ידיעון 2619 פר' תזריע-מצורע

בס"ד ל' בניסן תשס"ט
 
 
 
שבת קודש "תזריע-מצורע" - ראש חודש אייר
 
 
18.54
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית, הלל
19.05
מנחה, קבלת שבת,
    דרשת הרב, ערבית
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
 
 
17.00
שעור לנשים בפרקי אבות - במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.15 – 23.15
17.15
שעור בדף יומי
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
 
 
18.00
מ נ ח ה
 
 
19.53
ערבית, ספירת העומר, הבדלה
 
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ו'                06.00   
   שחרית ב' ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
 
   כיתות א'-ג' - קטי לוי
   כיתות ד'-ו'  -   אלישבע בן דוד
           
 
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
מוצאי שבת
21.30
ישיבת ועדת צעירים
חדר ישיבות
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לבגירים
מועדון
יום רביעי
 
יום העצמאות ה-61
 
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
שטיבל
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
 
 
עד מאה ועשרים !
ביום ראשון 15.2.09 חגגה הגברת מיפ חיס  את יום הולדתה המאה בחברת קרובי משפחה וידידים.
כשנשאלה על פשר האירוע הצנוע הסבירה שהיא אינה ראויה לתשומת לב מיוחדת, מאחר שרבים אחרים עשו הרבה יותר על מנת להגן ולהציל את יהודי הולנד: "כל אחד יכול להדליק אור בחדר חשוך".
הגב' מיפ חיס ובני משפחתה הסתירו בשנים 1942 – 1944 בעליית הגג של ביתם באמסטרדם קבוצה של עשר נפשות שהמפורסמת ביניהם הייתה אנה פרנק.
יפת שדיאל
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • שיר שבת – יהונתן שרמן
  • המדריך שלנו חברה'מן – משפחת ארונסון
  • על ספרות השואה – תמר ריניץ
  • מכתב לסבתא – יובל ריידר
  • בקיבוץ הדתי – משלחן הדובר
  • עוד מעט על מדף הספרים – דוד פורת
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • מענף המזון – ורד סוקו
  • אירועים לקראת יום העצמאות – מערכת החינוך
 
                                     כלבו דף ולוחות זמנים          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
     נר זיכרון !
     מלכה ויינברגר הי"ד – ו' באייר תש"ח
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' ישראל מאיר הכהן מראדין (ה"חפץ חיים")
ר' ישראל מאיר הכהן (1838-1933) נולד ברוסיה הלבנה, אך כבר בנעוריו עבר לוילנה, ומאוחר יותר הקים את ישיבת ראדין בליטא – שם חי עד סוף ימיו. כל ימיו הוא התעקש לא לקבל שכר על הוראת התורה, והתפרנס מחנות מכולת שהפעילה אשתו (שאותה הם היו סוגרים בכל יום לאחר שהרוויחו את הרווח היומי הנדרש לאותו יום...) החפץ חיים היה מראשוני הרבנים שקראו ללמד תורה גם לנשים, ובעידודו הוקמה רשת החינוך לבנות 'בית יעקב'. הוא אף עודד את לימוד ענייני הקרבנות וסדרי הטהרה, כהכנה לגאולה.
ספרו הראשון היה 'החפץ חיים' העוסק בהלכות לשון הרע. בהקדמה לספרו מונה החפץ חיים לא פחות מ-17 מצוות לא תעשה ועוד 14 מצוות עשה שאדם עלול לעבור עליהן אם אינו נזהר בהלכות שמירת הלשון. מסופר שהוא אמר על עצמו שמובטח לו שיאריך ימים, שהרי אמר דוד (תהלים לד): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה", והרי הוא הקדיש הרבה משנותיו לענייני שמירת הלשון. ואכן הוא זכה להאריך ימים ונפטר בגיל 95. בסוף ימיו רצה מאוד החפץ חיים לעלות לארץ ישראל, ואף נבנה בעבורו בית בפתח תקווה, אך ממש לפני נסיעתו חלתה אשתו והם הוצרכו לנסוע לוילנה, ואח"כ חלתה בתו, ואח"כ גם מצב בריאותו שלו לא איפשר לו לנסוע.
מלבד ספריו על הלכות לשון הרע כתב החפץ חיים עוד ספרים רבים, וביניהם: מחנה ישראל – ספר הלכות לחיילים שהתגייסו לצבא הרוסי, אהבת חסד – על מצוות שבין אדם לחברו, דבר בעיתו – על מאכלות אסורות, ועוד.
אך ספרו המפורסם ביותר הוא החיבור המונומנטלי 'משנה ברורה' (ששה כרכים) על חלק אורח חיים של השולחן ערוך, אשר בו הוא סיכם את כל דברי הפוסקים על השו"ע, והכרעתו נחשבת כיום לפסיקה המחייבת את רוב יהדות אשכנז.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
אחת המצוות שנאמרו בפרשתנו לגבי המצורע היא "וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא", כלומר שהמצורע צריך להכריז בקול רם שהוא טמא, כדי להרחיק ממנו אנשים. בספרו 'שמירת הלשון' (חלק שני פרק טז) כותב ה'חפץ חיים' כך:
וטמא טמא יקרא – ישמיע לרבים שהוא טמא, ויפרשו ממנו, כי תחת אשר מתחילה היה דרכו לגלות קלון חברו בפני אנשים, לכן הוכרח עתה לגלות קלון עצמו בפני אנשים... וראה עוד, כי בכל מקום מצינו שצריך לחוש לכבוד הבריות ולא לגלות קלונם, ואילו באדם זה לא חשו כלל לכבודו, ואדרבה, ראו שיתפרסם קלון האיש הזה, והכל כדי שייכנע ויתכפר לו.
החפץ חיים רואה בצרעת ענישה לשם הכנעת לבו של האדם שדיבר לשון הרע, ולכן מובא בשמו של החפץ חיים (בספר 'חפץ חיים על התורה') שכאשר כל גופו של האדם מכוסה צרעת, הוא טהור – כי ודאי שרוחו כבר נכנעה.
 
 
הרב ירון
 
שיר-שבת
 
"...טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו"
 
משיצא מכללה של עדה קדושה,
בטמאו שפתותיו בלע ושטנה,
בסנוורי דיבור – אישוני הרוך כבו.
ידום בצד, ירחק הזד;
טמא הוא.
 
ופגיעתו כי רבתה והוא לא ראה,
היווה לשון הרע – לא רק לשון רעה...
אטם, סגר, נעל, סתם חדרי הלב.
עתה ירחק, כי לא שתק;
בדד ישב.
 
עטוף שרעפי דחייה וניכור,
בצינו של חטא – יתור אחר האור,
יסכית להד הטוב שבו.
עד קץ הרפש, יימול הנפש;
מחוץ למחנה מושבו.
 
יהונתן שרמן
 
 
 
המדריך שלנו חברה'מן
השנה אנחנו זוכים ששלושה מתוך 6 ילדינו לומדים בחטיבה ובתיכון . בשבילנו זה מעמד חדש וגם בשביל שני האחים בבי"ס יסודי ובמיוחד למיכלי שעדיין מחליפים לה טיטולים.
השנה איתן [י"א], יאיר[י'] ועקיבא [כיתה ז'] לומדים בישיבת בני-עקיבא הרצוג בבני-ברק , שאין אף ילד אחר מהקיבוץ שלומד בה . רצינו לציין ולברך את המדריכים המיוחדים שלהם – אביעד ורעות שטרן , טל ברמן ועמית פורשר [מזל-טוב לחתן].
זו שנה מלאה חידושים ואתגרים לימודיים [בגרויות, מעבר בי"ס] ובנוסף המון "עניינים חשובים".
לכיתה ז' זאת שנת בר-מצווה של כיתה גדולה של עקיבא בקיבוץ; נוהלים חדשים של מועדון של החטיבה; התנדבות, טיולים, עבודה בענפים ועוד. לתיכון זאת שנה שכוללת צו גיוס ראשון, לימוד נהיגה בטרקטור, עבודה בפסח, בפורים ובאירועים תרבותיים, סדנאות ומפגשים עם מרצים אורחים ואינסוף פגישות עם ההורים בשיתוף של מערכת החינוך על "מוח המתבגר ומה שקשור". ולא לשכוח ליגה בכדורסל.
עם כל זה אנו כהורים זוכים בליווי מתמיד, תמיכה, תוכן בוגר והתעניינות של המדריכים. כולנו נהנים מדף קשר – "ידיעונוער" ו"לוחטיבה" – ומחכים להתעדכן.  אנחנו מברכים אותם שימשיכו במסירותם ובאכפתיותם.
אפשר להשלים ... "המדריכים שלנו חברמנים , הם רחוק ייקחו אותם" .
      אלן וליאורה ארונסון
 
 
לזכור ולא לשכוח - מכתב לסבתא
בערב פסח האחרון חזרה יובל ריידר ממסע בפולין במסגרת אולפנית "ישורון" בה היא לומדת.
בדרך חזרה, במטוס, כתבה לסבתא שושנה מכתב.
 
השעה 6:30 בבוקר, י"ב בניסן תשס"ט. ערב פסח.
"והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם".
 
סבתוש יקרה ואהובה שלי,
אני עכשיו במטוס בדרך חזרה מפולין- ארץ הזוועות, לישראל- ארץ הקודש!
אחרי מסע מרתק ומעניין במיוחד במשך שבוע ימים בעקבות השואה הצלחתי, ולו במעט, ללמוד ולהבין מה באמת היה ומה באמת קרה שם במקום הנורא והאכזר הזה.
במשך כל המסע חשבתי עלייך. אבל במיוחד ביום האחרון  (יום ראשון), כשנסענו למחנה ההשמדה "אושוויץ". אז את וכל משפחתך הייתם בליבי.
סיפרתי לכל חברותי את מה שעבר עליך, הראיתי לכולן את תמונתך, תמונה שאמא נתנה לי לקחת איתי ובקשה שתהיה צמודה אלי לאורך כל המסע. חיבקתי ונישקתי אותך וממש חשתי כאילו את כאן לצידי.
את אמרת לי מראש את מספר המחנה והצריף "שלך" וזאת הייתה עבורי נקודת השיא כשהמדריך שלנו לקח אותי עם עוד 2 חברות טובות שלי והראה לי בדיוק את הצריף (מחנה ב', צריף 7). כמובן צילמתי אותו והצטלמתי לידו, ואז אמרתי את הפרק "מזמור לתודה" ובנוסף ברכתי בקול רם מול כל הקבוצה "ברוך שעשה לי ולאבותיי נס במקום הזה" וכולם ענו אמן.
בזכות הנס הזה שהקב"ה השאיר אותך בחיים אני נמצאת כאן היום ומודה לו על כך.
סבתא יקרה, אמנם בתמונות שצילמתי הכל מאוד יפה, ירוק ופורח, אך אי אפשר שלא לחוש, להרגיש, ולהריח את הריח הנורא הזה ואת כל הזוועה והאימה שעברה על העם היהודי.
אחרי כל מה שראינו -  השירותים, המיטות (דרגשים), כמויות הנעליים, השיער והמזוודות, הבנתי את גודל הרוע והשפלות.
אני גאה שיש לי כזאת סבתא גיבורה שיכלה לעבור את זה.
אשריי שזכיתי להיות נכדתך.
עכשיו כשאני יושבת במטוס וחוזרת הביתה לארץ ישראל אני מבינה עד כמה סבל העם היהודי. את כל זה לא הצלחתי להבין באמת קודם.
עכשיו, יותר מתמיד, אני לומדת להעריך את ארץ ישראל ואת המשפחה היקרה שיש לי.
סבתא, דבר אחד אני רוצה להבטיח לך: בעזרת ה' אני אעביר את סיפור השואה ואת כל מה שראיתי וחוויתי, הלאה לדורות הבאים.   "עם ישראל חי וקיים".
אוהבת אותך מאוד מאוד וגאה בך כל כך.
                                                                      יובל.
 
 
 
ספרות השואה
 
אני קרויה ע"ש אחות של סבתי ז"ל שנספתה באושוויץ הי"ד.
התחלתי להתעניין בספרות השואה בעקבות הלמידה לבגרות בהיסטוריה וככל שלמדתי יותר כך עלו לי יותר שאלות: איך ייתכן שהגרמנים שהגדירו את עצמם כנאורים ומשכילים גרמו לרצח, השפלה ועינוי של עם שלם? איך ייתכן שרבים מהאזרחים כולל הממסד המשפטי, החינוכי, האקדמי והתרבותי נגררים אחרי מנהיגים בעלי אידיאולוגיה ברברית? לעומת זאת איך אנשים בודדים דווקא כן מנסים להציל כמה שיותר יהודים גם במחיר חייהם שלהם וחיי משפחתם? איך הרוע השתלט על האזור? האם הרוע זוהי תכונה כ"כ חזקה וסוחפת שקשה למניעה? האם הרוע טבוע ב"גזע הארי העליון"?
בספרים השונים בא לידי ביטוי איך הרוע המוחלט מתפשט לאט לאט עד שהוא נהפך לבנאלי ובתוך החושך הגדול צצות נקודות אור קטנות.  
בעם היהודי ובישראל בפרט לא משנה מאיזו עדה אתה - השואה מרחפת מעלינו כמו ענן שחור וטבוע עמוק בתת מודע הקולקטיבי.
אחת השאלות המרכזיות ששאלתי את עצמי איך הייתי מתנהגת בתקופה זו, אני שאיני עוברת את מבחן תורת הגזע - האם הייתי מסתתרת ומנסה להציל את עצמי? האם היו לי הכוחות לעבור את הזוועות הללו? האם הייתי מסוגלת להציל אחרים גם במחיר היקר של מותי שלי?
יש לי כבוד רב לחסידי אומות העולם שסיכנו את חייהם למען חיי אדם אחר ללא תמורה אלא מתוך רצון אמיתי לעשות את הטוב, למרות שהם בצד השני של המתרס.
לנושא השואה כל אחד יכול להתחבר מבחינה אישית בגלל הגיוון הרב שבספרות ובתיעוד, החל מאוטוביוגרפיות דרך רומנים על רקע השואה וכלה בסיפורים דרך עיניים צעירות וספרי היסטוריה בעלי פן מחקרי של העובדות הקרות.
השאלה המרכזית שאנו צריכים לשאול את עצמנו האם האנושות הפיקה את הלקחים המתאימים ואיך זה ייתכן שישנם עוד מקרים של רצח עם והעולם שותק???
תמר ריניץ
 
שעת סיפור
שעת סיפור מטעם הספרייה האזורית בבני עטרות
תתקיים אי"ה ביום ראשון ב' באייר,26.4.09
בשעה 16:30 בספריה
שם הסיפור:שמלת השבת של חנהל'ה
המספרת: נויה
מוזמנים ילדים בני 3-6 בליווי מבוגר, הורים, סבים וסבתות
אילנה / ספרייה
 
 
 
מערכת החינוך
מזמינה את כל הציבור:
ילדים והורים, סבתות וסבים, צעירים וחברים
לחדש את המסורת ולשיר ביחד שירי מולדת, עצמאות וקודש.
על הדשא ליד בית הכנסת
בשבת בשעה 18.45
שבת שלום וחודש טוב !
 
 
 
ביום שני הקרוב, ג' באייר 27.4.09 
בשעה 15.00 במועדון לחבר
נקיים טכס לציון יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי טרור
בהשתתפות המשפחות השכולות בבארות-יצחק.
הנכם מוזמנים להצטרף אלינו לטכס זה.
                                                         ילדי הבית המשולב
 
 
ברוכים הבאים !
בטכס יום הזיכרון ובמסכת "מקראי חג" יהיו עמנו 70 נערות ונערים מתנועת "יהודה הצעיר"
 
 
 
בקיבוץ הדתי
הקיבוץ הדתי פועל להרחבת פרויקט "סבא וסבתא"
בכפרי הנוער בהמשך לניסיון המוצלח בהודיות
 
הנהלת הקהילה של קיבוץ שדה אליהו קיימה ביקור בכפר הנוער "הודיות". הביקור התקיים ביוזמת  מחלקת המשימות של תנועת הקיבוץ הדתי, שהחליטה להרחיב את פעילותם המבורכת של "סבא וסבתא" לכפרי נוער נוספים.
ההחלטה התקבלה בעקבות הצלחת הפעילות של משפחות פשחור (עין הנציב) ושור (טירת צבי) בכפר הנוער הודיות. מנהל הכפר אלי שטרן אמר בביקור שהערך המוסף של "הסבים והסבתות" בכפר מתבטא בכל תחומי הפעילות של הכפר, ובעיקר בעצם נוכחותם. משפחות פשחור ושור עוסקות במתן שיעורי עזר לילדים, העברת חוגים ופעילויות ספורט לא פורמאליים, קיום קשר אישי עם ילדים בכפר, וכמובן הם משמשים "בית חם ופתוח" לכל "הנכדים" – ילדי הכפר.
הנהלת הקהילה של קיבוץ שדה אליהו התרשמה לטובה מהפעילות בכפר הודיות ומתרומתם של "הסבים והסבתות", והחליטה לאפשר לחבריה לצאת ל"שנת שירות" בכפרי הנוער.
הקיבוץ הדתי רואה בפעילות זו תרומה עצומה לחניכי כפרי הנוער בפרט ולחברה בישראל בכלל, והוא מייחס חשיבות גדולה להעמקת הקשר בין כפרי נוער הדתיים לתנועה. במזכירות תנועת קיבוץ הדתי מזהים פוטנציאל להרחבת הפעילות ההתנדבותית-חינוכית-חברתית המוצלחת, והיא תמשיך ליזום ביקורים של הנהלות הקהילה מקיבוצים נוספים במטרה לגייס משפחות מהגיל השלישי לשליחות חלוצית זו.
אופיר אבסלנדר
"רוני חסיד דוברות ויחסי ציבור"
 
 
בארות יצחק הולכת רחוק
אם את מרגישה כמו מוכרת בחנות עם עודפים
זה הזמן לשריפת שומנים.
אם אתה מרגיש קצת מדוכדך
זה הזמן למהפך.
אם אתם מרגישים דיכי מבפנים
זה הזמן לשינויים (גופניים).
חוג "בארות יצחק" הולכת רחוק ייפתח בע"ה
ביום ראשון הקרוב ב' באייר 26.5.09 בשעה 18.30 מול אולם הספורט.
התשלום הוא לא שוטף + 60
אלא דרך השרירים.
See you !  
המדריך אבנר סוקו
בהצלחה למשתתפי מרוץ תל-אביב.
 
עוד מעט על מדף הספרים
הפעם על ספרו של חברנו ד"ר נחום ברוכי
"בארות יצחק בהתיישבות ובמלחמה תרצ"ה – תש"ך (1935-1960)".
במסגרת דיון במזכירות כדי לאשר את התקציב להוצאת הספר לאור
התבקשנו (מספר חברים) לקרוא את כל טיוטת הספר, להאיר ולהעיר כנציגי ציבור החברים.
 
מבנה הספר
הספר בנוי מ-4 חלקים עיקריים:
א.      ממגד לבארות יצחק – פרק זה עוסק בהתארגנות הקבוצה מבחינה כלכלית, חברתית ואידיאולוגית במחנה הכשרה זמני (8 שנים...) בפאתי פרדס-חנה. המקום נקרא "רמת השומרון".
ב.      תקופת הזוהר של בארות-יצחק החל מתחילת העבודות בנגב בינואר 1943 ועד מלחמת העצמאות. פרק זה כולל את תהליך הבנייה במקום, החל מחפירת הבאר הראשונה ועד הקמת מבני הקבע למגורים, מבני ציבור ומבני משק. סקירה על הפעילות התרבותית-דתית, ספרייה, תקשורת פנים, חינוך ויחסי שכנים (הבדואים, תושבי העיר עזה, וכו'). עליית 11 הנקודות באוקטובר 1946 (4 מהן יצאו באותו לילה מבארות-יצחק). הנחת קו ה מים "6 מקידוח "מקורות" בקיבוץ ניר-עם לנגב הצפוני-מערבי וסקירה דמוגראפית (עם פרוץ המלחמה היו במקום כ-160 מבוגרים ו-70 ילדים).
ג.       בארות-יצחק במלחמת העצמאות, החל מכ"ט בנובמבר 1947 ועד סיומו של הקרב הגדול שהתחולל ביום ח' בתמוז תש"ח 15.7.48. למעשה מסתיים פרק זה בפרוץ ההפוגה השנייה, 3 ימים לאחר סיום הקרב, כאשר במקום נותרו כ-50 לוחמים ומסביב מתחפרים המצרים.
ד.      הפרק האחרון עוסק בתקופה הקשה לאחר הקרב, המחיר הנורא של 17 הרוגים ו-15 פצועים – בחלקם קשה. בתקופה זו מפוזר הקיבוץ במספר מחנות זמניים: בנגב, בביה"ס תלפיות בתל-אביב ואחר כך בנחלת יהודה בראשון-לציון. ההחלטה הקשה והדרמטית לעזוב את הנגב ולשקם את ההריסות הפיזיות והחברתיות בישוב חדש. התמקמות במושבת הטמפלרים וילהלמה (כיום מושב בני-עטרות) ובניית הקיבוץ החדש במקומו הנוכחי. משברים כלכליים וחברתיים קשים בתחילת שנות החמישים, עזיבות, גרעונות כלכליים וחקלאות מקרטעת. תגבור הקיבוץ עם גרעין "מתנחלים", התייצבות המצב הכלכלי והחברתי.
כל זאת עד 1960.
 
תובנות והערות
קראתי את הספר בנשימה עצורה. זהו חיבור יסודי ומפורט על התקופה הנ"ל.
נחום משכיל להציג לנו תמונה היסטורית מרתקת תוך הסתמכות על חומר קיים (יומנו של מנחם דגני, החוברת "בשערי עזה", ארכיונים וכו') וראיונות עם חברים ולוחמים. למזלנו ניתן היה לראיין חברים ותיקים ממש בדקה ה-90 ולתעד חומרים חשובים ביותר. 
נחום הצליח לשלב את האירועים ההיסטוריים הפרטיים של בארות-יצחק בתוך יריעה היסטורית רחבה של תנועת הקיבוץ הדתי באותן השנים. תוך כדי הספר מספר לנו גם על שיטת ההתיישבות אז בארץ: קניית הקרקעות ע"י קק"ל וגופים אחרים, אחר כך גוף קטן הנשלח לשטח המתוכנן לקביעת עובדות (באר, עיבוד חקלאי) ועם קבלת תקציבים ותכנון הישוב בניית התשתית הפיזית והאכלוס.
הפרק העוסק במלחמת העצמאות מביא תמונה רחבה יותר מבחינת צבאית (כאן ניכרת בקיאותו הצבאית של סא"ל ברוכי...) ומתאר את מהלכיו הכלליים של הצבא המצרי, שיטות ההתקפה שלו והשוואה בין הקרב בבארות-יצחק לקרבות בישובי הדרום האחרים (נגבה, ניצנים, יד-מרדכי ונירים).
הפרק העוסק בקרב הגדול בח' בתמוז ממצה ביותר. תמונת הקרב מוצגת במלואה, דקה אחר דקה, עם גילויים חדשים שבחלקם נלקחו מראיונות עם חברים רק בחודשים האחרונים.
מטבע הדברים – למרות בקיאותי הגדולה יחסית במהלכי הקרב בכלל ובפעולותיו של אבי הי"ד תוך כדי הקרב בפרט – למדתי, החכמתי והתרגשתי עם גילוין של עובדות חדשות על אבא.
נחום כותב על ריאיון עם רפאל קלבה שיבדל"א וחי כיום בארה"ב. בשיחה שהתקיימה אתו בקיץ האחרון הוא מספר על שיחתו הטלפונית האחרונה עם אבא תוך כדי תחילת הקרב. רפאל סיפר לי באופן אישי שאבא אמר לו: "סביר להניח שלא אצא בחיים מהקרב"...
תוך כדי קריאה במהלכי הקרב למדתי על קיומה של עמדה "חדשה" – עמדת בור הסיד – שהייתה קרובה לעמדת ביקהרד. המא"ז שמעון פורשר ז"ל מיקם בעמדת בור הסיד את אבא עם המקלע היקר מכל, יחד עם חנה אופנברג הי"ד. בשלב מסוים שמעון נתן לאבא ולחנה פקודה לחבור לעמדת ביקהרד ושם נהרגו 4 החברים בפיצוץ האדיר: אברהם ביקהרד, משה גרינברגר, חנה אופנברג ואבא דוד שוורץ.
תיאור הקרב ממחיש את אומץ ליבם ושיקול הדעת של המפקדים ובראשם שמעון פורשר ז"ל עד שנפצע, ודב נצר ז"ל שהורה על התקפת הנגד. ניהול הקרב בתנאים הקשים של חוסר ודאות, הרוגים ופצועים, מים בתעלות ובמקלטים וחוסר תקשורת טלפונית היה משימה הירואית. מתיאור הקרב על שלביו השונים מתגלים אומץ הלב של הלוחמים, הרעות והאחווה ביניהם והחלטות אופרטיביות-טקטיות של המפקדים שבדיעבד התברר שהיה להם משקל רב בניצחון הכביר.
חלקו האחרון של הספר עוסק בתקופה משוך הקרבות ועד התיישבות הקבע בשפלת לוד ב-1952, המשבר הקשה שפקד את הקיבוץ והצטרפות גרעין "מתנחלים" שיחד עם המנהיגות הותיקה יצבו את המצב.
ב-1962 מדווח מרכז המשק דאז, מרדכי ברמן ז"ל, על המצב הכלכלי שהתייצב ו"כל הסימנים מראים על מאזן חיובי".
יש לציין שהתקופה הזאת מיולי 1948 ועד 1960 הייתה אולי התקופה הקשה ביותר בתולדות בארות-יצחק.
עם שוך הקרבות מתבררים ממדי החורבן וההרס הטוטאלי של מבני הקיבוץ, עד כד כך שלא נותר בית שלם לפליטה. 50 הלוחמים שנותרו מתארגנים לשנת לילה תחת כיפת השמיים או תחת יריעת ברזנט שנמתחה בינות לקירות החשופים. 17 החברים שנהרגו היו ממיטב החברים: מרכזי ענפים וחברים מרכזיים בתחומי החברה, החינוך והתרבות. הניתוק הממושך ממרכז הארץ, מחציו האחר של הקיבוץ ששהה בביה"ס תלפיות, הכביד ביותר.
נחום כותב שמנחם קסטנבאום (ערמון), מגיבורי הקרב, נשלח לתל-אביב כדי לשכנע ולהחזיר חברים שיצאו לחופשה ולא רצו לרדת בחזרה דרומה.
שמעון פורשר, שחזר לתפקידו כמא"ז אחרי שהחלים מפציעתו הקשה, אינו מוכן לשחרר חברים מקיבוצים אחרים שגויסו לתגבר את כח האבטחה בבארות-יצחק בנגב, כי אחרת לא תהיה אפשרות לאבטח את הנקודה לנוכח כוחות אויב מצריים שהתחפרו בגבעות סביב המשק ההרוס.
במקביל מתאר נחום את מנהיגות תנועת הקיבוץ הדתי ובראשה חברנו משה פרידמן ז"ל כשהיא נקרעת, מתלבטת ומתקשה לתת פיתרונות מול נפילת גוש עציון ובו שלוש מקבוצות התנועה, נפילת כפר-דרום וחורבן בארות-יצחק.
משה פרידמן כותב מכתב סודי למרדכי ברמן ששהה באותה עת בשליחות באנגליה ובו הוא מדווח לו על הכיוון המסתמן להקים את הישוב מחדש במקום אחר. הספר מביא בהרחבה את תהליך קבלת ההחלטה הדרמטית לעזוב את הנגב ולהתיישב בוילהלמה בגיבוי של מנהיגי הקיבוץ הדתי והפועל המזרחי. בהחלטה צידדו בעיקר הותיקים ואילו הצעירים יותר התנגדו. מה שהעיק יותר מכל הייתה האבחנה שעד שימצאו תקציבים לשיקום ההריסות והמשק בנגב ייבנה מחדש, תחלוף תקופה נוספת של כשנתיים בהן שוב תהיה בארות-יצחק מחולקת, אחרי שכבר עברה תקופת פירוד דומה בזמן בניית הקיבוץ בנגב. 
תקופת הביניים עד שכולם התרכזו בוילהלמה הייתה די ממושכת והחברים נחלקו ל-3 מחנות: חלקם עדיין היו בנגב עד שהוחלפו ע"י קבוצת "אחדות", מקצת מהגברים יחד עם הנשים והילדים התמקמו למספר חודשים בנחלת-יהודה, וקבוצה נוספת עסקה בהכנת וילהלמה לשהות ממושכת.
הקשיים לא תמו. מתברר שהמשבצת החקלאית שנועדה לישוב החדש הייתה גרועה ונגועה במחלות קרקע שנבעו משנות העיבוד החקלאי ע"י הטמפלרים. ניסיונות קליטה ועיבוי האוכלוסייה נכשלו (הגרעין האמריקאי ואחרים) וויכוחים קשים על אופי הישוב – קיבוץ או מושב שיתופי – הביאו לגל עזיבה גדול שבעקבותיו ירד מספר החברים ל-64. רק עם הצטרפות גרעין "מתנחלים" באמצע שנות ה-50, נישואים עם בנות המשק וקבלתם לחברות של כ-30 מחברי הגרעין הביאה להתייצבות המצב החברתי והכלכלי.
 
תובנות שלי
מבלי להמעיט מגבורת הלוחמים והנופלים וביניהם אבא, נראה שקבוצה קטנה של חברים מרכזיים –משה פרידמן, שלמה לוי, שמעון פורשר, מנחם ערמון, אריה'ס, מרדכי ברמן, יצחק בלנקנשטיין, אברהם (בילט) הלר ואחרים – עמסה על עצמה את ההחלטה לשמור על מסגרת הקיבוץ כמעט בכל מחיר. הם לקחו על עצמם את האחריות לשמר את המסגרת החברתית ולדאוג לאלמנות וליתומים תוך כדי קשיים קיומיים יומיומיים.
הם הובילו החלטות דרמטיות של בנין הישוב מחדש במקום אחר תוך כדי גל עזיבות נורא ובירורים אידיאולוגיים "תוך כדי תנועה". בשנות ה-50 קיבלה הקבוצה החלטה משמעותית ביותר לעבור להלנה משפחתית ולהתחיל בהרחבת הדירות לדירות של חדר וחצי. אלו היו שנות הצנע בארץ עם תקציבים ממשלתיים במשורה.
הנהגה ותיקה זו השכילה לרתום במהירות את חברי גרעין מתנחלים לתפקידי מפתח בקיבוץ – ריכוז ענפי החקלאות, חינוך ועוד ושילובם בהנהגת הקיבוץ.
 
בשולי המאמר: לאחרונה אנו קוראים בידיעון על תחזיות "אפוקליפטיות" לגורל הקיבוץ בעתיד הקרוב באם לא נשנה לחלוטין את אורחות חיינו. אם נתבונן, נלמד ונחכים מניסיונם ועקשנותם של האבות המייסדים והיחלצותם מהמשבר, יש לנו יסוד להיות היום אופטימיים בצורה זהירה.
                                                                                                        חג עצמאות שמח,
דוד פורת
 
נ.ב. את טיוטת הספר ניתן לקבל מנחום באמצעות הדוא"ל.

יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו במזמור ס"ז בתהלים. זהו מזמור שנאמר בדרך כלל אחרי ספירת העומר, וראינו כי יש קשר בינו לבין הימים האלו, ימי ספירת העומר. ראשית, הפסוק "ארץ נתנה יבולה, יברכנו א-לוקים א-לוקינו" אשר רומז לתקופה שבה הארץ מתחילה להניב פירות.
מעבר לכך, ראינו כי למזמור יש בדיוק 49 מלים, והפסוק האמצעי והמרכזי בו מכיל בדיוק 49 אותיות. ראינו כי הראשונים סידרו את המזמור הזה בצורה של מנורה,
כאשר כל קנה מקביל לקנה שמולו גם מבחינת מספר המלים וגם מבחינת התוכן. הצד השמאלי של המנורה עוסק בצדדים רוחניים, ואילו הצד הימני (שבבית המקדש היה קרוב יותר לשולחן) עוסק בצרכים הגשמיים.
לסיום, ראינו דיון לגבי חלק מההוספות המופיעות בסידורים לאחר ספירת העומר, ואת ההסתייגויות של חלק מהפוסקים מתוספות שמקורן בקבלה.
 
 
ד"ר נחום ברוכי, חוקר ההיסטוריה שלנו נשאל כיצד חוקרים וכותבים היסטוריה.
כתשובה נפתח השיעור בבעיית ההגדרה: מתי אירוע הוא אקטואליה ומתי הוא היסטוריה? התשובה של נחום: "מה שאני יודע מהעיתונים = אקטואליה ומה שאני יודע מהספרים = היסטוריה".
מסגרת הזמן של המחקר ההיסטורי יכולה להיקבע רק אחרי שלומדים את החומר הנחקר ומזהים אפיון של תקופה לפי אירועים משמעותיים בתחילת התקופה ובסופה.
לימוד ההיסטוריה נעשה בשילוב ריאיונות עם האנשים שהיו אז וקריאת פרוטוקולים, עלונים ומכתבים. אין חומר אחד קובע, על החוקר ליצור פסיפס של העדויות.
מחקריו של נחום על הקבה"ד מגלים את אופיו השונה של כל קיבוץ, וכי התרבות הארגונית של כלם מאופיינת כבר בתחילת דרכו של הקיבוץ.
השיחה הייתה ערה וקרובה ללב. למדנו מהדוגמאות על עצמנו - על קיבוץ בארות יצחק וגם על מעשיהם של אנשים המוכרים לנו אישית או שאנו מכירים את צאצאיהם.
 
 
ביום שישי הבא נארח את הרבנית ד"ר לאה ויזל,
מרצה במשפט הפלילי, הלכה וזוגיות, מקימת המדרשה לבנות שליד מכללת "שערי משפט",
בנושא: לדמותו של רבי עקיבא
 
 
חוברות זיכרון לחללי בארות יצחק במלחמת הקוממיות
 
וְנָתַתִּילָהֶם        בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי
יָד וָשֵׁם         טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת
שֵׁםעוֹלָם אֶתֶּן-לו  ֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת
ישעיהו נ"ו ו
 
כאשר הוחלט לבסס את אירועי תש"ח-תשס"ח על סיפורם האישי של הנופלים בקרב, הועלה הרעיון להפיק חוברות זיכרון שיסכמו את ממצאי התחקירים שנערכו עליהם. המחשבה הרתיעה אותנו. בדרך כלל, כאשר נפטר אדם בשיבה טובה, קרוביו וידידיו עמלים במשך שנה או יותר לאסוף ולערוך את הכתבים, התמונות והזיכרונות שייטיבו לתאר את דמותו. רוב חללי מלחמת הקוממיות נקטפו בדמי ימיהם, רחוקים מההורים ומחברי ילדותם, בהותירם אחריהם תמונות בודדות ומעט מכתבים. ואיך אנחנו, שישים שנה אחרי, נוכל להפיק חוברת על הנופלים שלא הכרנו, ולהספיק להוציא לאור עד ח' בתמוז? ויתרנו על הרעיון.
שבועיים לפני האירוע, כשהתחלנו לרכז את החומר, הסתבר שנאספו לא מעט מסמכים, תמונות וסיפורים מעניינים שלא נוכל להביא לידי ביטוי במיצג, במצגת ובמופע. בנוסף לכך, גם את מה שהוצג באותו ערב רצינו לתעד בצורה נאותה עבור המשפחות, החברים, הארכיונים בהם נעזרנו ועבור כל מי שיתעניין בעתיד.
כפשרה מסוימת ניגשנו להכין חוברת צנועה על כל אחד מהנופלים, שתכיל 10-30 עמודים שיכולים לעניין את הציבור הרחב. משהו באמצע, בין חוברת זיכרון ערוכה ומובנית ובין התיק לארכיון עם כל הניירת המבולגנת.
במאמץ מרוכז של שבוע ימים נערכו החוברות. לכולן אותו מבוא ואותו סיום המתייחסים לבארות יצחק אז והיום, ובאמצע סיפור חייו של כל אחד מהלוחמים. לחומרים האותנטיים נוספו לפעמים רשימות המספרות על מהלך התחקיר, הממצאים שהתגלו ותחושות החוקרים.
נאוה איטלי (סלומון) עיצבה את העטיפה הנאה ו-22 החוברות הוצגו לציבור.
במהדורה הראשונה הודפסו רק ארבעה עותקים מכל חוברת, במגמה לאסוף תיקונים והשלמות לפני שמחלקים לתפוצה רחבה. עותקים אלו נמסרו למשפחות ולצוותי התחקירים שהתבקשו לתת את הערותיהם, חלקם אף עשה זאת, ויש טיוטות למהדורה הבאה. עם זאת, עדיין יש מקום לשיפורים ותוספות, ונשמח לקבל מהציבור הרחב כתבות ותגובות לכל אחת מהחוברות.
סט מלא של החוברות נמצא על מדף הזיכרון שבחדר עיון. ניתן גם להוריד את הקבצים הדיגיטליים מאתר בארות יצחק באינטרנט (תודה לדבורה רייניץ): 
על הקיבוץ > לזכרם > חללי מלחמות ישראל > קישור לחוברת זיכרון > הורדה.
יפת שדיאל קיבל על עצמו את העריכה הגראפית של המהדורה השנייה בפורמט מקצועי. העבודה כבר בשלבי סיום אבל אפשר עדיין להוסיף חומר (עד שבועות). מי שמעוניין לקבל עותק של החוברות שיצאו בע"ה, יכול להעביר אלי בקשה בכתב.  החוברות תופענה בע"ה לקראת ח' תמוז.
גיל אמיר
 
 
לסבתא וסבא רחל ואיתן פלינט
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת הנכדה
בת לנעמה והלל פלינט בעתניאל
והא-לוקים שמחם שמחה גדולה
 
 
מענף המזון - הודעות לקראת יום העצמאות
 
חלוקת כריכים לנוסעים ליום הזיכרון
ביום שני הקרוב בין השעות 13:00-14:00 במטבח.
 
גלגול קניידלעך – ביום שלישי במטבח.
על זמן הגלגול וגיוס אנשים תבוא הודעה בהמשך.
 
ביום שלישי – יום הזיכרון – ארוחת צהרים תוגש עד השעה 13:30 !
 
חלוקת אוכל לאוכלים בבית בליל יום העצמאות ובחג בבוקר
ביום הזיכרון, יום שלישי בין השעות 13:00-14:00 במטבח.
 
משפחות שנוסעות לבתי העלמין ולא יכולות להגיע לחלוקה זו מתבקשות להיעזר בשכנים או חברים.    במקרה של בעיה – נא לפנות לורד.
 
לקראת הפיקניק!
בדשא המשולש משמאל לחדר האוכל יוצבו שולחנות, פלטות וחמורים.
נציגי הקבוצות יוכלו לבוא לקחתם – 2 שולחנות או פלטות לכל קבוצה – 
עם תחילת הפיקניק.
בסיום הפיקניק יש להחזיר את הריהוט הנ"ל נקי ובצורה מסודרת ליד הרמפה המערבית של חדר האוכל.
 
אין להוציא כסאות ושולחנות מחדר האוכל!!!
בבקשה עזרו לנו לשמור על ציוד חד"א ועל הסדר במתחם.
                                                                                           חג שמח ולגאולה שלמה!!!
                                                                              ורד
 
***************************************************************************************
מ ה כ ל ב י
בערב יום העצמאות יהיה הכלבי פתוח בשעות 06.30 – 08.30
                                                                                11.30 – 16.00
***************************************************************************************
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י נחום ברוכי
אחות תורנית: בשבת: ברוריה לנדה - פלאפון 5199
          ביום העצמאות פונים למי שקרוב ביותר.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ברוכים הבאים
אברהם ומסעודה בן-שמול – הוריהם של חיים בן-שמול וברוריה לנדה – שהגיעו השבוע לגור בקיבוץ.
הם מתגוררים בשכנות לתקוה כץ ומספר הטלפון שלהם
אנו מאחלים השתלבות נעימה בביתנו וחיים ארוכים בבריאות ובנחת.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
היא משלנו
אווה דאום, חיילת בודדת המאומצת כאן אצל משפחת אסתר ושלמה פורשר, הוכתרה כחיילת מצטיינת מרחבית וביום שני יתקיים טכס הענקת האותות בבסיס חיל המודיעין בדרום. כל הכבוד !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מצדיעים
לזאבי קורן עם קבלת דרגת סא"ל – עלה והצלח ! ברכות חמות להורים נעמי ויהושע ולכל המשפחה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בבקשה
במסגרת לימודיי במרכז האקדמי "רופין" אני עורכת מחקר בנושא העלייה לקברו של רבי נחמן מברסלב.
לשם כך אני מחפשת אנשים שהיו שם ומוכנים להתראיין על ידי. המחקר הינו אנונימי.
אם הייתם באומן או אתם מכירים מישהו שביקר שם ומוכן להתראיין, אודה לכם מאוד אם תיצרו אתי קשר.
                                                                                           בתודה מראש,
מוריה רזובסקי (יעקבי)
054-6794666
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ואהבת לרעך כמוך
"בכל דור ודור חייב אדם..." להיות גומל חסדים ושמרן באמונה ובתורה, ובקיצור: להיות בן אדם גם אתה קיבוצניק.
במה דברים אמורים? העיתונים מגיעים בלילה לקיבוץ ואם אין מי שיפתח את השער, השליח משאיר אותם שם ואז אני צריך לבקש ממישהו עם רכב שיכניס אותם למשרדי כדי שאוכל לחלקם לתאים.
ביום רביעי פניתי ל-4 אנשים בנדון ואף אחד מהם לא נענה לאתגר. השעה 08.50 וטרם הביאו לי את העיתונים.
אבל.... אוי ואבוי אם לא תקבל את העיתון לתא הדואר....
רוצים לקבל את העיתון ליד הדלת? אולי גם את המכתבים? אנחנו ב"ה עוד לא מושב !!!
                                                                                                          בכל הצניעות,
יהודה פלדמן
 
 
אירועי יום הזיכרון ויום העצמאות ה-61 – תשס"ט
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
 
יום שלישי – ד' באייר
                 י ו ם   ה ז י כ ר ו ן
יום רביעי – ה' באייר
               י ו ם   ה ע צ מ א ו ת
06.00
תפילת שחרית, אזכרת נשמות
08.00
תפילת שחרית של חג בבית הכנסת
 
08.30
 
יציאה באוטובוס להר-הרצל
אחראית: עדנה
 
09.15
ארוחת בוקר – "תותי עצמאות"
11.00
צפירת דומיה
10.30
לונה פארק בדשאים
 
 
 
11.15
נסיעה ב"רכבת"
 
 
 
11.30
ריקודי עם ברחבת חדר האוכל
                     עם הדס נאור
 
 
 
12.15
נסיעה ב"רכבת"
 
 
 
12.30
פיזור וחלוקת אוכל לקבוצות
 
 
 
 
פיקניק ו"נפנופים" בקבוצות
 
19.00
תפילת מנחה בבית-הכנסת
 
18.30
תפילת מנחה בבית-הכנסת
19.20
טכס זיכרון מול בית-הכנסת
18.45
"גלידת עצמאות"
ברחבת חדר האוכל
 
 
תפילת ערבית חגיגית
בבית הכנסת
 
19.45
"רבע לערבית" בשטיבל
מיד אחרי התפילה
 
מקראי חג – באולם הספורט
20.00
תפילת ערבית בבית-הכנסת
 
קידוש וסעודת חג בחדר-האוכל
 
 
 
לאחר הסעודה
הציבור מוזמן לריקודים ברחבת חדר האוכל – עוגה וקפה
 
 
 
23.30                שירה בציבור – במועדון לחבר
בליווי מוסיקלי של נדב ברמן
 
חג שמח ולגאולה שלמה!
AtarimTR