ידיעון 2632 פר' דברים

בס"ד ג' מנחם אב תשס"ט
 
פרשת "דברים - חזון"
 
 
19.21
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.30
מנחה, קבלת שבת, ערבית
         דרשת הרב                            
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.45
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
 
 
17.15
שעור בדף יומי
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.30 – 23.30
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
18.00
שעור לנשים בפרקי אבות - במועדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.24
ערבית, הבדלה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
  שחרית  א', ג', ד, ו'            06.00   
   שחרית ב'                       05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    20.00
   ערבית                           20.15 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
 
   כיתות א'-ג' -  שמוליק ברוכי
   כיתות ד'-ו'  -   יוסי שניאור
           
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
18.45
בארות יצחק הולכת רחוק
אולם ספורט
 
שיעור בנ"ך לא יתקיים
 
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לבגירים
מועדון
יום חמישי
21.15
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ לחברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
שימו לב !
שיעור המשניות יהיה מעתה בימי חמישי בערב אחרי השעור בדף היומי, בחדר עיון
 
"משנכנס אב ממעטין בשמחה". אמרה ידועה של חז"ל. אחד מאדמו"רי חסידות מונקאטש פירש אותו באופן ש'ממעטין' את ענייני השמחה הבלתי-רצויים בתשעת-הימים, על ידי הוספה של שמחה באופן המותר על-פי שולחן ערוך.
כמו למשל מנהג שהנהיג האדמו"ר החמישי של חב"ד - רבי שלום דובער שניאורסון - אצל חסידי חב"ד, לעשות בתשעת הימים סיומי מסכת. גם הוא נימק זאת בטעם של הוספת שמחה של מצווה המותרת בימים אלו שבהם ממעטין בשמחה.
מנהג חסידים או לא, אבל צוות חברות וחברים מסור בתגבור ילדינו החמודים נוהגים בנאמנות מידי שנה לרַצוֹת ולשמח את ילדי איל"ן בקייטנה. ימי הקייטנה חופפים לעיתים לתשעת הימים ולעיתים (כמו השנה) רק חלק מהימים נופל על ימי חודש אב הראשונים. באירוע זה, שכבר יצא לו שם ומוניטין רב, עולה השמחה וגואה בין כולם ובוודאי גם מגיעה למעלה למעלה. וכך בימים קשים שנפלו עלינו בשל שנאת חינם אנו חווים ימים של אהבה רבה. בתקווה ששמחת ילדים ומבוגרים זו בימים כאלו תזרז את הגאולה.
י פ ת
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון
·         קיץ: זיכרונות מקייטנות – עדה צונץ, אלי ברמן, שולי גל
·         בקשה קטנה – מנחם שניאור
·         מהמרפאה – נעמי קורן
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
·         סוגרת מעגל ופותחת אחר – בינת יעקבס
·         מי אתה מקום אחר? – רחל רוזנבלט
·         חדש מצוות איכס"ה
·         בבריכת השחייה – צוות הבריכה
·         משמיעות את קולן - עדנה
                                               כלבו דף ולוחות זמנים.
 
"כה אמר ה' צבא-ות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי
יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו"
        זכריה ח', י"ט
                                          
                                           קראו בנעימות ושיהיה לכולנו צום מועיל !
המערכת
 
 
שבעים פנים לתורה
הרב חיים סבתו
הרב חיים סבתו נולד בקהיר בשנת 1952, ועלה לארץ בילדותו. הוא גדל בשכונת 'בית מזמיל' בירושלים (לימים קרית יובל), ולמד בתלמוד תורה בשכונת בית וגן הסמוכה. בישיבה התיכונית למד ב"נתיב מאיר" ואח"כ בישיבת ההסדר "הכותל".
במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים והשתתף בקרבות הבלימה בגולן. בזמן המלחמה נָדַר שאם הוא יישאר בחיים הוא יקים מקום של תורה. ואכן בתום המלחמה הוא ייסד, ביחד עם הרב יצחק שילת, את ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים (שם למדתי גם אני). מאז ייסוד הישיבה בשנת תשל"ז ועד היום משמש הרב סבתו ר"מ של שיעור א' בישיבה.
הרב סבתו הוא נצר למשפחה של תלמידי חכמים שהקפידו לשלב תורה עם חיי מעשה. הוא כתב מאמרים וספרים תורניים רבים, כגון: אהבת תורה (על פרשת השבוע), אני לדודי (על ימים נוראים) ועוד. לפני כשתים עשרה שנה החל לכתוב גם ספרי פרוזה שמהם משתקפת דמותו המיוחדת: "אמת מארץ תצמח", "תיאום כוונות", "כעפעפי שחר", ו"בואי הרוח".
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
בספרו 'אהבת תורה' מביא הרב סבתו בראש כל פרשה פיוט של אחד הקדמונים, ובעקבותיו מאמר השזור דברי חז"ל ופרשנים. בדבריו על פרשת דברים כותב הרב כך:
הרבה הִלְכות תוכחה אנו למדים מתוכחה זו של משה, אוהבם של ישראל: אימתי מוכיחים, איך מוכיחים, מיהו היודע להוכיח, איך משלבים אהבה ופיוס בתוכחה, ובמה מברכים את מי שמקבל תוכחה...
בהמשך דן הרב סבתו בשאלה מדוע הנושא הראשון שמתייחס אליו משה בנאום התוכחה שלו הוא נושא מינוי הדיינים, והוא עונה שכאן מתחיל החטא של ישראל:
הצורך למנות כל כך הרבה שופטים במקום להסתפק במנהיגותו של משה, הנביא הגדול והרועה הנאמן, נבע מאי הבנה של העם את מהות הליכתם במדבר... ובמקום שהליכה זו בחסד ה' תביא לכך שיִתְעַלו מעל כל המריבות הקטנוניות והמטריחות המתגמדות אל נוכח המטרה הגדולה של הקמת עַם ה' בארץ ה', במקום זה הם היו שקועים ברמה נמוכה של טורח, ריב ומשא...
ובהקשר למדרש המשווה בין שלושת הנביאים שהשתמשו בלשון איכה "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם" (דברים א, יב), "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (ישעיהו א, כא), ו"אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם" (איכה א, א), אומר הרב סבתו כך:
ונשים את לבנו לעוד מלה משותפת בתוכחה הגדולה של משה ובנבואה הקשה של ירמיהו: "בדד".              
...המלה "בדד" מבטאת גם את עומק החטא וגם את גודל העונש. החטא הוא בהרגשת הבדידות. לא ניכרת כאן שותפות של עַם נברא הצועד קוממיות אל ארץ ישראל, אלא של אנשים רבים בודדים הרבים בינם לבין עצמם על פרוטה ושווה פרוטה.
 
הרב ירון
 
 
הו סידני-עלי... כמה נעים בים להתרחץ
 
חופשה בסידני-עלי זה להיזכר בחופשה נהדרת ואוכל טעים וחוויות המון...
המקום על שפת הים בהרצליה, מסגד ערבי עתיק ומשפחת שוורץ מיוצאי הונגריה: זוג, ילד וכלב, שגרו ושמרו על המקום במשך כל ימות השנה.
המקלחות עם מים קרים בלבד שצריך להיזהר לא להחליק .. עם הירוקת ברצפה ובקירות. 
החדרים הגדולים, המאווררים שחול ים חדר לתוכם עם הרוח הנעימה במשך היום והלילה, ובבוקר קמנו כשחול עדין על הסדין ועל גופנו..
 הירידה והחזרה לסידני-עלי בחול הטובעני .. והחוף שהוא רק שלנו .. ובועז גולדשטיין שטבע בים וניצל..
המבצעים שנפתלי ז"ל יזם - אם זה להביא תיירים ממלון אכדיה הסמוך או תושבים מהרצליה, משחקי לילה עם פנסים בגבעות אפולוניה, משחקי מחבואים ומדורות בחורשה הסמוכה למסגד ואומגה לים ומנוחת צהרים שהיא חובה !!!
האוכל הטעים שקיבלנו עם הרבה פינוקים שלא היו בנמצא בשגרת ימים עברו, וכל זה מהמבשלות המסורות בניצוחה של יהודית ז"ל .
כל חופש גדול היציאה לסידני עלי הייתה כרוכה במתח ובהתרגשות. אינני זוכרת באיזה שלב מתוך החודשיים של החופש יצאנו, אך תמיד הארגון וההכנה ארכו זמן רב ואנחנו הילדים לא היינו שותפים לו, אך חשנו את ההתרגשות באוויר...
הבילוי בסידני עלי ארך כשבועיים ולעיתים גם כלל חלק מ"תשעת הימים " (בטענה שבחופש אין אבלות וצריך לנפוש ולאכול טוב) ובדרך כלל גם 2 שבתות .
 (בשבתות בבוקר היו מגיעים בני דודינו הישמעאלים ששחטו כבש ליד קיברו של עלי בתוך המסגד.)
 היה גם יום ביקור הורים ומשפחות שבאו מהקיבוץ המרוקן.
 בהכנה לקייטנה אברמל ז"ל עם המשאית יצא מספר ימים קודם הגעת הילדים עם המזרונים, כל ציוד המטבח, ובגדים לכל הילדים במזוודה גדולה ומשותפת לכל בית-ילדים בנפרד, המרפאה, וציוד משחקים לחוף ולרחבה בתוך המסגד.
המדריכים הבוגרים הכינו את המקום, שלמשך כשבועיים הפך לבית לכל דבר, עם מטפלות, ללא הורים.
אנחנו הילדים נסענו עם אברמ'ל במשאית פתוחה עם ספסלים ארוכים ללא כיסוי מצל, והגענו כשהכול כבר היה מוכן.
חזרנו הביתה מאושרים ושזופים כי "שחום ושזוף זה יפה .. " - מי בכלל חשב אז על הסכנות שבשיזוף ?
עדה צונץ                                                                                              
 
  
אין סידני-עלי בלי נפתלי...
כמבעד לערפל חם ומתוק עולה זכר הימים, ימי ילדותנו, בהם בילינו בכל קיץ בסידני-עלי.
לאחר שנות דור נשאר עדיין הזיכרון של מחוז קסום זה, צרוב בשמש היוקדת, בטעם המלח שדבק לעורך ואינו יורד אפילו בסילוני המים במקלחת שבמרתף הבית, אליה יורדים במדרגות, ובנשירה איטית ובלתי-פוסקת של גרגירי טיח המתקלף אט אט מקמרוני המבנה המונומנטלי הזה ששיני הזמן נוגסות בו ללא רחם.
סידני עלי נצרב לתוך הדיסקט של כל מי ששהה בו, כמו הבריכה של ביאליק: מבנה שבמרכזו חצר מרוצפת אבני השיש. בתוך חדר צופן קסמים ומאיים משהו תמצא את קברו של אדוננו עלי, קדוש למוסלמים, שנפל בקרבות שניהלו באזור.
עבורנו, ילדי קיבוץ שהתחנכו על מציאות מוכרת, מובנית, עכשווית, צברית, ישראלית כל כך, הייתה בעצם השהייה במבנה זה חוויה של התקשרות לתקופות עתיקות ומרתקות ומפגש עם תרבות האיסלם שהייתה – ועודנה – זרה ולא מוכרת דיה.
המבנה שוכן על גבעה וממנו נשקף הים התיכון לכל עבר - ענק, כחול, בתולי ובלתי מושחת ע"י הציויליזציה.
צריח המסגד גם הוא איתגר את הדמיון – לעלות למרומיו מותר היה רק ברשות ובאישור, ולאחר שראשך הסחרחר התאפס בתוך עלייה בספיראלת-מדרגות קטנות ונשימתך הסתדרה, יכולת לשאוף אוויר-ים ולמלא בו ריאותיך, להביט לים שנדמה כאוקינוס ללא גובל וקץ ולהציץ במלונות הפאר: "השרון", "אכדיה" ו"תדמור".
כשהתקרבת אליהם יכולת לחוש שמינית שבשמינית מניחוחות העולם הגדול, התיירות החשופות והדמיון שעבד שעות נוספות...
בעת ליל נראה סידני-עלי, בחשיכה הגדולה שסבבה אותו, כארמון פלאים. דלת הכניסה הגדולה עשויית העץ שהובילה לבריכת-נוי חרבה שאי-פעם פיזזו בה לבטח דגי זהב רבים. פה ושם נימרו את החצר גם דקלים רמים שמוטי צמרת שידעו פעם ימים טובים יותר. אם עשית אוזנך כאפרכסת יכולת לשמוע את קריאות הקרב של לוחמי האיסלם שקבריהם עיטרו את המבנה.
סידני-עלי היה אתר מעבר למקום ולזמן. שררו בו חוקים אחרים של נופש: שלחן פינג-פונג בסמוך לקברו של עלי, שקיות שוקו ולחמניות – מותרות שלא עלו על שולחננו בימי הלימודים והשיגרה.
לאחר שירדת בקניון תלול (במושגים של אז) בתוך חול צורב, הגעת לרצועת-חוף שבה נצרבנו בלי קרם הגנה, סוכת מצילים, מקלחות או שירותים במשך שעות על שעות. מרבית הזמן עשינו בים עצמו, שהיה, ועודנו, סוחף ובוגדני וגובה מחיר יקר מהטובלים בו. ביחד עם נפתלי לנדסברג, שהיה מוסד בפני עצמו (מנהל, תרבותניק, בדרן, גיאוגרף, חידונאי, ואמן כמובן) הרחקנו שחות עד שקו החוף כולו נעלם מנגד עינינו ומסביב רק ים וים. המטרה הייתה להגיע לסלע הגדול שתקוע היה במעמקי הים ובעצם איש לא ראהו מעולם. אך למי זה היה אכפת? עבור הילדים הקטנים נשאר הסלע הזה רק כמחוז געגועים בלתי מושג, ולרוע מזלם נגזר גורלם להשתכשך במי-האפסיים של גלי החוף הקטנטנים כשהם מוקפים בחבל שהוחזק בידי המטפלת התורנית.
סידני-עלי היה ונשאר בתודעתנו הבוגרת כממלכה של ילדים, אוטונומיה שאנו ראינו בה בעצם מדינה עצמאית שנוהלה עבור הילדים וע"י הילדים, וקיומם של מבוגרים (מטפלות, חברי קיבוץ מלווים) היה רק מעין חומת שמירה רחוקה ולא מורגשת כל-כך.
במבט של הורה וסב בעצמי איני יכול שלא לקנא בנו, ילדי החום, החול, השמש והתום, שכל כך מעט יכול היה לספקם בלי שום צורך באמצעי גירוי ותיווך אלקטרוניים כמחשב, טלויזיה ופלאפונים מהדור הרביעי.
אלי ברמן
 
גן העדן הפרטי שלנו
אנחנו היינו הקטנים שהגיעו רק בהמשך השבוע. ערן היה הטרזן שלנו, קלינט איסטווד כזה.
על החבר'ה הגדולים הסתכלנו בהערצה - הרי מתישהו בעוד כמה שנים נהיה כמוהם...
חוף אפולוניה היה גן העדן הפרטי שלנו, הוא זכור לי כמין מפרצון קטן מוקף בסלע ענק שסוגר עליו מכל הצדדים. כל כך יפה היה שם!! הייתי שם שוב לפני כמה שנים והתאכזבתי מאד לראות שהוא כמו כל חוף רגיל, עם שומר שגובה כסף בכניסה, בלי שום קסם, בלי טיפת צל והכי מוזר - השומר בכניסה בכלל לא הכיר אותנו...
סידני עלי היה בשבילי מין מבצר קסום וקצת מפחיד. לקומות העליונות היה אסור לנו לעלות, הסיבה שאמרו לנו הייתה כי שם גרו המדריכים, אבל ידענו שזה הרבה יותר מזה, ידענו ששם יש סכנות, רוחות רפאים ואולי אפילו מפלצות...
פעם אחת באמצע סעודת שבת בבוקר נכנסו החבר'ה של עלי (זה שקבור בסידני עלי...), הביאו כבש ושחטו אותו באמצע הרחבה, קרבן לכבוד עלי... והכל בזמן סעודת שבת שלנו...
אלה מקצת החויות הזכורות לי מסידני עלי.
שולי
 
בקשה קטנה
מה יעשו עם הכסף שנשאר, שקיבלנו למטרות ציבוריות  מן המועצה האזורית חבל מודיעין?
384 מקומות ישיבה לבחורים יש לבית- הכנסת.
ב"ה בשבתות בחגים ובימים מיוחדים, בית-הכנסת מלא. ( הלוואי כל השנה).
בזמן התפילה כשנכנס מישהו לשירותים, מחכים בתור עד שיתפנה...
ואם הולכים לשירותים של אולם- ספורט, עד שחוזרים מפסידים בינתיים קדושה או ברכת-כוהנים.
לדעתי, במעט כסף אפשר לעשות לפחות עוד תאי שירותים פשוטים כמו באולם ספורט. כיור בתוך שירותים הוא מיותר – כי אי- אפשר לברך ליד השירותים.
אני מבקש ומקווה שהועדה תדון על שירותים חשובים הנחוצים לבית-הכנסת, למען הציבור.
מנחם שניאור
 
 
 
 
לענבל, לעפרה, לילדי התיכון הנפלאים ולכל העוזרות והעוזרים
יישר כוחכם על ההתמדה, על החיוכים וכל כל מה שטרחתם כדי
להנעים את זמנם של ילדי "אסיף" בקייטנה שהכנתם עבורם. גאים בכם !
    כולנו


יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה מיהו דתי.
מעשה שהיה כך היה: אנשים רכשו דירה בפרויקט שנועד לציבור הדתי בלבד. לאחר האכלוס התברר שבין רוכשי הדירות היו אנשים שאינם חובשים כיפה, אינם שולחים את ילדיהם לבתי ספר דתיים, ונשים שאינן מתלבשות בצניעות - אך בכל זאת הצהירו על עצמם (ואף צירפו חתימה של רב המעיד על כך) שהם דתיים. האם הקונים האחרים זכאים לבטל את הקניה על סמך זה שהם הוטעו?
ראשית, היה דיון בדיני תנאים, האם יש כאן תנאי כתנאי בני גד ובני ראובן. ראינו כי בדיני תנאים לא תהיה כנראה אפשרות לבטל את המקח, אך יכול להיות שהמקח מתבטל מדין מקח טעות ולא מדיני תנאים.
כדי לבדוק זאת צריך לדון בשאלה מי מוגדר כאדם דתי. ראינו כי אין משמעות לקביעה מיהו דתי באופן אובייקטיבי, אלא לשאלה מה התכוונו הצדדים בעת שחתמו על ההסכם. לכן הכלים שיעמדו לרשותנו אינם ספרי ההלכה הקדמונים, אלא לשון הדיבור ברחוב.
יחד עם זאת ראינו כי גם אדם שאינו מוגדר דתי, אך מצהיר על עצמו כי הוא דתי - יכול להיות מוגדר ככזה מבחינה הלכתית, שהרי יכול להיות שהוא הרהר תשובה בלבו.
 
 
יוסי סופר מנהל בית מדרש "רשות רבים" במרכז הרצוג בעין צורים שאל בשיעורו האם יש צורך בשינוי ההלכה?
לטענתו, מלימוד המניעים לחלק מההלכות רואים שהן נוצרו כתוצאה ממצב חברתי ומידע מדעי שהיה בעבר. והיום עם שינוי המציאות והתקדמות המדע יש ההלכות לא מתאימות ואולי גם לא נכונות. למשל, הפסיקה בשולחן ערוך שמותר להרוג כינים בשבת. כיום ידוע שהכינים הן חיות ולכן אסור להרוג אותן בשבת. אם אכן פסקי ההלכה הם מתוך ידע מדעי נרכש והנחות מציאותיות צריך במהלך השנים לבחור באלו מהן להמשיך להחזיק ואלו לזנוח. דוגמא נוספת היא  החברה הציונית דתית, שמצד אחד חיה בעולם הספרות התורנית ומצד שני במציאות העכשווית ובהנחות יסוד שלא היו קיימות בעולם הישן.
אפשרויות ההתמודדות עם השאלות הן:
א.      קבלת הסמכות ההלכתית כמו שהיא למרות שינוי המציאות ולעיתים גם חוסר הרלוונטיות לימינו.
ב.      קבלת הכלל ההלכתי, חיפוש הסבר ברוח המציאות הנוכחית ומציאת דרכי עקיפה.
יש לקוות כי המודעות לפערים שהוצגו יביאו לבחירה באפשרות השנייה ובהמשך ימצא האומץ לקום ולשנות את ההלכה באותן הפסיקות הנדרשות ונפסיק לחיות בשני עולמות.
 
 
התוכנית לשבוע הבא תתפרסם בהמשך.
 
 
"כל גלגל המתגלגל מלמטה למעלה..."
 
בעצת אמא ובהשראתה אספר לכם סיפור קטן.  ברשותכם אפתח בשורותיו האחרונות.
לפני כשבוע קיבלתי טלפון מאחד המרצים האהובים עליי.
בליבי חששתי כי הוא מתקשר לנזוף בי על שלא הגשתי לו את הפרק האחרון של הסמינריון... (מחשבה של סטודנטית מן המניין).
מהר מאוד גיליתי כי שגיתי. הוא התקשר להציע לי עבודה לשנה הבאה (שנת הסטאז' שלי).
מיד שאלתי במה מדובר על-אף שמנגד כבר השבתי תשובה חיובית להצעה מפתה לא פחות ממקום עבודה אחר. שוב, שגיתי!
"גננת בגן השיקומי", הוא אמר, "גן של ילדים הלוקים בשיתוק מוחין".
קשה היה להסתיר את ההתרגשות, שהרי כבר השבתי תשובה חיובית למקום אחר ובכל זאת השתדלתי.
הראש מנסה להרגיע את הלב, מתחיל לפעול ולחשוב. הסברתי שישנו מקום אחר אשר התחייבתי לעבוד בו כגננת בשנה הבאה ועוד הוספתי כי התמחיתי בחינוך מיוחד ולא במלמ"ח (מורים למוגבלויות חמורות), משמע: לא הוכשרתי מקצועית לעבוד עם אוכלוסייה זו.
מבעד לשפופרת שמעתי כיצד חיוך ענק נפרש על פניו.
"שמעתי", הוא אמר, "רק תלכי לבדוק".    הלכתי!
התיישבתי בכיסא המרואיין ותוך זמן קצר נדרשתי לענות על השאלה: "מה הביא אותך לכאן?"
בביטחון השבתי: חינוך! חינוך לנתינה;
                                חינוך לאהבת כל אדם באשר הוא;
                                חינוך לעשות ולתת עד קצה גבול היכולת ולעיתים אף מעבר...
                                חינוך לראות כל צעד קטן כקפיצה משמעותית;
                                חינוך להבנה כי החיוך – שמחה גדולה ומדבקת כל איבר ואיבר בגופו של כל אדם;
                                חינוך ללמידה שהקושי הינו אתגר ומקפצה למדרגה גבוהה יותר;
                                חינוך לפעול, לעשות טוב בכל מקום שניתן...
                                חינוך. כבר אמרתי?
"איפה התחנכת?" שאלה מנהלת המקום והיועצת החינוכית. בגאווה השבתי: "בקיבוץ בארות יצחק!
בכל שנה הגיעה קבוצת ילדים מאיל"ן לשבוע של קייטנת קיץ בקיבוץ. מכיתה ז' ועד י"ג זכיתי לקחת חלק במפעל מרגש זה". בליבי הוספתי: כאן החלה השריטה...
נדמה היה שהן הבינו. שמחתי. הראיון נמשך עוד דקות ספורות. בסיומו שאלה המנהלת: "אז סגרנו?"
"סגרנו", השבתי.
(למקום העבודה האחר – שלום, בזכות גננת צדיקה, מבינה ומאמינה שיש ללכת לאן שהלב לוקח...)
 
בראשון בספטמבר אתחיל את עבודתי בגן השיקומי ואתם: אנשי בארות-יצחק, עפרה פארן, ענבל ישראלי, אבא ואמא – תצעדו עימי שם.
למה? כי הסיפור החל כאן, פה החלו לחיות מילותיו, מכאן צמחה האהבה...
תודה על הזכות להיחשף לכל אלו מינקות, תודה על שהיום נסגר מעגל.
"לכל סיום יש התחלה חדשה..." – איני מרגישה כי סיימתי, אך בהחלט מרגישה את ההתחלה המתחדשת.
                                                                                                                      בהתרגשות,
בינת יעקבס
 
מי אתה מקום "אחר" ?
אני יושבת ליד המחשב בביתי ומסתכלת על סידור הרכב ליום חמישי בערב. ואז התחלתי להתבלבל...
טויוטה היאס נוסע ל"אחר" אחר הצהרים; סיריון 302 נוסע בשעה 12.30 ל"אחר" ובערב גם ל"אחר".
סיריון 303 נוסע ב-16.00 ל"אחר"; היונדאי 354 נוסע ל"אחר" בערב.
היונדאי 557 רשומה ל"אחר" אחר הצהרים ובשעה 19.00 היונדאי של המסגריה יגיע ל"אחר".
המאזדה 940 נוסעת ל"אחר" בשעה 16.00.
מה יש במקום הזה, "אחר"? אולי כדאי שגם אני אסע לשם?  
בסה"כ חיפשתי טרמפ להרצליה.
חיפשתי במפה איפה המקום הזה "אחר" – אולי זה קרוב לאן שאני צריכה לנסוע?
אני מתביישת להגיד שאני לא יודעת איפה זה. 
ואולי האנשים שנוסעים לשם לא רוצים לקחת אותי?
אשמח להבין למה כל כך הרבה אנשים רושמים שהם נוסעים ל"אחר".
                                                                                             שבת שלום,
רחל רוזנבלט
 
 
 
סקר איכות הסביבה
 
הידיעה להלן מופיעה באתר הקיבוץ ואנו מביאים אותה כאן לטובת כל אלה שהאינטרנט אינו נגיש עבורם.
כפי שפרסמנו בידיעון, אנו מזמינים את כל חברי ותושבי בארות יצחק להשתתף בסקר פנימי בנושא איכות הסביבה.
בסקר מספר שאלות, ברובן צריך לענות רק תשובה אחת ובחלק מהן (מצוין ליד השאלה) ניתן לבחור יותר מתשובה אחת.
אנו מבקשים לענות על כל השאלות.
הסקר הוא אנונימי, איננו בודקים מי ענה מה!
כחלק מתנאי הסקר, ניתן להצביע רק פעם אחת מכל מחשב, כך שניתן למלאת את הסקר כמשימה משפחתית.
מי שמעוניין לקבל את הסקר על דף שיפנה אלינו.
הסקר יהיה פתוח עד ליום שישי הבא, י' באב    31.07
בשאלות ופניות נא לפנות לדבורה או יוסי, בע"פ או במייל ואנו נשמח לענות!
בהצלחה!
למחזר זה לא מגעיל – זה איכס"ה!
צוות איכס"ה
 
 
בבריכת השחייה
ביום שישי הבא, למחרת תשעה באב, ישתנה לוח הזמנים בבריכה.
אנו מצפים שהשעות הארוכות יאפשרו לחברים נוספים לבוא וליהנות בבריכה.
 
 
נשים
גברים
קיבוץ
ראשון
16.00 – 22.00
10.00- 16.00
 
ש נ י
07.00 – 18.00
18.00 – 22.00
 
שלישי
13.00 – 18.00
10.00 – 13.00
18.00 – 21.00
רביעי
16.00 – 22.00
10.00 – 16.00
 
חמישי
07.00 – 18.00
18.00 – 22.00
 
ש י ש י
07.00 – 13.00
13.00 – 16.30
16.30 – 18.00
מוצש"ק
 
21.00 – 23.30
 
 
 
וכרגיל, תזכורות:
הכניסה מהשער הצפוני שליד הבודקה.
לבעלי שיער ארוך הרחצה עם כובע-ים. בנות – רק בבגד-ים שלם.
ילדים מתחת לכיתה ד' צריכים מלווה צמוד בוגר מכיתה י' ומעלה.
לאורחים הכניסה והשהייה בבריכה רק בליווי מארחיהם חברי הקיבוץ, או בתשלום.
                                                               בתפילה לשחייה בטוחה ומהנה, להתראות,
עירית ואריאל
וכדי להקל על המשתמש:     טלפון: בריכה*
בחיוג מקו-חוץ או מטלפון נייד מחייגים: כוכבית בריכה ומתחברים למשרד הבריכה
 
 
 
משמיעות את קולן
השתתפנו השבוע - 6 חברות והרב ירון - ביום עיון בנושא "אשה בתנועה – לאן" שנועד לקיים בירור מעמיק בנושא "המסר של הקיבוץ הדתי לגבי קידום נשים בכל התחומים". הרעיונות שעלו ביום זה יהוו בסיס לפעילות המדור "אשה בתנועה" בראשותה של הילה אונא (בא"י – שד"א) שזו פעילותה הראשונה עם כניסתה לתפקיד במזכירות הקיבוץ הדתי. 
היום היה מעניין ואנו מצפות להמשך פעילות חשובה זו, ולהילה איחולים חמים להצלחה בתפקיד החשוב.
עדנה
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אהד אהרן
אחות תורנית: אריאלה פלדמן - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
סבתות וסבים – שימו לב!
קייטנת נכדים לילדים בוגרי כיתה ג' תתקיים בשבוע המתחיל ב-י"ט מנחם-אב (9.8.09).
                                                                                                   נא לפנות לטל ברמן.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
צה"ל קרא להם
דרך צלחה לאופיר פורשר ולידיד בן-שמול שבע"ה יצטרפו לכוחות הביטחון בשבוע הקרוב.
מאחלים לכם שירות משמעותי והקב"ה ישמור צאתכם ובואכם !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בכלבי
                       בערב תשעה באב יהיה הכלבי פתוח בשעות 06.30 – 08.30 בבוקר
                                                                                11.30 – 15.30 בצהרים
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בדרכי אבות
שפע ברכות לאבי"ה פארן עם קבלת כנפי הצניחה והמשך הצלחה בשירות.
הצניחה הראשונה הייתה לעיני האב הצנחן ושאר בני המשפחה הנרגשים. את הצניחה השנייה ראו משתתפי קייטנת איל"ן ממרומי גלגל הענק בסופרלנד.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בשעה טובה
בנם של שולמית ואופיר גריידי הובא השבוע בבריתו של אאע"ה ונקרא שמו בישראל נעם-שלום.
מזל טוב לכל חמולת שטרן ויהי רצון שיזכה לקיים "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום"
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
רפואה שלמה
למיכאל נתנזון וללימור נתנזון בביה"ח "השרון".
מחכים לשובכם הביתה במהרה בבריאות טובה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מהמרפאה
חברים אשר זקוקים לסוללות למכשיר השמיעה שלהם מתבקשים לפנות למרפאה.
אפשר לשים פתק בתא "מרפאה" במשרד של יהודה פלדמן, בציון מספר הסוללה המדויק, או לצרף את הכרטיס הישן.
במרפאה יש מלאי מספיק של סוללות מכל המספרים ובמחיר מוזל.
נעמי קורן
 
AtarimTR