ידיעון 2627 פר' קרח

בס"ד כ"ז בסיוון תשס"ט
 
פרשת "קרח – מברכין החודש"
 
19.28
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.40
מנחה, קבלת שבת,
 ערבית, דרשת הרב
 
קידוש לכבוד הזוג הצעיר
                        אריאלה וגד וידרמן
 
 
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.45
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
 
 
17.00
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.30 – 23.30
17.15
שעור בדף יומי
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
 
 
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.33
ערבית, הבדלה
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א', ד, ו'               06.00   
   שחרית ב' ג' - ראש חודש 05.45
   שחרית ה                        05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    20.00
   ערבית                           20.15 
           
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לבגירים
מועדון
 
 
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
21.15
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
שטיבל
21.15
אסיפת חברים
חדר האוכל
יום חמישי
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
לפני מספר שעות התקבלנו כחברי קיבוץ. את התלאות שעברנו עד שהגענו לרגע זה קצרה היריעה מלתאר.
על השמחה העיבה עננה לא נעימה שעטפה את הקיבוץ.
לאורך כל הדרך, לאורך כל הקשיים, תמיד זכרתי ודבקתי בבחירה שלי – הקיבוץ.
החיים בקיבוץ לא מתאימים לכולם ובטח לא זורמים בשלווה בכל שנייה. אבל בכל מקרה בחיים בקיבוץ צריך לבחור ובחירה כזאת צריכה להיעשות בכל יום ויום, בכל שעה ושעה.
רק כך אפשר להמשיך לצעוד לעבר החזון ולתמוך בו. רק כך אפשר לראות את העתיד, לבנות אותו ולקיים אותו.
עבורי – היום הזה חגיגי ומשמעותי. עברתי הרבה עד שהגעתי ליום המיוחל הזה. אני שלמה עם הדרך בה בחרתי והלכתי בשנים האחרונות.
                                                חי יום-טוב ברוכי 
 
חבר, אתה חסר...
לפני חמש שנים התחלנו לציין את יום הולדתו של דן שהם ז"ל שנקטף בטרם עת.
אנו מציינים את היום בנסיעה משותפת לטיול בארץ, תחביב שהיה כה אהוב עליו.
אנו נפגשים, חברי הכיתה ובני המשפחה הקרובה והכל מתחבר למין יום הולדת שכזה -  יש חברים, יש משפחה, יש ממתקים ותמיד יש את אותה עוגה נפלאה. שמחים שנפגשים, צוחקים, נהנים מהטיול ורק דן בעצמו, ילד יום ההולדת, חסר. חסר מאוד!!!!
השנה קיבלנו גם מתנה - "סיפור לגיא וליובל" (ילדיו היקרים של דן), ספר שהפיקה לאה אמו ומחזיר את כולנו לימים טובים יותר, לימים מאושרים יותר, ומאפשר לנו להיות לכמה רגעים בתוך החוויות ההן יחד עם דן.
ספר שמזכיר לנו מדוע הוא כל-כך חסר.
ענבל ישראלי
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון
·         מצאנו שורשים – מיכל שפיר
·         אנחנו הילדים שלכם – טל ברמן
·         בן משק עושה בגדול – צעירינו
·         הרהורים ביום שאחרי – ורד סוקולובסקי
·         קנה לך חבר – עירית הלוי
·         במקום הטכס – גבי נאור
·         לבריאות – ד"ר ליאורה / קופ"ח
·         במזכירות – אהרן גל
·         חינוך בקיץ – אסתר פורשר
·         שבוע הספר העברי – אילנה לרמן
·         לקראת אסיפה
·         בקיבוץ הדתי – גילה קפלן
·         בבריכת השחייה – עירית/אריאל
·         יחדיו ב-ו – סיכום שבועי
                                                         שבת שלום, קראו בנעימות !
המערכת
  
 
שבעים פנים לתורה
 
הרב שלום נח ברזובסקי - האדמו"ר הקודם מסלונים
חסידות סלונים קמה לפני כמאה וחמישים שנה בעיירה סלונים שברוסיה הלבנה, והאדמו"ר הראשון היה ר' אברהם ויינברג. האדמו"ר הרביעי של החסידות, הרב שלמה דוד יהושע ויינברג נרצח בשואה. ואולם, נכדו של מייסד השושלת - הרב נח ויינברג - עלה לישראל חמישים שנה לפני השואה בהוראת סבו, והקים סניף של חסידות סלונים בטבריה. לאחר השואה מינו החסידים את בנו, שגם הוא נקרא ר' אברהם ויינברג, לאדמו"ר, והוא שיקם את החסידות והנהיג אותה במשך 27 שנים. ואולם, לעת זקנתו מינו חסידים רבים את חתנו - הרב שלום נח ברזובסקי - לאדמו"ר מסלונים, מכיוון שלטענתם הוא חדל לתפקד. אך חסידים רבים נותרו נאמנים לאדמו"ר ואח"כ לבנו ולנכדו, והם מקפידים לכתוב את שם החסידות שלהם 'סלאנים'.
הרב שלום נח ברזובסקי (1911-2000) כתב ספר בשם 'נתיבות שלום' ובו רעיונות עמוקים על פרשיות השבוע, נטועים במשנת החסידות ובפרשנות מקורית.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
בתגובה לטענת קרח, אומר משה: "בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו, וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו". מה פשר האריכות הזו? - מסביר ה'נתיבות שלום' שטענת קרח ועדתו הייתה מורכבת משלוש טענות שונות: טענה אחד כנגד הבחירה של שבט לוי על פני הבכורות - וכנגדה אמר משה "בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ", שהרי על שבט לוי אמר הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל יג, יב) שהם נקראים חיל ה'. טענה שנייה הייתה כנגד הכהונה שניתנה לאהרון, וכנגדם אמר משה: "וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו", שהם קדושים יותר משאר העם ועוסקים בעבודת הקרבנות. טענה שלישית הייתה כנגד הכהונה הגדולה שניתנה לאהרון, וכנגדה אמר משה: "וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו". ההבחנה בשלוש הטענות השונות הללו יכולה גם להסביר מדוע היה צורך בשלוש הוכחות שונות כנגד עדת קרח: קרח - שרצה להיות כהן גדול - נבלע באדמה. מקטירי הקטורת - שרצו להיות כהנים - נשרפו. וכנגד הטענה על שבט לוי נעשה הנס עם המטות, ורק מטהו של שבט לוי פרח.
 
בהמשך הדברים, אומר משה לקרח: "וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו"? ומסביר ה'נתיבות שלום': חז"ל אמרו שקרח היה חכם גדול, ואחד מנושאי הארון. הוא היה עובד ה' בדרגה גבוהה מאוד, אבל לא הייתה בו מידת הענווה. לכן הוא המשיל את עצמו לטלית שכולה תכלת ולבית שמלא ספרים. הטעות שלו הייתה שהוא חשב שאפשר לעבוד את ה' ללא מידת הענווה. אך משה אמר לו שרק מי שיודע להשפיל את עצמו יכול להיות כהן גדול. לכן דווקא אהרון שמעיד על עצמו ביחד עם משה (שמות טז, ז) "וְנַחְנוּ מָה", וכפי שאמרו חז"ל (חולין פט, א): "שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני, שנאמר "ונחנו מה", דווקא הוא נבחר להיות הכהן הגדול ולא קרח, שלא מיעט את עצמו.
 
הרב ירון
 
  
מסע שורשים לגרמניה
 
רציתי לשתף אתכם בחוויה המרגשת שאותה חוויתי במסע בעקבות שורשי משפחתנו, ממנו שבנו בראשית השבוע. שנים רבות היו לי מעצורים רגשיים מפני נסיעה לגרמניה ודריכה על אדמת הצוררים. בהשפעת אחותי שעקבה אחר שורשי המשפחה, טרחה, הכינה ויצרה קשרים, יצאנו אחותי, שני בניה הגדולים ואנוכי למסע זה.
התחלנו בפודרבך - כפר קטן בו חיו בני משפחתה של אימי (מצד סבתי –רוזה, אמה של אמי) במשך דורות רבים. שם פגשנו במר שמידט, תושב מקומי שהפך את ביתו למעין מוזיאון קטן לתולדות היהודים שחיו במקום. הוא נולד ב-41' וכשגדל שאל את אימו "והיכן השכנים שגרו על ידכם?"  מתוך סיפוריה הבין שהשכנים היו יהודים שעזבו את הכפר ואפילו הציעו לאמו לקחת חפצים מביתם, אך היא חששה מהנאצים שיראו שהיא נכנסת לבית יהודי. הוא שאל על שריפת בית הכנסת בליל הבדולח ומדוע התושבים לא עשו כלום, ותשובתה הייתה: פחדנו. הוא ערך לנו סיור בכפר והצביע על בתי היהודים. יש שלט הנצחה לבית הכנסת ולוח זיכרון ליהודים שחיו כאן והושמדו. בית הקברות היהודי שמור היטב. אחרון הנפטרים ב-1937. על המצבות כתוביות מרשימות בעברית כגון: " איש נכבד שומר אמונים פאר אישים וכישרון מנהיג בעדתו כמשה בן אהרון דורש טוב לעמו ודורש צדק" וכו'. אחרי אירוח למופת בביתו המשכנו עימו לעיירה הסמוכה אלטנקירשן, בה גדלה אימי בנערותה, אביה עבר לשם בעקבות הצורך בפרנסה. בשני המקומות הללו היו רוב התושבים פרוטסטנטים ואחוז גבוה של נאצים. פגשנו שם את מר בלום, מורה להיסטוריה שהגיע לנושא היהודי ולסיפור השואה בעקבות מחקר על רכוש ועל בתים שנבנו מחדש, והתברר לו שיש בתים שאין להם דורש. אז חקר מי גר שם ולאן נעלמו וחיבר ספר על כל משפחות היהודים שגרו שם בעיירה. בבית הקברות היהודי, שעל חלקו נבנו בתים וחלקו השני שמור היטב, מצבות של יהודים שהלכו לעולמם עד 1938. הכפר הופצץ ב-45 ונהרס בחלקו. סיירנו איתו באזור בו גרו היהודים ובו הייתה החנות של סבא שלנו. גם שם נשרף בית הכנסת בליל הבדולח ובמקום יש שלט לזיכרון ובעירייה ניצב הדגם שלו. אזור זה קרוי "ווסטרוולד" –היער המערבי. כולו ירוק ומוקף יופי שאין לו סוף.
משם נסענו לגולת הכותרת מבחינתנו, לבלדו אינשטיין, שבו נולדה אימי. כפר פסטורלי הררי באזור הריינלנד בתוך צמחיה ובתוכו עובר נהר הליין שעליו תמיד סיפרה אימי. בכפר היו רק שלוש משפחות יהודיות - כולן בני משפחתה. הכפר קתולי, הנאצים היו נגד הכנסייה לכן היה בו אחוז נמוך של הצבעה לנאצים.  בבלדו אינשטיין ערכו לנו קבלת פנים שחוץ משטיח אדום שנפרש על פני כל הכפר היה שם הכל: ראש הכפר, עיתונאים, צלמים ובעיקר כריסטינה - אישה מדהימה שבהיותה בת 15 קראה ספר על השואה ומאז חקרה, התענינה ומכירה את הנושא על בוריו. היא מארחת ישראלים לשמוע את סיפוריהם (ביניהם הזכירה באהבה את אני בודנהיימר, סבתא של אלישבע בן דוד ), הייתה מספר פעמים בארץ וארגנה קבוצה מהאזור לביקור באושוויץ. ביקרנו את מרגוט, אישה כבת 90 שהכירה את כל משפחתה של אמי והראתה לנו תמונות שנשלחו אליה מהקיבוץ ומהמשפחה. פגשנו אדם בן 91 שאביו היה יהודי והוא סיפור מעניין בפני עצמו. הוא ביקש להיקבר בבית הקברות היהודי. כמובן ביקרנו בבית הקברות שגם בו קבורים חלק מקרובי משפחתנו.
משם נסענו לשטוטגרט לקבר של סבי שנקבר שם לאחר שנפטר מדום לב ברכבת בדרך להוציא את הוויזה ליציאה מגרמניה לארה"ב. בית הקברות היהודי גדול מאד ונקברו בו יהודים החל מהמאה ה-19.
 
 משם טסנו להמבורג בה נולד וגדל אבי ועוד רבים מקיבוצנו (חיה פרידמן, מרים פורת, יהודה אהרון). כל האזור  הקרוי "גרונדל" היה יהודי, נהרס ונבנה מחדש. ביקרנו ב"תלמוד תורה" - ביה"ס שבו למד אבי והיום משמש כבית הקהילה היהודית. בקושי הצלחנו להיכנס עקב שמירה קפדנית ביותר. דיברנו עם ראש הקהילה שכיום מונה כ-3000 איש, רובם יהודים מרוסיה. בין אבני המרצפות משולבות לוחיות נחושת המזכירות שמות האנשים שגורשו ונספו.
בבית הקברות ביקרנו בקברו של אח של אבי שנהרג בגיל 15 בתאונת אופנים וכן התרשמנו מבית הקברות הענק והשמור היטב ובו מצבות שהועברו מבתי קברות אחרים מהמאה ה-18. מצבות מפוארות מאד עליהן כתוביות בעברית המתארות ומשבחות את הנפטר. לפי הכתוב אפשר להבין את ההיסטוריה של יהודי גרמניה: בתקופות בהן חשו עצמם גרמנים והייתה התבוללות, על המצבה כתוב בגרמנית ולעיתים מספר מילים בעברית. ליוה אותנו בחור גוי שחבש כיפה והראה לנו מקומות מיוחדים בבית הקברות הענק, למשל: החלקה בה נקברו היהודים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. הוא גם ביקש מאיתנו לפענח לו מספר כתוביות בעברית והכל נרשם.
ערכנו ביקור קצר בליבק, מקום הולדתה של סבתא אדית אמו של גדעון גיסי, כמובן לבית הקברות ולמרכז היהודי שבו מוזיאון קטן שסבתא אדית עזרה לפתחו עם היסטוריה של יהודי המקום.
מעולם לא ביקרנו בכל כך הרבה בתי קברות, עם כל כך הרבה אמירת קדיש ובכל כך הרבה התרגשות.
סיימנו את מסענו בסוף שבוע בברלין. עיר מדהימה המנציחה בצורות שונות ורבות את השואה ואת היהודים שגרו בה והושמדו. על כך רבים וגדולים ממני יכולים לספר.
מה התחדש לנו?
פגשנו גרמנים ששמחו לקשר עמנו, שכל אחד מהם במקומו טורח מיוזמתו לשמר ולהנציח את היהדות שהייתה ואיננה.
יחד עם זה סמרו שערותינו כששמענו שעד לפני 20 שנה לא הוזכרה ולא נלמדה כלל השואה בגרמניה. באיחור של 50 שנה מנסים היום לעורר מודעות. ההנצחה מרשימה, אך בכל מקום עולה שאלת הרוע המוחלט והבלתי מוסבר, וההסתרה וההכחשה שבאה אחריה.
גרמניה ארץ יפה, רבת ירק, יערות, אגמים ונהרות שעל כמוהם אנו יכולים רק לחלום. מול כל היופי עולה ביתר שאת חידת המלחמה והשואה, ואין פותר.
הבנו מה הותירו משפחותינו מאחור, נמלאנו כבוד לדרך בה חידשו כאן את חייהם, וחשנו בצער על התפזרות המשפחה לכל קצווי תבל.
רק שבוע היינו בגרמניה, אליה ככל הנראה לא נשוב. כל יום ארך לנו כשבוע, גדוש מעשה וחוויה. כשנחת המטוס בנתב"ג, גל החום והיובש בישרו לנו כי הגענו הביתה.
                                                            מיכל, יעל, ישי ואיתן
 
לסבתא וסבא מיכל ואליעזר שפיר
ולכל המשפחה
שפע ברכות בשמחת בת-המצווה
של הנכדה ניצן
בת הדס ועופר שפיר בשוהם
ולתת עליכם היום ברכה
 
בקיבוץ הדתי
 
כנס מזכירויות הקיבוץ הדתי בנושא מנהיגות והתחדשות
נערך בטירת צבי
מאת: גילה קפלן, עורכת "עמודים"
 
75 חברי מזכירויות בקיבוצי תנועת הקיבוץ הדתי התכנסו בקיבוץ טירת צבי לכנס שהוקדש להתמודדות עם סוגיית המנהיגות בכלל, ועם המנהיגות בקיבוץ הנמצא בשלבים שונים של שינוי והתחדשות בפרט.
הכנס עסק בהיבטים רבים הנוגעים להובלת הקהילה בקיבוצים כולל מנהיגות מתוך שותפות, קשרי הגומלין בין בעלי התפקידים בקיבוץ וכלל החברים, מציאת איזון נכון בין הטיפול ב"דחוף" ל"חשוב", התמודדות עם דילמות יומיומיות ועוד.
בנוסף עסק הכנס בערכיו הייחודיים של הקיבוץ הדתי ביחס לציונות הדתית, בדגש על צדק חברתי, זהותה היהודית של מדינת ישראל וחיבורה לעולם היהודי.
את הכנס, שהוקדש לפתיחת אירועי שנת השמונים לקיבוץ הדתי, ארגנה מנוחה זכאי, ראש אגף החברה בקיבוץ הדתי: "המטרה הייתה לערוך מפגש ברמה התנועתית, להעמיק את ההיכרות אחד עם השני ועם התנועה, ללמוד דברים חדשים, לבדוק היכן ניתן להיעזר, וגם לצאת ביוזמות חדשות שיכולות לצמוח מפורום גדול שכזה. מזכירי הקיבוצים נפגשים בפורום קבוע פעם בחודש, וכאן היה מפגש גדול יותר הן בנוכחות והן באורך הזמן ובאינטנסיביות."
נחמיה רפל, מזכיר הקיבוץ הדתי מדגיש את עוצמת הכנס: "למעשה קיבצנו את המנהיגות הנבחרת של הקיבוץ הדתי. כינסנו עשרות חברים וחברות שכל אחד מהם נבחר בקיבוצו לכהן במזכירות. זו אמנם אינה המנהיגות המובילה בתחומי הרוח, אך בפועל היא מובילה את חיי היומיום ומתוך כך היא מובילה את עולם הערכים הלכה למעשה."
הכנס נערך בהנחייתו של שי בן יוסף. בן יוסף הוא מנחה קבוצות ויועץ ארגוני, והוא מתמחה בהנחיה של כנסים רבי משתתפים. משתתפי הכנס, שהגיעו לעמק בית שאן לאחר יום עבודה וחשבו שהם הולכים להתיישב ולהאזין בנחת למרצה אורח, טעו ובגדול. הדיונים התנהלו בשיטה מוכרת ומקובלת בקיבוץ הדתי - 'מעגלים משתנים': הדיונים התקיימו סביב שולחנות עגולים, ועם כל שאלה שהוצבה לדיון הוחלפו המשתתפים בכל קבוצה, וכך נוצרה היכרות קרובה המאפשרת זרימה חופשית של רעיונות.
 
ביום הראשון של הדיונים, שנערכו תחת הכותרת: "מנהיגות משתפת – מנהיגות בגובה העיניים", נתנו המשתתפים את דעתם על השאלות: כיצד מנהיגים מתוך שותפות?, איך שומרים על המתח שבין הדחוף לחשוב?, מהם קשרי הגומלין בין מנהיגי הציבור לציבור?, ומהם הערכים המנחים את המנהיגות הקיבוצית? הדיונים השונים הציפו אל פני השטח קשיים משותפים, ולצדם גם נקודות מבט שונות בין הקיבוצים בעלי התנהלות שונה. בדיון שבו השתתפתי, בנושא המתח שבין הדחוף לחשוב, שיתפה אותנו מזכירת אחד הקיבוצים בעובדה, שאצלם בקיבוץ כמעט ואין עוסקים בתכנון לטווח הארוך אלא יותר ביומיום. הדיון התפתח לשאלה – האם ניתן בכלל לשנות עובדה זו, האם מדובר בתבנית התנהגות של קיבוץ מסוים או שזו שאלה של אישיות? ואפשר לקוות שכך או כך תהיה אולי תזוזה קטנה באותו קיבוץ בעקבות הדיון בכנס.
את תוכנית הערב פתחה מקהלת טירת צבי, בניצוחה של הדס שטורמן (עין חרוד מאוחד) שהנעימה למשתתפים בשלושה שירים. הדיון שנערך בערב עסק בנושא "הקיבוץ הדתי בחברה הישראלית".
ראויים להיזכר דבריו של אמנון שפירא (טירת צבי), שהצטרף לדיון וקרא לציבור לחזור ולהיות כוח משפיע בחברה הישראלית וכדבריו: "אני רוצה שיעלו את מחיר המס שמשלמים הקיבוצים לתנועה פי חמישה! אני לא רוצה שהמס ישמש רק לתשלום משכורות לפעילים, אלא שישמש לפעילות שתוביל למעורבות עמוקה וקשר רחב ורצוף עם החברה הישראלית." בהמשך הערב סקר עדי שגיא (מחלקת יג"ל ובטחון) את פעילות גרעיני היג"ל ואת העבודה החשובה שנעשית על ידם. עדי הדגיש את העובדה שבכלל האוכלוסייה אחוז הלא מתגייסים ואחוז הבנות המשרתות בשירות הלאומי שנה אחת בלבד עולה מדי שנה. נחמיה רפל, מזכ"ל התנועה, פרס בפני הנוכחים את העשייה העצומה של התנועה במישור הלאומי, תוך שהוא מפרט כדוגמא את מעורבותו של הקבה"ד בדיוני הרפורמה במינהל למקרקעי ישראל, ואת החזון של "גרעיני יגל" – בוגרי י"ב המתנדבים לשנת שירות כגרעינים בעיירות פיתוח, כפרי נוער וכד' – לעתידה של הציונות הדתית כולה: "מה שעשו הורינו כאשר לימדו את הבנות גמרא כמו את הבנים, ואפשרו בכך את מהפכת לימוד התורה לנשים, אנחנו בעז"ה נעשה כאשר נציב לפני בוגרי בתי הספר הדתיים את האפשרות ללכת עם סיום לימודיהם הפורמאליים לגרעינים המשלבים גמילות חסדים, לימוד תורה ובניין הארץ."
 
קווים לדמותו של מנהיג
הבוקר השני נפתח בשיעורו מעורר ההשראה של הרב יובל שרלו. בדבריו עמד הרב שרלו על הנקודה המבדילה בין כלב בן יפונה ליהושע בן נון – הנקודה שגרמה לכך שיהושע נבחר להיות המנהיג היורש את משה, וכלב "הסתפק" בירושת חברון. דווקא יהושע שלא קם ונעמד מול העם באמירה "עלה נעלה", הוא המנהיג שמבין את "הריקוד" שבין המנהיג למונהג. שמבין שיש מוביל ומובל, אבל על קשר עין – צריך לשמור. בהמשך דבריו הזכיר הרב שרלו את התפקיד המרכזי שתפש הקיבוץ הדתי בעבר בתוך החברה הישראלית ובתוך הציונות הדתית כגורם המזמן לדיון, כמתווך ההוגן. הרב שרלו קרא לקיבוץ הדתי לחבור לפרטנרים מתאימים בחברה הישראלית ולתפוס מחדש את ההובלה, מהלך שכזה, אמר, יוביל גם להתעוררות ולתחייה פנימית בתוך הקיבוצים.
בהמשך היום ערכו המשתתפים הכרות עם שיטת התנהלות חדשה, שפותחה בחברת 'גבים' ושביכולתה לסייע לכל אחד בתפקידו הציבורי בקיבוצו. פעם נוספת התכנסו הנוכחים למעגלים בכדי לדון באמצעות השיטה החדשה בדילמות שהובאו על ידי המשתתפים מתוך עולמם הקיבוצי. התנועה המתמדת בין תוכן הדיון לבין הצורך להעביר אותו דרך צורת חשיבה מובנית היה לא פשוט, האיר זוויות חדשות, ונתן עוד כיוון מחשבה.
 
סרגל הזמן – על אמונה וחוסר אמונה
על סרגל הזמן הוזמן כל משתתף לבדוק כיצד הוא תופס את העשורים האחרונים והבאים, מנקודות מבט שונות: נקודת מבט אישית, קיבוצית, תנועתית, לאומית ועולמית.
לאחר שסרגלי הזמן התמלאו בפתקאות בצבעים שונים המשחזרות וחוזות את האירועים השונים, חזרו המשתתפים והתכנסו במעגל מרכזי, שם העלו תובנות שנעו על ציר הזמן, ובמקביל על הציר שסב בין האישי ללאומי ובחזרה, במעין ספירה הסובבת מעלה ומטה ובמקביל זזה קדימה ואחורה. "במעגלים הפנימיים, האישי והקיבוצי, אנו רואים אופטימיות, אך ככל שיוצאים למעגלים הרחבים יותר – תנועה, לאום, עולם – האמירות יותר פסימיות, אולי מכיוון שברבדים האלה יש לנו פחות שליטה?" שאל עופר שלומי (סעד) מנהל קהילה.
יצחק פלנזר (לביא), מנהל קהילה בשלוחות וראש המזכירות בלביא, ציין ש"גם 'הקיבוצים המתחדשים' ממשיכים לדבוק בערכי הליבה ולשמור עליהם. לעתים יש גישה כאילו רק השינויים וההתחדשות יצילו את
 
המצב – ולא הוא. צריך להתאים את העניין לכל ישוב וישוב. לא לפעול על אוטומט – בכל צעד שעושים גם משלמים מחיר." ואכן נושא "ההשתנות" היה אחד הנושאים שעלה על השולחן מזוויות שונות.
גם מנציגי הקיבוצים השמרנים נשמעה הדעה שצורה מסוימת של עצמאות כלכלית והפרטה תתכן, והיא תגיע אליהם - אך לא בעתיד הקרוב.
צביקי פורת, מרכז משק עלומים, ציין לגבי הוודאות שהובעה בנושא השינויים וההפרטות כי ידוע לכל למי נתנה הנבואה ... ויש גם גלגל חוזר בעולם.
בנוגע למעורבותנו בחברה הישראלית אמר יצחק פלנזר, שכיהן בעבר גם כמזכ"ל הקבה"ד: "המהפכה בחשיבה לגבי מעורבותנו בחברה הישראלית הגיעה אלינו רק אחרי מלחמת ששת הימים, לפני כן הקבה"ד היה עסוק בהישרדות ובבנייה מחודשת של הקיבוצים שאבדו לנו במלחמת העצמאות. ההסתכלות החוצה חשובה מאוד לכל קיבוץ וקיבוץ ולא רק ברמת התנועה."
דני תמרי (שדה אליהו) מנהל קהילה ומזכיר קיבוץ במעלה גלבוע, שגם הוא כיהן בעבר כמזכ"ל הקבה"ד, מוסיף בנושא זה: "הרבה שנים אנחנו מתעסקים רק עם עצמנו. חסרים לנו הוגי הדעות שהיו לנו בעבר. אנחנו צריכים לגדל תלמידי חכמים כפי שהיו לנו בעבר, שיוכלו להתמודד עם המצב החדש. צריך להשקיע הרבה כסף והרבה כוח בתנועה כדי שיהיו לנו כוח והשפעה. איננו צריכים לחקות אחרים, עלינו להוביל עם הערכים שלנו."
 
בהמשך היום התקיימו דיונים רבים נוספים, הן על פי נושאים מתוכננים והן לפי נושאים מזדמנים, אותם זימנו משתתפי הכנס.
סיומו של הכנס עם סיפורי מנהיגות יפים האיר את חצי הכוס המלאה, והראה שהחלק היפה הוא הרבה יותר מהחצי.
נחמיה רפל, המזכ"ל, סיים בדברי תודה לאכסניה ולמארגנים, ואמר: "ההתחדשות היא לא רק הכרחית אלא אף חיובית. הכל משתנה מסביבנו, וגם עלינו להשתנות. כאשר יש תחושה חזקה של משפחתיות כפי שהיא מורגשת בעוצמה אדירה בכנס הזה, וכאשר יש בסיס ערכי יציב, מקבלת התנועה קדימה את היופי של ההתחדשות, אותו יופי שאנו רואים כל בוקר בשמש הזורחת, ובכל שנה באביב הפורץ."
אני באופן אישי מאוד התרגשתי לראות חברים שונים בגילאים שונים מקיבוצים שונים יושבים ודנים ברצינות ובכובד ראש בבעיות של חינוך ואידיאולוגיה, של שותפות ושל אחריות.
אופיר אבסלנדר
"רוני חסיד דוברות ויחסי ציבור"
 
 
לסבתא רבתה חיה פרידמן
לסבתא וסבא לאה ומאיר פרידמן
ולכל החמולה
שפע ברכות
בהולדת הנינה-הנכדה
בת לתהילה ושמוליק פרידמן באלוני שילה 
ושיר תהילה והודות לא-לוקים
 
 יחדיו ב-ו'
בשיעורו של הרב ירון עסקנו בחטא המעפילים. ראינו כי המעפילים ניסו לתקן את חטא המרגלים ולכן עשו בדיוק את מה שהמרגלים פחדו מפניו: הם הלכו להילחם בכנענים ובעמלקים בלי פחד, כדי להיכנס לארץ ישראל. ובכל זאת הקב"ה לא נענה להם.
יש שהסבירו שהסיבה שהקב"ה לא נענה היא בגלל שהם לא חזרו בתשובה שלמה, ויש שהסבירו שלאחר חטא המרגלים הוכח הצורך בבניית דור חדש, ולכן למרות שתשובתם הייתה שלמה, לא הייתה אפשרות להכניסם לארץ.
בדורות האחרונים המעפילים כבר אינם מצטיירים בהקשר שלילי. העלייה הבלתי לגאלית לפני קום המדינה כונתה 'ההעפלה', יש קיבוץ בשם 'המעפיל' ואפילו שבט בבני עקיבא בשם 'מעפילים'. יש שרצו לייחס את המהפך הלשוני הזה לשירו של לוין קיפניס 'אל ראש ההר', אבל ראינו כי כבר בשירו של חיים נחמן ביאליק 'מתי מדבר' (משנת תרס"ב) המעפילים זוכים ליחס חיובי.
ואולם, התברר שהגישה החיובית כלפי המעפילים לא התחילה משירו של ביאליק. כששים שנה לפני כן כתב ר' צדוק הכהן מלובלין שבזמן הגאולה יתברר שהגישה של המעפילים הייתה הגישה הנכונה, וכי יש לנקוט בחוצפה כלפי הקב"ה ולעלות לארץ על אפו ועל חמתו - ורק כך תבוא הגאולה. את זה הוא כתב בשנת תר"ח - בדיוק מאה שנה לפני קום המדינה!
 
בשיעור השני למדנו עם נח חיותמנהל "מרכז יעקב הרצוג" בעין צורים על התשובה והכפרה. הפעם הראשונה שבה מוצאים את השורש כ.פ.ר היא כאשר יעקב אומר על עשיו: "אולי אכפרה פניו". רש"י כותב שם "כל כפרה לשון קינוח והעברה" ואילו אבן עזרא: "אכסה ואסתיר". יש כאן שתי גישות ביחס לכפרה: האם החטא נמחק (כפי שכותב רש"י) או שהוא עדיין קיים, אלא שהוא רק מכוסה (כפי שכותב הראב"ע)? האם ניתן בעזרת הכפרה והתשובה לבטל את החטא כאילו לא היה או שעוונות העבר לא נמחקים, אבל רק העונש נדחה?
מתוך המקורות בתנ"ך ובחז"ל ראינו את כוחה העצום של התשובה, עד כדי כך שיונה הנביא טוען כנגד הקב"ה שכביכול אין לו בחירה חופשית, וכשהחוטא חוזר בתשובה הוא חייב לקבל את התשובה שלו. גישה זו רמוזה גם בדברי הקב"ה לישעיהו בנבואת ההקדשה שלו, שבה הוא שולח את הנביא: "הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ". כביכול, הקב"ה אינו רוצה לקבל את תשובתם, ולכן הוא שולח את הנביא למנוע את התשובה, כי אם הם ישובו בתשובה הוא יהיה חייב לקבלם.
מכוח הדברים הללו נלמד את כוחה העצום של התשובה, ומי ייתן ונזכה להגיע לכך...
 
בשבוע הבא: נדב ברמן בן ונכד של ... מחנך ומורה למחשבת ישראל בתיכון.
בנושא: פרה אדומה - מהם התנאים הריאליים למציאתה?
בין פשט התורה למציאות ההלכתית בפרשנות חז"ל
 
אנחנו הילדים שלכם
ביום שני בלילה אמרתי לעצמי: הפעם את כותבת. במקרה הזה הפגיעה הקשה היא בכל הצעירים ולכן הם אלה שצריכים להשמיע את קולם.
כאשר לא מקבלים את קרן ועמיחי, משפחת בן משק אהובה, חברים שלי (ושל כל החבר'ה הצעירים, אני מרשה לעצמי לומר), זה הזמן לפתוח את כל נושא הקליטה והיחס לצעירים ולומר בפה מלא:
דרוש פה שינוי מהותי בכל הגישה של הקיבוץ אלינו!
אנחנו, הצעירים בני המשק, אוהבים את המקום, רוצים לתרום (ותורמים! בתרבות, בחינוך, בתורנויות ובכל פרויקט שנדרש).
בגיל חינוך ואח"כ בצבא יודעים לאהוב אותנו, לפנק בחגים ובימי הולדת, לומר מילה טובה, לפרגן ולהתגאות בנו. אך ברגע שחוצים את הקו, משתחררים ועוברים לידי ועדת צעירים / קליטה, הגישה משתנה.
בני משק – אבל בעירבון מוגבל. לא יתכן שברגע שמסיימים צבא, מערכת היחסים איתנו הופכת להיות דרך מסלולים, הסדרים ועיניים כלכליות נטו.
לא יתכן שועדת קליטה וחברי הקיבוץ יבחנו אותנו רק בעיניים של "מפרנס / לא מפרנס". ממתי הפך עולמנו לצר שכזה? מה עם פרמטרים נוספים, כמו: תורמים לחיי התרבות והדת (מישהו מהמצביעים נגד יודע שבבית משפ' שטרן מתקיים כל שבוע שיעור צעירים רב-משתתפים?), מעבים את השכבה הצעירה, מנהלים חיי משפחה מקסימים? האם מישהו מהמצביעים נגד בא לדבר איתנו, הצעירים, וביקש לשמוע את התרשמותנו על עמיחי וקרן מהיכרותנו איתם, ולא ניזון משמועות משמועות שונות?
לא יתכן שכבני משק נשלם סכומים גבוהים, בכל קנה מידה, במסגרת הסדר בנים!
לא יתכן שלא נקבל אף תגובה מהמזכירות לפניותינו בנושא, או שנקבל תגובות מבעלי תפקידים אחרים בנוסח: "המצב הכלכלי לא מאפשר לדון כרגע בבקשה". ממתי נהפכנו, הצעירים בני המשק, להיות מקור הכנסה לקיבוץ?
אנחנו הילדים שלכם. צריך להזכיר לכם את זה מדי פעם.
מה שבסופו של דבר ישאיר אותנו בקיבוץ היא לא האידיאולוגיה וגם לא הנוחות.
מה שישאיר אותנו תהיה התשובה לשאלה האם טוב לנו פה, האם אנחנו אוהבים את המקום והאנשים, האם אנחנו מרגישים רצויים ואהובים בו. האם אנשים כאן יודעים להיות אנשים והאם "בין אדם לחברו" קודם ל"בין אדם לקיבוצו".
ובעיקר – האם יש פה מסה של צעירים שכיף לנו לקשור את חיינו בחייהם, שנעים לנו לפגוש אותם בשבילים ולחלוק איתם את חיינו החברתיים.
המכה שספגו השבוע קרן ועמיחי היא רחבה הרבה יותר ממה שאתם חושבים. מי שכיוון לפגוע בהם, פגע גם בכולנו – בני המשק הצעירים – שעומדים לצידם ולצד משפ' שטרן הרחבה, תומכים ואוהבים אותם ובעיקר –
אוהבים את המקום, דואגים מהתהליך הרע והמרושע שקרה בו,
ומקווים, כל כך מקווים, שהמקרה הזה יביא להתעוררות ולהתחדשות אמיתית ביחס אלינו.
דברו איתנו – לא עלינו, האירו אלינו פנים, הקלו עלינו בתשלומים, הזמינו אותנו לדיונים, לאסיפות ולפגישות בנושאים שקשורים בנו.   תאמינו לי, יש לנו המון מה להציע.
שבת שלום,
טל ברמן
 
 
"בן משק עושה בגדול, בן משק יודע הכל
בן משק זו פירמה ללא עוררין, זה תואר לכל החיים???"
 
נולדנו כאן. גדלנו והתחנכנו כאן. לכל מכרינו תיארנו את הקיבוץ כגן עדן עלי אדמות. זה הבית שלנו, בית הורינו, המקום הכי טבעי לנו.
אבל בימים אלה לצערנו המציאות הוורודה מתפוצצת לנו בפרצוף !
 אנחנו בני 22 -28, צעירים, עדיין קצת מבולבלים (איפה אתם הייתם בגיל 22?) חלקנו עוד מתלבט במה לעסוק, איפה ואיך, אנחנו עדיין סטודנטים, תלוש המשכורת שלנו לא דומה לזה של עובדי הייטק או פרופסור באוניברסיטה... חשוב לנו ללמוד ולהתקדם, אנחנו משקיעם לילות כימים בלימודים שלנו בגלל העובדה שאנחנו רוצים לרכוש השכלה ותואר ולהתפרנס בכבוד. אנחנו עוד צעירים וכל החיים לפנינו.
אנחנו רוצים לחיות כאן ולתרום לקיבוץ את הערך המוסף שמשפחות צעירות מביאות עימן, ערכים שלא נמדדים בכסף: ליזום ולהפיק אירועי תרבות, לגדל ילדים ותינוקות שירוצו בשבילים, ליזום שיעורים ופעילויות, להביא רעננות וצעירות לקהילה. אנחנו משפחות צעירות, דתיות (אם זה עוד חשוב למישהו כאן...) אנחנו- אם אתם רוצים או לא- דור העתיד שלכם-של כולכם ! זה הבית שלנו ואנחנו רוצים לחיות בו ולגדל בו את ילדינו, אבל לא נהיה שותפים לחברה מתבגרת שחיה עדיין את אירועי ח' בתמוז כאילו קרו אתמול, אבל טומנת את ראשה בחול ואינה מסתכלת קדימה- אל העתיד !
אם נחיה פה, יהיה הדבר בזכות ולא בחסד. אף אחד לא יעשה לנו טובה אם הוא יקבל אותנו לכאן. אנחנו הילדים שלכם ואתם צריכים להיות גאים בנו ולרצות אותנו כאן!
השבוע אמר הקיבוץ את דברו. בני משק אינם רצויים בקיבוץ. אין לאף אחד זמן לראות איך אנו צומחים ומתפתחים. הדרישה לתוצאות פיננסיות היא מיידית או במילים אחרות: משפחה צעירה, בני משק או לא, תתקבל רק אם תלוש המשכורת שלה עונה על הדרישה הקיבוצית ותו לא !
חברה שאינה מבינה כי בשביל להוסיף ולהתקיים היא זקוקה לדור העתיד שלה, היא חברה שעתידה להתרסק. כשאתם מגרשים מפה משפחות צעירות אתם לא עושים להם אבל, אתם פשוט יורים לעצמכם ברגל...
אנחנו קוראים לוועדת קליטה- לעשות את תפקידה ולקלוט משפחות צעירות, איכותיות, דתיות !!! להפיץ את הקיבוץ, לשווק אותו החוצה ולא לחכות שמשפחות יפנו אליכם. אתם הפנים של הקיבוץ. המפגש איתכם יקבע אם המשפחה המבקשת לגור בקיבוץ תיכנס לקליטה או תברח מכאן.
בארות יצחק , בוקר טוב ! בעוד שנתיים הגיל הממוצע של החברים יהיה 60 ואז אנחנו כבר כנראה לא נהיה פה אבל נעמוד ונראה בצער איך הבית שלנו דועך...
 
ועוד דבר אחד קטן: בבקשה אל תדברו אתנו על ערכים של עבודה והתפרנסות כאשר חלק מכם אינו עומד בחובה זו. אי אפשר לתאר זאת במילה אחרת מלבד מגוחך...
 
אביעד ורעות שטרן, טל ברמן, טובית ואביתר סרוסי,
שולמית ואופיר גריידי, יאיר וחן בר-נדר
עמית פורשר, שירה וישראל זבדי
  
 
ביום שאחרי
ליוויתי את קרן ועמיחי מיום הגעתם לקיבוץ - כחברה, כמעסיקה, כבעלת תפקיד.
ללוות נקלט גם אם הוא בן משק – זה לא תמיד קל. זה לנסות לשקף לו את דרך חיינו, את ה"שפה" המשותפת שלנו, לתת לו לטעום, להרגיש ולהבין מה זה בעצם לחיות בקהילה שיתופית שנקראת "קיבוץ".
גם לנקלט התהליך קשה להסתגל, ללמוד ולהבין איפה הוא נמצא ומה בדיוק נדרש ממנו.
בקליטה של בן משק יש הרבה מעבר למושג "בן משק". יש הורים, יש אחים ואחיות ויש קהילה שלמה.
וכשבן משק לא מתקבל לחברות הפגיעה היא עצומה. פגיעה בנקלט, בהורים, באחים וגם הקהילה נפגעת.
אפילו אם היו חששות באוויר על תוצאות ההצבעה, קשה היה לשמוע את תוצאות הקלפי.
התחושה שמלווה אותי בימים האחרונים היא תחושת עצבות ודאגה.
בתקווה לימים טובים.
ורד סוקולובסקי.
 
 
 
קנה לך חבר
אבות פרק א': "יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות".
אמירה זו, כמו כל דרכי החיים, מתבהרת אחרי מחשבה ופרשנות. בקריאה ראשונה נראה כי אולי התחלפו הפעלים במשפט זה. האם אפשר לקנות חבר? איך? כיצד? בכמה?
'עשה' זוהי פעולה חד-צדדית, אפשר לקיים עשייה לבד. ניתן להקשיב וללמוד מרב, מספריו, מאמריו או שיעוריו גם ללא ידיעתו והסכמתו המפורשת. עשיית רב אינה שאלה של האם כדאי או לא, האם זה יועיל לי? אלא נאמר כי עלינו לעשות לנו רב.
"קנה" הפועל קנ"ה הוא מלשון קניין, זוהי תמיד פעולה דו-צדדית הזקוקה לבחירה, הסכמה ויכולת לשיתוף פעולה. במושג קניין יש שותפות למען הגדלת והעצמת "השלי", "האני" ו"העצמי" ולכן חשובה הבחירה. ההוראה "קנה לך חבר" מעידה שזהו תהליך של העדפה וחיפוש כדי לזכות בתמורה. קנייה נעשית במחשבה, מתוך שיקול הדעת האם כדאי המחיר. וכדרכו של עולם, אם לא רואים את הכדאיות לא קונים. בזמן שהאדם מחפש חבר הוא צריך לבדוק האם באמת כדאי לו שיתחבר עמו.
ולגבי כלל ישראל, שאר האנשים שאינם רב או חבר, שאין לנו בקבלתם "עשה" או "קנה" בודאי שעלינו להקפיד ב"הוי דן כל אדם לכף זכות". כאשר איננו נדרשים לחובת הבחירה עלינו להסתפק רק בראיית הזכויות והיתרונות.
נלקח מתוך שיעור סיום השנה ב"מבוע" שבמרכז יעקב הרצוג בעין צורים.
עירית הלוי
 
 
 
בריכת השחייה
החל מהיום, כ"ז בסיוון 19.6.09 משתנים זמני הרחצה בבריכה כלהלן:
 
 
נשים
גברים
קיבוץ
ראשון
16.30 – 22.00
13.30 – 16.30
 
ש נ י
07.00 – 08.30
13.30 – 18.00
 
18.30 – 22.00
 
שלישי
13.30 – 18.00
 
18.00 – 21.00
רביעי
07.00 – 08.30
16.30 – 22.00
13.30 – 16.30
 
חמישי
07.00 – 08.30
13.30 – 18.00
 
18.00 – 22.00
 
ש י ש י
12.00 – 14.00
14.00 – 16.30
16.30 – 18.30
מוצאי שבת
 
21.00 – 23.30
 
 
תזכורת לכללים הידועים:
·        לבעלי שיער ארוך הרחצה בכובע-ים.
·        בנות ונשים רק בבגד-ים שלם. אפשר לשחות בחולצות לבנות/בהירות.
·        ילדים עד כיתה ד' צריכים מלווה צמוד מכיתה י' ומעלה.
·        אורחי חברים יכולים להיכנס רק בליווי המארחים.
                                                                  בתפילה לשחייה בטוחה ומהנה
עירית ואריאל
 
 
למיכל ויוסי וידרמן
ולכל המשפחה
שפע ברכות
לנישואי אריאלה וגד וידרמן
שיהא זה בנין עדי עד
 
 
 
ל ב ר י א ו ת
הקיץ הגיע... ויחד אתו המחלות.
להלן מספר הערות על אמצעי מניעה וטיפולים במחלות ששכיחות בעונת הקיץ.
 
שלשולים
בדרך כלל קלקול קיבה מופיע אחרי אכילת אוכל מזוהם (מזון שעמד בחוץ או לא חומם במידה מספקת) ועובר בין חברים מפה לפה. גם בבתי הילדים זה מדבק עקב החלפת טיטולים.
הסיכון העיקרי הוא איבוד המלחים והנוזלים (התייבשות). לכן חשוב להקפיד על שתייה מרובה.
יש לפנות למרפאה לצורך שליחת בדיקה למעבדה (הבדיקה חשובה כדי לאתר את היקף התופעה ומהותה, עקב קיום בתי הילדים והקהילה הסגורה) ולצורך טיפול לפי המצב.
דלקות עיניים
דלקת עיניים מאלרגיה, אחרי שחייה בבריכה או דלקת חיידקית דורשת טיפול.
מומלץ לשטוף במים ולפנות למרפאה לבירור טיפול ורמת ההדבקה.
נזקי שמש
מניעה, מניעה, מניעה...
חשוב להדגיש: שימוש במשקפי שמש, קרם הגנה, בגדים שמכסים מספיק, שתייה מרובה וזהירות מחשיפה לקרני השמש ליד הבריכה / חוף הים ובין השעות 10.00 עד 16.00.
לטיפול בכוויות מכל סוג אפשר לפנות למרפאה.
חשוב לציין את הצורך במעקב אצל רופא עור אחרי נגעים חשודים בעור.
נשיכות של בעלי חיים
יש אזהרה של משרד הבריאות שהאזור שלנו אנדמי לכלבת ושאפשר להידבק בכלבת מנשיכות של כל בעלי חיים היונקים (כולל: כלבים, חתולים, עכברושים). יש חובה לדווח למשרד הבריאות בפתח-תקווה על כל נשיכה והוא יחליט על צורך בטיפול.
בריכת השחייה
זהירות בבריכה! יש לדווח למציל על כל מצב חולי, למנוע התייבשות ולהיזהר מחשיפה לקרני השמש.
שטיפת עיניים ושיער במים נקיים אחרי השחייה כדי למנוע דלקות (וכינים).
עקיצות
לשים לב לחשיפה ליתושים, דבורים ונחשים.
הטיפול המיידי הוא באמצעות קומפרסים קרים ותכשירים נגד אלרגיה (אנטי-היסטמין למריחה FENISTIL או בכדור). לפנות למרפאה אם יש משהו חשוד או שונה.
                                                                         שיהיה לנו קיץ נעים, בטוח ובריא.
ד"ר ליאורה.
נ.ב. מעבר לדף תמצאו מאמר בנושא אומגה 3 – כדאי לשים לב לשורות המודגשות
 
 
 
בישיבת המזכירות  (כ"ב בסיוון תשס"ט 14.6.2009)
המזכירות דנה בישיבתה השבוע בביצוע תוכנית הבניה שלב ב' (שיפוץ והגדלה של עשר דירות). קדמו לדיון זה דיונים באגף החברתי ובאגף הכלכלי, אחרי עיון בסיכום התמחירי של הרבעון הראשון לשנת 2009. נמסר דוח על התוצאות הכלכליות של ענפי החקלאות ומפעלי התעשיה, על מצבנו הפיננסי וכמובן על הוצאות הקיום.
המזכירות ממליצה לאסיפה לאשר את המשך תוכניות הבניה לשנת 2009 (שיפוץ והגדלה של עשר דירות). הנושא יובא בשבוע הבא לדיון באסיפה.
אהרן גל
 
 
 
 
 
החינוך בקיץ...
ילדי החטיבה והתיכון סיימו אתמול את שנת הלימודים.
יחד עם זה יש עדיין בחינות בגרות – בהצלחה לכולם !
המדריכים נפגשים ומדברים עם הילדים על תכניות הקיץ ובע"ה תתפרסם תכנית מפורטת.
החל מיום ראשון הקרוב נקיים מנין שני לתפילת שחרית בשעה 08.00 בבית הכנסת.
אנו מבקשים מההורים ומהילדים להגיע בזמן !!!
 
תיאום ציפיות לקראת החופשה הגדולה
פגישות הורים בנושא זה תתקיימנה ביום ראשון הקרוב במועדון לחבר
בשעה 20.30 – להורי החטיבה והתיכון
בשעה 21.15 – להורי תלמידי א' – ו'.
 
תאריכים שכדאי לזכור
קייטנת איל"ן   כ"ז בתמוז – ב' מנ"אב 19-23 ביולי
כיופית לחטיבה בשבוע של י"ב מנ"אב (2 באוגוסט)   }
כיופית לתיכון בשבוע של י"ט מנ"אב (9 באוגוסט)   } הימים המדויקים יפורסמו
קייטנות א'-ו'   בשבוע של כ"ו מנ"אב (16 באוגוסט) }
אסתר פורשר / מרכזת חינוך
 
"הפנינג"
לכבוד שבוע הספר העברי
יתקיים אי"ה, בספריה ביום רביעי, ב' בתמוז, 24.6.09.
מה יהיה??
·    בשעה 17:00 שעת סיפור עם עטרה.
מיועד לבני 3-6.
 
·    בין השעות     17:30-19:30
דוכן מכירת ספרים וקלטות משומשים (למטרות צדקה),
, הכנת סימניות, דפי חידות ועוד...
כולם מוזמנים.
**********************************************************************************************
 
 
אסיפת חברים
תתקיים אי"ה ביום רביעי, ב' בתמוז 24.6.09 בשעה 21.15 בחדר האוכל
סדר היום:
·        שונות
·        אישור המשך תכנית הבנייה – הרחבת דירות "סביון"
·        הצעת ועדת מינויים לבחירת ועדות: איכות הסביבה, ביטחון, נציגים למזמו"ר.
 
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה בכל מספר משתתפים.
נשיאות האסיפה
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י יששכר ברמן
אחות תורנית: שלי ספיר – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תספורת
רויטל מכלוף סיימה את תפקידה כאחראית על המספרה ואת מקומה תתפוס סיגי גרינברגר.
תודה לרויטל ובהצלחה לסיגי.
עפרה פארן / של"ח
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מרפאה
ביום שני הקרוב ל' בסיוון 22.6.09 שעות הקבלה של הרופאה תהיינה 08.30 – 10.00
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
משפחת שפיר מזמינה אותנו לקונצרט
ביום חמישי הקרוב ג' בתמוז 25.6.09 יתקיים אצלנו קונצרט שירה ונגינה עם משפחת ליטקה – המחותנים של משפחת שפיר. הזמנה מצורפת לידיעון.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
סיור חיילים
שתוכנן להתקיים ביום רביעי הקרוב ב' בתמוז - נדחה בשלב זה. על מועד אחר נודיע בע"ה כשיהיה.
שולי
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תזכורת ממערכת תקציב אישי/מנגנון תכניות חסכון
עכשיו הזמן...
מי שמעוניין למשוך כסף מהחיסכון או להפקיד בו כסף, יפנה לדיויד בשבוע האחרון של הרבעון. הכסף ישוחרר או יופקד ביום הראשון של הרבעון הבא 1.7.09
פניות לדיויד בקופת בית בשעות הקבלה, או בכתב.
בעלי חשבונות קיימים יקבלו דיווח מצב החשבון נכון ל- 30.6.09
הנהלת החשבונות  
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מ ת ר ח ב י ם
ברכות חמות למועמדים החדשים: חן ויהונתן שרמן, ולחברים החדשים: חי יום-טוב ואסא ברוכי, חן ויאיר בר-נדר, יעל-יוליה ואיתי שהם. מאחלים לכם השתרשות טובה בביתנו-ביתכם.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הודעת העורכת
אני יוצאת לחופשה קצרה ואת הידיעון בשבוע הבא תפיק שורי אמיר. הכותבים מתבקשים להיות איתה בקשר.
ע ד נ ה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
  
במקום הטכס
השבוע היה אמור להתקיים טכס חנוכת תחנת הגנראטורים.
הטכס נדחה מסיבות שונות ובינתיים גבי מבקש לפרסם את מה שהתכוון לומר בטכס.
 
שלום וברוכים הבאים,
פינחס רוטנברג "חישמל" את ארץ ישראל. עולה חדש מרוסיה שאהבת הארץ ובנייתה היו בשבילו אתגר ואורח חיים
13 שנה נאבק רוטנברג ביריבים, באויבים ואף בידידים, עד שזכה להעביר בכבלים של מתחגבוה את זרם החשמל הרוטנברגי.  כשלב ביניים הוא הקים תחנות כוח שהיו מופעלות בדלק - בחיפה, בתל-אביבובטבריה; הוא התמודד עם המנהיגים הערבים שהכריזו מלחמה על "החשמל היהודי" ובערב שבועות תרצ"ב (יוני 1932) נחנך מפעל החשמל בנהריים.
אני עולה חדש מהונגריה ואת התחנה הפעלנו לקראת שבועות. חלום בניית הישוב היהודי מתממש כאן.  
הפרויקט של תחנת חירום שניתן להפעיל בהסדר השלה יזומה, לא היה משימה קלה בשבילנו כקיבוץ.
נכון שלא היינו צריכים להילחם ראש בראש עם הרשויות. מר שמעון סוסן, ראש המועצה האזורית שלנו, הבין את מטרותינו ועזר לפי יכולתו לקדם את הפרויקט. נציגי חברת החשמל ועובדיה נתנו סיוע במקצועיות ובאיכות גבוהה. כך לא נצטרך לחכות 13 שנה כדי להשלים את הפרויקט. אני שמח וגאה שהיה לי חלק בפרויקט ואני חושב שפינחס רוטנברג היה גאה בנו.
                                                                     תודה על ההזדמנות.
  
פינחס רוטנברג כתב כך:
"פילוג עמנו לכיתות, עדות ומפלגות, היה תמיד בעוכרינו. מלחמת אחיםהביאה אותנו לעברי פי פחת, אם לא תחדל - תחריבנו. לכן, בקשתי וצוואתי ליישוב ולנוערהגדל בתוכו לזכור תמיד, שלא יהודים של כיתה או מפלגה אחרת נרדפים ונדרסים, כי אם עםישראל בכללו. בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, אחים לצרה אנחנו. נבינה זאת ונהיה לאחיםלחיים, ליצירה, לפעולה ולבנין."
      גבריאל נאור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
AtarimTR