ידיעון 2613 פר' כי-תשא

בס"ד י"ז באדר תשס"ט
 
שבת קודש "כי-תשא - פרה"
 
 
17.25
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
 
 
 
קידושא רבה לכבוד הזוג הצעיר
17.35
מנחה, קבלת שבת, ערבית
    דרשת הרב
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
19.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.45 – 21.45
13.00
מנחה גדולה
16.15
שעור בגמרא – דף יומי
 
 
16.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
 
 
17.00
מנחה קטנה
 
 
18.24
ערבית, הבדלה
 
 
 
בית מדרש אבות ובנים
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00   
   שחרית ב' ה'                    05.50  
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - עזי אלטשולר
   כיתות ד'-ו'  -  יוסי שניאור
           
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
16.30
יריד אביב בחדר האוכל
 
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
09.00
בית מדרש לגמלאים – סיור
 
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
20.30
התעמלות לנשים
התעמלות לנשים
בית שפירא
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
 
חזרנו השבוע מטיול של שלושה שבועות בדרום הודו. זה לא טיול קל. לפחות באופן שאנחנו מטיילים בתת-יבשת זו.
בסוף השבוע השני לטיולנו היינו אמורים למשוך מאות קילומטרים צפונה כדי להגיע למקום אטרקטיבי ביותר בשם "האמפי" שהוא יעד טיול מיוחד במינו והוא גם יקרב אותנו לכיוון מומבאי (בומביי), שמשם נטוס כעבור שבוע הביתה.
באותו יום ראשון בבוקר עזבנו מקום נפלא בהרים ונדדנו במשך 48 שעות ברכבות ובאוטובוסים של התחבורה הציבורית של הודו: חמש שעות לעיר מאדוריי, שמירת חפצים ברכבת והסתובבות בעיר עד לרכבת הלילה לבאנגלור בקרון שינה. בבאנגלור – שמירת חפצים ברכבת ו"כיבוש" העיר ל-10-8 שעות האור, וחזרה לתחנת הרכבת ללילה נוסף בקרון שינה שיביא אותנו להוספט ומשם בריקשה להאמפי.
48 שעות ללא קורת גג לראשינו, שירותים ציבוריים ברמת "העולם השלישי", צחצוח שיניים בתחנות הרכבת, וכו'. ובכל זאת, בערב של היום השני כשהעמסנו את התרמילים על גבינו – הגדול על הגב והקטן על חזית הגוף מקדימה, ועלינו במדרגות כדי לעבור על הגשר להולכי רגל, עד לרציף 8 הרחוק, תהיתי עם יששכר בשאלה, "מה עושה אותנו כל כך נינוחים ושבעי רצון באותן דקות"? והרי זה כבד, והרי איבדנו הרבה שעות שינה, ולא החלפנו בגדי גוף מאתמול בבוקר, וכפות רגלינו מיוזעות ומלוכלכות, אז מה זו ההרגשה המרחפת הזו של חופש, עצמאות, התגברות, התערבבות בקהל עצום כשאתה אחד מהם, שייך לא שייך...
אלה היו רגעים מאוד עוצמתיים בשבילי. ניסיתי בכל מאודי לפתור את חידת הקסם הזו ונשארתי כשמתיקותה ממלאת אותי...
יונה ברמן
 
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • שיר שבת – יהונתן שרמן
  • קדימה בארות יצחק – עזי אלטשולר
  • תגובות – יונה ברמן
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • בעשייה החברתית – אהרן גל
  • בקיבוץ הדתי – משלחן הדובר
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה'משך חכמה')
ר' מאיר שמחה הכהן (1843-1926) היה מגדולי רבני אירופה בתקופה שלפני השואה. הוא כתב פירוש לתלמוד הירושלמי, אך עיקר פרסומו היה מספרו 'אור שמח', על המשנה תורה לרמב"ם. לאחר מותו פורסמו חידושיו לתורה בשם 'משך חכמה' - ע"פ הפסוק "רָאמוֹת וְגָבִישׁ לֹא יִזָּכֵר וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים" (איוב כח, יח), כשהמלה משך רומזת בראשי תיבות לשמו - מאיר שמחה הכהן.
פירושו נחשב מקורי מאוד ובו הוא מפרש פעמים רבות את פסוקי התורה ע"פ חילוקי דינים ודיוקים מספרי ההלכה השונים.
ר' מאיר שמחה התייחס בחיבה גדולה ליישוב הארץ ואף הזהיר את היהודים שמרגישים שברלין היא כמו ירושלים שצפויה להם סכנה גדולה - נבואה שהתגשמה כעשור לאחר מותו. לאחר ועידת סן-רמו הוא אמר שישנה מצווה ליישב את ארץ ישראל, ושמצווה זו שקולה כנגד כל המצוות, אם כי הוא עצמו שמר מרחק מהתנועה הציונית, ולא תמך בה בפומבי.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
פרשנים רבים התלבטו בשאלה מדוע שבר משה את הלוחות רק כשהגיע אל העם. הרי הקב"ה כבר אמר לו על חטא העגל, ובכל זאת הוא טרח לסחוב את הלוחות עד למטה, ורק כשהגיע אל העם הוא השליך אותם מידיו. לפי פירושו של ה'משך חכמה' שבירת הלוחות לא הייתה אקט של כעס אלא מעשה חינוכי שנעשה דווקא לעיני עם ישראל. היה צריך לעקור מהעם את התפיסה האלילית שיש קדושה בחפצים או באנשים, ולהבהיר להם שכל הקדושה נובעת רק מרצון ה'. אם הוא היה מוריד את הלוחות הם היו מחליפים את העגל בלוחות, אבל לא היו מבינים את מהות הקדושה, ולכן היה צריך לשבור את הלוחות לעיניהם כדי להבין שאין קדושה לשום אדם או חפץ אילולא רצון ה'. ואלו דבריו:
ועל זה צווח משה ככרוכיא: האם תדמו כי אני ענין ואיזו קדושה בלתי מצות ה', עד כי בהעדר כבודי עשיתם לכם עגל? חלילה! גם אני איש כמוכם, והתורה אינה תלויה בי... ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה עניינים קדושים בעצמם, חלילה... ויותר מזה: הלוחות מכתב א-לקים המה, אינם קדושים בעצם רק בשבילכם. וכאשר זינתה כלה בתוך חופתה, המה נחשבים לנבלי חָרֶשׂ, ואין בהם קדושה מצד עצמם, רק בשבילכם שאתם שומרים אותה. סוף דבר אין שום עניין קדוש בעולם שתיוחס לו העבודה והכניעה, רק השי"ת שמו הוא קדוש במציאותו המחויבת...
וזהו "ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות" - הבין טעותם - "ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות", רוצה לומר כי אין שום קדושה ועניין א-לוקי כלל בלעדי מציאות הבורא ית"ש, ואם הביא הלוחות, היו כמחליפים עגל בלוח, ולא סרו מטעותם, אולם כאשר שיבר הלוחות ראו איך המה לא הגיעו אל מטרת האמונה בה' ותורתו הטהורה.
 
 
הרב ירון
 
 
 
שיר-שבת
 
"והקטורת אשר תעשה במתכונתה לא תעשו לכם קודש תהיה לך לה';
איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו"
 
ישנו ריח הקטורת - כליל לה',
ישנו ריחה של שחיטה ומבט משתומם.
יש ריח של לקראת בנחירי בהמה
עת מאכלת מושחזת תונח על גרונה.
 
יש ריח של חשד וריח של לפני,
יש ריח של דם וריח האחרי.
יש את ריח המוות שלעולם לא עוזב
וריח הפחד וריח כאב.
 
יש ריח הזעם בחרון האף
וריח התחלה כשהופכים עוד דף.
יש ריח של ספר וריח של סוד,
יש ריח של די וריח של עוד.
 
יש ריח ניצחון כריח משכר
וריח של תבוסה שנדירות הוא ישקר.
יש צחנת הקנאה וארומת הפרגון,
יש סירחון לגאווה העוטף כתמנון.
 
יש ריח של תקווה וריח של כיף
וניחוח האהבה שלעולם לא מתנדף.
יש ריח של זמן וריח של חוף,
יש ריח של סף וריח של
סוף.
 
יהונתן שרמן
 
 
 
 
 
 
לרחלי וצחי דה-יונג
לנישואיכם
לרבקה ויוסף דה-יונג
ולכל המשפחה
מ ז ל - ט ו ב
תזכו לבנות בית נאמן בישראל
 
 
קדימה בארות-יצחק
מנהג המקום בבארות-יצחק בשנים האחרונות
לאמץ את האירוע השנתי של עמותת "קדימה" שמתקיים סביב חג הפורים.
רשת בתי הנוער "קדימה" נוסדה לפני כ-20 שנה ע"י עו"ד שרונה וגיל-עד חריש ומקיפה כיום 19 בתי נוער בערים שונות, החל מקרית-שמונה בצפון ועד קרית-גת בדרום.
העמותה הוקמה כדי לתת מענה חינוכי וערכי לילדים ובני נוער ממשפחות מעוטות יכולת.
בבתי הנוער עוברים מדי יום כ-1000 ילדים ובני נוער בסיכון ממשפחות במצוקה קשה. כולם הופנו למועדוניות ע"י אגף הרווחה ברשות המקומית במקום מגוריהם. מסגרת זו משמשת כפנימיית-יום אליה מגיעים הילדים מדי יום עם סיום הלימודים ומועסקים שם עד לשעה שבע בערב.
נושא נוסף המייחד את רשת מועדוניות "קדימה" הוא הגישה שכולם רצויים בצל קורתנו, ללא הבדל דת ולאום. יהודים, ערבים, נוצרים, ילדי עובדים זרים – כולם מקבלים יחס חם, דואג ומקצועי, ללא אפליה.
כאמור, קיבוצנו מארח מדי שנה את האירוע השנתי שלהם, אליו מגיעים כל הילדים מכל רחבי הארץ להפנינג מרשים שאותו מכינים ומפעילים מתנדבי העמותה ובוגרי המועדוניות.
זכות היא לנו להשתתף ולתרום למען מטרה נעלה שכזו. האושר הניבט מפניהם של הילדים מרגש ואני משוכנע שההשקעה הרבה בילדים מחלחלת בהם פנימה ותשא פרי בהמשך דרכם בחיים. ראיה חותכת להנחה זו ניתן לראות בכך שכיום רבים ממתנדבי העמותה הם חניכים לשעבר.
רבים בקיבוץ נתנו יד וכתף להרמת פרויקט גדול זה ומכיוון שקצרה היריעה הנני מודה ומכיר תודה באופן כללי לכולם בשם הנהלת העמותה ובשמי.
יחד עם זה ברצוני להזכיר שני אישים שאילולא תמיכתם הדבר היה בלתי אפשרי:
אהרן גל שבאמצעותו נוצר הקשר עם העמותה ומההתחלה נותן כתף, תומך ועוזר ככל שידו משגת (וידו משגת!)
איל לנדה שביוזמתו התקשר והציע עזרה וזו השנה השנייה שהוא מתרוצץ, דואג, משתתף ומוודא שהכל יתנהל כשורה, והכל בשקט ובצנעה.
אני שמח וגאה להיות חבר בקהילה שיודעת בצורה כל כך אמיתית וכנה לתת מעצמה לאנשים שמסביב. אין חינוך טוב מזה לילדינו ולנו.
                                                                                                           בהערכה רבה,
עזי אלטשולר
 
לסבתא וסבא טובה ויגאל גלזמן
ולכל המשפחה
שפע ברכות
בשמחת בר-המצווה של הנכד אלון
בן אילת ועודד מאור בשוהם.
ברכת ה' היא תעשיר
 
 
 
תגובה לתגובות
 
קראתי בעניין את התגובות שהיו בידיעונים של השבועות האחרונים, בין אם צידדו בדבריי ובין אם חלקו עליי לגמרי. אני חושבת שעצם הדיבור / הכתיבה על הדברים הוא מהלך חשוב, חיוני וחיובי לחברתנו. את הדברים שהעליתי לפני כחודש כתבתי בעקבות הדיון על עבודה ופרנסה, ובוודאי שמאז חרג הדיון להיבטים שונים בחיינו השיתופיים ומשמעותם לכל אחד מאתנו.
הדברים שאני מעלה מדי פעם באים לבטא את כמיהתי הגדולה לשינוי באורחות חיינו. אני מנסה להביא נקודות מבט שלי כדי לומר שאין הדברים יכולים להמשיך בצורה שהם מתנהלים כיום ושיש צורך לקיים חשיבה באפשרות לשנות אורחות חיים. אני יודעת שיש רבים שחולקים עליי, אבל יש גם חברים רבים שחושבים כמוני ואני שומעת אותם, ולא דרך כתיבה בידיעון. הייתי רוצה שקולם יישמע ברבים אבל זה לא בידי.
תודה ליהודית ס' ולמיכל ש' שסייעו בדבריהן להרחיב את הדברים שהתכוונתי לומר. ומצד שני אני מתייחסת בכבוד לדברים שכתבו דוד פורת, שולי, אלי ברמן ונחום (את דברי אלידע לא הבנתי), אבל אינני מקבלת את רוב דבריהם, לא משום שאינם נכונים, אלא משום שזווית הראייה שלי שונה ביותר.
אני רוצה להוסיף שתי נקודות התייחסות לכתיבה בידיעונים האחרונים:
א) כל מי שהצטרף לוויכוח בשבועות האחרונים בידיעון, כולנו חברי קיבוץ שעברנו כבר את גיל ה-60 (חוץ מיהודית...). דהיינו, כולנו בגיל לא כל כך צעיר שמיטב שנות עשייתנו מאחורינו. את עיצוב פני המקום סביר להניח שצעירים מאתנו יעשו אם יהיה להם עניין בכך. אי אפשר להתעלם מכך שהאוכלוסייה שצעירה מאיתנו, בני 60-30, קראה את הדברים בידיעונים ולא לקחה חלק פעיל בדיון הפומבי. מה זה אומר?
ב) כל הכותבים והמגיבים - דוד פורת, אלי ב', שולי גל, אלידע, אברהם פולובין, יהודית סעדון, יונה ברמן (יוצא מן הכלל הוא נחום ברוכי) - כל ילדינו הבוגרים, או רוב מוחלט של ילדינו, העדיפו לבנות את חייהם הבוגרים מחוץ לקיבוץ. הם קשורים ואוהבים את הקיבוץ, אבל מרחוק, והם יבואו, כמו עקיבא ברמן, ידידי הטוב, ויעידו מרחוק על קרבת נפש למכורתם.
אני תמהה איך דוד, אלי, אלידע, פולובין, לא מחברים יום-יום את אי-החיבור של ילדינו לחיות במקום, ומוכנים להשלים ולחתום על צורת חיינו המסורתית "כזה ראה וקדש"? איך אין בלבכם מחשבות על חיפוש דרך לשינוי והתאמה שהיה יכול להשאיר דור המשך במקום, אחרי שילדינו עזבו אותנו ופנו לחפש דרך חיים אחרת?
אז נכון, קפצתי מעניין לעניין אבל בעיניי הכול באותו עניין. הכול קשור לכך שטחו עינינו מראות את הצורך/ההכרח/הכדאיות לשנות ולהתאים את צורת חיינו לטובת עצמנו. לא מהצד האנוכי-אגואיסטי שאליו שולי משכה את דבריי, אלא מהצד הטוב, שככל שטוב לו לאדם והוא מזדהה עם עשייתו וסביבתו, הוא אדם חיובי יותר, יוצר יותר וטוב יותר בתוכו ולסביבתו. 
יונה ברמן
 
 
 
  
בעשייה החברתית
 
לחברים שלום,
אולי אאכזב את המחכים לתגובה שלי לתוכן המאמרים שנכתבו בשבועות האחרונים. יש לי כמובן דעה בנושא "קיבוץ", אך אני לא מוצא תועלת בהעלאת "כאבי הבטן" שלי בכתב בידיעון. אציין רק זאת: אי הדיוקים, ההשמצות, הרכילות וגם החיצים שכוונו לעברים שונים וחלק אליי - לא מתאימים לנו ולא לידיעון הקיבוץ.
אני, כנראה, חי בקיבוץ אחר. קיבוץ שאני לא מתבייש בו אלא - נהפוך הוא - גאה בו ושמח להיות חלק פעיל בתוכו.       
להלן דיווחים מ"הקיבוץ האחר":
 
בית מדרש "אבות ובנים" (וכמובן גם בנות)
אנחנו נפגשים בכל מוצאי שבת בבית הכנסת מייד אחרי ההבדלה. הפעילות מתחילה בשיר שאחד ההורים מלמד ואנחנו מיד חוזרים על כל השירים שלמדנו השנה עד כה. לאחר מכן מתחלקים לשתי קבוצות לפי כיתות: א-ג, ד-ו. מעבירות הפעילות לצעירים הן טובית, מורן וגל. הרב ירון אחראי על הקבוצה הבוגרת. אני רוצה לספר על הפעילות שהייתה לכיתות א-ג במוצאי שבת האחרון. גל הכינה פעילות שכללה מספר סיפורים על מקומות בארץ (ירושלים, נגב, גליל, תל אביב ובארות יצחק), חלק מהסיפורים מהעבר ההיסטורי וחלק מההווה. הילדים קראו את הסיפורים והיו צריכים למיין אותם לפי תקופות: עבר או עתיד. אחר כך קיבלנו פתקים ריקים וילדים היו צריכים לכתוב מה הם מאחלים לארץ ישראל ולעם ישראל לעתיד.
אני מביא לפניכם חלק מהברכות לעתיד:
v     שיבנה בית המקדש
v     שלא יהיו יותר מלחמות
v     שלא יצטרכו יותר בתי חולים
v     שלא ייגמרו המים בישראל
v     שידברו רק עברית
v     שיהיה ביטחון ושלום
v     שהיהודים מהגולה יעלו לישראל
v     שלא ייפגעו חיילים ולא ימותו
v     שנוכל להבין אחד את שני
v     שלא יהיה שריפות
v     שה' יהיה איתנו
v     שעם ישראל יתרבה
אומרים שתפילות ילדים מתקבלות אצל הקדוש ברוך הוא. כן יהי רצון!
  
קדימה
עמותת "קדימה" המסייעת לילדים בסיכון קיימה שוב את האירוע המרכזי השנתי בבארות יצחק. כל מי שביקר שם לא יכול שלא להתרגש למראה 800 ויותר ילדים מכל הזרמים הקיימים במדינת ישראל - ילדים מרקע לא פשוט - משחקים, מחייכים, פשוט נהנים מכל רגע. לראות את המתנדבים (י"ג, בנות שרות, חיילות וסתם מתנדבים) שנותנים את כל הלב ועוד קצת. אין לי מילים לתאר וכל מי שביקר הרוויח קצת "נשמה" וראה את הצד היפה של עם ישראל ושל בארות יצחק. תודה מיוחדת לעזי ולאייל לנדה שזיכו אותנו במצוות פורים זאת.
 
עוד עובדת מצטיינת
כפי שפעם כתבתי, בתפקידי אני פוגש הרבה מאוד דברים טובים שכנראה לא כל הציבור מודע להם או לא יודע להסתכל במה שיש לנו, כמה טוב לנו וכמה אנשים טובים יש כאן.
דוד שפירא גילה לי לפני מספר שבועות שרחל אשתו זכתה בתואר מורה מצטיינת של גוש דן. אני מייד ביקשתי להיות מוזמן לטכס (זו כבר הפעם השנייה בחודש זה שאני משתתף בטכס הצטיינות, אחרי "הכתרת" ד"ר' ליאורה). יש מקום לציין שלאחר הטכס לד"ר ליאורה הגעתי באיחור לאירוע שיזם ענף הרפת שלנו, שקיבל פרס של מחלבות טרה כ"רפת מצטיינת באיכות החלב" והרפתנים הקדישו את הפרס לקיום ערב תרבות מהנה לכל הקיבוץ. תודה רבה לכל הרפתנים.
ועכשיו בקשר לרחל. כרגע חזרתי מהטכס אליו נסעתי עם דוד ואלישבע. ממרחקים (באר שבע) הגיעו גם מאיר וטל (הנכד). הטכס התקיים באולם התרבות "הגן על הגג" בנוכחותו של ראש העיר רון חולדאי, דפנה לב –מנהלת אגף החינוך, חברי מועצת העיר ונציגי משרד החינוך. הטכס היה מאוד מרגש ולווה בשירים על תל אביב וריקוד להקה מ"תיכון חדש" בתל אביב.
ועכשיו באמת באמת בקשר לרחל: רחל קבלה תעודה וזר פרחים וילדיה הניפו שלטים "אין כמו אמא" ו"אנחנו גאים בך". אני מביא לפניכם דברים שנכתבו בחוברת שחולקה בטכס.
"רחל מלמדת מדעים בבי"ס "גרץ" מזה עשרים שנה וכן מרכזת את נושא המדעים בביה"ס.
רחל החלה את "מסעה האקולוגי" כבר בגיל שמונה בארה"ב. חלומה הוא להביא לשינוי חברתי בכל הקשור לשמירה על הסביבה.
התגייסותה של רחל לנושא איכות הסביבה ואחריותה הובילו לשינוי מהפכני בדפוסי ההתנהגות של קהל המורים, ההורים והתלמידים.
תוך אמונה ותעוזה בפריצת דרך הצליחה רחל להעמיד יעד חדש ולהוביל את הצוות החינוכי ואת תלמידי ביה"ס להישגים מרשימים בנושא איכות הסביבה.
שעות רבות של עבודה השקיעה ומשקיעה רחל בעשייה היום-יומית כדי להביא את הנושא למודעות ולהטמיעו בהתנהגויות הקהילה.
בדרך התנהלותה הצליחה רחל לסחוף אחריה את כולם ולהנחיל לנו לא רק מושגים אלא דרך חיים אחרת. המודעות לנושא הפכה את כולנו לאזרחים אחראיים ואכפתיים המוכנים לעשות ולהשקיע למען יצירת סביבה נקייה, בריאה ואיכותית.
על כל זאת ראויה רחל לתואר מורה מצטיינת."
                                                                                                         שוב מזל טוב לרחל .
אירוח
אוהד ואורטל כהן מהישוב חמדת (בבקעת הירדן) פנו אלינו בבקשה להתארח אצלנו. הזוג נשוי כשנה ואורטל מאושפזת לשמירת הריון בביה"ח "שיבא".
אוהד יהיה אורחנו עד אשר בשעה טובה ובע"ה אורטל תלד. אוהד קבל חדר באזור המגורים של האולפן. אנחנו מאחלים לאוהד שירגיש בבית בביתנו החם.
 
יהודה הצעיר
הגיעה קבוצה נוספת של כ- 15 צעירים בליווי מדריכה לתקופה של שלושה חודשי התנדבות בקיבוץ. הצעירים שמגיעים אלינו בוחרים בכך מתוך מספר אפשרויות. כמו עוד כמה משפחות בקיבוץ גם אני ומשפחתי כבר הספקנו לארח אחדים מהם בליל שבת. משפחות נוספות מוזמנות לפנות לאסתר ולהצטרף למעגל המארחים. הטרחה קטנה וההרגשה נהדרת. הקבוצה מאוד נחמדה ואיכותית (ומנומסת). הרושם שאנחנו משאירים על קבוצה כזאת ועל כל אחד מהם באופן אישי הרבה יותר עמוק ממה שאנחנו חושבים (אישית אני נושא את העדות לכך כבר 30 שנה). הם מאוד רוצים להכיר אותנו, את חיי הקיבוץ ואת ארץ ישראל. רבותיי, ציונות !!!!
 
מילואים
בעוד שבועיים אני יוצא למילואים לתקופה של מספר שבועות.
אחרי שקבלתי את אות הרמטכ"ל - איך אפשר לפרוש מהשירות?
לאה ריידר תמלא את מקומי בהיעדרי.
 
ב"ה יש עוד הרבה מאוד דברים שיכולתי לכתוב ובע"ה אזכיר אותם בעתיד.
                                                                                      כל טוב ושבת שלום,
                                                אהרון גל  
 
 
 
אנשים טובים באמצע הדרך
בשנתיים האחרונות ליווינו את אמא לאחר שחלתה בסרטן.
מרגע אבחון המחלה ידענו שהיא קשה ואין סיכויי החלמה. הרופאים קצבו את חייה אך אמא נלחמה, עברה טיפולים קשים ולא הרימה ידיים עד שנגמרו כוחותיה והמחלה ניצחה.
בחודשיים האחרונים היינו סביב מיטתה. המשפחה הפרטית שלנו עברה זעזוע קשה ונצטרך הרבה כוחות כדי להמשיך. אבל לאורך כל התקופה הרגשנו איך משפחת בארות-יצחק מתגייסת לעזרתנו. במלה טובה, בהסעה, בעזרה בטיפול בילדים, בדאגה לארוחה בכל ערב מחדש, בשחרור מהעבודה, במשמרות של חברות טובות ליד אמא, ועוד, ועוד, ועוד...
בשם כל בני משפחתי אנחנו רוצים להודות לכל החברים הטובים שהיו אתנו בימים קשים אלו וימשיכו ללוות אותנו גם בימים טובים יותר.
                                 ו ר ד


יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון ניתחנו פיוט של ר' יהודה הלוי, אשר נכתב להיאמר בשבת "זכור".
הפיוט, שנקרא 'מי כמוך ואין כמוך, מי דומה לך ואין דומה לך' - נועד להיאמר לפני ברכת 'גאל ישראל' בשחרית של שבת "זכור", אבל בגלל החשש להפסק בברכות קריאת שמע הוא הועתק ממקומו. בחלק מהקהילות הספרדיות הוא נאמר אחרי קריאת התורה, ובחלקן לפני ברכות קריאת שמע. הפיוט, אשר מפרט את כל העלילה של מגילת אסתר, בנוי כמעט כולו בחריזה מובחרת, מאקרוסטיכון של כל הא"ב פעמיים, ובאמצעו אקרוסטיכון של המשפט: "אני יהודה הלוי הקטן ברבי שמואל הלוי הקטן", ובסופו שוב המשפט: "אני יהודה". כל אחד מהבתים מסתיים בפסוק מהתנ"ך, ובסופו המלה "לוֹ".
למרות כל ההגבלות ששם על עצמו ריה"ל, הפיוט נכתב באופן ברור מאוד, וכל
העלילה של מגילת אסתר כתובה בו בשילוב מדרשי חז"ל ומעט פרשנות.
 
 
 
פרופ. זאב ספראי, חבר קבוצת יבנה, כתב עם אביו
שמואל ספראי ז"ל ובהשתתפות אחותו חנה ספראי ז"ל
את "משנת ארץ ישראל": פרויקט ביאור המשנה בפירוש מדעי- היסטורי- חברתי.
בשיעורו למדנו משניות המייצגות שני מצבים של המציאות שהתקיימה כרקע לכתיבת המשנה וההלכה.
מצב ראשון: שאלה תיאורטית אשר נדונה מלכתחילה בתוך בית המדרש. במצב הזה מתחילים מהכלל ועוברים לפרט. כך יוצא שלפעמים דנים בבית המדרש גם במצבים בלתי אפשריים, כדי לקבוע את הכלל. ברור שהמקרה הנדון אינו צריך להיות אפשרי מבחינה פרקטית, אלא רק לקבוע דרכו את הכלל שיהיה תקף מבחינה הלכתית לכל הפרטים שיבואו אחריו.
מציאות שנייה: מקרה שאירע בפועל והגיע לבית המדרש לצורך פסיקת הלכה בו. במקרה כזה מתחילים מהפרט ועוברים לכלל. כאן בודקים חז"ל האם המקרה הבודד יוצר תקדים לקביעת הכלל, או שמא אין בפסיקה זו כדי ליצור תקדים מחייב. לפעמים, גם כשאין מחלוקת במקרה הנדון, השאלה היא האם התירו רק "כמעשה שהיה", או שזה מהווה תקדים לעוד מקרים דומים.
 
 


בשבוע הבא נלמד עם טל ירון, פילוסוף חבר התנועה לדמוקרטית ישירה
                                    בנושא: תורת כל ישראל
 
 
 
 
בקיבוץ הדתי
המצב במשק המים הגיע לשפל כה חמור -
גם קיבוצניקים חילוניים השתתפו בתפילה
 
חקלאים מקיבוצים דתיים וחילוניים ערכו תפילת הודיה משותפת
בעקבות גשמי הברכה ובציפייה להמשך הגשמים
 
חקלאים מקיבוצים דתיים וחילוניים התכנסו ליד הכותל המערבי לתפילת הודיה משותפת על גשמי הברכה שירדו בימים האחרונים ובציפייה להמשך הגשמים.
בתפילה השתתפו חקלאים מקיבוצי עמק המעיינות והעמקים הסמוכים. היוזמה לתפילה הייתה של צוות גידולי השדה בקיבוצים הדתיים עין הנצי"ב ושדה אליהו והצטרפו אליה חקלאים מהקיבוצים מסילות, חמדיה ועין חרוד, שלהם קשרי עבודה וחברות כבר שנים ארוכות עם החקלאים מהקיבוצים הדתיים שבעמק בית שאן. בתפילה השתתפו, מעבר למחיצה, נשים העובדות בחקלאות, בעיקר בפיקוח על מזיקים.
נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, אמר שזכינו גם ל"הזורעים בדמעה" וגם ל"ברינה יקצורו". חקלאים מכל צורות ההתיישבות וממגוון של אמונות ודעות קיבלו את גשמי הברכה האחרונים בתחושה של נס משמים. הגשמים שירדו עכשיו היטיבו עם גידולי השדה שקיבלו אותם ממש במועד הנחוץ והם שינו לחלוטין את התמונה במטעים - ממחשבות על ייבוש עצים ועקירתם אנחנו עוברים לעבודה חקלאית פורייה שבסופה פירות מתוקים. אנחנו מקווים שהקיצוץ האחרון עליו הכריזה רשות המים, בהיקף של 100 מיליון מ"ק, יבוטל, ויתאפשר לחקלאים להתפרנס מאדמתם.
אופיר אבסלנדר
"רוני חסיד דוברות ויחסי ציבור"
 
 
 
 
לחיים תמים
בהגיעך לגיל השיבה
שא מכולנו ברכה חמה
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו
 
 
  
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אוריאל אמיר
אחות תורנית: אריאלה פלדמן - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חדש באתר בארות יצחק
בכניסה לחברים יש שדה "דירה בירושלים".
לנוחיות החברים, בדף זה קיים לוח שנה שבו אפשר לבדוק מתי הדירה בירושלים פנויה/תפוסה.  
רק חברים רשומים ובעלי סיסמה יכולים לראות את הדף.
מי שעדיין לא התנסה:  הדירה בירושלים נוחה מאוד, מאובזרת וממוקמת באזור מצוין .
                                                                                                                  שבת שלום
דבורה רייניץ
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
אביב הגיע פסח בא
ענפים ומרכזי פעילויות הזקוקים לסיוע בהכנות לקראת פסח מתבקשים לפנות בכתב לרכז מש"א באמצעות תא הדואר של מש"א במשרד של יהודה פלדמן.
אלי ברמן / מש"א
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חובבי שירה מוזמנים
לקראת יום העצמאות חבורת הזמר מתכנסת לעבודה עם המנצח רון גנג, כולל לימוד שיר חדש.
ותיקים וחדשים מוזמנים בשמחה.
הפגישה הראשונה תתקיים אי"ה ביום רביעי הקרוב, כ"ב באדר 18.3.09 בשעה 20.45 במועדון לחבר.
לפרטים נוספים אפשר לפנות למלכה אנגלנדר ומיכל שפיר.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
יריד אביב
ביום ראשון הקרוב י"ט באדר 15.3.09 בשעה 16.30 תתקיים בחדר האוכל מכירה לקראת פסח.
מפות, מגבות, בגדי נשים,
"שמן הכפר": שמן זית, ריבות, קונפיטורות, קרם גוף, זיתים כבושים, ועוד.
בואו, קנו ותיהנו !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
 
 
 
 
AtarimTR