ידיעון 2607 פר' בא

בס"ד ה' בשבט תשס"ט
 
 
שבת קודש "ב א"
 
 
16.51
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
17.00
מנחה, קבלת שבת, ערבית
    דרשת הרב בנושא:
      מכות או אותות
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.15 – 21.15
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
16.30
מנחה קטנה
 
 
16.30
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
 
 
17.52
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00
   שחרית ב' ראש חודש        05.45
   שחרית ה'                        05.50  
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - שולי גל
   כיתות ד'-ו'  - יוסי שניאור
           
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
 
 
"דע היכן אתה חי" – פגישה ראשונה
מועדון
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
20.30
התעמלות לנשים
התעמלות לנשים
בית שפירא
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
"בואו עננים, הבו גשם לגנים
טיף טיף טיפותי, הבו גשם לשדותיי.
לשיבולת, לאילן,
 ולפרח הקטן שבגן... "
השיר מתנגן באזני מיד אחרי תפילת הגשם ואני מחכה ומחכה לעננים ולטיפות.
הגן צמא ! משטח הכלניות מול חדרי האירוח הולך ומתרחב בכל שנה ושנה.
מיד אחרי הגשם הראשון "נשתלים" מקלות הסימון המסמנים כי כאן אסור לכסח את הדשא, כאן צומחת כלנית. אפשר ללוות את הנביטה, הצמיחה והפריחה.
השנה יש בקושי נביטה ומפריחה קשה להתרשם. הפרח הקטן שבגן השנה יותר קטן.
                                                                                הבו גשם לגנים ולפרח הקטן.
                                                                                אולי הוא עוד יגדל.
                                                                                                                 הלוואי !
נורית
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • שיר שבת – יהונתן שרמן
  • עשתה לנו את השבוע – משה רזניק
  • מתיק המכתבים – משפחת מולגן-המל
  • מן הדרום הרחוק – יונה ברמן
  • תרבותנו - ועדתרבות
  • במזכירות המורחבת – יהודה נוה
  • בקיבוץ הדתי – משלחן הדובר
  • עשור של חסד – יעקב שניאור
  • תודה – משפחת ספיר / לוינגליק
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • באסיפת החברים – רשמה דינה אמיר
  • באגף החברתי – אהרן גל
  • תכנית השבוע בבני-עקיבא
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
שבעים פנים לתורה
 
כלי יקר
ר' שלמה אפרים מלונטשיץ (1550-1619) נולד בעיירה לונטשיץ בפולין, כיהן כרבה הראשי של פראג אחרי המהר"ל עד סוף ימיו, ונטמן בבית העלמין היהודי העתיק בפראג. הצטיין במיוחד כדרשן והיה סוחף את לבבות השומעים בדרשותיו וחיבוריו הרבים שרובם עוסקים בענייני מוסר. הוא היה רגיש לשאלות החברתיות והמעמדיות והתמקד במיוחד בתיקון ההנהגה הציבורית. הדבר מתבטא גם בפירושו לתורה, בו הכניס ענייני מוסר. מלבד חיבורו לתורה 'כלי יקר' (מודפס בחומשי 'מקראות גדולות') כתב עוד ספרי דרשות בשם 'עוללות אפרים', 'עיר גיבורים' ו'אורח לחיים'.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
במכת הארבה אנו מוצאים ביטוי שאינו מופיע בשאר המכות: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם". שואל ה'כלי יקר': במה נתייחדה מכת הארבה שדווקא עליה אפשר לספר לדורות הבאים?
את תשובתו הוא מבסס על דברי הרמב"ן (שמות י, יט) בשם רבינו חננאל שאומר שלאחר שנסתיימה מכת הארבה אומרת התורה: "לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם". אין הכוונה רק לאותו דור, אלא עד עצם היום הזה, וכפי שאומר ר' חננאל:
מעת עתרת משה רבנו ועד עכשיו אין ארבה מפסיד בכל מצרים, ואם יפול בארץ ישראל ויבוא ויכנס בגבול מצרים - אינו אוכל מכל יבול הארץ כלום עד עכשיו, ואומרים כי זה כבר ידוע הוא לכל.
כלומר שמכת הארבה השאירה את חותמה גם לדורות הבאים. מרגע שהוסרה המכה, היא הוסרה באופן כזה שאפילו אם יבוא ארבה לאזור, הוא לא ייכנס למצרים. לכן, אומר ה'כלי יקר', מכת הארבה היא היחידה שיש בה עדות ממשית גם לדורות הבאים:
וביאור העניין הוא שבכל המכות שהיו במצרים לא נשאר מהם שום רושם במצרים אחר הסרתם שיגרום לדורות שישאלו הבנים על מה זה ועל מה זה, כי נשכח זכרם אצל ההמון כי ארכו להם הימים והכל נשכח. אבל במכת הארבה נשאר רושם לדורות גם אחר הסרת המכה, כי ברוב הימים ימצאו הדורות דבר חידוש ויראו כי יבוא ארבה ולא יאכל כלום מכל יבול מצרים, אז ודאי ישאלו הבנים על נס זה מדוע אינה אוכלת מיבול מצרים כי אם מיבול ארץ ישראל, ועל כורחך תצטרך להשיב לו סיפור כל הקורות בארץ מצרים, וכי אמר משה בהסרת המכה שלא יישאר ארבה בכל גבול מצרים, ועל ידי זה יספרו בניסי מצרים ויכירו כח מלכותו יתברך.
מעניין, שמכל המכות שספגו המצרים, הדבר היחיד שנשאר לדורות הוא עצם הסרת המכה של הארבה. ניתן, אולי, להפיק מכך גם לקח חינוכי, שהרי מטרת המכות היא קודם כל מטרה חינוכית, ומה שנשאר לדורות הוא החינוך בשיטת הגזר ולא בשיטת המקל...
 
הרב ירון
 
 
  
שיר-שבת
 
"היום אתם יוצאים בחודש האביב"
 
משעוד רגע כמעט תם לגווע כל הדור
ובושש מהשמע באזנם גם קול התור,
כצל עבר וכאיוושה, בשמי מצריים, זה הניב:
היום אתם יוצאים בחודש האביב.
 
ויטו אז אזניהם, האזוקים בשלשלאות,
ויביטו השמיימה כתרים לאיזה אות;
כלום העת כבר לנו באה היחלץ מזה הביב?
היום אתם יוצאים בחודש האביב.
 
אז תצאנה הנשים, הקשישים ואף הטף
ותאמרנה לגברים, שליבם אי אז עייף,
להודיע גם למך ולכל חולה מרע שכיב:
היום אתם יוצאים בחודש האביב.
 
וינועו אז עבדים אל עבר ארץ הלא-נודע,
מן הקרת למדבר, אל ההרים והשממה,
ביד-רמה כעם ובכורי מצריים נופלים סביב.
היום אתם יוצאים בחודש האביב.
יהונתן שרמן
 
 
 
עשתה לנו את השבוע
עד לנקודה מסוימת בחיים רובנו עוברים את אותם שלבים במסלול ההתבגרות: גן, בית-ספר, קבלת עול מצוות, לימודים בתיכון, צבא או שירות אחר כל שהוא. הרוב עובר את כל הדרך בלי כוונות מיוחדות ורק אחרי גמר השירות מתחילים לחשוב ברצינות מה אני רוצה לעשות כאשר אהיה "גדול". רק יחידי סגולה מבורכים בידיעה מה הם רוצים לעשות בחייהם וחשוב יותר גם ביכולת להצליח בזה.
נכדתנו הבכורה, יערה ירמות בת רונית ויהודה, היא אחת מאלה. מאז שהתחילה ללכת ולדבר האהבה הגדולה שלה הייתה בעלי חיים ובמיוחד סוסים. בגיל שנתיים ביקשה סוס כמתנת יום הולדת. חיפשנו ומצאנו רק תרנגולת נדנדה. נו, מילא. אבל היא בשלה: זה לא סוס, זה "גולת". איך שלא יהיה, בכל רגע פנאי הייתה מסתובבת בין החיות במושבה וחיפשה כל הזדמנות להיות עם סוסים, לטפל בהם, לרכב וגם לקפוץ איתם.
במקביל היא לא זנחה את הצד הלימודי והכל היה מכוון למטרה הסופית. בבית-הספר התיכון כתבה מחקר על מקומן של החיות והיחס אליהן בתנ"ך.
והנה, בימים אלה, בסיום תקופה מאומצת של שבע שנות לימוד היא עברה את הבחינות, מסרה את עבודת המחקר שלה וקבלה תואר של דוקטור לוטרינריה. היום היא עובדת בבית לסוסים בבית דגן.
אנחנו מברכים אותך יערה על ההישג שלך. גרמת לנו אושר רב.
סבתא טובה וסבא משה רזניק

 

הו, הצבע האדום...

לחברי קיבוץ בארות יצחק,
מזה שבוע ימים מתאפשר לנו לחזור לשגרה לאחר סיום הלחימה בעזה במסגרת מבצע "עופרת יצוקה". בשבוע השלישי של המבצע הגענו אליכם והתקבלנו בזרועות פתוחות על ידי משפחת סוקולובסקי. חיכתה לנו דירה מאובזרת, חמימה ונקייה להפליא!! אז פגשנו את עירית הלוי שהרעיפה מדאגתה ולאורך הדרך התעניינה. 
קשה להסביר במילים מה המלחמה עושה ואיך היא בעצם משנה את החיים, את המציאות. להגיע לבארות יצחק הייתה סוג של חוויה מתקנת בשבילנו, כיוון שלראשונה מזה 8 שנים יכולנו להסביר לילדים שפה אין "מיגונית" ואין אזעקות. ובלילה כשרוצים לישון הקירות אינם רועדים מהדף ההפצצות. איזו שלווה ! 
במהלך השבוע בו שהינו בקהילתכם המופלאה הצלחנו לאפשר לבנותינו (רות- בת 6 ויערה - בת 4) להתארח ב"גן חרוב". הצוות המקסים עזר להתאקלמותן המהירה וילדי הגן המתוקים יצרו קשרים עם הבנות.
בהזדמנות זו אנו מודים לרותי, איילה, מרב, מרבי וחן (ויתר המסייעות).
מדי ערב סעדנו אצל ורד ויוסקי וכל מילה שננסה לכתוב כדי לתאר את מידת הסיוע שהם נתנו לנו בזמן שהותנו פשוט תצמצם את המציאות שחווינו. היה מדהים! השהייה שלנו בבארות יצחק התחילה מהודעת SMS בהולה ששלחתי לוורד בליל מוצ"ש, עת הוכרזה הכניסה הקרקעית לעזה. התותחים רעמו וחלונות הבית נהדפו במסילותיהם. כמובן שנדחקנו בממ"ד, אבל לא נרדמנו... כן, כן: לישון בלי להירדם זה אמיתי. כיוון שמערכות החינוך נסגרו בהוראת פיקוד העורף וילדי הגיל הרך היו בבתים עם האמהות, המצב היה קשה. כשההנחיה המפורשת הייתה לא לצאת מהבית החלטנו להתרחק מהמלחמה כדי לשמור על מאגרי השפיות.
ורד חזרה אלינו מייד ולא הבינה איך לא הגענו קודם. וכך סגרנו מעגל: כי את ורד הכרתי בקורס מנהיגות צעירה (דרום) הראשון שהתקיים בבארות, וכלל גם את שמוליק, קים ושחר. 
ברגע שהודיעו לנו שבית-הספר נפתח חזרנו לסעד בניסיון לחזור לשגרה. כמובן שעד הפסקת האש היה פה סוער, אבל עכשיו שקט. כך שאתם מוזמנים לביקור!
לסיום, כמה שורות מהשיר שכתב ידיד, בננו בן ה-12 - אתם מוזמנים לשיר!! זה במנגינת "הסלע האדום".
"מעל גגות, בתים ובניינים
אומרים האנשים יש רשמקול,
והוא מתריע מכל סכנה
והוא נקרא "הצבע האדום".
                                     פזמון: הו...הצבע האדום, האדום...
אישה עם ילדים ועגלה
הלכו בדרך אל העבודה,
ולפני שהגיעו למקום
נשמע פתאום ה"צבע האדום"!!
                 פזמון: הו, הצבע האדום...."
האמת, שהשיר ממשיך, אך הסוף שלו טראגי ורע מאד - מה שמשקף את החרדה הקיומית של מי שגר פה.
אך כיוון שכרגע יש שקט נחתום בתפילות להמשכו ונאחל שנפגש בשמחות.
לתודות שלנו מבקשים להצטרף גם משפחת פסדר רבקי ויוני, ששהו בבארות מספר ימים ונהנו מהשקט.    
                               שאו ברכה והצלחה,
משפחת מולגן- המל שי, חגית, והילדים: ידיד, רות, יערה ובת אור.                                                                               
 
 
במזכירות המורחבת                        כ"ו בטבת תשס"ט 22.1.09 בקב' טירת-צבי
1. סקירה על מצב קיבוץ טירת צבי ע"י אנשי הנהלת הקיבוץ וביניהם ירון שפיר מרכז המשק.
2. "אור אדום" – דיווח ע"י יהושע מוזט, רכז אגף המשימות במזכירות הקיבוץ הדתי, על מפגש של חברי הקיבוץ הדתי עם נציגי חברת הביטוח "שדמה". במפגש הוצגו רעיונות למלחמה בתאונות הדרכים אשר אמורים להביא לשינוי המצב הקיים של ריבוי תאונות, נפגעים ונזקים.
3. זכות הצבעה במזמו"ר למזכירי הקיבוצים: נחמיה רפל, מזכ"ל התנועה, מבקש לאפשר זכות הצבעה למזכירים או לנציגי הנהלות הקיבוצים. כיוון שהם מעורים בנושאים שעל סדר היום מתן זכות הצבעה יגביר את המוטיבציה שלהם להשתתף בישיבות המזמו"ר. מאידך, מתן זכות הצבעה כזו עלולה להפר את האיזון המספרי בין הקיבוצים בגלל השתתפות נציגי המושבים השיתופיים שהצטרפו לתנועה לאחרונה. 
הדעות בנושא היו חלוקות והוחלט להחזיר את הנושא לדיון במזכירות הפעילה כדי שזו תביא אותו מוכן להחלטה במועצה.
4. תקציב התנועה לשנת 2009. חברי המזכירות הפעילה הציגו את הצעת התקציב בליווי מצגת.
תוך כדי הדיון נמסר כי מזכירות הזרם השיתופי מבקשת מהקיבוץ הדתי להעלות את התמיכה הכספית בפעילות הזרם.
התקציב אושר ללא מתנגדים.
5. מיסוי קיבוצים בגין תושבים: המצב כיום הוא שמיסי התנועה שנגבים מן הקיבוצים הם גבוהים ולכן מוצע לפתוח בתהליך שיביא לשיתוף התושבים בקיבוצים בתשלום המסים התנועתיים. כל הגרים בקיבוצים כיום נהנים מפעילות התנועה. מי שמגיע לקיבוצים כתושב מצטרף גם למימד הערכי, למותג שנקרא "הקיבוץ הדתי" ולכן מתבקש שכל אלה יזדהו גם באופן מעשי באמצעות המסים (מדובר על שקל ליום לאדם).
הדעות נחלקו והייתה אף הצעה שיש לחייב את הקיבוצים בתשלום בגין התושבים הגרים בהם.
הוחלט: א. המזכירות המורחבת מקבלת עקרונית את הצעת המזכירות הפעילה למיסוי קיבוצים
              בגין תושבים.
          ב. המזכירות המורחבת מטילה על המזכירות הפעילה להקים צוות שיורכב מחברי המזמו"ר
             ותפקידו להביא הצעה מגובשת בנושא לדיון במזמו"ר.
 
רוברט ברל (משימות) וציפי סטרשנוב (חינוך) נפרדו מהמזמו"ר ומסרו דו"ח מסכם על פעילותם במזכירות הפעילה. רוברט ימשיך לרכז את הקשר עם הסוכנות היהודית בנושא אולפנים לעברית ואולפני גיור. 
רשם: יהודה (לואי) נוה
 
לסבתא וסבא מיכל ואליעזר שפיר
ולכל המשפחה
מזל טוב בהולדת הנכדה
בת לאפרת וארנון איתיאל ברינתיה
יוסף ה' עליכם ועל בניכם
 
 
בקיבוץ הדתי
א. חילופים במזכירות הקיבוץ הדתי
רוברט ברל סיים את תפקידו כראש מחלקת משימות, והוא שב לקיבוצו, עין הנצי"ב, לאחר שנבחר כמזכיר הקהילה. רוברט ימשיך לרכז מטעם מזכירות התנועה את תחום אולפני העברית והגיור וימשיך לעמוד בקשר רצוף עם הסוכנות היהודית ומשרדי הממשלה בכל הנוגע לקליטת עלייה.
שלוש משימות עמדו במרכז תקופת עבודתו של רוברט במזכירות התנועה: היענות לצורכי תושבי הצפון במהלך מלחמת לבנון השנייה, ואירוחם בישובי הקיבוץ הדתי; גיוס מתנדבים לעזרת מתיישבי גוש קטיף במהלך הגירוש ופירוק החממות; הפעלת סמינריונים וימי עיון לחקלאים במהלך שנת השמיטה.
יהושע מוזט, חבר קיבוץ שדה אליהו, מחליף את רוברט בריכוז מחלקת המשימות, כאשר לצידו שני חברים העוסקים בפעילות משימתית מוגדרת: עם התגברות ירי הקאסמים על שדרות וישובי עוטף עזה, גייס הקבה"ד את יאיר נוי מקיבוץ עלומים כנציגו לריכוז הפעילות ההתנדבותית באזור, והוא ממשיך בכך גם לאחר מבצע "עופרת יצוקה". מוריה קסטרו מבני דרום גויסה לצורך העמקת הקשר עם התנועה העולמית של בני עקיבא, והיא מחברת את מאות בוגרי בנ"ע הבאים מרחבי העולם לקיבוצים הדתיים.
ציפי סטרשנובמקיבוץ לביא סיימה כחמש שנות עבודה בריכוז מחלקת החינוך של תנועת הקיבוץ הדתי, והיא חוזרת לעבודה בקיבוצה בתחום החינוך. את ציפי מחליפה מיכל אחיטוב מקיבוץ סעד, בתו הבכורה של אריה קרול ז"ל, לאחר שריכזה בקיבוצה את ועדת החינוך, וכהמשך לפעילותה רבת השנים בתחום ההוראה והחינוך הבלתי-פורמאלי.
לצידה של מיכל יעבוד רזי בן-יעקב מקיבוץ כפר-עציון, שמונה להקים במזכירות התנועה את מחלקת דור צעיר. בכוונת מזכ"ל הקבה"ד, נחמיה רפל, שרזי יעסוק גם בריכוז החינוך הבלתי פורמאלי של ילדי בית הספר העל-יסודי, ובעיקר יפתח פעילות לבני ה- 25 עד 35, יפגוש את הצעירים המסיימים לימודים אקדמיים והבאים בברית הנישואין כאשר הם בשלבי ההתלבטות היכן לבנות את ביתם, מתוך מגמה לצרפם כחברים בקיבוצי התנועה.
 
א. הוועדה המדינית-רעיונית של תנועת הקיבוץ הדתי תומכת במפלגת "הבית היהודי"
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל: מפלגת "הבית היהודי" מייצגת בצורה הטובה ביותר את הציונות הדתית וחשוב להעניק לה בסיס כוח חזק בכנסת הבאה
הוועדה המדינית-רעיונית של הקיבוץ הדתי החליטה לקרוא לחברי התנועה להצביע בבחירות הקרובות למפלגת "הבית היהודי" וליטול חלק פעיל בהערכות לקראת ובמהלך יום הבחירות.
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, אמר שמפלגת "הבית היהודי" היא המפלגה היחידה המתמודדת לכנסת על בסיס מצע ציוני-דתי רחב, ולכן חשוב להעניק לה בסיס כוח חזק בכנסת הבאה.
בנוסף לפרקי המצע העוסקים בזהותה היהודית של מדינת ישראל, ובחינוך הממלכתי-דתי, רואה
התנועה בהתיישבות החקלאית ערךמרכזי בישוב ארץ ישראל, ותפעל להעמדת משאבים ממלכתיים לחיזוקה ופיתוחה.
אופיר אבסלנדר / "רוני חסיד דוברות ויחסי ציבור"
 
 
 
עשור של חסד   
 
חברת "מטרנה" וארגון החסד "חסדי נעמי" הכריזו השבוע על פתיחת מבצע "מטרנה מצווה" זו השנה העשירית ברציפות, והשנה תחת הכותרת "עשור של מצווה".
במהלך העשור האחרון נהנו אלפי משפחות נזקקות מתרומה מיוחדת של מוצרי מטרנה שחולקו חינם על ידי ארגון החסד "חסדי נעמי" בשיתוף עם מטרנה וזאת במסגרת מבצע מיוחד – "מטרנה מצווה".
גם השנה, שנת העשור לקיומו של מבצע "מטרנה מצווה", ממשיכים ב"מטרנה" וב"חסדי נעמי" את המבצע תחת הכותרת: "עשור של חסד".
במסגרת המבצע מתבקש הציבור לאסוף כפיות תחליפי חלב מטרנה או אריזות של דייסות מטרנה, להביא לניידות האיסוף של "חסדי נעמי" או לשלוח בדואר לפי הכתובת: "חסדי נעמי", רחוב בר יוחאי 10 בני-ברק 51553, עבור "מטרנה מצווה 10". תמורת כל 4 כפיות או 4 אריזות דייסה שיגיעו, תתרום מטרנה ל"חסדי נעמי" מוצר מתחליפי החלב של מטרנה עבור חלוקה למשפחות הנזקקות.
יו"ר "חסדי נעמי" הרב יוסף כהן אמר: "קיום המבצע זה 10 שנים ברציפות מראה כי התרומה בחברת מטרנה באה מתוך חיבור אמיתי ומתמשך לטובת הקהילה. מטרנה עוזרת לנו להגשים שוב ושוב את המצווה של דאגה לעניי עירנו וארצנו".
מטרנה וחסדי נעמי צופים כי לרגל השנה העשירית ההשתתפות במבצע תהיה ערה מתמיד.
המבצע יתקיים עד י"ב בשבט תשס"ט (6.2.09).
לבירורים נוספים ורשימת מיקום נקודות האיסוף ברחבי הארץ, במוקד "חסדי נעמי": 03-6777777
כאן בבארות-יצחק אספנו למעלה מ-300 כפיות שהועברו לחסדי נעמי.           
י. שניאור
 
 
 
 
ת ו ד ה
מודים אנחנו לכל קהל בארות-יצחק
על הזכות והכבוד שאבא (זיידי) ז"ל זכה לקבל במשך 23 שנים ששהה אתנו פה.
על ההתעניינות בבריאותו בחודשים האחרונים, הלוויה המכובדת, העזרה, התמיכה והדאגה לכל דבר בעת ה"שבעה" כולל מנין וסעודות.
שנזכה כולנו לשמחות ולא לצער. מי ייתן !
שלי ואיסר וב"ב     אברהם וננסי וב"ב
 
 
 יחדיו ב-ו'
בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה האם נכון יותר להתפלל בלחש, כפי שאנו מכירים מתפילת חנה, או להתפלל דווקא בקול רם, שהרי משה רבנו צועק בתפילתו. ראינו התייחסויות שונות לשאלה זו במדרשי חז"ל ובפוסקים. מצד אחד ראינו מקורות המשבחים את התפילה בקול רם, ומצד שני ראינו מקורות שמהם משמע שהדבר אסור, ויש בו אף חשש של אמונות פסולות.
בספרי ההלכה ראינו שמוסכם על כל הפוסקים שכאשר אדם מתפלל בציבור ויש חשש שהוא מפריע לסובבים אותו - עליו להתפלל בלחש. ואולם, גם כשאדם מתפלל ביחידות - ראינו כי נכון יותר להתפלל בלחש אלא אם כן יש לאדם קושי מסוים לכוון בתפילתו.
בשולי הדברים ראינו מחלוקת מעניינת בין הפוסקים - האם נכון יותר להתנועע בתפילה או לעמוד זקוף בלי כל תנועה, ובסופו של דבר נפסק להלכה במשנה ברורה ששתי הדרכים מותרות - בתנאי שהאדם מכוין יותר טוב בתפילתו...
 
הילה אונא לבית הלוי, בת הקיבוץ, עורכת לשונית, דנה בשאלה: האם יוכבד, מרים, בתיה וצפורה היו מצטרפות לארגון "קולך"?
בשיעור למדנו על הנשים בחייו של משה רבנו ועל מטרות ארגון "קולך", על פי מאמרים שנכתבו בספר שיוצא לאור בימים אלה לכבוד עשור ל"קולך". מצאנו כי הנשים שמרו על "תפקידיהן הנשיים" (אם, בת, אחות, רעיה) ומתוכם מצאו את הכוחות להתמודד עם מציאות קשה ולהשפיע על כלל החברה. עוצמתן הייתה באמונה גדולה בבורא עולם ובתורתו, אשר במהותם תומכים ומאפשרים העצמה נשית.
למדנו גם על הצעות "נשיות" להתמודדות עם משברים וקשיים: לזכור שאנו חוליות בשלשלת ארוכה ומפוארת, להתחדש כמו המחזוריות של הטבע ולהשתמש בתקשורת ובדיאלוג.
היכולת להידברות ופתיחות באה לידי ביטוי בויכוח שהיה במהלך השיעור בין בני-הדודים.
להילה אין ספק כי התשובה לשאלה היא חיובית. הנשים הצדקניות במצרים מהוות דוגמא ומופת באמונתן, בחוכמתן, באומץ ליבן ובעיקר ברצונן להביא גאולה לכל הדור.
 
התוכנית לשבועות הבאים:
פר' בשלח י"ב בשבט 6.2      ד"ר דרור בן-ארי      רופא השיניים שלנו וממיין משלחות נוער לחו"ל
                        בנושא: ציונות עם שיניים
               
פר' יתרו י"ט בשבט 13.2       הרב צחי הרשקוביץ רב ביכ"נ וקהילה בפתח-תקווה                                                                                                        הנושא יפורסם בהמשך
 
פר' משפטים כ"ו בשבט 20.2  ד"ר עליזה זיידמן      מנהלת מח' פנימית בבי"ח "השרון"
                                                                             בנושא: אתיקה ברפואה
 

 

באספת החברים ב' בשבט תשס"ט (26.1.2009)

 
האספה הוקדשה כולה לאישור הצעות צוות השיכון שנבחר באספה לפני כשנה וחצי. מאז שקד הצוות על עבודתו בישיבות שבועיות קבועות, ונפגש עם כל אחת ממשפחות החברים בקיבוץ.
התוצאה היא מלאכת מחשבת, המנצלת בדרך טובה ביותר את מצאי הדירות שלנו, את כושר המימון המשוער שלנו ואת רצונותיה של כל משפחה, בהתאם להחלטות קודמות של האספה על גודל דירות משפחתיות.
הצוות זכה באספה לשבחים ואף למחיאות כפיים. יישר כוחכם, ותודה בשם כולנו!
 
אהרן גל, ובנג'ו ברמן סקרו את עבודת צוות השיכון מאז היבחרו באספה.
שלמה פורשר תיאר בקווים כלליים את תוכנית המימון לפרויקט.
דודי רוסו - יועץ תכנון ובנייה שהוזמן לאספה זאת לא יכול להגיע. דבריו הוקראו מהכתב.
 
שאלות שנשאלו:
* מה המרחק המתוכנן בין הבתים בשכונה החדשה בגוש ה'?
תשובה: לפי התקן הארצי לבנייה כפרית: כ - 3 יחידות דיור לדונם.
* למה לא בונים במגרשים הפנויים בתוך המחנה?
תשובה: אנחנו רוצים לנצל במלואו את רישיון הבנייה בגוש ה' (26 ד'), ולהשאיר את הרזרבה בתוך המחנה לתוכניות עתידיות יותר רחוקות.
* מי יקבע את קדימויות הביצוע בתוך כל אחד משלבי הביצוע המוצעים ולפי אלו קריטריונים ?
תשובה: צוות השיכון ימשיך לתפקד ויביא לאספה תוכנית ביצוע לפי קדימויות לפני התחלת כל שלב.
 
אושרו:
שלב 2 - הרחבת דירות בשכונת סביון ודומותיהן.
שלב 3 - בניית 10 דירות חדשות בגוש ה'.
שלב 4 - איחוד דירות דו קומתיות + הרחבת דירות גוש ה' חד קומתי + הרחבת דירות במרכז המחנה.
שלב 5 - בניית 10 דירות חדשות בגוש ה'.
שלב 6 - איחודי דירות דו קומתיות + הרחבת דירות בגוש ה' חד קומתי + הרחבת דירות במרכז המחנה.
שלב 7 - השלמה ל - 120 מ"ר של 6 הדירות החדשות הראשונות שנבנו בגוש ה'.
(שלב 1 - שיפור דירות החברים הוותיקים כבר בוצע).
 
^ סדר הקדימויות הפרטני ייקבע לפי שיקולי ותק, לוגיסטיקה (צוותי שכנים, מעברים לדירות זמניות וכדו'),   
    ובעיות סביבתיות.
^ סדר הקדימויות לבנייה חדשה - לפי ותק.
^  כל שלב יובא לאישור האספה לפני הביצוע.
 
ההצעה (שלב 2 - 7 + שני סעיפים בדבר קדימות) אושרה.
 
רשמה: דינה אמיר
 
 
מן הדרום הרחוק   (לא, זה לא כל כך רחוק היום)
נסעתי השבוע דרומה עם יששכר ורציתי לספר קצת רשמים מן הדרום החם והיבש.
בשבועות האחרונים שבהם נערך המבצע ברצועת עזה והאזור כולו היה במצב מלחמה, הגיעו אלינו לבארות יצחק לא מעט משפחות אורחות כדי לעבור את התקופה הזאת רחוק מאימי הקסאמים והגראדים, וכדי לא לשמוע את הצבע האדום והאזעקות שהחרידו אותם.
התמזל מזלנו והיינו בין המארחים של שתי משפחות ממושב עמיעוז שבחבל אשכול. שני זוגות שמבוגרים מאיתנו בשנים אחדות ויש להם כבר ילדים נשואים ונכדים, חלק גרים באזור שלהם וחלק במרכז הארץ.
כשישבנו יחד בפעם הראשונה והכרנו זה את זה, התברר שיששכר בעבודתו מזדמן הרבה לאזור שלהם כי יש לו שם ניסיונות חקלאיים בפרחי ליזיאנטוס שהוא מעמיד בחלקות של חקלאי במושב רנן ובחממות אצל חקלאי במושב ישע. ישע, 2 דקות מעמיעוז. כמובן שכשנפרדנו מהם אחרי 10 ימים בערך, הבטחנו שבאחת ההזדמנויות שיששכר ייסע לחלקות הללו, ננצל את ההזדמנות ואצטרף אליו כדי לבקר אותם בימי שלום.
ואכן ירדנו השבוע ביום רביעי בשעות הצהריים והגענו דרומה.
כשהגענו למושב רנן שהוא סמוך לאופקים עצרנו בתוך העיר הקטנה לשבור את רעבוננו. התיישבנו באיזה חומוסייה, ובזמן שחיכינו למנה שלנו התפתחה שיחה רגילה של "עם ישראל":
מאיפה אתם?
מבארות יצחק.
מאיפה אתה?
ממושב שובה. סטודנט לתקשורת במכללת ספיר ועובד כאן בשעות הפנויות שלי.
אה, אולי אתם מכירים חבר נחמד שלנו מפה – שרון גל מערוץ 10?
בטח, חבל על הזמן. אתמול הוא היה פה עם הבת שלו. איזה חכמה!
גם הוא לומד תקשורת?
לא, מה פתאום. הוא לא צריך. הוא... חבל על הזמן. איזה כתב מצוין.
כולנו בחומוסייה כבר היינו חברים. סיפרנו להם ששרון גל ומשפחתו חיו בבארות יצחק לתקופה, עד שהחליטו לעבור ואופקים לגור על יד ההורים. מסרנו ד"ש מבארות יצחק.
אחד האנשים שישבו שם סיפר שבלילה האחרון היה פיצוץ חזק שהעיר אותו והוא לא הצליח להירדם יותר.
אדם אחר שנכח בשיחה העיד שכלל לא התעורר מהפיצוץ. החוויות של המלחמה באזור עוד לא שקעו.
 
במושב רנן ראינו חקלאות ובתים חדשים למשפחות מצטרפות, ושמענו בכאב שלא ירדה אפילו טיפת גשם אחת בחורף הזה. עדות לכך ראינו בהמשך דרכנו כשטרקטור חרש בתלמים הארוכים לצד הכביש והפך את האדמה כי החיטה שזרעו כבר פעמיים בחורף הזה לא נבטה. יבש. שחון. והשמים כחולים.
הגענו למושב ישע, 2 דקות מעמיעוז. טלפון מזורז מעמיעוז, איפה אנחנו.
תכף באים, אנחנו מרגיעים.
ראיתי כיצד מגדלים תותים תלויים, פרחי נוי שיוצאים בייצוא לחו"ל, והמון חקלאות. ניסיתי לדמיין לעצמי מה היה פה רק לפני שבועיים-שלושה. ניסיתי לדמיין גם מה היה פה לפני 60 שנה. כשהגענו למכרים החדשים שלנו במושב עמיעוז, כבר חיכו לנו המשפחות בשמחה. גם ילדיהם, שחלק מהם עברו פה בזמן המלחמה, טילפנו לדבר איתנו ולהודות.
 
זו פיסה קטנה מארץ-ישראל "היפה" שלנו: שתי המשפחות האלה מוצאן ממרוקו. כל אחד מהם הגיע ארצה כילד או בוגר לפני ואחרי הקמת המדינה. חלקם השאירו הורים במרוקו. הם גרו במעברות של "חאלסה", היום "קריית שמונה", עד שיום אחד, כשהיו להם כבר 3-2 ילדים, הגיעו אליהם אנשים מהגופים המיישבים במדינה, וניסו לעניין אותם בהקמת יישובים בדרום.
שמעו ועשו. העמיסו הכול על משאית של הסוכנות, ואחרי שעות רבות בדרך-לא-דרך פרקו הכול לתוך קופסאות אבן קטנות בעמיעוז. מקום שומם וחשוך באמצע המדבר. בקרבת מקום היה כבר מושב מבטחים הקטן והצעיר וגם קיבוץ מגן, קצת צפונה מהם. אוטובוס נכנס ליישוב פעם בשבוע. העגלות עם הילדים שקעו בחול הרב שהיה סביבם. בתים קטנטנים. קשר מינימאלי עם מרכז הארץ. לא טלוויזיה, לא טלפונים. והם? הם היו מאושרים. עבדו קשה, עשו חקלאות ובנו את עצמם לאט לאט. הם לא יודעים היום להגיד מאיפה היה להם הכוח והאומץ לעשות את זה. איזה חלוצים. כן. הם ראויים לכל שבח.
בן אחד שלהם ממשיך במושב. בן אחד הלך עם משפחתו להקים נקודת התיישבות עוד יותר דרומית, היישוב אבשלום, ממש ליד כרם שלום. בת אחת בצוחר, 10 דקות משם, והשאר מאשקלון וצפונה למרכז הארץ.
בשנתיים האחרונות הם שוב הפכו להיות בקו האש עם קולות מלחמה. הם עדיין מדברים כל הזמן על המצב והם נושאים איתם את חוויות החודשים האחרונים, ובעיקר את החודש האחרון. הצעירים שלהם נשארו בבתיהם ועברו שם את ימי המלחמה. וגם שם לא ירדה אפילו טיפה אחת של גשם. גם הם נושאים את תפילותיהם לבורא עולם שיביא מים ויעזור לנו לחיות בשלום עם שכנינו.
למרות הפסטורליה הנפלאה והמרחבים העצומים של הנגב, שהוא גם קצת ירוק בכל זאת, חזרנו בהרגשה שתרחישי המלחמה עדיין רועשים מאוד בתוך הלבבות והעצבים שלהם. הם עברו תקופה קשה. הם מפחדים מאוד שהביטחון והשקט עלולים להיות מופרים בכל רגע, והם מדברים על זה המון. ומעל הכול, הם חוו חוויה של אהבת עם ישראל. הם הרגישו את זה חזק מאוד כאן בבארות יצחק, והם הרגישו את זה בפינוקים ומחוות שהרעיפו עליהם מגופים שונים בארץ. הם חזרו הביתה בתחושה שיש לנו עם נפלא.
זהו. זה מה שרציתי להגיד, שיש לנו ארץ נהדרת ועם נפלא. ברוך השם.
יונה ברמן 
   
 
 
 
 
ת ר ב ו ת נ ו
בשבת הבאה, שבת "שירה" נתכנס כולנו לקידושא-רבה ושירה
בבית שפירא אחרי תפילת מוסף.
הרשמה לעוגות וקיגלים תהיה על לוח המודעות. כל עזרה תתקבל בברכה.
ועדתרבות
 
 
 
 
באגף החברתי
שבת חתן (לפי מנהג ספרד) / שבת שבע ברכות (לפי מנהג אשכנז)
התקיים דיון באגף החברתי בנושא אורחים לשבתות שבע ברכות/חתן: האם להמשיך את הנוהל הקיים המאפשר להזמין אורחים ללא מגבלת מספר (המגבלה המעשית היחידה היא מספר הדירות לאורחים), או להגביל.
הוחלט לאפשר קיום של שבת חתן בבארות יצחק ללא תשלום עם הגבלה של 40 אורחים מבחוץ.
מעבר ל 40 אורחים מבחוץ, תחוייב המשפחה המארחת בסך 30 ₪ לנפש. 
 
חשבון חיסכון לחברים
לפני מספר שנים אפשרנו לחברי בארות יצחק לפתוח "תוכנית חיסכון" בקיבוץ. ההפקדה מקבלת תמריץ בשיעור שנקבע פעם בשנה ע"י הוועדה הפיננסית. יש אפשרות להפקיד ולמשוך כסף מהחיסכון פעם אחת  בכל רבעון.
 לאחר מספר שנים שהתוכנית פועלת עלו מספר נקודות שהאגף החברתי נדרש לענות עליהן.
1.       יש מספר חברים בעלי תוכנית חיסכון המקבלת תמריץ, אבל בתקציבם האישי יש גרעון שלא מחויב בהתאם.
2.       הועדה הפיננסית והאסיפה קבעו סכומי מקסימום לחשבון חיסכון:
                                 א.         זוג חברים 150,000 ₪.
                                 ב.         חבר – 100,000 ₪
                                  ג.          ילדים ותושבים מהקיבוץ – 50,000 ₪
יש מספר חברים / ילדים / תושבים שעוברים את התקרה. איך להתייחס לזה?
 
המלצות האגף החברתי (לאישור המועצה)
·        לא תתאפשר פתיחה או הוספה לחשבון החיסכון כל עוד תקציבו האישי של המבקש להפקיד הינו בגירעון.
·        במידה שיהיה חוב בתקציב האישי תוכנית החיסכון תועבר בסוף הרבעון לחו"ז רגיל ולא תקבל תמריץ. כאשר החוב בתקציב האישי יתאזן יתאפשר לפתוח מחדש את החיסכון.
·        בן משק שעזב לא יכול לפתוח חשבון חיסכון. בן שפתח תוכנית חיסכון בתקופה שהיה בקיבוץ יכול להמשיך להחזיק בו במגבלת התקרה הנ"ל.
·        ע"מ לשמור על התקרה שנקבעה (סעיף 2 למעלה) בסוף רבעון תועבר אוטומטית היתרה מעל התקרה לחו"ז מיוחד ( שאינו מקבל תמריץ).   
בברכה,
אהרון גל
 
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י דינה אמיר
אחות תורנית: שלי ספיר – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
אנחנו חיים כאן
בהמשך לפרסום בידיעון בנושא סמינר "דע איפה אתה חי"
הסמינר יוצא לדרך בע"ה החל מיום שני הקרוב !
חברים קיבלו הזמנה לפגישה הראשונה.
מי שלא קבל הזמנה ומעוניין להצטרף יכול לפנות לשולי גל או לנחום ברוכי.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ד"ר תהיה לנו...
לנחום ברוכי ברכות חמות עם קבלת התואר ד"ר לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
טכס חלוקת התארים יתקיים אי"ה בקיץ.
עבודת הדוקטורט של נחום עוסקת בהיסטוריה של הקיבוץ הדתי בשנים תש"ח – תש"ך והיא מוגשת במסגרת לימודיו במחלקה ללימודי ארץ-ישראל.   לנחום אנו מאחלים שתזכה להגדיל תורה ולהאדיר.    
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
עוד יישמע
לאתי ומשה גרינברגר ולכל המשפחה שפע ברכות עם הודעתה המשמחת של גל על החלטתה להינשא
לאלמוג לוי מכוכב-השחר.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
למתכננים מראש !
הרצאה של האנתרופולוג תמיר ליאון בנושא "תרבות הפנאי הצעירה"
תתקיים אי"ה ביום רביעי י"ז בשבט 11.2.09 בשעה 20.30.
המרצה הזה הוא שם דבר! הוא מביא את דבריו בצורה יצירתית ומרתקת ומומלץ לכל הורה לשמוע – גם לאלה שכבר סיימו לגדל ילדים !
פרטים נוספים יפורסמו בהמשך.
אסתר / ועדת חינוך
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לסבתא וסבא סוזי בר-אורין ויוסי משה
מזל טוב בהולדת הנכד
בן בכור לרב אייל ורינת משה בהר-ברכה
תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בזמנו
ולגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים
 
 
AtarimTR