ידיעון 2624 חג השבעות פר' נשא

בס"ד ערב שבועות תשס"ט
 
 
 
חג השבועות
 
 
19.18
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית, הלל, מגילת רות,      אזכרת נשמות
19.30
מנחה, דרשת הרב, ערבית
11.30
סעודת חג בחדר האוכל
 
             סעודת חג בבתים
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
18.15
שעור עם דודו שניאור - בבית הכנסת
 
 
שבת פרשת "נשא"
 
19.18
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.30
מנחה, קבלת שבת,
 דרשת הרב, ערבית
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.00
מפקד ופעילות הורים וילדים במסגרת שבת התנועה – 80 שנה לבני-עקיבא
 
 
13.30
מנחה גדולה
 
 
17.00
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.15 – 23.15
17.15
שעור בדף יומי
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
 
 
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.23
ערבית,  הבדלה, קידוש לבנה
 
 
21.30
מפגש רעים – 80 שנה לבני-עקיבא
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'             06.00   
   שחרית ב' ה'                   05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    20.00
   ערבית                           20.15 
           
 
 
 
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
 
    מסיבת בר-מצווה לניב גרינברגר
 
21.15
ישיבת מועצה
חדר עיון
יום שלישי
08.30
בית מדרש לבגירים
מועדון
 
 
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
21.15
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
שטיבל
21.15
אסיפת חברים
חדר האוכל
יום חמישי
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
 
ישיבת מועצה
              בע"ה ביום שני ט' בסיוון 1.6.09 בשעה 21.15 בחדר עיון
סדר היום: 
קבלת מועמדים וחברים – לקראת אסיפה והצבעה בקלפי
למועמדות: חן ויהונתן שרמן
לחברות:    חן ויאיר בר-נדר
               חי ואסא ברוכי
               קרן ועמיחי שטרן
               יוליה ואיתי שוהם
 
  
חוט של חסד
אילה גרוס, בת הקיבוץ שנולדה לפני 59 שנים לאברמ'ל ויהודית גרוס ז"ל, מוותיקי ובוני בארות-יצחק,
חיה במוסד "שקמה" ברעננה למעלה מ-40 שנה.
מאז נפטרו הוריה אני מלווה אותה בביקורים אחת לשבועיים, בעזרתה של הנהגת הנאמנה שלי עדנה.
בביקורנו השבוע השתתפנו במסיבה לקראת חג השבועות – חוויה מרגשת אמיתית.
כל המוסד לבש חג, כולם - כ-200 חוסים- בחולצות לבנות, זרי פרחים על הראש, הרבה שמחה ומוסיקה באוויר.
הבנות הופיעו בריקוד עם שיבולים למנגינת "שיבולת בשדה" ובתלבושות של פעם.
"המרגלים", גם הם בתלבושות מרהיבות, נשאו מפרי הארץ על כתפיים, ובנים אחרים רקדו עם "ספר תורה" בידיהם. חידון לחג וכיבוד לפי המסורת.
בהתרגשות ובהערצה לצוות המוסד נפרדנו מאילה בברכת חג שמח, עד שניפגש אי"ה בעוד שבועיים.
נורית סוקו
 
 
מה בגיליון?
  • תיקון ליל שבועות – לוח השיעורים
  • פינת ההלכה – הרב ירון
  • מרדכי ברמן ז"ל – אלי ברמן
  • להתענג בתענוגים – שולמית ברמן
  • קפוארה מי יודע? – לני בן שמול
  • חג מתן תורה – שמואל ברוכי
  • תיקון ליל שבועות לילדים
  • חיים בריאים יותר – נעמי קורן
  • בקיבוץ הדתי – משלחן הדובר
  • כי אין לנו מים לבזבז – הדס נאור
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • באסיפה – חיים בן שמול / דינה אמיר
 
                                   כלבו דף ולוחות זמנים.          
                                                              חג שמח ושבת שלום !
המערכת
 
 
 
 
     נר זיכרון!
     יצחק זכאי ז"ל – ז' בסיוון תשל"ה
     מיכאל גליקסמן ז"ל - י' בסיוון תש"ל
     דבורה אנגלנדר ז"ל – י"ב בסיוון תשמ"ח
 
פינת ההלכה
עירוב תבשילין 
 
חג השבועות חל ביום שישי, וכך באה לידינו ההזדמנות לקיים מצוות עירוב תבשילין.
למה עירוב תבשילין?
למרות שביום טוב מותר לבשל, הדבר מותר אך ורק לצורך אותו היום (יום שישי). לכן כדי שיהיה מותר לבשל ביום שישי לכבוד שבת, יש לעשות עירוב תבשילין.
מהו עירוב תבשילין?
עירוב תבשילין הוא בעצם 'ערבוב' של התבשילים של השבת והחג, כך שניתן יהיה לבשל בחג גם לצורך אכילה בשבת.
איך עושים את זה?
לפני החג (יום חמישי), לוקחים חלה (רצוי שלימה) ותבשיל אחד נוסף אותו רגילים לאכול עם הפת (בשר/ דגים/ ביצה).
מברכים:
"ברוך אתה...אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות עירוב"
ואומרים:
בערוב הזה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר (הכוונה, כמובן, ע"י העברת אש) ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים במקום הזה.
·        את התבשילים שומרים לאכילה בשבת (בכל מקרה אסור לאכול מהתבשילים האלו בחג), ויפה לבצוע על החלה הזו בסעודה שלישית בשבת, כיון שנעשה בה מצוה אחת, תיעשה בה מצוה נוספת.
·        למרות שעשינו עירוב תבשילין, את כל ההכנות והבישולים שנעשים בחג לשבת אין לעשות סמוך מאוד לכניסת השבת, כדי שניתן יהיה ליהנות במאכלים אלה בחג אם פתאום נזדקק לכך.
·        כל בעל בית (או אשתו) צריך לעשות עירוב תבשילין. מי ששכח יכול לסמוך על העירוב הכללי שנעשה בקיבוץ.
 
הגמרא (מסכת יומא כח, ב) מתארת איך אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, וכך מובא: "אמר רבא...: קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין". ונשאלת השאלה מדוע החליטו חז"ל להשתמש דוקא במצוה זו כדוגמא לפרטי המצוות שבהם נהג אברהם?
התשובה היא, אולי, שעירוב התבשילין מלמד אותנו שלמרות שאנו נמצאים בעיצומו של יום טוב, וכולנו מרגישים את קדושת היום, עדיין אי אפשר להכין מיום זה לשבת. כל קדושה עומדת בפני עצמה, וללא העירוב - השבת אינה יכולה להוות עילה לבישול ביום טוב. יסוד הצורך בעירוב תבשילין הוא ביכולת להבדיל אפילו בין הקודש לקודש.
קל מאוד להבחין בין הקודש לחול, אבל צריך מאמץ גדול להבחין בין קודש לקודש. לדעת שגם כשאני מרגיש שאני בדרך הנכונה, עדיין יש דרגות קדושה שלא הגעתי אליהם. גם אם ספרנו ארבעים ותשעה ימים שבהם אנו מתעלים בדרגתנו הרוחנית, עדיין יש לאן לשאוף, ובכל יום יש אפשרות להגיע לקודש גבוה יותר.
ומי יתן ונזכה לדעת להבחין בין קודש לקודש, ולהתעלות בדרגות הקדושה.
                                                                       חג שמח ושבת שלום.
הרב ירון
 
 
"להתענג בתענוגים..."
אצלנו יש גם תענוג של "עונג שבת" – פעילות לימוד בלתי-פורמאלית המיועדת לילדי כיתות א'-ו'.
פעילות זאת מתקיימת מזה שנים רבות באותה השעה בה המבוגרים משתתפים בשעורים שונים.
מפעילי "עונג שבת" הם הורים, הורים לשעבר וצעירים מתנדבים.
הפעילות קצרה – 20-30 דקות – אבל משמעותית לילדים, הן מבחינה חברתית והן מבחינה חינוכית.
מפגש מרצון עם אנשים מבוגרים המתחלפים מדי שבוע מהווה ערך מוסף רב לילדינו, בשונה ממסגרות קבועות כמו בית-הספר, בית הילדים ובני-עקיבא. כמובן שללימוד תורה לשמה יש ערך מוסף משל עצמו.
מפגש "עונג שבת" לילדינו סובל מ"תחרות קשה" – שבתות עמוסות בתפילה ארוכה (חול המועד, חנוכה, ראש חודש, חתן בראשית) שהן תענוג בשל עצמן. כמו כן בשבתות בהן חוגגים שמחות משפחתיות – כן תרבינה – והקהל מוזמן לקידוש, בדרך כלל מנת הלימוד של שבת יוצאת חסרה או מתבטלת בכלל.
לי יש זכות להגיע למפגשים האלה מדי פעם, ובכל פעם מחדש אני מתרגשת למראה הילדים הבאים ללמוד תורה מרצונם.
בואו נמצא פיתרון לקיום פעילות זו במשבצת זמן יותר ארוכה על מנת שלא תהיה "תחרות" וכדי לאפשר ליותר ילדים להגיע למפגש השבועי.
בהזדמנות זאת ברצוני להודות לכל המפעילות והמפעילים של מפגשי "עונג שבת" בעבר ובהווה, על ההשקעה, המסירות והבנת החשיבות שבמפגשים אלה.
                                                     "אין התורה נקנית אלא בחבורה" (ברכות ס"ג).
שולמית ברמן
 
 
 
ק פ ו א ר ה
ביום ראשון הקרוב, ח' בסיוון 31.5.09 בשעה 18.00 יתקיים בבית-שפירא מופע חגורות בו ישתתפו ילדינו חן מיור וצוריאל בן-שמול. אנחנו מזמינים את הציבור לחוויה נחמדה ושמחה.
כמה מלים על הקפוארה:
הקפוארה הגיעה מאפריקה בשם אחר והיה בה יותר ריקוד. עם הגיעה לברזיל נוסף גם גורם של לחימה.
הקפוארה התפתחה בברזיל באזורים בהם היה ריכוז גדול של עבדים וביטאה כח לחופש. הם היו מתאמנים במטעי הסוכר והקפה וגם בחצרות הבתים שלהם. מעגל הריקוד היה מטעה את השומרים.
במאה ה-18, עם קץ העבדות וגם הפעלת איסור על פעילות של אפריקאים, נשארה הקפוארה על אש קטנה.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 היא חזרה וזכתה להכרה כתרבות ואמנות. מאז היא נפוצה בכל העולם וכיום נלמדת גם באוניברסיטה. בברזיל גם לומדים להכין כלי נגינה.
ילדינו משתתפים במעגל בו יש לכל אחד מקום לפי יכולתו. הם לומדים ריקוד, לחימה ונגינה.
                                                   בואו לראות וליהנות.   חג שמח ושבת שלום,
לני בן שמול

 

חג מתן תורה

צירוף המילים "חג מתן תורה" נשמע קצת מוזר. הרושם המתקבל הוא שאנחנו שמחים שקיבלנו את התורה על חוקיה, משפטיה ומצוותיה. מה ההיגיון לשמוח כאשר מגבילים אותך בתוך שלל כללים של "תעשה כך ואל תעשה כך"? מסתבר שאיפה שהוא בתת המודע יש צורך לאדם בגבולות ברורים – למען תחושת הביטחון.
בחסות ועדת חינוך מתקיימת מזה כחודש סדנת "הורים מהסרטים". למעשה במהלך הסדנא מדגימה המרצה באמצעות קטעים מסרטים עקרונות חשובים בקשר של ההורים עם הילדים.
במפגש הראשון עסקנו בצורך בגבולות ברורים וחשיבותם לתחושת הביטחון של הילד בהוריו. המפגש השני עסק בצורך לשוחח עם הילד, לייצר מצבים של שיחה ולשמור על ערוץ פתוח של שיח והקשבה עם הילד, להקשיב לצד שלו גם אם לא מסכימים ולחלוק עמו את הרגשתך כהורה במצב הנתון. אין ספק שהדברים חשובים, נכונים ועובדים.
האם הדברים נכונים גם כשמדובר ביחידה משפחתית רחבה יותר? נגיד – משהוא בסדר גודל של קיבוץ?!
במשך שנים דגלנו בגישה של סובלנות וגמישות כאשר "ילד" חרג מדרכנו או ביקש לשנות מהדרך ומהכללים שאנו כהורים התווינו. האמנו שאם נתגמש ונתפשר נצליח להשאיר את הילד איתנו ובסופו של דבר העניין יסתדר לטובת כולנו. לעניות דעתי, ולצערי, המצב לא כפי ששאפנו אליו.
כל ילד הוא עולם בפני עצמו ודורש דברים אחרים, וכך אנו מוצאים עצמנו ממציאים לכל אחד את המסלול המתאים לו, ואיפה אנחנו ואיפה הדברים שחשובים לנו ומה שאנחנו מרגישים?
נראה לי שהגיע הזמן לחזור להיות הורים אוהבים, המציבים גבולות ברורים, מדברים עם הילדים על מה שהילדים רוצים, אבל יודעים להגיד להם איך אנחנו מרגישים עם זה.
בסופו של דיון אנחנו ההורים, והכללים בבית – הם הכללים שלנו!
שמוליק ברוכי
 
 
 
 
 
"נופת תיטופנה שפתותיך... דבש וחלב תחת לשונך"
לימוד ליל שבועות לילדי כיתות א' – ו' יתקיים בכיתת האולפן ליד בית-הכנסת.
 
כיתות א'-ב'-ג'       בשעה 22.00 "תיאטרון שבועות" – עם נעמי סלומון ושורי אמיר
 
כיתות ד'-ה'-ו'       בשעה 22.30 תיקון ליל שבועות – עם יוסי שניאור
                       בשעה 23.00 סיפור שבועות – עם יוסי הדרי
 
                                                                               לימוד פורה וחג שמח !
 
חיים בריאים יותר
האגודה למלחמה בסרטן, המתבססת על המלצות האיחוד האירופי, מציעה כמה דרכים פשוטות לשינוי סגנון החיים שיוכלו לנסות למנוע את הופעת המחלה.
·        מחקרים הראו שמשקל עודף, אכילת מאכלים שומניים ועתירי קלוריות ופעילות גופנית מעטה עלולים להגביר את הסיכון לחלות בסרטן. ניתן להקטין את הסיכון אם שומרים על משקל גוף תקין באמצעות אכילת תפריט מאוזן ודל שומן והימנעות מצריכה עודפת של קלוריות.
·        יש להרבות באכילת פירות וירקות טריים, במיוחד כאלה המכילים ויטמין A (למשל: גזר, דלעת, ברוקולי, תרד, מלון, אפרסק ומישמש), ויטמן C (למשל: תפוז, אשכולית, תות שדה, פלפל אדום וירוק, עגבניה ומנגו), ירקות ממשפחת המצליבים (כמו: ברוקולי, כרוב, כרובית וצנונית) וכאלה המכילים סיבים (כמו: בננה, אגס, תפוח, תפוח-אדמה, גזר, חסה, קטניות ופיצוחים למיניהם).
·        רצוי להמעיט באכילת מזון מעושן, מטוגן ומשומר.
·        לבצע פעילות גופנית מתונה ומבוקרת כמו הליכה ותרגילים התעמלות. לפני כל שינוי בהרגלי התזונה והפעילות הגופנית חשוב להתייעץ עם רופא.
·        כ-85% ממקרי סרטן הריאה נגרמים כתוצאה מעישון. לכן ההימנעות מעישון או הפסקתו עשויים למנוע את התפתחות המחלה אצל המעשן ואצל הסובבים אותו (מעשנים פסיביים).
·        להימנע משתייה מופרזת של אלכוהול. אין לשתות יותר ממנה אחת ליום (מנה שווה לפחית בירה, לחצי כוס יין או לכוסית משקה חריף).
·        הימנעות מחשיפה לחומרים מסרטנים כמו אסבסט וראדון, ושימוש באמצעי הגנה מומלצים כשמתקרבים אליהם. חשוב לעקוב אחר הוראות הבטיחות בשימוש בחומרים מסרטנים.
·        הימנעות מחשיפה בלתי מבוקרת לשמש עשויה להפחית את הסיכון לחלות בסרטן העור. לכן יש להקפיד על שימוש באמצעי הגנה מומלצים כמו לבוש מתאים, כובע, משקפי שמש, מריחת תכשירים מסנני קרינה על העור וחשיפה לשמש בשעות לא מסוכנות. יש להימנע מכוויות שמש, בעיקר בגיל הילדות.
הובא לידיעון ע"י נעמי קורן
 
 
לסוזי בר-אורין ויוסי משה
מ ז ל   ט ו ב
בהולדת הנכד
בן בכור למוריה ועדו שרעבי
בסימן טוב בן בא לנו בימיו יבוא גואל
 
 
 
מרדכי ברמן ז"ל – 42 שנה לפטירתו
מ"ב שנים עברו מאז נדם לבך, אבינו. מ"ב – כאותיות שמך מרדכי ברמן.
כל כך הרבה התרחש מאז ועד היום במשפחה, בקיבוץ, במדינה ובעולם.
זכור לי היטב אותו יום מר ונמהר – יום שישי אחר הצהרים שבו פג לבך לאחר ההתרגשות של יום שחרור ירושלים. ביני לביני אני סופר אותך כאחד מחללי מלחמת ששת-הימים. נפלת על שחרור ירושלים.
כנראה שהמעגל חזור על עצמו. שוב מדברים, גם בישראל, על חלוקת ירושלים. הדמוגרפים מנבאים רוב ערבי בעיר הנצח כבר בעוד 20 שנה, ואז צפוי להיות בה ראש עיר ערבי. זה נראה כחזון תעתועים, אבל מי יודע?
כשהתבשרנו על ראש עיר חרדי – חרדנו, ואולי נאלץ להסתגל גם לזה?
כשהעניינים מסתבכים אני מתגעגע לשיקול הדעת שלך. מה היית אומר לנו לעשות? כיצד היית מגיב לאירועי החיים והמדינה?
היית חדשן ומהפכן בכל הנוגע לחשיבה הדתית, אך גם שמרן ומשמר שמקדש מסורת אבות ומנהגים.
היית בעצם דבר והיפוכו: בחשיבה הכלכלית היית סופר-קפיטליסט, אך בחשיבה החברתית – סוציאליסט וקיבוצניק. משהו בסגנון של "היה קפיטליסט בצאתך וקיבוצניק באהליך" בנוסח האשכנזי המוכר של "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך".
פטירתך הייתה בעיצומה של המלחמה שהביאה לשינוי הטוטאלי של המדינה והחשיבה הדתית.
היית רגשן אך לא מיסטיקן והפשרה לא הייתה מושג מגונה בעיניך. נראה לי שהיית הולך על הפיתרון של שתי מדינות כדי לקיים פה את הרוב היהודי הנחוץ, אך בוודאי שלא בכל מחיר.
ומה בקיבוץ? האם היית לוחם על שימור הקיבוץ השיתופי בכל מחיר, או שהיית מצדד בשינויים ואפילו רדיקאליים?
ובמשפחה: חבל חבל שלא זכית להכיר את נכדיך וניניך, הנושאים כל אחד באופן שונה את קווי היסוד שלך ושל אמא שתזכה לחיים טובים ומאושרים – ביצירתיות המחשבתית, בעבודה, בחשיבה הדתית המתונה של "בדרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל", בעצם לשמאל כן נסור, קצת.
וניסיונות לחנך ולתקן את החברה הישראלית, וחלוציות בתחומים שונים. חבל.
השנה יצא לאור הספר "פלסטינה בטוסקאנה" שמתאר את ההכשרה שאותה ניהלת באיטליה ובה פגשת את אמא. בינתיים הספר כתוב רק באיטלקית – שפה אותה דיברת – ונקווה שיתורגם לעברית בקרוב.
תחושת ההחמצה של פטירתך המוקדמת מדי שבה ועולה כל יום, וביתר שאת ביום הזיכרון.
                                                                                               מתגעגעים – כולנו.
בנך אלי
 
 
 
 
 
 
בקיבוץ הדתי
מדרשת הבנות בעין הנצי"ב מרחיבה את פעולותיה:
בית מדרש לזוגות צעירים מציע לימוד תורה זוגי ומשותף
 
לקראת שנת הלימודים תש"ע מרחיבה מדרשת הבנות בקיבוץ עין הנצי"ב את פעולותיה, ומגוונת את תחומי הלימוד. צוות המדרשה שהתכנס בימים האחרונים להערכות לקראת השנה הבאה סיכם בחיוב את התבססותה של המדרשה במישורים שונים – תורנית, לימודית ומספרית – והחליט להרחיב ולהעמיק את הפעילות הלימודית, ולפתוח את בית המדרש לנשים מציבורים שונים, מהסביבה הקרובה והרחוקה, בכל מגוון הגילים.
חידוש מעניין קיים בבית מדרש לזוגות צעירים - בדגש על זוגות נשואים - שיציע לשני בני הזוג ללמוד תורה ביחד, תחת הכותרת: "המה" ו"האיך". הרב אביה רוזן, ראש המדרשה, מסר שהלימוד של שני בני הזוג מתאפשר הודות לתלמידות המדרשה המאומצות אצל המשפחות. בהסכם הידוע מראש, אחת לשבוע הבנות מתייצבות בבית המשפחה, "ומשחררות" את בני הזוג ללימוד תורה. הבנות שומרות על הילדים, ונהנות מערב נעים, חמים וטעים (המשפחה מכינה עבורן כיבוד מיוחד...). מערכת יחסים זו מוסיפה הרבה מאוד לקשר שנוצר בין הבנות למשפחות, קשר שלא היה מובן מאליו באימוץ רגיל, ומדגימה בפני הבנות חיי הגשמה של "תורה ועבודה". לצוות המדרשה – הוסיף הרב אביה – חשוב לחנך את הבנות לאורח חיים שיש בו מקום ללימוד משותף של שני בני הזוג.
נחמיה רפל, יו"ר הנהלת המדרשה, מסר שבשנת תש"ע ייפתחו מספר תכניות חדשות ויפותחו התכניות הקיימות:
תכנית לבוגרות שרות לאומי וצבאי – מתוך הכרת הצורך והביקוש להגדיל את מספר השנים שבהן לומדות הבנות בבית המדרש, ולא להצטמצם לשנה לפני או אחרי השירות, תציע המדרשה לבוגרות תכנית המשך ייחודית הבנויה על התאמת למידה אישית, עם מגוון אפשרויות של שילוב עבודה ו/או לימודים אקדמאיים.
בחודש אלול תתקיים בבית המדרש תכנית המתייחדת בכך שייטלו בה חלק בנות ונשים מכלל הגילאים, וזאת מתוך רצון להספיק הרבה בזמן קצר.
לראשונה תפתח במדרשה תכנית "תבל", תוכנית תלת-שנתית המשלבת שרות לאומי בתפוצות ולימוד אינטנסיבי בבית המדרש, שיהווה אף הכנה לשליחות.
ה"יום הפתוח" לנשים מכל מרחב הצפון, מקהילות דתיות וחילוניות, מתפתח אף הוא ומציע ללומדות אפשרויות לבחירה בין מגוון הרצאות בתנ"ך ובמחשבת ישראל.
"תכנית נהרדעא", לימוד גמרא לנשים בעלות רקע תורני, מתקיים בוקר אחד בשבוע. שילוב של למידה ישיבתית ועיון מחקרי.
תכנית המדרשה המסורתית, המיועדת לבוגרות אולפנות ובתי ספר דתיים והמשלבת בין שרות צבאי או לאומי ולימוד בבית המדרש, מתרחבת אף היא, ומצרפת לשורותיה בנות מכל רחבי העולם המתחברות אל ארץ ישראל דרך תורתה.
גולת הכותרת של פעילויות המדרשה היא למידה משותפת אינטנסיבית עם חברי/חברות הקיבוצים בעמק בית שאן, ועם הקהילה המקומית שבקיבוץ עין הנצי"ב, כך שבית המדרש מהווה מעיין נובע של תורה בעמק המעיינות.
אופיר אבסלנדר
"רוני חסיד דוברות ויחסי ציבור"
 
 
תיקון ליל שבועות
"תן דעתך שלא תחריב את עולמי – איכות הסביבה"
 
כל השיעורים מתקיימים בבית-שפירא
 
שעה
מרצה
נושא
22.30
ר' אריה בודנהיימר
חג השבועות במקרא
23.30
רענן פארן
אמונה ירוקה
00.30
- - - הפסקה לכיבוד ושתייה - - -
00.45
חן שרמן
הגנת הצומח – אז והיום
01.00
דינה אמיר
מה רבו מעשיך ה' – תהילים ק"ד
01.15
שולי גל
נוי-ה של עיר
01.30
אלישבע בן-דוד
"מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה"
01.45
ד"ר ליאורה ארונסון
"אם אין אני לי מי לי"
02.00
ד"ר נחום ברוכי
היגיינה אישית וציבורית בתקופת המשנה והתלמוד
02.15
פרד אדן
יישוב ארץ ישראל ואיכות הסביבה בעיני הרמב"ם
02.30
- - - לימוד בחברותות - - -
04.00
הרב ירון
סיכום הלימוד
 
04.40                 מגילת רות ותפילת שחרית ותיקין
 
שעורים לילדי חטיבת הביניים
בספרייה
 
22.30 – שעור עם מיטב פלדמן
23.00 – משחק לשבועות
23.30 – דיון בהנחיית יוסי הדרי
שעורים לילדי התיכון
נפגשים ברחבת חדר-האוכל
 
22.30 – שעור עם מרצה אורח
23.00 – פעילות עצמית + כיבוד
24.00 – טיול כוכבים בשדה
01.15 – הצטרפות ללימוד בבית שפירא
 
לקראת שבת – בחג לפנות ערב
18.15         עיונים ספרותיים במגילת רות – עם דודו שניאור – בבית הכנסת


יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון, לכבוד יום ירושלים עסקנו במנהגי ירושלים. ישנם מנהגים רבים המוכרים בשם מנהג ירושלים: כמובן אין הכוונה לקריאת המגילה בט"ו באדר, שהרי זה לא שייך לירושלים אלא לכל הערים המוקפות חומה, אבל הכוונה למנהגים אחרים הקיימים רק בירושלים, כגון קבלת שבת מוקדם יותר, המנהג של יוצאי קהילות אשכנז שאינם נופלים על פניהם במקום שאין בו ספר תורה, אבל בירושלים נופלים על פניהם בכל מקום, ועוד מנהגים שונים. מכל המנהגים הללו, המנהג היחיד שיש לו מקור בתלמוד הוא איסור הלנת המת בירושלים.
ראינו את מקור האיסור להלין את המת בירושלים, ביחד עם עוד תשעה מנהגים אחרים שנהגו בירושלים, כגון שלא מגדלים תרנגולים בירושלים (בגלל שהם עלולים להרבות טומאה), שלא מוציאים זיזים וגזוזטראות מן הבתים (מפני טומאת אהל או כדי שלא יינזקו עולי הרגלים) ושלא נוטעים גינות ופרדסים (בגלל הריח הרע שעלול להיגרם כתוצאה מזיבול). לגבי הלנת המת הגמרא אמרה שאין לדבר טעם ידוע, וזו הלכה למשה מסיני.
ראינו דיון בקרב הפוסקים האם ההלכות הללו נוהגות גם היום: יש מי שכתב שכל ההלכות הללו נוהגות גם היום, ולכן אסור לנטוע עצים בירושלים, ויש מי שכתב שההלכות הללו אינן נוהגות היום מכיון שהן תוקנו בגלל עולי רגלים וענייני טהרה שאינם נוהגים היום.
גם בקרב הפוסקים שסוברים שהמנהגים הללו נוהגים היום – כתבו פוסקי ההלכה שהמנהגים הללו נוהגים רק בירושלים העתיקה ולא בכל רחבי ירושלים.
בכל זאת, נהגו אנשי החברא קדישא בירושלים שלא להלין את המת בכל תחומי העיר החדשה, והגדילו לעשות אנשי פתח-תקווה ומקומות אחרים שהעתיקו בזה את מנהג ירושלים למרות שהמנהג הזה קשור לקדושת ירושלים ולא צריכה להיות סיבה להעתיקה למקומות אחרים.
 
בשיעור השני אירחנו את סרן אסף בלנקנשטיין, רב ביה"ס לתותחנים בצה"ל, שסקר את תפקידה של הרבנות הצבאית:
1.       אחריות לצרכי הדת של החיילים הדתיים, של כל הדתות. שילוב בין דתיים לחילונים בין מפקדים לחיילים, פתרון בעיות בעיקר במערך הלוחם.
2.       תשובות לשאלות הלכתיות. כיום המגמה היא שחייל לוחם יכהן כרב צבאי בזכות כך שהוא מכיר אישית את המערכת הצבאית ומבין את הבעיות מהשטח. ניצול היתרונות של שילוב בין המציאות הלוחמת לעולם ההלכה.
3.       לימוד ערכי היהדות לכלל החיילים. אפשרות לחיבור החיילים לערכים היהודיים והעצמת המוטיבציה של הלוחמים. קיים רצון, מצד המפקדים, להשקיע זמן בלימוד המורשת היהודית.
 
 
בשבוע הבא נלמד עם ד"ר יוסף גלבועממודיעין
בנושא: החזרת הזמרה לפסוקי דזמרא
 
 
"כי אין לנו מים לבזבז"
מתוך סקרנות הלכתי לברר אצל ילדי הבית המשולב, דור העתיד שלנו, איך הם חוסכים במים, אם יש להם מודעות בעניין, או שהסיסמה רק עוברת להם מעל הראש?
הילדים שהשתתפו: מאור, אופק, בנימין, אורי, שפר, מתן, הדר, עוזית, אור, עדי, רעות, נדב ושקד.
 
שאלתי: עבור מה אנו צריכים מים בעולם ובכלל בחיים שלנו?
רוב הילדים ציינו: כדי לשתות, להתרחץ, לשטוף פנים, ידיים, ריצפה וכלים, להשקות את הצמחים, להכנת אוכל ולכביסה.
מאור הוסיף: לנטילת ידיים ולכיבוי אש.
רעות הוסיפה: לשטיפת מכוניות.
הדר הוסיף: לשחייה.
שפר הוסיף: להנאה ולניקוי פצע.
אורי הוסיפה: להשקות חיות.
נדב הוסיף: צריך מים בשביל החיות, שחיות במים.
 
שאלתי: איך כל אחד מכם חוסך במים, בעצמו?
מאור: כשאני עוזר לאימא לשטוף כלים אני לא משאיר את הברז פתוח.
אופק: כשאני מסתבנת במקלחת אני סוגרת את המים וגם בצחצוח שיניים אני משתמשת בכוס, וכך המים לא נוזלים סתם.
עדי: אני מתקלחת פחות זמן, ובסיבון הכלים אני סוגרת את הברז.
רעות: אני מתקלחת 2 דקות פחות וסוגרת ברזים פתוחים.
הדר: בצחצוח שיניים אני סוגר את הברז, ופותח חלש את הצינור כשאני משקה את העץ והצמחים בחוץ.
מתן: בצחצוח שיניים אני סוגר את הברז, ומתי שאני מסבן כוס מהכיור אני סוגר את הברז.
אור: צריך לסגור ברז מטפטף ולסגור את הברז אחרי שמילאנו מים בבקבוק.
שפר: לוחץ על הידית הקטנה בשירותים.
אורי: לוחצת על הידית הקטנה בשירותים, וכשנשאר לי מים בכוס אני שופכת אותם לצמחים.
עוזית: אני סוגרת ברזים פתוחים ומתקלחת עם מיכאל כדי לחסוך במים.
בנימין: אני סוגר בבית הספר את כל הברזים המטפטפים.
נדב: אני שם דלי במקלחת עד שהמים מתחממים ואח"כ משקה איתם את הגינה.
שקד: בלי מים אין שום דבר, לא בגדים ולא אוכל, ובלי מים אפשר להתקיים רק שלושה חודשים וזהו...(חושב קצת ומוסיף) ...אולי פחות.
 
תודה לכם ילדים יקרים !  עכשיו אני רגועה יותר מאשר קודם, כי יש על מי לסמוך!
הדס נאור
 
 
 
באספת החברים   ג' בסיוון תשס"ט 26.5.2009
מזמן לא ראה חדר האוכל ציבור חברים גדול כזה, שבא לדון ולהחליט בשני נושאים משמעותיים מאד:
יעוד מבנה המועדון (שנבנה במקום הצריף שנשרף) ואישור בחירת מזכירות בא"י לשנים תש"ע - תשע"ג להצבעה בקלפי.
1.       מבנה ההתכנסויות החדש. המבנה ישמש אותנו כמקום מפגש לאירועים ציבוריים ופרטיים, וכן לגורמי חוץ שישלמו עבור השימוש. המבנה יצויד בכיסאות נוחים לישיבה, ציוד אורקולי, שולחנות (במחסן). בהמלצות הצוות שהגיש את ההצעה נלקחו בחשבון צורכי המקום בהווה ובעתיד.
    רבין יעקבס תהיה אחראית למבנה ולניהולו.
למבנה הצעיר אין שם מוסכם עדיין. אם יש עוד הצעות נשמח לקבלן.
2.    בחירת מזכירות.
הצעת ועדת המינויים למזכירות חולקה לחברים בתיבות הדואר. בפתיחת הדיון הציג כל אחד מהמוצעים לתפקידים המרכזיים (ורד סוקולובסקי – מזכירת פנים, שמוליק ברוכי – מרכז המשק, עירית פורשר – מנהלת משאבי אנוש) את השקפותיו על חיינו כקיבוץ ועל דרכי הפעולה שברצונו לנקוט. כל אחד מהם ביקש מהחברים לתמוך בהצעת ההרכב המלא שהוצע (7 חברים בכל אחד משני האגפים), כי זהו ההרכב שבו הם רוצים לפעול בהבנה הדדית, בשיתוף פעולה ובהשלמת החסר בעשייה של האחד על ידי חברו.
בדיון נאמר שאין ייצוג למגוון ההשקפות של החברים על חיי הקיבוץ ועל עתידו השיתופי והקהילתי. חלקו על ההמלצה לבחור בכל ההרכב בהצבעה אחת ועל היעדר הצעות שמיות אלטרנטיביות.
הוחלט:
להצביע בקלפי בשני שלבים: 
    א - הצבעה אישית על בחירת מרכז המשק, מזכ"פ, מנהל מש"א, גזבר.
                      ב - הצבעה קבוצתית על הרכב כל אחד משני האגפים.
היו הצעות נוספות לגבי נוהלי הצבעה שלא התקבלו.
חיים בן-שמול
 
 
לקראת אסיפה
אסיפת חברים נוספת תתקיים אי"ה ביום רביעי הקרוב, אור לי"ב בסיוון 3.6.09
בשעה 21.15 בחדר האוכל
                           על סדר היום: שונות
                                               דיון על קבלת מועמדים וחברים
נשיאות האסיפה
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י דינה אמיר
אחות תורנית: שבועות: שלי ספיר – פלאפון 5199
           ש ב ת:   עדה צונץ – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שירבו שמחות
בשבת הבאה, פרשת בהעלתך, נחוג את בר-המצווה של ניב גרינברגר. שיהיה במזל-טוב !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ירק לשבועות
את השער לידיעון החג עיצבה שולי גל. המון תודה !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מענף המזון
שטיפת כלים בשריים אחרי סעודת הצהרים בחג – בשעה 14.00
חלוקת אוכל לשבת לאוכלים בבית – ביום שישי בשעה 17.00 – 18.00 במטבח.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ביקור חיילים
באחד מימי רביעי הבאים – י"א או י"ח בסיוון (3.6 או 10.6 ) יתקיים סיור לביקור חיים ובנות ש"ל המשרתים באזור המרכז ( בין אסף הרופא למכבים) – בשעות 10.00 – 18.00
ביום רביעי ב' בתמוז 24.6.09 יתקיים בע"ה סיור לדרום לכל היום.
מי שמעוניין ויכול להצטרף מתבקש לפנות אליי.
שולי גל / ועדת צעירים
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ועוד משהו לצעירים
בעת האחרונה מושקעים מאמצים רבים בצעירי הקיבוצים – הן הדתיים והן החילוניים.
במסגרת זו הושק אתר אינטרנט חדש, מעניין ורלוונטי לצעירים בקיבוצים. שמו "במקום" – מומלץ להיכנס.
חידה: מה מקור השם "במקום"? – הפותרים נכונה יזכו בתשורה נאה.
בנוסף ובמקביל מופק עיתון חביב הנושא  אותו השם ומופץ במהדורה מודפסת ואינטרנטית.
בגיליון האחרון מופיעה כתבה בשם "דיפרנציאל או לא דיפרנציאל" – לחיי הנעורים ולאלה שעדיין זוכרים !!!
עם תום האביב וראשית חומו של הקיץ, מוקדש לצעירי הקיבוצים שבליבם עודנה מקננת התקווה שגם לילדיהם תהיה האפשרות לעשות מעשי קונדס בליל קיץ...
רזי בן יעקב / מחלקת נוער, צעירים וקליטה – הקיבוץ הדתי
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
לוח שידורים שבועי בערוץ הפנימי
לשבוע המתחיל ביום שישי ו' בסיוון 29.5.09 - יום חמישי י"ב בסיוון 4.6.09
 
יום ו'
29.5
שבת
30.5
יום א'
31.5
יום ב'
1.6
יום ג'
2.6
יום ד'
3.6
יום ה'
4.6
 
חג שבועות שמח!!!
 
 
 
 
 
 
שבת שלום
 
שבת
שלום
 
 
 
 
20:30-
22:00
זמן חסידי
 
16:00-21:00  
 
 
*
ברני ידיים למעלה
*
סרטים מהספרים
*
למשפחה:
משפחת סופר על
*
שלגיה
*
כספיון
 
*
שירי טיולים עם רינת ו-יויו
*
זהירות בדרכים
*
מחזמר למשפחה:
ספר הג'ונגל
*
המועדון של מיקי
*
אדם וחוה
 
 
*
עץ השירים -קיץ
*
יובל המבולבל
*
למשפחה:
פסטיגל סובב עולם 2003
*
הרקולס
*
החיים
(2 פרקים)
 
 
*
מאה שירים ראשונים
*
בגן של דודו:
הולכים בשבילים
*
למשפחה:
אלווין והצ'יפמאנקס
*
כוורת בסרט
*
טום וג'רי
 
 
 
*
קסם של ילד
*
פים פם פה
*
למשפחה:
ספיי קידס 3
*
מכוניות
*
חיים בזרם
 
 
 
22:00
סרט למבוגרים
21:30
 סרט למבוגרים       
המלאכיות של צ'רלי-בהילוך גבוה
(פעולה)
נס ברחוב 8
(דרמה)
עניין של שם
(דרמה הודית)
100 מליון לפני הספירה
(הרפתקאות, פנטזיה)
מסיבת פיג'מות
(קומדיית נעורים)
כבוד
(פעולה)
 
סליחה מראש על השינויים...אפשר להתקשר 862 כשיש תקלה.       
צפייה מהנה!!!
מפעילי הערוץ: הדס וגבי
 
 
 
 
 
 
ערב שבת
בשעה 22.00 בבית שפירא
שיחה לחבריא ב' עם הרב ירון בן דוד.
 
שבת בצהריים
בשעה 13.00 מפקד בדשא חדר אוכל
פעילות הורים וחניכים.
 
במוצאי שבת - ז' בסיון תשס"ט
מפגש רעים מכל הזמנים
בבית שפירא בשעה 21.30
 
בתוכנית:
-      ברכת רכז מחוז בנ"ע שרון שומרון, אמיר סנדלר.
-      שירה בליווי הנגן רון יונה.
-      סיפורים מפי חניכים ופעילים בעבר ובהווה.
נשמח בבואכם    
 
בב"ח לתו"ע
סניף בני עקיבא בארות יצחק
 
AtarimTR