ידיעון 2622

בס"ד כ"א באייר תשס"ט
 
 
פרשת "בהר-בחוקותי"
 
19.09
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
 
 
 
קידושא רבה לכבוד חתן בר-המצווה
19.20
מנחה, קבלת שבת,
 דרשת הרב, ערבית
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
 
 
17.00
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.15 – 23.15
17.15
שעור בדף יומי
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
 
 
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.12
ערבית, ספירת העומר, הבדלה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00   
   שחרית ב' ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
לימוד פרקי אבות – פרק ה'
 
   כיתות א'-ג' -  בועז פלדמן
   כיתות ד'-ו'  -   דקלה שניאור
           
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
 
לא יתקיים שעור בנ"ך
 
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לבגירים
מועדון
 
 
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
שטיבל
יום חמישי
18.30
חגיגת יום ירושלים
מדשאות
 
לא יתקיים שעור ניצוצות מהדף היומי
 
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב בשעה 20.15 בחדר עיון
 
 
 
ביום רביעי שעבר נשיא איראן היה אמור לנחות בברזיל, לפסוע על השטיח האדום ולהתקבל בכל גינוני הטכס. ממש ברגע האחרון הביקור בוטל. העם הברזילאי לרוב אדיש ולא ממש מתעניין במה שקורה מחוץ לגבולות המדינה, ובתקשורת החלק המוקדש לחדשות חוץ קטן מאוד, אבל לקראת הביקור המתוכנן התקשורת התעוררה.
בניגוד מוחלט להרגלם בקודש בימי ראשון - חוף ים, בירה קרה, כדורגל ובשר על האש, יצאו רבבות להשתתף בשתי הפגנות שאורגנו ע"י ארגונים שונים: אחת בריו דה-ז'נירו ואחת בסאן פאולו.
מחזה סוריאליסטי ממש, ארגונים יהודיים מהקצה ועד הקצה, תנועות נוער, ארגוני נשים, ארגוני זכויות אדם, הכנסייה הפרוטסטנטית וארגוני הומואים, זה לצד זה על דגליהם וסיסמאותיהם.
ברזיל היא לא סתם עוד רפובליקת בננות, היא כיום המעצמה השמינית, אבל בזירה הבינלאומית הדרך עוד ארוכה. האם הזמנת נשיא איראן היא מדיניות מכוונת או פאשלה? לכנס הליגה הערבית האחרון מוזמנות גם מדינות נוספות, בסעודה הרשמית הנשיא הברזילאי אמור היה לשבת ליד הרודן הסודני - מבוקש בינלאומי באשמת רצח עם. הנשיא הברזילאי שם לב לצפוי ונעדר בתירוץ כל שהוא ויש עוד דוגמאות.
יש לקוות שההתעלמות החוזרות מפשעי הרודנים הן פשוט  "פאשלות דיפלומטיות".
דבורה ריניץ
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • שיר שבת – יהונתן שרמן
  • לזכור ולא לשכוח – יפעת גלזמן
  • גבורות לבני-עקיבא – גל גרינברגר
  • אורה אהרן וחטיבת "ברק" – יונה ברמן
  • תרבותנו – רבין יעקבס
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • משלחן המזכיר, באגף החברתי
ובמזכירות – אהרן גל
  • וחי אחיך עמך – ארגון "פעמונים"
 
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
     נר זיכרון !
     יצחק בידר ז"ל – כ"ה באייר תשנ"ז
     משה פלדהיים ז"ל – כ"ה באייר תשס"ג
     מאיר שנור הי"ד – כ"ז באייר תשכ"ז
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג)
הרב יהודה ליווא בן בצלאל, הנודע בכינויו המהר"ל (מורנו הרב ר' ליווא) (1512-1609), היה ידוע כרב, פוסק, דרשן, איש מוסר, הוגה דעות ומתמטיקאי. המהר"ל נולד בפולין, אך הגיע לפראג בגיל ששים, לאחר שכיהן כרבה של ניקלשבורג, ובפראג שימש בתפקיד ראש ישיבה, אב בית דין, ומאוחר יותר רב ראשי של פראג, אותה הנהיג עד יום מותו, בגיל 97.
רק בגיל 66 הוציא המהר"ל את ספרו הראשון, גור אריה, שהוא פירוש על רש"י על התורה. מאוחר יותר כתב המהר"ל ספרים רבים נוספים, וביניהם: נתיבות עולם (ענייני מוסר ומידות), חידושי אגדות ובאר הגולה (על אגדות הש"ס), דרך חיים (פרקי אבות), גבורות ה' (פסח), תפארת ישראל (מעלת התורה), נצח ישראל (גלות וגאולה), נר מצוה (חנוכה), תורה אור (פורים), ועוד.
הוא התפרסם בעיקר בזכות חיבוריו התורניים הרבים, המקיפים את כל מכמני היהדות. היות ועסק גם בקבלה, נקשר בשמו הסיפור על יצירת הגולם, אשר בזכותו התפרסם המהר"ל גם בקרב אנשים שלא מכירים את כל כתביו...
גם הגויים בפראג העריכו מאוד את גדולתו של המהר"ל, ולאות הוקרה לגדולתו, כאשר בנו את בית העירייה של פראג, בתחילת המאה העשרים, הציבו שני פסלים משני צידי הבית: פסל של אביר, שמסמל את הכוחניות, ופסל של המהר"ל, שמסמל את הרוחניות.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
במסגרת הקללות שבפרשת בחוקותי, אומרת התורה "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם". את קללת הגלות אכן חוה עם ישראל על בשרו במשך תקופה ארוכה. גלות משמעה לא רק ריחוק פיזי מארץ ישראל, אלא גם אובדן שלטון, אובדן סמכות הלכתית, ועוד הרבה דברים אחרים. המהר"ל (נצח ישראל עמ' קכו) אומר שישנו דבר נוסף שנגזר עלינו עִם הגלות, והוא הפירוד בתוך העם. וכך כותב המהר"ל:
וכבר נשאלנו על זה מן הגויים, באמרם כי אתם אומרים כי ישראל הם האומה הטובה, ואם כן איך משתוקקים אל הרַע תמיד, ולא שהם חפצים ברע למתנגדים להם בדתם, רק כי אותו אשר הוא עמיתו עמו בתורה ובמצוות מבקש רעתו ולא טובתו, והתורה אומרת "ואהבת לרעך כמוך". ואולי אתם מפרשים אשר הוא כמוך במעלה ובמדרגה תאהב אותו, וכל אחד רואה עצמו שהוא יותר במעלה ולכך אין צריך שיאהב את האחר...
וזאת תשובתנו על דבר זה: מה שאין האומה הזאת באהבה האחד עם אחיו הוא עצם הגלות שהפריד ה' יתברך את החיבור שלהם וחִלְקָם והפיצם, ומֵאַחָר שחִלְקָם והפיצם, דבר זה גורם להם גם כן שיהיו מחולקים בדעתם, שאם לא היו מחולקים - לא היה מקוּיָם בהם הפיזור והפירוד.
בימים אלו, ימי ספירת העומר,  אפשר ודאי להוסיף כוונה בברכת 'מקבץ נדחי עמו ישראל', שגם הקללה הזו תופר, ונזכה לאהוב אחד את השני ולהיות שוב עַם אחד.
 
הרב ירון
 
 
 
שיר-שבת
 
"וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד"
 
לאח המך, אף אם נמכר בגניבתו,
זכות כאדם אשר נברא בצלמו.
ובעת ריצויו עונשו בעבודות השירות,
בכפר חטאו, תולדת העזות,
לא יירדה בפרך בידי האדון,
לו גם הוכח במופתים שמעשהו - זדון.
 
כי מעבר להרתעת מעוולים אחרים
ומניעת האיוולת מהישנות במעשים,
בנשיאת הגמול, לא תהי כל נקמה,
כי אם שיקום וחינוך לכלליות ההטבה.
 
ללמדך שאף מי שאין בו חפות,
לא-לוקים לא ייחשב כענף הכרות.
שורשיו הטהורים יחופשו ויאותרו,
להשקותם כפרה עד ישתרגו גם יפרחו.
 
למול צווחות ההמון השתדל להיות איש;
סוף דבר ישוב, יבוא, כרבי שמעון בן לקיש.
 
יהונתן שרמן
 
 
לעקיבא חנן ארונסון בר-המצווה
להורים ליאורה ואלן
לסבא ולסבתות ולכל המשפחה
שפע ברכות
בן חכם ישמח אב
לסבתא וסבא נורית ויצחק סוקולובסקי
ולכל המשפחה
שפע ברכות
בשמחת בר-המצווה של הנכד
מתן-מתתיהו סוקולובסקי
בן מיכל ומוטי בפתח-תקווה
                                                                                       ויגדל הנער ויברכו ה'
 
 
לסבתא רות יעקבס
להורים עדה ודוד צונץ
ולכל המשפחה
מזל-טוב
לנישואי צביקי עם רהב (מור)
שיהא זה בנין עדי עד
 
 
הקשר של אורה אהרן עם חטיבתו של תני ז"ל
חלקים מתוך כתבה של נחמן גלבוע שהופיעה ב"דף הירוק" לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל תשס"ט
 
קרוב ל-36 שנים חלפו מאז שנפל סרן נתנאל (תני) אהרן, ומחזורים רבים של חיילים ושל מפקדים הספיקו להתגייס ולהשתחרר מחטיבת השריון "ברק". אך גם השנה, כמדי שנה, בפורים ארגנה אורה אהרן, חברת קיבוץ בארות-יצחק, את משלוח המנות לחיילי השריון בגדוד 74 של החטיבה, הגדוד שבו שירת בנה נתנאל (תני) ז"ל, שנפל במלחמת יום כיפור והוא בן עשרים ושתיים שנה.
אורה שולחת משלוחי מנות בהם דברי מאפה ומתיקה, ומצרפת מכתבי ברכה שכותבים ילדי בית הילדים המשולב בקיבוץ. בעזרת קצינת הנפגעים של החטיבה (כיום, סגן תמר סייג), ורס"ר החטיבה, אבנר, מגיעה התקרובת הטרייה לחיילי הגדוד שבסיסם ברמת-הגולן.
אורה נכנסה לפעילות בעמותת "ברק" – עמותת הורים שכולים שדואגים להנצחת נופלי החטיבה ולקשר עם חייליה – בימי מלחמת לבנון הראשונה, 1982, כשחיילי ישיבות ההסדר החלו להשתלב בחטיבה.
הנהלת העמותה חיפשה מישהו שיהיה קרוב להווי הדתי ואורה הסכימה לקבל על עצמה את התפקיד.
משלוח המנות לכל חיילי הגדוד היה המשך טבעי לפעילותה והיא מתמידה בכך עד היום. הקשרים עם החטיבה הדוקים. אנשי העמותה יזמו הקמת אנדרטה לנופלים בשטח הבסיס, מכספי ההנצחה שהגיעו להם ממשרד הביטחון, וגם נטעו חורשת עצים במקום סמוך. אנשי החטיבה דואגים בכל שנה להביא את ההורים לטקס זיכרון שנתי לרגלי האנדרטה ונוטלים חלק בטקס הזיכרון הממלכתי בהר-הרצל.
את הקשר עם אורה מקיימת בשנה וחצי האחרונות תמר סייג, קצינת הנפגעים של החטיבה, שמבקרת אותה לעתים תכופות בקיבוץ. תמר היא בגיל של נכדותיה של אורה, אבל הקשר שנוצר ביניהן מיוחד במינו. "אנחנו משתדלות להיות בקשר עם כל המשפחות השכולות של החטיבה", מספרת סייג, "אבל תמיד יש אנשים שהקשר איתם צמוד והדוק יותר. עוד כשהתחלתי בתפקיד טיפלתי במשלוח המנות של אורה, ואחרי זה המשכתי לבקר אצלה. היא מספרת לי מה היה פעם בחטיבה ואני מעדכנת אותה על מה שקורה היום. הקשר הדדי וגם אני מקבלת ממנו הרבה באופן אישי. כשאורה מספרת ביום הזיכרון לנציגי החטיבה על תני, זה חלק ממורשת הקרב שלנו שעוברת מדור לדור".
 
הנוכחות של תני ניכרת בבית הוריו. לא מדובר בפינת זיכרון או בחפצים שנותרו בארון, אלא דווקא ברהיטים ששימשו את תני, או כאלה שהוא בנה במו ידיו ומשמשים את אורה עד היום. במרכז הסלון ניצב שולחן פשוט וצר מידות, ששימש את תני בחדר הרווקים בקיבוץ. מעל השולחן ניצבת מנורת חשמל עם אהיל מתכת שהוא יצר, ועל אחד המדפים ציור שלו בשחור-לבן, המוקדש לשחרור ירושלים במלחמת "ששת הימים". על מדף אחר מונח ציור צבעוני של דמותו, שצייר חבר המשפחה ערן וולקובסקי, בן בארות-יצחק שהיה עד לאחרונה המאייר של עיתון "הארץ".
 
"תני היה ילד מאוד מוכשר וגם שובב לא קטן", מספרת אורה, "הוא לא היה 'ילד טוב ירושלים'. כשהיה חסר לו משהו הוא ידע להשיג אותו. הוא התגלה כשובב כבר בבית-הספר היסודי בבארות-יצחק, וכשהוא עבר לתיכון בקבוצת יבנה הוא נזרק משם אחרי שנה. בבית-הספר התיכון בשדה-אליהו הסכימו לקבל אותו, למרות שביבנה הזהירו אותם מפניו. ואכן, בבית-הספר בשדה-אליהו היה מאוד אהוב על הילדים ועל המורים, ועד היום נשאר לנו קשר טוב איתם ועם חבריו מילדותו ומנעוריו.
 
בכל שנה באים אלינו החברים שלו לכיתה מבית-הספר היסודי, בתאריך שבו חגגנו לו את בר-המצווה. בהתחלה הם היו באים עם הנשים בלבד, אחר כך עם הילדים, וכיום עם הנכדים".
 
כשתני בגר הוא צייר ואייר וקישט בקיבוץ וגם בנה מנורות עם אהילים ממתכת.
הילד השובב הפך לנער בוגר ורציני. מוריו משדה-אליהו מספרים שהיה חרוץ ושקדן, חובב טבע, אמן יצירתי ומנהיג טבעי לחבריו. הוא היה חניך בבני-עקיבא, ספורטאי מצטיין בריצה באגודת "אליצור", וכשחיפש את דרכו בתחום האמונה הדתית הלך ללמוד בישיבת "הר עציון" באלון שבות לפני גיוסו לצבא.
בנובמבר 1970 התגייס לשריון ועשה את כל המסלול עד להכשרתו כקצין.
הוא מילא תפקידים כמ"מ וכסמ"פ בחטיבת "ברק" ברמת-הגולן, וזכה ל"אות השירות המבצעי" כשהשתתף בפשיטות מעבר לגבול לבנון. הוא זכה להערכה כקצין מעולה, שראה חשיבות ביחסי אנוש טובים עם פקודיו.
 
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, הייתה פלוגת הטנקים של תני פרוסה בגזרה המרכזית של רמת-הגולן, וניהלה קרבות מרים עם הטנקים הסוריים שפלשו לרמה. במהלך הקרב נותק הטנק שלו משאר הכוח. ובשלב מסוים נפגע הטנק אך תני ניצל. הוא עשה את דרכו ברגל בין הטנקים הסוריים, עד שהגיע ל"ציר הנפט" (נאפח). הוא החליף כמה טנקים ונלחם בציר הנפט עד שלא נשאר במה להילחם. למרות הצליפות של המטוסים הסוריים הצליח תני להוביל קבוצת חיילים שלא נשאר בידיהם נשק בחזרה לראש פינה. למחרת חזר ועלה עם יחידת סיור אוגדתית לקרבות הבלימה והפריצה.
ב-11 באוקטובר 1973 השתתף תני בקרב שניהל הכוח שפרץ ראשון לציר קונייטרה-דמשק, וליד הכפר חאן-ארנבה נפגע הטנק שלו ותני ורוב אנשי הכוח שהיו שם נהרגו.
על גבורתו בקרב הוענק לו ב-8 במאי 1975 "עיטור המופת".
לאורה ויהודה נודע על מות בנם רק לאחר תום הקרבות ברמת-הגולן. גם הקשר עם חטיבת ברק לא נוצר מיד. החטיבה התרסקה כמעט כליל במלחמה ונדרש זמן לשקמה ולאתר את חלליה. איתן הבר לקח על עצמו לאתר את נופלי החטיבה ורק לקראת חלוקת אותות המלחמה, כעבור זמן די רב, הגיעו אנשי החטיבה להוריו של תני, שנפל כשפיקד על כוח אחר. 
 
סגן תמר סייג, המשתתפת בריאיון עם אורה, מספרת שהמודעות הזו להורים השכולים וללוחמים שנפלו קיימת אצל החיילים והמפקדים של חטיבת ברק בכל ימות השנה, ובאה לידי ביטוי בעיקר ביום הזיכרון וביום הכיפורים. רוב ההורים השכולים בחטיבה, הנמצאים בטיפולה, הם הורים לחללי מלחמת יום הכיפורים, ובמהלך שירותה היא התקרבה אליהם והפכה למעין נכדה לכ-100 סבים. "דברים כמו דבריה של אורה נותנים לנו כוחות להמשיך הלאה", היא אומרת.
"חשוב לי מאוד לשמור על קשר עם נציגי החטיבה", אומרת אורה. "הם שולחים נציגים לטקסי הזיכרון שלנו, ואני חושבת שזה מאוד משמעותי. אני מאוד מעריכה את המחויבות של החטיבה לעמוד לצדנו בכל אותן השנים שעברו מאז המלחמה. בכל שנה בעצרת הזיכרון החטיבתית ברמת הגולן הם מסיעים אותנו לשם בליוויי קצינים שהם מאוד קשובים ודואגים לכל הצרכים. אין לי מלים לתאר את ההרגשה שלי. לי זה מאוד חשוב. זו מסירות גדולה מאוד מצדם, ואני אומרת את זה כי אני יודעת שלא בכל מקום זה קיים. השנים עוברות והכאב לא פוחת, ואני שמחה שיש מי שנשאר קשוב אלינו".
הכינה לדפוס: יונה ברמן
 
 
 
 
לזכור ולא לשכוח
בין פסח ליום העצמאות יצאה יפעת גלזמן בראש משלחת של "נוער מגן דוד אדום" לביקור בפולין – גיא ההריגה בתקופת השואה האיומה. את הביקור חתמו במחנה ההשמדה בירקנאו, בו קיימו טכס שאותו הכינו חברי המשלחת של מד"א. אנו מביאים כאן את דבריה של יפעת.
 
אני יפעת, ראש משלחת מגן דוד אדום, חברת קיבוץ בארות יצחק שחלק מחבריו שרדו את הזוועות האלו. הדברים הבאים לכבודכם ולזכרם של ששת המיליונים.
לא לשכוח ולא לסלוח זהו צו הנרצחים, דמם זועק אך קולם לא נישמע. כאן, במקום הארור הזה הם ניצבו טורים טורים אל מול הכבשן, חסרי אונים, מושפלים ומותשים, צעדו נטולי קול אל הסיום האכזרי, המעוות והחולני של פרק חייהם.
שבוע ימים שאנחנו צועדים בתוך השחור הזה, מקשיבים לדממת המוות הנוראית ומנסים להבין איך? למה?
בעוד מספר שעות נעלה כולנו על המטוס בחזרה הביתה, הביתה לארץ המובטחת שכל כך רציתם ולא הצלחתם להגיע אליה – ארץ ישראל.
אנו, חברי משלחת מגן דוד אדום, אשר על דגלנו חרוט ערך הצלת החיים ועוסקים אנו בהצלת חיי אדם בכל יום מימינו, מביטים למעלה ומבטיחים לכם – לא עוד, לעולם לא נשכח!
נמשיך את מה שאתם כל כך רציתם והאמנתם ולא יכולתם ונמשיך להציל חיים.
את מה שראינו, הרחנו וחווינו אי אפשר יותר לשכוח. חובת כולנו לשאת את המראות, את מה שהמוח לא תופס, את מה שהלב מרגיש בכאב ולקחת אחריות לגורלנו ולגורל עמנו.
ממעמד מצמרר וכואב זה עולה זעקה – עם ישראל חי !
 
 
 
בני עקיבא חוגגת גבורות
 
השנה אנו מציינים בסניף בארות יצחק
את שנתה ה-80 של בני עקיבא.
בשבת פרשת נשא, ז' בסיוון, תתקיים בקיבוץ שבת תנועה בה נקיים פעילויות מגוונות לחניכים ולמדריכים.
במוצ"ש, אור לח' בסיוון
אנו מזמינים את כל בית בארות יצחק בכל גיל לבוא ולהשתתף בחגיגה לציון חג ה-80.
בתוכנית: סיפורים מפי חניכים ומדריכים מהעבר ומהווה , שירים שכולנו אוהבים.
 
כל מי שיש לו שיר או זיכרון מבני-עקיבא מהארץ ומכל סניף אחר בעולם מוזמן לפנות לגל גרינברגר.
נשמח לראותכם!
 

יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו במנהגי אבלות בספירת העומר. ראינו כי ימי הספירה היו במקורם ימים חגיגיים, וכי הרמב"ן מסביר את ספירת העומר כחול המועד בין פסח לשבועות. ואולם, אותה תקופה – שהשדות מלאים תבואה – היא גם תקופה רווית מתח ודאגה, וזהו אחד ההסברים לכך שהימים האלה אינם רק ימי שמחה.
אך מנהגי האבלות בימי הספירה מוסברים כזיכרון למותם של 24,000 תלמידי ר' עקיבא. אמנם הגמרא לא כתבה שהם מתו דווקא עד ל"ג בעומר, אך הייתה גרסה בגמרא שלפיה הם מתו 'עד פרוס עצרת', והמלה 'פרוס' משמעה חצי חודש, וממילא תלמידי ר' עקיבא מתו עד 16 יום לפני חג השבועות, שהוא יום ל"ג בעומר.
מנהגי האבלות בימי הספירה לא כתובים בשום מקום בגמרא, ומקורם בתקופת הראשונים. פעמים רבות ישנו בלבול בין מנהגי האבלות בימי הספירה לבין המנהגים בימי "בין המצרים", אך ראינו שמה שנאסר בימי הספירה הוא רק נישואין ותספורת (מתקופת הראשונים) וריקודים (מופיע במשנה ברורה). הסברנו את המנהגים השונים בקיום מנהגי האבלות – עד ל"ג בעומר (מנהג חלק מהאשכנזים), עד ל"ד בעומר (מנהג הספרדים) או מר"ח אייר ועד שבועות (לפי חלק מהאשכנזים).
עסקנו בשתי תשובות הלכתיות של הרב נחום אליעזר רבינוביץ (ראש ישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים) שעסקו בשמיעת מוזיקה בימי ספירת העומר ובגילוח הפנים בימים אלו.
 
הרב חיים ברקוביץ, מישיבת כפר-גנים רב שכונה בפ"ת עסק בשאלה: למה הילולא בל"ג בעומר? למדנו, מתוך הספר 'שדי חמד' מערכת ארץ ישראל, על חוסר נחת הרוח של החתם סופר להרבות שמחה בל"ג בעומר מסיבות שונות: יו"ט חוגגים במועד שנעשה בו נס או שהוזכר בש"ס או בפוסקים ואילו יום זה אינו מוזכר אלא שמותר בו להתחתן ולהסתפר. ואם בגלל שזהו יום מותו של הרשב"י? והרי ידוע כי בימי האר"י ושאר קדושים נהגו ללמוד על הקבר כי יום הפטירה "ששמחה הוא לו שהלך למנוחות אך אותנו עזב לאנחות". יתכן והשמחה היא על "שמת מיתה בידי שמים ולא נהרג בידי אדם" אבל גם זו אינה הסיבה כי ידוע ש"האר"י ז"ל הלך לשם (למירון או צפת) ביום ל"ג לגלח בנו".
מספריו של ר' חיים ויטאל שכתב את תורתו ומנהגיו של האר"י אנו לומדים שהילולת ל"ג בעומר היא מנהג חסידים השייך לעולם הקבלה. ל"ג בעומר הוא יום מיוחד שקרו בו הרבה אירועים מיוחדים אבל כנראה אף אחד מאותם האירועים אינו הסיבה היחידה להילולא.
 
 
 
בשבוע הבא נארח את אסף בלנקנשטיין, רב צבאי המשרת בבסיס תותחנים.
נלמד עם אסף סוגיות בצבא
 
 
 
 
ת ר ב ו ת נ ו
השנה חגגנו את אירועי יום העצמאות במתכונת הרגילה. 
מאוד חשוב לשמור על המסורת אבל תמיד נחמד להוסיף דברים חדשים.
השנה, לאחר התלבטויות, החלטנו שהגלישה המסורתית לא תתקיים, עקב המחסור במים.
דאגנו שחדר האוכל יהיה ריק מציוד והילדים יכלו להשתעשע בו עם רולר-בליידס, קורקינטים וכד'.
השמועות מספרות שהילדים מאוד נהנו.
תמיד מרגש לראות את הדשאים מלאים במשפחות מטף ועד זקן.
ב"גלידת העצמאות" התפללנו לשובם של השבויים והנעדרים והפרחנו בלונים בצבעי כחול-לבן.
ברצוני להודות לכל מי שעסק ותרם להצלחת אירועי החג, והם רבים: משתתפי הטקס ומקראי החג, התורנים הרבים, צוות המטבח וחדר האוכל, וכל מי שנתן יד ועזר. הודינו להם גם באופן אישי.
                                                                                       שנזכה לעוד שנים רבות ולגאולה שלמה.
 
 
 
 
 
ביום חמישי, כ"ז באייר 21.5.09 בשעה 18.30 ערב יום ירושלים
ניפגש, כמיטב המסורת, כל המשפחה במדשאות חדר האוכל
בייגל ירושלמי, שירי ירושלים, פינות יצירה, סיפורי ירושלים
כדאי להצטייד בשמיכות, מחצלות וכד' ובמשחקים
בשעה 20.15 – תפילת ערבית חגיגית בבית הכנסת.
 

רבין יעקבס / ועדתרבות

 

וחי אחיך עמך
ארגון "פעמונים" המסייע למשפחות להתאים את רמת חייהן להכנסות העומדות לרשותן, מקיים בשבת זו מבצע התרמה בבתי כנסת בכל הארץ. בקבוצתנו מספר חברים המתנדבים בארגון ומלווים משפחות באזור. אנו מביאים כאן את דבריו של מר אוריאל לדרברג – יו"ר הארגון לכבוד השבת.
                                                  
"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך, והחזקת בו גר ותושב וחי עמך"
 
פסוק זה, העומד בבסיס מצוות הצדקה, מביא אמירה  ברורה מאוד: האחריות להחזקת האח שלא מסתדר עם העול הכלכלי מוטלת עלי.
כיצד מיישמים ציווי זה? רש"י מביא את המדרש המפרש את הפסוק בדרך הבאה : " 'כי ימוך אחיך ומטה ידו עמך' – אל תניחנו שירד. למה זה דומה, למשוי על גבי החמור. עודנו במקומו אחד תופש בו ומעמידו, נפל לארץ – חמשה אין מעמידים אותו. ומנין אם החזקת אפילו ארבעה וחמשה פעמים חזור והחזק? תלמוד לומר: 'והחזקת בו'. יכול אפילו אתה מפסידו לתרבות רעה? תלמוד לומר 'עמך'. 'וחי עמך' – חייך קודמים לחייו".
המדרש מבאר את התהליך: ראשית, התמיכה מתחילה לפני הנפילה. הסיוע הניתן לאדם העומד ליפול מועיל פי כמה מעשרות הידיים המושטות לאחר הנפילה. גם אם התמיכה והסיוע  הראשוני לא הצליחו יש חובה להמשיך: "אפילו ארבע וחמש פעמים". אך יחד עם התמיכה הממושכת מתעורר חשש כבד שהמדרש מעורר:  "יכול אפילו אתה מפסידו לתרבות רעה"? – כלומר, האם הסיוע הוא גם במחיר  שאדם יתרגל לקבל ולהושיט יד  ואז יאבד את אחריותו האישית וייצא לתרבות רעה? משיב המדרש: "עמך" -  כלומר הסיוע לנזקק מותנה בכך שהנזקק לא ויתר על אחריותו שלו. משמע, הדרכת התורה היא לעזור ולסייע  כמה שאפשר אך מבלי לוותר על אחריותו של הנזקק.  דברים אלו תואמים את דברי הכלי יקר על הפסוק בספר שמות כ"ג,ה': "...עזב תעזב עמו" ואלו דבריו: "ומכאן תשובה על מקצת עניים בני עמנו המטילים את עצמם על הציבור ואינן רוצים לעשות בשום מלאכה, אף אם בידם לעשות באיזו מלאכה או איזו דבר אחר אשר בו יכולין להביא שבר רעבון ביתם, וקוראים תיגר אם אין נותנים להם די מחסורם, כי דבר זה לא צווה ה' כי אם עזוב תעזוב עמו הקם תקים עמו כי העני יעשה כל אשר ימצא בכוחו לעשות ואם בכל זה לא תשיג ידו, אז חייב כל איש מישראל לסעדו ולחזקו וליתן לו די מחסורו...". הכלי יקר מדגיש איפוא את הצורך של לקיחת אחריות של העני כתנאי ראשוני לקבלת עזרה וסיוע מהחברה.    בנוסף, ניתן לדרוש ולומר שיחד עם הציווי לסייע לאח שמך, הציווי הזה הוא גם ציווי לאדם עצמו, זאת על פי סופו של המדרש: "וחי עמך " – "חייך קודמים לחייו". כלומר, יש חובה בראש ובראשונה על האדם לדאוג לעצמו . כשם שיש חובה לנזקק לגלות אחריות אישית לאחר שהפך לנזקק, כך החובה על האדם, לפני הכול, מתוך גילוי אחריות, לא להגיע למציאות של נזקקות ונפילה על כתפי החברה. חייו של האדם קודמים, כלומר התורה באה ומלמדת אותנו בתוך הציווי החברתי של סיוע לנזקק את החובה המקדימה לכל, החובה שהאדם בעצמו לא יהיה נזקק. חייך קודמים לחברך.
את החובה שיש על כל אדם להתנהג מבחינה כלכלית בצורה אחראית, מביא הרמב"ם הלכה למעשה בהלכות מתנות עניים פ"י הלכה י"ח: "לעולם ידחוק אדם עצמו ויתגלגל בצער ואל יצטרך לבריות ואל ישליך עצמו על הציבור, וכן ציוו חכמים ואמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות...".   הדברים היוצאים מתוך דברי הרמב"ם הם החובה לכל אדם להתנהל בכספו מתוך אחריות מרובה, על מנת שלא יגיע למציאות של הזדקקות לעזרה כלכלית. עקרון זה נכון לכל אדם ולכל משפחה בכל מצב כלכלי. מתוך שליחות גדולה ארגון פעמונים מגלה אחריות חברתית ומרים את דגל האחריות האישית בניהול הכלכלי של משקי הבית. הפעילות נעשית הן במתן מענה אישי ומקצועי למשפחות והן במתן כלים והדרכה לכלל הציבור.
אוריאל לדרברג – יו"ר ארגון פעמונים
 
לרותי ויהודה (לואי) נוה
שפע ברכות
בחגיגת 40 שנות נישואים
לאורך ימים בבריאות ובשמחה
עם כל המשפחה
 
משולחן המזכיר
 
מבנה התכנסות
לפני מספר שבועות הוקם צוות לגיבוש הצעה לשימוש במבנה החדש (מצפון לגן "דקל") .
חברי הצוות הם: אליהו לוי, מאיר מכלוף, לאה שהם, רבין יעקבס ואנוכי.
סיירנו בשטח כדי להתרשם מהמבנה, נפגשנו עם כל החברים שהציעו הצעות לשימוש במבנה, שקלנו את הצרכים, של היום וגם של המחר, היבטים חברתיים וכלכליים.
המלצתנו לאסיפה היא שהמבנה ישמש להתכנסויות, לישיבות ולמפגשים רבי משתתפים (עד 80 איש). בכוונתנו לרהט את המבנה בכסאות ישיבה (כ - 100 ), ובמחסן יהיו שולחנות מתקפלים. יהיו גם מקרן ומסך קבוע. גודל אולם הישיבות הוא קצת פחות מחצי בית שפירא ויכול לתת מענה למפגשים שהמועדון לחבר לא מספיק או לא מתאים להם. המועדון ימשיך לשמש כמועדון לחבר ובית שפירא ימשיך לשמש לאירועים וכנסים שבהם 80 משתתפים ומעלה. חברים יוכלו לקיים בו מפגשים משפחתיים בתנאים דומים למקובל במועדון ובבית שפירא.
יש כבר פניות לשימוש במבנה (כולל מהקיבוץ הדתי). לגורמי חוץ – בתשלום.
ההצעה תעבור לאישור האסיפה.
אנחנו מחפשים שם עבור המבנה. נשמח לקבל הצעות!!
 
מועצה אזורית.
השתתפתי כבר במספר ישיבות מליאה וישיבות הנהלה של המועצה. הדיונים מאוד מעניינים. יש הרבה עשייה במועצה. אציין חלק מהם בראשי פרקים:
·        הקמת בית תרבות ב Airport City.
·        הקמת בית ספר ממלכתי שש שנתי בשוהם.
·        הקצבת תקציבי פיתוח, גינון ותרבות.
·        אישור תב"ר (תקציב בלתי רגיל) .
·        אישור תקציבים כולל היענות לבקשות של ישובים .
·        אישור מינויים (רו"ח, מהנדס המועצה...) וועדות .
אשמח לשתף בפרטי הדיונים כל פונה.
 
 
באגף החברתי
* נפגשנו עם עוזר פלדמן ושמענו ממנו סקירה על בית שפירא, אולם הספורט ומגרש הטניס. עברנו על הדוחות התמחיריים. קיימנו דיון על דרכים להגדלת ההכנסות של בית שפירא והקשיים הכרוכים בכך. החלטנו להעלות את המחיר לאירועים שמקיימים גורמי חוץ, כולל אנשים פרטיים שאינם גרים בבארות יצחק (לדוגמא: מסיבת יום הולדת להורה של חבר שלא גר בקיבוץ, ברית לנכד שלא גר בקיבוץ). המחירים שאנו דורשים עד היום נקבעו לפני מספר שנים (ללא הצמדה) ואינם מכסים את ההוצאות השוטפות. אנחנו מודים לעוזי על השירות הטוב, עם כל הלב, שהוא נותן לחברים ומקווים שגם נצליח להגדיל את ההכנסות.
אירוח
1.       ארגון "נתיב" מבקש שנארח בשבת הבאה, פרשת במדבר, כ- 30 חיילים שעוברים מסלול גיור דרך הצבא, ואיתם 7 מלווים (ראו מכתבם בהמשך).
האירוח לשבת הוא שלב במסלול הגיור לקראת סופו, ומטרתו היא לאפשר למועמדים לגיור לחוות חוויה של שבת עם משפחה דתית. בכוונתנו לחלק את חיילים למשפחות לכל השבת אירוח מלא: תפילות, סעודת ליל שבת, קידוש בבוקר, סעודת שבת בצהריים, וכמובן סעודת שלישית.
האירוח אינו כולל לינה.
תוכנית נתיב היא בין התוכניות היחידות שמצליחות להניע עולים חדשים שהגיעו לישראל לפי חוק השבות ואינם יהודים על פי ההלכה להתגייר ולהצטרף לעם ישראל. אין צורך להגיד כמה גדולה המצווה. האחראים לאירוח הם טובית ואביתר סרוסי . כל מי שמוכן לארח מתבקש לפנות אליהם בהקדם.
2.       "יד שרה" מקיים יום גיבוש למתנדביו. נתבקשנו לארח כ-40 מתנדבים, כולל סיור בקיבוץ, שיחה, וארוחת צהריים.
קליטת אשת חבר:
סרינה אנגלנדר הגיעה אלינו לפני כשנתיים כתושבת – אשת חבר. בתום השנתיים מבקשת סרינה לעבור לקליטה. מפני שמדובר באשת חבר, מי שאחראי על קליטתה הוא האגף החברתי וכבר התחלנו בתהליכים.
אנחנו שמחים על החלטתה של סרינה ומאחלים לה ולנו הצלחה.
 
במזכירות
* התקיימו מספר דיונים בנושא בני חברים, שהם בעלי צרכים מיוחדים. נפגשנו עם אבשלום דולב, שעשה עבודה מקיפה בנושא, ועם מספר גורמי חוץ. שמענו מה נעשה בקיבוצים אחרים.
ישנו הסכם שמציע ארגון אהד"ה להורים ולקיבוץ שמטרתו להבטיח את סיפוק צרכיו של הבן לאורך שנות חייו, ויש הסדרים אחרים. כל קיבוץ נוהג לפני צרכיו ויכולתו.
הקמנו צוות שכולל את אסנת שניאור, שלמה פורשר, אלי ברמן ועו"ד דוד ווינשטיין (חבר עלומים) והצוות ניסח הצעה. התקיים דיון במזכירות וההצעה אושרה. הנושא יובא לאסיפה לאישור.
  
* תקציבי פיתוח – כפי שכבר כתבתי קיבלנו מהמועצה השנה תקציב פיתוח בסכום של 500,000 ₪.
הכסף יכול לשמש רק למטרות ציבוריות (שבילים, תאורת חוץ, מבנה ציבור וכדו'....). הוקם צוות במזכירות שיביא הצעות לשימושים בתקציב. הצוות מורכב משלמה פורשר, דוד פורת ולאה ריידר. הצוות מזמין את הציבור להציע רעיונות. יש לשים פתק עם הרעיון בתא של מרכז המשק.
התקציב המגובש יבוא לאישור האסיפה.
 אהרן גל
 
 
 השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אוריאל אמיר
אחות תורנית: אריאלה פלדמן – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בשעה טובה
אי"ה ביום שני הקרוב יובא בנם של רחל וחיים קון בבריתו של אאע"ה
תפילת שחרית בשעה 7.45 בבית הכנסת.
ברית המילה בשעה 08.30 בבית הכנסת.
ואת מכבדנו נכבד !
משפחת קון והמשפחות המאמצות
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בקשה חוזרת !
אחרי פניות רבות מאוד אל כל האחראים לבנייה ולטיפול בחברים המתקשים לעלות במדרגות לחדרים המשרתים אותנו כמו מספרה, קוסמטיקה וכו' – לא השתנה כלום!
על כן אני חוזרת על בקשתי. אנא, עזרו לנו להגיע בפחות מאמץ גופני לכל אותם שירותים שעדיין אינם נגישים במידה מספקת (מדרגות קשות וכד').
                                                                                                    בתודה,               לאה ברמן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ואני תפילתי
לרגל שמחת בר-המצווה של הנכד עקיבא ארונסון קבלנו בתודה ממשפחות פריים וארונסון חומשים לבית הכנסת. שיהיה בשמחות !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
עבודות אינסטלציה
ביום שלישי הקרוב, כ"ה באייר 19.5.09 יתבצעו עבודות לשיקום קו ביוב מרכזי באזור בית נאור.
במסגרת החפירות באזור זה נחצה את הכביש המוליך מהמתנ"ס למועדון לחבר. לכן יהיה הכביש סגור לתנועת כלי-רכב משעה 7.00 בבוקר ועד שעות אחר הצהרים.
מסיבות בטיחות יופסק החשמל בקו הראשי המספק חשמל לשורת הבתים מיואב הלר ועד מאיר פרידמן, לשכונה הדו-קומתית של שטרן – פלדמן – צונץ ולבית האמון של ההודים.
הפסקת החשמל צפויה להיות בשעות 7.30 – 13.00.
דוד פורת / גבי נאור
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
סינון לאינטרנט
לפני מספר חודשים ערכנו הרשמה עבור משפחות המעוניינות להתקין מערכת סינון לאינטרנט בביתן.
עד כה לא נרשמו מספיק משפחות במספר שיצדיק באופן כלכלי התקנה מערכתית בנדון.
אני פונה שנית לציבור ומציע להצטרף לנושא כדי שיתאפשר להתקין מערכת סינון שתהיה גם זולה יחסית.
המעוניינים יפנו בהקדם לאהרן גל.
 
 
AtarimTR