף את כולם בנקודות האור על מנת שיאירו לכולנו:
 
"שיעור צעירים ביום ראשון"
"פעילות של ח' בתמוז - תכנון, ארגון ולכידות. חלק מהעבר והנוסטלגיה"
"בזכות המניין באחת וחצי אני מספיק להתפלל מנחה בכל יום"
"הולדת נכדה, חתונה של בת, ועוד מעט יהיה אור מתחנת הגנרטור"
"כשמבין העננים השמש זורחת מדי פעם"
"שלא הורדנו את הבניה מסדר היום"
"שיש מניין בצהריים, מעל שלושים איש בחדר האוכל"
"קליטה של משפחות חדשות"
"ירד גשם"
"המשפחה הגדולה שפה, המסגרות של הגיל הרך והעבודה"
"תמיכה בשעות שמחה ובעת צרה, להבדיל."
"ארוחת צהריים ביום ששי"
"כדורגל ביום ששי"
"כביסת חיילים"
"טרמפים בסידור רכב"
"after lunch בכלבי"
"לראות את הטבע והילדים הקטנים"
"שלא צריך לנסוע מחוץ לקיבוץ בשביל מרפאה"
"הקשר הבין-דורי בין האנשים"
"אשתי"
"סידור הרכב הממוחשב"
"יש כאן את החברים הכי טובים, כמו משפחה ואפילו לפעמים יותר"
"הערוץ הפנימי"
"מקום מאפשר, אפשר להגיע כמעט עד לאן שרוצים בלי מגבלות"
"אנשים נחמדים שנמצאים במקום הנכון ונותנים שירות"
"שמקבלים בזרועות פתוחות משפחות לקליטה"
שמעה ורשמה: אלישבע בן-דוד
 
 
בקיבוץ הדתי
 
הרב חיים דוד קובלסקי והרב הראשי לצה"ל –
    אורחי הכבוד בכנס הראשון של כל לומדי הדף היומי בקיבוץ הדתי
 
הכנס יערך ביום שני, "זאת חנוכה", ב' בטבת תשס"ט (29.12.2008) בקבוצת יבנה
לרגל סיום מסכת קידושין וסדר נשים
 
 
הרב חיים דוד קובלסקי - ראש מוסדות "מאורות הדף היומי", הרב אביחי רונצקי - הרב הראשי לצה"ל, והרב בנציון אלגאזי - ראש מכון "צורבא מרבנן" שב"ישיבת כרם ביבנה", יהיו אורחי הכבוד בכנס הראשון של לומדי הדף היומי מכל קיבוצי הקיבוץ הדתי. בכנס ישתתפו כ- 250 איש: רבני הקיבוצים, מגידי השיעורים, לומדי הדף היומי בקיבוצים וחברים רבים המשלבים יום-יום תורה ועבודה.
הכנס החגיגי שיכלול שיעורי גמרא וסעודת מצווה יערך ביום שני, "זאת חנוכה", ב' בטבת תשס"ט (29.12.2008) בקבוצת יבנה, לרגל סיום מסכת קידושין וסדר נשים ותחילת לימוד סדר נזיקין.
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, שינחה את הכנס, אמר שמסגרת הדף היומי נתנה תנופה ללימוד גמרא יומיומי בקיבוצי התנועה. ההתכנסות נועדה לציין באופן חגיגי את "סיום הלימוד של חצי הש"ס", לחזק את הלומדים, ולצרף אליהם חברים נוספים. מלבד מאות נערים וזקנים, תגענה לכנס גם בחורות צעירות וחברות המשקים המשתתפות באופן קבוע בשיעורי גמרא ותורה.
במהלך הכנס תינתן תעודת הוקרה לאליעזר (לוזר) אדלר, חבר משואות יצחק, על למעלה מחמישים שנות העברת שיעורי גמרא. לוזר, שנולד בבעלז לפני 85 שנים למשפחת סוחרי עצים, נדד במלחמת העולם השנייה באירופה ובאסיה ועם סיום המלחמה עסק בארגון בריחת יהודים ועזרה בקליטתם בארץ. במשך שנים רבות היה חקלאי ומזכיר חברתי, ולאורך כל השנים למד ולימד והעמיד תלמידים הרבה.
 
פרטים על הכנס באתר הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il
 
אופיר אבסלנדר
"רוני חסיד דוברות ויחסי ציבור"
 
 
 
לג'ודי פורת
מ ז ל   ט ו ב
בהגיעך לגיל הזקנה
שתזכי לאורך ימים טובים
בבריאות ושמחה עם כל המשפחה
ובאו עליך כל הברכות

הרב ירון עסק בשאלה האם מותר לעשן סיגריות.
ראינו כי הרמב"ם (שהיה רופא בעצמו) כתב בספר ההלכה שלו - משנה תורה - בהלכות דעות, רשימת הנהגות שבהן ראוי להתנהג, אך לא מדובר בהלכות שמי שסוטה מהן קצת ייחשב עובר עבירה. לעומת זאת, בהלכות רוצח ושמירת נפש כותב הרמב"ם שמי שמזלזל בשמירת גופו וגורם לעצמו סכנה נענש במכת מרדות. הריטב"א, לעומת זאת, כותב שמי שמסכן את חייו עובר על מצווה מפורשת מן התורה ולוקה ארבעים מלקות. ההבדל בין שלוש הדרגות הללו הוא השאלה עד כמה מה שאתה עושה נחשב בתחום הסיכון: ככל שמדובר בפעולה מסכנת חיים, זה ייכנס לקריטריון של איסור, וככל שמדובר בדבר לא בריא שהסיכון שלו הוא לטווח ארוך ותלוי בהרבה משתנים, זה לא ייחשב איסור. השאלה היא האם עישון סיגריות נחשב בקריטריון של 'לא ראוי' או בקריטריון של 'אסור'. בדורות הקודמים הרפואה התייחסה לסיגריות באמביוולנטיות. יש שאפילו ראו בזה דבר בריא ואף המליצו על כך לחולי אסטמה, למרות שהיו מודעים גם לסכנות שבעישון. מכאן נבעה גם ההתייחסות ההלכתית הסלחנית כלפי הסיגריות באותם דורות. ואולם, ככל שהוכחו הנזקים העצומים שהסיגריות גורמות, רבו הפוסקים שאמרו באופן חד וחלק שמדובר באיסור. כמו כן ראינו דיון בשאלה האם מותר למכור סיגריות או שיש בזה חשש של 'לפני עיור לא תיתן מכשול'.
ואולם, גם כיום יש פוסקים שלא מגדירים זאת כאיסור אלא רק כדבר לא מומלץ. גם הפוסקים הללו אוסרים לעשן במקומות ציבוריים, ולכל הדעות אסור לעשן במקום שבו יש מישהו שזה מפריע לו.
לסיום תהינו למה ציבור שכל-כך נזהר בחומרות דחוקות בתחומים אחרים בהלכה, אינו נזהר באופן דומה גם בדבר הזה - שמוסכם על כל הפוסקים שיש להימנע ממנו...
 
בהרצאתו של ד"ר אייל ברייטברט,  אחיין של עטרה, הוא הצליח להסביר לנו, ההדיוטות, על חידושים בטיפול בגרורות סרטניות. למדנו על מאפייני התא הסרטני, על כלי הדם שגופנו מייצר, על התנהגות הגוף שתורמת לגידול הסרטני, על גנטיקה ועל וירוסים שניתן לנצלם לרפואה. כל זאת כדי שנצליח להבין מהו החידוש ומהי פריצת הדרך בתרופה אותה המציאו בחברתVBL  שאייל הוא סמנכ"ל המו"פ (מחקר ופיתוח) שלה. התרופה נמצאת עכשיו בשלבי הניסוי בבני-אדם ועוד יעבור זמן עד שתאושר לשימוש לכלל חולי סרטן.
ובכלל מומלץ לכולנו לשמור על שלושה עקרונות, כדברי הרמב"ם, למען בריאות טובה:
בולם  רוגזו,  יפחית  אוכלו  ויגביר  תנועתו.
 
 
 
פרטים על הלימוד בשבוע הבא יפורסמו על לוח המודעות בהמשך
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י נחום ברוכי
אחות תורנית: עדה צונץ – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
כל הכבוד
רעיון נחמד מאוד שבני ביה"ס התיכון פוקדים את הנשים הבודדות ומדליקים אתן את נרות החנוכה.
יישר כח ותודה גם עבור הסופגניות הטעימות.
לאה ברמן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם גשם בא !
סוף זכינו השבוע למנת גשם יפה מאוד: 111 מ"מ, ובסה"כ עד כה 158.5 מ"מ
תודה לקדוש-ברוך-הוא ושנזכה להמשך גשמי ברכה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ת ו ד ה
לחברים שזיכונו בערב השקת הספר "זכרון דגנים" ותודה מיוחדת לעוזי פלדמן.
חברים המעוניינים לרכוש את הספר (במחיר 40 ₪) יפנו לנילי 050-6370846
משפחות שור ודגני
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חן-חן
לשולי גל שעיצבה את השער לידיעון זה. תזכי למצוות !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
לשרית פרץ בת המצווה
להורים ג'ני וחנניה
ולכל המשפחה
שפע – ברכות
ושיר תהילה והודות לא-לוקים
 
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ש י נ ו י !
שבת ניגוני מודז'יץ עם משפחת יחיאלי לא תתקיים בש"ק "ויגש". על המועד החדש תבוא בע"ה הודעה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
לוח שידורים שבועי  / ערוץ הפנימי
לשבוע המתחיל ביום ששי כ"ט בכסלו 26/12 - יום חמישי ה בטבת 1/1/09
 
יום ו'
26/12
שבת
27/12
יום א'
28/12
יום ב'
29/12
יום ג'
30/12
יום ד'
31/12
יום ה'
1/1/09
13:00- 16:00
 
 
שבת
שלום
 
 
 
20:00- 21:30
זמן חסידי
(שירים ושיעורים)
16.00 – 20.00
*
סרט טבע:
הדוב הלבן
*
"לחיות את הזמן"
לחנוכה
 
*
בגן של דודו:
"נס גדול היה פה"
 
שבת
שלום
 
 
*
סבא טוביה
סיפורים כיד המלך
 
*
סרטים מהספרים
 
*
סינדרלה
 
*
פו הדוב- ההרפתקה הגדולה
 
*
יובל המבולבל
 
 
*
אלף -בית
 
*
פטר והזאב
     
     *
בת הים הקטנה
 
*
טיף וטף
 
*
החיים
(2 פרקים)
 
*
מחזמר:
עוץ לי גוץ לי
 
*
בלאגן בחווה
 
*
טלטאביס
 
*
בגן של דודו:
"מפי עוללים"
 
*
מחזמר:
שלגיה
 
*
תפוס את ת'כריש
 
*
דיג דיג דוג
 
*
סיפורים קסומים
 
 
*
פינוקיו
 
 
*
מרד החיות
 
21:30 סרט למבוגרים
20:00 – 21:00 הפסקת מצגת
21:00 סרט למבוגרים
לגעת ביהלום
(מתח ופעולה)
סינדרלה מן
(דרמת אגרוף)
צייד הצבאים
(דרמה מלחמתית)
משחק מכור
(קומדיה)
אבק כוכבים
 
 
הסמוראי האחרון
(פעולה)
סליחה מראש על התקלות ועל השינויים...       
                                                                צפייה מהנה!!!                                                     
מפעילי הערוץ: הדס וגבי
 
 
 
 
 
 
AtarimTR