ידיעון 2615 פר' ויקרא

בס"ד ב' בניסן תשס"ט
 
 
שבת קודש "ויקרא"
שעון קיץ
 
18.35
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
 
 
 
ברכת האילנות בבוסתן של תגרי
18.45
מנחה, קבלת שבת, ערבית
    דרשת הרב בנושא
    "פתח אהל מועד"
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
 
מכונת השטיפה תעבוד בשעות 20.45 – 22.45
17.15
שעור בגמרא – דף יומי
 
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
 
 
17.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
 
18.00
מנחה קטנה
 
 
19.34
ערבית, הבדלה
 
 
 
בית מדרש אבות ובנים
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00   
   שחרית ב' ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
 
   כיתות א'-ג' - בועז פלדמן
   כיתות ד'-ו'  - שורי אמיר
           
 
החל מיום שלישי הקרוב ועד אסרו חג
יתקיים מנין שני לתפילת שחרית בבית הכנסת בשעה 8.00
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום רביעי
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
 
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
  
בקש טובה לשכנךָ ומצאתה במעונךָ.
 
ביוזמה ברוכה של שכנים וחברים זכיתי להתפלל במניין בביתי.
בימים שמצבי הבריאותי לא אפשר לי להגיע לבית הכנסת קיימנו מניין כהלכתו וגם שמענו דברי תורה בסיום התפילה.
תודה לכל אלו שהסכימו לוותר על תפילה בבית הכנסת ולזכות אותי בתפילה במניין.
                                                                             שבת שלום ורפואה שלמה לכל חולי עם ישראל.
מיכאל נתנזון
 
 
מה בגיליון?
  • פינת ההלכה – הרב ירון
  • שיר שבת – יהונתן שרמן
  • ברכת החמה – יעקב שניאור
  • ציון שאול ז"ל – אלי ברמן, הוותיקים, משפ' סעדון, מיכה אמיר, יפת שדיאל
  • בועדת מינויים – פרד אדן
  • בקיבוץ הדתי – משלחן הדובר
  • הזמנה לספורט – אבנר
  • בגן הנוי – צוות הענף
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • באגף הכלכלי – דוד פורת
  • מהחשמליה – גבי נאור
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
 
     נר זיכרון !
     חיים יוסף כ"ץ ז"ל – ד' בניסן תשס"ו
 
 
פינת ההלכה
בעבר נהגנו שלקראת הפסח מתפרסמות בידיעון ההלכות בנוגע להכשרת הכלים והבית לפסח. ואולם, מתוך הנחה שרובנו מכירים את ההלכות, ומכיוון שכבר נואשתי מלהזכיר שאבק זה לא חמץ, לא נרחיב השנה בנושא זה, וכל מי שרוצה לברר פרט מסוים בעניינים אלו (או לקבל את מאמרו המפורסם של הרב אבינר המפרט כיצד ניתן להכשיר את כל הבית לפסח בכמה שעות עבודה...) מוזמן לפנות אליי באופן אישי.
מלבד ענייני הפסח הרגילים יש עוד כמה עניינים נוספים שיש ליתן עליהם את הדעת:
 
ביעור פירות שביעית
בנושא זה עסקנו בשבוע שעבר במסגרת "יחדיו ב-ו" (ניתן לקרוא על כך בקצה השני של הידיעון...) ואביא כאן את עיקרי הדברים הנוגעים להלכה:
כל מי שיש בידו יין או מיץ ענבים מפירות שביעית (על התווית מצויין 'אוצר בית דין') צריך להוציא את היין מרשותו בערב פסח ולהפקירו בפני שלושה אנשים. מיד לאחר מכן רשאי האדם לזכות ביין מן ההפקר והיין יהיה מותר בשתייה מכאן ולהבא (אך עדיין יש לנהוג בו בקדושת שביעית).
מי שיש בידו ריבת אתרוגים או ליקר אתרוגים מהשנה האחרונה צריך היה לעשות כן כבר בתחילת חודש אדר, אבל אם הוא לא ידע על כך עליו לעשות זאת ברגע הראשון שמתאפשר לו. אם נמנע האדם מלעשות כן במזיד - המוצר אסור באכילה ויש להשמידו.
מי שיש בידו שמן זית שכתוב עליו שהוא מאוצר בית דין צריך לעשות את אותה פעולה בערב חג השבועות.
מוצרים אחרים (ריבה, ליקרים וכו') העשויים מפירות שביעית - לכל פרי יש תאריך ביעור אחר, ומי שיש בידו מוצרים אלו שהוא יודע שהם מפירות שביעית מוזמן לפנות אליי לקבל הנחיות בנושא.
 
ברכת האילנות
הגמרא (ברכות מג, ב) אומרת כי היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים אומר: 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובים ליהנות בהם בני אדם'. אכן מצווה לומר את הברכה הזו עם תחילתו של חודש ניסן, אך אצלנו בקיבוץ נהוג להמתין ולעשות זאת ברוב עם בשבת הראשונה של חודש ניסן.
על כן, השבת, לאחר תפילת מוסף נצא לבוסתן שמאחורי בית הכנסת ונברך יחדיו את הברכה. יש להיזהר שלא לגעת בעצים, אלא רק לראות את הפרחים ולברך.
 
השנה, בערב פסח, נברך גם ברכה מיוחדת שנקראת 'ברכת החמה'. זו ברכה נדירה מאוד, שמברכים אותה אחת ל-28 שנה.
פרטים על כך בידיעון הבא, ובשיעור יחדיו ב-ו' בשבוע הבא. מומלץ מאוד לבוא! הזדמנות של פעם ב - 28 שנה...
 
 
הרב ירון
  
 
שיר-שבת
 
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן לה'..."
 
נפש
כי תקריב - את עצמה לא-לוקיה,
בשיעבוד רצונה למלך עליון
ותעלה תשורה על ריחה וניחוחיה,
בעמוד של עשן לשמי האדון...
 
אדם
כי יתקרב כציפור אל השמש,
להשיג האי-מוחש, בפולחן של שחיטה
ויתעלה בכוונות עילאיות של הרגש,
כנוגע במופשט - כלטיפה, כנשיקה...
 
בהמה
כי יוקרב דמה עלי מזבח,
בנפוח נשימה עלי להב קדוש
וציווי בדקדוקיו - כהן כרוקח.
יוקפד ויבוצע בידי כף אנוש...
 
אזי עם
כי לא-לוקיו - נקרב בכל אלה,
ללא חוש בליבו - צערו של נשחט,
או אז לא ייוותר לרצונו של המלך;
כי אם מוות סתמי שליבו לו לא שת.
יהונתן שרמן
 
 
 
לדוד צונץ
בהגיעך לגיל הזקנה
שפע ברכות לאורך ימים
בבריאות ושמחה עם כל המשפחה
 
 
ברכת החמה
כידוע, כל 28 שנה בתקופת ניסן מקיימים מצוות ברכת החמה, שחלה תמיד ביום רביעי בשבוע. לפי הלוח העולמי עד המאה ה-20 במשך שנים רבות האירוע חל ב-26 למרץ או ב-5,6,7 לאפריל. במאה ה-20 ו-21  ב-8 לאפריל, ובהמשך גם ב- 9, 10, 11 באפריל. כאמור תמיד ביום רביעי. השנה ברכת החמה חלה ביום רביעי ערב פסח (8.4.09) וזה נדיר. הפעם האחרונה שחל גם בערב פסח היה בשנת תרפ"ה (8.4.25)
לבטח הרב ירון יכתוב על כך בהיבט הלכתי ואיך נברך השנה אחרי תפילת שחרית.
אני רוצה לספר איך ברכנו לפני 28 שנה, כפי שכתבתי במחברת, את ברכת החמה.
בדיוק לפני 28 שנה קיימנו כאן בבארות יצחק ברוב עם מצוות "ברכת החמה" ביום רביעי
ד' בניסן תשמ"א (8.4.81). ויומיים קודם את ברכת האילנות.
שבוע לפני כן ו' תרבות הזמינה מרצה, מדען שהסביר בהרחבה על מקומו ומעמדו של האדם ביקום בנושא "השמש".   ההרצאה התקיימה במועדון.
בבוקר התחלנו שחרית בשעה 5.50 (בכדי שילדי החטיבה יגיעו לאוטובוס לבי"ס ביבנה). 
בשעה 06.20 בערך, אחרי אשרי, ובא לציון וקדיש תתקבל, יצאנו כולנו ברוב עם – נשים וטף,הגברים עטורים בטלית ותפילין - למרפסת המזרחית של בית-כנסת ולדשא שלידו, לברכת החמה.
חולקו דפים לתפילה והברכה, שהוכנו ע"י הרב הושע רבינוביץ, שאז כיהן כרב הקבוצה.
זה היה מרשים מאוד והופיעו רוב הקיבוץ למעמד זה. חברים רבים באו אפילו בלבוש חג.
לאחר מכן חזרנו לבית הכנסת להשלמת שיר של יום וסיום התפילה.
כתבתי אז בהמשך: יהי רצון שנזכה לקיים אתברכת החמה בזמנה, בטוב בנעימים ובבריאות שיתקיים אי"ה בעוד 28 שנה לפני פסח תשס"ט.     
חיפשתי ב"דעות", הידיעון שלאז, מיום 8.4.53 יום שהתקיימה ברכת החמה, לא מצאתי שנכתב על כך. (אני הגעתי לקיבוץ כשנה לאחר מכן). אך בעמודים של ניסן תשמ"א כתב והסביר ידידיה כהן ז"ל מסעד על ברכת החמה ומקורותיה. למי שמעוניין יש לי העתק.
אצלנו, בידיעון שלפני 28שנים תשמ"א 1981, יש התייחסות לקיום ברכת החמה.
שבוע לפני המאורע כתב הרב הושע רבינוביץ בידיעון מהלכות ברכת החמה.
בלוח מודעות פורסם על הטכס לברכת החמה. איתן פלינט שמר את ההודעה מאז והיא תפורסם השבת בלוח מודעות.
בידיעון אחרי ברכת החמה מלפני 28 שנה כתוב כך:
"שתי מצוות נאות זומנו לנו השבוע. הראשונה: ברכת האילנות - - - אותה אמרנו עם הילדים בפרדס ושמענו דברים על הברכה ותכליתה. מי שטרם זיכה עצמו בברכה עדיין יכול לעשות זאת!
למחרת, לאחר ששמענו שיחה מדעית בנושא "השמש", שלא נעדרו ממנה גם הרהורים פילוסופיים על מקומו ומעמדו של האדם ביקום, אמרנו ברוב עם ליד בית הכנסת את ברכת החמה "עושה מעשה בראשית".
יהי רצון שנזכה לקיים המצוות האלו בזמנן ובמועדן."
                                                            יעקב שניאור
 
  
לבת שבע, לילדים, לנכדים ולנינים
אתכם באבלכם הכבד
במותו של הבעל, האבא והסבא
ציון ז"ל
מן השמים תנוחמו
 
 
בליל שבת האחרון הלך לעולמו ציון שאול שעבד באמונה בשדותינו עשרות שנים.
אנו מביאים כאן דברים שכתבו לזכרו חברים ואחרים.
 
אבני זיכרון
קשה היה לעכל את הידיעה שציון שאול הלך לעולמו.
יש אנשים שעוד בחייהם הופכים למושג, לאבן דרך. כזה היה ציון. היה משהו אצילי והדור בקומתו הזקופה, בהליכתו המיוחדת כאילו הוא מטופף על פני הקרקע. ציון של השדה, של הרגבים הגדולים, של השמש הקופחת, הממטרות והשטוצרים, המים הניגרים בתעלות ההשקיה. ד"ר ציון שלא היה בקיא ממנו בנושא ההדברה והמזיקים. ציון שאת הדוקטורט שלו עשה ברגליו ובידיו במשך עשרות שנים בשדותינו.
כמה כח פיזי היה באיש הצנום הזה. כשהיה פיצוץ בצינורות ההשקיה קראו לו, למחפרון האנושי הבלתי נלאה הזה, ותוך זמן קצר, יחסית, נחשף מקום הפיצוץ כשציון כולו בוץ ו... חיוך.
החיוך של ציון שידע שנים קשות במעברת עמישב אליה הגיע כעולה חדש.
פינה חמה ומיוחדת הייתה שמורה אצל ציון לאבינו מרדכי ברמן ז"ל. "אבא הגיע אלינו פעם למעברה וראה את מצבנו. הוא אמר לי: אסור שהפרחים שלך יגדלו בתוך הקוצים וסידר לי אפשרות לרכוש דירה במשה"ב (חברת הבנייה של הפועל המזרחי של אז, בה היה אבינו חבר הנהלה). זאת לא אשכח לעולם". ואכן הוא לא שכח.
במלאה 25 שנה לעבודתו אצלנו נערכה לו פה מסיבת הפתעה. מוריס גורדון ז"ל – אביהן של ג'ודי, נעמי ושרי שיבדל"א – היה אז בארץ לביקור והייתה לו מסרטת 8 מ"מ. הצגתי לציון את מוריס כחוואי מארה"ב, מגדל כותנה, וצילמתי אותו לסרט שערכנו לאירוע.
בחצי שנת העבודה בכיתה י"א עבדתי עם ציון במחסן ההשקיה במבנה שהיה מעבר לכביש מול מחסן הבגדים של היום. שם למדתי להכירו ולהוקירו כאיש העבודה של תורה ועבודה, בעל תבונת כפיים ולב יהודי חם. מאז נקשרה נפשי בנפשו. אליקו, היה קורא לי בקולו המרעים. מתברר שלכל אחד בקהילתנו היה ציון משלו. הייתה זו ציונות פשוטה ושורשית.
עם פטירתו של ציון נאספה עוד אגדה יפה ונחתמה בספר הזיכרונות הקיבוצי והאישי שלו.
                                                                                                    יהי זכרו ברוך !
אלי ברמן
 
במסגרת בית המדרש של ותיקינו ביום שלישי השבוע קיימו משה סעדון ודבורה ריניץ שיחה עם החברים על ציון ז"ל. להלן הדברים כפי שהועלו על הכתב
לאה ברמן:
השבוע שלחתי מכתב למשפחה, מכיוון שלא יכולתי להגיע ללוויה מסיבה בריאותית. כתבתי להם שכאשר עבדתי בגן נוי בין 1957 ל-1973, בכל פעם שהייתי צריכה עזרה בהדברת חפרפרות ידעתי שאני צריכה לקרוא לציון, ונעזרתי בו רבות בהדברת חרקים בנוי. עקיבא בני שהיה מנהל גידולי שדה עבד רבות עם ציון ומאוד העריך את מסירותו. תמיד נפגשנו בחדר האוכל ושמחנו יחד באירועים המשפחתיים.
 
שרה הלוי:
ראשית אני מאוד אהבתי את ציון, הוא תמיד הזכיר לי שאהרון ז"ל קיבל אותו לעבודה. הוא היה בן אדם כל כך נחמד, עדין ותמיד עם חיוך על הפנים, היה מתעניין בשלומם של כל בני המשפחה.
כאן בבארות יצחק הוא היה בן בית, תמיד מוזמן לרוב השמחות של החברים.
בניחום אבלים הילדים שלו סיפרו לי שאצל ציון בארות יצחק תמיד במקום ראשון.
שושנה לייבוביץ:
פעם ציון עצר אותי לפני חדר האוכל ושאל אותי: "מה שלום יהודה?" עניתי לו: "בסדר. הוא גר באבן יהודה". הוא שאל אותי: "האם הוא בא לבקר?" אמרתי לו: "לפעמים בימי שישי" ציון אמר:"ממש לא יפה. הוא גר כל כך קרוב. את יודעת, כאשר אמא של משה סעדון הייתה בחיים הוא כל שבועיים היה אצלה בבאר שבע, והוא כל כך קרוב? אני אדבר איתו". אבל כנראה הוא לא הספיק לדבר איתו.
חנה תשבי ברמן:
אני זוכרת שמרדכי עבד ב"משה"ב", חברת הבניה של הפועל המזרחי. כנראה שמכיוון שהוא היה קרוב לעניינים הוא היה יכול לעזור לציון לקבל דירה. ציון תמיד אמר: "עד סוף ימי לא אשכח איך מרדכי ברמן ז"ל עזר לי לצאת מהמעברה לדירה מסודרת".
אחרי שמרדכי נפטר גרתי ביבנה 30 שנה ופגשתי לפעמים את ציון. מצחיק שבמקרה היה ביבנה איש אחד ושמו חנוכה, גם הוא בא מעיראק ובאופן קבוע אני קראתי לו ציון. כנראה כבר אז הייתי מבולבלת.
דינה אמיר:
סיפורים גדולים על ציון יש לאוריאל שעבד איתו שנים בהשקיה, ולאחרים שבטח יודעים לספר טוב ממני.
לפני 9 שנים נסענו, חבורה זו של וותיקי בארות יצחק, לביקור במוזיאון ליהדות בבל באור יהודה, ושם הזמנתי הדרכה וקבלנו חיילת צעירה. לפני כן ביקשתי מציון שילווה אותנו ויוסיף מהסיפורים שלו. כאשר הוא שמע את המדריכה הוא הזיז אותה הצידה והדריך אותנו בעדות אישית והעיד על התמונות על "איש זה וזה, וזה כך וכך" והחיה את המוזיאון.
מאוד בלטה אצל ציון הגאווה במוצא שלו, במשפחה שלו ושיש לו עבר עשיר. במוזיאון ובהזדמנויות אחרות הוא נהנה לדבר על זה והוא אהב את החיים.
הרבה שנים עבדתי ביבנה והיה נהג שהסיע אותי ואת הילדים חזרה הביתה. קראו לו יחזקאל ואני לא זוכרת שם משפחה. הוא היה מהעיר של ציון ובדרך הוא היה מספר כל מיני סיפורים על ציון:"את לא מתארת לעצמך מאיזה משפחה עשירה הוא בא" ומוסיף: "איך יכול להיות שהוא סתם חקלאי?"
פעם אחד הפגשתי את שניהם כאן והשמחה הייתה גדולה. ציון הסביר לו איזה כבוד גדול לעבוד את האדמה ואיך הוא שמח לעשות זאת.
 
נעמי קורן:
אתמול ראיתי את חגי וסיפרתי לו שציון נפטר, הוא אמר לי: "מה את אומרת? שנים ראיתי אותו בבוקר בבית הכנסת הגדול בפתח תקווה. באמת בזמן אחרון נזכרתי שכבר לא ראיתי אותו".
שמחה שטרסבורגר:
ציון עבד הרבה שנים עם בעלי יעקב ועם בני יונה. הם מאוד העריכו את ציון. כאשר בעלי הפסיק לעבוד הבן אדם הראשון שבא לבקר היה ציון, והם היו מדברים ומדברים ... ציון היה כמו משענת בשבילו. גם יונה היה מדבר על ציון על כמה מעריכים אותו.
לפעמים פגשתי את ציון ב"זול פה" והוא תמיד שאל: "מה עם יונה? מה שלום המשפחה?" בן אדם יוצא מן הכלל.
שוחחו ורשמו: דבורה ריניץ ומשה סעדון
 
 
ציון איננו
שתי מלים שכל-כך קשות לנו לומר ולהבין.
ציון היה לנו לאבא ומשה היה "בנו השישי".
כך הייתה מערכת הקשר והרגש עם ציון, בת-שבע וילדי משפחת שאול.
הדאגה וההתעניינות התמידית בשלומנו ובשלום ילדינו בכל עת ובכל מצב.
כשסיוון בתנו עברה ניתוח-לב הגיעו ציון ובת-שבע מספר פעמים לבקרנו ובמיוחד בשבת, בהליכה ברגל, "שמא יחסר לנו משהו".
זכינו להשתתף בשמחות המשפחה והם ב"ה הגיעו לשמחות שלנו.
לצערנו הרב ציון כל הזמן ביקש ורצה לזכות בשמחת חתונת ילדינו. לזה הוא לא זכה, אולם בבוא העת תמיד נזכור ונזכיר אותו.
בשנות עבודתו הרבות עם משה השתרשה האהבה האין-סופית ביניהם ועוד יותר התעצמה אהבת שניהם ביחד את האדמה ואת הגידולים השונים שגידלו יחדיו.
מיד בוקר בלכתי לעבודה פגשתי את ציון ומאור פניו וזכיתי לקבל ממנו את ברכת היום לי ולילדיי.
במראהו החיצוני, בנפשו החמה, הרגישה והאוהבת, ציון תמיד הזכיר לי את אבי אהרן ז"ל. זיכרונות ותמונות חיים נוספות שמורות עמנו.
קשה היה לראות את ציון בחודשים האחרונים מתמודד עם סבל המחלה.
ציון, לא נשכח אותך. אנו מבטיחים לשמור על בת-שבע היקרה שלך מאוד ולהמשיך להיות חלק ממשפחתך.
                                       תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.
משה, יהודית וכל ילדי סעדון 
 
לאבי מורי ורבי.
 
את ציון אני מכיר יותר משלושים שנה.  עשר שנים בהיכרות שטחית, בפגישות אקראיות בעבודה ובחדר אוכל, כל פעם שנפגשנו דברנו קצת גם בערבית וכך התפתח בינינו קשר מיוחד של אב ובן.
בתחילת שנות התשעים קבלתי את ניהול ענף גידולי שדה.  למחרת הודעתי לציון שמהיום והלאה הוא לא מסתובב לבד בשטחים ובכל יום בשש בבקר נפגשנו ויצאנו יחד להסתובב בשטחים.
אתה תמיד אמרת "אתה הבוס שלי" וזה מאוד הביך אותי לחשוב שאני הקטן הצעיר וחסר ניסיון ואתה פונה אלי בשפה זו, ואני חשבתי בדיוק ההיפך "אתה הבוס ואני התלמיד".
כשהייתי חדש בתפקיד עם אחריות כבדה מצאתי לצדי בן אדם עם ידע, אחריות, חריצות ואכפתיות, בן אדם נדיר ביותר בנוף שלנו, ידע רב בגידולים שגידלנו, ידע רב בתשתיות המים.
בקיץ היה מסתובב בשדות ובחורף טיפל בכל הקשור בהשקיה, תיקן כל דבר, ניצל כל פריט וחלק, כדי שחלילה לא נזרוק או סתם נבזבז כסף, ועד היום משתמשים בהם ביעילות רבה, וכך חסך כסף רב למקום העבודה. מאז שהוא הפסיק לעבוד הצטברה ערמת צינורות מקולקלים שאין לאף אחד את הידע ולא את הרצון והמסירות שהייתה לך לטפל בציוד השקיה.
הידע שלך בגידולים השונים היה לשם דבר בכל האזור, לא פעם ולא עשר באו מדריכים לבקר בשדות וחשבו קצת שונה,  אך אתה לא הרפית ושכנעת אותם שהם לא צודקים ובסופו של דבר פעלנו לפי מה שאתה חשבת לנכון לעשות. אני כמובן הייתי תמיד לצדך בויכוח מכיוון שאתה הוא זה שמסתובב בחלקות, חוצה אותן לאורך ולרוחב והכרת אותן כמו את כף היד שלך.
לא פעם אמרת לי שהכישלון הוא יתום ומזה מאוד חששת, אבל ברוך ה' בשנים שהיינו יחד הכישלון באמת היה יתום, כי לא נכשלנו. כל שנה התגאינו בתוצאות שקבלנו בגידולים, וזכינו יחד בפרסים ובתעודות של האזור.
המסירות שלך לא הייתה על מנת לקבל פרס, אלא לשמה, ותמיד אמרת לי "כל דונם זה דונם ולא לזלזל בשום פינה בשדה".
אתה ידעת להכיר טובה למי שעזר ועשה לך טובה, וזאת מצווה גדולה מאוד בתורה. לפני כארבעים שנה עזרת לאחד המגדלים באזור לגדל פלפל לסנפרוסט. הגיע זמן הקטיף וחלקות הפלפל באזורים השונים היו נגועות במזיקים שונים, אך החלקה שלך הייתה נקייה מאוד. נציג סנפרוסט שאל את המגדל איך הוא הצליח לשמור על החלקה? המגדל   הפנה אותו אליך "הנה הפקח שלי, תשאלו את ציון". נציג סנפרוסט לקח אותך הצידה והציע הצעה מפתה: לעבור לעבוד בסנפרוסט עם משכורת הרבה יותר גבוהה ועם רכב צמוד. התשובה שלך הייתה חד משמעית "אני עובד בבארות יצחק, אני לא עוזב מקום עבודה שקלט אותי בזמנים קשים מאוד ועזר לי. אני לא יורק לבור ששתיתי ממנו מים".
לפני כשנה וחצי הפסקת לעבוד אצלנו, כמובן שהיית חסר לי מאוד, אבל היה לי הביטחון שאני תמיד יכול לפנות אליך בשאלה מקצועית, ואכן עשיתי את זה כמה פעמים. לאחרונה באחד הביקורים שלי בבית חולים סיפרתי לך שאנחנו מגדלים כרוב, ואמרת: " זה לא בעיה. אני מהמכונית אגיד לך מה לעשות".
דבר נוסף שהיית מאוד גאה בו זו משפחתך: בת שבע, הילדים והנכדים. בכל הזדמנות היית מברך אותי "אני מאחל לך שהילדים שלך יהיו טובים כמו הילדים שלי".
כאב לך מאוד כאשר אחד הילדים לא הרגיש טוב, היית מאוד גאה בילדים שלמדו, כל פעם הזכרת לי את רמי וההישגים שלו בלימודים, את לימור שבשבילך היא הייתה היהלום שבכתר. היית אומר "אני אמכור את החולצה שלי כדי שהיא תעשה תואר שני". היית גאה מאוד במסירות של בת שבע אליך ולילדים.
שבת הייתה גולת הכותרת, היה לך חשוב מאוד שכל הילדים יגיעו, בנערינו ובזקנינו, לארוחת שבת כדי לשמור על אחדות המשפחה.
אין לי ספק שלא יכולתי למצוא מורה טוב ממך גם בפן המקצועי וגם בפן האישי והמשפחתי, ועל כך אני מודה להקדוש ברוך הוא שהפגיש בינינו.
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים
משה סעדון
 
 
סחבי
בכינוי "סחבי" – חברי בתרגום חופשי לעברית, נהג ציון ז"ל לפנות אל בן שיחו כמעט בכל דבר ועניין. השימוש בצופן "סחבי" הזה היה סוג של "תנא דמסייע" שציון השחיל לשיחה כדי לחזק את דבריו ולתת להם יותר תוקף. בדרך כלל לא היה בכך צורך. באזני השומע היו הדברים תקפים וחזקים במידה מספקת גם ללא דחיפת ה"סחבי". ה – ח' של ה"סחבי" הייתה יוצאת לציון ממש ממעמקי הלב וממעמקי הגרון ונשמעה, עם המבטא העיראקי הכבד, יותר כמו 'סעבי'. כל כך הרבה שימושים בביטוי יצרו אפקט של בומרנג והכינוי חזר אל שולחו ודבק בו לבלי הסר. כך יצא שציון כונה סחבי כמעט בפי כל מכיריו בקיבוץ. צריך היה לעבור תקופת חניכה מסוימת ולהגיע לדרגת קרבה מספקת בכדי לזכות בהיתר לשימוש בכינוי. אני זוכר את עצמי קורא לציון 'ציון' בחרדת קודש וביראת כבוד. לא עלה על דעתי ליטול את זכות הסחבקיות עד שהגעתי לשלב די מתקדם בקריירה שלי. הכינוי שהפך לבומרנג היה הרבה מעבר לעוד מטבע לשון. הסחבקיות מיטיבה לאפיין ולהגדיר את סחבי. במשך שנות הפעילות הרבות בקיבוץ היה ציון דמות מכבדת ומכובדת. החברות והיחסים הטובים שלו עם כל שכבות האוכלוסייה והכבוד שרחש לבריות היו כנים ואמיתיים. בן שיחו יכול היה לחוש בכך בבירור גם מבעד למילים.
מאד בלטה אצל סחבי המסירות הטוטלית, מוסר העבודה הגבוה והאחריות האישית שלו כלפי העבודה. הוא לקח את הדברים ללב בלי שום פרופורציה. הוא הלך בשדות בשעות הבוקר המוקדמות. תפר אותם לאורך ולרוחב. לא שם לב למכנסיים ולנעליים שנרטבו מטל. שכח איפה השאיר את האוטו והלך והלך והלך. הכתפיים משוכות קדימה, הראש מוטה קלות והמבט ממוקד וחודר כלפי מטה, כאילו שולח קרן לייזר לתוך הצמחים. הניסיון הרב שצבר בשטח נתן לו שפה משותפת עם הצמחים ועם המזיקים. הם ממש היו קוראים לו ומדברים אליו. סחבי לא היה צריך לדגום את השדה ולספור כמה הלקטים נגועים יש במטר. הוא היה פשוט הולך ומתרשם ונותן דיאגנוזות מדויקות להפליא. פקח מזיקים תפקידו מסתכם לכאורה בלהצביע על התופעה ולהציע פיתרון. לא סחבי. הוא היה מנדנד לרססים, מקפיד איתם על ריסוס בשעות אופטימאליות. עומד בתוקף על דיוק במינונים ודיוק בביצוע. מתאמץ לאזן בין אפקטיביות הטיפול מחד לבין החיסכון בעלויות ומזעור הנזק שגורם הטרקטור לשדה מאידך. מתעקש על כניסה נכונה לחלקות, על פגיעה מינימאלית בצמח ובציוד ההשקיה. הרבה מעבר לתחום האחריות הקלאסי והמוגדר של פקח מזיקים.
סחבי מצא מסילות לליבו של כל אחד. מסילות דו סטריות. בכיוון אחד הוא היה אוזן קשבת לעת מצוא, "הכותל המערבי", כרית שסופחת אליה דמעות שמחה ודמעות, להבדיל, של עצב. הוא אהב לשמוע וידע להקשיב. בכיוון השני הוא ידע לשדר מסרים ותובנות לחיים, הן כלליות והן ספציפיות. את סדרות החינוך הוא היה מקיים אגב עבודה בצורה נוחה ונעימה שאינה נופלת לטורח על השומע ואינה "מעמידה אותו בפינה". 
אם עבדת עם סחבי, אפילו זמן קצר, יצאת ממנו עם צידה לדרך שתוכל לאכול ממנה, לשבוע ולהותיר במשך זמן רב. אנחנו, חניכיו – גד"שניקים צעירים, נועזים, חסונים, מלאי מרץ ומוטיבציה, עם מיטב הכלים והשכלולים – קראנו לסחבי לא פעם אחר ייאוש כשלא הצלחנו לפרק זקף שבור. סחבי – עם חיוך מבויש, עם אותם הכלים, באותו הבוץ, בענווה רבה, עם ניסיון עשיר וים של דבקות במשימה – דיבר אל הזקף הסורר, ריצה אותו ולא הרפה עד שביצע את המשימה. הדרך שלו להכניע ולהכריע צינורות, ממטירים ודוממים אחרים שימשה כמודל בהדרכה לחיים ולהתמודדות עם מכשולים אחרים.
ציון נראה כמעט אותו הדבר לאורך השנים. שיני הזמן לא נגסו בו. תמיד היה גבוה, זקוף, לבוש באותם בגדים (הבדלים מיקרוסקופיים בין קיץ לחורף). חבוש באותו כובע טמבל שכבר מזמן עבר מן העולם. אותן ידיים, הידיים שעליהן הוא אמר (אחרי ניסיון קצר ולא מוצלח במחלקת ציפוי אביזרים באברות): "סחבי, יד שלי מותאמת למפתח צינורות, לא מתאימה להחליק בטון". אותה הליכה זקופה וגאה. אדם יקר ואהוב. אוהב את הבריות. מכבד כל אדם באשר הוא אדם. נאמן ומסור. מופת לצניעות, לאחריות, ליושר ולהגינות. סחבי.
הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ: לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ: נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה’ יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר: כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח  עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם": (תהילים ט"ו)
סחבי, יהי זכרך ברוך !
מיכה אמיר – סחבק
 
 
 
איפה ישנם עוד אנשים
כמו האיש ההוא
אשר הלך בתלמים ובגדודיות
עם כובע רחב שוליים
מכנסיים רטובים ובוץ עד הברכיים.
בחורף קטף את פרי הארטישוק,
בקיץ שמר לנו את התירס מתוק.
בורות חפר, עשבים ניכש,
רדף מזיקים סבלני ועיקש.
איפה ישנם עוד אנשים
כמו האיש ההוא
אשר מנע פרודניה מעלי הכותן
עם שיטות ופיתרונות ששלף  
                               מהמותן.
כמו מבצר עתיק מול אבירים,
נאמן למקצוענותו ובלי ויתורים,
הציב מלכודות לזחל הורוד
כדי לחסוך ריסוסים, רעלים ועוד.
איפה ישנם עוד אנשים
כמו האיש ההוא
שבין העונות רץ לתקן צינורות
וגם מחברים ומגופים שעשו צרות.
בשפתו הציורית את רוב האביזרים
כינה בשמות קצת מוזרים.
ורק לעת ערב יניח כלי מלאכתו -
כזה היה ואין בלתו.
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא...
יפת שדיאל
 
 
בוועדת מינויים                                                                                   
הרכבת ועדות חדשות
ועדת מינויים שוקדת מזה מספר חודשים על התהליך של הרכבת ועדות חדשות (המילה ועדה מתייחסת גם למנהלות, צוותים, וכו'). התהליך כולל בחינת מצבן של הוועדות בבארות יצחק כעת, עריכת סקר בין החברים, קבלת משוב מהחברים, דיונים פתוחים ופגישות עם בעלי תפקידים הקשורים בנושא.
בסיום השלב הזה ועדת מינויים תחל בעבודת הרכבת הוועדות ותציע לאסיפה את הוועדות שלהערכתה יש צורך לבחור בזמן הקרוב. אנחנו מעריכים שיש צורך לבחור בסבב הנוכחי מספר ועדות בתחום הבריאות, ענף המזון, ביטחון, אירוח וספורט, ועוד. סביר להניח שיהיה סבב נוסף או תוספות שונות לאחר בחירת המזכירות החדשה. הועדה פועלת בתיאום עם ועדת מינויים לבחירת המזכירות.
תוך כדי התהליך ועדת מינויים דנה בשינויים שהתרחשו בשנים האחרונות בבארות יצחק בצורת הניהול. אי לכך היא רואה צורך להתאים את מבנה הועדות ותפקידן למציאות החדשה. בשנים האחרונות בעלי תפקידים לקחו על עצמם חלק מהמשימות שבעבר בוצעו על ידי הועדות. מצד אחד, מצב זה מאפשר מתן מענה מקצועי ורציף יותר, אך עם זאת מצמצם את מעגל מקבלי ההחלטות ומוביל לריכוזיות יתר. בעקבות זאת תפקידן של הועדות יהיה פחות ביצועי ויותר בתחום התמיכה והביקורת. הוועדה תידרש לתת תמיכה לאותם בעלי תפקיד, לאחד פעילויות בין בעלי התפקיד השונים, למדוד שביעות רצון ולקבל משוב של החברים, לבנות מדיניות, לגבש ראיה ויעדים ארוכי טווח ולשמור על רציפות והמשכיות של פעילות הועדה.
כמו כן אנו מתחילים לגבש קובץ נהלים עבור הועדות כדי לסייע להן בתוך המסגרת הזאת ובמקביל לאתר מקורות שיכולים לתמוך ביושבי ראש בתפקודם מהיבט מקצועי/אופרטיבי.
 
כתמיד, אנחנו נשמח לקבל כל משוב, הארה והערה בנושאים אלו ואנו מודים לכל החברים שסייעו לנו במתן משובים עד היום.
                                                                                                שבת שלום,
                                                      ועדת מינויים
 
 
לסבתא רחל הלר
ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
לרגל נישואי הנכדה
הדס עם בח"ל אריאל לוי
בת מלכה ושמואל שחק
שיהא זה בנין עדי עד
 
בקיבוץ הדתי
הילה אונא – מרכזת "אשה בתנועה" בקיבוץ הדתי
הילה אונא, חברת קיבוץ שדה אליהו, נבחרה למרכזת "אשה בתנועה" בקיבוץ הדתי. במסגרת תפקידה היא תהיה אחראית על קידום נשים בקיבוצים הדתיים במישורים שונים.
"אשה בתנועה" תרכז צוות שיתן מענה לפניות וצרכים של הנשים בקיבוצים בנושאי הלכה, חינוך, בריאות,יזמות עסקית ועוד. כן יערכו מפגשים של רבני הקיבוץ הדתי, צוותי חינוך ובעלי תפקידים בקהילה הקיבוצית, בהם יועלו לדיון נושאים הקשורים למגדר ומפגשים חברתיים-רעיוניים של נשות הקיבוץ הדתי בינן לבין עצמן, ויחד עם קבוצות אחרות של נשים.
הפעילות והכנסים יערכו הן ברמה הארצית והן באזורים, כדי לאפשר למקסימום נשים ליטול בהן חלק בצורה נוחה. הכוונה היא ליצור מערך של נשים שירכזו את הנושא בכל אחד מקיבוצי התנועה.
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, הודה לנעמי בשיא, שעמדה בראש האגף בשנים האחרונות, על תרומתה לקידום המודעות והשיח הפתוח בנוגע למעמדה של האשה בקיבוץ הדתי.
ניתן ליצור קשר עם הילה אונא להעלאת רעיונות והרתמות לעזרה בדואר האלקטרוני: mila@sde.org.il או בטלפון: 054-5640989
אופיר אבסלנדר
"רוני חסיד דוברות ויחסי ציבור"
 
הזמנה...
לכל המגיבים, לכל המגיבות / לכל אנשי המגבונים והדמעות.
בואו עשו איזו הפסקת אש / תנו לידיעון קצת להתייבש.
קחו איזו עצה וביחד נעבור את הביצה.
רוצים להרגיש עשירון עליון? / בואו 4 פעמים בשבוע להליכון (לפחות חצי שעה)
עשו חימום ומתיחות וכבר תראו איך נראה קצת יותר ירוק.
קצת כפיפות בטן ועליות מתח / תראו איך נעלם כל המתח.
יש לנו חדר כושר יחידי בעולם / אליו יש מפתח לכל אדם (מי שרוצה).
חדר כושר יחיד בעולם בלי מראות / כי לא משנה איך אנחנו נראות.
יש לנו ים במה להתגאות !
 
אז לכל מנהלי ומנהלות החשבונות / בואו לעשות קצת ספורט
נשרוף קצת שומנים, נרגיש נפלא מבפנים.
נכניס קצת אוויר לריאות – כי באמת אין לנו על מה לבכות.
ועל הכושר שצריך לשפר – ניתן תמיד לדבר ולהשתפר.
אבל אחרי הכל – ב"ה יש לנו כמעט הכל !
אבנר אצנובסקי
 
 
בגן הנוי
 
כולנו שומעים באמצעות אמצעי התקשורת השונים על הגרעון החמור במים במדינה.
הבצורת הנוכחית הנמשכת כארבע שנים אינה יוצאת דופן במציאות הים תיכונית. עוד מימי התנ"ך מוזכרים אירועי בצורת רבים. ניהול בעיתי של משק המים הוא שהביא אותנו למצב הנוכחי.
אנו בגן הנוי נפעל על פי ההמלצות של משרד החקלאות - המחלקה להנדסת הצומח, ונפחית השנה את כמות המים הניתנת למדשאות מכיוון שהן צרכן המים הגדול ביותר מבין צמחי הגן. צמצום ההשקיה יגרום למדשאות להראות יבשות במקצת, אך עדין תישארנה במצב חיוני.
את העצים ואת השיחים הבוגרים נשקה ונקיים מכיוון שהם מהווים את שלד הגן כולו.
עצים ככלל אין מצמיאים .להיפך, בשנות בצורת יש להשקות את העצים לפחות פעם או פעמיים במהלך הקיץ. גם שיחים מבוססים וגם עצים הם צרכני מים קטנים יחסית.
אנו נבצע מדידת שטחים ונאסוף נתונים לגבי גודל המדשאות ,שיחיות, שטחי ריצוף וכו'. איסוף הנתונים ייתן בידנו כלי חיוני לתכנון הגן. יתכן ומדשאות שלהן אין שימוש נסב לשיחיות אותן נשתול בצמחים חסכוניים במים, או לחורשות צל קטנות.
בעת משבר חשוב להתנהל בשום שכל מבלי להיכנס לבהלה ולקבל החלטות חפוזות העלולות להיות בלתי הפיכות. עם תכנון נכון וניהול נכון של משק המים נשכיל לשמור על מה שעמלו עליו במשך שנים כה רבות.
בעזרתכם ובשיתוף פעולה של כולם ננסה לעבור את השנה ללא פגיעה במקום היפה בו אנו חיים.
 
הצעות לחיסכון במים:
להשקות את הגינות הפרטיות בקווי טפטוף ולא במתזים או בהמטרה .
חיפוי קרקע אורגאני או אנאורגאני מפחית את התאדות המים ושומר על רטיבות הקרקע לזמן ממושך.
ניתן לאסוף את המים במקלחת בדלי (עד שיגיעו מים חמים) ולהשקות את העציצים.
לא לשכוח ברזים פתוחים, לתקן ברזים דולפים.
עשבים מתחרים על מים בקרקע ולכן חשוב לשמור על גן נקי מעשבייה.
התקנת אביזרים חוסכי מים.
התקנת אסלה דו כמותית חוסכת מים רבים.
                                                                                                                      בברכה,
צוות הנוי
 
 
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אזכרה ליוסף כץ ז"ל
ביום ראשון בשעה 17.00 בבית העלמין. יציאה מהחניה בשעה 16.30
המשפחה
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
 

יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו

בעניין ביעור פירות שביעית.
למרות שכבר עברה חצי שנה מאז הסתיימה שנת השמיטה, ספיחי השביעית עדיין נמצאים איתנו...
מספר טעמים ניתנו למצוות השמיטה: כדי לצמצם את הפערים בין העשירים לעניים, כדי לעסוק יותר ברוחניות ופחות בגשמיות, כדי שנכיר בכך שהאדמה אינה שלנו אלא של הקב"ה וכו'.
כתוב בתורה "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ... וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ". מכאן למדו חז"ל שבשנת השמיטה מותר לאכול את הפירות בבית רק כל עוד החיות שבשדה יכולות לאכול אותם. לאחר שנגמרה העונה אין לאכול את הפירות הללו יותר. הרמב"ם פסק שיש להשמיד את הפירות לגמרי, שהרי חז"ל השתמשו בביטוי 'ביעור פירות שביעית', בדומה ל'ביעור חמץ'. אך הרמב"ן כתב שהחובה היא רק להוציא את הפירות מהבית ולהפקיר אותם ככתוב: "ביערתי הקודש מן הבית", ולכן כשנגמרת העונה יש להפקיר את הפירות ולאחר ההפקרה אפשר אף לזכות בהם מחדש.
להלכה, רוב הראשונים פסקו כשיטתו של הרמב"ן, וממילא כשמסתיימת העונה יש להפקיר את הפירות שבבית. בדרך כלל כשנגמרת העונה באופן מוחלט לא יהיו לאדם פירות טריים בביתו, אבל מוצרים מעובדים המכילים פירות יכולים להישמר זמן רב. כגון: ריבה, ליקר, יין, שמן וכו'.
לכן, כאשר מין מסוים כלה לגמרי מהשדות יש לבער את המוצרים הללו מהבית. בימינו ישנן טבלאות המתפרסמות בספרים ובאינטרנט והמפרטים את תאריכי הביעור לכל פרי ופרי.
לגבי יינות – תאריך הביעור הוא ערב פסח, ופרטים על כך ניתן לקרוא בפינת ההלכה – בקצה השני של הידיעון...
 
טל ירון, חבר התנועה לדמוקרטיה ישירה ותושב קדומים, הציג בפנינו את עמדתו המגדירה את היהדות בשלושה עיקרים הנלמדים מהתנ"ך: צדק, משפט וחסד. התנ"ך הוא תורת המוסר.
יסודות הבניין היהודי ובסיס השותפות של העם היהודי הוא התנ"ך.
לדעתו של טל כדי להמשיך בבניית העם והארץ יש לשמור על המוסר היהודי מתוך הכרה שאין ידיעה מוחלטת. לשיטתו הפוליטיקה היא הדרך להניע תהליכים חברתיים ומדיניים במדינה דמוקרטית. עשייה לאומית ומדינית תיתכן בשיתוף פעולה בין כל חלקי העם באמצעות ההידברות, ליבון שאלות וכבוד הדדי.
 
 
בשבוע הבא נלמד עם הרב אורי דסברג
כזית, כביצה, כרביעית – כמה זה?
 
ביום שישי, א' דחוה"מ פסח נלמד עם שלושה מבני הקיבוץ
פאנל דעות שונות הנובעות ממעיין אחד. פרטים בהמשך ...
 
 
באגף הכלכלי
סנאק-טיים
כזכור, האגף הכלכלי משמש כדירקטוריון של מפעל סנאק-טיים. מיודענו אמי אקרון נבחר כדירקטור במקום מוישי ג'.
בחודש פברואר קיימנו שלוש ישיבות בהן דנו בתוצאות הלא-טובות של הענף בשנת 2008 והיערכות המפעל לשנת 2009. חברי האגף דרשו מהנהלת המפעל להציג תכנית אופרטיבית לשינוי מהותי על מנת שהמפעל יעבור שוב לרווחיות.
כח אדם
1.       האגף החליט למנות את אמי אקרון כיו"ר האקזקוטיבה, הכוללת בנוסף לאמי גם את מוישי ג' (מנכ"ל) ושלמה פורשר (מרכז המשק).
2.       האגף אישר להנהלה לגייס מנהל שיווק וסחר מנוסה ומקצועי על מנת להגדיל ולייעל את המכירות, וחשב שיהיה בין השאר אחראי להפקת דו"חות יומיים וחודשיים (הוא אמור להחליף מספר פונקציונרים העוסקים בכך כיום בצורה חלקית).
תהליכים
בתחילת חודש מרץ גוייסו מנהל השיווק/הסחר והחשב ועבודתם יחד עם כל הצוות כבר נושאת פרי.
הפחת בתהליכים השונים נמצא בירידה, כולל אחוז ההחזרות. השליטה בתהליכים ובנתונים המספריים שופרה מאוד.
מוישי המנכ"ל מתרכז בעיקר בניהול כל התהליכים פנימה במפעל ואמי אקרון מתרכז במציאת שווקים ויעדים חדשים למפעל.
יש לציין ששיתוף הפעולה ההדוק בין מוישי לאמי תורם רבות לייצובו וביסוסו של המפעל.
חידושים
לאחר חג הפסח יתחיל המפעל לשווק כריכים, סלטים וכו' לחברת החשמל. בשלב ראשון עד 2000 מנות ליום ובהמשך בס"ד כמות זו תוכפל. במקביל נעשים מאמצים מוצלחים לייעל ולהוזיל את עלות המוצר.
 
השבוע קיים האגף ישיבה נוספת על מנת לאשר את התכנית העסקית ל-2009. התכנית מראה שעם הגידול הצפוי במכירות תעבור החברה בחודשים הקרובים לרווח ובסה"כ שנת 2009 תסתיים אי"ה בהפסד נקי מינימאלי (במונחי עודף ברוטו התכנית מראה על רווח).
החלטות
האגף אישר את התכנית העסקית לשנת 2009 ומאחל הצלחה לצוות המפעל כולו.
התכנית תובא לאישור המזכירות והאסיפה.
האסיפה בנושא סנאק-טיים תתקיים אי"ה ביום ראשון ט' באייר (3.5.09).
אנו מצפים שעד כינוס האסיפה יהיו לנו תוצאות מדויקות של חודש מרץ ונקבל תמונה ראשונית של הפרויקט החדש.
לאמי אקרון שיוצא לחו"ל לחופשה בת שבועיים אנו מאחלים חופשה נעימה וחג שמח.
  
גדולי שדה
נדונה בקשת הענף להשקעה צנועה ברשת המים של הפרדס אשר כפי שכבר דווח עבר לאחריות הגד"ש.
בתכנית הענף לבצע עקירה של 50 דונם לא רווחיים ולעבד 70 דונם רווחיים.
ההשקעה בגובה 16,000 ₪ אושרה.
 
חשמליה
גבי בסיועו של פרד אדן הציג תכנית להרחבת פעילות החשמליה ללקוחות בישובים שכנים בנוסף לעבודה השוטפת בקיבוץ.
לאור העומס המוטל על צוות החשמליה, כולל אחזקת מערכות הקיטור והתקשורת, טיפול בתיקונים לחברים ולענפים והפעלת תחנת הגנרטורים  לא אושרה התכנית.
 
מערכת המחשוב
שמואל ברוכי שעומד בראש צוות שבחן את מערכת המחשוב במשק (יחד עם אהרן גל, קים מיור, אביעד ישראלי ויצחק שניאור) הציג את המלצת הצוות לשדרוג המערכת הקיימת.
הבעיות הן בעיקר בתחום החומרה. הציוד מזדקן, מצב השרתים לא טוב וכבר כיום זה פוגע בצרכנים השונים. קיים סיכון ממשי לקריסת המערכת על כל המשמעויות הכרוכות בכך.
סך ההשקעה הנדרשת הוא כ-218,000 ₪, בפריסה לשלוש שנים.
העלות החודשית: כ-12,500 ₪.
נכון להיום אחזקת מערכת המחשוב עולה בשוטף כ-12,000 ₪ בחודש.
על פי ההצעה המוגשת, ברגע שנעמיד איש מחשבים שלנו לתמיכה טכנית, יקטן המחיר לכ-8,500 ₪ בחודש.
ההשקעה אושרה. חלקה ירשם כהשקעה ע"ח קידום השקעות (כזכור אישרנו באסיפה מסגרת של
1 מיליון ₪ להשקעות יצרניות) וחלקה במסגרת התקציב השוטף הקיים גם כיום בתכנית המשק.
דוד פורת
 
הודעות מהחשמליה
א) עקב התקנות של אנטנות סלולאריות בקיבוץ בוצעה בדיקת קרינה באזורים נרחבים בשטח הקיבוץ.
תוצאות הבדיקה הן שהקרינה כמעט אפסית.
ב) סקר שביעות רצון – שרותי החשמליה
החשמליה החלה בתהליך של שיפור ושדרוג השרות שהיא מעניקה לחברים ולענפים. כחלק מהתהליך החלטנו לבצע סקר שביעות רצון בין חברי הקבוץ. כדי לאפשר ביצוע סקר מקצועי על ידי גוף שלישי ובלתי תלוי פנינו לפרד אדן והוא קיבל על עצמו את המשימה. הסקר יבוצע בשבוע הקרוב בשני מועדים בשעת ארוחת הבוקר וארוחת הצהריים בתוך חדר האוכל. אנחנו מעודדים את החברים לגשת לעמדת הסקר ולהקדיש מספר דקות למילוי השאלון כדי לסייע לנו להשתפר.
                                                         תודה מראש ושבת שלום,                                             
                                    צוות החשמליה
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י דינה אמיר
אחות תורנית: שלי ספיר - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תכנית ניסן
ברוכים הבאים 15 חברי תכנית ניסן שהגיעו אתמול וישהו עמנו עד אחרי שבת חוה"מ פסח.
בתקופה זו הם יעזרו לנו לקרצף, לשפשף ולהבריק הכל לקראת החג.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
נסיעה טובה
לעדוא פלדמן שעבר בהצלחה את הבחינה וזכה ברישיון נהיגה. סע בזהירות ורק לדברים טובים !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
למתכננים מראש
בשבת הבאה, "שבת הגדול" נחוג את בר-המצווה של יאיר שניאור. שיהיה במזל-טוב !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מהכלבי
החל מיום ראשון, ד' ניסן, 29/3 בצהריים, תהיה הפרדה בכלבי בין מוצרי חמץ לכשרים לפסח. הורים מתבקשים בכל לשון של בקשה להשגיח על ילדיהם ולא לתת להסתובב לבד בכלבי.
מכירה אחרונה של מוצרי חמץ תהיה ביום ראשון, י"א ניסן, 5/4, עד 8:30 בבוקר.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם בא
בשבועיים האחרונים ובעיקר השבוע שוב פקדו אותנו גשמי ברכה בכמות של 28.6 מ"מ ובסה"כ עד סגירת הגיליון 424.7 מ"מ.       תודה לקב"ה ותפילתנו שיימשך !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
צה"ל קורא לו
אהרן גל יוצא בשבוע הקרוב לשירות מילואים של כחודש. בהעדרו אפשר לפנות במקרים דחופים ללאה ריידר.
דברים לא בוערים – נחכה עד שישוב.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הזמנה לעידוד
קבוצת הנוער שלנו בכדורסל הגיעה למשחקי ההכרעה של העונה.
אנו מבקשים שתבואו לעודד ולדחוף אותנו לקראת האליפות המיוחלת.
                                                                                             בתודה מראש,
נוער כדורסל בארות יצחק
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
AtarimTR