ידיעון 2610 פר' משפטים

בס"ד כ"ו בשבט תשס"ט
 
 
שבת קודש "משפטים - שקלים – מברכין החודש"
 
 
17.09
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
17.20
מנחה, קבלת שבת, ערבית
   
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.15 – 21.15
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
16.30
מנחה קטנה
 
 
16.30
נשים אומרות תהילים- בבית לאה פר'
 
 
18.09
ערבית, הבדלה,
 
 
 
בית מדרש "אבות ובנים"
 
הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו השבת.
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ו'                    06.00
   שחרית ג' ד' – ראש חודש   05.45    
   שחרית ב' ה'                    05.50  
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - דקלה שניאור
   כיתות ד'-ו'  -  שורי אמיר
           
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
18.30
הפנינג ראש חודש אדר
בית האיכר
19.30
20.30
התעמלות לנשים
התעמלות לנשים
בית שפירא
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
 
לא יתקיים שעור ניצוצות מהדף היומי
 
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
  
תמיד בבית
לפני 50 שנה נרעש ונפחד ובעיקר נרגש לפני העלייה לתורה לקריאה ביום בר-המצווה והיום שוב נרעש
ונפחד ונרגש לכתוב לידיעון.
כבר קרוב ל-24 שנים שאני לא נמצא פיזית בקיבוץ אבל נשמתי עדיין שם.
אני מקפיד, מאז עזיבתי, לחגוג את שבת בר המצווה - פרשת משפטים - בבית בקיבוץ אצל אימי (לאה ברמן).
לנוער הצעיר שגדל ומתחנך בקיבוץ אני רוצה לאחל ביום זה שגם הם בעוד יובל שנים ירגישו כך אל "הבית".
 
עקיבא ברמן.
 
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • תגובות – שולי גל, אלי ברמן, דוד פורת
  • כלניות, כלניות – סהר (גל) לומרמן
  • העץ בגננו קרס – נורית סוקו, לאה ברמן
  • מתיק המכתבים
  • הצצה אל העבר הרחוק – נחום ברוכי
  • תרבותנו – ועדתרבות
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • מוועדת מינויים – פרד אדן
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
 
 
     נר זיכרון !
     יפה דגני ז"ל – ב' באדר א' תשנ"ז    
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' יעקב בן הרא"ש - בעל הטורים
ר' יעקב בן אשר (1269-1343) הוא בנו של רבנו אשר, מגדולי הפרשנים והפוסקים בימי הביניים. עיקר פרסומו בא בזכות ספר ההלכה המקיף שהוא כתב, ובו הוא סידר את כל ההלכות הנוהגות בזמן הזה בארבעה חלקים, אשר הוא קרא להם ארבעה טורים.
אורח חיים - העוסק בחיי היום יום: השכמת הבוקר, תפילות, ברכות, שבת ומועדים.
יורה דעה - העוסק בהוראות היתר ואיסור, שחיטה, ע"ז, כיבוד הורים, אבלות, נדה וכו'.
חושן משפט - העוסק בענייני משפטים:נזיקין, קניין, שכנים וכו'.
אבן העזר - העוסק בענייני ה'עזר כנגדו': קידושין, כתובות, גירושין וכו'.
ר' יוסף קארו, שכתב פירוש על ספר זה בשם 'בית יוסף', והרמ"א שכתב גם הוא פירוש על אותו ספר בשם 'דרכי משה', חיברו אח"כ על בסיס ארבעת הטורים האלה את ה'שלחן ערוך' עם ה'מפה', שהוא ספר ההלכה המחייב של רוב קהילות ישראל עד עצם היום הזה.
מלבד ספרו ההלכתי, כתב ר' יעקב בן הרא"ש גם פירוש לתורה המורכב משני חלקים: בחלק הראשון בכל פרשה הוא כתב גימטריות וענייני מסורה, ובחלק השני הוא כתב פירוש ארוך ומקיף. ואולם, בשלב מסוים הודפס החלק הראשון של כל הפרשות בנפרד, והוא נודע כפירוש 'בעל הטורים' על התורה, וכך הוא גם הודפס בחומשים של מקראות גדולות. פירושו הארוך, לעומת זאת, שהיה עיקר ספרו, התפרסם הרבה פחות.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
מתוך פירושו הקצר: את הפסוק הראשון בפרשה דרש בעל הטורים בראשי תיבות:
וחייב אדם לחקור הדין.  הדיין מְצֻוֵּה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט,   אם שניהם רוצים.  
תשמע שניהם יחד מדברים.  לא פני נדיב יהדר, התנכר מהם.
מתוך פירושו הארוך: הפסוקים העוסקים בדיני השומרים לכאורה סותרים את עצמם. בהתחלה כתוב: "כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ... אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ", כלומר שבמקרה של גניבה השומר צריך להישבע ופטור מלשלם. אבל אח"כ כתוב: "כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר... וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו" - ומשמע שבמקרה של גניבה השומר צריך לשלם!?
מסבירים חז"ל שהפסוק הראשון עוסק בשומר חינם אשר אינו מקבל תמורה בעבור השמירה שלו, ולכן פטור מלשלם במקרה של גניבה, והפסוק השני עוסק בשומר שכר.
כותב בעל הטורים שבגלל זה הפסוק הראשון עוסק דוקא בדוגמאות של כסף וכלים, ששמירתן לא דורשת מאמץ, ולכן בד"כ מפקידים אותם בחינם, ואילו הפסוק השני עוסק בבהמה, ששמירתה כלולה בטורח רב, ולכן נהוג לשלם על כך, והשומרים הללו מוגדרים כשומרי שכר, ולכן במקרה של גניבה הם יצטרכו לשלם.
 
הרב ירון
 
  
ת ג ו ב ו ת
(מה אין, ובעיקר) מה יש לנו בקיבוץ – תגובה ליונה
עצוב לי לשמוע עד כמה את מתוסכלת. אדם צריך להיות מרוצה ומסופק במה שהוא עושה ובמקום שבו הוא חי ועליו לעשות כל דבר אפשרי שביכולתו כדי להביא את עצמו למצב של סיפוק.
לשנות את המקום בו אתה חי - זו אחת האפשרויות. השאלה אם זה הוגן כלפי מי שחי לידך. תבדוק ותוודא שגם הוא רוצה בזה, אם כן - לכו על זה, טובת שניכם עדיפה על התסכול, זה ברור. וכשיש לך יותר משכן אחד, כששותפים למקום שבו אתה חי עוד כמעט 200 חברים שהם בעלי אותן זכויות וחובות שלך - אז העסק כבר יותר מורכב, אבל אפשרי לברר אם אחרים רוצים כמוך, ואם כן - לכו על זה.
אני רק תוהה אם הרוב רוצה את זה היום.
אם הפרטת מזון מייצגת את הרצון לשנות - אז הרוב הכריע פעמיים שלא רוצים. לכן אני לא יודעת מניין את לוקחת את הנתון שהבאת לגבי המזון "הרי אנחנו מסכימים ברובנו".
אני לא שוללת אפשרות שיום אחד הרוב כן ירצה את השינוי הזה, ואז יהיה עלי להחליט איפה אני בתמונה הזאת. בכל מקרה, כמו כל אדם בעולם, אני כפופה ליכולות שלי בתנאים של המקום שבו אני חיה. כיום בתור חברת קיבוץ רוב הכסף שלי נמצא בקופה הגדולה שמממנת לי את הבית, האוכל, הבריאות, החינוך, לימודי ההמשך שלי ושל ילדיי, החתונות של ילדיי ועוד - כל הדברים הגדולים. התקציב הפרטי שלי קטן מאד ומאפשר לי להחליט רק בדברים הקטנים של חיי – טיול, שמפו, קורנפלייקס, ממתק שבת, מגפיים וכו'. יש לזה חסרונות ויש לזה יתרונות.
דוגמה ליתרון: כשהבת שלי רצתה ללמוד באולפנא די יקרה, הגשתי בקשה לועדת חינוך והיא הלכה ללמוד שם. חברה שלה מביה"ס הקודם מאד רצתה ללמוד שם ולא יכלה, כי ההורים לא יכלו להרשות לעצמם לשלם סכום כזה.
דוגמה לחיסרון: אני רוצה לאכול מזון יותר בריא ואורגני אבל בקיבוץ יש מה שיש (ברוך ה'!) ואף אחד לא יממן לי אוכל אחר. את רוצה - תקני לבד.
ככה זה בקיבוץ, ככה זה בעולם - בכל מקום יש יתרונות וחסרונות. צריך לראות את התמונה הכוללת.
 
לגבי השיטה של הפרנסה, אני חוששת שזה לא בשיטה אלא בגישה. לא שהשיטה עובדת באופן מושלם, הלוואי שכן, הרי זה אחד היסודות של הקיבוץ: "נותן כפי יכולתו". יש בה חסרונות וההתפרנסות בשיטה זו בעייתית בחברה שרואה את העולם מנקודת מבט פרטית של "מה אני מרוויח בשביל עצמי ובשביל משפחתי". אבל גם אי אפשר להגיד שהיא לא עובדת, הרי בפירוש הובהר שהרוב המכריע כן עובד את השעות שהוא חייב וכן רושם.
הגישה שאת מייצגת, אם הבנתי נכון, אומרת:  חברים, כמו רוב האנשים בעולם גם אנחנו לא מסוגלים לעבוד למען קופה משותפת, אנחנו זקוקים לתגמול כספי שיגרום לנו לקום בבוקר לעבודה ואפילו ברצון.
זו גישה שמאפיינת את הקיבוצים המתחדשים. אין בה שום פסול והיא יכולה לעבוד בתנאי שהרוב מעוניין בה.
בגישה הזאת מתאים לומר מה שאמרת "יששכר הוא היום המפרנס העיקרי ביחידה המשפחתית הקטנה שלנו" וגם אני יכולה לומר "בעלי מכניס עשרות אלפי שקלים בחודש, אני לא צריכה לעבוד". 
הקיבוץ שבו אנו חיים כיום המציא גישה אחרת: חברים, אתה ואני והוא ניתן מה שאנחנו יכולים כדי שיהיה לכולנו יותר והקופה המשותפת שלנו תגדל. ובתור חברה שיתופית נוכל גם לפעול למען הזולת, למען המדינה, למען מי שרק זקוק לנו, נבנה חברה אכפתית ותומכת שביכולתה ליצור הזדמנויות חברתיות, ערבות הדדית ברמה גבוהה, חוויות שיכולות להתממש ביצירה שיתופית שכזאת.
בגישה הזאת אי אפשר לומר מה שאמרת, כי בעניין הפרנסה אנחנו לא יחידה משפחתית קטנה אלא משפחה גדולה שבה כל מי שיכול לעבוד עושה כמיטב יכולתו, לא רק למען היחידה המשפחתית הקטנה שלו אלא למען כולם. גם למען אלו שלא יכולים לעבוד מסיבות בריאותיות או זקנה וכדומה, וגם למען אלו שלא רוצים או לא משתדלים או לא חושבים שצריך. מהצד של "הנותן כפי יכולתו" זוהי רמה גבוהה של צדקה. מהצד של מי שלא עובד את השעות שלו זהו ניצול, חוסר אכפתיות ופגיעה. זה לא תקין וצריך לטפל בתופעה הזאת ואני מלאת הערכה לעבודתו של רכז מש"א שבעצם צריך לעמוד מול חבר ולומר "אתה צריך להביא משכורת גבוהה יותר". זה לא פשוט.
 
יונה, אני מקווה שלא הרבה אנשים בקיבוץ חשים תסכול, ייאוש ועלבון כפי שאת מתארת. אני אישית עברתי תהליכים שונים בחיי בקיבוץ, היו לי רגעים קשים ואפילו, בהבזקים של רגע, רציתי לעזוב כמה פעמים, אבל בהסתכלות רחבה המודעת גם לכל מה שיש לי ולא רק למה שאין לי אני מרוצה וגאה שאני חיה בקיבוץ שמרני, שמסוגל להתעלות מעל הרדיפה הפרטית אחרי הכסף. אני שמחה להיות שייכת לקהילה שמבוססת על ערכים, לחברה שמודדת את האדם לפי יכולות וכישורים ואישיות ולא לפי התואר והמשכורת והמרצדס, לתרבות שהחקלאות נחשבת בה יוקרתית ושיש לה חיבור לאדמה ולארץ. אני גאה להיות חלק מאנשים שונים ומגוונים שחיים יחד עם אכפתיות זה לזה ובמעורבות הדדית. כל אלו לא סיסמאות אלא דברים שקורים ממש בחיינו היומיומיים מאז שהומצא הקיבוץ ועד למאה ה-21 והלוואי שעוד הרבה יותר!!!
אז כל עוד אנחנו מסוגלים אני בעד שנמשיך את המפעל הנפלא הזה, את הייחודיות הזאת, עם כל הקשיים והחסרונות, ונמשיך ליישם את כל הדברים היפים והייחודיים שמצדיקים את קיומו של הקיבוץ. אני מאמינה שאנחנו בהחלט מסוגלים.
שולי
 
 
לסבתא וסבא נעמי ויהושע קורן
שפע ברכות בשמחת בת-המצווה
של הנכדה ע ד י
בת מירי וזאבי קורן בפתח-תקווה
ולתת עליכם היום ברכה
 
 
 
עשר הערות למאמרה של יונה
 
1. אקדים ואומר שכבר באסיפה האחרונה בה נדון נושא מש"א הגבתי על הצעתה של יונה לשכר דיפרנציאלי.
טענתי אז, ואני טוען גם היום, שמעבר לשכר דיפרנציאלי מעביר את הקיבוץ כולו לשינוי מוחלט באורח-החיים שלו, כולל ערבות הדדית, שיתוף, שוויון וכו'. אין שום אפשרות, וגם המציאות הקיבוצית בארץ תומכת בקביעתי זו, שקיבוץ ימשיך להיות בדיוק אותו קיבוץ אלא שהשינוי יהיה רק של מעבר לשכר מדורג (דיפרנציאלי).
2. אדגים את דבריי: אנו חיים היום במציאות של ערבות הדדית ברמה גבוהה מאוד. חבר שחולה ח"ו, או נזקק, זוכה לסיפוק צרכיו מכח חברותו בקיבוץ שיתופי. ייתכן שהערבות כבר היום גדולה מדי ואולי יש מקום לבדוק אותה. ברור לי שכאשר יש הפרטה של השכר, האינטרס הקובע הוא דאגתו של הפרט לעצמו, והוא ישאל את עצמו, ובצדק, מדוע עליו לערוב לחברו הנזקק במקום שהמדינה תעשה זאת כשם שהיא עושה ביחס לכל הנזקקים במדינה.
3. במאמרה של יונה נכתב משפט, אולי כשגיאה, לפיו אם נעבור לשכר דיפרנציאלי נשפר את מצב הקופה הכללית המשותפת. ברור לי, כשם שברור בכל הקיבוצים ש"עברו את הרוביקון", שבקיבוץ המתחדש (השם עצמו טעון בדיקה) משתפר מצבם של פרטים (לא של כולם) אך לא הקופה המשותפת.
4. אני מבין את תחושתה של יונה בקשר למצב הקשה בו שרויה בארות-יצחק נוכח קשייהם הכלכליים של מפעלינו ונוכח הקשיים לצמוח, אולם אני לא מרגיש עליבות. יש מספיק נושאים בהם אנו חזקים וטובים ולא אמנה את כולם: הנוי לא רע, הסולידריות בין החברים טובה, המשימתיות (התרומה לחברה בארץ בתחומי קליטה) בכל מה שקשור לנו – טובה מאוד. (המשבר באולפן לעברית, שהיה דגל חשוב שהנפנו במשך שנות דור, אינו פרי יוזמה שלנו אלא של המצב בארץ ובסוכנות היהודית).
5. בנושא הקליטה: קיבלנו החלטה אסטרטגית להעדיף קליטת משפחות ובני זוג של בנינו ובנותינו על לפני תושבים. תהליך הקליטה אינו פשוט וכרוך גם באכזבות, אך הוא מתקיים ויש בו הצלחות. אם נרצה להמשיך להתקיים כקיבוץ שיתופי אין לתהליך זה שום תחליף. הקביעה שאנו מעדיפים תושבים משמעה שהחלטנו לקבל את השינוי לקיבוץ מתחדש.
6. בימים אלה ממש יושבת ועדת מינויים להרכבת המזכירות החדשה. רק מזכירות שתונהג ע"י חברות וחברים בעלי השקפה שיתופית חזקה תאפשר שמירה על בארות-יצחק כקיבוץ שיתופי.
אמר פעם מי שאמר ששיתוף, כמו נישואין, צריך לתחזק כל הזמן, אחרת הם מתפרקים.
7. היכרותי עם עולם העבודה והפרנסה מפגישה אותי עם מקרים קשים של ניצול לרעה של השיתוף – כך היה בעבר וכך זה גם בהווה. אנו במש"א נגד הפעלת סנקציות, אבל יש סנקציה אחת חזקה שהציבור צריך להפעיל: דעת קהל נגד אותם חברים. אסור לנו לקבל כמובן מאליו שעלינו להמשיך בדרך השיתוף אם לא יעמדו אחריה חברים רבים שרואים בדרך זו ערך חשוב ולא רק מקלט מפני תלאות הקיום (ובלשון הקיבוצית: אם מרבית התומכים בשיתוף יהיו כאלה שיש להם יותר מדי מה להפסיד מההפרטה). אם לא נבחר שוב בדרך השיתוף ונקבל מרצון את עול השיתוף בתחום העבודה בעיקר, הרי שכדאי לשקול ברצינות את הצעתה של יונה.
8. אנו מתקרבים לימי הפורים עליהם נכתב ונאמר "קיימו וקיבלו היהודים". זו הייתה קבלת תורה ולא רק מתן תורה כמו שהיה בסיני, שם כפה הקב"ה עלינו הר כגיגית לקבל את התורה.
9. בעבר דנו בנושא והוחלט לא לשנות.
  
10. כפי שציינתי באסיפת החברים: מרבית החברות והחברים נושאים בעול ועובדים קשה – מי יותר ומי פחות. צריך לזכור זאת בעת הדיון. חשוב גם לזכור שהמשבר של התעשיות שלנו אינו קשור לירידה במוטיבציה לעבודה של חברינו, שמרביתם עובדים קשה לשיפור המצב.
אלי ברמן / רכז מש"א
 
 
יאוש אינו תכנית עבודה
איני מסכים לרוב קביעותיה החד-משמעיות של יונה. לא עם "רובנו מסכימים ש..." ולא עם הפתרונות שנראה לה "שיביאו מזור ומרפא לכל תחלואינו".
אני מסכים שבנושא העבודה יש לעשות יותר מאמץ ולהשקיע מחשבה כדי להגיע לפתרונות מקוריים על מנת למקסם את התפוקות. אבל ראינו קיבוצים שיוצאים ממשבר כלכלי וחברתי בצורה שיתופית וראינו אחרים שבוחרים בפירוק השותפות.
אני מעדיף להתמקד בעשייה ולכן אדווח הפעם בנושא של שיפורים בהתארגנות צוות החתונה הקבוע.
במשך מספר שנים השקענו – צוות החתונות יחד עם צוות החשמלייה – בשיפור תאורת החוץ, במטרה לשדרג נושא זה מחד, ולחסוך בעלויות ובעבודה קשה של החשמלאים וצוות החתונה מאידך.
למעשה מותקנים עמודי תאורה קבועים ב "גן האירועים" המקומי שלנו בדשאים סביב חדר-האוכל. חסל סדר התקנת גרילנדות ומה שנותר לנו זה רק להדליק ולכבות מפסקים.
צוות ה"דקורציה" בראשות אסתר פורשר ולאה שוהם יחד עם חברות נוספות ממשיך בעבודה ומוסיף חידושים מדי פעם.
ביוזמת הצוות שיפצנו את מראה הכניסה הראשית לחדר-האוכל. השקענו בהחלפת התקרה הפנימית והתאורה בגגון הכניסה וציפינו את המעקה בעץ. עבודה זו בוצעו ע"י מיודענו מנחם אאולה בפיקוח צוות הבנייה המקומי.
כל הצוות הקבוע שמח עם המשפחות המאושרות ומציע בהמלצה חמה במיוחד לקיים את כל החתונות אצלנו.
יש לנו את גן האירועים היפה ביותר באזור ומובטח יחס חם ואוהד, כולל טיפול פרטני בכל הדרוש, יעוץ מקצועי של אנשים מנוסים, וכל זה ללא תשלום.
המזון המוצע עומד בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים במיוחד. נמליץ לכם על רב מקצועי, מדהים ורגיש.
לרשותנו עומד סלון לשמלות כלה ומכון לאיפור מקצועי.
בואו אלינו ולא תתאכזבו.
להזמנות: דוד 050-2574268      אסתר: 050-7537136
                                                                                                           שבת שלום,
דוד פורת
 
 
 
 
"כלניות, כלניות, כלניות אדמדמות אדמוניות..."
 
הכלנית היא כנראה הפרח המוכר והבולט ביותר בארץ. השם שלו ניתן לו בזכות הפרח שלו המתהדר ככלה וגם בעקבות השם התלמודי כלוניתא. תרבויות שונות מיחסות לכלנית חשיבויות שונות- בתרבויות הרומאיות השתמשו בכלנית כתרופה לריפוי כאבי ראש ושיניים. בתרבויות אחרות זר כלנית על זרועו של חולה שימש כתרופה של מכשפים ואצל הערבים הכלנית משמשת כסגולה להטלה של תרנגולות.
אצלנו בקיבוץ הכלנית מקשטת לנו את הדשא בשלל צבעים, כבר מספר לא מועט של שנים ברציפות.
אז מהי הכלנית בעצם?
הכלנית היא גיאופיט. גיאופיט הוא בעצם איבר אגירה. ישנם מספר סוגים של איברי אגירה, למשל בצל ופקעת. לכלנית יש פקעת. הפקעת נמצאת מתחת לאדמה (אפשר לדמיין אותה כמעין בצל או צנון) והיא אוגרת כל מיני מינרלים שהצמח צריך.
אז יש פקעת שנמצאת מתחת לאדמה ואוגרת מזון לצמח. עד שמגיע הזמן שבו הצמח מרגיש שהוא יכול להתחיל להצמיח את עליו אל מחוץ לאדמה. מתי זה קורה? אצל הכלנית זה יתחיל באזור דצמבר/ינואר, תלוי בסוג החורף. לאט לאט תתחיל הכלנית להצמיח עלים ואח"כ גבעול וכשתצא שמש נעימה מחוץ לעננים יתחיל גם לפרוח הפרח.
פרח הכלנית מתקיים רק למספר שבועות. הוא ייפתח עם עליית הטמפרטורה (בבוקר) וייסגר לעת ערב.
צבעי הכלנית הם שונים ומגוונים – הצבע נקבע גנטית כאשר הגן החזק יהיה כמובן האדום. בחלקים שונים בארץ יתפתחו צבעים שונים של כלנית. למשל באזור הדרומי נראה רק כלניות אדומות (זה קשור גם לקרקע שממנו צומחת הכלנית) , ככל שנתחיל להצפין יותר נמצא גיוון יותר גדול של צבעים. האזור בו נמצא את המגוון הכי גדול יהיה באזור הכרמל.
לצבעי הפרחים בכלל והכלנית בפרט חשיבות גדולה. זה הפרסום שהם עושים לעצמם. האביב הוא זמן לא קל לפרחים לפרסם את עצמם ללקוחות שלהם. ממש כמו סוף עונה בקניון יש הרבה תחרות. הכלנית צריכה למשוך את הקונים, המאביקים, לבוא אליה.  איך היא תעשה את זה? בדיוק כמו ש-FOX עושים בשבילנו- פרסום. הכלנית הוא פרח מרשים, יפיפה, האבקנים שלו בולטים. המאביקים, שהם בדיוק כמו הצרכנים של החנות, יהיו דבורים, פרפרים, חיפושיות, ציפורים ואחרים. הם יבואו אל הפרח במטרה ללקק את הצוף הטעים או האבקנים ובדרך, על רגליהם (בדרך כלל), יידבקו האבקנים. המאביק יעוף לפרח אחר ושם יגיעו המאביקים לעמוד העלי. המאביקים ימשיכו בשלהם אך גרגר האבקה שהם הביאו מפרח אחר יתערבב עם גרגרי האבקה של הפרח הזה ובתהליך של רבייה ייווצרו לנו פה זרעים.   לזרעים האלו חשיבות רבה .
ברגע שהמאביק האביק את הכלנית היא תגמור את חייה על פני חוץ (על אדמתיים) ותהפוך לפרי שבתוכו יהיו הזרעים. מהכלנית הזאת תישאר רק הפקעת שתפרח בשנה הבאה. לכל זרע יש פוטנציאל ליצור פקעת חדשה. מכל זרע יכולה בעצם לצמוח כלנית חדשה.
הזרעים שהתפזרו יתחילו ליצור פקעת חדשה ומפה מתחיל תהליך ארוך שאותו אנחנו רואים כבר בדשא שבקיבוץ.
בשנה הראשונה ינבע מהזרע עלה קטן שעוד לא יפרח. לרוב הכלניות ייקח לפחות 3 שנים עד שתיווצר פקעת מספיק גדולה שתוכל להפריח כלנית יפה ומרשימה. זאת הסיבה שבכל שנה נראה על הדשא מספר גדול יותר של כלניות.
 
אז למה החוק "אסור לקטוף את פרחי הבר"?
העובדה הקיימת היא שכלנית שנקטפה לא בהכרח תהרוג את הפקעת. זאת אומרת שאולי תוכל לפרוח שם כלנית חדשה בשנה הבאה.
כשחוקקו את חוק הגנת פרחי הבר הגנו, ובצדק, על המינים הבולטים והיפים של ישראל- מזה אפשר לעשות רייטינג וזה יתפוס. לכן הבליטו את הכלנית והרקפת למרות שיש עוד הרבה פרחים חשובים ופחות מוכרים שלא הגיעו ללוגו, פרחים שנמצאים בסכנת הכחדה גדולה יותר מהכלנית.
אבל מה? ברגע שקטיף הכלנית הופך להיות אינטנסיבי מצבה של הכלנית יתחיל להיות קריטי. הכלנית בונה על מספר פרחים מסוים שצומח בכל שנה, ויחד עם זה משקללת את שלל הסכנות הטבעיות שיכולות לעמוד בדרכה. היא לא משקללת את סכנת הידיים הקוטפות ובעצם אין לה דרך להתמודד איתם. אז היא נכנסת לבעיה. בשונה מהסביון שכמעט מכל זרע שהוא מפזר יכול לצמוח סביון, לכלנית ייקח הרבה הרבה יותר זמן עם הרבה יותר סיכונים.
ולכן נכנס החוק האוסר על קטיף הכלנית. חוק חד וברור שאוסר על קטיפת פרח מוגן גם אם הוא לא נדיר. זאת כדי למנוע מציאות שבה הכלנית תהפוך מפרח מצוי ויפיפה לפרח נדיר בתוך זכוכית במוזיאון לטבע.
סהר גל
 
נ.ב.
חשבתי שיהיה חשוב לידע את הקיבוץ שהמסלול שהלכנו בטיול חנוכה , נחל אורן, מלא בשפכים ובביוב מדלית אל כרמל ועוספיא. אי אפשר לטייל היום בחלק גדול של הנחל. זה ממש עצוב. הזיהום התחיל מתקלה ברשתות הביוב וממשיך בחוסר אמצעים כלכליים לתיקון התקלות.
אז הנוף, האוויר והטבע שאנחנו נהנינו ממנו השתנה מאוד בזמן שעבר...
 
 
 
 
העץ בגננו קרס
קיבוס, גנן הנוי הדגול של קיבוץ סעד, מורנו ורבנו, הלך לעולמו.
קיבוס ז"ל היה מודל לחיקוי לדורות של גנני נוי בכלל ובמגזר הקיבוצי בפרט.
גננים רבים באו לקבל עצה ממנו. הוא היה מקצוען אמיתי.
כשדיבר על הצומח שבגן נצצו עיניו. איזו אהבה הייתה לו. הוא שמר על הגן מכל פגע: חפירות, בנייה, שיפוצים וכו'. בפיתוח גן חדש הקפיד בלי פשרות להיצמד למפה על פי תכנון האדריכל.
לאה ברמן: עבדתי בהדרכתו בשנים 1956 – 1973 ולמדתי ממנו הרבה. הוא היה בעל ידע רב ומאוד נעים הליכות. בשנים האחרונות העביר את השרביט לדור הצעיר כשהוא מלווה את הגן ב"שלט רחוק" אבל מאוד קרוב.
לנו הגננים הותיקים הוא יחסר בנוף הגנני-מקצועי שלנו.
לאה ברמן, נורית סוקו

 

הצצה על העבר הרחוק

"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" (קהלת א' 9)
על רקע הדיונים האחרונים באסיפה ועל דפי הידיעון כדאי לספר שכבר היו דברים מעולם.
הקטעים הבאים מצוטטים מתוך "דעות", ביטאון בארות יצחק בנגב.
רעיון תורה ועבודה ראה בקבוצה את התא היסודי לחינוך הפרט ולהגשמת הסוציאליזם ביחסים שבין אדם לאדם.
ברם, הדעות נחלקו כיצד יכולה המסגרת החברתית לפעול על הפרטים שבתוכה:
החבר אליעזר ברוננגרבר התלבט בשאלה זו: '... מודה אני בעובדה שקרו מקרים של אי ציות, אולם על הדרך לתקנם יש חילוקי דעות... החיים הקיבוציים הם צורת חיים ולא מוסד לחינוך חבריו... אנו התלכדנו לגוף אחד מתוך רצוננו הטוב, כדי לבנות את ביתנו... אין מקום לעונשין אלא לברור השאלה, האם חבר זה יכול למצוא את מקומו בקבוצה.'
על כך השיב אברהם הרשקוביץ: 'אמנם נכון, אין אנו מוסד חינוכי, אבל מסגרת חינוכית אנחנו צריכים להיות... ההבדל בין שני אלה הוא בזה שבעוד שהמוסד מכוון לחינוך אחרים, הרי בקבוצה מתחנכים החברים בינם לבין עצמם... אם ניתן ל'מפיר' להתחמק פעם או פעמיים מתגובה, קיים חשש שכעבור זמן לא נוכל להשתלט על העניינים...'
חנה ברוך (הירש) הרחיבה את משמעות תיקון הפרט באמצעות המסגרת. לדעתה הקבוצה הדתית חייבת לדאוג להשכלה הרוחנית של חבריה, השכלה שתשפיע על הרמה הרוחנית הכללית השוררת בה: 'ואם ישאלו השואלים: מה נוגעים לנו, לפועלים בעלי ההכרה, לעובדי אדמה פשוטים, עניינים כגון ליטוש המחשבה... אל נא נשכח שיש לנו, לחברי התנועה הקיבוצית, מלבד השאיפה להשתרש בקרקע ולעבדה, ערכים אחרים הדורשים התעמקות מחשבתית... כי כל בן אדם מאמין וכל שכן הרוצה ללכת בדרך התורה, צריך לעיין הרבה וללמוד... ולהגיע לביסוס האמונה... יש לאפשר השתלמות מרוכזת עד הגיעו ליסוד זה שהקבוצה תקבע לה לחיוני...'
מנחם קסטנבאום (ערמון) הרחיב עוד יותר את חובות הציבור לקידום הפרטים שבו. הוא ביקש להטיל על הקבוצה גם את האחריות להשתלמות מקצועית והומניסטית, גם כשאין למשק צורך מיידי בנושא הנלמד. לדעתו, '... מתוך אחריות, אין להסתפק בידיעות קלושות... אלא יש ללמוד למען דעת... בהנחה שהקבוצה מעוניינת בהרמת ההשכלה הכללית, יש צורך במוסד (ועדה)... אשר עליו החובה לייעץ לחבר בענייני מקצוע... על הועדה לקבוע הרצאות לחברים הזקוקים להשכלה כללית... קביעת שעות לימוד מטעם סידור עבודה... לעזור לחברים המעוניינים במקצוע גם ללא צורך מיידי עבור הקבוצה... לדון בהשתלמות גם כשאין אנו זקוקים לה כלל, למשל אומנות...
הביא לדפוס: נחום ברוכי
 
 
טיפים לשמירה על איכות הסביבה
* חסכו בנייר. לצמצם בשימוש לא עולה כסף,
 אך מאד אפקטיבי: חוסך כסף, עצים
 וטיפול בפסולת.                                * אספו מי גשם, במיוחד ממרזבים,
                                                   והשתמשו בהם – למשל להשקייה
                                                   בתוך הבנין, לשימוש תכוף.
מתיק המכתבים
Yom Hooledet samayach  everyone at Beerot Yitschak on 66 years of continuous and glorious growth.  May Kibbutz Beerot Yitschak  continue to be a "green spot in a grey world".
Chazak oo barooch.. I wish I could have been at BY last year to celebrate your joyous 65th.
Kol toov
Jerry (Yakov) Blank
N.B.  Thank you, rav todot, for emailing to me every week the gilyon from BY. I love reading the stories and learning about the activities that go on day to day.
Please give my best regards to 2 dear friends, Moshe & Tova Resnick, at BY , and their family.
 And thank you, Edna, for a great  gilyon. Again "rav todot".
Shalom oovrachah
 
יום הולדת שמח לכולכם בבארות יצחק לרגל 66 שנים של גידול מפואר ומתמיד. יתן ה' וקיבוץ בארות יצחק ימשיך להיות "נקודה ירוקה בעולם אפור". חזק וברוך.
הלוואי ויכולתי להיות אתכם אשתקד לחוג אתכם 65. כל טוב !    
                                                                                                               יעקב (ג'רי) בלנק.
נ.ב. רב תודות על משלוח הידיעון מדי שבוע בדוא"ל. אני אוהב לקרוא את הסיפורים וללמוד על מה שקורה יום יום. בבקשה מסרו דרישת שלום חמה לשני חברים יקרים, משה וטובה רזניק ומשפחתם. ותודה לך עדנה על הידיעון הנהדר. שוב רב תודות. שלום וברכה.
 
 
 
לסבתא רבתה עדינה וולף
לסבתא וסבא מלכה ויגאל אנגלנדר
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת הנין-הנכד
בן לנילי ורונן מולכו בקיבוץ גונן
לסבתא רבתה לאה ברמן
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת הנינה
בת לעידית ורפי זיקרי
נכדה לחנה ועקיבא ברמן
בברכת למען ייטב להם ולבניהם
 
 
לסבתא רבתה וסבא רבה מרים ואליעזר תגרי
שפע ברכות בהולדת הנינה
נכדה לנחמה ושמחה קניגסבוך
בת לנגה ואלי ברק
טוב ינחיל בני בנים

יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה של נתינת שלום איש לרעהו. ראינו כי בעבר היו אומרים שלום תוך כדי אמירת שם ה', כפי שעשה בועז בשדהו, והייתה זו תקנה מיוחדת שלצורכה התירו להשתמש בשם ה'. ואולם, ראינו כי בעצם גם היום, כשאנחנו מברכים האחד את השני לשלום, אנחנו מזכירים את שם ה' כי המלה 'ש-לום' היא אחד משמותיו של הקב"ה.
מכאן עסקנו בשאלה האם מותר לברך אחד את השני לשלום בבית המרחץ, והאם מותר לקרוא לאדם שזהו שמו. ראינו כי ישנם פוסקים שאסרו את הדבר, אך ישנם פוסקים שכתבו שאם האדם אינו מתכוון לשם ה' אלא רק לפירוש הידוע של המלה שלום, כפי שמצוי פעמים רבות גם בתנ"ך ובתפילות, אין זה שמו של הקב"ה, ומותר לומר זאת גם בבית הכסא ובבית המרחץ. ואולם, כתבו הפוסקים שאכן ראוי להחמיר ולהשתמש במלים אחרות או בשפות אחרות ולא להזכיר את המלה עצמה, שכן אותה מלה משמשת גם כאחד משמותיו של הקב"ה.
 
הרב צחי הרשקוביץ ענה בשיעורו על השאלה מה חשיבות עצתו של יתרו ולמה פרשה זו נכתבה בתורה לפני מתן תורה. יתרו רואה כי משה עסוק עם העם מבוקר ועד ליל. לשאלתו עונה משה כי העם בא אליו לשלושה דברים: " לדרוש אלוקים", "ושפטתי", "והודעתי את חוקי האלוקים". כדי להקל על משה יתרו מציע לו כי ימנה תחתיו שופטים והוא - משה - יעסוק רק בדברים הגדולים.
ואכן משה ממנה שופטים ונשאר לשפוט את הדברים הקשים (להבדיל מהקטנים). ואולם, בניגוד למה שמקובל לחשוב, משה מקבל מיתרו רק את הפן החיצוני של הצעתו, ולא את העיקר. הרעיון של יתרו היה שמשה ישמש מתווך בין העם לאלוקים ולא יתעסק במשפטים אלא רק במקרים חריגים מאוד. אבל משה אומר שתפקיד המשפט העברי אינו רק להסדיר את מערכות היחסים בין האנשים כי אם להביא את נוכחותו של הקב"ה לכל סדרי החיים ולא רק בדברים הגדולים.
סיפור יתרו נכתב בתורה לפני מתן תורה כי תכליתה של התורה היא ללמדנו שהקב"ה נוכח בכל. חייבים לקבל את השראת השכינה לפני קבלת התורה. תכליתו של המשפט העברי אינה למצוא פתרון בלבד אלא למנוע את היווצרות הסכסוך, לעקור מהשורש את הרע.
 
 
בשבוע הבא נלמד עם הרב אהרל'ה מאירוביץ, ראש אולפנת צפירה
בנושא: המשמעות האמונית של החטא
 
 
 
ת ר ב ו ת נ ו
ראש חודש אדר
צוות הרפת שלנו זכה כבר לפני למעלה משנה בפרס מטעם מחלבות "טרה" בנושא איכות החלב.
לרגל הזכייה אנו מוזמנים לחוג יחד בהפנינג שיתקיים ב"בית האיכר" ביום רביעי הקרוב, ראש חודש אדר.
כל הפרטים בדף המצורף לידיעון ועל הלוח בכניסה לחדר האוכל.
 
באזאר צדקה
יתקיים השנה במסגרת חגיגות פורים – בליל פורים אחרי קריאת המגילה במסגרת "שוק פורים".
כל יוזמה או רעיון לדוכנים בשוק – ע"י משפחות, ענפים, קבוצות ילדים וכו' – יתקבל בשמחה.
לדוגמא: עוגות ומאפים שונים, הפעלות, חפצים יד-שנייה, ועוד עוד – והכל לצדקה !
 
פרטים נוספים על תכניות חג הפורים יפורסמו בהמשך.
 
לנשים: נא לרשום ביומן ולשמור את התאריך: יום רביעי, אור לראש-חודש ניסן, 25.3.09 . פרטים יבואו !
ועדתרבות
 
 מוועדת מינויים
הדיון הפתוח הראשון בנושא ועדות בבארות יצחק התקיים ביום רביעי.  למרות מיעוט המשתתפים הדיון היה פורה ומועיל.  להזכירכם, הדיון הפתוח הבא יתקיים אי"ה ביום שני כ"ט בשבט, 23.2.09 בשעה 21:00 במועדון לחבר.  כולם מוזמנים!!!  מי שנמנע ממנו להשתתף בדיונים יכול למסור את הארותיו/הערותיו לאחד מחברי ועדת מינויים בבעל פה או בכתב.
                                                                                             שבת שלום,
ועדת מינויים
****************************************************************************
נשים וקודש
שילוב נשים בחוויה הדתית לאורך הדורות
יום עיון לזכרה של פרופ' חנה ספראי ז"ל במלאת שנה לפטירתה.
יום חמישי ב' באדר 26.2.09    בשעות 09.30 – 18.00
ב"יד בן-צבי" בירושלים
כל הפרטים על לוח מודעות תרבות בכניסה לחדר-האוכל
***************************************************************************
טיפים לשמירה על איכות הסביבה
* לפני צילום מסמכים והדפסה במחשב חשבו: האם צריך?
 היש דרך אחרת? אם אתם מצלמים – בדקו אם אפשר
 לצלם בפחות כהה ולצרוך פחות דיו.
                                        * יש סוגים של מחסניות דיו למכונות צילום                
                                          ולמדפסות שאפשר למלא שוב או למחזר.
                                          בדקו לפני שאתם משליכים לפח וחפשו
                                          כאלה בקנייה הבאה.
****************************************************************************
לזוג הצעיר אלישבע והוד בואר
לנישואיכם
להורים רחל ודוד שפירא
ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
תזכו לבנות בנין עדי עד
 
 
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י נחום ברוכי
אחות תורנית: ברוריה לנדה – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
קול ששון וקול שמחה       קול חתן וקול כלה
** ברכות חמות להורים אסתר ושלמה פורשר, ולעמית – עם הודעתו המשמחת על החלטתו להינשא לענבל סימון מקיבוץ שלוחות.
** ברכות חמות למיכל ויוסי וידרמן עם הודעתו המשמחת של גד על החלטתו להינשא לאריאלה מאירסדורף מפתח-תקווה.
שנזכה כולנו לעוד שמחות רבות.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
עננו בורא עולם !
השבוע זכינו שוב למנת גשם צנועה של 12.5 מ"מ ובסה"כ בינתיים 223.0 מ"מ.
תוך כדי סגירת הגיליון החל המטר לרדת ואנו מקווים לגשמי ברכה בשבת זו ממש כפי שכתוב.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& 
נסיעה טובה
לנעמה גל שעברה בהצלחה את מבחן הנהיגה וזכתה ברישיון. סעי בזהירות ורק לדברים טובים.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חופשה נעימה
אני יוצא לחופש בשבוע הקרוב. בהעדרי ימלא את מקומי בשרברבות עוזי פלדמן 050-5945196
דוד פורת
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הבעת תודה
רוב תודות ואהבת אין קץ לכל החברים שטרחו, עזרו, שאלו, התעניינו, שמחו בשמחתנו והביעו ברכה בעצם נוכחותם.
נבקש מריבון העולמים שיבורך קיבוצנו בשמחות רבות ונזכה אף אנו לשמוח, לשמח ולהשפיע על זולתנו אנרגיות חיוביות ונביעה מפכפכת של רגשות טובים כפי שהושפעו עלינו סביב אירוע לידתו ובריתו של בננו שקד-ברוך.
                                                                                    בברכת "בימיו יבוא גואל"
משפחת שרמן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
AtarimTR