ידיעון 2612 פר' תצווה - זכור

בס"ד י' באדר תשס"ט
 
 
שבת קודש "תצוה - זכור"
 
 
17.20
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
17.30
מנחה, קבלת שבת, ערבית
          דרשת הרב
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
19.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.45 – 21.45
13.00
מנחה גדולה, קריאת "זכור"
15.45
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
16.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
 
 
17.00
מנחה קטנה
 
 
18.19
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
 
שימו לב לשינוי זמן סעודת ליל שבת וזמן מנחה קטנה!
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00   
   שחרית ב' ה'                    05.50  
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - שמוליק ברוכי
   כיתות ד'-ו'  - מילכה מיור
           
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
 
פורים
 
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
19.30
20.30
התעמלות לנשים
התעמלות לנשים
בית שפירא
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
 
 
השבוע הייתה לי ולבתי חן הזכות להשתתף בהכתרה של "רבנית פורים" שהתקיימה באולפנית "ישורון" בפ"ת, בה לומדת בתי יובל.
כמידי שנה בחודש אדר נהוג באולפנית להכתיר בת אחת שהיא "רבנית פורים", שתפקידה לנהל את בית הספר למשך השבוע בו חל פורים, לקבוע תקנונים מיוחדים, ולהחליט החלטות שכמובן קשורות לשמחה ולחגיגה של החג. ערב ההכתרה הוא ערב שהוא כולו מופע ענק בו מעלות כל בנות שכבת י"ב הצגה שכל כולה הכנה בלעדית שלהן, ללא טיפת עזרה מצד גורם מבוגר כלשהו. זה כולל: תפאורה, תלבושות, בימאיות, כוריאוגרפיות, רקדניות וכמובן השחקניות עצמן. בערב זה בחרו הבנות להעלות את ההצגה- "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".
הצגה נוגעת ללב עם המון מסר כפי שכולנו מכירים.
אין מילים לתאר את החוויה הגדולה שעברנו. פשוט לא יאומן. הרגשנו, חן ואני, כאילו זה עתה מועלית בפנינו הצגה טובה ב"הבימה".    חזרנו הביתה שיכורות ולא מיין...
                                                                              חג פורים שמח לכולנו
לאה ריידר.
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • תגובות – יחזקאל אלידע, דוד פורת
  • זכויות הקשיש – אברהם פולובין
  • ברוח פורים – אלי ברמן
  • בקיבוץ הדתי – משלחן הדובר
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • מצוות מש"א – אלי ברמן
                                       כלבו דף ותכנית פורים                                                                            
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
 
     נר זיכרון !
     אהובה קורן ז"ל – י"א באדר ב' תשכ"ב
     יהודה אהרן ז"ל – י"ז באדר ב' תשמ"ד    
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' יוסף בכור שור
ר' יוסף בכור שור היה אחד מבעלי התוספות וחי באורליאנס שבצרפת במאה ה-12. לדעת רוב החוקרים זהו ר' יוסף מאורליאנ"ש שמופיע פעמים רבות בפירושי התוספות על הגמרא, ובחלק מהמקורות הוא מופיע גם בכינוי ר' יוסף פורת. הוא היה מתלמידיו של ר' יעקב תם, נכדו של רש"י.
בפירושו לתורה דבק בדרך הפשט, אבל לא מנע ידו גם ממדרשי חז"ל ומרמזים שונים. פעמים רבות הוא הכניס גם מימד פסיכולוגי לתוך פירושו, ובחלק מפירושיו ניתן לראות גם את השפעת הפולמוס היהודי-נוצרי של אותה תקופה, שבו הוא נטל חלק מרכזי.
מלבד פירושו לגמרא (כאחד מבעלי התוספות) ולתורה, נודע ר' יוסף גם כפייטן, ובין השאר כתב חרוזים גם בסוף כל פרשה שהוא פירש. בסוף פירושו לפרשת תצוה כתב כך:
לִישׁוּעָתְךָ מַלְכִּי אֲקַוֵּה / חַלְּצֵנִי מִכָּל מַדְוֵה / וּתְנָה נַפְשִׁי כְּגָן רָוֵה / וְּבְנֵה מִקְדָשׁ וּבֵית נָוֵה / בְּסַיְּמִי וְאַתָּה תְּצַוֵּה.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
בפרשתנו מסיימת התורה את הציווי לעשות את כלי המשכן. מעיר ר' יוסף בכור שור שהיו במשכן חמשה כלים, ובכל אחד מהכלים היה נס תמידי:
הארון - מקומו אינו מן המידה, כלומר שאין הוא תופס מקום על הקרקע במשכן.
השולחן - הלחם היה נשאר שבוע שלם על השולחן ובסוף השבוע עדיין היה חם.
המנורה - הנר המערבי היה מקבל כמות שמן כמו שאר הנרות, אך דולק הרבה יותר.
מזבח הזהב - למרות ציפוי הזהב הדק שלו הוא מעולם לא נשרף.
מזבח העולה - האש הייתה יורדת מהשמים ואוכלת את הקרבנות.
כל הנסים הללו נעשו כדי להראות לעם ישראל שהשכינה שורה בתוכו. מטרת המשכן, לפי דברי ר' יוסף בכור שור, הייתה להראות לעם ישראל שנתכפר להם חטא העגל. ולמה זה כל-כך חשוב שידעו זאת? מסביר זאת ר' יוסף בכור שור בהסבר פסיכולוגי חשוב שכל מחנך צריך לדעת אותו:
ותיקן שיקריבו לפניו קרבנות, נדרים ונדבות, חטאות ואשמות, תמידין ומוספין לכפר עליהם. שכשאדם חוטא ורואה ויודע שנתכפר לו, ויודע שהוא נקי, נזהר יותר מלחטוא וּמִלַּכְלֵך עצמו בחטא. ואם לא ידע המתכפר לו, וחוטא היום ולמחר וסבור הריני מלוכלך בחטאים, שוב אינו נזהר על עצמו. וכן אמרו רבותינו: "כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר", ולכך קבע הקב"ה לישראל קרבנות להתכפר להם, ויום הכיפורים למחילה ולסליחה, שלא ירגילו את עצמם לחטאים. משל לאדם שיש לו בגדים צחים נקיים ומלובנים. כל זמן שבגדיו מלובנים הוא נזהר בהם מן הטיט ומן הלכלוך, וכיון שנתלכלכו אינו נזהר בהם. ולכך ציוה הקב"ה על העבודה ועל הקרבנות. וזהו שאמר שלמה "בכל עת יהיו בגדיך לבנים".
 
הרב ירון
 
 
ת ג ו ב ו ת
מכתב גלוי ליונה ברמן
 
קראתי בעניין רב את מאמרך בידיעון, ונזכרתי בסיפור דמיוני עם מוסר השכל בצידו.
ומעשה שהיה כך היה:
קהילה הייתה בארץ להד"ם -  "אין כמונים" שמה. ויהיו בה אנשים נשים וטף שמחים וטובי לב, ועימם יושבים זקנים וזקנות ברחובותיה ואיש משענתו בידו מרוב ימים, ולהם כל טוב סלה. הארץ נתנה יבולה והשמים נתנו את טלם, וישבו לבטח ואין מחריד.
ויהי כי ארכו להם שם הימים בטוב ובנעימים, ולא שתו ליבם אל האנשים אשר לא טרחו ולא עמלו ולא גידלו ואשר בליבם אמרו שלום לנו כי בשרירות לבנו נלך. ויהי היום וייסכרו מעיינות הכסף וייכלא התקציב, והממון היה הלוך וחסר והחוב הלוך וגדל, עד כי גדל מאוד כי אין מספר... ויתום הכסף ומקנה הבהמה, ולא נשאר להם בלתי אם גופם ואדמתם. ויבואו אל אדוני הארץ המשביר ויאמרו אליו: "קנה אותנו ואת אדמתנו לעבדים..."
וידבר איתם אדוני הארץ מעדנות ויאמר אליהם: "חלילה לי מעשות זאת, אלא שמעו ותחי נפשכם". וישיבו את המלך דבר לאמור: "כל אשר תאמר אלינו נעשה ונשמע" ויען אותם כדבר הזה: "אם חפצי חיים אתם, כעת מחר אנוכי ניצב באוהל מועד, ועליתם אלי למשפט, והודעתי לכם את אשר תעשון". וייטב הדבר בעיני העם וילכו איש לאוהליו ישראל.
ויהי ממחרת וישב הנגיד להשיב את העם דבר, וכל העם ניצב עליו מן הבוקר עד הערב. ובהגיע תור איש ואשה לבוא אל המלך, לא בקשו דבר כי אם את אשר יאמר הוא להם. וישמעו מפיו איש כפי עבודתו, המרבה והממעיט, את השעות אשר יעבודו דבר יום ביומו, ואת משכורתם הבאה להם מגנזי המלך, אם מעט ואם הרבה. ולא יכלו האנשים לענות אותו דבר כי ידעו בסתר ליבם כי רק אשר יושיט לו המלך את מטה לחמו – וחיה, ואם לאו – אחת דתו לקום ולהתהלך בארץ לארכה ולרחבה, ועבודה מאין תימצא? ואיזהו מקום פרנסה?
והגדיל מכולם איש אחד, אשר היה למשל ולשנינה. וכשמעו את דבר המלך לאמור: "הנה שתי שעות ביום תהי משכורתך ולא עוד", והוא אך יצוא יצא מעם הנגיד, והנה כהרף עין שב על עקביו החדרה, ויצעק צעקה גדולה ומרה. ויאמר אל הנגיד: "למה תעשה כה לעבדך? למה יגרע חלקי, ומדוע החלפת את משכורתי עשרת מונים? כי איך אוכל וראיתי ברע אשר ימצא את משפחתי?" ויען הנגיד ויאמר: "כי על כן לא שמעת אל החוקים והמשפטים, ושנים רבות ממרה היית". והוכיח הנגיד את האיש על אשר לא יצא, אפילו לשעתיים ביום, לפועלו ולעבודתו כאשר יכול היה ...
ואם איש יבוא ושאלך: "מה משפט הקהילה ההיא ומה מעשיה כיום הזה?" ואמרת אליו: "מקום אשר דבר המלך ודתו הגיע רווח והצלה עמד להם ממקום אחר... וברבות הימים, עת ייכנע לבבם, עתידים הם ללכת מחיל אל חיל ..."
יחזקאל אלידע
 
 
 
לעטרה ואשר גרינברגר
שפע ברכות לחתונת הזהב
תזכו לעוד שנים רבות
בבריאות ובשמחה עם כל המשפחה
 
 
על סגנון ומהות במאמרה של יהודית ס'
אהבתי את כותרת המאמר "בארות יצחק מקום טוב באמצע – הכל יחסי".
אני באמת חושב שבבארות-יצחק גרים כפי שנכתב "אנשים טובים המשתדלים לחיות באנרגיה חיובית ולהתקדם בחיים".
פחות הזדהיתי עם חלקו הראשון של המאמר ובעיקר עם סגנונו.
הסגנון רצוף קביעות חד-משמעיות הפוגעות בציבור ובמנהיגיו ובחלקן לא נכונות ולא מדויקות בעליל.
אין לי שום בעיה סגנונית עם חלקו השני של המאמר הכותב על עמדתה של יהודית באשר לשינויים. זה לגיטימי, מעניין, וימים יגידו לאיזה כיוון תתקדם קהילתנו הטובה.
כאנטיתיזה לסגנון הנ"ל קראתי בעיון את מאמרה של מיכל שפיר. מאמר נוקב, חד וברור, המצליח להעביר את המסר אותו רצתה הכותבת להעביר, מבלי "לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה"...
השבוע נפגשו נציגי המזכירות עם אנשי הזרם השיתופי בתנועה הקיבוצית.
סקרנו בפניהם את המצב הכלכלי והחברתי והם מצידם שאלו כיצד נערכת בארות-יצחק למצב הכלכלי בארץ ובעולם.
הנהלת הזר"ש (הזרם השיתופי) הביעה את הערכתה הגדולה מפרספקטיבה של כל התנועה הקיבוצית (הכל יחסי...) על מצבה הפיננסי של בארות-יצחק. לדבריהם קיבוצים רבים היו שמחים להימצא במצב זה.
מצב פיננסי זה בהובלתם האמיצה והעקבית של שלמה ואהרן ובמאמץ הציבור כולו, מאפשר לנו היום להתמודד בצורה טובה ושקולה עם האתגרים הכלכליים והחברתיים הניצבים בפנינו.
דוד פורת
 
 
במקום באזאר צדקה
לקראת פסח יתקיים אירוע בסגנון "תן וקח" – כל התמורה מיועדת למטרות צדקה.
לכן כולם מתבקשים – עתה, בזמן הניקוי לפסח - לא להשליך מן הבית חפצים שונים במצב טוב.
בשבוע הבא נפרסם ביתר פירוט בנושא. בינתיים שמרו הכל בבית.
                                                                   לני בן-שמול
 
 
בבארות יצחק יש גם מי שעובד...
ביום חמישי הקרוב, ט"ז באדר 12.3.09 תקבל חברתנו רחל שפירא פרס "עובד חינוך מצטיין לשנה"ל תשס"ח" מטעם עיריית תל-אביב.
לרחל, כל הכבוד ! אנו גאים בך, שמחים אתך ומאחלים לך עוד שנים רבות בחינוך מעולה של ילדי ישראל.
 
 
 
זכויות הקשיש
לאחרונה מנשבות בחוצות הקיבוץ רוחות חדשות שחלקן בא לידי ביטוי בכתבות שונות מעל גבי הידיעון.
אין זה סוד שחלק מהדעות מתייחסות בעקיפין לשינויים מהותיים אפשריים במבנה הקיבוץ. הניסיון שנרכש בקיבוצים לא מעטים הנמצאים אי שם בדרך המובילה להפרטות שונות, רשת ביטחון, מודל משולב, שיוך דירות, שכר דיפרנציאלי וכו', מעיד על היתכנות של קיפוח יחסי לגבי חלק מאוכלוסיית הקיבוץ.
הנפגעים הפוטנציאליים משינויים כאלה הם בעיקר הקשישים, המהווים כיום מגזר משמעותי למדי באוכלוסיית הקיבוץ שלנו. אני מתכוון לאותם בני שבעים ומעלה שלהם ותק של לפחות חמישים שנות חברות בקיבוצנו השיתופי.
ידענו תמיד כי אם חפצי חיים אנו עלינו לגדול ולהוריד בכך משמעותית את הגיל הממוצע של החברים.
לכן אנו עוסקים, בצדק, כבר מספר שנים בניסיונות אינטנסיביים למדי בקליטה של משפחות. קיים חשש סביר שעם הזמן תתגבש קבוצה גדולה למדי של מצטרפים (מבני ה"דור שלא ידע את יוסף") שלא יהיו רגישים לעתידם הכלכלי של הקשישים בחברה. אוכלוסייה זו הופכת לפגיעה במיוחד בתהליכי שינוי.
ניצניה של מציאות כזאת באים כבר היום לידי ביטוי למשל במכתב בני המשק ממסלול א' ובמכתב תשובתו האישית של גבי אליהם (בו גם הוא מדבר על כי "אנו מפרנסים את הוריכם"). כמו כן נתקלתי לאחרונה ברמזים עבים למדי בדבר הצורך לחלק את "עוגת הקיום" באופן שונה. גם באגף החברתי הנוכחי נפקד מקומם של נציגי המגזר הקשיש ופה ושם מתעוררת התחושה של חוסר רגישות מספקת לצרכיו, בעיקר בולט הדבר בימים קשים כלכלית.
 אני מבקש שתוקם ועדה לבדיקת זכויות הקשיש. ועדה זו תבדוק את כל הקשור בקשישים, כגון בריאות, בטוח סיעודי, עזרה באחזקת הדירה, הסעות וכו'. אני מציע כי בסופו של יום תביא ועדה זו "תקנון סמוי" להחלטת האסיפה. תקנון זה יופעל אם וכאשר ייווצר רוב בקיבוץ לתהליכי שינוי מהותיים באורחות חיינו המשותפים.
יש לזכור כי הקיבוץ של היום הינו פרי יצירה רבת שנים של אותם קשישים (שחלקם עדיין תורמים למערכת) ועמיתיהם שכבר אינם אתנו היום. לקיבוץ המוכן הזה הגיעו חברים חדשים שהתקבלו כשותפים שווי זכויות. אני מבקש למנוע קיפוחם האפשרי בעתיד של אלה שאסור שזכויות עברם רק יירשמו על לוח זיכרון, אלא יבואו גם לידי ביטוי בחיי היומיום בזכות ולא בחסד.
אברהם פולובין
 
 
לורד סוקולובסקי ולכל המשפחה
השתתפותנו בצערכם העמוק
במות האמא-הסבתא
בלהה אבר ז"ל
בנחמת ציון וירושלים תנוחמו
 
 
ברוח פורים
כידוע אני עובד כבר שבע שנים כמרצה במגזר החרדי במכללת "מקור המעיינות" הקשורה לש"ס.
אחד הדברים שאליהם הצטרכתי להתרגל היה שפונים אלי בתור "רב", וגם לכך שכל הגשת עבודה אליי מלווה בפנייה מסולסלת שאיננו רגילים לה.
אני לא חותם על התוכן של הפנייה המצורפת, אבל הסגנון בהחלט משעשע. ולהקורא ינעם !
                                                                        ראב"ם
(רבנו אליעזר בן מרדכי)
 
"לכבוד מעלת חמדת לבבי, המרצה היקר והנעלה, אהוב למעלה ונחמד למטה,
מוכתר בנימוסין, גן של הדסים, כתר שם טוב עולה,
מרביץ תורה לעדרים, רב פעלים לתורה ולתעודה, ענוותן כהלל וכו',
רבנו אליהו ברמן נרו יאיר וזרח, יגיל וישמח ומטהו יפרח,
וכל אשר יעשה ברוחני ובגשמי בעזרת האל וישועתו יצליח
וירא בביאת המשיח. אמן.
                    מוגש בזה לכבודו עבודה בנושא אבחון תלמיד....."
 
 
 
בקיבוץ הדתי
תנועת הקיבוץ הדתי השלימה סדרת קורסי מנהיגות
תנועת הקיבוץ הדתי השלימה עריכת סדרה של שלושה קורסי מנהיגות ברחבי הארץ בהשתתפות כ-50 חברים ותושבים בקיבוצים, כולל דור צעיר ודור הביניים. הקורסים נעשו בארגון ובהובלה של מנוחה זכאי, מנהלת אגף החברה בתנועה.
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, אמר שהתנועה החליטה על ביצוע הקורסים בעקבות ההכרה שרוח המנהיגות היא גורם מרכזי בהתפתחות הקיבוץ. מצאנו שחלק מהחברים, שהם בעלי יכולת וכישורים, נחבאים אל הכלים, אינם מביאים עצמם לידי ביטוי הולם ומניחים לאחרים להוביל את חיי הכלכלה והקהילה בקיבוץ. הרחבת מעגל המשתתפים בהנהגה זקוקה לעיתים לסיוע חיצוני. אנו מאמינים שמתן דחיפה קדימה באמצעות הקורסים שנעשו ופעולות שייעשו בהמשך יביאו להעצמת כוחם של המשתתפים.
הקורסים עסקו במתן כלים בנושא מנהיגות, למידה הדדית, תרגולים מעשיים ועבודת גמר.
בעקבות ההצלחה מתקיימים בימים אלו דיונים במזכירות הפעילה ובאגף החברה על המשך קיומם של קורסי המנהיגות או מעבר לפרויקט אחר.
אתר תנועת הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il
אופיר אבסלנדר

"רוני חסיד דוברות ויחסי ציבור"

 

 יחדיו ב-ו'


בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה האם יש מצווה לבנות את בית המקדש ואת הכלים שהיו בו. ראינו כי הפסוקים שעוסקים במצווה לבנות את המשכן נקבעו בחז"ל גם כמקור לציווי לבנות את בית המקדש, אך נחלקו הפוסקים בשאלה האם ישנה מצווה נוספת לבנות את כלי המשכן.
הרמב"ם כתב שאין מצווה נפרדת לבנות את כלי המשכן, מכיוון שבניית כלי המשכן היא חלק מהמצווה לבנות את המשכן עצמו.
הרמב"ן הסכים גם הוא שאין מצווה לבנות את רוב כלי המשכן, אבל מסיבה אחרת: לשיטתו בניית כלי המשכן כלל אינה מצווה אלא רק הכשר מצווה. כדי שיהיה אפשר להקריב קרבנות ולהקטיר קטורת צריך לבנות את המזבחות, וכדי שאפשר יהיה להדליק נרות צריך לבנות מנורה, וכדי שאפשר יהיה לערוך לחם צריך לבנות שולחן. ואולם לגבי הארון המצב הוא שונה, שהרי אין שום מצווה מעשית שעושים עם הארון, ולכן הרמב"ן מונה כאחת מתרי"ג המצוות את המצווה של בניית הארון.
אח"כ עסקנו בשאלה האם יש מצווה בימינו לבנות את בית המקדש וראינו גישות שונות לשאלה זו. יש שכתבו שהמצווה אינה נוהגת בגלל קשיים טכניים, כגון העובדה שלא יודעים את המיקום המדויק, ויש שכתבו שהיא אינה נוהגת מכיוון שאסור לבנות את בית המקדש ללא הוראה של נביא.
ראינו כי בימי התַנָאים כמעט נבנה בית המקדש, אך המלכות שאישרה את זה חזרה בה ברגע האחרון בגלל הלשנה, והדבר כמעט גרם למרד כנגד הרומאים.
 
הרב אהרל'ה מאירוביץ, ראש אולפנת "צפירה", לימד אותנו בשיעורו על המשמעות האמונית של החטא. ידוע כי אי אפשר ללא חטא בכלל כפי שנאמר: "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". תהליך התשובה הוא הפתרון לחטא אבל עמוק בתוכנו אנו יודעים כי שוב נחטא. זאת אומרת שאי אפשר בלי החטא אבל איך אפשר לחיות עם החטא?
החטא הוא הכוח המצמיח האמיתי. ההתמודדות עם החטא מביאה לחוזק. לפני החטא ישנו פיתוי, מכשול שכנגדו עלינו לגייס את כוחותינו ולמנוע נפילה. אחרי החטא: בדיעבד, אם נכשלתי, התשובה האמיתית היא הצמיחה. גם אם אדם נכשל בחטא אחרי תקופה ארוכה שבה הוא הצליח להתמודד, יש לזכור שההתמודדות הארוכה הצמיחה גם היא פירות, והפירות הללו לפעמים גוברים על זרעי הפורענות שנגרמים מעצם החטא.
כוחו של החטא הוא בהתמודדות, בחוזק הנפשי האמוני שמוביל למקומות גבוהים ונעלים.
 
 
 
בשבוע הבא, אחרי פורים, נאריך את השמחה עם  יעקב ברג  יינן, חקלאי ועו"ד מפסגות
נשמע ונטעם בנושא: יין - עולם ישן עולם חדש
 
 
 
לסבתא רבתה חיה פרידמן
ולכל המשפחה
שפע ברכות בשמחת בת-המצווה
של הנינה עידן רמתי
בת אלעד ורויטל רמתי
נכדה לטובה ואלכס רמתי
טוב ינחיל בני בנים
 
 
 
לא רק בישראל
לאחרונה דיברתי עם אשה שבקרה את בתה ונכדיה באוסטרליה, באזור שבו זו השנה השביעית (!) יש בצורת. 
אין שם בכלל גינות. התושבים נקנסים אם הם עוברים את מכסת המים המוקצבת להם.
הילדים קיבלו בבית הספר שעון חול של 4 דקות כדי להציבו בזמן רחצה. 4 דקות זה הזמן המקסימלי העומד לרשותם למקלחת...
נעמי קורן
 
 
מצוות מש"א – תזכורת !
למרות הודעות חוזרות ונשנות על הצורך להעביר מיידית אישורי מחלה של חבר/ה או ילד/ה
בפועל קרה שוב שקיבלנו אישור כזה באיחור של חודשיים, מה שגורם לכך שלא נוכל לקבל עבור ימים אלה תשלום מחברת הביטוח שלנו.
אנו חוזרים ומבקשים, ואפילו דורשים, להקפיד למסור את האישורים מיד עם קבלתם !
שימו לב!   במקרה שלא מתקבל אישור על ימי המחלה, ימים אלה נרשמים לחבר כחופשה ולא מחלה.
אלי ברמן / מש"א
 
 
עובר ושב
ברכת דרך צלחה לחברי קבוצת "יהודה הצעיר" שעזבו אותנו לאחרונה
וברוכים הבאים ל-16 החברים החדשים שהגיעו אלינו השבוע באותה המסגרת.
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אבי צוייג
אחות תורנית: עדה צונץ– פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מהמרפאה
א. החברים שסיימו בימים אלה את הסדנה לאורח חיים בריא מתבקשים למסור לריקי בן-דוד במרפאה את   
    דפי המשוב שחולקו בפגישה האחרונה. זה חשוב מאוד !    בתודה על שיתוף הפעולה !
ב. ד"ר ליאורה יוצאת לחו"ל לרגל שמחה משפחתית ותיעדר מהמקום בימים י"ט באדר – א' בניסן (15 – 26.3)
    בהעדרה יהיה רופא מחליף.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&גשם בא !
החל מיום שישי שעבר עברה עלינו מערכת חורף יפה בה זכינו ל-119.3 מ"מ גשמי ברכה ובסה"כ עד לסגירת הגיליון 395.2 מ"מ. כן ירבו !
לרגל גשמי הברכה קיים הקיבוץ הדתי אתמול (יום חמישי) תפילת הודיה בכותל המערבי וסיור בעיר בהדרכת בית-ספר שדה כפר עציון.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
כל הכבוד !
שניאור זלמן גולדבלום – בן דוד של לין פלדמן המאומץ כאן כחייל בודד – סיים לפני שבוע את מסלול ההכשרה בחט' "כפיר" כחייל מצטיין מחלקתי. לך מחיל אל חיל !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תחזיקו מעמד !
סיור חיילים שהיה אמור להתקיים השבוע, נדחה ויתקיים בע"ה ביום רביעי כ"ב באדר 18.3.09.
שולי - ו. צעירים
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שימו לב !
ביום שני, ערב פורים 9.3.09 יהיה הכלבי פתוח בשעות
06.30 – 08.30
11.30 – 16.00 רצוף
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בקשה גדולה !
פניתי לפני זמן רב מאוד אל ועדת בנין, ועדת הבגירים והמזכירות שיפעלו לתקן את דרך הגישה למבנה של מכון הקוסמטיקה, המספרה והכריכיה, וכן לצבוע בצבע בהיר את המעקה כדי שלא יתלהט בשמש. זה אמור גם לגבי המעקות האחרים בקיבוץ (הנה"ח, הירידה למרתף וכו').
לאה ברמן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
                                             יום שני - תענית אסתר
תחילת הצום:   04.27
תפילת שחרית 05.50
                                              לא תוגש ארוחת בוקר בחדר האוכל
מ נ ח ה:          12.30
חלוקת אוכל לאוכלים בבית בסעודת פורים - בשעה 13.00- 14.00 במטבח
ערבית:            18.10
קריאת מגילה:   18.20
 
                                              יום שלישי - פורים
                                         שחרית מנין ראשון     06.00
                                         קריאת המגילה          06.25
                                                              שחרית מנין שני         08.00
                                                              קריאת מגילה            08.25
 
                                                 מ נ ח ה                   13.00
                                                 סעודת פורים            13.30
 
לאחר הסעודה – מופע אקרובטיקה של ילדי הבית המשולב – ברחבת חדר האוכל
 
ריקודי מצווה, משחקים היתוליים, צחוק ושמחה, כיבוד ופרסים.
כולם מוזמנים !           כניסה מגיל תיכון !
 
 

הקיבוץ הדתי      
ו' באדר תשס"ט – 2.3.09
 
 
הנדון: בדיקת הוצאות והכנסות הקהילה:
הצגת המִדרוג
 
הרגע לו ציפיתם...
מי הכי מחונך... מי הכי בריא... ולמי – לא הספיק הכסף...
כל מה שרציתם לדעת...
האם אנחנו חיים ברמת חיים גבוהה ? או שמא נמוכה ?       אני לא גומר את החודש ?
למה ?? וכמה ??
האומנם יש בזבוזים במערכות הקיבוץ ?
 
ביום שלישי כ"ח באדר 24.3.09 אנחנו מקיימים התכנסות
לציון סיום פרויקט "בדיקת הוצאות הקהילה".
 
כזכור, עבודה זו בוצעה בקיבוצים: לביא, שלוחות, עין הנצי"ב, ניר עציון, שדה אליהו, טירת צבי, בארות יצחק, משואות יצחק, עין צורים, כפר עציון, מגדל עוז, סעד ועלומים, סה"כ 13 קיבוצים, ובזה הושלם שלב א'... על שלב ב', בע"פ.
 
על כן אנחנו מזמינים את כולכם, לרבות נציגים מהקיבוצים שלא השתתפו:
שלומית ארבל תציג מבט כולל, ותובנות פרטניות לפרמטרים אשר נבחנו על ידנו במסגרת עבודה זו, ועוד..
 
העבודה תוצג בגרפים, כאשר נציג כל קיבוץ יקבל 'מפתח' אישי.
 
הדיון באולם השמחות בקב. יבנה בשעה 13:30, בתום מפגש המזכירים.
כיבוד קל (לא ארוחת צהריים) יוגש לבאים.
 
אנו מצפים שההצגה והדיון לא יסתיימו לפני 17:00.
 
הרשמה אצל דנה: mazkira1@kdati.org.il
 
                                                                         בברכה,
 
אלי סומר      יענקל'ה רוט
 
המזכירות: דובנוב 7 תל אביב – ת.ד. 40015 – 64732 - טל: 03-6072777 – פקס: 03-6957039
קרן הקה"ד – אלי סומר - 03-6072704 – נייד: 050-5587409 – keren@kdati.org.il
 
 
 
 
 
 
 
AtarimTR