ידיעון 2631 פר' מטות מסעי

בס"ד כ"ה בתמוז תשס"ט
 
פרשת "מטות-מסעי"
 
19.25
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.35
מנחה, קבלת שבת, ערבית
        
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.45
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
21.45
 "שלום זכר" לכבוד
הרך הנולד לבית שטרן
בבית ריקי ויוסי שטרן
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
 
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.30 – 23.30
17.30
נשים אומרות תהילים – בבית לאה פ'
18.00
שעור לנשים בפרקי אבות - במועדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.28
ערבית, הבדלה
 
הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו.
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
  שחרית  א', ג', ד, ו'            06.00   
   שחרית ב' ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    20.00
   ערבית                          20.15 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
 
   כיתות א'-ג' -  קטי לוי
   כיתות ד'-ו'  -   שורי אמיר
           
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לבגירים
מועדון
 
20.30
במטבח של פריימן – סרט ודיון
מועדון
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום חמישי
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
הקיבוץ הדתי בנה עצמו אחרת מבחינה טקסית והלכתית. הוא הרי לא קיבל את המהפכה כשורש קיומי, גם לא את הנתק המתחייב ממנה. הוא ראה את עצמו כבן מסורת המממש אותה טוב יותר, מחויב לה בתנאים חדשים ובתנאי עוני והסתפקות במועט. מחויבותו המוחלטת של הקיבוץ הדתי להלכה כהתגלות שתוקפה נצחי ולאפשרות לפרש אותה במסורת ההלכה לא הייתה יכולה לסתור את הכרת הדור במחויבותו החדשה ובאתגריו המהפכניים.
פרשת הדרכים של הקיבוץ הדתי התגלתה בעניין החתונה. אקט האירוסין והקידושין מתבצע באמצעות החלה של עיקרון הקניין הפרטי. הסמל לכך הוא טבעת הזהב. אולם בקיבוץ בוטל הקניין הפרטי, אז מה יעשו עם הטבעת?
שני פיתרונות ניתנו לבעיה בשני קיבוצים דתיים. בקיבוץ הראשון החליטו להתרים את התכשיטים שהביאו החברים מהבית, להתיך אותם לעשיית טבעות זהב לקידושין. בכך בא לידי ביטוי הקשר בין המשפחה לבין החברה הקיבוצית.
בקיבוץ השני החליט הקיבוץ להחתים כל חבר מחבריו על שחרור מרצון של בעלותו על הטבעת, מלבד החתן. כך נשארת הטבעת קניינו של החתן.
כך מתאפשרת אותה הלכה שמקדשת את החתונה של בני הזוג אך באותו זמן עצמו מקדשת את הקשרים בין בני הזוג לחברה הקיבוצית.
הביאה לידיעון: חי ברוכי           
מתוך ספרו של מוקי צור "כרעה ברוח"
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         בקיבוץ הדתי – מן העיתונות, מזכירות הקיבוץ הדתי, נופש לחברי הקיבוץ הדתי
·         כנס עשור ל"קולך" – עדנה
·         תרבותנו – רבין יעקבס
·         מזכירות חדשה – הצבעה – צוות מינויים
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
·         קייטנת איל"ן – ענבל ישראלי
·         במרפאה - לוח זמנים
·         "חלונות 2009" – יפת שדיאל, לאה ברמן
·         איכות הסביבה – צוות איכס"ה
                                        כלבו דף ולוחות זמנים          
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
שבעים פנים לתורה
נחמה ליבוביץ
נחמה ליבוביץ (1905-1997) נולדה בריגה בירת לטביה, אך בגיל 14 עברה לברלין, שם קיבלה את מירב השכלתה האקדמית. עוד בהיותה בגרמניה החלה ללמד תנ"ך בשפה העברית - דבר שהיווה חידוש גדול לכשעצמו, מעבר לעובדה שמעטים היו הנשים שהעמיקו בלימוד התורה בשנים ההם. בשנת 1930 היא עלתה לישראל עם בעלה ולימדה בסמינר המזרחי, באוניברסיטת תל-אביב ובמקומות שונים. כמו כן היא גם היתה נוסעת בכל רחבי הארץ ונותנת הרצאות לציבור הרחב. הפרויקט הגדול ביותר שלה היו הגליונות שבהם היתה שואלת שאלות על פרשת השבוע, מקבלת תשובות מכל רחבי הארץ, ומגיבה לתשובות אלו בכתב. מאוחר יותר השתכללו הגליונות, והם כללו גם ציטוטים מדברי פרשנים רבים ומגוונים. לימים נערכו חלק מהגליונות הללו בחמשה כרכים. בשנת תשט"ז זכתה בפרס ישראל לחינוך. נחמה לא זכתה להעמיד צאצאים, אך תלמידיה פזורים בכל רחבי הארץ, וכולם מכנים אותה עד היום בשם 'מורתנו'.
 
מפירושיה לפרשת השבוע:
אחת השיטות המתודולוגיות הנפוצות בעיונים של נחמה ליבוביץ היא ההשוואה. בפרשתנו היא עורכת השוואה בין מה שאמרו בני גד ובני ראובן בפעם השניה, לבין מה שאומר להם משה, וממחישה את ההבדלים:
 
וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ:
וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ:
לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ:
כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה כִּי בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה
 
 
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה:
וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי ה' עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו:
וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה':
וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם:
בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ:
כותבת נחמה:
כל התהום המפרידה בין שתי השקפות נפערת כאן.
על פי הבנתם: הסכם בינם לבין השבטים: תמורת נחלתם בעבר הירדן ילכו חלוצים לפני בני ישראל, יביאו אותם למקומם וינחילום את ארצם.                            
על פי תפישתו: התחייבות לה' יוצרם קונה הכל, אשר הוא לבדו מגרש אויבים ומנחיל נחלות.
ועוד על פרט קטן מעמידנו רש"י על פי חז"ל, ואולם הוא פרט המאפיין את הכלל: הם הקדימו צאנם לטפם, ומשה מעמידם על טעותם. אולם אין משה רבינו מעמידם על תפישתם המוטעית תוך ויכוח ודברי תוכחה, אלא רק בחוזרו על דבריהם בניסוחו הוא וכאומר: הלוא זה הוא אשר רציתם לאומרו וזו הייתה כוונתכם.
הרב ירון
  
שיר שבת
 
 
"ויבואו בני גד ובני ראובן...; ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה אל תעבירנו את הירדן; ויאמר... האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה; ...ויגשו אליו ויאמרו...; ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאונום אל מקומם...; לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו"
 
על סיפה של הארץ וצליחת הירדן - רעיון של יישוב צץ, מתרקם;
עולה כפורח בין ראובן ובין גד - בואו נתנחל בחבל גלעד.
מה למקננו כי רב, ישיח האח - נעצורה, נשבה בגדת המזרח;
מקום של מרעה יש בארץ יעזר - שימשיכו היתר, אנו נישאר...
 
יתמה, כשמוע מנהיג זהו העסק - רעיון החריש עוד קודם הנשק,
הלזאת תקראו ערכים שיתופיים - ההם נלחמים ואתם פה רועים?!
אז ייאותו, יבהירו: ניאבק ראשונה, עדי נחלה גם לשאר הקבוצה;
טפנו ישבו בערי המבצר, עד לכלל הקהל אדמה תשוחרר.
 
ולימים, בצבא מדינת ישראל - נבוכים על עצמיו נעמוד, נסתכל;
איך רק חלק קטן נושא את הנטל - של סדיר, מילואים וקרבן שדה הקטל,
מול רוב המבכר על משימתיות - הישגים אישיים; התעשרות, השתמטות
ופסגה של פליאה עלי עדה חרדה; שתחכומה-אומנותה ובשמה של תורה...
יהונתן שרמן
 
 
 
 
לשולמית-מלכה ואופיר גריידי
לסבתא וסבתא ריקי ויוסי שטרן
ולכל המשפחה
מ ז ל   ט ו ב
בהולדת הבן הבכור – הנכד
תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בזמנו
ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים
 
 
חדש על המדף
 
המעבר לשימוש במחשב בספריה מתקדם יפה הודות לעזרתה של ליאור פורשר.
זה פרויקט שאורך הרבה זמן, אבל אני רואה כבר עכשיו את היתרון של המחשב מול השימוש בכרטיסים.
יש הרבה ספרים חדשים, בעיקר מהמבצעים לכבוד שבוע הספר ומבני עטרות. להלן רשימה של חלק מהם.
 
למבוגרים
אל ארץ הגומא - אהרון אפלפלד.
אות מאבשלום - מקמל-עתיר, נאוה. רומן מבוסס על חייו של אבשלום פיינברג
אהבת הטמפלר מעמק רפאים - שמרון, גד. סיפור אהבה בין יהודיה וטמפלר מהמושבה הגרמנית
                                                       בירושלים של שנות ה-30 וה-40 של המאה שעברה.
אנשי הספר - ג'רלדין ברוקס. מבוסס על הסיפור האמיתי של הגדת סרייבו.
מובי דיק - הרמן מלוויל. מהדורה חדשה של ספר קלאסי.
 1984 - ג'ורג' אורוול. מהדורה חדשה של ספר קלאסי.
אנדר בגלות- אורסון סקוט קארד. המשך ישיר של "משחק של אנדר".
נעלי סוכרייה - ג'ואן האריס. מבוסס על "הדמויות משוקולד" שכתבה הסופרת.
זאבים בשלג - אורלי קראוס- ויינר.
קר כקרח - דיוויד באלדאצ'י. מתח.
ברידה - פאולו קואלו
בית בחצי הדרך - קתרין נואל.
אנקת גבהים - אמילי ברונטה. מהדורה חדשה של סיפור האהבה הקלאסי.
הבגידה - ג'ון לסקואה. רומן מתה.
 
לילדים ולנוער
גלי לומדת לחסוך - סמדר שיר.
ילדי איינשטיין: 1001 דברים חשובים על הכל שכולם צריכים לדעת.
מולד הירח - סטפני מאייר. ספר שני בסדרת "דמדומים".
פרסי ג'קסון וקללת הטיטיאן (3) - ריק ריירדן.
הנערה מכנרת - משה גרנות. סיפורה של נעמי שמר.
עץ הסיפורים - יו לופטון. 7 מעשיות מסביב לעולם.
כולם בתבה אחת - שלמה אבס. עיבוד יפה של סיפור תיבת נח, מלווה באיורים יפים.
ברחוב ירמיהו - לבי דאון. מלווה באיורים מיוחדים המבוססים על בדים וחוטים.
הבגד הרעב - דמי. סיפור עם טורקי מלווה איורים מרהיבים.
מסע קרפצון אל העיר הגדולה - רות צרפתי.
שירת האותיות - משה זינגר-הנעמי. שירי א- ב.
אלי ודני בתעלומת הדיסק המסתורי - דבורה ברזון. ספר קומיקס ברוח היהדות.
מילמילון - מנוחה פוקס. מילון יהודי עברי לילדים.
אני אתגבר - דבורה עומר. עותק חדש של ספר קלאסי.
אורה הכפולה - אריך קסטנר. עוד עותק חדש של הספר הקלאסי.
אמיל וקרל - יעקב גלאטשטיין. סיפור הישרדותם של נער יהודי ונער נוצרי בווינה ב-1938.
פרשת מעטפת הנפץ - אורה מורג. עלילה על רקע ניסיונות המוסד לעצור פיתוחם של טילים מצרים
                                           בשנות ה-50.
אילנה לרמן

בקיבוץ הדתי
כפי שכבר פורסם יתקיים ביום ראשון הקרוב בקב' יבנה הכנס "אשה בתנועה". לקראת הכנס אנו מביאים כאן את כתבתו של ארנון לפיד שהופיעה לפני שבועיים בעיתון "ידיעות הקיבוץ"
 
משמיעה את קולן
הילה אונא משדה-אליהו, הממונה על קידום מעמד הנשים בתנועת "הקיבוץ הדתי", מעדיפה דיון ומחלוקת (לשם שמים כמובן) על אדישות, ומתכוונת לחזק את המהפכה הפמיניסטית (על- פי ההלכה כמובן).
לפני שמפנים אל הילה אונא כמה שאלות הנוגעות לתפקידה הטרי – הממונה על קידום הנשים בתנועת "הקיבוץ הדתי" – מתחשק להתחיל מאלף ולשמוע מה היא חושבת על פנינים תלמודיות כמו: "יישרפו דברי תורה ואל יינתנו בידי נשים", או "אל תרבה שיחה עם האישה". (יש עוד למכביר, בוהקות לא פחות).
הילה (39), ילידת בארות-יצחק וחברת שדה-אליהו, נשואה ואם לארבעה, היא בעלת תואר ראשון בחינוך ובתנ"ך, עורכת לשונית, פעילה בפרויקטים חברתיים ורעיוניים בקיבוצה, ובתפקידה הנוכחי החליפה לא-מכבר את נעמי בשיא, מי שיצרה את התפקיד ויזמה את כנסי "כל כבודה" לנשות התנועה.
כצפוי, הציטוטים אינם מעוררים בהילה שאט נפש או הסתייגות, וכמקובל הם נענים במעקף של המכשלה.
"לגישתי", היא אומרת, "נבעו הדברים האלה מהסביבה החברתית והתרבותית החיצונית בה חיו חכמי התלמוד. אני מנסה ללכת בדרכם שלחכמים וללמוד מהדברים הטובים שיש בחברה ובתרבות שמקיפה אותי.
כידוע", היא מוסיפה, "אחת המהפכות הגדולות בעולם המודרני היא הקידום במעמדן של נשים, ולמרות כל הניסיונות והמאמצים של זרמים שונים המהפכה הזו הגיעה גם אל העולם היהודי הדתי".
בחירתה לתפקיד, אומרת הילה, באה למרות "תיק ריק מניסיון ניהולי", כניסוחה, ובזכות "אכפתיות ומחויבות רבה לנושא קידום הנשים בקיבוץ ובעולם הדתי בכלל, וכחלק משמעותי ומייצג בדרכה האידיאולוגית של תנועת "הקיבוץ הדתי".
אז יש מה לשפר במעמדן של נשים בקיבוץ הדתי?
הילה אונא: "אכן, יש מה לשפר ולקדם. מבחינת רעיונית החברה שלנו היא מעורבת ושוויונית מלכתחילה, ואין כל מניעה שאישה תוביל, תנהל ותממש את יכולותיה. יש דוגמאות של נשים חזקות ומשפיעות שהגיעו לתפקידים בכירים, אבל בפועל אין ייצוג הולם לנשים בכל שדרות הניהול, בעיקר לא בתחום הכלכלי. מאז ומתמיד רוב הנשים בקיבוץ הדתי עובדות, מעורבות, וחלקן מובילות בתחומי החינוך, החברה והשירותים. השינויים באורח החיים הקיבוצי – אצלנו מדובר בעיקר בהפרטה ברמות שונות – חיזקו את מקומם של הבית והמשפחה הפרטיים, וגם לכך יש השלכות משמעותיות על מעמדה של האישה ועל רצונה ויכולתה להתקדם ולפעול גם מחוץ לביתה".
המצב אצלכם בעייתי יותר מאשר בקיבוץ החילוני?
"למיטב ידיעתי התופעות שציינתי מאפיינות גם את הקיבוץ החילוני, אבל אנחנו, בנוסף, חברה דתית, שגם אם היא מגדירה את עצמה אורתודוקסית-מודרנית, ליברלית ופתוחה, הרי שהיא נטועה עמוק-עמוק במסורת ישראל לדורותיה – הן מהפן ההלכתי, המגביל לעתים, והן מהפן התפישתי, שבמקרים מסוימים הוא אף יותר שמרני ומקובע מההלכה, כשמבררים אותה לעומק. אני רואה בנושא מעמד האישה אבן-בוחן לגישה דתית בעולם המודרני, וככזה הוא שנוי כיום במחלוקת, בציונות הדתית בכלל ומתוך כך גם בקיבוץ הדתי".
את הכוחות הפועלים כיום בציבור הנשים הדתי, אומרת הילה, ניתן למפות – באופן שטחי למדיי – בעזרת שני ארגונים חזקים ומשמעותיים כיום בציונות הדתית. מחד "קולך" שמגדיר את עצמו פמיניסטי-דתי ופועל להעצמת האישה והשפעתה בכל התחומים, כולל התחום הציבורי הדתי-רוחני; ומאידך "בנין שלם" שמבקש להדגיש את מקומה ועוצמתה של האישה בזוגיות ובמשפחה, בבית פנימה.
והיכן נמצאות נשות הקיבוץ הדתי?
"חלקן מזוהות ומזדהות עם הגישות האלה ופועלות בקיבוציהן כדי להשפיע ו'למשוך' לכיוון הרצוי להן - ואכן, יש הבדלים בין הקיבוצים בהתאם למידת הצלחתן – אך רוב הנשים, לדעתי ולצערי, נמצאות בין לבין, גם וגם, ואולי לא זה ולא זה. בזהירות רבה אני מעזה לומר שייתכן שאורח החיים הקיבוצי מאפשר, ואולי אפילו גורם לנינוחות מסוימת, להשקעת אנרגיה בכאן ועכשיו, בפרטים הקטנים, מבלי להסתכל ולרצות להשפיע על התמונה הגדולה. בין המטרות שסימנתי לעצמי עם קבלת המינוי נמצא האתגר של העלאת המודעות בקרב הנשים בפרט, ובקרב הציבור כולו, לנושא מעמד האישה, הן בקיבוץ והן בעולם הדתי – לבעיות, לפיתרונות האפשריים, לגישות השונות ולהשלכותיהן".
איפה את ממוקמת על המפה שציירת?
"באופן אישי 'קולך' מבטאת את הקול שלי. גם הקיבוץ הדתי, כתנועה וכדרך, תומך ברעיון השוויוני-ליברלי, אך מעצם היותו חברה פתוחה והטרוגנית, גם לקולות הנוספים, השונים, יש מקום והשפעה. בכל אופן, מבחינתי עדיף דיון ואפילו מחלוקת – לשם שמים כמובן – על אדישות והיסחפות עם הזרם. על קצה המזלג אוסיף שבציונות הדתית בכלל יש כיום מגמה של התחרד"לות. לכן, לדעתי, על הקיבוץ הדתי מוטלת החובה להשמיע את קולו הייחודי ביתר שאת ולא להתחבא מאחורי מסרים עמומים ופלורליסטיים, כי בסופו של דבר אני חוששת שהפלורליזם 'יעמוד עלינו לכלותנו' ובחסותו יתחזקו מגמות של הקצנה והסתגרות".
 
כסיפתח לתפקידה החדש מארגנת הילה בכ"ז בתמוז (19 ביולי) יום עיון ודיון, פתוח לכל מעוניין ומעוניינת, תחת הכותרת "אישה בתנועה – לאן?". יום העיון נועד לגבש מטרות ולחזק את המסר של הקיבוץ הדתי בשאלת מקומן ותפקידן של נשים. המסרים שיצאו מיום העיון הזה יהוו בסיס וגיבוי לפעילות של "אישה בתנועה" בהמשך.
אם לחזור אל הפנינים שבהן פתחנו – האם יש, לדעתך, מקום לנשים בעולם התורה|?
"בימינו, כאשר נשים לומדות לכל התארים באקדמיה וממלאות תפקידים בכירים בכל תחום, בלתי אפשרי שעולם התורה, המשמעותי כל-כך בחיי האדם הדתי, יישאר סגור בפניהן. ההלכה, מעצם מהותה, הולכת ומתקדמת. אכן, יש גבולות, אך בתוכם יש הרבה אפשרויות לשנות ולקדם, ובמקרה הצורך ניתן גם להגמיש את הגבולות, בקצב מתאים ובדרך חכמה, תוך כדי שמירה על העקרונות הא-לוקיים. יש נשים ואנשים שנבהלים מזה ורואים בעיקר את החסרונות, הקשיים והמחירים. אני מודעת לכך שאנחנו בעיצומו של תהליך, ובדרך יש הרבה מכשולים, אבל אני סבורה שהיתרונות גדולים בהרבה, ען לכל אישה באופן פרטי והן לחברה בכלל. לדעתי, דווקא מי שמאמין בקב"ה, אשר 'בצלם א-לוקים ברא... זכר ונקבה ברא אותם' - ומשתדל לעבוד אותו וללכת בדרכיו – צריך להיות התומך הגדול ביותר בטשטוש של הבדלים סטריאוטיפיים, ובשיתוף פעולה שוויוני ומכבד בין אנשים ונשים, שבו כל אחד ואחת יכולים לפתח, לממש ולבטא את עצמם כאדם שלם, לטובת המשפחה, החברה והעולם כולו".
**************
הזדמנות אחרונה: ביום ראשון בשעה 08.00 נצא ברכב מכאן לכנס. נותרו 2 מקומות ברכב. נא לפנות לעדנה.
 
 
חליבה בשבת – ההלכה והמציאות:
תנועת הקיבוץ הדתי עורכת כנס על שמירת השבת ברפת
 
 
תנועת הקיבוץ הדתי תערוך ביום שלישי הקרוב, כ"ט בתמוז 21 ביולי, כנס בנושא שמירת השבת ברפת. בכנס ישתתפו רבנים ורפתנים, שיתמודדו עם המציאות החדשה לפיה כמעט ובכל המשקים החקלאיים ישנם עובדים שאינם יהודים, עובדה הגורמת לשינוי ביחס ההלכה לעבודת יהודי בשבת ברפת.
הכנס יתקיים בבית התאחדות מגדלי בקר, והוא ייפתח ע"י ראשי הענף: יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי בקר, שירצה על מגמות והתפתחויות ברפת הישראלית, ושייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב שיציג את ענף החלב בארץ על רקע ההתפתחות העולמית.
הדובר המרכזי בכנס יהיה הרב זאב ויטמן, רב תנובה שישא דברים על: "חליבה בשבת – המציאות וההלכה". בנוסף ירצה הרב מאיר נהוראי, רבה של משואות יצחק: "המעבר ההלכתי מחליבת יהודי לחליבת נוכרי".
במכתב לרבני הקיבוץ הדתי בעמק בית שאן כתב הרב ויטמן: "אני מעריך ומוקיר עד מאוד את דבקותם של חברים רבים בקיבוץ הדתי בקיום מצוות ישוב ארץ ישראל בגופם ממש, ואת התנגדותם ככל שניתן לשימוש בגוי של שבת מתוך אידיאולוגיה אמיתית של אמונה שגם יהודים שומרי מצוות יכולים להיות חקלאים ומיישבי הארץ ללא שיהיו בכך סתירות בלתי פתירות עם עולם ההלכה, אני חושב שהדבר לא יכול לבוא על חשבון הפגיעה בקדושת השבת ובשמירת ההלכה."
מזכ"ל הקבה"ד, נחמיה רפל, שיציג את האידיאולוגיה התנועתית וישוחח על החיבור של תורה ועבודה, הדגיש את ייחודו של הכנס, באומרו שרוב מוצרי החלב בארץ מקבלים חותמת כשרות, אך רק מעטים מודעים לעשייה הרבה והמקצועית הכרוכה במתן ההכשר. מבחינה הלכתית, חלה על הרפתן אחריות הרבה יותר גדולה מזו שנופלת על הצרכן, מכיוון ששתיית חלב שנחלב בשבת שלא כדין היא הרבה פחות חמורה מייצור חלב בשבת שלא על פי ההלכה. 
עניין מיוחד גוררת הרצאתו של ד"ר נחום ברוכי, היסטוריון וחבר קיבוץ בארות יצחק, שיעלה על סמך מסמכים מתוך הארכיון את הוויכוח של מייסדי הקבה"ד עם הרב קוק זצ"ל על חליבה בשבת.
 
תוכנית הכנס מתפרסמת באתר הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il
 
מזכירות הקיבוץ הדתי
 
 
לג'ני פרץ ולכל המשפחה
השתתפותנו באבלכם
במות האם – הסבתא
ארנה בנט ז"ל
בנחמת ציון וירושלים תנוחמו
 
 
מפגש עיון ונופש
חברי הקיבוץ הדתי ותושביו מוזמנים לסופשבוע במלון מעלה החמישה
בשבת פרשת כי-תצא, השבת השנייה של חודש אלול (האחרונה של חודש אוגוסט)
במחיר מיוחד של 600 ₪ לאדם בחדר זוגי.
התכנית
יום חמישי ז' באלול (27.8.09)
14.00 ואילך     קבלת חדרים, קפה ועוגה, בילוי בבריכת השחייה ובמתקני המלון
19.00             ארוחת ערב
21.00             "קלבת שבת" – מופע בגן המלון
 
יום שישי ח' באלול (28.8.09)
07.30             תפילת שחרית
08.00             ארוחת בוקר
09.00             יציאה באוטובוסים למסלולי טיול בירושלים
15.00             חזרה למלון, קפה ועוגה, בילוי בבריכת השחייה ובמתקני המלון
17.45             לקראת שבת – עם ד"ר יואל רפל
18.32             הדלקת נרות
18.45             מנחה, קבלת שבת, ערבית, סעודה ראשונה
21.00             עונג שבת
 
שבת פרשת כי-תצא (29.8.09)
08.00             תפילת שחרית
10.00             קידוש + הרצאה מפי פרופ' חננאל מאק
11.30             סעודה שנייה
13.00             תפילת מנחה
13.20             טיול של שבת / שינה בשבת תענוג
17.00             ארוחת ארבע + הרצאה מפי ד"ר יואל רפל
18.30             סעודה שלישית עם פרופ' חננאל מאק
19.44             צאת השבת
 
הרשמה מרוכזת במזכירויות הקיבוצים והעברה לעדנה במזכירות הקבה"ד עד סוף יולי
מספר המקומות מוגבל.
 
 


יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בבנות צלפחד.
בדרך כלל מביאים את סיפור בנות צלפחד כדוגמא לחקיקה פמיניסטית ששונתה בעקבות לחץ ציבורי. אבל מתוך הכתובים עולה שהן כלל לא נלחמו על זכותן לנחלה, אלא על העובדה שלאביהן יהיה שֵם. עסקנו במינוח 'שֵם' כפי שמופיע בהקשרים רבים בתנ"ך, וראינו שהכוונה להנצחת זכרו של אדם גם לאחר מותו. "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת", והדרך להנציח את זכרו של האדם היא ע"י הנחלה שאותה הוא מוריש לבניו. ואולם, יש אנשים שלא זכו להעביר את נחלתם לבניהם, כגון אנשים שמתו ללא ילדים. התורה פותרת את הבעיה הזו ע"י מצוות ייבום, שבה אחיו של הנפטר נושא לאשה את אלמנתו, והילדים- שנקראים על שם הנפטר – ימשיכו להתגורר בנחלתו, וכך לא ייכחד שמו מישראל. בנות צלפחד טענו שאם אמא שלהם אינה מתיבמת, שהרי יש לו בנות, הרי שהנחלה צריכה לעבור לבנות, שהרי אחרת לא יישאר לו שֵם בעולם.
ראינו כי ישנן עוד קבוצות באוכלוסיה שאינן מותירות שם בארץ לאחר מותם, והם הסריסים והגֵרים: הסריסים מתים ללא ילדים, והגֵרים אינם בעלי נחלות בארץ. כלפי שתי האוכלוסיות הללו פונה הנביא ישעיהו בהפטרה שאנו קוראים בכל תענית ציבור:
"כִּי כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם ה' לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים".
 
יקי גנץ, בעבר איש שב"כ והיום מדריך משלחות נוער וכוחות הביטחון בסיורים בפולין, הגדיר כאחת ממטרות הדרכתו בפולין "לחשוף את תווי פניהם". הדרך היחידה לכך הם "דפי העדות" המגלים על האדם ומשפחתו. יהודים רבים נספו בשואה ולא נותר מהם דבר, ואין גם אדם שיכול להעיד על זהותם. בעיירה נידחת בפולין נמצאת מצבה עליה חקוקים 45 מספרים, ללא שמות. רק שמו של אחד מהם, דוד פסטל, נמצא, לפי דפי העד, ב"יד ושם".
בחקירה התברר שהיו אלו הרוגי צעדת המוות שעברה סמוך לעיירה. כומר העיירה החליט לקבור אותם בבית הקברות הנוצרי של העיירה, ועל המצבה לחרוט את כל הידוע עליהם – המספר שהיה טבוע על זרועם. בעזרת הארכיונים בפולין, ובעזרת עובדי "יד ושם" וכישוריו של יקי מעת שירותו בשב"כ, אותרו עוד 18 שמות של יהודים מתוך הרשימה הזו, והוכח לגבי שבעה נוספים שגם הם היו יהודים. בסיוע הכומר הנוכחי של העיירה, השב"כ והמשלחות שהגיעו למקום, הוקמו שני לוחות זיכרון נוספים שבהם מצוינים שמות הנספים שאותרו, סיפור המעשה בפולנית, באנגלית ובעברית, וכן חריטת מגן-דוד ליד כל מספר של יהודי במצבה ההיסטורית. כמו כן נוצר קשר עם נכדו של דוד פסטל, היחיד מכל ההרוגים שלגביו היה דף עדות, ואשר נקרא דוד פסטל על שם סבו, והוא הוזמן לטקס הסרת הלוט מהמצבה החדשה ואמר קדיש על סבו.
 
בשבוע הבא: יונתן פוזן ר"מ בישיבת דרכי נועם
בנושא: בין המצרים
 
 
 
כנס עשור לקולך
השבוע השתתפתי – ולצערי יחידה מכאן – בכנס השישי של התנועה לציון עשור שנים לפעילותה.
על מה שדיברנו ושמענו שם תוכלו לקרוא כאן בדבריה של שלומית טור-פז שפתחו את מליאת הערב של הכנס
אשר הוקדשה לאמנות נשית.
 
"ערב טוב,
אני מתכבדת לפתוח את מליאת הסיכום של הכנס הבינלאומי השישי של קולך – אשה ויהדותה. בערבו של יום עמוס, רגע לפני שנתפנה להופעות– ניאו רפורמים שכמותנו... – תזכורת קצרה למה שהיה לנו היום – דרך שמות המושבים:
 
כנס שישי לקולך. אשה מספרת אשה.
דרך משקפיים של אשה הבטנו קדימה והיינו בעינינו כחדשים,
עם חיוך של מונה ליזה, הרבינו שיחה עם הנשים.
דיברנו מהשטח, דיברנו גופנפש, דיברנו כתובים ואתגר
כי אפשר גם אחרת. הפעם לא נדלג על סיפור אמנון ותמר. 
לאן נושבת הרוח? כלואה בין המצרים לבין תקרת הזכוכית?
מקרבן למורדת, מטומאה ליצירה, חוה או לילית?
יצאנו במסע מפרך אל הלב, מימוש הגעגוע אל מרחבו של האב. לא די ברחם האם.
גלות בלב האורתודוכסיה, בלב אמיץ בעזרת ה'.
פסענו על הקוים – קוים אדומים, קוי מהדרין, וגם חשבנו במעגל
כל מִשבריך וגליך עלי עברו. אמא לבדה בבית הכנסת. אמא לבדה במפעל.
הקהלנו את העם בדרך, אנשים נשים וטף, גם עם מוגבלויות.
ונלך לדרוש את ה'. גם הן בנביאות. נשים ונפלאות. 
מפמיניסטית בחיתולים, דרך אילת אהבים הרת עולם, אל סבתא שוויונית לכל דבר.
ויקרא את שמם אדם. מותרת לכל אדם. האסור והמותר.
דבש וחלב, דם ודיו, בעלוּת וברית, תשמישי קדושה בלי חציצה.
הילכו שניהם יחדיו? נפרד אבל שווה? ומה על כאב ההחמצה.
כבר יותר מעשור לקולך, עשור לחוק למניעת הטרדה, קצת פחות לפורום תקנה
בג"ץ ובד"ץ משמשים בערבוביה, לידה, משבר והחלמה.
נשים נושמות מבראשית, לפי תנאי השטח וההכרח,
אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח. 
ומכאן למליאת הסיכום שלפנינו הערב –
נשים דתיות אינן קמות יום בהיר אחד ומדלגות בקלילות אל הבמה. כמעט כל מה שלמדנו בחיינו מתקהל ומושיט את ידו כתמרור עצור אדום ובוהק החוסם בפנינו את הדרך. לא צנוע, לא מתאים, קול באשה ערוה, כבודה בת מלך פנימה, זוהי ראשיתו של מדרון חלקלק, שלא לדבר על מה יגידו, מה יחשבו, איך מתפרנסים מזה, ומי בכלל ירצה להתחתן איתך (או עם הבנות שלך) ככה?  
הערב בחרנו לתת את הבמה לאמניות דתיות שהחליטו לכופף את תמרור העצור הזה, לשבור את תקרת הזכוכית ולשרטט לעצמן מחדש את הקווים האדומים שלהן. ביקשנו מהן לא להסתפק במבע האמנותי שיביאו בפנינו, אלא להוסיף ולספר על עצמן, על בחירותיהן, על תגובת המשפחה והחברה – על עימות או הרמוניה, סיפוק או תסכול, המשכיות או חידוש."
 
האמניות שהופיעו בפנינו:
נשות מקהלת "אלי שיר" מגבעת-שמואל בניצוחה של אסתי קמאי.
אורלי שמחי מירושלים – במאית תיאטרון קהילתי ושחקנית יוצרת במופע "לא יכבה בלילה נרה".
הזמרת והחזנית חגית כפיר מפתח-תקווה בקטעי חזנות בליווי של אסתי קמאי.
רננה מנקין – הנעה על הציר בין טירת-צבי לירושלים – שחקנית יוצרת, במופע "ואני תפילתי".
רינה גלסנר – עין הנצי"ב – ובתה תהילה על הדרבוקה, בקטעי פיוט.
 
המופעים היו מרגשים ובמיוחד הסיפורים האישיים שנלוו אליהם והם היו סיום משמעותי ומחבר ליום נפלא.
אני מבקשת כאן להודות לכל נשות קולך שטרחו, הכינו וביצעו את תכנית הכנס שלדעתי היה מוצלח מאוד.
ע ד נ ה
 
 
ת ר ב ו ת נ ו
תזכורת !
ביום שלישי הקרוב, אור לראש חודש מנחם-אב 21.7.09 בשעה 20.30 במועדון
הקרנת הסרט "במטבח של פריימן" ובעקבותיו דיון עם יוצר הסרט נחום לנדאו (סעד)
 
תאריכים שכדאי לציין ביומן
ביום שלישי, ערב ט"ו באב 4.8.09 – ארוע לכבוד החג
ביום שלישי כ"א מנחם-אב 11 באוגוסט – ערב גברים בבריכה
ביום שלישי כ"ח מנחם-אב 18 באוגוסט – ערב נשים בבריכה
 
תכניות נוספות
שני טיולי בוקר – פרטים ומועדים יפורסמו בהמשך.
                                                                           ועד אז קיץ נעים לכולם.
רבין / ועדתרבות
 
 
מצוות מינויים
הצבעה על הרכב המזכירות הבאה
 
בהצבעה שנערכה בקלפי השבוע נבחר בנג'ו ברמן לתפקיד מרכז מש"א, ובכך הוא מצטרף לשמוליק, ורד ושלמה שנבחרו לפני כחודש. ביום שלישי הקרוב יובאו בע"ה להצבעה שני האגפים של המזכירות המוצעת:
 
אגף חברתי
 
מזכירת פנים:                             ורד סוקולובסקי
יו"ר האגף:                                 לאה פרידמן
משאבי אנוש:                             בנג’ו ברמן
רכזת פרט:                                 ברוריה לנדה
חברי האגף:                                ענבל ישראלי
                                              דוד פורת
                                              נחום ברוכי
 
אגף כלכלי
 
מרכז משק:                                שמוליק ברוכי
יו"ר האגף:                                 אסנת שניאור
גזבר:                                        שלמה פורשר
משאבי אנוש:                             בנג’ו ברמן
חברי האגף:                                אליהו לוי
                                              אבי צוויג
                                              הושע נתנזון
 
אנו מברכים את בעלי התפקידים שכבר קיבלו את אימון הציבור, ומאחלים למזכירות המוצעת הצלחה בקלפי ובקדנציה הבאה עלינו לטובה.
צוות מינויים
 
הקלפי להצבעה קבוצתית על הרכב כל אחד משני האגפים תיפתח בע"ה ביום שלישי הקרוב כ"ט בתמוז
בשעות 06.30 – 20.00. על מיקום הקלפי תפורסם הודעה בלוח המודעות.
 
לאור הערותיהם של ורד, אהרון וחיים סוכם שלא להביא לקלפי את ועד ההנהלה. ההצבעה עליו תהיה באסיפה לאחר בחירת המזכירות.
 
 
  
"לתת את הנשמה ואת הלב, לתת כשאתה אוהב...."
בשבוע הבעל"ט יתארחו אצלנו 17 ילדי איל"ן מכיתות א'-ב'.
רוב ילדי איל"ן פגועי שיתוק מוחי. שיתוק מוחי מוגדר כחבלה בלתי מתקדמת במרכזי השליטה המוטורית במוח הבלתי-בשל. הפגיעה במוח מתרחשת לפני הלידה, במהלך הלידה או בינקות המוקדמת (עד גיל שנה). חבלה זו מפריעה להתפתחות הנורמלית של המוח הבלתי-בשל. התוצאה היא מוגבלות בתפקודים המוטוריים השונים.
שבוע הקייטנה בקיבוץ מהווה עבור הילדים חוויה נדירה ביותר, בה הם יכולים להרגיש קצת כמו ילדים "רגילים"- להשתולל עם מדריכים מלאי מרץ, לישון בלי ההורים, לבלות בים, ליהנות ממתקני שעשועים, להעיף עפיפונים, לאפות ועוד ועוד...
גם ההורים בשבוע שכזה יכולים להרגיש קצת כמו הורים לילדים "רגילים"- לנסוע להיכן שרוצים ללא חיפוש נגישות לנכים, לדאוג לשאר האחים כי עכשיו יש יותר זמן, לצאת לבלות ולהשאיר בייבי-סיטר כי הנטל לא כבד מידי וכו'....
אני רוצה להודות מראש מקרב הלב לכל השותפים בהצלחת הקייטנה, ובמיוחד לחונכים המסורים שלנו, ילדי החטיבה והתיכון, שמוכיחים בכל שנה מחדש עד כמה הם יודעים להעניק ולהתאמץ למען המטרה.
תודה גדולה בשם הילדים, שחווית השבוע חרוטה היטב בזיכרונם ובשם ההורים שמוקירים ומעריכים את היכולת של כולנו לגרום לילדיהם אושר גדול כל-כך,
בהצלחה לכולנו!!!!
ענבל ישראלי.
 
מהמרפאה
בשבוע הקרוב ד"ר ליאורה בחופשה בימים ראשון – רביעי 19 – 22.7
ריקי האחות בחופשה במשך כל השבוע.
לוח הזמנים לעבודת המרפאה בשבוע הקרוב הוא כדלקמן:
 
 
ראשון 19/7
שני 20/7
שלישי 21/7
רביעי 22/7
חמישי 23/7
אחות מחליפה
אין אחות
07.30 – 11.30
לקיחת דמים:
07.30 – 09.00
08.00 – 14.00
שלי ספיר
מרפאה סגורה
08.00 – 12.00
לקיחת דמים:
08.00 – 09.00
רופא/ה
 
רופא מחליף
 
 
ד"ר ליאורה
09.00 – 11.00
 
שנהיה כולנו בריאים !
 
 
חלון בשטיבל
כמה מוזרה ההחלטה להתקין חלון בקיר המזרחי של השטיבל. לצורך מה? אם לצורך אוורור – הרי מהצד החיצוני של החלון ממילא נמצא חדרון. חדרון זה אינו פתרון לאוורור כלל. במו כן לחדרון זה מגיחים מפקידה לפקידה מתפללים מהמין השונה לאלו המתפללות בשבתות ובחגים בשטיבל.
אז מה? אחר כך תבוא בקשה להימנע מיציאה לחדרון בזמן התפילה? הרי חדרון זה נותר לפליטה מהמרפסת הגדולה שהייתה שם ובמפורש לבקשת המתפללים.
טוב אז ימצאו פשרה ויסגרו חלקית עם וילון או כל דרך אחרת לחצוץ בין המתפללים משני הסוגים? וחוזר חלילה. כל הזמן ישקיעו (גם מחשבה יצירתית וכן ממון) וימשיכו את הריטואל.
בגמרא מסתיים דיון שלא מוצה עד תום ב"תיקו". אז אולי גם הפעם נכריז על "תיקו", אבל עוד לפני ביצועה.
י פ ת   
 
ועוד באותו עניין
בעניין הקיר המזרחי של השטיבל אני מציעה לקשט את הקיר - שליש או רבע - בזכוכית צבעונית כמו המסגרת מסביב לארון הקודש, עם כיתוב או בלעדיו.
בהזדמנות זאת אני מבקשת שיעשו ויטראז' גם על שני החלונות הנותרים, כדוגמת החלון הראשון.
                                                                                           בתודה,
לאה ברמן
 
  
ועדת איכות סביבה – איכס"ה
מאז שנבחרנו לפני כשלושה שבועות נפגשנו כבר פעמיים במסגרת הועדה החדשה, וזה המקום לברך את יוסיקה, דבורה ואסא על היבחרם ולהבטיח לשאר המועמדים והמתעניינים שאנו מתכוונים להיעזר בהם בהמשך. בפגישות הראשונות עסקנו בסיבות שהביאו אותנו להצטרף לוועדה, ב"אני מאמין" האישי של כל אחד מאיתנו ובמגוון הנושאים שעל הועדה לטפל בהם.
בפגישה הראשונה שמענו את ידיד בן שימול שלמד את הנושא והרחיב את ידיעותינו לגבי היקף נושא איכות הסביבה שלמעשה נוגע לכל תחום בחיינו. שמענו ממנו גם את דעתו על התחומים שבהם כדאי לנו להתמקד.
ברור לנו שכדי להצליח עלינו להתמקד במספר נושאים קטן, שקל יחסית לטפל בהם, ולכן החלטנו בשלב ראשון לעסוק בנושא המיחזור.
לצורך בדיקה של מצב המיחזור בקרב החברים והמודעות שלהם/נו בכוונתנו לערוך סקר מיוחד בנושא. הסקר אמור לצאת לחברים בימים הקרובים בעזרת האינטרנט ואתר הקיבוץ, וזאת כדי שמילוי הסקר יהיה בצורה הפשוטה והידידותית ביותר וכמובן ללא צורך בנייר. בימים אלו אנו עורכים ניסוי כדי לבדוק את הממשק. כמובן שנשמח לספק את השאלון על דף למי שיבקש ובכל מקרה נפרסם מודעה כאשר הסקר יתחיל.
לפני כשבועיים נפגשנו, מספר בעלי תפקידים והח"מ, עם מנהלת היחידה הסביבתית במועצה האזורית. מטרת הפגישה הייתה היכרות הדדית והערכה משותפת של הדברים שבהם ניתן לקבל עזרה כספית, ארגונית ומקצועית מהיחידה הסביבתית, התברר לי שניתן לקבל עזרה במגוון תחומים ובהם בולט נושא המיחזור לסוגיו. בכוונתנו להשתמש בעזרה זאת ברגע שנגדיר את צרכינו -  מה שמגביר את הצורך בסקר הנ"ל.
לסיום ברצוני להודות לכל אותם חברים שפנו, בכתב בע"פ ובמייל, והפנו את תשומת לבנו לנושאים בהם על הועדה לעסוק.
איכס"ה – נכון להיום, טוב לעתיד!
 
שבת שלום!
יוסי שניאור וצוות איכס"ה
 
 
וגם זה שייך לאיכות הסביבה:
 
"לצוות המסגריה, החשמליה, למרכז המשק ובמיוחד לדוד פורת,
תודה על התקנת הארובות לגנרטורים.
יוסי שניאור בשם צוות הגד"ש "
 
 
 
 השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י דינה אמיר
אחות תורנית: שלי ספיר - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בשעה טובה
בימים אלו הוקם צוות הגברה, אשר יטפל בכל נושא האורקולי - מקרנים ומערכות הגברה -באירועים השונים.
מרכז את הצוות חנניה פרץ. אחראי מקצועי בן רזניק.
בקשות בכתב  להפנות לחנניה (מוקדם ככל האפשר, ולא ברגע האחרון) על מנת שנוכל לתת שירות טוב.
הצעות והערות גם כן תתקבלנה בברכה.
בהצלחה לכולנו.
שמוליק ברוכי / האגף החברתי
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
קול ששון וקול שמחה                                                              קול חתן וקול כלה
איחולים ללין ועוזי פלדמן ולכל המשפחה עם הודעתו המשמחת של
ניצן על החלטתו להינשא להילה מורד (רמת גן).
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ת ו ד ה
לכל מי שטרח, בישל ואפה. לכל האנשים הטובים באמצע הדרך על המלים החמות, הפרגון והתמיכה.
                                           תודה רבה לכולכם ושנזכה להתראות רק בשמחות.
משפחת מכלוף.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
כל הכבוד
ביום ראשון האחרון התקיים יום מתנדבים ארצי של ארגון "פעמונים" העוסק בהכוונת משפחות לחיים מאוזנים מבחינה כלכלית. בינינו מספר חברים הפעילים בארגון.
במסגרת הכנס קיבלה לאה פרידמן תעודת מתנדבת מצטיינת לשנת תשס"ט ובה נכתב:
"לאה פרידמן - מיום כניסתה להתנדבות ב"פעמונים" מחפשת דרכים לתרום יותר ויותר.
היא מנהלת את השתלמויות המתנדבים במחוז".
יישר כח מכולנו ובהצלחה בהמשך הדרך.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בגיל הרך
לתשומת לב ההורים !
מערכת הגיל הרך תהיה סגורה בימים ראשון עד שלישי ג' – ה' באלול (23 – 25 באוגוסט)
לרגל יציאת הצוותים לימי גיבוש והיערכות.
אנא הערכו בהתאם.
דקלה שניאור
 
 
AtarimTR