ידיעון 2621 פר' אמור

בס"ד י"ד באייר תשס"ט
 
 
פרשת "אמור"
 
 
19.04
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.15
מנחה, קבלת שבת, ערבית
 
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.15 – 23.15
17.15
שעור בדף יומי
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
 
 
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.07
ערבית, ספירת העומר, הבדלה
 
הרב ירון ומשפחתו לא ישהו עמנו השבת (אלא בטבע...)
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00   
   שחרית ב' ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
לימוד פרקי אבות – פרק ד'
 
   כיתות א'-ג' -  יוסי שניאור
   כיתות ד'-ו'  -  שמוליק ברוכי
           
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שלישי
08.30
בית מדרש לבגירים
מועדון
 
 
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
שטיבל
יום חמישי
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
  
 
להיות בשמחה תמיד
כמו בכל שנה ביום העצמאות אני שמחה ונהנית לראות את כל בנינו חוזרים הביתה.
מדשאות עמוסות בילדים, נכדים ונינים ששבים למסורת של הקיבוץ.
על כל חלקת אדמה רואים שיחות ספונטניות של בני משק שמתראים רק בהזדמנות זו.
התרגשתי מאוד לפגוש, להתחבק ולהתנשק עם הילדים, קטנים וגדולים, לשמוע מה חדש ופשוט לשמוח.
בתקווה שנזכה לעוד שנים רבות של מפגשים מסוג זה.
 
שמחה שטרסבורגר
 
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • שיר שבת – יהונתן שרמן
  • במקום אברהמ'ל תורס – לאה ברמן
  • משבר המים כבר כאן – ידיד בן-שמול, צוות גן נוי
  • על מקראי-חג – אלי ברמן
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • משה נצר ז"ל – נחום ברוכי
  • ברוכים הבאים למועדון – נורית סוקו
  • באסיפה – רשמה: דינה אמיר
  • מן העיתונות
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
     נר זיכרון !
     זלמה וינד ז"ל – כ"א באייר תשס"ח
 
 
שבעים פנים לתורה
ר' עובדיה ספורנו
ר' עובדיה סְפוֹרְנוֹ (1470-1550) חי באיטליה, והיה רופא, דיין, בלשן, פילוסוף ופרשן מקרא.
הוא נולד בכפר קטן ליד העיר צ'סנה באיטליה. כשבגר עבר לרומא, שם למד פילוסופיה, בלשנות, מתמטיקה ובעיקר רפואה. בהיותו ברומא כיהן ר' עובדיה כדיין, ועמד בראש ישיבה. ואולם, מכיון שברומא היו הרבה רופאים והוא לא מצא פרנסה, הוא עבר לבולוניה, ושם התפרסם כרופא והתפרנס בכבוד.
בפירושו למקרא מפרש הספורנו בלשון קצרה וברורה על דרך הפשט, והוא מרבה להביא מאמרי חז"ל והדרכות בתחום המוסר והדרכת האדם. פירושו נדפס במהדורות שונות של 'מקראות גדולות', ואף ב'תורת חיים' בהוצאת מוסד הרב קוק.
בין ספריו: 'אור עמים' - ספר פילוסופיה יהודית, ספר דקדוק עברי, ופירושים על התורה, ועל ספרי נ"ך: יונה, חבקוק, זכריה, שיר השירים, קהלת ואיוב.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
על הפסוק: "מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי" אומר הספורנו שיש לדאוג לכך שהמועדים יהיו מועדי ה' - כלומר שנתאסף בהם לדברים שבקדושה וכך הם ייקראו מועדי ה'. אבל אם לא מתעסקים בהם בדברי קדושה אלא רק חוגגים ואוכלים בהם, הם נקראים 'מועדי ישראל' ולא מועדי ה', ועל כך אומר הנביא (ישעיהו א, יד): "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח"
בין ענייני המועדים, לאחר הציווי על חג השבועות, מובא הפסוק: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱ-לֹקֵיכֶם. פסוק זה, שלכאורה אינו קשור באופן ישיר למועדים, מהווה חזרה על מה שקראנו בשבוע שעבר: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט. לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱ-לֹקֵיכֶם" (ויקרא יט, ט-י). לשם מה חוזרת התורה על אותה מצווה, ומהו הקשר בין המצווה הזו לבין חג השבועות? מסביר הספורנו כך:
אַחַר הַהוֹדָאָה עַל הַקָּצִיר וְהַצְלָחָתוֹ, הִזְהִיר עַל מִצְווֹת לְקִיּוּם הַמָּמוֹן הַמּוּשָׂג בָּהַצְלָחָה, וְצִוָּה עַל לֶקֶט וּפֵאָה, כְּאָמְרָם 'מֶלַח מָמוֹן חָסֵר וְאַמְרֵי לָה חֶסֶד'.
אֲנִי ה' אֱ-לֹקֵיכֶם. אֱ-לֹקֵי הַקּוצְרִים וֵא-לֹקֵי הַמְלַקְטִים הַלֶּקֶט וְהַפֵּאָה בָּעֲנִיִּים, וְאֵיטִיב לָהֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי.
חג השבועות הוא חג שבו אנו מודים על התבואה. לכן התורה נותנת לנו גם את הסוד כיצד לשמור על התבואה - לקיים את הממון בהצלחה - וזאת ע"י נתינה לעניים. הספורנו מביא את דברי חז"ל 'מלח ממון חסד' - כלומר שאם אתה רוצה לשמר את הממון שלך לזמן ארוך (המלח היה אמצעי השימור בתקופה הקדומה), הרי שהדרך לעשות זאת היא ע"י שימוש בממון לצורך גמילות חסדים.
 
 
הרב ירון
 
 
 
 
שיר-שבת
 
"...כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה..."
 
לעת כי אדי ניחוחות הקציר
של תבואה כי בשלה וראשה אז נכפף,
יעלו ויבואו משדה ומניר,
ריחות הברכה לאיכר שעייף.
 
ויביט אלי אופק נפרש והולך
ומגל בידו וזיעה כי תיגר.
ויידמה מאלם - מניף וחותך;
כמלאך ממונה לאסם ולבר.
 
תני אדמה, תני והשפיעי,
עת נגמע יבולך שיכורי רוויה;
עומרים ופירות - קיבוצנו הביאי,
כברכת עמלנו בימים של ספירה.
 
יהונתן שרמן
 
 
 
 
במקום אברהמ'ל תורס
ביום רביעי השבוע יצאנו ל"טיול בגירים" בשני כלי רכב גדולים נהוגים בידיהן של דבורה נתנזון ולאה ריידר.
השתתפו בטיול 11 חברות וחברים ושתי מלוות.
נסענו למקווה-ישראל. כבר לא נכנסים דרך השער ושדירת הדקלים אלא מסביב.
שם הדריכה אותנו מדריכה טובה ונעימה וסיפרה על כל ההיסטוריה של המקום.
עמדנו גם בשטח של דונם אחד בו נטוע עץ פיקוס בנגלי אחד בלבד, עם כל השורשים והגזעים הנוספים. משהו כביר. שמעתי על עץ זה כבר לפני הרבה מאוד שנים.
בקרנו גם בבית-הכנסת היפה בו מוצב לוח זיכרון ועליו חקוקים גם שמות חברינו שנפלו בקרבות בנגב.
חנה פורשר ז"ל הייתה בגרעין הראשון במקווה שהתחיל עם קבוצה מעורבת ואז הוסיפו את עזרת הנשים במקום.
משם המשכנו ל"גנים המספרים" בחולון ושם שמענו וראינו סיפורים רבים מפי מדריכה טובה מאוד.
כל דמויות החיות המוצבות בגנים אלו – חתול, ארנבת, דג, ציפור ועוד – בנויות ממתכת. מומלץ לבקר במקום עם ילדים.
כמובן שסיימנו את הטיול במסעדה טובה, בה העמסנו על קיבותינו אוכל טעים ורב.
שבנו הביתה מרוצים ומתלהבים.
בתודה למארגנת דבורה (בית באר) ולנהגת לאה .
לאה ברמן
 
 
מחשבות בקשר לתכנית מקראי-חג
בעקבות הסקירות ההיסטוריות שהופיעו בידיעון ותיארו את גלגולי מקראי-חג ברצוני להתייחס לנושא באופן כללי ולייחד מספר הערות לתשס"ט.
ראשית, גם בעקבות ניסיוני כמפיק של אירועים כאלה, תודה גדולה לפרד אדן שהפיק את הערב בחן, בכישרון ובמקוריות, לכל מי שתרמו להצלחת ערב זה שהוא בבחינת "ספינת הדגל" השנתית של אירועי התרבות שלנו, בשלבו מסורת רבת-שנים עם כישרונות יצירה, קריינות, משחק והפקה.
 
להלן הערותיי:
1.       תמיד מפריע לי החושך המקדם את פני הבאים מבית-הכנסת לאולם הספורט. החושך הוא תולדה של הצורך להציג את המצגת האורקולית, אבל הוא משרה (לפחות עלי) תחושה מדכאת. אפשר וצריך להאיר את האולם והטריבונה באור יקרות ולהשמיע ברקע את שירי החג.
2.       שבעתיים חשוב הדבר בירידה לאולם עצמו במדרגות צרות וחשוכות הטומנות סיכונים רבים ליורד בהן.
3.       אולי כדאי להתקין מעקות דוגמת אלה הנמצאים במדרגות הסמוכות הנמצאות מערבית למדרגות המסוכנות.
4.       התמונות והתצלומים חשוכים מאוד כך שקשה מאוד למי שראייתו אינה חדה להבחין במצוייר ובמצולם. אפשר לחדשם ולשבץ בהם גם קטעי פילם שתמיד מחיים את האירוע.
5.       בקריאת הטקסט מוזכר שם ה' מספר פעמים שלא במסגרת פסוקים מהמקרא או מהתפילה. איני פוסק הלכות (למרות שיש המכנים אותי הראב"ם), אבל אין סיבה לקרוא שם בשם ה' (שם אדנות).
6.       בשנים שעברו יפה עשו כשהציגו תמונות, תצלומים וסרטונים מבארות-יצחק עצמה – חבל שהשנה זה חסר.
7.       שילוב קטעי הריקוד של הילדים (עם רותי הגננת המיתולוגית וחן החיננית) וגם תפילת ילדי בית-הספר – מצוין ומרגש (במיוחד אם יש לך נכדים ביניהם...) ושירת הקולית גם היא נהדרת, ומחמם את הלב שילוב של ותיקים ונקלטים. יישר כח !
8.       חבל שבסופה של חוויה מרגשת זו השתרבבה תמונת הדוגמנית הלא-צנועה. אפשר וראוי היה בהחלט לוותר עליה.
9.       הערב חייב להיות קצר יותר. נכון, אמנם, שמדובר ב"קהל שבוי" שאינו יכול להצביע ברגליו, אך צריך לקצר גם בטקסט וגם בשירים.
10.   הטקסט עצמו עבר קאנוניזציה במשך השנים ולכן כל תוספת או שינוי יש לעשות בחרדת קודש. התוספות השנה היו ברמה לשונית וסגנונית נמוכה ושונה מהלשון החגיגית והפיוטית של מקראי החג ההיסטוריים – יש לשמור על הרצף גם מבחינה זו.
 
לסיכום: כל ההערות הינן השוליים. העיקר לשמור על הרוח המיוחדת של הערב החשוב הזה.
                                                                                   ושוב תודה לעושים במלאכה,
אלי ברמן
 
 
 
משבר המים כבר כאן
 
השנה אני לומד בקשת שברמת- הגולן. כל פעם שאני חוזר הביתה אני רואה את מצבה העגום של הכנרת, ממש כואב הלב. כבר עכשיו הכנרת לא נראית יותר טוב מאשר מצבה בסוף הקיץ- מה שמראה שהחורף לא השפיע עליה במיוחד.
ועכשיו לענייננו:
לפני שבועיים ביקשתי להחליף את ידית ההדחה בשירותים, שמבזבזת המון מים באופן חריג, למשהו יותר חסכוני. להפתעתי קיבלתי תשובה: ההחלפה דורשת כסף שאין כרגע יכולת לממנו. זוהי תשובה שנובעת, ללא ספק, מבורות ומאי- מחשבה על העתיד. הרי ברור שהמים שמתבזבזים עולים יותר (לאורך הזמן) מאשר החלפת הידית.
מי שלא הפנים "שאין לנו מים לבזבז" כנראה ממש מנותק מהמציאות- כי פשוט אין!!!
זהו קו מחשבה פסול "שלא לעשות משהו כי אין כסף כרגע", על כן אני רואה לנכון לתאר בקצרה את קו המחשבה הרציונאלי (שנכון לכל פן אקולוגי זה או אחר):
המחיר שכרגע נשלם הוא זעום לעומת המחיר שנשלם בעוד כמה שנים. המחיר שעתיד לבוא יתבטא לא רק בפן הפיננסי אלא גם יבוא על חשבון האנושות (מחלות כמו שפעת החזירים, רעב ועוד), ונצטרך להסתמך על הטכנולוגיה והיכולת השכלית של האדם לפתח אותה.
"אין סומכים על הנס"- אמרו חז"ל, ולא בכדי.
הובא לידיעתי שהשנה הופסק השימוש המסורתי במגלשת המים ביום העצמאות- דבר המראה על מודעות, יישר כוח!
אני מקווה שהזרם הנ"ל ימשיך להתפתח ולהתרחב ויתאים עצמו לתקופה שבה אנו חיים שבה שיקול כלכלי הוא לאו דווקא הנכון, אם בכלל.
ידיד בן- שימול.
 
 
כפי שידוע לכולנו צו השעה הוא לחסוך ולצמצם את השימוש במים למינימום ההכרחי.
לאחר מאבק שניהל ארגון הגננות הארצי יצאה החלטה שמשקים את המדשאות בהיקף מצומצם, אולם לא מפסיקים לגמרי.
אי לכך אנחנו מבקשים בכל לשון של בקשה לא להשקות את הדשאים באופן עצמאי. צוות גן נוי ידאג להשקיה של הדשאים בהתאם לשיקול דעתו המקצועית (מטרתנו היא לשמור את הדשא חי, למרות שיתכן שהוא יראה פחות יפה).
מי שרוצה לקיים אירוע על מדשאה מסוימת, מתבקש להודיע לצוות הנוי מספר שבועות לפני כן, על מנת שנוכל להשקות אותו שיראה יפה ומטופח (בהתאם למגבלות).
המדשאות מול חדר האוכל ובית הכנסת יראו בע"ה יותר יפות (תוך שמירה על מגבלות ההשקיה).
לא כל הדשאים יקבלו אותה כמות מים בפרקי זמן שווים.
כדי למנוע אי נעימויות קחו בחשבון שהקיבוץ הוא חלק ממדינת ישראל הסובלת ממחסור במים.
                                                                                  בצפייה לשיתוף פעולה,
צוות גן נוי
 
 
 
 
לאלן ארונסון
ולכל המשפחה
השתתפותנו העמוקה בצערכם
במות אבא-סבא
ג'ורג' גדליה ארונסון ז"ל
בנחמת ציון וירושלים תנוחמו
 
 
אלן ומשפחתו ישבו "שבעה" כאן החל ממוצאי שבת.
 
תפילות בבית האבלים
ערבית במוצאי שבת 20.05
שחרית בימים ראשון, שני ושלישי 06.00
מנחה /שיעור / ערבית – בימים ראשון ושני – 19.20
ומחה ה' א-לוקים דמעה מעל כל פנים
 
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
משה נצר ז"ל
השבוע הלך לעולמו משה נצר. נצר היה ממייסדי קיבוץ רמת יוחנן וחבר בו עד יומו האחרון. הוא שימש בתפקידים ציבוריים רבים; כמפקד הנח"ל, ראש אגף הנוער והנח"ל, יו"ר ארגון יד לבנים, ראש המועצה האזורית זבולון ועוד.
אולם בארות יצחק זוכרת אותו מימי מלחמת העצמאות, עת שהיה מפקד הגדוד השני של הפלמ"ח, שבתחום אחריותו היו יישובי הנגב.
כמפקד חכם וחבר קיבוץ ידע משה נצר לשמור על האיזון העדין בין המשימות הצבאיות של הגנת מדינת ישראל ובין הצרכים המיוחדים של היישובים הבודדים שהיו פזורים באותה עת במרחבי הנגב, וזאת בתנאים של ניתוק, מחסור באמצעים ולחץ בלתי פוסק מצד האויב.
במשך כל השנים שמר נצר אמונים לחבריו לנשק ולמשק. אנו זוכרים אותו משתתף בכול אירועי הזיכרון שקיימנו במשך השנים, בנגב וכאן. בשל מצב בריאותו לא הגיע אשתקד לאירועי שנת השישים אולם הוא לא שכח. רק לפני שבועות אחדים התקשר אלי במטרה להקים אתר הנצחה משותף לגדוד השני של הפלמ"ח ולבארות יצחק, סביב מגדל המים בנגב. שיחתנו הארוכה הסתיימה באמירה 'להתראות' מתוך כוונה לישיבה אופרטיבית לתכנון היוזמה.
ברוך דיין האמת.
זוכר ומזכיר: נחום


יחיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה

האם אדם מחויב לסכן את חייו כדי
להציל את חיי חברו. ראינו את דברי בן פטורא לגבי שני אנשים שהולכים במדבר כאשר רק בידי אחד מהם יש מים - שמוטב שישתו שניהם ואל יראה אחד במות חברו. ר' עקיבא, לעומת זאת, אומר שחייו של בעל המים קודמים לחיי חברו, וכן נפסק להלכה.
ואולם, במקרים שבהם לא מדובר בסיכון חיים ודאי, אלא רק באפשרות של סיכון חיים - האם אדם מחויב לפעול כדי להציל את זולתו? ואם לא - האם מותר לו לעשות כן?
לדוגמא: האם מותר לאדם בריא לתרום כליה לטובת אדם חולה, בידיעה שהתרומה יכולה ביום מן הימים לסכן גם את התורם? האם מותר לאדם לקפוץ על רימון ולספוג את כל הרסיסים בידיעה שהדבר יגרום למותו, אך יציל חיי אנשים רבים?
כמו כן ראינו דיון בשאלה אם אדם רשאי או אף מחויב לאבד אחד מאיבריו כדי להציל את חיי אדם אחר, והאם יש הבדל מי הוא אותו אדם שאותו מצילים.
 
שיעורה של הרבנית ד"ר לאה ויזל חיבר את תחילת הפרשה: "קדושים תהיו ... איש אמו ואביו תיראו" ומסכת קידושין דף ל"א ע"ב: "איזהו מורא ואיזהו כיבוד"? מורכבותה של מצווה זו והאתגר שבקיומה בא לביטוי בדברי רבי יוחנן: "אשרי מי שלא חמאן" (=טוב למי שלא ראה את הוריו מעולם!) ובדברי רבי זעירא: "בריך רחמנא דלית לי אבא ואמא" (ברוך ה' שאין לי אבא ואמא!).
מורא הורים הוא בעיקרו הפן הרגשי הנובע מהפער המובנה שצריך להתמשך בין הורים לילדים. שמירה על סמכות הורית וקיום הירארכיה ברורה המתבצעת בהימנעות מעשיית דברים הפוגעים בכבודם: "לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו".
כיבוד הורים הוא אקטיבי-טיפולי - "מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא".
אנו מוצאים הרבה אגדות חז"ל בנושא כיבוד הורים, ללמדנו את בעיתיות המצווה ואת הסתירות הקיימות בה, כמו בין אב לאם, בין בעל להורה, עימות בין כיבוד לבין חשש שהמורא יפגע. קיים קושי בהגדרת הלכה ברורה וחדה והדוגמאות השונות נועדו לסגל תובנות שמהן נדע כיצד לנהוג.
בשיעור נשאלה שאלה, שלא הוכרעה, האם מצוות כיבוד הורים היא מצווה שבין אדם למקום או מצווה שבין אדם לחברו?
רש"ר הירש מוסיף ומדגיש כי ההורים הם: "חוליה המקשרת אל העבר היהודי ... אלמלא הקשר בין אבות ובנים - תנותק שרשרת הדורות".
 
בשישי הבא אידה רוביני-הלצר, עובדת קהילתית, יועצת לפיתוח קהילתי ושילוב עולים בנושא: 
האישי, המשפחתי והחברתי ביצירותיו המוקדמות של מארק שאגאל
בעזרת ציוריו של מארק שאגאל בתקופתו הרוסית,
נלמד על התהפוכות אותן עברו יהודי רוסיה בתחילת המאה ה-20 וההשלכות לכך על העולים בימינו אנו.
 
 
 
באספת החברים (י"א באייר תשס"ט 5.5.2009)
בכ"ג בטבת (19.1.2009) אישרה האספה את תוכנית המשק לשנת 2009. בדיון אז ביקשו חברים רבים לייחד אספה לדיון במצב מפעל סנאק-טיים.
באספה השבוע נמסר דו"ח זה, מלווה במסמכים (סקירת תחנות בהתפתחות המפעל מ- 2002, דו"ח רווח והפסד לשנים 2002-2008 ותוכנית פעולה ל- 2009). תוכנית 2009 אושרה באגף הכלכלי לאחר דיונים ולבטים ממושכים, ועתה מוצגת לאישור האספה.
השנים שבהן צבר המפעל הפסדים העמידו בסימן שאלה את כדאיות המשך פעילותו. המפעל עבר בחודשים האחרונים שינויים, בעיקר מנהליים וכן שינוי אפיקי שיווק, וכתוצאה מכך יש היום בידי הדירקטוריון (= האגף הכלכלי + אמי אקרון) נתונים מדויקים ומעודכנים המאפשרים להעריך את סיכויי המפעל לעבור אי"ה מהפסד לרווח.
נשאלו שאלות רבות וחברים הביעו את הערכותיהם על סיכויי המפעל ועל ההשלכות של המשך הפעילות.
 
הוחלט: האספה אישרה את הצעת האגף הכלכלי להמשיך את כיוון הפיתוח כפי שהוצג לפני האספה.
מצב המפעל יוצג שוב לפני האספה באוקטובר 2009 ואז יוחלט על המשך דרכו של המפעל.
רשמה: דינה אמיר
 
מן העיתונות
הידיעה הבאה פורסמה השבוע באתר האינטרנט של העיתון "כלכליסט" ועליה חתום דותן לוי. (אין קשר לבנו של איתן לוי...) הכתבה מובאת כאן כלשונה באישורו של שלמה פורשר.
 
"אושרה תכנית להרחבת קיבוץ בארות יצחק.
במסגרת התכנית יוקמו 66 יחידות דיור שיתווספו ל-146 היחידות הקיימות. ההרחבה מיועדת למשפחות הקיבוץ בלבד.
הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז אישרה להפקדה תכנית להרחבת קיבוץ בארות יצחק אשר נמצא בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין. התכנית מאפשרת את הרחבת השטח המיועד למגורים בקיבוץ להקמת 66 יחידות דיור חדשות שיתווספו ל-146 יחידות הדיור הקיימות.
בוועדה המחוזית מרכז השתכנעו כי יש צורך בהרחבת הקיבוץ לאחר שהוצג בפניה כי בשטח הקיבוץ הקיים לא ניתן להוסיף יחידות דיור על הבינוי הקיים. ביישוב קיימות מערכות תשתית מפותחות וההרחבה מיועדת כפיתרון למשפחות הקיבוץ בלבד. בנוסף, בשטח הקיבוץ עצמו אושרה לאחרונה תכנית בינוי המאפשרת לפתח את שטח הקיבוץ (שטח המחנה) ולהרחיב את יחידות הקיבוץ הקטנות והוותיקות עבור משפחות הקיבוץ.
בארות-יצחק הוא קיבוץ דתי הממוקם מזרחית ליהוד. הישוב הוקם בשנת 1943 ליד עזה אך ננטש בזמן מלחמת העצמאות. ב-1952 לאחר כיבוש המושבה הגרמנית וילהלמה הגיעו מפוני בארות-יצחק לבתי המושבה והתמקמו שם."
הערת המערכת: קצת מוזר שהידיעה מתפרסמת בעיתונות עוד לפני שהודעה על האישור הגיעה למוסדות הקיבוץ....
 
 
ברוכים הבאים למועדון לחבר
כבר זמן רב רציתי לשתף אתכם בפעילות המועדון. אני מברכת כל הזמנה ושמחה שבחרתם במועדון.
במועדון מתארחים דרך קבע:
·         בית המדרש לבגירים
·        שעור התעמלות וארוחת ערב שבועית לבגירים
·        שמחות משפחתיות
·        ישיבות ועדות
·        שעורים: פרקי אבות ופרשת השבוע בשבת, ניצוצות מהדף היומי (יש חדר עיון ויש שטיבל, אבל בחרו במועדון)
·         
פעילויות באירוח כולל שירות ובתשלום מלא:
·        שכירת המועדון ע"י גורמי חוץ
·        השתלמויות וימי עיון של הקיבוץ הדתי
                   
ברוב הפעילויות הניקיון והסדר אחרי השימוש הם באחריות המתארחים (לצערי לא תמיד עומדים במשימה שאינה כל כך קשה...)
איזה מילת תודה בתום השימוש לא תזיק – מילה שפשוט עושה רק טוב על הלב !!
 
בבקשה! היצמדו להוראות ולמפה המצורפת לסידור הריהוט בתום השימוש ועזרו לי לשמר את המועדון לשביעות רצון כולנו.
וכל מי שבא – ברוך הבא !!
נורית סוקו
 
 
 
לסבתא רבתה שרה כרמי
לסבתא וסבא סוזי ואורי כרמי
מזל טוב
בהולדת הנינה-הנכדה מעין
בת לאריאלה ויואב כרמי
טוב ינחיל בני בנים
 
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אלי ברמן
אחות תורנית: אילנה פלינט – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תיקון טעות
בכתבה על יום העצמאות בטוניס נפלה טעות קטנה. אנו מתנצלים ועל פי בקשת חיים תמים אנו מתקנים:
חיים לא היה שליח בני-עקיבא אלא מרכז סניפי בני-עקיבא בטוניסיה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חוזרים לשגרה במספרה
אתי תעבוד במספרה ביום שלישי הקרוב, ל"ג בעומר 12.5.09 – הרשמה על הלוח הקבוע בכניסה לחדר האוכל.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שנהיה בריאים
א.       בשבוע הקרוב בימים רביעי וחמישי 13-14 במאי, ד"ר ליאורה תשתתף בסדנא ולכן לא תעבוד במרפאה.        רופא מחליף יעבוד ביום חמישי בשעות 08.30 – 10.30
ב.      בשבוע שאחרי זה, בימים ראשון עד חמישי 17-21- במאי, ד"ר ליאורה תהיה בחופשה.
           בימים שני וחמישי יהיה רופא מחליף. ביום רביעי המרפאה תהיה סגורה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
למתעמלים הידד
בשבועיים הקרובים, החל מיום ראשון, יהיה גריגורי בחופשה ולפיכך לא יתקיימו בשבועיים אלה שיעורי ההתעמלות לגברים. השיעור יתחדש אי"ה ביום שני ב' בסיוון 25.5.09
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
סיפור בהמשכים
חלק מתמונות יום העצמאות יחולקו ישירות לתאי הדואר. חברים שאינם מעוניינים בתמונות שקיבלו מתבקשים להחזירן בתוך שבוע לעפרה פארן או לחנה ברוכי.    בתודה מראש !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מוועדת השתלמויות
המעוניינים להשתלם בשנה"ל תש"ע מוזמנים להגיש את בקשותיהם. את הבקשות יש להניח בתא ועדת ההשתלמויות שבמזכירות הטכנית עד ליום שישי י' מנחם-אב תשס"ט (31.7.09). 
הועדה מבקשת להזכיר למשתלמים, כי בקשות ללימודים במוסד מוכר יוגשו לוועדה כשכל פרטי ההשתלמות מוצגים על הנייר הרשמי של המוסד בו הם מבקשים להשתלם.
עיקרי הפרטים הדרושים לדיון: נושא הלימודים, שכ"ל כולל, פריסת התשלומים, מקדמות, דמי הרשמה, דמי ביטול, תחשיב חודשי של נסיעות וכו'.  רק מסמך רשמי יכול להוות בסיס לדיון רציני ויעיל.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
רפואה שלימה
לעמיר נוה המתאושש מניתוח בביה"ח בילינסון. מחכים לך בבית בריא ושלם במהרה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
AtarimTR