ידיעון 2608 פר' בשלח

בס"ד י"ב' בשבט תשס"ט
 
 
שבת קודש "בשלח – שבת שירה"
 
 
16.57
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
17.05
מנחה, קבלת שבת, ערבית דרשת הרב בנושא:
                   שירה במעגל
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.15 – 21.15
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
16.30
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
 
 
16.30
מנחה קטנה
 
 
17.58
ערבית, הבדלה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00
   שחרית ב', ה'                   05.50  
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - אבי צוייג
   כיתות ד'-ו'  - אסתר פורשר
           
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
21.00
אסיפת חברים
חדר האוכל
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
 
בחירות כלליות – יום שבתון / טיול לדרום
 
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
20.30
התעמלות לנשים
התעמלות לנשים
בית שפירא
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
 
שעור ניצוצות מהדף היומי לא יתקיים
 
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
 
שבת שירה חלה בדרך כלל בסמוך לט"ו בשבט. ראש השנה לאילנות אינו רק חגם של העצים אלא מזוהה עם הצומח בכללו. בפרשה עצמה אנו מתוודעים אל האירוע המופלא של מעבר בני ישראל בתוך ים סוף ללא פגע. לאחר האירוע הניסי אוסף משה הרועה הנצחי את עם ישראל לומר שירת הודיה. אין ספק שהחיבור בין שירה וטבע בא לביטוי בצורה היפה ביותר בשירת העשבים, במנגינה עדינה ומרטיטה שחיברה המלחינה נעמי שמר ז"ל על פי מילותיו של רבי נחמן מברסלב.   
 
שירת העשבים       לחן: נעמי שמר        מילים: רבי נחמן מברסלב
       
דע לך שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחד משלו.
דע לך שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת משלו.
ומשירת העשבים
נעשה ניגון של רועה.
 
כמה יפה כמה יפה ונאה
כששומעים השירה שלהם.
טוב מאוד להתפלל ביניהם
ובשמחה לעבוד את ה'.
ומשירת העשבים
מתמלא הלב ומשתוקק.
 
וכשהלב מן השירה מתמלא
ומשתוקק אל ארץ ישראל,
אור גדול אזי נמשך והולך
מקדושתה של הארץ עליו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון של הלב.
 
לכל אחד מאיתנו יש ניגון המלווה את חייו בכל רגע ורגע כמעט. זהו ניגון המגיע כליווי לדברים - למה שאנו אומרים, למה שאנו עושים ולמה שאנו חושבים.
כשאנו מקשיבים אל האחר, אל החבר, האוזן צריכה להיות קשובה לא רק למילים שהוא אומר אלא גם למנגינה אותה הוא "מנגן". יכולים שני אנשים לומר אותה אמירה, זה יאמר במנגינה של שמחה וזה יספר מתוך דוק של עצבות. עד כמה שהדברים נראים פשוטים לא כך הם. אך הם הם היסוד לתקשורת שלנו עם זולתנו.
לפני כשבועיים עוד רעמו התותחים ועם ישראל הוכיח כי ישראל ערבים זה לזה. וכבר חזרנו אל מציאות בה נמצאים אנו בעיצומם של ימים שרבים מדברים אלינו בשפתנו וכאילו בשפה אחת, בניגונים שונים.
ולוואי והיושב במרומים יכוון את הרועה הבא שלנו שידע להובילנו אל המחוזות הראויים לנו כאומה יהודית.
יפת  
 
 
 
 
     נר זיכרון !
     יוסף (יוס'ק) וינד ז"ל – י"ז בשבט תשל"ב
 
 
 
 
מה בגיליון?
לקראת חודש שבט ישבנו במערכת והחלטנו להקדיש את 4 השבתות בחודש זה לנושאים הקשורים באיכות הסביבה, טבע וכד'. כולל גם הקטעים בשער הידיעון.
היום מוקדש לנושא המדור "פתחון פה" ובנוסף מופיעים כמה טיפים שיעזרו לנו בשמירה על איכות הסביבה. טיפים נוספים יפורסמו בגיליונות הבאים.
חברים שרוצים לכתוב לידיעון בנושאים הנ"ל מוזמנים בשמחה (לפרשות יתרו ומשפטים).
 
           
  • שיר שבת – יהונתן שרמן
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • בנעלי בית עם יפעת גלזמן – איריס  
                               ואלישבע
  • הודעת מש"א ליום הבחירות – אלי ב'
  • המפץ הגדול – דוד פורת
  • הרופאה שלנו על הגובה – עדנה
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • דע איפה אתה חי – שולי, נחום
 
  • פרידה – הדר שגיא
  • שומרים על מסורת המשפחה - משפ' ברוכי
  • לקראת אסיפת חברים:
- סדר היום
       - הסבר לסעיף 2 – ועדת צעירים
       - הסבר לסעיף 3 – אלי ברמן/מש"א
  • בקיבוץ הדתי – אגרת לקראת הבחירות
  • תכנית השבוע בבני-עקיבא           
 
 
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
שיר-שבת
 
"ויאמרו אליהם מי ייתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר..."
 
לא עבר אף לא רגע מן היציאה ביד רמה,
וניצול שכנה וגרת ביתה בנטילת כלי כספה וזהבה,
וקריעת ים כמו טביעת צר במים אדירים
וכבר זועק העם - צווחת מתאוננים.
 
עוד מ"מרה" בחיכו טעם המים המתוקים
וחזיון פלא של עינות ושבעים תמרים מאילים,
לריקוד מחול מוטרף של מוות כוסף האספסוף,
לתומו בניכר וכיליונו של הגוף.
 
לא נהמת: "טוב לנו עבוד... ממותנו במדבר"
בפי ההמון הוולגרי בקול נכא ונשבר,
כי עננה של רוע עתה ממעל תמטיר,
תאווה חולת ייאוש בם זכר לא תותיר.
 
סופו של דור: בקשתו לחידלון תיעתר
ולנוע כנדים לדידו ייגזר.
כי נבואת הזעם בה חפץ בבקשו סיר הבשר,
בו תתגשם עת ייתם כל הדור במדבר.
 
יהונתן שרמן
 
שבעים פנים לתורה
 
הרב שלמה פישר שליט"א
הרב שלמה יונתן יהודה פישר, יליד שנת תרצ"ב (1932), מראשי ישיבת איתרי בירושלים ודיין לשעבר בבית הדין הרבני. למרות היותו בן למשפחה מוכרת מאוד מצאצאי הישוב הישן (אחיו, הרב ישראל יעקב פישר, היה אב בית דין של העדה החרדית בירושלים), גישתו ללימוד תורה ולענייני השעה נחשבת הרבה יותר פתוחה וחדשנית.
כדי להקדיש את מירב זמנו ללימוד תורה מתגורר הרב פישר בפנימיית ישיבת איתרי, ומגיע לביתו רק בסופי שבוע. רוב זמנו מוקדש ללימוד בחברותות עם תלמידי הישיבה ובשיעורים שהוא מוסר בישיבת איתרי ובמקומות נוספים. (מספר פעמים הוא אף הגיע לישיבת ההסדר במעלה אדומים וזכיתי גם אני לשמוע שיעורים ממנו).
בתו, חנה קהת, היא מייסדת ארגון 'קולך'.
הוא כתב ספר חידושים וביאורי סוגיות על הש"ס בשם בית ישי, וכן ספר דרשות בשם זהה. מלבד ספרים אלו, הוא גם הוציא לאור מהדורה חדשה של הספר "אור ה' " של ר' חסדאי קְרֵשְׂקָשׂ (חי בספרד במאה ה-14).
בספר הדרשות שלו הוא משלב רעיונות רבים מכל ספרות חז"ל ומן הקבלה.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
בשירת הים אומרים בני ישראל: "זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ אֱ-לֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ".  בדרשתו לט"ו בשבט שואל הרב פישר מדוע מתחילים בני ישראל את השבח לקב"ה במלים "זֶה אֵ-לִי", ורק אח"כ מוסיפים "אֱ-לֹקֵי אָבִי", בעוד שמבחינה כרונולוגית הסדר צריך היה להיות הפוך - קודם "אֱ-לֹקֵי אָבִי" ורק אח"כ "אֵ-לִי"!
ברוח ט"ו בשבט עונה הרב פישר בדרך משל:
לכל עץ יש שורשים, גזע וענפים. השורשים יונקים מרחוק, אבל היניקה הזו נעשית מתחת לפני הקרקע וכלפי חוץ לא רואים כמה רחוק הולכים השורשים. גם הענפים הולכים למרחוק, אבל את הענפים ואת הפירות הצומחים עליהם ניתן לראות. ואולם, מבחינה הלכתית,  דינו של העץ נקבע לפי הגזע. לדוגמא: עץ הנטוע בחו"ל סמוך לגבול של ארץ ישראל, למרות שהוא יונק מאדמת ארץ ישראל, ולמרות שחלק מפירותיו גדלים באוויר ארץ ישראל, יהיו פירותיו פטורים מתרומות ומעשרות, כי עיקר העץ נמשך אחר הגזע. ככל שהגזע חזק יותר כך יגיעו גם השורשים רחוק יותר, וכך גם הענפים.
האדם נמשל לעץ. שורשי האדם הם הדורות שמהם הוא שואב את יניקתו, ופירותיו הם מעשיו וצאצאיו. ככל שהאדם עצמו שלם יותר כך הוא יוכל - כמו השורשים - לשאוב ממקומות רחוקים יותר, וממילא גם ענפיו ופירותיו יגיעו למקומות רחוקים יותר. לכן קודם כל אומרים בני ישראל "זֶה אֵ-לִי", מכיוון שקודם כל אדם צריך להכיר את הבורא מעצמו, ורק אח"כ הוא יכול להגיע למצב של "אֱ-לֹקֵי אָבִי" - שהוא יודע לינוק מהשורשים הארוכים של אברהם, יצחק ויעקב.
 
הרב ירון
 
 


הרעיון לראיין את יפעת עלה אצלנו לפני כ- 9 חודשים. כשפנינו אליה בפורים האחרון יפעת הסכימה ברצון להתראיין ורצתה לשלב בו את אחד הפרויקטים שהפעילה באותה התקופה. מסיבות כאלו ואחרות הראיון נדחה פעם אחר פעם, אך החלטנו לא להתייאש וסוף סוף מצאנו זמן להיפגש...
 
תעודת זהות:
שם: יפעת גלזמן
שנת לידה: תשכ"ח,  1968 (חגגה לאחרונה את ה- 40)
 
בראיון עם יפעת החלטנו לשנות ממנהגנו עד כה ונתנו ליפעת את רשות הדיבור ומשם השיחה זרמה...
 
נולדתי בקיבוץ ועברתי את המסלול הרגיל בבית הספר מודיעים וביבנה (לא היו אפשרויות אחרות...).
בצבא שירתי כמורה חיילת ב"מקווה ישראל".
נסעתי במסגרת הקיבוץ לחצי שנה לטיול בחו"ל, עבדתי, ואז, בגיל 24.5 בערך עזבתי את הקיבוץ.
גרתי תמיד באזור (רינתיה, פתח תקווה, בני עטרות וכו').
עבדתי בכל מיני עבודות, עד שידיד המשפחה הציע לי לעבוד אצלו ב"פרחי רפואה"(עמותה המקיימת קורסי העשרה לנוער ברפואה.) הייתי בקשר עם בתי חולים ובילינסון היה כמעט הבית השני שלי. עבדתי שם 9 שנים וכך נחשפתי לתחום הרפואה. אמנם עד היום לא עברתי קורס מסודר במד"א (הסנדלר הולך יחף...) אבל זה בתכנון.
במסגרת עבודתי ב"פרחי רפואה", והודות לניסיוני בתחום, הציעו לי ממד"א לעבוד אצלם במחלקת הדרכה. התחלתי לעבוד גם בהדרכה וגם במחלקת המתנדבים, הגעתי "בזמן הנכון" – כחצי שנה לפני מלחמת לבנון השנייה. מיד עם פרוץ המלחמה ביקשו ממני להפעיל את הילדים מהצפון שפונו למרכז וכן לדאוג לאותם המתנדבים מרחבי הארץ שעלו לתגבר את תחנות מד"א בצפון. הצלחתי להתרים הרבה מאוד מקומות (ספארי, לונה פארק, חנויות וכו') שיתרמו לטובת הילדים והפעילות פרחה ובמקביל נסעתי כמעט מידי יום לאזור הצפון לבקר ולדאוג למתנדבים הבוגרים.
עם סיום המלחמה התבקש כל בעל תפקיד במד"א להכין סיכום קצר של פועלו בתקופה ומבחינתי האישית זו הייתה אבן דרך שקידמה אותי בעבודתי והביאה אותי לתפקיד הנוכחי: אחראית ארצית על נוער במד"א ופרויקטים מיוחדים.
נוער מד"א מונה היום כ – 5,000 בני נוער ובימים האלו אנו מקדמים מהלך בו יכירו בנו כתנועת נוער.
לשם כך משרד החינוך דורש חמש שכבות גיל שלא היו קיימות אצלנו (לנוער מותר לעלות לאמבולנסים רק מגיל 15) והשנה פתחנו את השכבה הצעירה לגילאי 13 – 14. לפעילות עם הנוער שלוש מטרות: הצלת חיים, מניעת מחלות ותאונות ופעילות הומניטארית. 
הפעילות ההומניטארית חשובה מאוד והיא ערך נוסף שבני הנוער מקבלים ולשם כך אנו מפעילים מבצעים כגון איסוף מזון לנזקקים בחודשי תשרי, לפני פסח, חלוקת סופגניות בחנוכה ומשלוחי מנות בפורים בבתי החולים לילדים, נטיעות ט"ו בשבט בשיתוף ילדים בעלי צרכים מיוחדים ועוד.
מעבר לעבודתי עם הנוער אני משתתפת בפרויקטים מיוחדים של מד"א ועוזרת להרים ולקיים פרויקטים אלו.
 
לוקח הרבה זמן לארגן אירועים כאלו?
במד"א הכל קורה בדקה ה-90, אבל מצליחים להסתדר!
אני מאוד אוהבת את העבודה הזו. זהו ארגון עוצמתי שמונהג ע"י מנכ"ל תומך ומקדם.
למרות שהסניפים פזורים בכל רחבי הארץ, מד"א זה כמו קיבוץ נוסף. אני אוהבת את האנשים שאני עובדת איתם וכמובן המתנדבים שהעבודה שלי איתם היא באופן רציף.
למרות השעות הרבות של העבודה, אני נהנית מכל רגע.
במבצע "עופרת יצוקה" מגן דוד אדום הציב כ – 100 אמבולנסים בעוטף עזה (כל אמבולנס חייב שיהיו בו נהג וחובש).
בתקופת המלחמה האחרונה מצאתי את עצמי שוב כמעט "בשדה הקרב" -  נסעתי מתחנה לתחנה כמעט בעקבות הקאסמים...
למחלקת המתנדבים הייתה משימה לתגבר בכל יום כ- 15 צוותים שזה אומר כ-30 מתנדבים מרחבי הארץ וכמובן לדאוג לצרכים שלהם ולראות שהם נקלטים בתחנות והכל.
מיד בהפסקת האש מגן דוד אדום קיבל בקשה ממשרד הבריאות לבנות מרפאה הומניטארית במסוף ארז.
תוך 24 שעות מד"א העמיד מרפאה עם כל הציוד הנדרש והתבקשתי להיות חלק מהמרפאה. האמת שמאוד שמחתי וחשבתי שסוף סוף אני הולכת לקחת חלק ב"היסטוריה" של המדינה אך התברר שהחמאס לא נותן לאזרחים בעזה להגיע למרפאה ונכון לעכשיו סגרנו את המקום ומחכים לראות אולי יהיה עוד שינוי.
לפני שלוש שנים, במקביל לתחילת העבודה במד"א, חזרתי לגור בקיבוץ אחרי כמעט 14 שנים בהן חייתי מחוצה לו.
 
את מספיקה להיות פה?
אני עובדת הרבה שעות ומסתובבת הרבה בארץ. את הבוקר אני בדרך כלל מתחילה במשרד בתל אביב, אבל ממשיכה משם לפגישות בכל הארץ.
אני מאוד שלמה עם החזרה לקיבוץ. אף פעם לא הרגשתי מנותקת ממנו. גם כשהייתי בחוץ הייתי משתתפת באירועים של הקיבוץ, באה לגלגל קניידלך בערב פסח... וכו'.
כחברת קיבוץ התורנויות לא פוסחות עליי ובהן אני מרגישה מאוד שייכת לפה...
חזרתי לקיבוץ כדי להיות שייכת לקהילה.
 
 
יש לך שאיפות לעתיד?
כרגע מאוד טוב לי עם מה שאני עושה ואני רוצה להישאר בתחום הזה.
ליפעת!
שמחנו לשמוע על עבודתך החשובה, אנו מאחלות לך עוד שנים רבות של עשייה בבריאות ובאהבה גדולה כמו שראינו שקורנת מפנייך בדברך על מד"א. בהצלחה!
 
                                           אלישבע ואִירִיס.
 
טיפים לשמירה על איכות הסביבה
·        צאו לטיול ניקיון: קחו אתכם שקיות אשפה ואספו את הפסולת לאורך המסלול. חוץ מזה שתנקו את הארץ תופתעו לגלות כמה מצטבר.
·        השתמשו שימוש חוזר במוצרים: סוללות נטענות, מילוי אריזות מחדש, בנייר שהשתמשנו – צד שני ישמש לטיוטה, עטיפות של ספרים ומחברות – צריך רק להחליף את המדבקה...
·        לפני שהמים מתחממים במקלחת אספו אותם לתוך דלי והשקו איתם את הגינה.
 
בחירות עלינו – סיכום מצוות מש"א
כפי שנהגנו בבחירות הקודמות ( 2001, 2003) יהיה יום הבחירות יום שבתון מעבודה.
מעונות הגיל הרך וענף המזון יהיו סגורים.
ענף המזון יחלק אוכל ביום שני – יום לפני הבחירות.
בענפי בעלי-חיים תהיה תורנות חברים.
כבכל שבוע בו חל חג או מועד ינוכו שעות העבודה ביום הבחירות ממכסת שעות העבודה השבועיות.
אלי ברמן
 
המפץ הגדול
עם סגירת הגיליון חוברה תחנת הגנרטורים לרשת החשמל במתח גבוה. מעתה אספקת החשמל לכל פעילויות הקיבוץ, כולל חצ"ם, "עוברת" דרך התחנה.
ביום שלישי הקרוב, יום הבחירות, נפעיל שנית את הגנרטורים המקומיים בשעות 07.00 – 10.00 בבוקר על מנת להשלים מספר עבודות בתחנה.
בשבועות הקרובים יתבצעו בתחנה עבודות הסינכרון והתאמות שונות. בשבועות אלו אנו מצפים לאישור משרד התשתיות ולבסוף, אי"ה, אישור חברת החשמל לכניסה להסדר "השלה יזומה". הסדר זה יאפשר לנו להפעיל את הגנרטורים בשעות צריכת-שיא במדינה עם קבלת פיצוי כספי המותיר לנו רווח נאה.
דוד פורת
 
לדוד צונץ
ולכל המשפחה
השתתפותנו בצערכם העמוק
במותו של האח עמוס צונץ ז"ל
בנחמת ציון וירושלים תנוחמו
 
 
 
לקראת אסיפת חברים
שתתקיים אי"ה ביום שני אור לט"ז בשבט תשס"ט 9.2.09
בשעה: 21:00 בחדר אוכל
סדר היום:
1.    שונות
2.    שנת לימודים תורנית/ משימתית לפני או אחרי השרות הצבאי/ הלאומי -המשך דיון וקבלת החלטות (השלמה להחלטות האסיפה מיום 18.11.08)
3.    דיווח מש"א בנושא עבודה ופרנסה. ראו הסבר בהמשך
 
נשיאות האסיפה
 
הסבר לסעיף 2
שנת לימודים תורניים/משימתיות לפני או אחרי השרות
להלן מובאת שוב הצעת ועדת צעירים כפי שהובאה בפני האסיפה הקודמת ואף אושרה באסיפה, למעט הסעיפים הנדרשים לאישור/להצבעה באסיפה הקרובה.
הסעיפים עליהם נצביע באסיפה מוקפים במסגרת, דהיינו: סעיף 2 (שנוסף לאחר האסיפה הקודמת ונדון בועדה) וסעיף 8, עליו היו דעות חלוקות ונתבקשנו לנסח מול הצעת הועדה את ההצעות המתנגדות לה.
בע"ה באסיפה יבהירו שלמה ויוסי את הצעותיהם.
סעיף 9 נגזר מההצבעה על סעיף 8 ולא צריך לעמוד להצבעה בפני עצמו.
כמו כן צריכה האסיפה לאשר את הכנסת ההצעה המאושרת לתוקף עפ"י המלצת הועדה החל משנת הלימודים הבאה (בסביבות ספטמבר 2009).
עפ"י הנחיית נשיאות האסיפה נוהל ההצבעה יהיה כדלהלן:
הצבעה ראשונה – בעד/נגד הצעת הועדה.
באם תידחה הצעת הועדה, יועמדו הצעות יוסי ושלמה זו מול זו.
(לפי הצבעות אלו ייקבע סעיף 9)
הצבעה שנייה – אישור סעיף 2.
הצבעה שלישית - אישור הצעת הועדה לגבי כניסת ההצעה לתוקף החל משנה"ל הבאה.
 
בעמודים הבאים מפורטת כל ההצעה
כל הציבור מוזמן לבוא ולהשתתף באסיפה.
נא הביאו אתכם את הדפים כדי לחסוך בצילומים.
שולי בשם ו. צעירים
 
באסיפת החברים מיום 3.6.2008 הוחלט:
א. האסיפה מאשרת עקרונית שנת לימודים תורנית או משימתית לכל בן או בת המעוניינים בכך, לפני השירות
    הצבאי/הלאומי או אחריו.
ב. האסיפה מטילה על ועדת הצעירים להציע לאסיפה נוהל לביצוע החלטה א'.
 
ביום שלישי 18.11.08 הובאה ההצעה להצבעה באסיפה שאישרה את רוב הסעיפים.
לגבי חלק מהם הוחזר הנייר לוועדה לניסוח ההצעות שעלו והבאתן לאסיפה להצבעה.
להלן הצעת ועדת צעירים לאחר דיון בוועדה ועיבוד ההצעות:
הצעת ועדת צעירים לנוהל לביצוע החלטת האסיפה
בעניין שנת לימודים תורנית לפני או אחרי השירות הצבאי/הלאומי
* בכל מקום המנוסח בלשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, אלא אם כן נאמר אחרת.
1. הקיבוץ מעודד את הבנים והבנות להקדיש פרק זמן של עד שנה אחת ללימודים תורניים או למשימתיות.
2. ההצעה מיועדת לרווקים בלבד.
3. "לימודים תורניים ייחשבו לימודים באחת הישיבות או המדרשות או המכינות הקדם-צבאיות המוכרות
   כתורניות וציוניות.
4. בן המעוניין בלימודים תורניים לפני או אחרי שירות צבאי/לאומי מלא, יגיש בקשה לאישור הוועדה עד
    חודשיים לפני מועד תחילת תקופת הלימודים התורניים.
5. הוועדה תבדוק את טיבה של המדרשה/ישיבה/מכינה/מוסד משימתי לפני מתן האישור, על פי הצורך
   ובהתאם להמלצות הקיבוץ הדתי.
6. לימודים תורניים לאחר השרות הצבאי/הלאומי יחלו לכל המאוחר באוקטובר או מיד אחרי סוכות של השנה
    הצמודה לסיום השרות, למשך שנת לימודים אחת.
7. א) הבנים יעבדו בקיבוץ לכל הפחות 30 יום במשך השנה, בתיאום עם מש"א ועל פי רישום עבודה בדאלאס.
        סה"כ ימי העבודה ייקבע לפי התכנית השנתית.
    ב) על הבן חלה חובת העבודה והתורנויות החל מסיום י"ב או השרות ועד לתחילת הלימודים התורניים.
        (למסיימי י"ב ישנם שבועיים חופשה בתוך התקופה מסיום י"ב ועד לתחילת המסגרת הבאה).
    בן המגיע הביתה ברוב השבתות יעשה תורנויות כמו חבר.
8. שנת לימודים אחת לפני או אחרי השרות במכינה תורנית קדם-צבאית או בישיבה או במדרשה אינה ע"ח
     מענק הלימודים אלא:
הצעת הועדה
הצעת יוסי שטרן
הצעת שלמה פורשר
ממומנת ע"י הקיבוץ.
העלות המכסימלית תהיה בגובה 12,000 ₪. מעבר לזה יממן הבן את ההפרש (יש להתעדכן מידי שנה לגבי העלויות של המוסדות הנ"ל). מוסד יקר או רחוק מדי ייתכן שלא יאושר (נתון לשיקול הוועדה.
ממומנת במלואה ע"י הקיבוץ.
בן הלומד במקום שמספק אש"ל יקבל חצי מהתקציב האישי.
בן הלומד במקום שלא מספק אש"ל יקבל תקציב מלא.
ממומנת במלואה ע"י הקיבוץ, כולל אש"ל. הבן יקבל חצי מהתקציב האישי.
בן הלומד במקום שלא מספק אש"ל יזוכה כפי שמזוכות בנות שירות לאומי על הוצאות דומות.
 
 
החזר הוצאות נסיעה הביתה: פעמיים בחודש.
 
9. בתקופת הלימודים התורניים שלאחר השרות יישאר מעמד הבן כפי שהיה קודם, דהיינו: ימשיך לקבל
    תקציב אישי מלא או חצי   בהתאם להחלטה שתתקבל לגבי סעיף 8 , ימשיך להיות זכאי לחדר משותף
    וימשיך לשלם עבור חשמל ושאר השירותים הניתנים בקיבוץ בתשלום לכל חבר.
10. בן (ולא בת) המעוניין בלימודים תורניים לפני השירות, יתחיל בשירות צבאי/לאומי לכל היותר עד חודש
     מרץ בשנה השנייה, כלומר כשנה וחצי מסיום י"ב.
11. עם סיום שנה"ל התורניים או השנה המשימתית שאחרי השירות ייכנס הבן לשלושה חודשי הסתגלות.
 
הערה: שימו לב שמספור הסעיפים השתנה בגלל הוספת סעיפים.
                                                                                               בברכה,
ועדת צעירים: שולי גל, מנחם גרבוז, עירית פורשר, יהודית סעדון, שמוליק ברוכי, רבין יעקבס, ורד סוקולובסקי
 
 
הסבר לסעיף 3 – דיווח משא בנושא עבודה ופרנסה
המזכירות קיימה לאחרונה מספר דיונים בנושא זה. כפי שפורסם כבר מזמן, נושא זה עמד על סדר יומה של המזכירות כבר בתחילת דרכה. במהלך התקופה שחלפה עסק בכך צוות מש"א והנושא אינו יורד מסדר היום. בימים אלה של משבר כלכלי חשוב שבעתיים לטפל בנושא זה.
ההתרשמות של צוות מש"א היא שרובו המכריע של ציבור החברים עובד ברצינות וממלא חובותיו בתחום זה.
ישנו מיעוט שאינו ממלא חובותיו – אם במספר השעות הנדרש, ואם באיכות העבודה.
מעת לעת אנו מזמינים חברים אלה ומשתדלים לשפר את המצב - לא תמיד מצליחים אבל יש מספר הצלחות יפות בתחום זה.
 
תמחור עבודה:
-         כדי שהחברים ומרכזי הענפים ידעו מה עלות העבודה (או: מהי תרומתו של החבר לפרנסתו)
     נקבע סולם תמחור לכל החברים - עובדי הפנים ועובדי החוץ.
-         מטרת התמחור כפולה:
1.       לתת תמונה תמחירית נכונה ומדויקת יותר של מצבנו.
2.       כלי שייתן לחבר/ה תמונה על הערך הכספי של עבודתו.
-         תמחור זה בנוי על רישום עבודה המתבצע באמצעות כפתורי רישום (דאלאסים) או ברישום ידני.
-         בתחילת הדרך הייתה היענות טובה מצד החברים לנושא זה. לאחר מכן חל רפיון, ועתה התחלנו במאמץ משותף של כל מי שקשור לנושא (רכז וצוות מש"א, סוזי, אסנת) להגיע לכך שכמעט כל החברים ירשמו עבודתם כנדרש.
-         נכון להיום ישנם רק מעט מאוד חברים (פחות מחמישה) שאינם רושמים עבודתם - חלקם מביאים את הרישום לאחר נדנוד נוסף.
-         יש כמובן שאלה של טיב הרישום ואמינותו.
 
     אנו מקווים שכל הציבור שרושם יבין את החשיבות של הדיוק שברישום.
-         בדיון שנערך בשעתו במזכירות עברנו על כל שמות החברים כדי לבדוק תרומתם לפרנסת הקיבוץ.
 
התפטרות מהעבודה:
לצערנו כיום יש מצב של פיטורין ע"י המעסיק וצפוי שתופעה זו תתרחב.
המצב כיום הוא שכמעט שאין חבר/ה שמודיע לי על התפטרות מעבודה בלי שנקבעת חלופה, אלא אם כן, במקרים חריגים, קיבל על כך אישור ממני.
 
האחריות לעבודה:
צוות מש"א רואה אחריות משותפת של החבר ושל צוות מש"א לעבודת החבר. ברור שהחובה לעבוד, לדווח דיווח אמין ולשמור על מקום עבודתו – היא של החבר, אולם צוות מש"א רואה מתפקידו ליווי ותמיכה, ואף סיוע במו"מ עם המעסיק בקשר לשיפור תנאי התעסוקה והשכר, וסיוע במציאת תעסוקה חילופית.
בדיון במזכירות הועלתה הצעה של נקיטת צעדים וסנקציות שונים כנגד החברים שאינם מתנהגים לפי תקנון העבודה.
 
מול הצעה זו הציע צוות מש"א את ההצעה הבאה:
הצעה מעשית לטיפול בנושא העבודה בבארות יצחק
צוות מש"א דן בנושא והציע למזכירות:
מבוא
מזכירות בא"י נכנסת לשנת פעילותה האחרונה.
בהתחשב בכך איננו מציעים הצעות מרחיקות לכת (כמו סנקציות) אלא אנו מתכוונים לטפל באופן רציני בכל נושא רישום העבודה, רישום החופש וימי המחלה והמילואים, והמשך הטיפול באי-עבודה בהתאם ליכולתנו ולכלים העומדים לרשותנו היום
דו"חות מעקב
1.       החבר יקבל את דו"ח עבודתו כפי שדווח על ידו.
2.       במקביל – מרכזי הפעילות יקבלו את דו"ח עבודתם של החברים המועסקים בענף.
3.       מרכזי הפעילות יתקנו ויאשרו את הדו"ח ויחזירו למש"א.
4.       החבר יקבל דו"ח מאושר על עבודתו בענף וכן דו"ח זכות/חובה של ימי חופשה.
 
כל זה על מנת לתת בידי המזכירות כלים להשמת תקנון העבודה ולאפשר לה להחליט על דרכה בתחום זה על פי נתונים נכונים ועכשוויים.
בסיכום הדיון במזכירות לא התקבלה ההצעה לסנקציות.
הצעת צוות מש"א התקבלה במזכירות.  נוסף לכך הטילה המזכירות על מש"א להביא לפניה הצעות תגובה  למי שאינם רושמים דו"ח על עבודתם.
כמו"כ סוכם להביא לאסיפה דיווח בנושא זה.
 
צוות מש"א יזמן לשיחה את אותם חברים שאינם רושמים עבודה ולאחר מכן נציע המשך טיפול.
רשם: אלי ברמן

 

יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה האם יצאנו ממצרים ביד רמה.

עסקנו בשתי רמאויות שעשו ישראל טרם יצאו ממצרים: שאילת הכלים, וההונאה הגדולה של מטרת היציאה. לגבי שאילת הכלים ראינו גישות שונות שהצדיקו את המעשה בכמה אופנים: הצדקה מוסרית, הצדקה משפטית או הסבר לשוני מפולפל.
לגבי מטרת היציאה ממצרים, ראינו כי לכל אורך הדרך בני ישראל לא היו גלויי לב עם פרעה, ואמרו לו שכל כוונתם היא רק לצאת לעבודת ה' במרחק של שלושה ימי הליכה והיה נראה שכוונתם לשוב. זאת למרות שהם ידעו בבירור שמטרת יציאתם היא להגיע לארץ ישראל.
פרעה מעולם לא שילח אותם לחופשי, אלא רק אישר לתת להם שלושה ימי חופש, ולכן הוא רדף אחריהם כשראה שאינם חוזרים. שאלנו לשם מה היה צריך לעשות את ה'תרגיל' הזה, ולמה לא אמרו לפרעה באופן ישיר את האמת. הרי יש בכוחו של הקב"ה להכריח את פרעה לשלח את בני ישראל לחופשי, ומדוע לא עשה זאת?
ראינו תשובות שונות לשאלה זו וביניהם שההונאה הזו נועדה כדי להפיל את פרעה בים ולנהוג בו במידה כנגד מידה.
לסיום ראינו את תשובתו של הרב אלחנן סמט אשר טוען שהדבר נועד לשמור על כבודו של פרעה במשא ומתן. גם פרעה וגם בני ישראל ידעו בדיוק על מה הם מדברים, אבל פרעה העדיף שירמו אותו ולא יגידו לו את האמת כדי שהוא יוכל להצטייר טוב יותר בעיני העם שלו.
 
 
דינה אמיר לימדה על ייעודו של ספר תהילים, הספר הפותח את חלקו השלישי של התנ"ך (תורה - מהקב"ה לעם, נביאים - מה' לנביא וממנו לעם, כתובים - מהעם לקב"ה).
הספר מחולק לחמישה חלקים, במקביל לחמישה חומשי תורה, רמז לדרישה להתעמק בתוכנו כמו בדברי תורה. מונחים "טכניים" ואחרים, כמו 'אמן' בסופי ספרי תהלים מלמדים אותנו על הזדהות עם ישראל עם דברי השירה.
עסקנו בבירור השאלה מי כתב את ספר תהילים. לפי חז"ל דוד המלך הוא שכתב ברוח הנבואה את רוב המזמורים, גם אם הכותרת לא מציינת זאת. המזמורים מצליחים לבטא את רגשותינו ורצונותינו הפרטיים במצבים ובזמנים שונים, וכך יובן שמתוארים בספר גם אירועים שקרו לעם לאחר ימי דוד.
למדנו את פרק א' שהוא הפתיחה המכילה את עקרונות כל ספר תהילים: פתיחה זאת מבליטה שמי ש"בתורת ה' חפצו" ימצא במזמורים את ביטויו האישי ושירת הלויים במקדש תבטא גם את תפילותיו.
 
 
בשבוע הבא: נלמד עם הרב צחי הרשקוביץ, רב ביכ"נ "נצח ישראל" בפתח תקווה
בנו של הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, ראש מפלגת הבית היהודי
הנושא יפורסם בהמשך והוא יהיה מחוץ לפוליטיק
 
 
הרופאה שלנו על הגובה
השבוע קיים מחוז דן של קופת חולים כנס הוקרה למצטייני המחוז לשנת 2008. במחוז דן צויינו 8 עובדים בתחומים השונים של העבודה הרפואית.
כפי שכבר פרסמנו לא מכבר ד"ר ליאורה ארונסון תקבל את פרס מנכ"ל קופת חולים כמנהלת מרפאת קרית-אלון בפתח-תקווה.
כל בני משפחת ארונסון לדורותיה השתתפו בטכס ה מחוזי המרגש שהתקיים ב"מרכז במה" בגני-תקווה.
לכבוד הטכס השבוע הוכנה דפדפת המפרטת את מקבלי העיטורים ואנו מביאים כאן את הדברים הנוגעים לד"ר ליאורה.
"ד"ר ליאורה ארונסון, מומחית ברפואת המשפחה, מנהלת את מרפאת קרית-אלון בפתח-תקווה ומשמשת כרופאת קיבוץ בארות-יצחק.
ד"ר ארונסון יוזמת ומובילה תהליכים ייחודיים וחדשניים במרפאה עם אוכלוסיה מיוחדת ומורכבת מההיבט החברתי-כלכלי. היא רואה אתגר בקידום הרפואה הטיפולית והרפואה המונעת בשכונה ומשקיעה בכך מאמצים בלתי נלאים תוך שימת דגש על ייזום פרויקטים רבים בקהילה.
ד"ר ארונסון משמשת דוגמא ומופת לסובבים אותה. בכוח אישיותה, מקצועיותה, מחויבותה הרחבה והבלתי מתפשרת, חריצותה יוצאת הדופן ומסירותה האינסופית למטופלים ולצוות, היא משכילה להניע, לרתום ולסחוף את כל צוות המרפאה לפעילות משותפת למימוש חזונה האישי של מצוינות ואיכות בשירות ובטיפול הרפואי.
ד"ר ארונסון מתייחסת למקצועה כשליחות וכייעוד ומגלמת באישיותה ערכים של כבוד לזולת, יושרה, נועם הליכות ונכונות מתמדת לנתינה ותרומה ללקוחות, לצוות ולקהילה, וכל זאת תוך הזדהות, מחויבות ונאמנות לערכי הארגון וליעדיו."
 
בעוד כשבועיים, בראש חודש אדר (25.2.08), יתקיים הטכס הארצי של חלוקת העיטורים. סה"כ יעוטרו 24 מצטיינים מכל הארץ. מתוכם נבחרו ארבעה לקבלת אות המצויינות וביניהם גם ד"ר ליאורה שמקבלת את "אות המצוינות בתחום השירות ללקוחות פנים".
ממשרדו של מנהל מחוז דן התקבלה הברכה הבאה:
"דר' ליאורה אהרונסון היקרה !!!
את המצטיינת שבמצטיינים ! אנו גאים בך !
אנו זכינו בך, ואת בזכייתך באות המצוינות של המנכ"ל זיכית את המחוז בכבוד רב ! המשיכי בדרכך זו !"
 
אנו גאים בד"ר ליאורה, שמחים אתה ומאחלים לה עוד שנים רבות בבריאות ושירות מצוין לטובת כל מטופליה.
רשמה: עדנה
 
דע איפה אתה חי
השבוע החלו פגישות החוג למחשבת הקבוץ הדתי. השתתפו כ- 15 חברות וחברים.
הפגישה הראשונה הוקדשה ללימוד הרקע ההיסטורי ולהבנת התהליכים הדתיים, החברתיים והרעיוניים שהתרחשו בעם היהודי מהמאה הי"ט ועד שנות השלושים של המאה העשרים, תהליכים שהביאו להיווצרות רעיון "תורה ועבודה". הפגישה הסתיימה בלימוד קטעים מדברי שלום קרניאל הי"ד, ממייסדי כפר עציון והקיבוץ הדתי, בהם הוסבר שהקבוצות הדתיות נועדו להיות מופת לחיי חלוציות ובניין ארץ ישראל ברוח התורה המתחדשת.
הפגישה הבאה, שתתקיים אי"ה ביום שני בעוד שבוע, תוקדש ללימוד מתי נוסדו הקבוצות הראשונות, מדוע קמה תנועת הקבוץ הדתי, כיצד עמדה בחזית הקדמית של עם ישראל עד קום המדינה ובאילו דרכים התמודדה עם הרוחות החדשות (ההפרטות) בשנות המדינה הראשונות, הן ברמה המעשית והן ברמה האידיאולוגית.
מי שהוזמן לפגישה הראשונה ולא הגיע מוזמן להצטרף לפגישות הבאות. מעוניינים נוספים יכולים לפנות לשולי או לנחום.
נחום ושולי
 
 
פ ר י ד ה
תושבי בארות-יצחק היקרים,
נכון, אני עוזבת, אבל אני משאירה כאן המון פרצופים שהמחשבה עליהם כבר גורמת לי לחייך...
בחצי שנה האחרונה זכיתי להיות חלק מקהילה שלמה שקיבלה אותי ואת שאר בנות השירות הלאומי בזרועות פתוחות ובחיוכים חמים. זכיתי לחוות כאן דברים שלא הייתי חווה בשום מקום אחר !
ועל כך אני חייבת להודות לכל מי שליווה אותי, מרחוק ומקרוב, בקיבוץ ומחוצה לו.
חשוב לי להדגיש שלמרות שאני עוזבת עדיין אכפת לי! לכן יהיה לי עצוב מאוד לשמוע שהסניף לא מתפקד.
מדריכים וחניכים יקרים, אני מקדישה לכם אמרה מפורסמת: "מדריכים יכולים בלי קומונרית אבל קומונרית לא יכולה בלי מדריכים". זה אומר שגם אם כרגע אין קומונרית הסניף יכול להמשיך ולפעול! זה תלוי בכם...
תשמרו על הקיבוץ ועל הסניף. חבל שהוא ייסגר אחרי שהשקעתם כל כך הרבה בצביעתו בחודש הארגון.
                                         אוהבת המון המון !!
הדר, קומנרית בדימוס.
 
שומרים על מסורת המשפחה
ביום חמישי שעבר נסענו סבא וסבתא, אבא ואסא ויהושע ואני לטקס הכנסת ספר תורה בישיבת הקיבוץ הדתי
במעלה גלבוע .
ספר תורה זה נכתב ע"י יהושע ברוכי ז"ל לזכר אשתו שרה ברוכי ז"ל לאחר פטירתה. מיום סיום כתיבתו נמסר הספר למשמרת לישיבת הקבה"ד בעין צורים כמקום אשר ביטא את הערכים בהם האמין ועל פיהם חי סבא יהושע ברוכי ז"ל.
לפני זמן מה, כאשר הוחלט על סגירת הישיבה בעין-צורים, התלבטו בניו להיכן להעביר את הספר והחליטו להמשיך בדרכי אביהם ולהשאיר את הספר בישיבת הקבה"ד, אך במעלה גלבוע.
טקס הכנסת הספר אורגן ע"י הישיבה והמשפחה והתכנית כללה שתי הרצאות בנושא החסידות שלאחריהן העברנו את הספר בשירה ובריקודים אל היכל בית-הכנסת של הישיבה ולאחר מכן סעודת מצווה ודברים מפי המשפחה.
מכיוון שהיה יום כל כך יפה, עצרנו בדרך למעלה גלבוע לתצפית ולקפה בהר ברקן. הגענו לישיבה לקראת 15:00, השארנו את סבא וסבתא להקשיב לשיעורים והלכנו לטייל בשבילי הקיבוץ. כמובן שהלכנו לראות את הרפת (מהטובות שברפתות הקבה"ד) ומכיוון שראינו שיש עוד זמן עד סוף השיעורים עשינו עוד סיבוב על רכס הגלבוע להסתכל על הנוף. בין לבין הופיע יהושע בתרגילי עמידת ידיים וגלגלונים בפני המוזמנים המאחרים שהמתינו בחוץ.
בסה"כ היה מזג אוויר נהדר והטקס היה יפה (אך טיפה ארוך). נהנינו לפגוש את המשפחה ולהשתתף בעוד פרק בהיסטוריה של משפחת ברוכי! 
שמוליק וכנרת ברוכי
 
 
 
מטעם הספרייה האזורית בבני עטרות
תתקיים בספרייה ביום שני   ט"ו בשבט, 9.2.09 בשעה 16:30.
     הסיפור: "פרח לב הזהב"
יסופר ע"י רפי מתיאטרון יורו.
מוזמנים – ילדים בני 3-7, הורים, סבים וסבתות.
מחיר כניסה לילדי חוץ- 10 ₪.
מומלץ ליווי הילדים ע"י מבוגרים בשעת סיפור.
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י רחל פלינט
אחות תורנית: אילנה פלינט – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
למתנדבים בעם !
בקשה שהגיעה באמצעות מזכירות הקיבוץ הדתי
שמי יאיר לסלוי, נקלט בקבוצת יבנה ועובד בבית ספר התיכון בקיבוץ.
בתפקידי במילואים אני משרת כמג"ד ביחידת חי"ר.
בגלל מצוקה של כוח אדם בגדוד ברצוני לפנות למתנדבים מקיבוצינו שרוצים לחזור לשרות מילואים פעיל.
הטלפון של יאיר לסלוי 050-6998321
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לכל בית בארות-יצחק.
אנשים יקרים וטובים ! תודה מקרב לב על כל העזרה והתנחומים על פטירת אבי היקר.
מי ייתן ונושיט יד אחד לשני רק בשמחות.
רעות שטרן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חופשה קצרה
לידיעת כל הנוגעים בדבר: 
בימים שלישי – חמישי הקרובים, ט"ז – י"ח בשבט 10 – 12 בפברואר אהיה בחופשה.
אלי ברמן / רכז מש"א
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ת ו ד ה !
אני מודה לכל המברכים אותי לקבלת התואר "דוקטור". המעוניינים לקרוא את המחקר יוכלו לקבלו ממני בדוא"ל. יש לשלוח אלי בקשה בדוא"ל ואשלח בחזרה באותה הדרך.
נחום ברוכי
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
"בוחרים אדום"
ההרשמה לטיול ביום הבחירות תסתיים במוצאי-שבת (מחר בערב). ההרשמה מחייבת !!!
ועדת תרבות
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שימו לב !
מהנהלת הכלבי מוסרים: כדאי להתכונן.
ביום שלישי הקרוב, לרגל יום הבחירות, יהיה הכלבי פתוח רק בבוקר בשעה 08.30 – 09.30
 
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
AtarimTR