ידיעון 2605 פר' שמות

בס"ד כ' בטבת תשס"ט
 
שבת קודש "שמות"
 
16.38
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
16.45
מנחה, קבלת שבת, ערבית
     דרשת הרב בנושא:
   עם ישראל: יחיד או רבים
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.15 – 21.15
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
16.00
נשים אומרות תהילים בבית עדנה פ-ל
 
 
16.30
מנחה קטנה
 
 
17.40
ערבית, הבדלה
 
שימו לב ! סעודת ליל שבת בחדר האוכל חוזרת לשעה 18.30
                          מנחה קטנה בשבת בשעה 16.30
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00
   שחרית ב', ה'                   05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - אלישבע בן-דוד
   כיתות ד'-ו'  - אלן ארונסון
           
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
21.00
אסיפת חברים
חדר האוכל
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
20.30
התעמלות לנשים
התעמלות לנשים
בית שפירא
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
הילדים שלא חזרו מחופשת חנוכה…
 
אנחנו, תלמידי יבנה, כבר שלושה שבועות לא בבית הספר.
עקב המלחמה והדרישות של פיקוד העורף - אין לימודים.
לפי ההנחיות שקבוצת יבנה מקבלת הם יכולים בכל יום ללמד 100 תלמידים בלבד וגם זה בתנאים מאוד מסוימים.
כן, חשבנו שכיף לא ללמוד, לרבוץ מול הטלוויזיה והמחשב שעות ארוכות, ללכת לשופינג מדי ערב ובקיצור לעשות חיים…    אבל זה לא כך !
בינתיים כשיש מלחמה ותושבי הדרום מופצצים אנחנו עושים כל שביכולתנו לעזור, לתרום, להתנדב, לעודד וכו'..
לעזרתנו באו המדריכים עמית, טל ואסתר שבנו לנו תוכנית שבועית, כדי שלא נשתעמם וחס וחלילה לא נתבטל לדקה.   התוכנית השבועית כוללת תפילה, ארוחת בוקר, התנדבות מדי יום ב"אסיף" (אסף הרופא), הכנת חבילות לחיילים ולתושבי הדרום, מרכז למידה, פעילות יצירה (תודה ללאה פרידמן), עבודה בענפים ועוד כמה דברים שאין זה המקום לפרטם...
ההרגשה לא ללמוד ולהישאר בבית בזמן שחבריך מופצצים אינה נעימה, כתוצאה מכך אנחנו מזמינים את חברינו מהדרום לקיבוץ.. ואפילו כמה פליטי אשקלון.
אולי לפעמים קצת חופש זה כיף ונחמד, אבל לא כל עוד זה כרוך במלחמה, בסבל ובפחד של אנשים אחרים.
מקוות כבר לצאת מהשגרה הלא שגרתית…
אושר מיור ותמה צוויג (בנגיעות גולן פרץ)
בשם כל תלמידי קבוצת יבנה
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • שיר שבת – יהונתן שרמן
  • חוג למחשבת הקיבוץ הדתי – הצוות היוזם
  • פרידה – אליעזר שפיר
  • באסיפת החברים – חיים בן-שמול/דינה אמיר
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • בקיבוץ הדתי: עופרת יצוקה – עדכון
  • מתיק המכתבים
  • תכנית השבוע בבני-עקיבא
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
שבעים פנים לתורה
 
הנצי"ב מוולוז'ין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (1817-1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19. כבר כשהיה בן 13 נשא לאשה את נכדתו של ר' חיים מוולוז'ין, מייסד ישיבת וולוז'ין, ולימים הפך הוא עצמו להיות ראש הישיבה למשך ארבעים שנה, עד לסגירתה בשנת 1892. ישיבת וולוז'ין היתה המרכז הרוחני של יהדות אירופה, ותחת הנהגתו היא מנתה כארבע מאות תלמידים (ביניהם גם הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב איסר זלמן מלצר), אך בסופו של דבר נסגרה הישיבה בלחץ השלטון הרוסי.
הנצי"ב רחש אהדה רבה למפעל ההתיישבות בארץ ישראל, והיה חבר פעיל בתנועת 'חיבת ציון'. על שמו, כידוע, קרוי קיבוץ עין הנצי"ב. בנו של הנצי"ב (מאשתו השניה) הוא הרב מאיר בר-אילן, שעל שמו קרויה אוניברסיטת בר-אילן.
הנצי"ב עסק רבות במדרשי תנאים, ואף כתב שני ספרים על מדרשי התנאים - 'ברכת הנצי"ב' על המכילתא, ו'עמק הנצי"ב' על הספרֵי. הנצי"ב הרבה לעסוק גם בספרות הגאונים שאחרי תקופת הגמרא. ספרו המונומנטלי 'הַעֲמֵק שְׁאָלָה' הוא פירוש על ספר השאילתות של ר' אחאי גאון, אשר היווה את אחד מעמודי התווך של ספרות ההלכה. כמו כן חיבר הנצי"ב ספר שאלות ותשובות בשם 'משיב דבר', פירוש על שיר השירים, חידושים על הש"ס בשם 'מרומי שדה', ופירוש על ההגדה של פסח. את פירושו על התורה, 'הַעֲמֵק דבר', הוא כתב על בסיס שיעורי פרשת השבוע שהיה מעביר באופן קבוע בישיבת וולוז'ין.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
לאחר שאמר הקב"ה למשה שהוא צריך לבוא לבני ישראל ולומר להם שהגיע זמן גאולתם, חשש משה ואמר: "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'". תגובתו של הקב"ה הייתה לומר למשה להכניס ידו לחיקו, וכשהוציאה - ידו הייתה מצורעת. אמנם היה זה אות להוכיח שה' נראה אליו, אבל היה בזה גם רמז לעונש למשה על שחשד בבני ישראל. מכאן לומדת הגמרא (שבת צז, א) את הכלל הידוע: "החושד בכשרים לוקה בגופו". מדוע באמת חשד משה בבני ישראל שהם התייאשו מן הגאולה?
מסביר הנצי"ב כך:
לא קטרג ח"ו עליהם כי מעטי אמנה הם בגאולה, שהרי אותה המה מבקשים וצעקו אל ה'. אלא לא יאמינו כי נראה ה' אל משה בייחוד, שלא היו יודעים את משה לגדול בתורה... שהרי בקטנותו גדל בפלטין של מלך ועוסק בחכמות... ומצד דעת בני האדם היה ראוי שיהיה נגלה הקב"ה לאהרון שהיה נביא עד כה במצרים.
קטרוגו של משה נבע דווקא ממידת הענווה שלו: בני ישראל מאמינים בני מאמינים ויודעים שהקב"ה יגאל אותם, אבל הם לא יאמינו שה' נראה דווקא אליו. בכך, אולי, רומז הנצי"ב גם לתמיכתו בבניין ארץ ישראל בעת החדשה, באשר הוא הבין שהגאולה לפעמים מגיעה מהכיוונים הכי פחות צפויים - כפי שאירע בימי עזרא שגדולי הדור נשארו בבבל.
 
הרב ירון
 
שיר-שבת
 
"ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה ייעשה לו"
 
טיול של בוקר, השמשות זורחות,
על גדת הנהר רגליהן משכשכות.
אפופות בשמים ובמיטב המחלצות,
בת המלך ונערותיה – יפות, יפות, יפות...
 
כבתמונה סוריאליסטית, בינות לסבך הסוף,
תיבה קטנה של גומא מתאמצת לה לצוף;
כנשמה הכמהה להתעכב עוד קצת בגוף,
מול המוות המידפק המורה לה כבר לעוף.
 
אדי ניחוח וצחקוקן של שפחות,
חלוקים של משי ומטריות-שמש צבעוניות,
תפגושנה בעולל הבוכה מלוא ריאות;
רגליו הבועטות, עיניו גדולות-דמועות.
 
ולמול הנסיכה המתרחקת אלי ארמון ומגדל,
שחומלת גם חומדת, כבוזזת לה שלל,
עוד תתצב ותתעצב, כיסופיה לא תחדל;
אחותו, לבה שדוד, בוסס נוגות אגלי הטל.
יהונתן שרמן
 
 
לשרה פיש
במלאת לך 90
שאי ברכה חמה לאורך ימים
בבריאות טובה ובשמחה עם כל המשפחה
ברכת ה' היא תעשיר
 
 
     נר זיכרון!
     יוסף פורת ז"ל – כ"ד בטבת תשס"ב
       יצחק קייזלר ז"ל – כ"ד בטבת תשס"ב
 
 
חוג למחשבת הקיבוץ הדתי
בדו"ח ועדת צעירים שפרסמה שולי נמסר על תכנית לקיים מספר פגישות תחת הכותרת "איפה אתה חי", בהן ירחיבו הצעירים הנקלטים (לא רק הם) את ידיעותיהם על אודות הקיבוץ ויבינו מה אנו עושים כאן ולמה. אנחנו מציעים להרחיב את הרעיון ולארגן חוג לימוד של מחשבת הקיבוץ הדתי. המטרה היא לאפשר לחברים שחיים כאן שנים מעטות או רבות להעמיק מעט בבסיס האידיאולוגי של אורח חיינו השיתופי דתי ולחזק את הזיקה והקשר שלנו למקום בו אנו חיים.
החוג מכוון לגילאי 28 – 40, נקלטים או חברים, שרוצים להבין מה מניע אותנו לקיים אורח חיים מיוחד כזה.
התכנית כוללת חמש פגישות (שעתיים כל פגישה) בהן נלמד את הנושאים הבאים:
1.       מחשבת הקבה"ד: התפיסה הדתית, הרעיון החברתי, המשימתיות. (נחום). סוגיות קיבוציות הלכתיות. (הרב ירון).
2.       תולדות הקבוץ הדתי + סרט (נחום),  הקבוץ הדתי היום (נחמיה רפל).
3.       תולדות בארות יצחק + סרט (נחום). ענפי המשק (שלמה) תקציב האגף החברתי (אהרן).
4.       השיטה הכלכלית הקיבוצית (אברהם פ'). הקיבוץ השיתופי והקיבוץ המתחדש (אלי ב')
5.       יום שישי: סיור בקיבוצים דתיים בדרום ובמגדל המים בנגב. (נחום)
לגבי כל הנושאים הללו נלמד כיצד התפיסה האידיאולוגית השפיעה, או לא השפיעה, על חיי הקיבוץ, מעשיו וגורלו.
החוג יתקיים אם יהיו חברים שיביעו עניין בקיומו. לכן אנו מבקשים מכל מי שחושב להשתתף בפגישות להודיע על כך לנחום, בעל פה, בפתק, או בדוא"ל:  nachumb@beerot.org.il
 
                               היוזמים
אהרן ג', אלי ב', נחום ב', שולי ג'.
 
 
 
 
 
 
 
לסבתא רבתה שרה כרמי
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת הנינה
בת לליאור וגלי כרמי בעין הבשור
נכדה לחיה ונפתלי כרמי
 
לסבתא רבתה אסתר בידר
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת הנינה
בת לשבי ומאיר בבני-ברק
נכדה לציפי ואפרים בידר
 
טוב ינחיל בני בנים
 
 
 
פ ר י ד ה
השבוע שמענו כי אליעזר שפיר סיים את תפקידו כיו"ר "אברות".  
אנו מביאים כאן את מכתבו בנדון לעובדי החברה.
 
לעובדי החברה שלום רב !
 
לפני מספר ימים בקשתי ממועצת המנהלים להחליף אותי בתפקידי כיושב ראש מועצת המנהלים של החברה.
החלטה זו באה לאחר כ- 22 שנות עבודה באברות שהפכה להיות עבורי בית שני (או ראשון).
זו איננה החלטה קלה, בעיקר לאור העובדה שהחברה נמצאת במצב לא קל והיא תידרש למאמצים גדולים על מנת לצאת ממצב זה ולחזור למצב בו הכרנו את החברה בשנים עברו.
שורשי ההיסטוריה של אברות החלו בשנת 1960 שאז הוקם חצם כמפעל קטן.
חצם עבר טלטלות בראשית דרכו עד שבסוף שנות השבעים התייצב במתכונת שאנו מכירים היום.
זמן לא רב לאחר מכן (בשנת 1984 ) הוקמה אברות על בסיס התשתיות של חצם בשיתוף עם יהודה קליש ז"ל, כיוזמה משותפת בין קיבוץ לבין יזם פרטי.
צמיחתה של אברות הייתה מטאורית ( בניגוד לחצם שביסס את נישת השוק שלו ולא פרץ קדימה בקצב שראינו באברות).
בשנת 1992 נמצאנו ראויים להנפיק את החברה בשוק ההון (בורסה) כמפעל קיבוצי ראשון שהעיז לעשות זאת.
הדבר הוסיף מוניטין לחברה שהתמידה לצמוח ולהפוך לגורם משמעותי בתחום הצנרת המצופה, זאת למרות שנאלצנו להיאבק לכל אורך הדרך עם המתחרה שלנו שלא ראתה בעין יפה את העובדה שקם לה מתחרה שהפסיק מצב בו הייתה לה בלעדיות מלאה בשוק הצינורות המצופים.
לכל אורך הדרך דאגה החברה להתקדם טכנולוגית תוך הכנסת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר למערכי הייצור.
במקביל קלטה החברה עשרות עובדים חדשים, רובם עולים מברית המועצות ומאתיופיה, שתרמו תרומה מכרעת להתקדמות החברה בד בבד עם הסיוע שנתנה החברה לקליטתם של העובדים בארץ.
לאורך כל הדרך היינו גאים בתהליך הזה.
בשנת 2003 מיזגנו את חצם ואברות לחברה אחת. לא אסתיר שמיזוג זה נתקל בבעיה של מנטאליות שונה של מפעל ייצור ומפעל שרות, ואם היום נראה שהנושא השתפר מאוד הרי שחבלי הלידה נמשכו זמן רב מדי , אך סוף טוב הכל טוב.
בשנת 2002 רכשנו מניות במפעל לייצור צנרת פלסטיק כמהלך אסטרטגי שאמור היה להכניס אותנו לתחום מתחרה לצנרת הפלדה שלנו. לכן גם התנינו בכניסתנו שלאחר ארבע שנים יתבצע מיזוג בין שתי החברות.
המהלך, למרות הנכונות האסטרטגית שבו, התברר כמהלך שהכניס את אברות לבעיות כלכליות חריפות.
כיום נאלצת החברה להיכנס לתהליך הבראה והתייעלות על מנת לפתור את הבעיה הכלכלית שהמיזוג גרם. במקביל לומדת החברה מה השתבש בדרך ומה צריך להיעשות על מנת למזער את הנזק.
אחרון חביב, לפני כשנה רכשנו את מפעל פלסטליין, מפעל שבאופיו דומה לחצם בהיותו נותן שרות.
ההתחלה נראית מבטיחה ונקווה שכך יימשך.
 בסך הכל ההתחלה הייתה מפעלון ברחוב סלמה בתל אביב וההמשך הוא מפעל גדול וטוב שגם אם נאלץ להתמודד בקשיים לאורך הדרך ואמור להתמודד עם קושי שאינו פשוט בימים אלה, הרי שכל מי שהיה או הוא כיום שותף להקמה של המפעל יכול להיות גאה בחלקו ביצירת מפעל שמבטיח פרנסה למשפחות רבות.
אני גאה בהשתייכות שלי למשפחת אברות וחצם ובכך שהייתי שותף משך כשנות דור למעשה הגדול של הקמת המשפחה הזו למרות כל המכשולים.
ברצוני להודות, ראשית כל לעובדי החברה , למנהליה , לחברי הדירקטוריון משך שנות קיומה של החברה , ליועצים ונותני השרות ולקיבוץ בארות יצחק ( ביתי שלי ) על הזכות שניתנה לי להיות שותף למעשה הגדול של הקמת המפעל של כולנו.
אני רוצה להודות לקהל הלקוחות והספקים שהולכים איתנו לאורך כל הדרך .
אני חייב תודה לחברים רבים שהלכו איתי בדרך הארוכה והלא פשוטה, גם ברגעים קשים שבטבע הדברים מייצרים מתחים ועצבנות בלתי נמנעים.
במיוחד אני מודה למשפחה המדהימה שלי שנאלצה, לעיתים, להתמודד עם מצבי רוח משתנים ולא פשוטים, וידעה לעודד אותי כאשר הדבר נדרש.
אני מודה לקב"ה ש"הופיע" מדי פעם, דווקא ברגעים הקשים ביותר ואיפשר לי להיחלץ ממצבים מורכבים במיוחד.
לסיום אני רוצה לאחל הצלחה לעמרי ולצוות ההנהלה בהתמודדות שלהם עם תכנית ההבראה של החברה.
וממש לסיום – ברכותיי לידידי אבנר המחליף אותי בתפקידי והצלחה בדרך הלא פשוטה.
                                          אליעזר שפיר    
 
 
 
 
   להורים עינב ואילון ריידר
לסבתא וסבא לאה ורוברט ריידר
 לסבתא רבתה שושנה ליבוביץ
        ולכל המשפחה
        מ ז ל   ט ו ב
 בהולדת הבת-הנכדה-הנינה
        אחות לתהילה
    פרו ורבו ומילאו את הארץ
 
 
 
   למיכל שפיר
    מ ז ל   ט ו ב
    בהגיעך לגיל שיבה
    שאי ברכות חמות מכולנו
     "עוד ינובון בשיבה"
   בבריאות ושמחה עם כל המשפחה
 
 
 
 
 
באספת החברים    (ט"ז בטבת תשס"ט 12.1.2009)
 
באספה זאת התחלנו לדון בתוכנית המשק לשנת 2009 שהוצגה לנו לפני כן בחוברת מפורטת וברורה.
שלמה פורשר הציג את הפרק "ענפים". אהרן גל הציג את תוכנית הוצאות הקיום, ושלמה סיכם את הסקירות ע"פ הפרק "סיכום משקי". לדברי שלמה, צפויה לנו שנה לא קלה מבחינה כלכלית ומשקית, עקב המצב העולמי, הישראלי והמקומי. התוכנית המוצעת היא זהירה ולא יומרנית, ונראה לנו שנוכל לבצעה. עקב הקשיים הצפויים מציעה המזכירות קיצוץ של 5% בתקציבים האישיים (לא כולל תקציב מרכולית) ובסעיפים נוספים בהוצאות הקיום.
בהמשך פירט שלמה את הקשיים באברות (פלעד) ואת הצעדים הננקטים בפלעד ובאברות לצמצום החובות. בארות יצחק, כמחזיקת 50% של הבעלות, תידרש להזרים כסף למפעל.
הדיון נסב על הגורמים לקשיים באברות ועל מינוי יו"רדירקטוריון חדש (אבנר גפני) במקום אליעזר שפיר.
יו"ר האספה הודה לאליעזר בשם החברים על תרומתו רבת השנים והברוכה לחצ"ם ולאברות.
בדיון על מקורות ההכנסה נשאלו שאלות על מצב סנאק-טיים וניתנו הסברים על צעדי השיפור וההתייעלות שננקטו. האגף הכלכלי מכהן כדירקטוריון סנאק-טיים.
שאלות נוספות שנשאלו על מקורות ההכנסה:
* אפיקים חדשים ליצירת הכנסות.
* פרויקט הגנרטורים (השלת עומסים).
 
הוחלט:
האספה אישרה הזרמה של 5 מיליון ש"ח לאברות כחלק מתוכנית ההבראה של המפעל.
הדיון בתוכנית הענפים ובהוצאות הקיום 2009 יימשך באסיפה שתתקיים אי"ה בשבוע הקרוב ביום שני  
כ"ג בטבת 19.1.09 (ראו פרטים על לוח המודעות)
חיים בן-שמול / דינה אמיר
 
 
 
 
לסבא רבה צבי לוינגליק
לסבתא וסבא שלי ואיסר ספיר
שפע ברכות בשמחת בת-המצווה
של הנינה-הנכדה תום-ברכה
בת מיכל ואהרן ספיר בלוד
ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך
 

 יחדוי ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בצומות של חודש טבת.

מסתבר שמלבד עשרה בטבת, שהוא צום המוכר לכולנו, ישנם צומות רבים בחודש זה - אך רק חלקם נוהגים היום. ראשית, דיברנו על תעניות שנוהגים ע"פ הקבלה להתענות בשבועות שבהם קוראים את פרשיות שובבי"ם (שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים) ובשנה מעוברת גם פרשיות ת"ת (תרומה ותצוה).
בנוסף על כך כל התעניות הקשות שהיו נוהגות בזמן עצירת גשמים נוהגות דווקא בחודש טבת, שאמור להיות שיא החורף.
לפי אחת הדעות לאחר חורבן בית ראשון היו נוהגים להתענות בתאריך ה' בטבת, מכיוון שזה היה היום שבו הגיעה לבבל הבשורה המרה על חורבן בית המקדש שאירע חצי שנה קודם.
ראינו כי בספרות חז"ל ואפילו בשולחן ערוך מובא שבימים ח - ט - י בטבת יש מקום לצום. בעשרה בטבת, כידוע, החל המצור של מלך בבל על ירושלים, וראינו שיטה שהצום הזה דוחה אפילו שבת (אם כי בלוח השנה הקבוע עשרה בטבת לעולם לא יחול בשבת).
בשמונה בטבת תורגמה התורה ליוונית בתרגום השבעים, ולמרות הנס הגדול שהיה שם חז"ל ראו זאת בעצב רב וקבעו לצום ביום זה בכל שנה.
השו"ע כותב שגם בתשעה בטבת היה מנהג לצום, אך את הסיבה לא כתבו רבותינו. ראינו הסבר מעניין שהסיבה לצום זה היא לידתו של ישו שהייתה בתאריך זה (כיום ניתן לבדוק זאת במחשב), ומסתבר שרבותינו לא כתבו את הסיבה לצום בגלל הפחד מהנוצרים.
 
הרב שמואל ישראלי, שבא מדי ערב ללימוד הדף היומי שלאחר תפילת ערבית, בא הפעם לפנה"צ לקבוצת לומדי יחדיו ב-ו'. עסקנו בשאלות חינוך. התחלנו מהנאמר במסכת שבת: "הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים" ונשאלת השאלה מה הקשר בין שני הדברים? מסביר ה'שפת אמת' שכאשר מרגיל עצמו להדליק את הנרות כל פעם מתוך התלהבות לקיום המצווה "להביא ההארה וההתחדשות אל ההרגל" אזי תתקיים ההבטחה לבנים. כמו שביקש דוד המלך 'ולבקר בהיכלו', שכל שהייה בהיכל תהיה כמו ביקור, פעם ראשונה.
ראינו כי אחד הדברים החשובים ביותר בחינוך הוא הדוגמא האישית וההקפדה כיצד נראים ונשמעים הדברים. בני ראובן ובני גד שביקשו: "נבנה למקננו ... וערים לטפנו" ומשה שענה לפי סדר החשיבות: "ערים לטפכם וגדרות לצאנכם". גם אם הייתה הצדקה לאופן שבו הם ניסחו את הדברים, היה עליהם להקפיד שהדברים לא יישמעו באופן פסול.
הקפדה דומה ראינו גם אצל גדולי רבותינו, כגון במעשה רבי והעגל ומעשה נחום איש גם-זו ותשובתו לעני שימתין עד שהוא יפרוק מהחמור.
 
 
בשבוע הבא נלמד נארח את הילה (הלוי) אונא, עורכת לשון,
בנושא:
הנשים בחייו של משה רבנו - האם היו מצטרפות ל"קולך"?
 
 
 
 
מתיק המכתבים
לחברי קיבוץ בארות יצחק היקרים,
תודה על הכנסת האורחים הנפלאה והמיוחדת במינה.
תודה שאפשרתם לנו פסק זמן שקט במחיצתכם בימים סוערים אלו.
תודה על שנתתם לנו להרגיש "כמו בבית".
תודה על קליטתן והשתלבותן של בנותינו שנהב וענבר בגן הילדים, בבית-הספר ובבית הילדים כאילו היו בנות הקיבוץ. הן נהנו מכל דקה הודות למדריכות, לגננות, למורות ולכל הצוות.
תודה מיוחדת למשפחות ולחברים שארחו אותנו, שהתייחסו, שהתענינו ודאגו לשלומנו ולכל מחסורנו.
מי יתן ומצוות הכנסת האורחים תביא ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם ותזכו לשגשוג ולשפע רוחני וגשמי.
                                             באהבה ובהוקרה,
משפחת תנעמי – אשקלון
דלית והודיה סויסה - אופקים
 
 
 
 
לסבתא וסבא פנינה ודוד אדרי ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
בהולדת הנכד הבכור
בן בכור למיטל ואודי כבודי
תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בזמנו
ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים
 
 
 
 
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אוריאל אמיר
אחות תורנית: ברוריה לנדה – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
סע לאט !
לטל פורשר עם קבלת רישיון הנהיגה – מאחלים נסיעה טובה ובטוחה ורק בשמחות.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
רואים רחוק
מבוקשים משקפיים ישנים שכבר אינם בשימוש.
המשקפיים יישלחו למעבדה מסוימת ויותאמו עבור אנשים בבתי-אבות שאין באפשרותם לקנות משקפיים חדשים.
במשרד של יהודה פלדמן מוצבת תיבה בה יש לשים את המשקפיים.
                                                                                            תזכו למצוות
נעמי קורן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הבהרה ל"שיר פרידה" לבר הסלטים – למתקשים בהבנת הנקרא
נפרדתי מהכנת בר הסלטים של שבת, ממנו נהנינו שנים.
נהנינו?   לא מדויק! כל הקודם זכה !!
הוספתי "ואנו נאכל את מה שנבשל" – ולכך אני מתכוונת ועל כך אני מצרה.
ואם יהיה לנו גם חסכון יהא זה שכרנו.
                                                                       אבל למה בשבת ??
נורית סוקו
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
אנחנו עם תושבי הדרום
השבוע יצאו רבים – חברים וילדים – ליריד העסקים של תושבי הדרום שהתקיים בישיבת כפר-גנים בפתח-תקווה בה לומדים חלק מילדינו. היריד התקיים ביוזמת תלמידי הישיבה ומשך קהל רב.
דיווח מפורט יותר אי"ה בידיעון הבא (הילדים מאוד עסוקים ולא הספיקו לכתוב לגיליון זה).
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
קיבוץ ירוק
בשעה טובה ומוצלחת קבלנו באמצעות המועצה מיכל נוסף לאיסוף נייר למחזור.
המיכל מוצב בעמדת האשפה הסמוכה למועדון לחבר. מיכל נוסף כזה נמצא בעמדת האשפה ליד גן המשחקים וכולנו מוזמנים לשים בהם את עודפי הנייר המצטברים בביתנו (עיתונים וכו'). 
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
AtarimTR