ידיעון 2616 פר צו שבת הגדול

בס"ד ט' בניסן תשס"ט
 
 
 
שבת קודש "צו – שבת הגדול"
 
 
18.40
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
 
 
 
קידוש לכבוד חתן בר-המצווה
18.50
מנחה, קבלת שבת, ערבית
    דרשת הרב
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 20.45 – 22.45
            ¼ שעה אחרי הסעודה –
                       דרשת הרב לשבת הגדול
 
 
13.30
מנחה גדולה
 
 
17.00
שעור לנשים בפרקי אבות - במועדון
 
 
17.15
שעור בדף יומי
 
 
17.30
נשים אומרות תהילים – בבית סעדון
 
 
18.00
מ נ ח ה
 
 
19.39
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
 
 
 
בית מדרש אבות ובנים
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00   
   שחרית ב'                       05.50
   שחרית מנין שני                08.00
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' - אבי צוייג
   כיתות ד'-ו'  - אלן ארונסון
           
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.30
שעור התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
שעור התעמלות לנשים
בית שפירא
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
ברכת חמה האישית שלי
לברכת החמה שזוכים לומר פעם בכל 28 שנים אין תאריך עברי קבוע. היום נקבע לפי שנת השמש, ביום שמתחילה תקופת ניסן (האביב), ביום רביעי בשבוע ה-8 באפריל. בפעם הקודמת הייתי כמובן בבארות יצחק. זה היה ביום רביעי ד' בניסן תשמ"א. באותו יום שמעתי ריאיון ברדיו עם איש בשם יעקב גואטה שאמר שבירך באותו יום את ברכת החמה בפעם השלישית. זה עשה עלי ממש רושם ואמרתי לעצמי, שאם אזכה לברך בעוד 28 שנים גם לי תהיה זו הפעם השלישית, מכיוון שזכרתי במטושטש שבעבר, בשנת תשי"ג, השתתפתי בברכת החמה ברוב עם במדרשיה בפרדס חנה. אמנם שאלתי את עצמי איך זכור לי דבר כזה, הרי מראש חודש ניסן עד אחרי פסח היינו בחופש ולא היינו במדרשיה. הבעיה נפתרה בקלות בעידן המחשב. בלוח שיש לי במחשב אפשר לרוץ על פני השנים קדימה ואחורה. כך הגעתי לשנת תשי"ג וראיתי שבאותה שנה יום רביעי, ה-8 באפריל היה יומיים אחרי פסח ב-כ"ג בניסן, ביום שחזרנו ללימודים. רוב חברי גרעין מתנחלים נולדו בשנת תרצ"ז (1937) והשנה אנחנו בני 72. בעוד 28 שנים, אי"ה, בשנת תשצ"ז (2037) מועד ברכת החמה הבאה - מי שיזכה להגיע לזה יהיה בן 100...
איתן פלינט
 
מה בגיליון?
  • פינת ההלכה – הרב ירון
  • צרור רעיונות לליל הסדר – ליקטה יונה ברמן
  • ציון שאול ז"ל – אבו גרינברגר
  • עדכון שירותי מחשוב – צוות המחשוב
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • לקראת פסח בענפי השירות: כלבי, מרפאה, ענף הבגד, ענף המזון
  • ד"ש מרב"ש – בנג'ו ברמן
  • בקיבוץ הדתי – משלחן הדובר
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
     נר זיכרון !
     מלי (מלכה) ערמון ז"ל – י' בניסן תשנ"ג
     יהודית גרוס ז"ל – י"ב בניסן תשנ"ח
 
 
פינת ההלכה
ביעור חמץ - לקראת הפסח יש לוודא שלא נותר לנו חמץ בבית, בתא בבית הכנסת, במשרדים, במחסנים וכו'. כל מוצר המכיל אחד מחמשת מיני דגן מוחזק כחמץ אלא אם כן כתוב עליו שהוא כשר לפסח. (דוגמאות: עוגות, עוגיות, ופלים, אבקות מרק, תחליפי קפה, מזון לכלבים או לדגים, וכו'). כמו כן מוצרים המכילים עמילן - פעמים רבות העמילן מופק מדגנים, וכן גם מוצרים המכילים חומצת לימון. גלוקוזה - בארץ לא מפיקים אותה מדגנים, אבל בחו"ל לפעמים כן, ולכן מי שיש לו שוקולד או ריבה מחו"ל המכילים גלוקוזה יבער או ימכור זאת לפני הפסח. גם פיצוחים יבשים נחשבים חמץ, מכיוון שמשתמשים בקמח כדי להדביק את המלח.
מוצרים שאינם אמורים להכיל חמץ אך אינם כשרים לפסח - יש לאחסן בארון סגור אך אין צורך למכור או לבער. הוא הדין גם למוצרים המכילים קטניות: אפילו לדעת האוסרים אכילת קטניות בפסח אין איסור להשהותם.
לגבי כלי חמץ: יש לסגור אותם במקום שלא ייפתח בפסח, ואין למכור אותם לנכרי, כי אם הם נמכרים לגוי יש צורך בהטבלתם במקווה אחרי הפסח.
מכירת חמץ - מכירת חמץ נועדה להקל על מי שיש לו הפסד גדול בשריפת כל החמץ שברשותו, כגון בעלי חנויות ומאפיות. לבתים פרטיים רצוי לא למכור חמץ ממש אלא לגמור את החמץ ולבער את הנותר. (מי שקשה לו לאכול את כל החמץ בביתו, יכול לתרום אותו לטל-חיים, שמוכרים את החמץ שברשותם, ואחרי הפסח מחלקים אותו לעניים).
מי שיש ברשותו משקאות חריפים יקרים המכילים חמץ (ויסקי, וודקה וכו'), או חמץ במחיר יקר מאוד, יש למכור אותם לפני הפסח.
מכירת החמץ תיעשה בחדר האוכל בשעות שיפורסמו במדור פופולארי יותר בידיעון...
בעת מכירת החמץ אנו מייפים את כוחה של הרבנות בפתח תקווה למכור עבורנו את החמץ. הרבנות תמכור את החמץ לנכרי שישלם מקדמה, ואם לא יביא את שאר הכסף עד אחרי הפסח (ויש להניח שכך יקרה...) כל החמץ ישוב לבעליו הקודמים מיד לאחר חג הפסח.
ברכת החמה - בערב פסח נברך בעז"ה את ברכת החמה, הנאמרת פעם ב-28 שנה. פרטים על המצווה הזו ניתנו בשיעור יחדיו ב-ו' הבוקר. זו מצווה נדירה שרק בודדים זוכים לקיים אותה יותר משלוש פעמים במשך חייהם. לכן נקיים אי"ה טקס מכובד לאמירת ברכה זו מיד לאחר תפילת שחרית ולפני סיום המסכת של הבכורות.
למרות נדירותה של המצווה הזו, כתבו הפוסקים שאין מברכים שהחיינו בקיומה (מי שלא נכח בשיעור יחדיו
ב-ו יוכל לשמוע הסבר על כך בע"פ...), אך אפשר ללבוש בגד חדש באותו יום ולברך שהחיינו על הבגד ולכוון גם על קיום המצווה הנדירה. בכל מקרה ראוי לבוא לתפילת שחרית בבגדים חגיגיים ביום זה.
ומי יתן ונזכה לקיים ברכה זו בפעם הבאה עם משיח צדקנו...
 
הרב ירון
 
 
 
 
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות
צרור רעיונות לליל הסדר
 
ב"סדר" אצל משפחת פורשר:
קוראים את ההגדה בצורה מסורתית. מחלקים את הקריאה בין כל המשתתפים. היום כשאין כמעט ילדים קטנים, מכינים פירושים בקטעים שונים של הקריאה. כשהיו ילדים קטנים, כל משפחה הכינה הצגה קטנה והכינו חידונים לילדים.
כשהסדר אצל סבתא סוניה מסבים יחד אשכנזים, מרוקאים ומצרים – יחד כל שבטי ישראל, וסבתא סוניה מכינה תבשילים בנוסח כל עדה לפרטיו. לאשכנזים שמחמירים ולא אוכלים כלום, למרוקאים שלא אוכלים אורז וכל קטנית יבשה, אבל אוכלים קטניות ירוקות כמו במיה ופול, והמצרים שלא מוותרים על האורז...
ב"סדר" של המשפחה של ניצן ואוריה אדן:
ניצן מעידה על עצמה שהיא מכינה שאלות למשתתפי הסדר. בשנה שעברה הכינה בינגו. על תשובה נכונה מקבל המשיב אגוז.
ב"סדר" אצל המשפחה של מיטב גל:
השנה אנחנו חושבים אולי לשנות את צורת ההסבה, לשבת על כורסאות נמוכות, להכין גביעי יין והגדות ולקרוא את כל החלק הראשון בישיבה נמוכה או על הרצפה. לקראת הסעודה נעבור לשולחן ערוך שיהיה כבר ערוך ומוכן.
כדי להכניס עניין וערנות למהלך הסדר, אימא הנהיגה שכל מי שמכין שאלה או פירוש להגדה או שמשיב על שאלה, זוכה בפרס – סוכריית טופי. ואז יש שלוש אפשרויות: אתה יכול לאכול את הסוכריות שהרווחת או להמיר אותן אחרי החג בפרס או בכסף...
ועוד רעיון חמוד, ב"מה נשתנה" עולים כל הילדים על הכיסאות, מסהר ומטה...
ב"סדר" אצל משפחת בן שימול:
לחיים יש "קערת סדר" מצופה בכסף שהגיעה עם המשפחה ממרוקו. ממש יציאת מצרים. כשעברו ההורים לעמישב, זכה חיים בקערה. היא כבר נשברה קצת ועברו איתה בין בעלי מלאכה שונים כדי לשמר אותה, והצליחו.
ב"עשרת המכות" יש להם מנהג שעורך הסדר מחזיק לצידו כוס יין וכוס מים, ובאמירת כל מכה הוא שופך משתי הכוסות קצת יין וקצת מים לתוך כלי מרכזי. לאחר קריאת עשר המכות נוטלים את הכלי שהתמלא ושופכים את הנוזל ממנו. אסור שזה יישאר בבית כי אלו המכות.  
ב"סדר" אצל משפחת שפיר:
מיכל ערוכה ומוכנה במשך שנים עם ערכות של חידונים והמחשות שמלווים את קריאת ההגדה. השאלות שהיא חדה לילדים נושאות פרסים כמו סוכריות. היו פעם אגוזים אבל מחשש שהקטנים יבלעו אותם חלילה, עברו לסוכריות. יש למיכל גם שאלות על פי מוצגים מוחשיים, כמו: מקל – הוא מטהו של משה, או פרה – לאיזו מכה שייכת, או נחש וכו'. דברים שאספה במשך השנים ויוצאים לפעילות פעם בשנה. לפני שנה הכינה מיכל משחק "מחפשים את המטמון" והטמינה את הפתקים לפני הסדר. פתק שהטמינה מתחת לכיור היה קשור למקור מים במדבר וכד'.
עמית פולובין (כיתה ב'), הנכד של אברהם ורחל:
סיפר שהוא מכין חידות לליל הסדר.
ב"סדר" אצל משפחת יעקובי:
הסדר מתנהל לפי הנוסח הספרדי. גם בני, בעל הבית האשכנזי, התרגל ומעדיף לערוך את הסדר בנוסח שחנה הביאה מבית אבא.
ב"הא לחמא עניא" מעבירים את "קערת הסדר" מעל ראשו של כל משתתף בשירה ובשמחה. זה מעורר ומשמח את המשתתפים. לבני חשוב שכולם ישתתפו בקריאת ההגדה.
כשמגיעים ל"מצה", "מרור", "כורך", זה מתנהל באופן מאוד טקסי. קורעים את החסה, החרוסת שחנה עושה בצורת כדורים נעטפת בתוך החסה, ואף אחד לא אוכל לפני שיש בידי כל אחד את המאכל המסוים, ואז
מברכים. זה מאוד מושך ומעורר. חנה מכינה גם את הדגים שלה מבית אימא. כולם ערים, מספרים חוויות, צוחקים, ואפילו יוצאים לעשן סיגריה פה ושם...
ב"סדר" אצל משפחת שדיאל:
עפרה מתכוונת ללכת על משהו ויזואלי-מוחשי: להכין את שולחן הסדר בתוך ים סוף... לקשט מסביב עם קרפים כחולים. לתת ל"משה" הקטן את המטה ולהיות סצינה בתוך ההגדה.
ב"סדר" אצל יעקב וזהבה שניאור:
מהשנים שיעקב היה עדיין ילד בתורכיה יש לו זיכרונות על חוויות הסדר שם: כשהיו מגיעים ל"והיא שעמדה לאבותינו", היה סבו ניגש לחלון, פותח אותו, מוציא את ראשו החוצה, מביט ימינה, מביט שמאלה, ואומר, "עוד שנה נשארנו בגלות"...
בביתו שלו שמר יעקב על "הא לחמא עניא" בספניולית וכל המשפחה יודעת אותו.
את האפיקומן לא גנבו אצלם. לא היה דבר כזה. היו בוצעים חצי מצה לאפיקומן, פורסים בד גדול ועוטפים אותו. את "הצרור" הזה היו קושרים על שכמו של הילד, והיה יושב זקוף ונושא אותו על גבו עד לשעת אכילתו. כשהיו אוכלים אותו היה יעקב זוכה לקבל ביצה קשה והיו מזרזים אותו לאכלה מאחורי הדלת (לאכול בחיפזון).
ב"עשר המכות", היה סבו עטוף בבד מעל ראשו ופניו, ואל הצלחת שלפניו אומר: "דם, צפרדע, כינים..." ומזה באצבעו מהיין. מדוע עטוף? כדי שהמכות לא ייצאו משם.
ב"סדר" של משפחת פרץ:
כל המשפחה יושבת בהסבה בסלון על גבי ספות, כריות ומזרונים. רק לארוחה הם ניגשים לשולחן, ולאחריה חוזרים שוב להסבה נמוכה.
חנניה משתדל מאוד לשמר את המנהגים שחווה בילדותו במרוקו. הייתה לו גם הגדה שלו עם כל הטקסט בערבית מרוקאית והוא מנסה לאתר אותה. לפני "מה נשתנה", הם מגביהים את הקערה כמו אצל משפחת יעקובי וכך גם סיפרו אצל משפחת פורשר. מגביהים מעל כל ראש ואחר כך מעל כל הראשים ביחד ושרים "בבהילות יצאו ממצרים, לשנה הבאה בירושלים; בבהילות יצאו ממצרים, לשנה הבאה בני חורין"
יש קטעים שחנניה קורא גם בערבית מרוקאית כדי לשמר אותם. למשל, כשחוצים את המצה לאפיקומן הוא אומר: "ככה חצה הקדוש-ברוך-הוא את הים לשתים-עשרה דרכים כשאבותינו יצאו ממצרים", ומתרגם מערבית מרוקאית לעברית.
 
נקווה שתשאבו מכאן רעיונות וחידושים לליל הסדר הבא עלינו לטובה. לשנה הבאה בירושלים!
   
ליקטה: יונה ברמן  
 
 
בקיבוץ הדתי
"בקיבוץ הדתי נוהגים אחרת"
תנועת הקיבוץ הדתי קיימה כנס יסוד למניעת תאונות דרכים
בהשתתפות נציגי הקיבוצים
תנועת הקיבוץ הדתי קיימה כנס יסוד למניעת תאונות הדרכים, תחת הכותרת "בקיבוץ הדתי נוהגים אחרת". את הכנס ארגן מנהל אגף המשימות של התנועה, יהושע מוזט.
בכנס התארחו שייק'ה רוזנפלד, נציג הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים; דני שטרוזמן, מנכ"ל עמותת בטיחות בדרכים; אלי סומר מנהל הקרנות של התנועה שדיבר על הפן הכלכלי של התאונות; ד"ר מייקל קלה, פסיכולוג קליני ומומחה למניעת תאונות דרכים שהציג את הפן הפסיכולוגי; עמית ברקאי מ"אנשים באדום" שהביא את נקודת המבט האישית של נפגעי התאונות; דורון רגב מ"תנועה-נט" אשר הציג את הסטיקר "איך הנהיגה שלי", וכארבעים נציגים של קיבוצי התנועה וחברי המזכירות הפעילה.
במהלך היום התקיימו קבוצות דיון לגיבוש תכנית פעולה בתחומי החינוך, החברה והמשק. בתום הכנס סוכם להמשיך בפעילות ברמה הפרטנית של הקיבוצים. על פי התוכנית כל קיבוץ ימנה איש קשר שיתמסר למשימה במטרה להטמיע בציבור תרבות נהיגה שונה.
במהלך הכנס סיפר נציג מאחד הקיבוצים כיצד הצליח קיבוצו לצמצם את מספר תאונות הדרכים, וזאת הודות לפעילות ענֵפה החל מגיל התיכון, דרך מסלול מוגדר להכנסת צעירים לנהיגה נכונה, ועד הפעלת מערכת בקרה ואכיפה על הנהגים בכל הגילאים. המערכת הממוחשבת של ענף הרכב בקיבוץ מאפשרת לוודא שנהגים צעירים לא ינהגו לאחר חצות הלילה, לתת לנהג חדש רק רכב קטן, לשלול את זכות הנהיגה ברכב הקיבוץ ממי שנסע מעל המהירות המותרת, ועוד. ואכן התוצאות מדברות בעד עצמן.
כנס היסוד שקיימה תנועת הקיבוץ הדתי הוא נקודת זינוק להמשך עשייה בנושא. כל הגורמים המקצועיים המעורבים הביעו את הערכתם לפעילות של הקיבוץ הדתי והבטיחו את עזרתם המקצועית והתקציבית במטרה לשנות את המגמה ולהפחית את מספר התאונות. בתום הכנס חולקו לכל הנוכחים תפילת הדרך ומדבקה "בקיבוץ הדתי נוהגים אחרת".
 
 
חניכי התנועה העולמית של בני עקיבא מתארחים בקיבוצים הדתיים
111 חניכי התנועה עולמית של בני עקיבא הלומדים בארץ בתוכניות שונות - ישיבות, מדרשות, אוניברסיטאות - מתארחים בימים אלה ב- 6 מקיבוצי תנועת הקיבוץ הדתי במסגרת "תוכנית ניסן".
החניכים המרוחקים ממשפחותיהם, מוצאים בקיבוצים "בית חם" בתקופה שבה סגורים מוסדות הלימוד, והם מתנסים בחיי "תורה ועבודה" הלכה למעשה. החניכים יתארחו בליל הסדר אצל משפחות מאמצות, והם ישובו ללימודיהם לאחר החג. 
אופיר אבסלנדר
"רוני חסיד דוברות ויחסי ציבור"
 
 
 יחדיו ב-ו'
בשיעורו של הרב ירון עסקנו בברכת האילנות,
שאותה בירכנו ברוב עם בשבת הקודמת.
בגמרא נאמר שמברכים את הברכה הזו בחודש ניסן, אבל נחלקו הפוסקים האם הברכה חייבת להיעשות דווקא בחודש ניסן או שהכוונה לתקופת האביב. כמו כן היה דיון בשאלה האם זו מצוות עשה שהזמן גרמה - וממילא נשים פטורות מברכה זו, או שהעובדה שזה בחודש ניסן היא קביעה מציאותית, וממילא גם נשים חייבות במצווה זו. שאלה נוספת שעלתה היא מה יעשה אדם שנמצא בחו"ל במקומות שבהם האביב כלל אינו בחודש ניסן.
דיון נוסף שעלה הוא האם מותר לברך את ברכת האילנות בשבת. ראינו כי ישנם פוסקים שאמרו לא לברך את הברכה הזו בשבת, מסיבות שונות. סיבות שבתורת הנגלה - שמא יקטפו פרחים, ובתורת הנסתר - ברירת ניצוצות הקדושה מתוך העצים...
הסברנו את המנהג בקיבוצנו שנוהגים לברך דווקא בשבת, משום 'ברוב עם הדרת מלך', וכדי שכל הקהל ישתתף במצווה יקרה זו.
לסיום הובא דיון האם אדם שראה אילנות מלבלבים ולא בירך יכול לברך בפעם הבאה שהוא רואה אותם, וראינו כי זו מחלוקת בין הפוסקים, ולכן מי שרואה אילנות מאכל מלבלבים בימי ניסן צריך לברך עליהם בהזדמנות הראשונה.
 
 
יעל פוזן ממדרשת 'אוריה' חיפשה בשיעורה תשובה לשאלה כיצד בכל שנה אנו יכולים לקיים את הכתוב: "כאילו הוא יצא ממצרים"?
מעבר לזיכרון ההיסטורי מה עוד יש ביציאת מצריים המוזכרת כל-כך הרבה פעמים במקורות?
רבי נחמן מסביר שמצרים הוא ההיפך מארץ-ישראל. בא"י החיים קשורים לניסים, לאמונה ולתפילה. כמו הגשם שאינו מובן מאליו כך החיים בא"י אינם רק טבע אלא השגחה אלוקית. חיים שהם 'בחינת ארץ-ישראל' פירושם קירבה ותלות בקב"ה, ידיעה שהוא מנהיג העולם. חיים שהם 'בחינת מצרים' מושתתים רק על הטבע. יציאת מצרים יכולה להתקיים בכל יום, ובמיוחד בפסח, בהבנה ובידיעה שלנו כי העולם נברא ומתנהל ע"י הקב"ה.
החלק הגדול בליל הסדר הוא ה"מגיד" הלקוח מתוך הבאת הביכורים. דווקא בזמן בו האדם יכול להרגיש ולומר "כוחי ועוצם ידי" אנו מצווים לספר ביציאת מצרים, בגאולה ובנס הגלוי.
ההבדל בין חמץ למצה הוא בנקודה קטנה המבדילה בין ח' ל-ה', הנקודה הפנימית, המרכזית.
בפסח באכילת המצה אנו שמים את הדגש על פנימיות חיינו, על בסיס העולם, על האמת המרכזית, על המהות האלוקית.
 
 
בשישי חוה"מ פסח שני שיעורים בנושא: צה"ל - צבא העם
אבישי ברמן מחנך ב"עין פרת" - מכינה קדם צבאית מעורבת, בוגר מנהל עסקים ומחשבת ישראל
סא"ל גיא הלוי, מפקד לשעבר של בא"ח גולני, B.A. בחינוך ולומד לתואר שני במדעי המדינה
 
 
ציון ז"ל
את ציון הכרתי מילדותי, מיום שהחל בעבודתו בקיבוץ, עוד מימי וילהלמה, לפני קרוב ל-60 שנה. במשך כל השנים, עם התבגרותי, הוספתי ופגשתיו במסגרת ענף גד"ש בכל התמחויותיו ותפקידיו הרבים. והיו רבים. עבודות עם פועלים שכירים, יהודים ונוכרים, בם ניצל את שליטתו בערבית, עבודות השקייה, ניהול מחסן אינסטלציה של גד"ש ושיפוץ אבזרים פגומים ועוד עבודות שונות ומשונות. אך העבודה בה התבלט ביותר הייתה פיקוח מזיקים, בעיקר בכותנה אך גם בגידולים אחרים. במשך כל השנים הוא נודע, בצד צניעותו וידידותו, ברמה המקצועית הגבוהה שלו, בפרט בנושאי פיקוח המזיקים. שם לרמה המקצועית ערך רב ביותר ואימפקט הגבוה ביותר על איכות ורווחיות הגידול.
בבגרותי עסקתי במקצוע קרוב למקצועו במשרד החקלאות. גם שם יצא שמעו כבעל מקצוע מעולה. שיחות רבות ניהלתי איתו בנושאים מקצועיים. למדתי ממנו רבות, אך גם הוא תמיד היה מעוניין לשמוע על חידושים.
עם הגיעו לגימלאות, בצד המשך עבודתו בקיבוץ, עסק גם בפיקוח מחלות ומזיקים אצל שכני במושב צפריה. גם אלו ידעו להעריך את קביעותיו המקצועיות וקבלו את המלצותיו כהלכה למשה מסיני.
אני שולח את תנחומי לבני משפחתו ומאחל להם לשים את דמותו האצילה כמופת ודוגמה לדורות הבאים.
ת נ צ ב " ה
אבו גרינברגר
 
 
החלפת ספק שירותי מחשוב
 
לכל משתמשי השרת,
בימים אלו אנו נפרדים מחברת "ג'יני" שנתנה לנו שירותי מחשוב לשרת הדואר וכו'.
במקומה אנו חוזרים לעבוד עם "ערדום".
המשמעות היא שבמקרה הצורך (תקלה במחשב, אי יכולת להדפיס, אי אפשר להתחבר לשרת וכדו') אין להתקשר לנעם.
מוקד התמיכה של "ערדום" אמור לעזור לכל משתמש אשר יתקשר ויאמר שהוא מדבר מבארות יצחק.
מספרי הטלפון של המוקד הם:
1.                                                08-6355755 שלוחה 9.
2.                                                1-700-506-755
 
אין צורך להתקשר יותר מפעם אחת (אם כבר נדרשת לצלצל פעמיים נא ליידע את שמוליק).
כמו כן טכנאי מטעם "ערדום" העונה לשם ליאור יעבור במהלך הימים הקרובים בין המשרדים על מנת להכין את המערכת לשדרוג. נא להיות נחמדים ומסבירי פנים.
                                      בתודה על שיתוף הפעולה,
צוות מחשוב
 
 
 
 
 
לקראת פסח בענפי השירות
 
שעות כלבי תשס"ט
לשבוע שחל בו פסח ועד סוף החג  
 
 
ב ו ק ר
צ ה ר י ם
אחר הצהרים
יום ראשון י"א בניסן,
5/4
6:30 עד 8:30
11:30 עד 14:30
17:00 עד 19:00
יום שני י"ב בניסן,
6/4
6:30 עד 08:30
11:30 עד 19:00
רצוף
 
יום שלישי י"ג בניסן,
7/4
06:30 עד 08:30
11:30 עד 19:00
רצוף
 
יום רביעי, ערב פסח
8/4
06:30 עד 12:00
רצוף
 
 
ערב שבת, א' חוה"מ
10/4
06:30 עד 9:00
11:30 עד 13:30
 
יום ראשון, ג' חוה"מ
12/4
06:30 עד 9:00
11:30 עד 13:30
 
יום שני,  ד' חוה"מ
13/4
06:30 עד 9:00
11:30 עד 13:30
17:00 עד 19:00
יום שלישי,
ערב שביעי של פסח,
14/4
06:30 עד 9:00
11:30 עד 13:30
 
 
 
 
 
מהמרפאה
להלן שעות פתיחה של מרפאות מלר"ם בחג הפסח
המרפאה
כתובת
ערב פסח
יום רביעי 8.4.09
חג ראשון
יום חמישי 9.4.09
חול המועד
ימים ראשון-שני
12-13.4.09
פתח-תקווה
חיים עוזר 32
17.00 – 24.00
10.00 – 24.00
16.00 – 24.00
קרית אונו
בית מד"א,
רח' ירמיהו
פינת רח' יחזקאל
17.00 – 24.00
09.00 – 14.00
17.00 – 24.00
16.00 – 24.00
 
 
מענף הבגד
שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא!
אנחנו מבקשות מהציבור להביא בגדים לכביסה במוצאי שבת עד כמה שאפשר.
המכבסה תעבוד עד ערב פסח בשעה 8.00 בבוקר.
בחול המועד פסח נכבס רק מה שבאמת אתם צריכים למשך החג. לשם כך תעמודנה עגלות בכניסה למכבסה. אין לזרוק כביסה לתאים במשך החג – לא נוכל להיות אחראיות לפריטים שייזרקו לתאים.
במשך חול המועד מחסן הבגדים יהיה פתוח לקבלת כביסה נקייה בשעות 11.30 – 12.30
ביום ראשון, ג' דחוה"מ המחסן יהיה סגור לרגל הטיול. נטפל רק בכביסה של חיילים.
חיילים! מי שצריך משהו דחוף מתבקש להיות בקשר עם סוזי כרמי או לני בן-שמול.
                                                                                                                  חג שמח !
ל נ י
 
ליאיר-עקיבא שניאור בר-המצווה
להורים דקלה ויצחק שניאור
לסבתא וסבא זהבה ויעקב שניאור
ולכל החמולה
שפע ברכות
בכל דרכך דעהו והוא יישר אורחותיך
 
מצוות מש"א
עובר ושב
אושר לעזי אלטשולר להתחיל בטרום-סטאז' במשרד עו"ד ברמת-גן בהיקף של יומיים בשבוע.
עזי ימשיך בעבודתו בלול בזמן שנותר.
בחודש יולי אמור עזי להתחיל לעבוד כסטאז'ר במשרה מלאה.
אלי ברמן / רכז מש"א
 
לסבתא נעמי סלומון
ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
בהולדת הנכדה יעל
בת לליה ושחר עיאש בהונג-קונג
ודבר טוב ישמחנה
- 9 -
 
 
מענף המזון
 
פסח מתקרב ובענף נערכים לחג. להלן מספר הודעות
 
ציוד:
נא להחזיר מהבתים את כל הציוד השייך לחדר האוכל (כלים, קוביות לילדים, כסאות וכד') עד מוצ"ש הגדול.
הגעלת כלים לחברים:
השנה נגעיל כלים לחברים מחוץ למטבח – ברחבה שליד הרמפה.
יום ראשון י"א בניסן – 17:00-18:30.
יום שלישי י"ג בניסן – 17:00-18:30.
ממכונת השטיפה:
קצת רקע על מה שקורה במכונת שטיפה ובמטבח בימים שלפני פסח..
ענף המזון בעזרת צוות של בני משק צעירים ונמרצים מכשירים בכל שנה
את כל המטבח ומכונות השטיפה.
להזכירכם: לפני מס' שנים קנינו סט אוכל וכלי הגשה לפסח. לכן כמעט ולא מכשירים כלים שמשתמשים בהם במשך כל השנה.
החל ממוצאי שבת נסגור את המכונה הבשרית ונארוז את הכלים שמשתמשים בהם במשך ימות השנה.
ביום ראשון נסגור גם את המכונה החלבית.
ביום שני נכשיר את המכונה ונוציא את סט הכלים הכשר לפסח.
קיגלים:
הרשמה לתפו"א קצוצים על לוח המודעות עד יום ראשון.
חלוקת תפו"א קצוצים ביום שלישי בשעה 14:00-15:00 במטבח.
נא להביא כלים מהבית לא יהיה ניתן להוציא כלים מהמכונה/מהמטבח.
מהמחלבה:
המחלבה תייצר החל מיום שני אך ורק חלב כשר לפסח!!!
הרשמות לסעודות:
הרשמה לסעודות שבת חוה"מ  בלוח מודעות בכניסה.
ההרשמה תורד ביום שלישי י"ג בניסן, אנא הזדרזו להירשם.
הרשמה לשביעי של פסח תורד ביום ראשון י"ח בניסן.
זמני ארוחות בערב חג:
ארוחת בוקר תוגש בערב החג על הדשא עד השעה 8:00.
ארוחת צהרים תוגש בין השעות 11:00-12:30.
   
חלוקת ציוד ואוכל לסדרים:
החלוקה תעשה בימים שלישי ורביעי באחריות שולי גל.
הציבור מתבקש להשאיר במקום עריכת הסדר דרכי גישה נוחות ומקום במקרר.
יש לבדוק את הכלים/מזון שחולקו. במקרה של חוסרים ניתן לפנות למטבח בערב חג עד השעה 12:30.
ליל הסדר:
החזרת שאריות אוכל וכלים למטבח בין השעות 23:00-24:30 לפי ההנחיה במקום.
מכונת השטיפה תעבוד בין השעות 23:00-01:00.
את ארגזי הפלסטיק בהם יחולקו מצרכי הסדר יש להחזיר בשעות שפורסמו בדף החלוקה לסדרים.
 
מכירת חמץ ע"י הרב – בחדר האוכל
יום ראשון – 17:00-18:00
יום שני – 12:00-13:00
יום שלישי – 7:00-8:00
 
לו"ז לערב פסח
סוף זמן ברכת החמה   09.31
סוף זמן אכילת חמץ:   10.04
סוף זמן ביעור חמץ:    11.23
 
שיהיה לכולנו חג פסח נקי וכשר.
                                                                   ורד / ענף המזון.
 
 
לסבתא רבתה אסתר בידר
שפע ברכות בהולדת החימשה גילה-פרידה
בת לרחלי ומשה גרודז'ינסקי
נכדה לאילה ואהרן כהן
נינה לציפי ואפרים בידר
לטוב להם ולבניהם אחריהם
 
 
ד"ש מרב"ש
 
חידוש רישיון לנשיאת אקדחים
בשעה טובה ומוצלחת סיימנו הליך ארוך ומייגע של חידוש הרישיון של משרד הפנים, שמאפשר לנו לנפק אקדח לכל השומרים. התחלנו אותו בחודש דצמבר בסדרה של מטווחים, ואחרון היורים ביצע את המטווח רק השבוע. לצערי, מידי שנה תפעול המטווחים השנתיים נהיה יותר קשה ונצטרך לבחון כיצד נוכל לאכוף את הנושא יותר טוב לקראת השנה הבאה.
מספר הערות לשומרים:
הרישיון שקיבלנו בתוקף עד חודש מרץ 2011. בימים הקרובים יוחתמו כל השומרים על הרישיונות החדשים. חשוב לציין: הרישיון לנשיאת האקדח הוא לשנתיים אך בתוקף רק בצמוד לאישור עריכת מטווח אותו אנו מקיימים אחת לשנה. השומרים מתבקשים לשמור את 2 האישורים ביחד. את הרישיונות הישנים שפג תוקפם- נא להשמיד.
מבצע "עופרת יצוקה" עדיין משפיע עלינו
כפי שמרבית השומרים שמו לב בחודשים האחרונים אנו נתקלים בבעיות בכל הקשור לפתיחת השער על ידי ה"שלט- רחוק". מתברר שיש חסימה של גלי הרדיו שמפריעה לתקשורת של ה"שלט- רחוק" עם המקלט שנמצא בשער. שמענו על מקרים כאלה באזור הדרום בזמן הלחימה: אזעקות של מכוניות התחילו לפעול ללא סיבה ומכשירים נוספים המופעלים באמצעות גלי רדיו בתדרים מסוימים הפסיקו לפעול. אנו מנסים לבדוק את מקור ההפרעה אצלנו. ייתכן ומקור הבעיה הוא משדה התעופה. (אשמח לקבל מידע אם יש מישהו שמבין בעניין). לאור זאת השומרים יפתחו את השער באמצעות הפלאפון של השומר.
שומרים יקרים:העובדה שאין "שלט- רחוק" אינה פוטרת את השומר מלהגיע לשער ולזהות את הנכנסים והיוצאים. חברי הקיבוץ יכולים לפתוח בעצמם את השער ולכן אין להם בעיה. לעומת זאת יש חשיבות גבוהה לבדוק את שאר הנכנסים לקיבוץ. גם אם השומר נמצא בצד השני של הקיבוץ באמצע סיור אין שום סיבה לפתוח את השער מרחוק. יואיל האורח להמתין 2 דקות עד שהשומר יסיים את הסיבוב שלו.
אביב הגיע
האביב הגיע ועימו מזג האוויר הנעים. יחד עם זאת חשוב לזכור לנעול הדלתות והחלונות בבתים ובמשרדים. תופעת הגנבים המזדמנים לא משתנה עם עונות השנה וסטטיסטיקת ההתפרצויות באזור שלנו כמעט ולא מושפעת ממזג האוויר.
אנא שימו לב למתרחש סביבכם ואל תהססו להתריע על כל דבר חשוד. בכל שעה.
בנג'ו
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י רחל פלינט
אחות תורנית: ברוריה לנדה - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
היא משלנו
בטכס חילופי ראש הממשלה שהתקיים השבוע במשכן נשיאי המדינה, הופיעה גאיה פלדהיים-שור, בתה של אורלי, בשירת סולו וגם הובילה בקולה הנפלא את שירת "התקווה" בסיום הטכס. כבוד !!!
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מן הארכיון
לקראת ברכת החמה לפני 28 שנים כתב ישראל קוטב ז"ל:
"למה חלה הברכה כל 28 שנה ולמה ביום רביעי דווקא?
קל לענות על העניין האחרון: ברכת החמה מתכוונת "לשחזר" כביכול את המצב בשעת בריאת החמה, וזה היה כידוע ביום רביעי.
בשביל החלק הראשון של השאלה צריך לזכור שהשנה העברית נקבעת גם לפי מהלך הלבנה וגם לפי מהלך השמש. עניין ברכת החמה מושפע ממהלך השמש. שנת השמש מקיפה 364 יום ועוד 6 שעות, כלומר כעבור מספר ימים זה חוזרת השמש לאותו המצב במה שנוגע לאורך יום ולילה ומקום השמש בין הכוכבים.
אם נבטא את הימים בשבועות נקבל 52 שבועות ועוד ¼1 יום. כידוע מתחלקת השנה לארבע עונות או תקופות: אביב, קיץ, סתיו וחורף. המונח להתחלת האביב בלוח העברי הוא "תקופת ניסן".
תקופת ניסן של שנת הבריאה הייתה אור ליום רביעי בשעה 06.00 בערב. מזה יוצא שתקופת ניסן בשנה אחרי הבריאה הייתה ¼1 יום מאוחר יותר, כלומר בלילה רביעי/חמישי בחצות. בשנה ה-28 אחרי הבריאה התאחרה תקופת ניסן -28 כפול ¼1 יום, שזה בדיוק 5 שבועות, ושוב הגענו אור ליום רביעי בשעה 06.00 בערב, הוא היום והיא השעה שברכת החמה רוצה לשחזר אותם.
המחזור שבו סובבת השמש אל נקודת ההתחלה במשך 28 שנה נקרא גם מחזור גדול."
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חוברת זיכרון
צוות גידולי השדה מתכוון להפיק חוברת זיכרון לציון ז"ל.
מי שמעוניין לכתוב לחוברת מתבקש לעשות זאת בהקדם ולמסור לדבורה ריניץ או למשה סעדון
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
 
 
 
AtarimTR