ידיעון 2609 פר' יתרו

בס"ד י"ט בשבט תשס"ט
 
 
שבת קודש "יתרו"
 
 
17.03
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
17.10
מנחה, קבלת שבת, ערבית
     דרשת הרב בנושא:
 מה שמועה ששמע יתרו?
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
20.00
"שלום זכר" לכבוד הרך הנולד         לבית שרמן – במועדון
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.15 – 21.15
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
16.30
מנחה קטנה
 
 
16.30
נשים אומרות תהילים בבית לאה פרי'
 
 
18.03
ערבית, הבדלה,
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00
   שחרית ב' ה'                    05.50  
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - בועז פלדמן
   כיתות ד'-ו'  - שירה זבדי
           
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
 
חתונת אלישבע שפירא והוד בואר
 
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
20.30
התעמלות לנשים
התעמלות לנשים
בית שפירא
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
פיספסנו...
שוב ניצחה הפלגנות והביאה את הציונות הדתית אל סופה העגום.
כעת נצטרך להשליך את יהבנו על חובשי הכיפות שבמפלגות הגדולות (האם יש שם עוד כמה?)
ולא נותר לנו כנראה אלא להתפלל שלא נזדקק הרבה למילים "אמרנו לכם".
נחום
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • הטבע בגן "שחף" – יהודית סעדון
  • סיפורה של מטפלת אחת – סנגיטה
  • אנחנו "ירוקים" – יפת שדיאל
  • חביב אדם שנברא בצלם – אהרן סעדון
  • אסור להיות שווי-נפש – יונה ברמן
  • לא שוברים מסורת – נורית סוקו
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • בוועדת מינויים – פרד אדן
  • היו בחירות – המערכת
  • באסיפה – דינה אמיר
  • מה חדש בספרייה – אילנה לרמן
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
     נר זיכרון !
     אלעזר (לזר) לוי ז"ל – כ' בשבט תש"ס
     שמעון מאיר סלומון ז"ל – כ"ג בשבט תשס"א
     שלמה לוי ז"ל – כ"ד בשבט תשס"ו
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' יהודה הלוי
ר' יהודה הלוי (1074-1141) נולד בעיר טודלה שבספרד, בתקופת תור הזהב של יהודי ספרד. הוא היה תלמידו של ר' יצחק אלפסי (הרי"ף), ואחד מגדולי המשוררים והוגי הדעות היהודים בימי הביניים. לפרנסתו עבד כרופא, ועסק גם במסחר. בתו היתה נשואה לר' אברהם אבן עזרא (ראב"ע) - גם הוא מגדולי המשוררים והפרשנים של אותה תקופה. הראב"ע מזכיר את ר' יהודה הלוי פעמים רבות בפירושו למקרא.
ריה"ל היה עשיר, וזכה להערצה רבה בכל מקום שאליו נדד. מלבד שיריו הרבים, הוא כתב גם את ספר הכוזרי, אשר נועד להוות, כלשונו: "ספר תשובות לטענות נגד הדת המושפלת והבאת ראיות להגנה עליה". הספר כתוב כסיפור עלילתי על מלך כוזר שמחפש את הדת האמיתית, ולצורך כך מזמן אליו נציגים מדתות שונות, ואולם כמעט כל הספר עוסק בשיחותיו של המלך עם ה'חבר' - נציג הדת היהודית.
בסוף ימיו החליט ריה"ל לעלות לארץ ישראל, אך התעכב במצרים בדרכו - ולא ברור האם הספיק להגשים את משאת נפשו. האגדה מספרת כי ברגע שהגיע לירושלים ונישק את אדמת ארץ הקודש - בא פרש ישמעאלי ורמס אותו בסוסו.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
ריה"ל אמנם לא כתב פירוש למקרא, אך בספר הכוזרי הוא מתמודד עם שאלה יסודית מאוד העולה מפרשת השבוע. ר' אברהם אבן עזרא (בפירושו הארוך, שמות כ, א) כותב כי את השאלה הזו שאל ריה"ל גם את הראב"ע:
מדוע פותח הקב"ה את עשרת הדברות בפסוק: "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"? האם לא נכון יותר היה להתחיל בכך שהקב"ה הוא בורא העולם? תשובתו של הראב"ע עצמו, אגב, היא שאת בריאת העולם ואופן השגחתו של הקב"ה בעולם לא כל אחד יכול להבין, ואילו את יציאת מצרים כל ישראל ראו.
אבל ריה"ל מסביר את הדברים אחרת. בספר הכוזרי הוא שם את השאלה בפיו של מלך כוזר (מאמר א, יב). כאשר החבר מציג בפניו את יסודות אמונתו, הוא אומר שהוא מאמין בקב"ה שהוציאנו ממצרים והוליכנו במדבר והנחילנו את הארץ. שואל אותו מלך כוזר:
וכי לא היה לך לומר, אתה היהודי, כי מאמין אתה בבורא העולם ומסדרו ומנהיגו, הוא אשר בראך והוא המטריפך לחום חוקך?
תשובתו של החבר היא שאמנם דתות שמקורן בהגיון האנושי מבססות את יסודותיהן על תיאוריות שלא ניתן להוכיח, אבל הדת שלנו מבוססת בראש ובראשונה על מה שראו עינינו. כל אדם מאמין קודם כל במה שעיניו רואות, ואח"כ במה שהתברר לו ע"י ראיות חיצוניות. אנו אמנם מאמינים בכך שהקב"ה הוא בורא העולם, אבל יסוד אמונתנו הוא קודם כל במה שחוינו על בשרנו. בניגוד לדתות אחרות, אשר יסודות הדת שלהן בנויות על חזיונות של בודדים - הדת היהודית מבוססת על חויה של מליוני אנשים.
 
הרב ירון
 
 
 
הטבע בגן "שחף"
 
הגן שלנו נמצא במתחם גנים בתוך ריאה ירוקה בקיבוצנו ואנו חווים את הטבע בדרכים שונות.
בטיולים שלנו מדי יום אנו מתבוננים בפריחה השונה, לומדים את שמות הפרחים ולומדים שאת הפרחים לא קוטפים אלא רק מתבוננים בהם ונהנים מריחם. אבל יש יוצא מן הכלל: פרח החמציץ שאותו הילדים אוהבים למצוץ.
מתייחסים גם לצבעי הפרחים ולצורתם – עלי כותרת, עלי גביע, גבעולים וכו'.
בטיול אנו גם פוגשים עצים שונים ולומדים את שמותיהם. לאורך השנה אנו עוקבים אחרי הגזע, צמיחת העלים, הענפים, הפריחה והפרי. לומדים אם הפרי ראוי למאכל או לא.
בתקופת השלכת אוספים עלים יבשים שנשרו מהעצים ומתבוננים בצבעים השונים ובצורות המגוונות.
אנו מגיעים גם לשדות ועוקבים אחרי שלבי הגידול השונים – עיבוד האדמה, זריעה והתפתחות הצמחים.
הילדים מפנימים את המידע שהם סופגים ובבית "מלמדים" את ההורים.
אנו תמיד מדגישות את היחס לטבע – לא קוטפים, לא דורכים, כן מלטפים, מריחים וממששים.
הטבע מלווה אותנו יום יום לאורך כל השנה גם בשירים ובסיפורים.
ולסיום סיפור קטן: לפני כמה שנים יצאה משפחה של ילדה מהגן לטיול משפחתי. הבת רצה קדימה, עברה ליד פרח ואמרה לאביה: "אבא, זאת נזמית לופתת"! האב, שלא הכיר ולא ידע את שם הפרח נבהל, התבונן באמא וחשב שבתו מקללת אותו. לעומתו האם, שהיא מורה, התפעלה ואמרה: "את זה היא למדה בגן שחף".
אצלנו כל השנה "חג לפרח, חג ליער, חג לכל אילן".
יהודית סעדון וצוות גן "שחף"
 
 
 
גשם מאוחר
 
גשם מאוחר
זה חסד אחרון
של הטבע
על כל בשר.
 
גשם מאוחר
זו תקווה אחרונה
לחמלה
לרוויה ואמת
לכל יצור חי.
 
גשם מאוחר
זו הבטחה חרישית
שתקיף את כל היש
ותבשר טובות.
 
 
גשם אחרון
זה אתה
שמגיע מאוחר
אבל טוב כל כך
משחרר כל כך
ופותר
את כל כאבי הלב
כולם.
מעין ברמן
 
 
 
סיפורה של סנגיטה מנפאל – המטפלת של מרים פרייס
 
שמי סנגיטה. באתי לכאן מנפאל בהיותי בת 19.
הדודה שלי הייתה בישראל והיא המליצה לי לבוא לכאן כי הכירה אותי כנערה בוגרת שעוזרת למבוגרים במשפחתי.
כשהגעתי לישראל נשלחתי לקרית מלאכי שהייתה בעיני כמו מדבר בהשוואה לנפאל הירוקה. לא ידעתי לאן הגעתי. שני ימי העבודה הראשונים שלי היו ביום כיפור אצל אשה זקנה וחשבתי שאם זה יימשך כך אז עשיתי טעות כשהחלטתי לבוא לכאן. אבל למחרת בא בֶּני מהסוכנות שדרכה הגעתי לארץ והוא הביא אותי לכאן לקיבוץ. מלכתחילה הויזה שלי הייתה על השם של מרים.
אני פה כבר שנתיים וחצי והספקתי לחגוג כבר 3 ימי הולדת בביתה של מרים פרייס.
אנשים בקיבוץ שואלים אותי אם מרים נחמדה אלי ואני עונה שאנחנו מסתדרות יפה ביחד.
לעבוד עם מרים זה נהדר, אין רגע דל. מרים טובה אלי.
אנשים שואלים אותי אם אני הבת שלה וזה גורם לי להתגעגע הביתה למשפחתי. הם מאוד חסרים לי.
למעשה אני מרגישה פה כמו בבית. אינני אוהבת לנסוע לעיר שיש בה רבה רעש והמולה. בקיבוץ יש שקט ושלוה.
יש אוכל טעים ובשפע אבל זה לא דומה לאוכל אליו הורגלתי בנפאל. בנפאל אנחנו אוכלים אורז, ירקות, מרק וירקות כבושים. הארוחה שאותה אני הכי אוהבת בקיבוץ היא ארוחת הצהרים ביום שישי.
כשהגעתי לכן היה משקלי 54 ק"ג ובשנתיים שאני פה ירדתי עד 42 ק"ג. אני יודעת שמרים זקוקה לדיאטה אבל בשבילי זה לא כל כך טוב. אז התחלתי לבשל בבית עבור שתינו.
האוכל פה אמנם שונה אבל האווירה דומה מאוד בקיבוץ ובנפאל. כאשר יש טכס בקיבוץ כולם מתכנסים יחד – זאת קהילה, וכמו בכל קהילה גם פה יש בעיות. יחד עם זה יש עזרה הדדית וגם זה דומה למה שקורה בנפאל.
דבר נוסף ששמתי לב אליו הוא שבנפאל אנשים לפעמים מדברים אחד על השני אבל בישראל כולם מדברים על כולם ועושים הר מכל עכבר.
מעבר לכל זה אני שמחה להיות בקיבוץ ומודה על ההתעניינות בי.
אני רוצה להודות לסבתא חנה תשבי ששוחחה אתי והיא שהניעה אותי לכתוב על הרגשתי כאן.
כתבה באנגלית: סנגיטה / תרגמה לעברית: עדנה
 
 
 
 
לחן ויהונתן שרמן
ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
בהולדת הבן
אח לרוני ולבר
תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בזמנו
ולגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים
 
 
לא שוברים מסורת – אל הרינה ואל התפילה
לפני שנתיים כתבתי לידיעון ושיתפתי אתכם ברגשות שלי אחרי שבת פרשת בשלח, "שבת שירה".
אז כתבתי איך נולד רעיון שבת שירה בקיבוץ הדתי – שבת תנועה, שבת שתהיה מיוחדת, שבת של יחד, שיעורים, מפגשים, משפחות מתארחות ומארחות, יחד בחדר-האוכל בתפריט משופר – העיקר לעשות טוב על הלב. כל קיבוץ ומבנה השבת שלו. תמיד הרשמים היו נפלאים !! שבת של התרוממות רוח.
ואני תמיד הייתי גאה שאצלנו "שבת שירה" הייתה ונשארה מיוחדת. גם אם ניסינו, שינינו, תמיד לא ויתרנו.
החזקנו בחשיבות מקהלת החזנים לתפילות השבת. חגיגיות אמיתית.
אז סיימתי: "אני תפילה שנמשיך במסורת, נר לזכרו של מיכה רוזנטלר ז"ל (הוגה הרעיון) וגאווה לקהילה שלנו. היינו מודל לחיקוי".
לצערי השנה אחרי שבת שירה אני מרגישה שנפגעה גאוות היחידה שלנו.
דעו כי שבירת מסורת נעשית בקלות – לבנות אותה מחדש לא יהיה זה פשוט.
נורית סוקו
 
 
 
לעידית ואבנר סוקולובסקי
לסבתא וסבא נורית ויצחק סוקולובסקי
ולכל המשפחה
מזל טוב
בהולדת הבת-הנכדה
אחות להדס ולנעה
ברכנו אתכם בשם ה'
 
 
 
 
קול ששון וקול שמחה
אלישבע והוד נישאים
נשמח לראותכם משתתפים בקבלת הפנים, בחופה ובריקודים.
אי"ה ביום שלישי אור לכ"ד שבט, 17/2/09
קבלת פנים משעה 18:30
 
דוד, רחל ואלישבע שפירא
 
 
 
 
לא לקבל בשוויון נפש את נייר העבודה של מש"א.
פרנסה הוא לא יביא!
דברים שאמרתי באסיפה, בהתייחסותי לדו"ח מש"א שהובא בידיעון ונדון באסיפה השבוע
 
החלטתי לדבר באסיפה מתוך נייר שהכנתי לקראתה, כדי לא לגלוש וכדי לחדד את הנקודות שברצוני להתמקד בהן.
קראתי את דו"ח משאבי אנוש בנושא עבודה ופרנסה, ואני יודעת גם מיששכר שאכן עסקו בו בישיבות המזכירות. קראתי ושאלתי את עצמי מה נותן הדו"ח הזה שבנוי וכתוב בצורה מסודרת ומפורטת? הוא נותן אולי קצת יותר סדר בליווי העובדים, אבל הרי תכליתו להביא כסף? תכליתו לא רק להקים את החבר בבוקר ליום עבודתו כדי להעביר את היום, אלא בעיקר להביא כסף בסופו של יום!
השאלה אם יש בדו"ח הזה בשורה לפרנסה משופרת יותר בבארות יצחק.
אינני גורסת כמו יששכר שנלחם על קבלת החלטה של נקיטת סנקציות ודרכי ענישה למי שאינו ממלא את חובת עבודתו כמו שצריך. אני לא מוכנה שננקוט בענישה בינינו. אבל אני בהחלט חושבת שאי אפשר להסתפק בשום אופן בנייר הזה ולחשוב שממנו תבוא הישועה!
מדוע אינני חושבת שיש לנקוט בסנקציות כלפי חברים? כי כולנו רק בני אדם, ועל כן שום נייר לא יקים אותנו ליום עבודה מאומץ יותר או ארוך יותר כשפַּת הלחם מצויה יום יום בחדר האוכל ואיש אינו רעב כאן, תודה לאל. אף אחד לא יקום ויעבוד יותר ממה שעבד עד היום אפילו אם נחליט כך.  ועל כן- השיטה- היא זו שחייבת להשתנות!  השיטה שתאמוד באופן אמיתי את הכנסותיו של כל חבר, ותאפשר לנו, אולי, להרים את הראש מעל המים.
אני מתכוונת לכך שכל אדם יעבור תמחור של שווי עבודתו. הוא יֵדע ויהיה אחראי באופן אמיתי על הכסף שיביא מעבודת יומו והוא גם ירגיש את זה בכיסו. אני מוכנה לזה גם אם המשכורת שאני מביאה היום הביתה היא נמוכה. אבל אני יודעת ששנים רבות הבאתי הרבה יותר!
מכיוון שאני מודעת לכך שהכנסותיי נמוכות היום, על כן לקחתי על עצמי שלא להפריע את יום עבודתו של יששכר שותפי, וכשאני רצה בימות השבוע בין משפחות הילדים שלנו לעזור ולסייע, ברור לשנינו כבני זוג, שיששכר הוא היום המפרנס העיקרי ביחידה המשפחתית הקטנה שלנו. עליו מוטלת עיקר חובת פרנסתנו, ועליי - כל מה שקשור בליווי ילדינו ונכדינו וקרובינו האחרים, במשך שבוע העבודה. כך אנחנו מבינים היום, במצבנו ובגילנו, את יכולת ההתפרנסות שלנו כיחידה משפחתית, בהתחשב במבנה משפחתנו הרב-דורי, המתרחב והמפוזר ביישובים שונים מחוץ למקום. ושלא תהיה טעות, גם אני, כאמור, עובדת.
 
אחזור לעיקר הדברים:
אנחנו חייבים לשנות היום את שיטת ההתפרנסות בבארות יצחק. אנחנו חייבים להכניס את המרכיב של משכורות דיפרנציאליות.  הדו"ח המוגש לנו על ידי צוות מש"א מתאים רק למי שרוצה להאמין בו. אני לא רוצה ולא מסכימה בשום אופן לקבל אותו כדרך חיים לַהֶמשך, ואני מבקשת לשכנע חברים רבים ככל האפשר שאי אפשר להמשיך ככה ואי אפשר להישרד באופן הזה. אנחנו חייבים להרגיש באופן הכי אישי את המחסור בכסף, ולהתמודד אישית על כל אגורה. שכל אחד מאיתנו ירגיש את זה "על בשרו".
העובדה היא, שאנחנו בבארות יצחק לא מתאוששים מחובות של מיליונים אשר תלויים על צווארינו כל השנים. אני לא מוכנה להמשיך לחיות במצב שאנחנו משכנעים את עצמנו שכל אחד מאיתנו מתמודד.
זאת לא התמודדות להעביר כרטיס מגנטי או לרשום שעות עבודה מדי יום, ולתת לסוזי בסוף החודש נייר שמלאנו. ההתמודדות היא להביא תלוש שכר בסוף החודש ולהיווכח אם הרווחתי ואם זה מכסה את עלויות הקיום שלי. אנחנו עניים! אבל משחקים, ב"כאילו"...
אני מתביישת במצבנו הכלכלי שנמשך כבר שנים רבות עם מינוסים וחובות.   בעיניי זה חמור ביותר.
 
עד כאן הדברים שקראתי באסיפה לאחר שהכנתי וחשבתי עליהם בבית, טרם בואי לאסיפה.
 
אוסיף עוד שורות אחדות על הרגשתי באסיפה ולאחריה:
א) באסיפה שבה נדון דו"ח מש"א השתתפו רק כ-25 חברים.
ב) איש לא הגיב לדבריי, לא באסיפה ולא מאז שהסתיימה, ועד הבאת הדברים לידיעון.
האם כך נרצה להמשיך ולהיראות בעיני עצמנו?
 
אני הולכת היום בשבילי הקיבוץ בתחושות של עלבון וייאוש כה גדולים. בתחושה של מקום שהולך אחורנית במקום להתקדם. בתחושה שהיישוב מתנוון במקום לפרוח. גם אם דעותיי לא מקובלות על ציבור רחב פה (אולי), גם אז הייתי רוצה שתהיה לנו היכולת להגיב ולהזין בדעותינו זה את זה ולא להיסגר זה מפני זה.
אלו לא דברים ששלפתי אל הנייר באיזה הבזק רגעי. אלו דברים שמחלחלים בי זמן רב ואני מנסה לומר לציבור החברים כאן, שאם חלק מכם מרגישים תסכול ענק כמוני ומרגישים שאי אפשר כבר עם משחקי תקנונים בלתי רלוונטיים, עם בזבוזים שחברה שיתופית חוטאת בהם, ואם אתם ממש רוצים לנסות לשנות חוקים ותקנות קיבוץ מיושנות (בעיניי) לחיינו היום, אתם מוכרחים להשמיע את קולכם.
 
א) מדוע לא נילחם על הפרטת המזון? הרי אנחנו מסכימים ברובנו ששיטת ההאכלה היום היא בזבזנית מדיי ופחות ופחות מתאימה או רצויה לחלק גדול מאיתנו, והפרטה יכולה להיטיב לכולנו.
ב) מדוע לא נשנה באופן הכי זריז וחריף את שיטת ההתפרנסות שלנו, שהיא בפשיטת רגל ממש, ואינה מביאה את החבר למוטיבציה לעבוד ולהרוויח, וכך נמלא את הקופה המשותפת?
ג) אני מברכת על " הסדר בנים א' " שדורש מילדינו הבוגרים לצאת לעצמאות כלכלית ונותן להם כלים אמיתיים לחיים. אני תומכת בכל מילה שכתבו וטוענת כמותם שעלותו גבוהה מדיי.
ד) אני רוצה שנזמין משפחות צעירות ותוססות עם ילדיהם הקטנים, לבוא ולהיקלט פה במסגרת של תושבות. זה רק יעשיר ויחיה את קהילתנו.
ה) אני פונה אליכם, חברים שחושבים כמוני או מיואשים כמוני מהקיפאון ההולך ומקפיא אותנו, אנא הצטרפו לכיוון שאני מדברת עליו ותתלכדו איתי לקבוצת לחץ משמעותית שתשנה את דפוסי הקיבוץ, תשמור על ערכי קהילה בסיסיים ותביא יותר רווחה לנפש ולכיס?
יונה ברמן   
  
 
 
בוועדת מינויים
משוב חברים: השלמה, החלפה וחידוש ועדות
 
ועדת מינויים מסיימת כעת תהליך מקיף של מיפוי מצב הוועדות וצוותים בבארות יצחק.
התהליך כלל שני חלקים: קבלת משוב חברים מתוך דפים שחולקו להם, וביצוע סקר צרכים בין רכזי הועדות והצוותים השונים. קיבלנו בחזרה כמעט 50 דפי משוב מכלל החברים, כלומר כשליש מהדפים שחולקו. כתוצאה מכך, אנחנו יכולים לבדוק אלו ועדות/צוותים צריכים להשלים, אלו צריכים להחליף, אלו ועדות/צוותים שכבר לא קיימים יש לבחון את חידושם, ואלו ועדות חדשות יש לשקול להקים. 
להלן התוצאות המשוב:
 
השלמת ועדות/צוותים
*מספר חברים ציינו שרצוי שבוועדת דת תשב חברה.
 
החלפת הרכב ועדות/צוותים
*ועדת בריאות
*נציגים למזכירות המורחבת של הקיבוץ הדתי
*ועדת ביטחון
*הנהלת ענף המזון
*ועדת בטיחות
*אירוח קבוצות
 
חידוש ועדות
*ועדת ספורט
*ועדת שירותים
*ועדת עבודה
*ועדת בגירים
*ועדת בניין
*ועדת ביקורת
*מועצה – קרוב לעשרה משיבים הציעו לשנות את שיטת בחירת המועצה.
 
*היו הרבה קולות שקראו לחידוש ועדת חברים וקצת פחות שהציעו לחדש את הוועדה הכלכלית. 
הועדות האלו הפכו לחלק של המזכירות, אך כעת, כאשר פועלים להרכיב מזכירות חדשה, לא נראה לנו הזמן להתחיל לבחון שינויים.
ועדות חדשות
*ועדת סביבה - היו הרבה חברים שהציעו להקים ועדת סביבה כאשר חלק סוברים שתפקידה לטפל בסביבה ונוף הקיבוץ (נוי, שבילים, מבנים ציבוריים, וכו') וחלק ראו אותה כמטפלת בנושאים "ירוקים" כגון מחזור, חסכון במים, מודעות לסביבה, וכו'. כמו כן יכול להיות שרצוי שהועדה הזאת גם תטפל בנושא הבטיחות.
*ועדה לעזרה הדדית – לסייע לחברים בשמחות ולא עלינו בשכול.
 
בהמשך אנחנו נערכים לקיים דיון פתוח לציבור בנושאים אלו ובעקבות הדיון הזה ועדת מינויים תתכנס ותגבש הצעה לסבב נוסף של מינויים. כמו כן סביר שלאחר בחירת המזכירות החדשה יהיה צורך בסבב נוסף של מינויים.
 
כדי לאפשר למספר מרבי של חברים להשתתף בדיון הפתוח, הוא יתקיים בשני מועדים:
 
יום רביעי כ"ד בשבט 18.2.09 בשעה 21:00 במועדון לחבר
יום שני כ"ט בשבט 23.2.09 בשעה 21:00 במועדון לחבר
 
ועדת מינויים פונה ומעודדת את החברים להשתתף באחד מהדיונים ולהשמיע את קולם. 
חשוב שחברים יביעו את דעתם ועוד יותר חשוב לועדת מינויים לשמוע את דעותיהם של החברים. 
כמו כן, אנחנו שמחים להודיע שרשימת מעודכנת של הועדות מופיעה באתר של הקיבוץ: www.beerot.co.il.
                                                                                                          שבת   שלום,
                                          ועדת מינויים
 
 
ב ח י ר ו ת – בינתיים סוף...
כחלק מעם ישראל היושב בארץ קיימנו גם אנו את חובתנו האזרחית והצבענו בקלפי לבחירת מועמדינו לכנסת ה-18.   סה"כ בעלי זכות בחירה הרשומים בקלפי שלנו – 370.
להלן תוצאות הבחירות בקלפי מס' 001 בבארות-יצחק ובקיבוץ הדתי כולו.
 
המפלגה
מס' קולות
כאן
ב-%
מס' הקולות
בקיבוץ הדתי
הבית היהודי
129
49.43
2476
האיחוד הלאומי
24
9.20
938
הליכוד
42
16.09
1211
ישראל ביתנו
9
3.45
100
קדימה
30
11.49
402
ירוקים-מימד
16
6.13
 
 
683
העבודה
4
1.53
אחרים
7
2.68
סה"כ קולות כשרים
261
100.00
5810
 


יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה האם יש מצווה להשתתף בבחירות. סקרנו את הדעות השונות בעניין מינוי מלך בישראל, האם מדובר במצווה לכתחילה
או באילוץ שייגרם כתוצאה מכך שעם ישראל ירצה מלך ככל הגויים. משם עברנו לעסוק בשאלה האם שיטת הממשל הרצויה היא דווקא מלכות, או שזה יכול להשתנות. ראינו כי הוגי דעות שעסקו בשאלה זו הושפעו גם מההיסטוריה וממה שראו עיניהם בדבר מלכויות מתוקנות יותר או פחות.
לדעת הפוסקים שנקטו להלכה שאין עדיפות לשיטה מלוכנית, וכי גם בדרך של פרלמנט ניתן לקיים את המצווה של מינוי מלך, הרי שבבחירות ישנו מימד של מינוי מלך, וממילא השתתפות בבחירות היא חלק ממצוות 'שום תשים עליך מלך'.
לסיום עסקנו בשאלה עד כמה אדם אחראי למה שיעשה הנציג שבו הוא בחר. ראינו תשובה של האדמו"ר מאונגוואר (שעוסקת בבחירות בארה"ב) ובו הוא אומר שיש להשתתף בבחירות למרות שבכך אתה שולח אדם שלא בהכרח יפעל לפי ההלכה, וזאת משתי סיבות:
1. משום איבה, שהרי אם תצא הוראה גורפת דוקא במדינה כמו ארה"ב שלא להשתתף בבחירות, יגרום הדבר לנתק גדול בין הקהילה היהודית לשאר העם.
2. מפני שכשאתה לא בוחר, אתה בעצם מקדם אדם אחר - אשר יכול להיות רע בהרבה מהאדם שאותו רצית לבחור. הבחירות, לפעמים, אינן בין טוב לרע אלא בין רע יותר לרע פחות, וממילא עלינו לדעת גם איך לבחור את הרע במיעוטו.
מספרים על ה"חזון איש" שהוא נשאל האם יש מצווה להשתתף בבחירות והוא השיב שכן. שאלו אותו: "אתה מתכוון שזו ממש מצווה כמו אכילת מצה?" ענה ה"חזון איש": "לא, אני מתכוון שזו ממש מצווה כמו אכילת מרור"...
 
בשיעור השני נכונה לנו הפתעה, רופא השיניים שלנו ד"ר דרור בן-ארי עסק בציונות עכשווית. בעזרת הדגמות שיתף אותנו בפעילותו כממיין משלחות נוער של תנועת "הצופים" למחנות קיץ בחו"ל, בחיפוש אחרי שגרירים שידעו להציג את עמדות מדינת ישראל, להיות מדריכים מובילים לרעיון הציוני. שמחנו לשמוע, מניסיונו, כי הנוער של היום הינו אחראי מאוד, ציוני, מסוגל לעמוד במשימות מורכבות ובקיצור נוער מצוין.
החיבור לפרשת השבוע "בשלח" היה דרך אפיון ארבע קבוצות התנהגות שונות. לאחר יציאת בני-ישראל ממצרים כאשר הם עומדים לפני ים סוף ומאחריהם רודפים אותם מצריים, ניתן לחלק את התגובות: קבוצה אחת הם חסרי הזיקה - מפחדים ורוצים לחזור אחורה אל הסבל והעבדות המוכרת. קבוצה שנייה - אלו שמתכנסים לייאוש ולא פועלים. קבוצה שלישית - מתלוננים 'מקטרים' אבל לא רוצים לחזור, ממשיכים עם כולם אבל צועקים ומתישים. קבוצה רביעית - אלו הלומדים את המצב ועושים: "דבר ... ויסעו" מבינים שהעשייה הנכונה היא בתנועה שתביא להתקדמות ולפתרון.
סיימנו בשאלת מחשבה, מהפתרון אפשר שנבין ונזהה את הציונות שלנו:
מתי הייתה הפעם הראשונה בה הרגשת גאווה לאומית?
 
בשבוע הבא ד"ר עליזה זיידמן שהייתה נחלאית אצלנו וכיום מנהלת מח' פנימית בבי"ח "השרון"
בנושא: רפואה ואתיקה
 
 
מהאספה  (ט"ו בשבט תשס"ט 9.2.2009)
 
1. שנת לימודים תורנית / משימתית לפני או אחרי השירות הצבאי / הלאומי.
ועדת הצעירים הביאה לפנינו השלמות למערכת ההחלטות שכבר אושרו באספה. השאלה העיקרית שעמדה על הפרק הייתה: באיזה סכום מממן הקיבוץ שנת לימודים תורנית או שנה משימתית - שתיהן לפני השירות הצבאי/לאומי או אחרי סיומו?  הצעת הוועדה והצעות חליפיות פורסמו בידיעון לפני שבוע.
הוחלט: 
שנת לימודים אחת אינה ע"ח מענק הלימודים, אלא ממומנת ע"י הקיבוץ. העלות המקסימלית תהיה בגובה 12,000 ש"ח. מעבר לסכום זה יממן הבן את ההפרש. גובה הסכום יעודכן כל שנה לפי העלות הממוצעת במוסדות אלה.
הוועדה מוסמכת לדחות בקשות שעלותן חורגת מהמקובל.
כל ההוספות והשינויים בהחלטות בנושא שנת לימודים / משימתית לפני השירות או אחריו חלות על בנים רווקים בלבד (כמובן – המעוניינים), החל משנה"ל תש"ע.
 
2. דו"ח משא בנושא עבודה ופרנסה.
על פי החלטת המזכירות מסר אלי ברמן, מנהל מש"א, דוח מצב על תעסוקת החברים.
נושא שהעסיק את צוות מש"א ואת המזכירות בישיבות רבות הוא עמידה לקויה של חברים (אלי נקב במספר) בחובת העבודה והפרנסה.
במבוא לתקנון העבודה (אושר באספה ביוני 2004) כתוב:
כל חבר חייב על פי תקנון הקיבוץ להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתו ולתרום את חלקו בענפי הייצור, השירות, המינהלה או בעבודה מפרנסת מחוץ לקיבוץ - הכל לפי החלטות מוסדות הקיבוץ ובהתאם ליכולתו של החבר/ה.כל חבר יעבוד עד גיל 70 . זוהי חובה וגם זכות.
אלי דווח שהמזכירות דחתה את ההצעה לנקוט בסנקציות נגד חברים המתרשלים במילוי חובותיהם בתרומת עבודתם לקיבוץ.
עוד מדוח מש"א – ראה בידיעון מהשבוע שעבר (מס' 2608)
 
מהדברים שהושמעו באספה:
- הסתייגות מהסעיף בתקנון העבודה שהוסיף ש"ע לנשים מגיל 60 עד גיל הפרישה לפי חוקי המדינה (אספה יוני 2004 פרק שעות עבודה וחופשות).
- להקפיד על ניסוח ברור בפרסום הנחיות מש"א.
- לקיים דיונים מעמיקים בטיב נוהל חיינו השיתופיים שגורמים לליקויים שהוזכרו ופוגעים במוטיבציה לתרום לכלל וגם בהכנסותינו.
- ציפייה מהמזכירות ליישם את תקנון העבודה ביתר תקיפות. לא להשלים עם אי מילוי חובות חבר בתחום העבודה.
רשמה: דינה אמיר
 
חדש בספריה
 
מחשוב ההשאלה
 
בימים אלה אני מתחילה להשתמש במחשב להשאלת הספרים. ההעברה תיקח זמן ותידרש קצת סבלנות מצד הקוראים, אבל בסופו של דבר נכניס את הספרייה למאה ה-21. קבלנו בעזרת המועצה האזורית את המאגר של הקטלוג הממוחשב של מרכז ההדרכה לספריות, הכולל את כל הספרים שיצאו לאור בארץ במשך 60 שנה. מאגר זה (הנמצא על דיסק שעלותו 3000 ₪) מאד מקל על רישום הספרים במחשב ומזרז את מחשוב הספרייה.
מעבר לסבלנות מצד הציבור, דרוש גם שתוף פעולה שלכם. במחשוב ההשאלה אין צורך בכרטיסים ולאט לאט הם יעלמו מהספרים. אי לכך לא ניתן לשאול ספר כשאינני בספריה. לא תהיה לי לאפשרות לדעת שמישהו לקח ספר אם אין כרטיסים. לכן אני מבקשת בכל לשון של בקשה לא להוציא ספרים או סרטים כשאינני נמצאת בספריה. נוסף על ימי שני וחמישי אחה"צ אני נמצאת בספרייה כמעט כל יום (חוץ מיום ד') בסביבות הצהריים ואפשר לשאול ספרים או להחזיר.
אני מודה לכם מראש על שתוף הפעולה.
 
ספרים חדשים- שבט תשס"ט
ספריית מבוגרים
1.        הריקוד של סוניה- היסלופ, מחברת האי של סופיה.
2.        בית הספר ליופי של קאבול- סיפור אמיתי.
3.        גרין קארד- רם אורן.
4.        אלה שמצילים אותנו- קשור לשואה.
5.        הבעל- דין קונץ.
6.        בגין 1913- 1992.
7.        לאכול להתפלל לאהוב- סיפור מסע אישי לשנוי החיים.
8.        זעקת הטווס- על יהודיה באירן.
9.        אהבה אסורה בפטרבורג- בן- דוד.
10.     צבעוני ארבע- גיורא רום. על השבי.
 
ספריית הילדים
1.        חיט מעיל וספור- שלמה אבס.
2.        מלך הילדים- סיפורו של לוין קיפניס.
3.        הרוזן ממונטה קריסטו )
4.        שלושים וחמישה במאי  ) שלוש מהדורות חדשות של ספרים קלאסיים.
5.        הרפתקאות תום סויר   )
6.        גלי נולדה למעוד וגלי מלכת החיוכים.
7.        משימה עולמית(4): סרי לנקה.
8.        הסנדלר והגמדים- האחים גרים.
9.        מסעו של קריסטופר קולומבוס.
10. כלב רע, מארלי!
 
סרטי DVD
1.         עוץ לי גוץ לי- ההצגה המצוינת בתיאטרון קאמרי.
2.         פליקס מגלה את העולם.
3.         אדונית התבלינים- מבוסס על הספר.
4.         הטייס.
אילנה לרמן
-          5 -
 
קומפוסטר
 
"בערוגת הגינה מסביב לחבית עמדו לרקד כרוב עם כרובית".
זוכרים? שירו של ח.נ. ביאליק אותו שרנו עם הגננת כשיצאנו לעבוד בגינה.
בעצם, מה לחבית בגינה? מה יש בה ומה היא מכילה? למה היא נמצאת בגינה?
חבית, בשונה מכל הדברים הירוקים הצומחים בגינה, עשויה מחומר אחר, עץ, מתכת או פלסטיק.
במונחים של איכות הסביבה היא בעצם חומר זר, אם כי שימושי למדי.
משהו הדומה לחבית מותקן מזה זמן מתחת לעץ התות בצד השביל המוליך אל ביתנו.
טוב, אגלה לכם סוד נוסף: אני התקנתי אותו שם במצוותה של בעלת הבית שלי.
בתוך מיכל זה אנו ושכנינו נייצר קומפוסט לשימוש בגינות שלנו.. הקומפוסט הוא זבל אורגני המיוצר באופן מלאכותי מתערובת שיירים שונים של מזונות, צמחים ושאר שאריות ירוקות, הנערמים לערימה וניתנים לתהליך של התפרקות וריקבון. למעשה אנו מפרידים את השאריות הירוקות שלנו בבית משאר האשפה הביתית שאנו מייצרים השכם והערב.
את המודעות של אשתי לזבל הקומפוסט היא גוררת איתה עוד ממקום הולדתה בקיבוץ שדה-אליהו. שם הפעילות הסביבתית מפותחת ביותר. בנוסף לענף כלכלי גדול של ייצור זבל אורגני ישנם גם חברים רבים שמכינים את זבל הקומפוסט בגינותיהם הפרטיות.
ההחלטה לממש את הנושא באופן מעשי התגבשה כשעפרה ראתה מודעה בנושא בעלון המועצה האזורית שלנו.
עפרה: "ראיתי גם מודעה נוספת במרתף המשרדים ממנה התברר לי שמנחם שניאור מחזיק מיכל כזה במחסן המועצה שעליו הוא אחראי. מנחם הסביר לי את דרך השימוש בקומפוסטר והשתכנעתי. אז נוספה גם האפשרות לרכישת מכשיר כזה בסבסוד המועצה האזורית. וכשזה רצוי אז למה לא לשתף גם את השכנים?
פיתרון סביבתי או לא? פניתי לשכנותיי ועניינתי אותן בהצעה לרכוש מיכל כזה במשותף וההיענות הייתה חיובית."
דבורה ריניץ: "קותי ואני באופיינו אנשים עם אורינטציה ירוקה. אצלנו בבית ממחזרים הכל. גדלתי באזור כפרי כך שאהבת הטבע וההקפדה על שמירת איכות הסביבה טבועה בי מילדות. בעצם הייתה לנו תכנית לקנות מכשיר כזה בעצמנו וכשעפרה "נפלה עלי" עם ההצעה הזאת כמובן שהיא גילתה אצלנו אוזן קשבת וההסכמה הייתה מיידית."
מילכה מיור: "תמיד חשבתי שמחזור הוא רעיון חשוב, הן מהאופי הסביבתי והן מסיבה חינוכית. צריך זמן להתרגל ולזכור להפריד את הפסולת הירוקה מהכללית. בעיקרון הסכמתי לשתף פעולה בתנאי שהשותפות שלי תסתכם בכך שאביא את הפסולת הירוקה שלנו ואת הלוגיסטיקה אני משאירה לעפרה....
בגדול זה מתחיל לעבוד ונקווה שגם אנו וגם הגינות נצא נשכרים."
אסתר פורשר: אחרי מרדף מתיש סוף סוף יש תוצאות. את אסתר הצלחתי לדובב לאחר מארב בחדר האוכל. מי שמתרוצץ כל הזמן צריך גם לחדש את מלאי האנרגיה. בעצם רק אחרי ששיחררה את פומית הטלפון הנייד מפיה שמעתי גם את דעתה.
"חינוך בנושא האקולוגי הוא עניין של השקעה. שינוי הרגלים הוא נושא קשה בפן החינוכי, אבל חשוב להנחיל את הרעיון בעיקר לדור הצעיר, ולהדגיש את התמורה שנקבל מהעיסוק בכך. כשאני מוסיפה את חלקי אל תכולת המיכל אני עושה זאת בשיתוף עם ילדיי."
חשוב לזכור: ייצור קומפוסט הוא תהליך ממושך הדורש סבלנות והתמדה וכן טיפול במערכת ותשומת לב במהלך הייצור. את התכולה יש לערבב מפעם לפעם תוך כדי הוספת אדמה או עלים. אבל כמו שאמרנו, איכות הסביבה מחייבת שינוי הרגלים, סבלנות והתמדה. כמו בחינוך, כשמצליחים והתוצאה חיובית, כולם יוצאים נשכרים.
הביא לדפוס בשם השכונה: יפת שדיאל.
 
 
חביב אדם שנברא בצלם
לפני חמש שנים החילונו בישיבות פתח-תקווה במימוש של חלום: הקמת מסגרת חינוכית לילדים הזקוקים לחינוך מיוחד.
אלפי ילדים בעלי לקויות שונות כמו תסמונת דאון, אוטיזם, קשיים מוטוריים ופיזיולוגיים אינם מוצאים את מקומם בחברת בני גילם.
פתחנו מסגרת חינוכית שבה לומדים תלמידים מכל גווני החברה - דתיים, חרדים וחילונים – ללא כל הבדל.
ביום חמישי הבא כ"ה בשבט 19.2.09 אנו מקיימים ערב התרמה לכבוד תכנית השילוב.
האירוע הייחודי יתקיים בתיאטרון "נא לגעת" בנמל יפו.
כמה מלים על האירוע:
המרכז כולל את תיאטרון הבית של קבוצת שחקנים חרשים-עיוורים ובית קפה ייחודי בו מקבלים שירות ע"י מלצרים חרשים.
קבוצת התיאטרון מעלה את ההצגה "לא על הלחם לבדו". אורחי הערב ייהנו מקבלת פנים בבית הקפה, אותה יגישו מלצרים חרשים אשר התקשורת איתם תהיה בשפת הסימנים. לאחר מכן תיערך ההצגה שהיא חוויה אמנותית מסוג שטרם ראיתם.
מחירי הכרטיסים לערב ההתרמה: כרטיס זהב – 1,000 ₪.
                                             כרטיס בשורות הראשונות – 500 ₪
                                             כרטיס בשורות האחרונות – 350 ₪.
השגתי הנחה עבור חברי הקיבוץ המעוניינים שיתבקשו לשלם רק 200 ₪.
                                                                             בתודה מראש לכל התורמים,
אהרן סעדון / בשם ישיבת פתח-תקווה  
 
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
א ז כ ר ה
ביום רביעי הקרוב, כ"ד בשבט 18.2.09 בשעה 18.30
נקיים בבית שפירא אזכרה במלאת שלושים לפטירתו של אבא-סבא צבי לווינגליק ז"ל.
הציבור מוזמן !
משפחות ספיר ולווינגליק
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י יששכר ברמן
אחות תורנית: אריאלה פלדמן – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
משנה מקום משנה מזל
 
המשרד החדש של אליעזר שפיר נמצא מאחורי גן חרוב ("תפארת" לשעבר, בשכנות למשרד המעון והפיזיוטרפיה).
טלפון חוץ – 03/9375010           טלפון פנים – 953          פקס – 03/9375015
דואר אלקטרוני shafir@avrot.co.il
אנו מאחלים לאליעזר הצלחה במקום החדש ועוד שנים רבות בבריאות טובה ובפעילות ברוכה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&נסיעה טובה
לגדעון שטרן שסיים בהצלחה את לימודי הנהיגה וקיבל רישיון. סע בזהירות ורק לדברים טובים !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם בא – הלוואי שיימשך !
השבוע בשעה טובה שוב פקדו אותנו גשמי ברכה בכמות של 21.2 מ"מ ובסה"כ עד סגירת הגיליון 210.5 מ"מ.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
נהגים, שימו לב!
החל מיום ראשון בכל כלי הרכב הגדולים שלנו אפשר להסיע 8 נוסעים + נהג, בסה"כ 9 נפשות.
כל מי שנושא רישיון נהיגה מסוג ב' ומעלה רשאי לנהוג בכלי רכב אלה (לפי תקנות משרד הרישוי כלי רכב אלה נקראים "משא אחוד" ולא אוטובוס זעיר).
                                                           נסיעה זהירה ובטוחהושבת שלום,
עפרה פארן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בוחרים דרום
ביום הבחירות יצאנו בשני אוטובוסים מלאים אנשים, נשים וטף, לטיול באזור בו היה ביתנו בעבר.
אחרי שרבים מאתנו מילאו את חובתם האזרחית שמנו פעמינו דרומה לאורך כביש החוף.
ביקרנו בכמה אתרי הנצחה מעניינים וכמובן בבארות-יצחק הישנה.
לצערנו, בגלל מיעוט הגשמים, לא זכינו לראות בפריחת הכלניות, אבל בכל זאת היה טיול נחמד ומעניין.
תודה לנחום על ההדרכה, תודה לועדת תרבות על הארגון ותודה לקיבוץ עלומים על האירוח בצהרים.
המערכת תשמח לקבל לידיעון הבא כתבות מפורטות על הטיול.
ע ד נ ה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מוועדת קליטה
בשבת נארח את משפחת קופלוביץ - דקלה (30), שי (33) וילדיהם - ינון בכתה ב', עילי בן השנתיים ולוטן בן 4 חודשים, משערי תקווה.    דקלה סיימה תואר שני בייעוץ חינוכי ועובדת בתיכון בת"א. שי מנהל רשתות תקשורת והוא מנהל תמיכה בחברה בינלאומית.   ברוכים הבאים !
AtarimTR