ידיעון 2626

בס"ד כ' בסיוון תשס"ט
 
פרשת "שלח-לך"
 
19.25
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.35
מנחה, קבלת שבת,
 ערבית, דרשת הרב
 
קידוש לכבוד הזוג הצעיר
                        ענבל ועמית פורשר
 
 
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.45
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
 
 
17.00
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.30 – 23.30
17.15
שעור בדף יומי
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
 
 
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.30
ערבית, הבדלה
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ג', ד, ו'            06.00   
   שחרית ב' ה'                   05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    20.00
   ערבית                           20.15 
           
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
 
ישיבת ועדת צעירים
 
יום שלישי
08.30
בית מדרש לבגירים
מועדון
 
 
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
שטיבל
יום חמישי
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
 
לא יתקיים שעור ניצוצות מהדף היומי
 
 
חתונת גד וידרמן ואריאלה מאירסדורף
 
יום שישי
06.30
שעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
  
הרב שאול ישראלי זצ"ל עלה לארץ בשנת תרצ"ד לא לפני שעבר תלאות רבות בדרך להשגת הסרטפיקט יקר המציאות.
לאחר שנדחה שוב ושוב, התיעץ עם עוד שניים מחבריו ברבה של מוסקבה, הרב יעקב קלעמעס זצ"ל, אם להבריח את הגבול למרות סכנת המוות שבדבר. הרב קלעמעס הטיל גורל הגר"א והפסוק שעלה היה: "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי... עד הנהר הגדול נהר פרת".
בשנת תרצ"ג חצה הרב ישראלי עם חבריו את נהר פרוּת הקפוא לפולין, נתפש על ידי הפולנים שרצו להחזירם לרוסיה, אולם ניצל ועלה ארצה בשנת תרצ"ד בזכות סרטיפיקט ששלח לו מרן הראי"ה קוק זצ"ל. כאן למד בישיבת 'מרכז הרב'.
הפסוק שיצא בגורל אצל הרב קלעמעס הוא מספר דברים פרק א' פסוק 7. בהמשך מספר משה על הצורך במינוי שופטים ודיינים שינהיגו את העם. גם כדי למנוע פילוגים וכן להשתדל שכל מעשיהם יהיו בלב אחד. כך עד פסוק 19. משם ממשיך התאור של מסעיהם עד שמגיעים אל מטרתם בהר האמורי ושם למעשה אמורה להתחיל התכלית של יצאת העם ממצרים והפיכתו לעם. ירושת הארץ. אלא שאז בא חטא המרגלים המסופר בפרשת השבוע שלנו וגרם לעיכוב של 40 שנה.
אין ספק שזכרו של הרב ישראלי וירושת הארץ כרוכים זה בזה בזכות ספרו הראשון 'ארץ חמדה' – "לבירורה של הלכה ולהדרכתה בחיים החקלאיים, אותו חיבר בהיותו רבו של כפר הרא"ה (המושב הראשון שבחר לו רב) ומשם פעל רבות להטמעתן של הלכות אלו בהתיישבות הדתית כולה.
הרב שאול ישראלי זצ"ל נתבקש לישיבה של מעלה בי"ט בסיוון תשנ"ה. השבוע לפני 14 שנה.  
 
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
·         בשעה טובה – דוד פורת
·         שירות לחבר – פרד אדן וצוות החשמליה
·         משלחן המזכיר – אהרן גל
·         מתיק המכתבים
·         הזמנה לכנס ועדות בקורת
                                                 וכלבו דף.          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
שבעים פנים לתורה
 
הרב יששכר שלמה טייכטל הי"ד
הרב טייכטל (1885-1945) נולד וגדל בסביבה חסידית בהונגריה, והתמנה לרב ואב"ד בעיירה פישטיאן בסלובקיה. הוא הספיק להוציא שני כרכים מהשו"ת 'משנה שכיר' בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה. הרב טייכטל גדל והתחנך בסביבה שמאוד התנגדה לעליה לארץ ולציונות, ואף שימש כעוזרו של האדמו"ר ממונקאטש שהיה ידוע בהתנגדותו לציונות. בשנת 1936 פרסם הרב טייכטל מאמר חריף מאוד בעיתון היהודי 'יידישע צייטונג' נגד הציונות. ואולם, כשפרצה מלחמת העולם השנייה הוא ברח מסלובקיה להונגריה, שם הבין את גודל הטעות שהוא ורבותיו טעו בה והעלה את הדברים על הכתב בספרו 'אם הבנים שמחה'.
ספר זה, שנכתב בעודו מתחבא בעליית גג וללא ספרים, מלא בהפניות וציטוטים מכל ספרות חז"ל ומעיד על בקיאותו הרבה. הרב טייכטל עצמו לא זכה להגשים את מה שהטיף אליו. הוא נרצח תוך עינויים ע"י חיילים נאציים בתאריך י' בשבט תש"ה (1945), קרוב לסיום המלחמה, כאשר ניסה להגן על יהודי שפרוסת הלחם שלו נחטפה ע"י אוקראיני.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
בספרו 'אם הבנים שמחה' (עמוד לח) מסביר הרב טייכטל את חטאם של המרגלים, ומקביל אותו לטעות הגדולה של מנהיגי הדור שלו - וכותב הרב טייכטל כך:
ועל כן, מי שהוא משוחד מעיקרא בדבר, לא יראה האמת ולא יודה לדברינו, ולזה לא יועילו כל ראיות שבעולם, כי הינם מוכים בסנוורים והנגיעה שבקרבם תעוור עיניהם ויכחישו אפילו דברים ברורים כשמש. כי מי לנו גדול מהמרגלים, אשר הפסוק העיד עליהם שאנשים כשרים היו, ואעפ"כ יען שהייתה נגיעת הנשיאות טמונה בקרבם, כמבואר בזהר ובשל"ה בארוכה, שהיו יראים שאם יבואו לארץ ישראל יאבדו נשיאותם, מאסו בארץ חמדה והתעו אחרים עמהם... יען שהמרגלים היו משוחדים בנגיעה שהייתה טמונה בלבם. כמו כן הוא בזמננו, אפילו רבנים ורביים וחסידים - לזה יש רבנות טובה, ולזה אדמו"רות טובה, ולזה עסק טוב או פאבריק טוב או משרה טובה ונכבדה עם סיפוק גדול, אשר מורא עולה על ראשם אם ילכו לארץ ישראל יתרופף מצבם.
ובהמשך (עמוד קפה) כותב הרב טייכטל כך:
וזה יהיה מוסר השכל, דאף היותר גדול בתורה וצדקות לא יאמין לעצמו כשמתנגד לתנועת בנין הארץ שרק לשם שמים הוא מתכוון, כי ודאי אינו יותר גדול בתורה ובצדקות מהנשיאים ששלח משה, ואעפ"כ מעלו בשליחותם מנגיעת עצמם.
ובאופן מפורש יותר אומר הרב טייכטל (עמ' שסז):
על כן תדעו שכל אלה אשר המה גם בזמן כזה נגד העלייה ונגד הבניין וישוב הארץ, המה מכת המרגלים, וכל אלו הבוחרים בעליה המה מכת יהושע וכלב.
 
הרב ירון
 
-       שיר-שבת
 
"ויבואו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד ויישאוהו במוט בשניים..."
 
בהידוס ובצעד - מדוד, מעייף;
עפר מלחך סוליה ועקב,
זמורה מתנודדת, תלויה בכתף
ומוט שבשניים נישא עד כאב.
 
עסיס מנטף, אשכול מרייר -
מיצו הנסחט על בגדי מרגל.
ניחוח עינב תוסס, משכר,
לנבכי לב ההלך חודר ונוזל.
 
כלום הוגה בצעידה, זו הדוממת,
הלעט את קובעת כוס הדיבה -
הזה טעם הגפן, במוחו, הרוקם את
שיקויו של המוות לפה האומה?
יהונתן שרמן
 
 
 
 
 
 
 
לענבל ועמית פורשר
לנישואיכם
להורים אסתר ושלמה פורשר
ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
שיהא זה בנין עדי עד
 
 
 
לגל ואלמוג לוי
לנישואיכם
להורים אתי ומוישי גרינברגר
לסבתא וסבא עטרה ואשר גרינברגר
ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
שיהא זה בנין עדי עד
 
 
 
 
  
תחנת הגנרטורים
בשעטו"מ התחילה התחנה לייצר חשמל.
לפני כשנה וחצי התחיל צוות ללמוד את הנושא של "השלה יזומה". לאחר לימוד שכלל מפגשים וסיורים באתרים המפעילים תחנות כאלה ניגשנו לתכנון הפרויקט, הערכת מחיר ואישור מוסדות הקבוצה.
באסיפה אישרנו תקציב של כ- 4.25 מיליון ₪ לטובת הפרויקט ויצאנו לדרך.
המטרה הייתה להגיע לגיבוי מלא במצב חרום (קרי: הפסקת חשמל מהרשת הארצית) לכל צרכי המשק, כאשר המימון ייעשה ע"י הסדר "השלה יזומה" שיזמה רשות החשמל.
"השלה יזומה" הוא הסדר שנותן תמריץ כספי ליצור חשמל עצמי בעיקר בשעות שיא של צריכת החשמל ברשת הארצית.
החשבון פשוט: כאשר הגנרטור עובד, 95% מהוצאות ההפעלה הן על סולר + כמה אגורות לתחזוקה. מצד שני, בשעות עבודת הגנרטור הרלבנטיות מבחינת כדאיות כלכלית אינך קונה חשמל מחברת החשמל ובנוסף לכך אתה מקבל תמריץ כספי לכל קילוואט שאתה מייצר. גובה התמריץ משתנה לאורך שעות היממה.
בכל יום אחה"צ מתפרסמים באינטרנט נתוני התמריץ המשתנה משעה לשעה ליום הבא. נתונים אלה ומחיר הסולר מוזנים למערכת הבקרה שמחליטה באופן אוטומטי באילו שעות יופעלו הגנרטורים.
רשת החשמל הארצית: מקובל בעולם לבנות רשת חשמל עם רזרבת ייצור של 15-20%. כפי שניתן לקרוא בעיתונות המצב בארץ חמור ולמעשה אין כלל רזרבה למצבים של שיא צריכה.
רשות החשמל הכפופה לממשלה החליטה להפריט חלק מייצור החשמל בארץ (כ-15%) ולאפשר ליזמים פרטיים להקים תחנות כח פרטיות. עד שאלה תוקמנה הונהגה השיטה של "השלה יזומה" לבעלי גנראטורים בעוצמה של 500 קילוואט ועד 5 מגה-וואט.
על פי כל הידוע רק בעוד 5-7 שנים יודבק הפיגור בארץ ותיווצר רזרבת ייצור חשמל כמקובל במדינות המפותחות.
במקביל לשיטת ההשלה היזומה ניתן לקרוא בעיתונות על פרויקטים סולאריים שהממשלה מעוניינת להקים. זהו מסלול אחר המאפשר לקיבוץ לייצר 50 קו"ש לכל חיבור של חברת החשמל (אצלנו ניתן יהיה להקים בעתיד תחנה כזו בחיבור החשמל להודים ב' ולבאר, ולמקם את קולטי השמש על גגות סככות ההודים).
ייצור של 50 קו"ש עולה כמיליון ₪. הסדר זה מובטח ל-20 שנה, כאשר החזר ההשקעה מתוכנן ל 7-8 שנים.
ביצוע: התחנה שלנו מייצרת בתהליך עבודה שוטף כ-1600 קו"ש (75% מהספק השיא שלה), כאשר צריכת השיא שלנו היא כ-2500 קו"ש. בשעות הכדאיות כלכלית חברת החשמל משלימה את ההפרש.
"לב" התחנה היא מערכת הסינכרון שמתזמנת בין יצור החשמל המקומי לבין האספקה השוטפת ע"י חברת החשמל.
לאחר מו"מ סבלני בחרנו בחברת מ.ג.א. להקמת התחנה. זו חברה קטנה יחסית, זריזה ובעלת יכולת ואמינות טובות מאוד.
עיקר הקשיים היו בקבלת האישורים השונים ממוסדות התכנון ושאר משרדים ממשלתיים, עד שקבלנו את הרישיון מחברת החשמל להצטרף להסדר.
בס"ד ובעבודת צוות אנו מסיימים את הקמת הפרויקט בעלות של 3.6 מיליון ₪. אנו מעריכים שחסכנו בהקמה כ-700,000 עד 1,000,000 ₪ לעומת התכנון המקורי. 
להקמה שותפים רבים – מקומיים וחיצוניים. אני רוצה להודות במיוחד לשלמה ולגבי שהיו שותפים מלאים בהתלבטויות ובהחלטות שקבלנו במהלך הפרויקט.
בתחושת סיפוק התחנה עוברת לניהול של גבי נאור בסיוע של חברת מ.ג.א.
 
חנוכת המתקן:
                    ביום שלישי הקרוב כ"ד בסיוון 16.6.09 בשעה 18.00 לפנות ערב
                                   נחנוך את התחנה באירוע צנוע.
בתכנית: הופעה של בן רזניק ולהקתו "רבע לאיבוד", ברכות, כיבוד קל, סיור והסבר בתחנה.
                                 אנו מצפים להשתתפות ראש המועצה ומוזמנים נוספים.
                                 הציבור מוזמן לטכס שיתקיים בשטח התחנה – ליד המוסך.
                                                                                                        שבת שלום,
דוד פורת
 
 
באספת החברים    י"ח בסיוון תשס"ט 10.6.2009
ב"שונות" נשאל על עבודת הצוות שמונה להכין הצעות לניצול תקציבי הפיתוח 2009 מאת המועצה האזורית. כמו כן הוער על לבושן של נשים בבריכה ב"שעת נשים". שני הנושאים יועברו לטיפול הנוגעים בדבר.
 
בעצ"ם
המזכירות הציעה לאשר הסכם נאמנות לפיו ייוחד מקור כספי להבטחת ביטחונם הסוציאלי של בני חברים שהינם תלויים בחברי קיבוץ והוכרו כבעלי צרכים מיוחדים.
צוות מטעם המזכירות הכין את נוסח ההסכם, שתמציתו פורסמה לחברים. באספה הסבירו חברי הצוות (אלי ברמן, אסנת שניאור) וכן עו"ד דוד ויינשטיין, שיעץ בהכנת ההסכם, את עיקריו. נשאלו שאלות רבות ובסיום הדיון אושר נוסח ההסכם המלא.
ועדת הסיווג היא ועדה שממונה ע"י האסיפה ולה המנדט הייחודי לקבוע את רשימת המובטחים.
מאחר שההצעה המקורית להרכב וועדת הסיווג נדחתה על ידי האספה, הוטל על המזכירות להציע לאספה הרכב אחר, תחת המגבלה שלא תהיה קרבה משפחתית מדרגה ראשונה של החבר בוועדה לנהנה המצטרף להסכם.
 
קבלת חברים ומועמדים
הרשימה שהוגשה לאספה ע"י ועדת הקליטה והמועצה (ראה ידיעון עש"ק פר' בהעלתך תשס"ט)
אושרה להעברה לקלפי.
רשמה: דינה אמיר
 
 
שרות לחבר בחשמליה
לפני מספר חודשים נערך סקר בקרב החברים שמטרתו הייתה לסייע באבחון רמת השרות לחבר שהחשמליה מעניקה ודרכים לשיפור רמת השרות.   הסקר שנערך לא בדק תכנים ומאפיינים מדידים של השרות אלא תפיסת החבר כלפי השרות שהוא זוכה לו מהחשמליה, כלומר איך הוא מרגיש כאשר הוא פונה לחשמליה. 
יותר מ-80 חברים ענו על הסקר שזה בהחלט מדגם מייצג. כמו כן הסקר כלל מספר "שאלות משולבות": שאלות המתייחסות לאותו נושא אך פעם השאלה נשאלת בצורה חיובית ופעם בצורה שלילית. השאלות האלו משמשות לבדיקת אמינות הסקר (כלומר לוודא שהנשאלים אינם עונים על השאלות באקראי) ונמצא מתאם גבוה בין התשובות. אי לכך ניתן לסכם שהסקר מייצג את כלל הציבור ושאותן תוצאות הן אמינות ומשקפות את דעת ציבור החברים.
במרבית הפרמטרים ציבור החברים נתן לחשמליה ציונים גבוהים יחסית. בסך הכל החברים מרוצים מעבודת החשמליים ומהמענה שהחשמליה נותנת לחברים (הסקר בדק רק את רמת השרות בבתי החברים ולא בענפים).
החברים ציונו במיוחד שהעבודה מתבצעת בצורה מקצועית, נקייה ובהתאם לבקשה. בתחומי תאום ביצוע העבודה ומשך זמן ההמתנה למתן מענה, תפיסת החברים הייתה גם היא חיובית אך פחות מאשר בתחומי הביצוע. 
בכל השאלות סטיית התקן (כלומר השוני בין התשובות) הייתה יחסית קטנה וזה מצביע על כך שהתשובות הן יחסית אחידות. כמו כן התשובות נבדקו מול מספר חתכים דמוגראפיים של האוכלוסיה כמו גיל, מין, ומספר נפשות בבית.   המאפיין היחיד שהשפיע על התשובות היה גיל הנסקר וזה רק לגבי תיקונים חוזרים כאשר ככל שהנסקר מבוגר יותר, הוא מרגיש שהוא נזקק יותר לתיקון חוזר, אך גם כאן המגמה אינה מובהקת.
נערכו מספר פגישות עם גבי וצוות החשמליה כדי לנתח את התוצאות, משמעותן לגבי החשמליה, מסקנות, ופעילויות שיש לנקוט כדי לשפר את רמת השרות. כך נקבעה מדיניות החשמליה לגבי השרות שהיא מעניקה ונקבעו נהלים חדשים כדי ליישם את המדיניות. 
 
דרגות קריאה לשרות
נקבעו ארבע דרגות של קריאת שרות, על פי דחיפות הקריאה ומשך זמן עד מתן מענה. 
הדרגות הן זהות לקריאות שרות של חברים ושל ענפים:
  1. קריאת שרות חירום – קיימת בעיה שללא מענה ייגרם נזק בלתי הפיך בתוך שעתיים (כגון קלקול מערכת האוורור בלול, במערכת החליבה, בציוד רפואי, וכו').   החשמליה תתן מענה ראשוני לא יאוחר משעתיים מהקריאה. 
  2. קריאת שרות דחופה – קיימת בעיה שללא מענה ייגרם נזק בלתי הפיך בתוך שמונה שעות (כגון קלקול במקרר, בעיה במערכת חימום, וכו'). החשמליה תתן מענה ראשוני בתוך שמונה שעות.
  3. תיקון לא דחוף או התקנה דחופה (כגון מתג לא תקין, התקנת גוף תאורה חילופי, וכו') – החשמליה תתן מענה בתוך 72 שעות.
  4. התקנה לא דחופה (כגון קו טלפון נוסף, תאורה דקורטיבית, וכו') – החשמליה תתן מענה בתוך 5 ימים.
 
קבלת קריאות שרות
אפשר להפנות קריאות שרות לחשמליה במספר דרכים. הדרך המומלצת ביותר היא פניה באמצעות מסירת פתק לתא החשמליה במשרדו של יהודה פלדמן. בעדיפות שנייה פניה באמצעות משלוח הודעת טקסט (SMS), אחריה פניה טלפונית, ובסוף סדר העדיפויות פניה בעל פה שבדרך כלל נעשית תוך כדי עבודה, על "השביל", או בחדר האוכל. 
עקב כך, הסיכון שיהיה שיבוש במתן מענה הוא גבוה יותר מאשר בדרכים האחרות.   לאחר קבלת הפניה ובתוך 24 שעות (רק לגבי קריאות שרות לא דחופות), תישלח הודעת טקסט למבקש השרות המאשרת קבלת הפניה. אי לכך, חבר או ענף שפנה לחשמליה ואינו מקבל בתוך 24 שעות אישור באמצעות ה-SMS על פנייתו מתבקש לפנות שנית ולציין שזאת
פנייה חוזרת. בסמוך למתן אישור על קבלת הפניה, החשמליה תפנה לחבר או לענף לשם קבלת פרטים לגבי הבעיה וכדי לתאם מועד לביצוע השרות. תזכורת לגבי המועד שתואם תישלח לחבר.
כמו כן, החשמליה תנהל רשום ויומן של כל קריאות השרות כדי לעקוב אחרי טיב השרות, משך הזמן למתן מענה, כמות התקלות החוזרות, וכדי לאפשר אבחון עתידי לגבי שיפור מתמיד ברמת השרות.
החברים מוזמנים לפנות ולהגיב על הצעדים הנ"ל ובכל עת להציע צעדים נוספים שיכולים לתרום לשיפור ברמת השרות. אנחנו שוב מודים לכל החברים שטרחו ומילאו את שאלון הסקר ואשפרו לנו להחל בתהליך שיפור רמת השרות.
                                                                                                                        שבת שלום,
                                                            פרד וצוות החשמליה
 
 
לעדנה (פורת) ושמואל לובושיץ
מ ז ל   ט ו ב
בשמחת בר-המצווה של הנכד
דוד-שלמה
בן יסכה ורונן לובושיץ במעלה אדומים
טוב ינחיל בני בנים
 
 
 
לסבתא וסבא רחל ודוד שפירא
ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
בהולדת הנכדה נעה-ורד
בת למיכל ומשה שפירא בארה"ב
ושיר תהילה והודות לא-לקים
 
 
 
לסבתא רבתה לאה לוי
שפע ברכות בהולדת הנינה
נכדה לנעמי ואיתן לוי
בת לאורנית ואופיר לוי ברמת-מגשימים
ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה
                                                                            
 


יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו במצוות החצוצרות. ראינו כי המצווה להכין חצוצרות לא נועדה רק למדבר (לכינוס העדה ולמסע המחנות) אלא גם לחיים בארץ ישראל-לתקיעה בזמן הקרבת קרבנות, ולתרועה בזמן מלחמה.
כמו כן ראינו כי בבית המקדש היו משתמשים בחצוצרות גם כליווי לתקיעת שופר בראש השנה וביום הכיפורים של היובל.
בנוסף על כך, נפסק להלכה בגמרא שגם כשבית המקדש אינו קיים יש להריע בחצוצרות בתעניות, אך יש פוסקים שהבינו שבתעניות מריעים בשופרות ולא בחצוצרות. פוסקים רבים התלבטו בשאלה האם יש לקיים מצוה זו גם היום:
יש שכתבו שתקיעה בחצוצרות נעשית רק בארץ, ולכן לא נהגו בה בכל שנות הגלות הארוכות.
יש שכתבו שתקיעה בחצוצרות נעשתה רק כשארץ ישראל בשלטון של יהודים.
יש שכתבו שתקיעה בחצוצרות מצריכה כהנים מיוחסים, אם כי זו סברא מאוד לא ברורה.
יש שכתבו שתקיעה בחצוצרות נעשית רק כשיש צרה שמשותפת לכלל ישראל.
לפי כל הדעות, כאשר מדובר בצרה בסדר גודל לאומי בארץ ישראל כיום, נראה שיש להריע בחצוצרות, וכך אכן עשו מספר פעמים בכינוסים של בצורת וכדומה שהיו בכותל המערבי.
מטרת התרועה היא לזכור שגם כאשר מתרחשים דברים רעים ל"ע, אין זו גזירת הגורל אלא רצון ה', וכי בידינו ניתן לשנות זאת. הרמב"ם אומר שמי שמתייחס לדברים רעים שקורים כאילו הם גזירת הגורל הרי זו מידת אכזריות, וגורם לרעה שתימשך, כפי שאומר הקב"ה: "והיה אם תלכו עמי בקרי... והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי", ולכן הדרך הנכונה לזעוק לקב"ה מתוך תשובה, ובכך לגרום להטבת גזר הדין.
 
בשיעור השני שמענו מהד"ר לכימיה יוסף גלבוע, חבר בקהילה הקונסרבטיבית במודיעין שהציג בפנינו צדדים מרכזיים בתפיסה הקונסרבטיבית. היהדות הקונסרבטיבית, כמו היהדות האורתודוקסית, מאמינה שיהודי מתחייב לקבל על עצמו קיום המערכת ההלכתית כולה, "נעשה ונשמע" כדברי רבן שמעון בן גמליאל "לא המדרש עיקר אלא המעשה". ההבדל אינו בעצם קיום ההלכה אלא ב"למה" וב"איך".
לטענת הקונסרבטיבים, ההלכה היא הדרך שעם ישראל לדורותיו הבין ופירש את ההתגלות בהר סיני. לכן אין אצלם גישה הלכתית אחידה ומחייבת ובמקרים בהם יש מגוון דעות הלכתיות בדרך כלל יעדיפו את המקלים. אין עניין בשינויים לשמם אלא כמענה לבעיות המתעוררות ולרוב יעדיפו את המסורת על-פני שינוי כלשהו. ברוב המקרים התשובה לשאלה 'הלכתית' תפתח בניתוח היסטורי- כרונולוגי כדי לגלות ממתי ההלכה. אין מייחסים ל"שולחן ערוך" מעמד של פוסק אחרון.
כדוגמא, שמענו על ניסיון לשינוי בתפילת שחרית של שבת. מהמקורות למדו כי המטרה בפסוקי דזמרא היא הכנה לתפילה בציבור, אבל מאחר ולבהכ"נ לא באו מספיק מתפללים בזמן החליטה ועדת התפילה לבחור להתפלל רק מספר מזמורים מצומצם, אלו שיש להם מנגינות מוכרות, ללמוד בכל שבת מזמור אחר ולחפש מנגינות חדשות למזמורים. מתוך החלטה: "לשפר את איכות תפילותינו וכן את מידת הנאתנו באמירתן".
 
פרטים ליום שישי הבא יפורסמו בהמשך.
 
 
משלחן המזכיר
לחברים שלום,
בשעה טובה נבחרה ורד כמזכירת פנים לקדנציה הבאה, ובימים אלו עוסקים בהשלמת הרכב המזכירות.
בע"ה תגיע ההצעה לאסיפה ולקלפי בזמן הלא רחוק. ורד אמורה להיכנס לתפקיד בתאריך 1.9.09 ולכן יש לנו מספיק זמן להעביר את התפקיד באופן מסודר ולאחל לורד הצלחה. כרגע אני עדיין לא חושב על סוף הקדנציה. יש לי עדיין מספר חודשים למלא את תפקידי.
דיווחים
לפני מספר שבועות התארחה אצלנו קבוצה של כ - 30 חיילים שנמצאים בתוכנית "נתיב". החיילים חולקו למשפחות וזכו לאירוח מלא. התרשמנו מאוד מהיחס הרציני של המסגרת הצבאית וגם של החיילים עצמם. המשפחות והחיילים הספיקו לקשור קשרים מעבר לאירוח, ולא מעט מהחיילים פנו למשפחות וביקשו להמשיך את הקשר ע"י ביקורים בשבתות ובחגים וגם ליווי לבית הדין לגיור בסוף התהליך. גם משפחתי אירחה מספר חיילים והייתה לנו שבת מאוד מיוחדת וחווייתית. כמה טוב לפתוח את בתינו לאחרים.
האגף החברתי רואה בחיוב את הקשר שנקשר וכולנו מבינים את גודל המעמד וחשיבותו.
שוב אנחנו בסרטים:   כולנו זוכרים את הצילומים בקיץ האחרון לסרט שכבר הוקרן בטלוויזיה. קיבלנו עוד בקשה לצלם סרט בבארות יצחק, אומנם, להבדיל מהפעם הקודמת, הפעם - ליום אחד. ביום ראשון 28.6.09 החל מהבוקר יצלמו סרט באזור הרפת, בשבילי הקיבוץ, בחדר הישיבות ובמועדון לחבר.
נוסף לעובדה שאנחנו מאוד נחמדים אנחנו מקבלים "תרומה " לבארות יצחק.
בטיחות בדרכים:  לפני מספר חודשים התקיים יום עיון חשוב בנושא "בטיחות בדרכים". מטעמנו השתתפו אליעזר שפיר, עפרה פארן ואנוכי. הוצגו נתונים (סטטיסטיקה) ארציים ושל הקיבוץ הדתי בנושא תאונות. מספר מרצים הציעו צעדים שאפשר לעשות ע"מ לצמצם תאונות ולהציל חיים. שמענו מקיבוץ שדה אליהו את תוכנית הפעולה שהם ביצעו ומבצעים. צוות הרכב שלנו פרסם לפני מספר חודשים החלטות בקשר לנהג שמעורב בהרבה "מקרים" בתקופה קצובה. אני לא אפרט כאן שוב את ההחלטות.
בצוות הרכב ובאגף החברתי החלטנו לנקוט עוד  צעד: על כל הרכבים של הקיבוץ נדביק מדבקה "איך אני נוהג?" עם מספר טלפון של מוקד מקצועי שיקבל את השיחות ויעביר את הדיווחים לצוות הרכב. קיבוצים ומפעלים, כולל הצבא, טוענים שצעד זה השפיע באופן משמעותי על התנהגות הנהגים. אם תתקבל תלונה נזמין את הנהג לבירור הפרטים, בתקווה שבהידברות ובהבנה יהיה שינוי בנהיגה. אנחנו מקווים שלא נצטרך לפעול בדרכים אחרות. יש לציין שמאז שהתחלנו לעקוב אחר נסיעה במהירויות מופרזות יש ירידה דראסטית בדיווחים על נסיעה במהירות מופרזת וכמעט לא נזקקנו לתגובות מעבר לאזהרה.
עלות שירות "איך אני נוהג?" היא כ 3.5 ₪ לחודש לרכב. הוחלט לעשות ניסיון לחצי שנה.
אתר בארות יצחק בנגב:
לאחר אירועי 60 שנה לקרב בקיץ האחרון עלה  רעיון לפתח את אתר מגדל מים שלנו שבנגב כאתר תיירותי חינוכי. היוזמה יצאה  מאנשים טובים שאני לא רוצה לפרט את זהותם כאן על מנת לא להחסיר מישהו . מעורבים ביוזמה: מזכירות הקיבוץ הדתי, קק"ל, המועצה האזורית שער הנגב, קיבוץ עלומים, קיבוץ סעד ועוד. הוקם צוות היגוי רחב שמשתתפים בו מטעמנו דוד פורת, נחום ברוכי ואנוכי. המעוניין לקבל יותר פרטים מוזמן לפנות לנחום. נדווח לציבור כשיהיה משהו קונקרטי.
  
גם השנה נארח את משפחת חסן שהתארחה אצלנו אשתקד.
אני מביא לפניכם את מה שכתבתי אז:
זכור לי היום האחרון של המילואים, לפני כשנה וחצי, כששירתי במילואים בגזרת חברון. ירד שלג (בחודש מרץ). באותו זמן הסתובבתי עם המ"פ שלי ושמענו בקשר על תאונה נוראית ע"י קרית ארבע שנהרגו בה זוג הורים ל -8 ילדים קטנים.
בהמשך הזמנו את ילדי המשפחה עם המשפחה המאמצת, מש' חסן, להתארח אצלנו ואירחנו את המשפחה יחד עם חמשת ילדיהם הפרטיים. האירוח היה לשלושה ימים.
הזמנו אותם להתארח אצלנו גם בקיץ הזה. הם ישהו פה בשבוע שאחרי תשעה באב וישנו במגורי האולפן. אחראי על האירוח עזי אלטשולר. חברים שרוצים להזמין אותם, להכין עוגה וכדו' - יהיו נא  בקשר עם עזי. אנחנו מאחלים להם "ברוכים הבאים ותרגישו בבית".
                                                                                שבת שלום
                                                                           אהרון     
 
 
 
לסבתא רבתה אסתר בידר
ולכל המשפחה
שפע ברכות   בהולדת הנינה
נכדה לציפי ואפרים בידר
בת לפסי ומאיר בידר
טוב ינחיל בני בנים
 
 
 
 
קול ששון וקול שמחה                                                                 קול חתן וקול כלה
ה ז מ נ ה
אנו מזמינים את חברי בארות-יצחק להשתתף עמנו
בשמחת נישואי בננו גדי לבח"ל אריאלה.
בואו בשמחה לקבלת הפנים ולריקודי המצווה.
מיכל ויוסי וידרמן
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י נחום ברוכי
אחות תורנית: אריאלה פלדמן – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
השמחות נמשכות
ביום חמישי נחוג אי"ה את חתונת אריאלה מאירסדורף וגד וידרמן.
בשבת הבאה, פר' קורח, שבת "שבע ברכות" כאן.   שיהיה במזל-טוב !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תיקון טעות
בדיווח על סיור החיילים נשמטה עובדה חשובה והרי היא לפניכם:
"הפעם גם ילדי הגן החמודים שלחו ברכות וציורים מקסימים. תודה לכם !"
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מהכלבי
ביום חמישי הקרוב, כ"ו בסיוון 18.6.09
לרגל חתונת גד ואריאלה, שעות הכלבי אחר-הצהרים 16.00 – 18.00 בלבד
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ת ר ב ו ת נ ו
אזכרה שנתית לחללי הקבוצה ואלה שנפטרו במהלך השנים.
ביום שני, אור לח' בתמוז 29.6.09 נציין את יום הזיכרון לחללי הקבוצה ואלה שאינם עוד עמנו.
בשעה 20.15 תפילת ערבית בבית הכנסת
בשעה 20.30 – בבית שפירא - ערב לציון 61 שנה לקרב בבארות-יצחק בנגב.
 
ביום שלישי, ח' בתמוז, 30.6.09 – בשעה 18.00 אזכרה בהר-הרצל.
ועדת תרבות
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
"וימל אברהם את... בנו"
בשבת שעברה זכינו למספר שמחות וביניהן גם טכס ברית מילה לבנם של
מיכל ובנימין-אברהם (המכונה בנג'ו) ברמן ונקרא שמו בישראל    י ו א ב      
מזל-טוב !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
 
AtarimTR