ידיעון 2606 פר' וארא

בס"ד כ"ז בטבת תשס"ט
 
 
שבת קודש "וארא- מברכין החודש"
 
 
16.44
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
16.55
מנחה,  קבלת שבת,  ערבית
          דרשת הרב
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.15 – 21.15
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
16.00
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
 
 
16.30
מנחה קטנה
 
 
17.46
ערבית,  הבדלה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א',  ג',  ד,  ו'          06.00
   שחרית ב' ראש חודש        05.45
   שחרית ה'                        05.50  
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - קטי לוי
   כיתות ד'-ו'  - שמוליק ברוכי
           
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
21.00
אסיפת חברים
חדר האוכל
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
20.30
התעמלות לנשים
התעמלות לנשים
בית שפירא
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
לספר השיאים של גינס
שיעור הצבעה של למעלה מ-90% ושיעור תמיכה דומה עשו את ההצבעה עבור שמעון סוסן לראש המועצה האזורית "חבל מודיעין" לאירוע שחייב להיכנס לספר השיאים של גינס.
כשהתקשרתי לברך אותו אמרתי לו שזו ממש "הצבעה קומוניסטית"...
אין ספק ששיעורים אלה מעידים על הפופולאריות חסרת התקדים לה זוכה ידידנו סוסן בגין מעשיו ואישיותו.
שמעון עצמו מייחס, ובצדק, את ההצלחה לצוות כולו, אך הצלחה כזו אינה מובנת מאליה – יש צורך בחשיבה ניהולית מתאימה של שיתוף ורתימה ע"י הקודקוד.
זוהי ההזדמנות גם להודות לכל חברי בארות-יצחק ותושביה שהצביעו בהמוניהם, וגם לאחל לנציגנו במועצה אהרן גל הצלחה רבה.
אלי ברמן
נ.ב.
תוצאות ההצבעה בקלפי כאן:
בעלי זכות הצבעה בפועל: 205      סה"כ מצביעים: 185
חלוקת הקולות: שמעון סוסן – 179, טימי ברנהרד – 3, פתקים פסולים – 3.
 
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • צבי זנוויל לוונגליק ז"ל – המשפחה
  • אורחים בחצר הקיבוץ: סיכום – עירית הלוי, 
                          תודה – עירית פורשר
  • עושים קניות למען עם ישראל – אהרן סעדון
  • בקיבוץ הדתי – עדכון מס' 6 מבצע "עופרת יצוקה"
  • בארות ברשת – דבורה ריניץ
  • ברכות לאליעזר שפיר – ארנון ארז, אבנר גפני
  • באסיפת החברים ולקראת אסיפה נוספת - הנשיאות
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' דון יצחק אברבנאל
ר' יצחק אברנאל (1437-1508) היה פרשן מקרא,  פילוסוף,  מדינאי ואיש כספים. לאחר פטירת אביו,  שהיה מראשי האוצר בפורטוגל,  נתבקש ר' יצחק למלא את מקומו,  ושימש כאיש כספים בכיר בממשלו של אלפונסו החמישי מלך פורטוגל. ואולם,  לאחר מות המלך,  התנכל בנו,  המלך ז'ואן השני,  לר' יצחק,  והוא נאלץ לברוח לספרד. בספרד הוא נקרא ע"י המלך פרדיננד לכהן כשר האוצר בממשלו,  והוא כיהן בתפקיד זה עד גירוש ספרד,  שאותו ניסה מאוד למנוע,  ללא הצלחה. עם גירוש ספרד הוא גלה לאיטליה,  וגם שם הוא שימש כיועצו הקרוב של המלך.
ר' יצחק אברבנאל כתב פירוש לכל המקרא,  את הספר 'ראש אמנה' המסכם את עיקרי היהדות,  שני ספרים בנושא הגאולה ('מגדל הישועות' ו'מעייני הישועה'),  פירוש להגדה של פסח ('זבח פסח'),  ועוד.
פירושו למקרא ארוך ומקיף,  ומגלה בקיאות רבה בכל תחומי המדע,  הפילוסופיה והיהדות. בראש כל ספר הוא כתב מבוא מקיף,  ובו הוא סוקר את ייחודו של הספר. פירושו ייחודי בכך שבתחילת כל פרשה הוא מביא מספר שאלות,  אשר עליהן הוא עונה באריכות בפירושו. שיטה זו הביאה עליו מתנגדים,  אשר חששו כי הלומדים יקראו את שאלותיו,  אך לא יהיה להם פנאי לעיין בתשובותיו הארוכות,  וכך יישארו עם שאלות ללא מענה.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
צפרדע - כולנו יודעים מהי הצפרדע: אותה חיה קטנה ומקרקרת אשר הטרידה את המצרים במכה השניה מעשר המכות. ואולם,  פרשנים רבים סוברים שהצפרדע המופיעה בתורה אינה היצור שאנחנו נוהגים לכנות כיום צפרדע.
רבינו חננאל (חי במאה ה-11 בצפון אפריקה) תרגם את המלה צפרדע למלה הערבית 'אל-תמסאח',  שפירושה קרוקודיל. (ומסתבר שהמַטֵה של משה שהפך לתנין אינו קרוקודיל אלא חיה הדומה יותר לנחש). ואכן,  גם האברבנאל סובר שאין לפרש את המלה 'צפרדע' כאותה חיה קטנה וטורדנית,  שהרי התורה אומרת על מכת הצפרדע: "הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים" והמלה 'נֹגֵף' מלמדת שהמכה הזו גרמה להרג ולא רק לטרדה.
לכן כותב האברבנאל שמכת הצפרדע היתה העלאת תנינים - חיה שעד אז לא היתה נפוצה באיזור הזה - על מצרים. התנינים הגיעו דרך הנילוס וגרמו להרג רב לאדם ולבהמה במצרים. עוד כותב האברבנאל שבדרך כלל יצורים כאלו אינם חיים במים מתוקים,  אבל כאן עשה הקב"ה נס והביא את התנינים מאפריקה דרך הנילוס. בסופה של מכת צפרדע,  בניגוד לשאר המכות,  אומר משה לפרעה פעמיים: "רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה",  כלומר שהתנינים סרו מארץ מצרים,  אך נשארו בנילוס עד היום הזה - כאות וכאזהרה למצרים. זו עוד הוכחה לשיטתו שמדובר בקרוקודילים,  שהרי החיה הקטנה והמקרקרת אינה נמצאת רק בנילוס אלא ליד כל מקוה מים. (ואולם,  רוב המפרשים הסבירו שהצפרדע היא מה שאנו מכנים צפרדע...)
 
הרב ירון
  
 
צבי זנוויל (הרי) בן אברהם ברוך וליבה לוונגליק ז"ל
 
נולד: א' בתמוז תר"ף 17.6.1920
נפטר: כ"ד בטבת תשס"ט 20.1.2009
 
אבי נפטר היום בפתאומיות. אני אומר פתאומיות כי למרות הקשיים השונים שהיו לו מהמחלה האחרונה היינו בטוחים שיתגבר עליה כפי שהתגבר על כל מיני אתגרים שהיו לו בחיים,  אתגרים שהוא נהנה לספר עליהם ובמיוחד לילדים.
אבא היה בעצם גיבור,  לא רק פיזית אלא גם בעמידה על מה שחשב לנכון. פעם בצבא איזה קצין לא התייחס בכבוד הראוי – לפי דעתו של אבא – לחייל שחור. אבא הגן על החייל השחור וכתוצאה מכך הקצין הוריד לו את הדרגה. אבל אבא עמד על שלו.
גם הסכמתו לחיות חיי תורה ומצוות הייתה מעין גבורה. הוא היה היחיד במשפחתו ששמר תורה ולא כולם במשפחה כיבדו את זה. מאחר שלא היה לו רקע עמוק ובכל זאת הוא כיבד את התורה ולימודה,  הלך לשיעורים שונים כדי ללמוד בגיל מבוגר מה שלא הצליח ללמוד בגיל צעיר.
גם הסכמתו,  יחד עם אמא זיכרונה לברכה,  לעלות ארצה בגיל 64 הייתה מעין גבורה. הם לא דיברו עברית,  פרט למילים בודדות,  וגם לא כל כך הכירו את הישראליות. בכל זאת עשו כאן את ביתם וביססו את חייהם בסביבה הזרה. אני אומר "עשו" אבל בעצם אמא הייתה חולה מאז העלייה שלהם ועד לפטירתה שנתיים אחר כך. מדובר אצלם באמת ב"והיו לבשר אחד",  כי חיי שניהם היו קשורים אחד בשני עד שאחרי מות אמא ז"ל אבא לא מצא מנוח במשך 22 שנה. עכשיו הם שוב ביחד.
אבא היה לומד בעצמו וגאה ללמד אותנו מה שלמד. היה מכין עצמו לביקורי שבתות אצלנו ומצטט מספרי מדרשים. התענג במיוחד ללמד אותנו מדרשים חדשים שלא שמענו עליהם. במיוחד אהב לעניין את הילדים.
אבא אהב ילדים במיוחד ונהנה מאוד להיות איתם ולשחק איתם. לא רק בניו,  נכדיו וניניו שימחו אותו אלא גם ילדים אחרים. אבא אהב לספר סיפורים ובמיוחד סיפורי צבא על שירותו במלחמת העולם השנייה מעבר לים ואנחנו אהבנו את הסיפורים גם אם שמענו אותם פעם אחר פעם,  כי אהבתו את השומעים הצעירים הדליקה אותנו והכניסה אותנו לחוויות שסיפר. יחד אתו היינו שם.
שמו של אבי השגור בפי כולם,  כולל המטפלים המסורים שלו בזמן האחרון,  היה "זיידי".
מסופר שרבי מאיר היה דורש שמות ומסיק מסקנות מעשיות משמות של אנשים שונים. לשם זיידי יש משמעות רבה,  הרי חיי אבי היו כל כולו "זיידי". במשפחה ידוע שכל לילה לפני שהלך לישון זיידי היה מנשק כל מזוזה בבית בדרך למיטתו ותוך כדי נשיקה היה מברך בשם כל אחד מילדיו,  נכדיו וניניו.
אבא היה ביישן,  לא היה קל להכיר אותו. אבל מי שהצליח בסוף להכיר אותו הכיר אדם שאכפת לו ממה שעשה וממה שחשב שצריך לעשות. שנים רבות התנדב בספריית בר-אילן ותרומתו הורגשה לא רק בעבודה שעשה בתפקיד אלא גם בעצות שנתן לכולם על הדרכים לשיפור התהליכים.
אני אסיר תודה לאחותי שלי ולבעלה איסר שאחראים יותר מכולם על רמת החיים שהייתה לאבא במשך כל השנים שגרו יחד בקיבוץ. הקב"ה ישלם שכרם.
                                                                                יהי זכרו ברוך !
אברהם
דברים שנאמרו על ידי הבן בעת הלוויה.
 
 
 
 
לשלי ספיר ולכל המשפחה
אתכם אנו באבלכם
במות אבא-סבא-זיידי
צבי זנוויל (הרי) לוונגליק ז"ל
בנחמת ציון וירושלים תנוחמו
 
 
 
לרעות שטרן ולכל המשפחה
אתכם אנו באבלכם הכבד
במותו ללא עת
של אבא-סבא
חיים ויא ז"ל
בנחמת ציון וירושלים תנוחמו
 
 
 
 
 
אורחים בחצר הקיבוץ - תושבי דרום הארץ
מבצע "עופרת יצוקה" נגמר. תודה לכל חיילי צה"ל וכוחות הביטחון שהשתתפו במבצע.
אנו חברי הקיבוץ אמרנו לתושבי הדרום: 'יד אחים לכם שלוחה' ועשינו זאת בגדול.
ארחנו 23 משפחות ועוד עשרה ילדים שהצטרפו רק בבקרים לגנים ולפעוטונים. סה"כ זכינו במאה אורחים מהדרום.
לאורך כל השבועות האלו,  במאמץ משותף,  עשינו כמידת יכולתנו להנעים את זמנן של המשפחות אצלנו ולהקל עליהן את היציאה מבתיהם.
                                            יחד עם כל עם ישראל אנו מתפללים לרגיעה ושלווה.
        עירית
 
 
ת ו ד ה
 
בתקופת המלחמה אירחתי את משפחת אחי "הקטן" בקיבוץ.
כאות תודה הם תרמו ציוד לחדרי אורחים.
אני רוצה בזה להודות לכל הגורמים שאפשרו לי את האירוח
ולכל האנשים הנחמדים "באמצע הדרך" שקיבלו אותם בסבר פנים יפות,
ובעיקר ליונה ועירית שניצחו על כל הפרויקט הזה.
שנדע רק ימים טובים ושקטים.
עירית פורשר
 
עושים קניות למען עם ישראל
 
 
ביום רביעי לפני שבועיים הגעתי באיחור לבי"ס. כשהגעתי בא אליי חבר ואמר לי בוקר טוב וכו', לאחר מכן סיפר לי שבשיחה של ראש הישיבה אחרי התפילה הוא נתן לכל שכבה פרויקט כל שהוא שקשור למלחמה בדרום ולשכבה שלנו הוא נתן משימה לארגן יריד לבעלי עסקים משדרות ועוטף עזה שיבואו למכור את מוצריהם ויוכלו להרוויח אצלנו את הכסף שהם לא מצליחים להרוויח בדרום.
אני חייב לציין שכאשר הוא הודיע לי על זה הרגשתי טיפה מחנק בגרון למשמע משימה זו שנשמעה כמעט בלתי אפשרית. שמתי לב  שגם חברי מרגיש כך ולא כל כך מעכל זאת. רצינו להתחיל לעבוד מיד אך לא ידענו מאיפה מתחילים, מה הישיבה מצפה ממנו כאשר היא מטילה עלינו פרויקט כזה, ועוד שאלות כאלה ואחרות שהתקשינו לענות עליהן.
החלטנו להיכנס לאינטרנט ולחפש שם רשימות של בעלי עסקים אך לא מצאנו משהו שיכול לעזור לנו בצורה משמעותית. הלכנו לראש הישיבה לבקש ממנו כיוון ראשוני לתחילת הפרויקט. הוא אמר ששמע על ארגון שנקרא "קונים באהבה משדרות" והוא חיפש את האתר שלהם. מצאנו אותו והצטערנו לגלות שהאתר לא עולה כמו שצריך. התקשרנו למוקד של הארגון ושם הקו היה תפוס המון זמן. לאחר זמן מה הצלחנו ליצור עימם קשר והם אמרו שהם מצטערים על הקו התפוס והבעיות באתר והסבירו לנו שהאתר עמוס במשתמשים ולכן הוא לא נפתח כמו שצריך. מאוד התרגשנו לשמוע זאת כי זה כבר מראה לך שעם ישראל פשוט רץ לעזור כשצריך וזה היה מדהים.  בסוף לאחר כשעה הצלחנו להיכנס ומצאנו רשימה גדולה מאוד של בעלי עסקים מכל הסוגים (אוכל, ביגוד, קוסמטיקה וכו') והכל מסודר עפ"י קטגוריות. התחלנו להתקשר ל"איציק מלך הפלאפל", "לבית התבלין", "לבית מעצבים" ועוד עסקים כאלה ואחרים. היו כאלה שנענו בשמחה רבה ורצו לבוא, היו כאלה שלא היו בטוחים והיו כאלה שחששו ולא התעניינו, אבל כל אחד שהתקשרנו הודה לנו מקרב לב קודם כל על הרעיון הנפלא ורק אז הגיב להצעתנו.
אט אט העסק התחיל להסתבך והתמימות של תחילת המבצע התחילה להתערבב בחששות של מה יהיה ואיך נביא אנשים שיקנו ואיך נארגן את הישיבה וחששות כאלה ואחרים.
קבענו תאריך ליום ראשון 11.1 והמשכנו בטלפונים לבעלי עסקים. עד כה היינו רק 2 חבר'ה והשמועה על תחילת העבודה רצה בישיבה ונוספו עוד כמה חבר'ה ועשינו פגישה קצרה על כיוון להמשך.
כל אחד זרק רעיון משלו ורשמנו את הדברים. אחד אמר שהוא מכיר מישהו מהעיתון, אחד מכיר מעלוני שבת ואחד זרק רעיון שנעביר את פרטי היריד בתפוצה של מיילים (בשיטה זו השתמשנו גם בקיבוץ). אחד החבר'ה אמר שחייבים להוציא פליירים ופוסטרים ולתלות אותם ולחלקם בכל איזור פ"ת וגם חשבנו על שלטי חוצות ענקיים.
התחלנו לחפש בתי דפוס שיסכימו לתרום לנו את הפליירים והשלטים הגדולים ולהפתעתנו ולשמחתנו הרבה רובם תרמו לנו בשמחה רבה. למשל: הייתה מישהי שהתקשרנו אליה אם היא תוכל לעשות לנו שלט גדול והיא אמרה שנשלח לה את הפרטים על האירוע במייל והיא תחזיר תשובה אם היא יכולה ומוכנה. לאחר כמה דקות קיבלנו ממנה מייל שבמקום לעשות שלט אחד היא תעשה 3 שלטים. ושוב עולה ההרגשה שאתה באמת לא לבד בפרויקט הזה, כל עם ישראל רוצה לעזור, וכל אחד נותן כפי יכולתו. זה אולי נשמע פשוט שלט אחד כזה גדול, אבל כל שלט עולה כ-300 ₪ וזו תרומה משמעותית עבורם.
 לאחר כ-3 ימים הגיעו הפליירים והפוסטרים בהמוניהם והתחלנו לתלות ולחלק אותם. כל הישיבה נרתמה: אחד לקח לעזרה בהפצה את חניכיו בסניף, אחד לקח כדי לתלות בביה"כ בו הוא מתפלל, אחד כדי לתלות על
לוחות מודעות בעיר,  בקיצור גיוס נרחב של חבר'ה שהיה מדהים.  באותו יום יצאנו מהישיבה ב-20.30 בערב וראינו בצומת הקרוב ילדים מחלקים את הפליירים והתרגשנו שוב.
תוך כדי ההתעסקות עם הפליירים והמשך הקשר עם בעלי העסקים עבדנו על פרסום בעלוני שבת,  בעיתונים,  ברדיו ובטלוויזיה.  עלוני שבת נרתמו לכך בצורה מדהימה,  ברדיו דרום נתנו לנו 2 ראיונות,  אחד כמה ימים לפני היריד ואחד ביום היריד.
הקשר עם בעלי העסקים התמשך וקרה שהוספנו עוד אחד, או לפעמים אחד הודיע שלא יגיע והכל היה נראה בשליטה עד שיצרנו קשר עם אחד מבעלי העסקים שקבענו איתו והוא אמר לנו: "אני מצטער,  בדיוק שמעתי על יריד בהאנגר 11 בת"א, אני עובר לשם".  מאוד התאכזבנו אבל חשבנו שלא נורא, סה"כ עסק אחד,  אבל אז החלו לבטל עוד ועוד בעלי עסקים.  הפרסום כבר היה בעיצומו, בעיקר בתפוצת מיילים, וקלטנו שבעלי העסקים מבטלים לנו זה אחר זה.  נסענו 2 חבר'ה לראשון לציון ליריד אחר שהתקיים שם כדי לגייס אנשים שיבואו אלינו למכור וגם שם אמרו לנו הרבה סוחרים: עזבו! תעבירו יום.  אף אחד לא יבוא, תרדו מזה.  יצרנו קשר עם החבר'ה בישיבה שהיו בעיצומה של חגיגת בר-מצווה שארגנו ל-3 ילדים מנתיבות שלא יכולים לחגוג בשל המצב.  הם דיברו מהר עם ראש הישיבה,  עשו את השיקולים בישיבה והוחלט להעביר את היריד ליום שלישי ה-13.1,  יומיים לאחר התאריך שכבר נקבע, דבר שיצר קצת בעיה כי מיילים כבר התפרסמו על יום ראשון והיינו צריכים לחזור שוב על הפצת מייל מתוקן.  ב"ה הצלחנו להסתדר בסוף.
לאחר שינוי היום הסוחרים שביטלו החליטו שהם כן יבואו אך עדיין לא היה מספיק מגוון של דברים.
הפרסום החל לרוץ והתחילו להתקשר כל מיני אנשים,  הפלאפונים לא שקטו לרגע,  אנשים שרצו לעזור,  אנשים שרק רצו להגיד מילה טובה,  סוחרים ששמעו על כך ורוצים לבוא למכור.
דבר מדהים שקרה הוא שכאשר שלחנו תפוצת מייל לחברות,  לעיריות ועוד גופים כאלה ואחרים,  אנשים שקיבלו המשיכו את השרשרת ושלחו לחבריהם.
הדברים המשיכו להתגלגל: פרסום,  קשר עם בעלי העסקים,  תכנון פני הישיבה,  צוותים שיפעלו באותו יום וכו'.  בסה"כ הרוב עבר חלק והיינו מאוד מרוצים מההתקדמות.
יום היריד הגיע וההתרגשות גברה,  כל השלטים תלויים,  נשארו עוד פליירים ספורים ששלחנו חבר'ה לחלקם.  בעלוני שבת התפרסמו המודעות היפות,  בעיתון "ישראל היום" הייתה מודעה,  ברדיו היו ראיונות וממש קיווינו שיבואו אנשים והסוחרים לא יתאכזבו.
הלחץ היה רב.  סידור הישיבה,  ניקיונות,  ישיבה אחרונה של כל הצוות המארגן עם ראשי הישיבה והמנכל"ים וסגירות אחרונות של הרגע האחרון.
בשעה 14:00 החלו להגיע עסקים.  לכל בעל עסק שהגיע שלחנו 10 חבר'ה שיעזרו לו לפרוק את הציוד שלו והסוחרים מאוד התרגשו למראה הזה כי בירידים אחרים לא מתייחסים אליהם,  רק אומרים להם איפה מקומם והם צריכים להסתדר לבד עם הסחורה הרבה.
הסדר והארגון היו מעולים,  החבר'ה של השכבה התרוצצו מאחד לשני ודאגו שלסוחרים תהיה הרגשה טובה.  ראש הישיבה הכין אותנו לכך שבין השעות 16. 00 ל-18. 00 לא יבואו כמעט אנשים ואחרי זה יתחילו לבוא יותר.  לשמחתנו הוא טעה ובשעה 16:00 החלו להגיע אנשים ובשעה 16. 30 הישיבה כבר הייתה מלאה באנשים שבאו לקנות.
 בנוסף לכל הסוחרים שקבענו איתם הגיעו גם כאלה ששמעו על זה ולא יצרו איתנו קשר אלא פשוט באו ונוצרה לנו בעיה של מקום ושל שולחנות לדוכנים.  שלפנו מכל מיני מקומות שולחנות,  מצאנו כל מיני פינות
ומקומות שלא חשבנו עליהם כדי להעמיד בהם עסקים והכל אט אט הסתדר.  בעלי העסקים התרגשו מאוד והתלהבו מאוד מהאווירה,  מהאהבה שהרעפנו עליהם ומהדאגה.  
כמה חבר'ה ממגמת מוזיקה ניגנו במשך כל היריד והוסיפו מאוד לאווירה.  היו קצת ריקודים מידי פעם.  הבאנו לעסקים קפה,  מי שהיה לו קר קיבל פליז שיחמם אותו והם לא הפסיקו להודות.  בשעה 18.00 לא היה מקום לזוז.  הכל היה הומה אדם.  המסדרונות,  חדר האוכל, בית המדרש.  טירוף לא נורמלי.  
אני חייב לציין שלקיבוץ הייתה נציגות מאוד גדולה ביריד ואני מודה לכולם בשם שכבת י"א בישיבה ובשם הסוחרים מהדרום.
הסחורה נמכרה,  היו כאלה שמכרו יותר טוב והיו כאלה שפחות,  אבל כולם,  פשוט כולם,  התרגשו והתלהבו מאוד מהיחס ומהאווירה.  אישה אחת שמכרה שם ביריד קראה לנו "מלאכים קטנים שלי" וזה עושה לך הרגשה טובה כי אתה יודע שהיום בלילה האישה הזאת תלך לישון עם חיוך על הפנים.
לסיכום: היה יריד מוצלח יותר מציפינו והתרומה של המוני האנשים ליריד ריגשה אותנו מאוד.
אותי אישית היריד הזה לימד כמה דברים על העם היהודי ובנה אותי.
תודה לכל האנשים מהקיבוץ שהגיעו ליריד,  תמכו,  עזרו וטפחו על השכם.  יישר כוח גדול!
אהרן סעדון
 
 
 
 
 
 
בארות ברשת
 
ביוזמה של כמה חבר'ה נמרצים נפתח פורום החלפת דעות, הבעת עמדות, העברת מידע והעלאת רעיונות.
הפורום פתוח לכל חברי הקיבוץ הרשומים באתר, ושוב אני מזמינה את כולם להירשם.
כאשר נכנסים לאתר עם שם המשתמש וסיסמה אפשר ב"כניסת חברים" להיכנס ל"פורום בארות".
פורום צעירים פתוח לדיונים ואפשר להיכנס ולהגיב להודעות, ובאותו דף יש אפשרות לשלוח הודעות אישיות לחבר מסוים בלבד, ועוד ועוד. בקיצור צריך להיכנס לפורום ולהתנסות באפשרויות.
בנוסף יש מקום להעלות סרטונים: חתונות, אירועים, טיולים, מקום עבודה, במשפחה ועוד.
הכוונה היא לסרטונים בפורמט דיגיטאלי באורך של עד 5 דקות צפייה.
מה זה פורום?  מי צריך בכלל פורום?   על מה דנים?
אני בעד/נגד/נמנע, יש לי דעה/אין לי דעה.
היכנסו לפורום ותבטאו את עצמכם.
Beerot.co.il
 
 

-כבר מתגעגעים

במסיבה צנועה השבוע נפרדו ב"אברות" מאליעזר שפיר.  אנו מביאים כאן חלק מהברכות שהושמעו.
 
אליעזר                                                                                                                             
לא חשבתי שיזדמן לי להשתתף באירוע פרידה שכזה.
גם עכשיו זה נראה לי מאד משונה. . .
נכון שהוא החליט,  נכון שמגיע לו קצת שקט מאיתנו, אבל זה נראה לי עדיין לא מתאים.
נכון שהקים,  גם נכון שתרם המון שנים
אבל בכל זאת זה נראה מוקדם מדי, לא הגיע עדיין היום. אין זה הרגע המתאים.
אומרים שרצונו של אדם כבודו,
ובכלל אומרים כל מיני דברים מפה ומשם,
אבל בתכל'ס,
כשאברות נפרדת מאליעזר,  
היא נשארת כמו צינור ללא ציפוי.
וכשחצם נפרדת זה בכלל נראה לא טוב.
כי המפעלים האלה הם מורשתו של אליעזר
ופועלו הרב בודאי יחסר.
עמידתו האיתנה למען,
הגב החזק כל כך שנתן להנהלה,  
המבט הבוחן והראש המבין
שהיו מנת חלקנו ושיגרתנו
ודאי ייראו פחות בביתנו,  ולצערנו.
הניסיון לימד אותי שלא תמיד קל עם אליעזר
אבל ההרגשה אומרת שיהיה קשה שבעתיים בלעדיו.
אמנם הוא פה בסביבה ועדיין מוכן לכל קריאה,
אבל זה יהיה אחרת,  ונצטרך להתרגל.
יחסרו לי הסיפורים על מה ואיך היה אז,
מדוע זה נעשה כך ומה היה אילולא,
מה אמרו ההם ומה לא עשו
וכיצד צריכים להיות הדברים עתה.
תחסר לי תבונתו,  תחסר לי תמיכתו,  אפילו כעסו יחסר לי. . .
אך אני מברך על שזכיתי להכיר
ואני מודה על שניתן לי להוקיר.
תודה אליעזר ובהצלחה.
ארנון ארז
 
 
אליעזר,
 
ביום שבו הודעת על רצונך לפרוש אמרתי לך שזהו יום קשה עד מאד עבורי.  
חלפו מספר שבועות ועדיין קשה לי הרעיון שהשמות "אברות" ו"שפיר" לא ייאמרו בנשימה אחת.
אני מכיר את צניעותך  - הווספה המשמשת לך כרכב הצמוד של יושב הראש מעידה על כך היטב  - ויודע שמחמאות ושבחים מביכים אותך.  בכל זאת, אחרי עשרים שנות היכרות,  אני מקווה שיורשה לי לפחות פעם אחת להגיד את שבחו של אדם בפניו. . .
במכתב ששלחתי עם בחירתי לתפקיד כתבתי שאתה אחד מן האבות המייסדים של אברות, ואתה, כדרכך,  שאלת אותי אם לא הגזמתי קצת.  לא, לא הגזמתי.  אברות שהגעתי אליה בשנות השמונים הייתה מפעל קטן שמכר במספר מיליוני שקלים. היום זוהי קבוצה גדולה ומורכבת שמחזורה השנתי מגיע ל-200 מיליון ₪.  לאורך מרבית התקופה היית על גשר הפיקוד,  כסגן יו"ר וכיו"ר - היית המנהיג של אברות, מנהיג ששילב חזון,  מעשה וערכים.
אומרים שאנשי תעשיה ועסקים נחלקים לשני סוגים: כאלה שעשו משגים עסקיים גדולים וכאלה שעוד יעשו משגים כאלה.  גם בקריירה ארוכה ומוצלחת יש לעתים אירועים של חוסר הצלחה - זוהי דרך העולם.  מנהיג אמיתי נמדד בין השאר ביכולתו להתמודד עם מצבים קשים - ואתה נתת לכולנו דוגמא טובה.  לטעמי אין זה מקרה שבחרת לפרוש רק לאחר שגובשה ואושרה תוכנית הבראה לחברה, תוכנית שיישומה יבטיח את שרידותה והצלחתה של אברות לאורך שנים.
ובנימה אישית: עשרים שנות שיתוף הפעולה איתך היו עבורי בית ספר לניהול ולערכים גם יחד.  צלחנו ימים קשים, כולל ימים שבהם היה מי שניסה להעמיד את נאמנותי לך במבחן.  הנאמנות עמדה במבחן, כי ללא נאמנות ויושרה אין טעם להמשיך.
לפני שבועיים הנחת בידי פיקדון יקר: את הובלת אברות למבחנים הבאים.  אני מבטיח לך שיחד עם צוות ההנהלה האיכותי של החברה, ובראשו עמרי, נשמור על הפיקדון מכל משמר.
אליעזר,  זו אינה פרידה.  אני מבטיח שעוד אמשיך להטריד אותך בבקשות לעצה וחשיבה משותפת. . .
זו לא עת פרידה - זו עת תודה.  תודה על שנות דור שהקדשת לאברות,  ועל הדוגמא האישית!
                                                                                                                       שלך,
אבנר גפני
 
 
 
לסבתא רבתה אסתר בידר
מזל-טוב לנישואי הנינה
שרי עם עקיבא שנובסקי
בת אילה ואהרן כהן
נכדה לציפי ואפרים בידר
שיהא זה בנין עדי עד
 
באספת החברים   כ"ג בטבת תשס"ט 19.1.2009
 
באספה זאת המשכנו לדון בתוכנית המשק 2009 ע"פ הדפים שפורסמו לפני האספה הקודמת.
שלמה הסביר מהו הסכום המשוער שיוכל אי"ה לעמוד לרשותנו ב - 2009 לביצוע שלב נוסף בתוכנית הגדלת הדירות.  הדיון בתוכנית הבנייה נדחה לאספה אחרת.
 
החלטות:
* תוכנית המשק לשנת 2009 אושרה.
* סך ההשקעות הצרכניות 2009 (200, 000 ₪,  לפי הפירוט בעמ' 12 בחוברת) אושר,  אחרי שההסתייגויות נדחו 
    בהצבעה.
    ביצוע ההשקעות - לאחר סיכום הרבעון הראשון 2009.  הקדמת ביצוע השקעות דחופות תידון באגף
    החברתי.
* מסגרת תוכנית ההשקעות היצרניות 2009 בסך 800, 000 ₪ אושרה.  הפירוט יובא לאישור האספה לאחר
    סיכום הרבעון הראשון 2009.
* הדיון בתוכנית השיכון נדחה לאספה הבאה.
 
 
 
 
לקראת אסיפה
אסיפת חברים תתקיים ביום שני הקרוב אור לר"ח שבט 9.1.09
בשעה 21.00 בחדר האוכל
על סדר היום: 1. שונות
                   2. תכנית שיכון.
                   (הדיון בתקנון לשנת י"ג – נדחה ולא יידון באסיפה זו.)               
           
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
                                                             נשיאות האסיפה                             

 

יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה של מוסר ומלחמה. האם ניתן ללמוד דיני מוסר מלחמה מהתורה, בעת שהמוסר היה כל-כך שונה מהיום? האם המלחמות שלנו היום מוגדרות כמלחמות מצווה? האם במלחמת-מצווה יש מצווה להרוג גם מי שאינו שותף במעגל הלחימה? האם כל התגרות של אויב נחשבת עילה למלחמה? ראינו כי למרות שפסוקים רבים בתורה עוסקים במלחמה, הרי שמעט מאוד ספרי הלכה עסקו בשאלות אלו במשך הדורות, מכיוון שהשאלות לא היו רלוונטיות. בדור האחרון החלו פוסקי הלכה להתמודד עם שאלות אלו, וראינו את תשובותיהם של הרב גורן והרב ישראלי לשאלה של פגיעה באזרחים במהלך המלחמה 

בן הקיבוץ, רו"חעמוס אמיר עסק בשאלה מדוע בני ישראל נקראים בתנ"ך, לעיתים, בכינוי 'עברים' ומה המשותף לכל המקומות שבהם הם נקראים כך? השיעור מבוסס על מאמר מאת הרב יואל בן נון בנושא: העברים וארץ העברים.
ראינו שלושה הסברים למקור השם 'עברים': הסבר אחד הוא מפני שאנו בניו של אברהם שבא "מעבר הנהר". הסבר שני הוא שאנו מצאצאיו של עבר בנו של שם. (יש לציין שבעבר מקומות נקראו על שם אנשים, ולא אנשים על שם מקומות, ולכן ההסבר השני נשמע הגיוני יותר). הסבר שלישי מופיע במדרש רבה שאברהם נקרא עברי לפי שהניח את "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד".
באגרות אל-עמארנה שנמצאו במצרים נמצאו אגרות רבות שעוסקות בקבוצות של חַ'בִּירוּ (או עַ'בִּירוּ) אשר הן קבוצות של עבדים שהשתחררו ומאיימים על ערים רבות בכנען. היו ניסיונות לזהות אותם עם בני ישראל, אבל מדובר בתקופות שונות ובקבוצות שאינן קשורות זו לזו.
התיאוריה של הרב בן נון גורסת כי 'עברים' הוא כינוי למעמד ולא לעם, ולכן בכל המקומות שבהם אנו נקראים עברים יש לזה קשר לעבדות.
את דו-השיח בין פרעה למשה הוא מסביר כך: בהתחלה משה פנה אל פרעה בשם ה', אבל פרעה - בתפיסתו האלילית - אומר שמצרים אינה בתחום שלטונו ואין הוא מכיר בו. לכן פונה משה אליו בשם א-לוקי העברים – שיש לו סמכות שיפוטית בכל העולם. בספר יונה, בעת שהייתה סערה גדולה בים וכל המלחים קראו איש בשם אלוהיו – אמר יונה שהוא עברי, ומיד הבינו כולם שהבעיה היא בגללו, מכיוון שבים אין שלטון מקומי של אלים אלא רק של מה שהם תפסו כא-לוקי העברים.
 
הנושא שנלמד ביום שישי הבא יפורסם
- 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אהד אהרן
אחות תורנית: עדה צונץ – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ברכות
לידידנו שמעון סוסן שנבחר השבוע לקדנציה נוספת כראש המועצה האזורית "חבל מודיעין".
תודה לכל מי שבא להצביע ולהשפיע.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
וייקרא שמה בישראל
שירה   בת עינב ואילון ריידר.   מזל-טוב !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ברוכים השבים
כל חיילינו ששבו משירות המילואים במבצע "עופרת יצוקה". מאחלים שלא יזדקקו לכם שנית !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חוזרים לשגרה
ילדינו הלומדים בבית-הספר בקב' יבנה שבו השבוע לשגרת הלימודים, אחרי פגרה מאולצת של חודש.
מאחלים שתצליחו להדביק את הפער ולהשיג את כל מה שהחסרתם.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם גשם בוא
בתחילת השבוע זכינו שוב במנת גשם של כ-15 מ"מ ובסה"כ עד הבוקר 186.8 מ"מ.   כן ירבו !!!
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ברוך הבא
לישי פורשר שבשעה טובה השתחרר השבוע מצה"ל אחרי ששחרורו התעכב עקב מבצע "עופרת יצוקה".
מאחלים התערות טובה בבית.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לתשומת לב הנהגות והנהגים
בשבועות הקרובים אנו משנים את יעוד המכוניות הגדולות (טויוטה, קומבי)
מ-11 נוסעים ל-8 נוסעים + נהג, ובסה"כ 9 אנשים ברכב. 
בעקבות כך ישתנה גם סוג רישיון הרכב.
לנהגים חדשים מינואר 2007 ואילך עדיין יש איסור לנהוג בכלי רכב אלה עד להודעה אחרת.
אני מבקשת להזכיר שוב לכל הציבור שיש להשאיר מכוניות נקיות בסיום הנסיעה וללא שאריות אוכל.
על כל תקלה שאתם נתקלים בה ברכב יש יידע אותי באמצעות הטלפון/משיבון במשרד 973 או ע"ג פתק.
                                                                               נסיעה טובה ובטוחה !
    עפרה פארן / של"ח 
AtarimTR