ידיעון 2629 פר' בלק

בס"ד י"א בתמוז תשס"ט
 
פרשת "בלק"
 
19.29
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.40
מנחה, קבלת שבת, ערבית
 
קידוש לכבוד חתן בר-המצווה
20.45
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.30 – 23.30
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
13.30
מנחה גדולה
 
 
17.00
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
 
17.15
שעור בדף יומי
 
 
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.33
ערבית, הבדלה
 
הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו.
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
  שחרית  א', ג', ד, ו'            06.00   
   שחרית ב' ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    20.00
   ערבית                           20.15 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
 
   כיתות א'-ג' -  שולי גל
   כיתות ד'-ו'  -   דקלה שניאור
           
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
21.15
אסיפת חברים
חדר האוכל
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לבגירים
מועדון
 
 
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
שטיבל
יום חמישי
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
  
 
כשהיינו ילדים לקחו אותנו בטיולית בין שדות ולולים אל הפעילול – פעילות בלול,
ומאז ועד היום נשאר לו השם (וגם השם הטוב...).
אחר-כך העבירו אותנו לחורשת האיקליפטוס שמזמן כבר שינתה את שמה...
והיום, בדילוג של יותר מעשר שנים, שוב במקום אחר -
ואנחנו כבר בעמדת המרכזות ואתנו צוות מקומי צעיר ורענן.
לכולנו זיכרונות יפים מהקיץ בקיבוץ ומתוכם ננסה להעביר את הפעילות בקיץ: בחיק הטבע, ביצירתיות ובכיף.
כבר זמן מה שאנו חיות את יולי-אוגוסט, בונות תכנית, מכינות את השטח, נפגשות עם הצוות.
ועכשיו, על קו הזינוק, נרגשות ומקוות שיעבור בשלום ובהנאה.
                                                                                  שיהיה לכולנו בהצלחה !
הדס וטל
 
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         הדים מאזכרת ח' בתמוז – נחמיה רפל
·         ייחודו של הקרב על בארות-יצחק –   
                           נחום ברוכי
·         הטון והמנגינה – נורית סוקו
·         שירת הלויים - משפחת שפיר
 
·         מכללת בארות-יצחק – אלי ברמן
·         קיץ משפחתי בבריכה – איריס נתנזון
·         מענף המזון – ורד
·         באגף הכלכלי – דוד פורת
·         לקראת אסיפה – הנשיאות
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
·         כלבו דף ולוחות זמנים
 
 
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
 
 
     נר זיכרון !
     מרים (שוורץ) פורת ז"ל – י"ד בתמוז תש"ל
     אהרן הלוי ז"ל – י"ז בתמוז תשמ"ו
  
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' משה בן מימון - הרמב"ם
הרמב"ם (1138-1204) הוא אחד מפוסקי ההלכה החשובים ביותר בכל הדורות, יחד עם היותו פילוסוף, רופא ומדען מן השורה הראשונה בעולם. את חיבורו הראשון המפורסם, הפירוש לכל המשנה, הוא התחיל לכתוב בהיותו בן עשרים ושלוש בלבד. הוא נולד בקורדובה שבספרד, אך נאלץ לברוח משם בשל רדיפות המוסלמים בהיותו בן עשר. תקופה מסוימת הוא חי בעיר פס שבמרוקו, אך גם שם לא הצליח לשהות תקופה ארוכה, ומשם נדד לארץ ישראל ולמצרים - שם חי את מרבית ימיו.
שנים רבות ניהל אחיו, דוד - שהיה סוחר והיה מפליג בעולם - את כל כספו, והרמב"ם ישב ועסק בתורה. אך כשטבעה ספינתו של אחיו ואחיו נספה, הרמב"ם נאלץ לפרנס את עצמו והוא הפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. הוא הפך להיות רופאו של הווזיר אל-אלפצ'ל, שהיה המשנה למלך, ומאוחר יותר אף לרופאו האישי של המלך צאלח א-דין ובנו.
במקביל לעבודתו הרפואית הנהיג הרמב"ם את יהודי קהיר, ואף שימש כתובת ליהודים ממקומות רבים בעולם, וביניהם קהילת יהודי תימן - אצלם שימש כפוסק הלכה יחיד. הרמב"ם נפטר במצרים, אך ביקש להיקבר בארץ ישראל ומקום קבורתו נמצא בטבריה.
חיבורו המונומנטלי - המשנה תורה (הי"ד החזקה) - הוא ספר ההלכה הראשון והיחיד עד היום(!) המקיף את כל ההלכות - גם הללו שאינן נוהגות היום, באופן שיטתי ומסודר.
בין ספריו הנוספים: מילות ההיגיון (פילוסופיה), מאמר העיבור (על עיבור השנה), פירוש למשנה, מורה נבוכים, איגרות רבות וספרי רפואה.
מפירושיו לפרשת השבוע:
הרמב"ם אמנם לא כתב פירוש על התורה, אך פירושים רבים על מלים ועניינים בתורה מצויים בספריו הרבים. בספרו 'מורה הנבוכים' (חלק ב פרק מב) כותב הרמב"ם שכל מפגש עם מלאך שנאמר בתנ"ך אינו אלא חזיון נבואי או חלום ולא התרחש במציאות. לפי דבריו, כל סיפור בלעם והאתון לא התרחש, אלא שזהו רק פירוט של מה שנאמר לפני כן בתורה, לאחר שבלילה השני שבאו אליו שליחי בלק אמר לו הקב"ה: "אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה".
דבריו אלו של הרמב"ם מיישבים תמיהות רבות שיש בסיפור בלעם והאתון:
א.      מדוע כועס הקב"ה על בלעם שהולך עם שרי בלק? הרי הוא התיר לו ללכת!
ב.      לאן נעלמו שרי מואב בכל הסיפור של בלעם והאתון?
ג.       לשם מה עשה הקב"ה נס כל-כך גדול? הרי האתון לא אמרה שום דבר חשוב!
ד.      מדוע בלעם אינו נרתע או מתפעל מעצם העובדה שהאתון מדברת?
ה.      בסופו של דבר אחרי המפגש עם המלאך, הוא אומר בדיוק מה שנאמר לפני כן!
ואולם, ע"פ דברי הרמב"ם כל הקושיות הללו מתיישבות, שהרי הנס מעולם לא נעשה, והיה רק חזיון של בלעם, שנועד לרמוז לו את העתיד לקרות לו כשינסה לקלל את ישראל.
 
הרב ירון
 
 
שיר שבת
"ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה;
ותרא האתון את מלאך ה' ותילחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויוסף להכותה"
 
שוט המכשף האכזר עוד מלקה
ואתון מייבבת - היא רואה, הוא לא רואה.
וכרמים כחומות ומשעול מתמשך
ורשע עוד מצליף וכוחו לא דועך.
 
ונלחצת אתון בעיקשות כדרכה,
ומזיק הוא רב מג - חבטה ומכה,
וניצב המלאך, מביט וממתין,
לבכייה של אתון - הכאת רגלים.
 
אז יגול שתום העין -את עינו הרואה
ויחסיר אז ליבו הקפוץ פעימה,
ולמול חרב חדה, כי שלופה לו ממול,
יתפתל, ימלל, יילל כחתול.
 
לא, המשך - זה בסדר! ילהג השרף,
בסרקזם קורץ לקוסם מרוכך;
די חנף, לך רכב, לקראת ההרים
ולשונך הטמאה תגלגל דיבורים.
 
אז נשמע הד מן ההר: למה ברכות
לעם לבדד תינתנה ר באיום חרבות;
הזו נטייה טבעית אותו לקלל?
אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל...
יהונתן שרמן
 
 
 
שירת הנוער
 
"שירת הנוער, שיר עתידנו, שיר התחדשות בנין ועליה..."
השיר שלצערי נשמט מסיום הערב לציון ח' בתמוז ממשיך להתנגן אצלי מאז.
שיר שלמרות שנכתב לפני כמה עשרות שנים (כמה?) עדיין אקטואלי...
רציתי להקדיש אותו -
לנוער ששר וקריין,  הקריא והגביר, יחד עם כל מי שהשתתף, הקשיב והפנים.
אין לי אלא לצטט את מי שכבר אמר ש"בלי עבר אין מחר".
שהרי -
"כל עוד הנוער לנו במולדת קום יקום חזון עם ישראל..."
                                                                                                   תודה ענקית לכולכם
מ י ל כ ה

 

 

יחודו של הקרב בבארות יצחק
בערב הזיכרון שהתקיים השבוע הבאתי כמה פרטים שהתגלו במהלך המחקר,
אולם מפאת קוצר הזמן לא נגעתי בנושא נוסף שגם חשיבותו לסיפור שלנו רבה.
ברשימה זו אציג את הסוגיה המעניינת, והיא שאלת מקומו של הקרב בבארות יצחק על רקע המערכה על הנגב, בהשוואה לקרבות על יישובים אחרים. הפרטים המלאים מתוארים בספר העומד לצאת לאור בע"ה בקרוב.
 
המהלכים העיקריים של הצבא המצרי:
בתחילת חודש מאי 1948 החלו הכוחות החצי סדירים, 'האחים המוסלמים', להיכנס ממצרים לארץ ישראל כחלוץ לפני הצבא המצרי הסדיר. הישוב היהודי הראשון בו נתקלו בדרכם היה כפר דרום המבודד. הם התקיפו אותו, אך נהדפו ונאלצו להסתפק בהידוק המצור סביב הנקודה, מצור שהתחיל חצי שנה קודם ונמשך עד פינוי היישוב בשמיני ביוני.
ביום 14 במאי החל הצבא המצרי להתקדם לאורך כביש החוף לעבר לב מדינת ישראל. גדוד מצרי אחד הסתער שוב על כפר דרום וגדוד שני תקף את נירים. שניהם נכשלו במשימותיהם. באותה עת עברו 'האחים המוסלמים' מזרחה ועלו בדרך ההר מבאר שבע לחברון והלאה לעבר ירושלים. הצבא המצרי הסדיר נכנס לעזה, קבע אותה כמרכזו הלוגיסטי והמשיך את דרכו צפונה לעבר יד מרדכי. הקרב על יד מרדכי נמשך חמישה ימים ובסופו ננטשה הנקודה והמצרים המשיכו למג'דל (אשקלון) ולאיסדוד (אשדוד), תוך שהניחו לישובים שבצדי ציר התקדמותם והסתפקו בריתוקם בהפגזות רצופות. ביום 29 במאי נעצר הצבא המצרי באיסדוד, לפני הגשר שפוצץ על ידי צה"ל ימים אחדים קודם, הוא גשר 'עד הלום'. בימים הבאים ביצעו כוחות צה"ל כמה התקפות כושלות על המצרים, שחדלו להתקדם ועברו למגננה והתבצרות, תוך הפניית כוחות לחיסול היישובים שנותרו בעורפם ואיימו לפגוע בציר התנועה היחידי עליו התבססו הפולשים.
בשני ביוני התקיפו המצרים את נגבה ואת בארות יצחק. שני היישובים שכנו על צירי הרוחב שחיברו את כביש החוף עם כביש גב ההר, בהם התקדמו המצרים בשני ראשים. שתי ההתקפות נהדפו; בבארות יצחק על ידי המגנים לבדם ובנגבה על ידי מגני היישוב ופלוגת הג'יפים של חטיבת הנגב, שהופיע בעורף המצרים ברגע המכריע.
אחרי חמישה ימים (7.6) הצליחו המצרים לכבוש את קיבוץ ניצנים ובכך השלימו את שליטתם לאורך כל הכביש ממצרים עד איסדוד, למעט כפר דרום אותה לא הצליחו לכבוש חרף מאמציהם הרבים.
ביום 11 ביוני הוכרזה הפוגה, שהייתה אמורה להקפיא את המצב בחזית, אולם שני הצדדים ניצלו את הרגיעה המוכרזת ושיפרו את היערכותם זה מול זה.
בשמיני ביולי התחדשו הקרבות. המצרים פתחו ראשונים, תוך הפרה של תנאי ההפוגה ובכך זכו ליתרון מסוים. המערכה העיקרית התנהלה על השליטה על הדרך לנגב, שהייתה חסומה עוד מאמצע מאי. צה"ל שאף לפרוץ אל הנגב, בעוד המצרים שאפו למנוע זאת על ידי התבצרות לאורך כביש מג'דל - בית ג'יברין – חברון, כביש שקישר בין שני צירי התקדמותם צפונה.
במסגרת מאמצים אלו תקפו המצרים את נגבה ביום 12 ביולי, אולם נהדפו מגדרות המשק, על ידי המגינים, חברי המשק שהיו מתוגברים בפלוגת חיילי גבעתי. שלושה ימים אחר כך, עשו המצרים מאמץ אחרון לבתר את הנגב הישראלי והפעם לאורך כביש עזה באר שבע. הנקודה שסיכנה את התחבורה בכביש זה הייתה בארות יצחק. ואכן, ביום 15 ביולי הותקפה בארות יצחק על ידי גדוד מצרי מוגבר בכוחות שריון, ארטילריה ומטוסים. חברי המשק הדפו את ההתקפה בסיוע תותחי צה"ל שנכנסו לפעולה ברגע המכריע.
 שלושה ימים אחרי הקרב בבארות יצחק הוכרזה ההפוגה השנייה. המצרים לא שבו יותר לתקוף וגבול המדינה נקבע בין בארות יצחק ובין עזה.
תבנית הלחימה המצרית.
עיון שיטתי באופן התנהלותו של הצבא המצרי מלמד על תבנית קרב שחזרה על עצמה פעם בפעם, וכללה סיורים מוקדמים ותצפיות, 'פטרול אלים' שהגיע למגע אש עם היישוב המותקף, אך נסוג לנוכח האש היעילה שהופעלה נגדו, ורק אחר כך באה התקפה עוצמתית, בה גילו היחידות דבקות במשימה ואף יוזמות מקומיות.
נירים: ההתקפה על נירים הייתה פגישה ראשונה של המצרים עם יישוב יהודי זעיר. היא החלה בהפגזה כבדה שגרמה להריסת הביצורים שהיו חפורים בקרקע החולית. אש המגינים בלמה את החיילים המתקדמים במרחק כמאתיים מטר מהגדרות ומשם החלה הנסיגה. הפצועים וההרוגים ביישוב נפגעו מהאש הארטילרית ומקריסת הביצורים. המצרים לא שבו יותר לתקוף את נירים שלא הפריעה להשגת משימותיהם בארץ.
יד מרדכי: התקפת היישוב הייתה בלתי נמנעת, שכן, שליטתו המוחלטת על ציר התנועה צפונה לא אפשרה למצרים לעקוף אותו. ההכנות לקרב החלו ביום 16.5, בסיורים ובתצפיות. ב- 19.5 החלה התקפה הראשונה שהסתיימה אחרי כיבוש מוצב החוץ, הפילבוקס. למחרת הוחלף הכוח התוקף ואז החלה התקפה יעילה ועקשנית שנבלמה על ידי המגינים. אחרי יומיים תגברו המצרים את כוחותיהם והסתערו שוב ושוב ונהדפו. בשלב זה החליט הפיקוד המצרי להעביר חלק מכוחותיו הנלחמים על יד מרדכי ל'כיבוש' מג'דל. הגם שבצה"ל לא ידעו על כך, מהלך זה אפשר למגיני הנקודה להתפנות לגברעם, ולמצרים להשתלט על יד מרדכי.
נגבה: נוהל קרב דומה התקיים גם בהתקפת נגבה בשני ביוני. כוח משולב רגלים ושריון התקדם בגזרה אחת, הגיע עד גדרות המשק ונבלם על ידי המגינים. אז הגיחה פלוגת הג'יפים שפעלה באזור במשימות אחרות, פתחה באש על המצרים המסתערים והביאה לנסיגתם. סיוע נוסף להדיפת ההתקפה ניתן על ידי תותח 25 ליטראות, שהופעל מכיוון כפר ורבורג. בהתקפה השנייה, ב- 12 ביולי, הפעילו המצרים תכנית מורכבת הרבה יותר: הם התקיפו בארבע גזרות וגם חסמו את דרכי הגישה מהן הייתה עלולה להגיע התערבות חיצונית (כבראשונה). ההתקפה נהדפה באש המגינים שהסתייעו בסוללת תותחים שהפגיזה את ריכוזי המצרים.
ניצנים: עקב תנאי השטח שספקו לתוקפים מסתור, לא היה ניתן לזהות את הכנות המצרים להתקפה וגם ההסתערות עצמה החלה מטווח קצר מאוד. עד מהרה התחולל הקרב בתוך חצר המשק והסתיים בכיבושו.
בארות יצחק: התנהלות הצבא המצרי מול בארות יצחק הייתה דומה לזו שבנגבה. התקפה הראשונה, בשני ביוני, הייתה, לדעת שמעון פורשר המא"ז, 'פטרול אלים'[1], בו התקדמו המצרים במבנה הסתערות בגזרה אחת ונבלמו באש המגינים בהגיעם לטווח מאתיים מטר מהנקודה. לאחר חודש, ב- 15 ביולי, שבו ותקפו בתכנית מורכבת הרבה יותר, בשלוש גזרות, עם סיוע מסיבי. ואמנם, בפעם הזאת הצליחו לחדור לתוך הנקודה ולפעול בתוכה בדבקות במשימתם, אלא שנחישות המגינים הייתה גדולה יותר והם הצליחו להשמיד את הכוח שחדר לבתיהם. מאוחר יותר, בסוף היום הופיעו תותחי צה"ל וריסקו את ההסתערות המצרית האחרונה מחוץ לגדר הנקודה.
 
 עיון מדוקדק באמור לעיל ובפרטים נוספים, מעלה כמה מסקנות:
·        בארבעת הישובים הותיקים - נגבה, ניצנים, בארות יצחק ויד מרדכי - היה מספר המגינים, אנשי המקום, דומה. גם גיל החברים היה דומה – חלקם בעלי משפחות, גילאי 38 ומטה.
·        גודל הכוח התוקף והרכבו היה דומה בכול ההתקפות (גדוד רגלי מוגבר בסיוע שריון, תותחים ומטוסים).
·        ההבדל הבולט בין מצבה של בארות יצחק לאחרות היה בהעדר תגבורת של לוחמי עמדות. בעוד שבעמדות נגבה ישבה לצד חברי המשק פלוגת גבעתי, בניצנים נמצאו שתי מחלקות גבעתי וביד מרדכי מחלקת פלמ"ח - בבארות יצחק נמצאו, מלבד חברי המשק, ארבעה פלמ"חניקים תצפיתנים.
נחום
 
 
 
הטון שעושה את המנגינה
אני מבקשת להתייחס לדברי הצעירים "חברה שחיה את ח' בתמוז כאילו היה זה אתמול, אבל טומנת את ראשה בחול בכל הנוגע לעתיד" (מתוך מכתב ההבהרה).
הורי, יוס'ק וזלמה וינד ז"ל, מבוני וותיקי בארות-יצחק, שרדו את הקרב בח' בתמוז, ומתוך השבר והחורבן היו פניהם ופני שאר חבריהם לעתיד קדימה.
הם האמינו בדרך ובנו מחדש קיבוץ (כן, עדיין קיבוץ), את הבית שלי ושל ילדיי. קיבוץ שיש לי גאווה בו. קיבוץ בו גדלו דורות של ילדים לתפארת המקום ומדינה ישראל.
"באר חפרוה שרים – כרוה נדיבי עם" (מתוך פרשת חקת).
עוד כתבתם לנו: "קל להתעסק בניסוחים" – ואתם גלשתם, נסחפתם במנגינה צורמת.
כתבתם לנו שנסלח. גם חכמינו אמרו "אין שופטים אדם בצערו". כלומר, אנחנו הפכנו לשופטים ואתם השפוטים? איך התגלגל הכדור חזרה אלינו?
חכמינו הוסיפו ואמרו "החיים והמוות ביד הלשון" (= כתיבה).
רבי נחמן מברסלב אמר: "צריך להמתיק את הכעס".
 
ובין מכתב למכתב הבהרה, לתגובה ועוד תגובה, תפתחו את העיניים, תסתכלו סביב. הראיתם איזה יופי?
עץ הברכיכטון פורח בכל הדרו ליד הבית של לאה ברמן. רוצו לראות לפני שתעלם הפריחה המרהיבה.
השמעתם איזה יופי? ערב שירי נשמה, שירת הלויים לבית משפחת ליטקה. מנגינות שיוצאות מהלב וחודרות ללב, בשילוב נגינה וקולות חמים. היה פשוט כיף להאזין. תרבות למהדרין !!
ובגן חרוב שרו לעולם, חגיגה בזמר ובצליל, באווירה חמה ועליזה בסיומה של עוד שנה.
ולכל בית בארות-יצחק "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".
בת משק לתמיד
נורית סוקו.
 
 
 
"שירת הלויים"
 
כפי שנאמר: "אין הנחתום מעיד על עיסתו" ובכל זאת - שמחנו לשמוע מכל מי שנכח עד כמה נהנה מהמופע.
ואנחנו רצינו להודות לקהל ובעיקר (בלי להזכיר שמות) לאלו שעזרו לנו בהרמת המופע, בסידור חדר האוכל לפני ואחרי, בהקמת הבמה ובהכנת הכיבוד.   שנזכה ליהנות ביחד מעוד אירועים ומופעים מעין אלו.
 
ועוד תודה גדולה לצוות ח' בתמוז. על הכנת התערוכה בחדר האוכל ובבית שפירא, הערב שהיה ערוך בטעם וגרם להתרגשות, דבריו של נחמיה בלימוד המשניות, ההקראות, תמונות החברים שחלפו לנגד עינינו, הנגינה והשירה ובעיקר שירת הילדים ועד למחקרו המעניין של נחום.
                                                                                            יישר כוח!
מיכל ואליעזר
 
 
 
 
 
השפן של אנרג'ייזר ממשיך לרוץ
יש כמה דברים שתמיד קורים, תמיד קרו ותמיד יקרו.
בקיץ יהיה חם ולח ודביק ובלתי נסבל.
ביום שישי יהיו אטריות אדומות, ובתחילת הקיץ תהיה מסיבת סיום לבוגרי גן "חרוב".
גן אמרתי? מכללה !
כהורים לחמישה ילדים שסיימו את המכללה של רותי ושכבר ילדיהם סיימוה, זו הרגשה נפלאה לחוש את מחזוריות החיים הזו. תסלחו לי על ההתפייטות אבל זה באמת מרגש.
כל מסיבה כזו היא הפקה מורכבת ועשירה בתכנים, במראות, בצלילים, בתנועה ובערכים.
באיזה גן בישראל, ואולי בעולם, מקבלים הבוגרים מנה כה גדושה של יראת שמים וחינוך למצוות, של אהבת האדם, החי, הצומח וארץ ישראל, ומוסיקה וציור ותנועה, והיא משקפת עשייה עצומה של יותר משנות דור ?
כל מי שהתמזל מזלו להיות במסיבת הסיום של גן חרוב יודע על מה מדובר.
אחראיות לכך הן החברות בצוות ובראשן הגננת שאי אפשר אלא לכנותה בשם "המיתולוגית": רותי אלידע, ראש המכללה לחיים שלנו. המשיכי לרוץ ולחנך את ילדינו, נכדינו ואינשאללה גם את נינינו...
                                                                                        מתפעל כל פעם מחדש,
אלי ברמן
 
 
לכבוד הקיץ שהגיע שמנו פעמינו אל הבריכה הפרטית שלנו ופגשנו שם את המשפחות הרבות שמגיעות עמוסות בילדים וסלים בימי שלישי לפנות לשעה משפחתית של כיף וביחד.
 
 
שמוליק בשם משפחת ברוכי:
מוזמנים: בד"כ משפחה גרעינית. לפעמים מצטרפים סבא וסבתא, דודות ודודים (כולל הרזניקים לפעמים).
מה אוכלים: בד"כ פנקייקים או ופל בלגי, סלט, אבטיח וגבינות – דברים פשוטים.
מי מכין: אני יכול להגיד מי לא! – אני.  דינה מכינה.
גיבוש משפחתי: באמצע השבוע זהו הזמן היחידי שאפשר להיות בבריכה. הילדים לא מוותרים וממשיכים לארוחת ערב ומקלחות. זה הפך למשהו קבוע.
 
ענבל בשם משפחת ישראלי:
קודם כל יש ריב על השולחן. (עירית, נא לקנות עוד שולחנות...)
מוזמנים: בינתיים רק משפחה גרעינית. לפעמים סבתא שרה מחליטה אם לבוא לפי המנה שאוכלים. לפעמים דודים ודודות.
מה אוכלים: אם יש מספיק זמן וכוח – פנקייק. אם לא – ביצים ותפוחי אדמה. לפעמים טוסטים.
מי מכין: אני – לצערי...
גיבוש משפחתי: השעתיים האלו הן אחל'ה של דבר, רק היינו שמחים אם זה היה מ- 16:00 ולא מ- 18:00, ואז אביעד היה מכין את האוכל.... ( אם מוכרחים אז נתפשר על 17:00....)
 
יואב בשם משפחת הלר:
מוזמנים: כולם. כל המשפחה. לא מזמינים מישהו באופן מיוחד. בעיקר הנכדים מגיעים.
מה אוכלים: אבטיח, סלט, טוסטים ופנקייקים.
מי מכין: יעל. רק יעל. אם זה היה תלוי בי, לא היו אוכלים כלום.
גיבוש משפחתי: לוקה בחסר. אין תאום ציפיות: סבתא בעד להאכיל את כולם כמה שיותר ובכוח, ואני כמה שפחות...
 
 
 
 
אביגיל בשם משפחת צוויג:
מוזמנים: בדרך כלל משפחה גרעינית בלבד.
מה אוכלים: מלוואח, גבינה צהובה, אבטיח, פתיתים.
מי מכין: אביגיל.
גיבוש משפחתי: הילדים מחכים לזה. זוהי שעת משפחה להפגת מתחים והוצאת אנרגיות ואז חוזרים הביתה עייפים אך מרוצים.
 
משפחת נתנזון:
מוזמנים: כל המשפחה כולל דודים ובני דודים על משפחותיהם...
מה אוכלים: מנסים לגוון כל שבוע – פיצה, פתיתים, לחם מטוגן, נקניקיות בלחמניות, ירקות וממרחים שונים.
מי מכין: איריס ואחד הסו-שפים שלה עוזר.... (חיתוך, שטיפת כלים, תיבול, ערבוב וכו')
גיבוש משפחתי: זוהי שעה של כיף ביחד. לפעמים נפגשים אחרי הרבה זמן עם בני הדודים וזה הזמן להשלים פערים...
  
 
 
 
ליניב-רחמים מכלוף בר-המצווה
להורים רויטל ומאיר מכלוף
לסבתא וסבא אסתר וחיים תמים
ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
דרך מצוותיך ארוץ כי תרחיב לבי
 
 
  
 
בקיבוץ הדתי
 
קהילה לנשים בעלות צרכים מיוחדים תוקם בקיבוץ מירב
 
לרגל שנת ה- 25 לקיבוץ מירב, החליטו חברי הקהילה כי ברצונם, ביכולתם ומחובתם להוסיף ולתרום מכוחם למען החברה בישראל. לאחר בחינת הצרכים והיכולות, החליטו החברים להקים בנוסף ל"בית הילד" הנמצא בקיבוץ גם "בית לנשים בעלות צרכים מיוחדים".
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, אמר שהחלטת חברי מירב היא עליית מדרגה בתרומתם לחברה בישראל, המשתלבת היטב במערכת הענפה של פעילות תנועת הקיבוץ הדתי מחוץ לחצר הקיבוץ. כל אחד מקיבוצי התנועה לקח על עצמו משימה: אולפן גיור או אולפן עברית; בית חם לחיילים בודדים או קליטת גרעין צבר; קייטנות לילדי איל"ן או שנת שירות בעיירות פיתוח; בית ראשון במולדת או אירוח תלמידי חו"ל בחופשות מלימודים – מיגוון רחב של פעולות שתקצר היריעה מלמנותן. כל זה בנוסף למוסדות לימוד תורניים הפתוחים למבוגרים דתיים וחילוניים, לשיעורים שבועיים או לתקופות לימוד ארוכות, העונים על צימאון עצום בחברה הישראלית.
אנשי מירב מצאו כי בציבור הדתי–לאומי חסרה כיום מסגרת של "בית לחיים" עבור בוגרים בעלי צרכים מיוחדים. ישנו צורך אמיתי של משפחות במציאת פתרון הולם ואיכותי עבור ילדיהם שמעל גיל 21. משפחות רבות בציבור הציוני-דתי מחפשות עבור ילדיהם הבוגרים קהילה בעלת אופי וצביון התואם את אורח החיים בבית, הן מהבחינה ההתיישבותית והן מהבחינה הדתית.
אוכלוסיית היעד של "בית בגלבוע" היא נשים מרקע דתי-מסורתי, בגילאי 21-30, בעלות עצמאות בתפקודי יומיום וביכולת יצרנית, המסוגלות לחיות בקהילה, וללא בעיות אלימות, מין והתנהגות. מדובר על אוכלוסיית "אגף השיקום", הכוללת בתוכה מגוון רחב של אנשים בעלי מוגבלויות שונות:
נכות פיסית משולבת בקשיים שכליים ורגשיים, ליקויי ראיה, ליקויי שמיעה, ליקויי שפה, עיכוב התפתחותי, ליקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז, תסמונות נוירו-אורגניות, הפרעות רגשיות נפשיות.
המסגרת תכלול:
n      אורח חיים משותף תוך דגש על עצמאות בכישורי החיים, אחריות וערבות הדדית.
n      עבודה כערך ולא כאמצעי השתכרות. שילוב בענפי הקיבוץ או סדנא עצמאית.
n      שעות פנאי עם תוכן (חוגים, שיחה, טיול, כישורי חיים).
n      לימודים מקדמים - תיאורטיים ומעשיים - לרכישת מקצוע ולהרחבת אופקים.
n      פעילויות עם דגש על חיזוק הקשרים החברתיים.
n      השתלבות חברתית בקהילה המורחבת.
n      טיפולים - ריפוי בעיסוק, בעלי חיים, אומנות, דרמה, פסיכולוגי, משפחתי.
 
"הבית" הממוקם בתוך הקיבוץ, בשכונת מגורים בה מתגוררות משפחות צעירות, מנוהל ע"י אלעד בלוך ואביטל הכרמי, טל: 052-8699412.
 
 
 
 
"גרעין נדב" של הקיבוץ הדתי סיים שנת שרות ראשונה בשדרות
במעמד סגן שר הביטחון ח"כ מתן וילנאי, נציגים ממשרד החינוך, מזכ"לי תנועות הנוער וכמאתיים צעירים וצעירות, שייצגו כאלפיים וחמש מאות מתנדבי שנת השרות, נערך במשרד הביטחון טכס הוקרה למתנדבי שנת השרות.
במהלך הטכס הקריאו נציגים מתנועות הנוער השונות קטעים קצרים על העשייה המיוחדת שלהם. את הקיבוץ הדתי ובני עקיבא ייצג יהודה מדר ממושב מחולה, חבר "גרעין נדב" שבשדרות, שתיאר את פעילות גרעיני הקיבוץ הדתי ובתוכם הגרעין בשדרות. בין השאר אמר יהודה: "גרעין נדב הוא גרעין חדש, והוא הראשון מטעם הקיבוץ הדתי שפועל בשדרות. הגרעין נקרא על שם רס"ן נדב מילוא ז"ל מקיבוץ שדה אליהו, אשר נהרג בפעילות מבצעית בלבנון, והיווה עבורנו דמות מופתית בחייו ובמותו ... הסיבה העיקרית שבגללה החלטנו להגיע לשדרות היא המצב הביטחוני. הרגשנו צורך להזדהות עם תושבי העיר ולתת להם הרגשה שאנו איתם, שאזרחי המדינה לא שכחו אותם. הגענו כדי לחזק אותם ולתת להם תחושה של אחדות והזדהות. באמצע כתה י"ב, בזמן שהיינו צריכים להחליט מה עושים בשנה הבאה, הופצצה שדרות חדשות לבקרים. הייתה לנו תחושה של חובה מוסרית לעשות משהו. היה קשה לראות את המצב ולהישאר אדישים לו. לא באנו כדי להציל את העולם ולהפסיק את הקסאמים, הגענו כדי לעשות ככל שביכולתנו לעזור לתושבי העיר לחיות חיים שגרתיים."
בסיום הטכס חולקו תעודות הוקרה למתנדבים, ומתן וילנאי ברך את המתנדבים באומרו: "אתם הסיירת שמובילה את הזכות לפני שרות החובה. יש הרבה אנשים שמדברים על מה שצריך לעשות, ואתם עושים במקום לדבר. השנה שסיימתם היא התחלה נפלאה לעשייה החברתית שלכם בהמשך הדרך בצבא ובשרות הלאומי. אתם 'הנשק הסודי' של צה"ל והחברה הישראלית."
וילנאי סיים בהבעת תקווה שמספר המתנדבים ילך ויגדל, וברוח זו פועלת מזכירות הקבה"ד בקרב הנוער הנפלא של תנועת בני עקיבא.
מזכירות הקיבוץ הדתי
 
בענף המזון
עם בוא החופשה הגדולה – תזכורת מהענף!
מיד עם בוא החופשה מרגישים בחדר האוכל את אווירת הקיץ. לכן להלן מספר הבהרות:
\
·        ארוחת הבוקר מוגשת עד השעה 9.00. ארוחת הצהריים מוגשת עד השעה 14.00
·        מארחים מתבקשים ללוות את אורחיהם לארוחות או להודיע לעובדות חדר האוכל שיש להם אורחים, וזאת כדי למנוע אי-נעימויות.
·        נזכיר לכולם שאין להיכנס לחדר האוכל בחולצות ללא שרוולים וברגליים יחפות !
 
ועוד עניין !
הלחם נמצא בארון הלחם וניתן לקחת מתי שרוצים וכמה שרוצים, אך בבקשה עזרו לנו לא להשליך לחם לחיות או ח"ו לפח.
אם פרסתם לחם ואינכם לוקחים את כל הכיכר, שימו את יתרת הפרוסות בשקית ניילון כדי שהבאים אחריכם יוכלו ליהנות מהלחם שפרסתם.
                                                                                       בברכת קיץ נעים,
ענף המזון
 
באגף הכלכלי
השקעות יצרניות 2009
כזכור אישרנו באסיפה את מסגרת התקציב להשקעות יצרניות בשנת 2009, בסך 800,000 ₪.
לאחר קבלת התוצאות הכלכליות של הרבעון הראשון של השנה קיימנו דיון בפרטים של ההשקעות השונות ואישרנו השקעות בענף הרפת, בחשמליה ובביטחון. סה"כ אושרו השקעות בסך 484,000 ₪.
פירוט ההשקעות שיאושרו במזכירות יגיע לאסיפה לדיון ולהחלטה.
תקציבי פיתוח
המועצה האזורית הקציבה השנה לבארות-יצחק סך 500,000 ₪.
התקיימה פגישה של נציגי המזכירות עם ראש המועצה כדי ללבן ולברר אילו השקעות מתאימות להגדרה של תקציבי פיתוח.
המזכירות מינתה צוות מתוכה (דוד פורת, שלמה פורשר ולאה ריידר) ויחד עם מאיר פרידמן (רכז הבנייה) הכנו את פרטי ההצעה שתובא – לאחר אישורה במזכירות – לדיון והחלטה באסיפה הקרובה.
ההצעה כוללת השקעות בכבישים, שבילי בטון, בטיחות, תאורת חוץ, שיפוץ ובינוי במבני הציבור שלנו: בית הכנסת, חדר האוכל, בית שפירא, אולם הספורט ובית צוותא.
ההצעה כוללת ביצוע שלב א', בחינה ובדיקה של ביצוע לפי תקציב והשארת מספר נושאים לשלב ב'. זאת על מנת לעמוד בתקציב העומד לרשותנו.
                                                                                                שבת שלום,
דוד פורת
 
 
אסיפת חברים
תתקיים בע"ה ביום ראשון הקרוב, י"ג בתמוז 5.7.09 בשעה 21.15 בחדר האוכל
סדר היום:
1.      שונות
2.      אישור תקציבי פיתוח
3.      אישור תכנית השקעות יצרניות
4.      הצעת צוות מינויים לרכז מש"א – דיון והעברה לקלפי.
                                  מועמדים: שולי גל ובנג'ו ברמן
נשיאות האסיפה
 
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה.

 

יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה מה כל-כך תמוה בפרשת פרה אדומה. ראינו כי חז"ל מייחסים למצוה זו - יותר מאשר לשאר המצוות - את הביטוי 'חוק', והסיבה לכך אינה רק בגלל שאיננו מבינים את טעמי המצוה (שהרי ישנן עוד הרבה מצוות כאלה), אלא בעיקר בגלל הסתירה הפנימית שבמצוה - שמי החטאת מטהרים את הטמאים אך מטמאים את הטהורים.

שינוי מהותי נוסף שיש בפרה האדומה הוא התערובת שבין כפרה לבין טהרה. ראינו כי ישנן שתי מערכות מקבילות ביהדות: מערכת אחת של טומאה-טהרה, ומערכת שניה של קדש-חול. המצב הטבעי של כל דבר בעולם הוא חולין טהורים. מעשי האדם יכולים לטמא, אך גם יכולים לקדש. כדי להחזיר דבר שנטמא לטהרתו צריך להחזיר אותו אל הטבע: זהו הרעיון של מקוה, וזהו הרעיון של שילוח הציפור של המצורע בחזרה לשדה. לעומת זאת כדי להחזיר משהו שהתחלל לקדושתו אין זה מספיק להחזירו לטבע, שהרי מצבו הטבעי הראשוני היה חולין. לצורך כך באים מעשי הקרבנות, שמטרתם לקרב את האדם אל הבורא. הדבר החריג בפרה האדומה הוא שיש כאן תהליך שדומה מאוד לקרבנות, אך נועד לטהר. באופן הפוך - שילוח השעיר לעזאזל הוא מעשה שדומה מאוד להחזרה אל הטבע, אך מטרתו לכפר.
ההסבר לכך הוא שהפרה האדומה מטהרת דוקא מטומאת מת, שיש בה גם אלמנט של חטא, שהרי אילולא החטא האדם לא היה נטמא במותו, והשעיר לעזאזל יש בו גם אלמנט של טהרה, כפי שכתוב: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם".
 
השיעור השני היה מפי נדב ברמן, מוסמך החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית,מחנך ומורה למחשבת ישראלבתיכון "בית חינוך" בירושלים. מתוך לימוד פרשת פרה אדומה והתנאים הריאליים למציאתה הודגשו ההבדלים בין פשט התורה ובין המציאות ההלכתית בפרשנות חז"ל. הבננו שמציאת פרה אדומה לפי כל הכללים הנוקשים היא מאוד נדירה. מכאן יצאנו לשאלה: האם המעשה הדתי הוא רק מתכון מדויק או שיש לו ערך גם בפני עצמו. ראינו שישנה מגמה כללית שונה בין בית שמאי ותלמידיו, אשר ממשיכים את האידיאל מתקופת בית המקדש, לבין בית הלל שמבינים את הצורך ההכרחי בפשרות כדי לקיים חיים נורמאליים בתקופה שלאחר החורבן. ראינו מספר הופעות של הביטוי: "אם כן אין לדבר סוף" כביטוי לתפיסה המתנגדת להביא את המעשה הדתי לאבסורדיות, ושמענו על ההכרח בגמישות בהלכה מתוך הבנה כי לעשייה אין ערך בפני עצמה אלא רק בחיבור לקב"ה.
 
 
בשבוע הבא: יקי גנץ, מדריך משלחות בסיורים בפולין
בנושא: לכל מספר יש שם
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אבי צוייג
אחות תורנית: אריאלה פלדמן – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
יישר כח !
המון תודה לשורי אמיר שבהעדרי הפיקה את הידיעון האחרון בצורה יוצאת מן הכלל – עשיר בתוכן ובצורה.
תזכי למצוות !        את השער לידיעון האחרון הכין יפת שדיאל – תודה רבה !
ע ד נ ה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שיר לעולם
שרו השבוע ילדי גן חרוב במסיבת הסיום המקסימה שהוקדשה לנושא איכות הסביבה. 
רשמים – במקום אחר בגיליון זה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חופשה פוריה ונעימה
לכל ילדינו שסיימו השבוע את שנת הלימודים וגם לאלה שהתחילו את חופשתם כבר לפני שבועיים.
מאחלים שיהיה לכולכם קיץ נעים ובריא !
הפעילול יפתח את שעריו בע"ה ביום ראשון הקרוב, ועל כך במדור "פתחון פה".
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מה נשמע באוכלוסיית הזמניים
ברוך הבא ! חייל בודד חדש ושמו ישראל רוטנר. הוא משרת במסגרת ההסדר, ביחידת "כפיר" שבגדוד "שמשון". ישראל מאומץ אצל משפחת יעקובי, מתגורר כרגע באזור האולפן ובהמשך יעבור אי"ה למגורים עם חיילינו.
הגיעו ועוד יגיעו – קומץ של מתנדבים. אין תכנית ברורה להמשך. יש הצעות, פניות ורעיונות שנבדקים לקראת השנה הבאה. נכון לעכשיו המגורים של האולפן הם לטובת המתנדבים, לאירוח קבוצות מיוחדות, לאירוח בכלל כאשר אין מספיק חדרי אירוח רגילים (בחדרי האולפן אין מיזוג וזה קשה בקיץ), ואחרונים חביבים: חיילים בודדים שאנחנו מעדיפים לשכן בשכונת החיילים שלנו כדי שיהיו חלק מהחברה שלנו.
אסתר פורשר
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לסבתא רבתה שרה כרמי
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת הנין
נכד לחנה ואילן כרמי
בן ליאיר ושמרית כרמי
טוב ינחיל בני בנים
  


AtarimTR