ידיעון 2634 פר' עקב

בס"ד י"ז מנחם-אב תשס"ט
 
 
פרשת "ע ק ב"
 
 
19.11
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.20
מנחה, קבלת שבת, ערבית.
      דרשת הרב בנושא:
כחי ועצם ידי – טוב או רע?                          
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
 
 
17.15
שעור בדף יומי – בחדר עיון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 21.15 – 23.15
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
18.00
שעור לנשים בפרקי אבות - במועדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.11
ערבית, הבדלה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
  שחרית  א', ג', ד, ו'            06.00   
   שחרית ב' ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
 
   כיתות א'-ג' -  עזי אלטשולר
   כיתות ד'-ו'  -   אין מפגש
           
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
19.00
שיעור בנ"ך
חדר עיון
21.00
שעור לצעירים
בית ע' שטרן
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
בתחילת פרשתנו אנו מוצאים ציווי : "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית ה' אֱ-לֹקיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱ-לֹהקיךָ" (ד' כג).
מובא בשם האדמו"ר מקוצק שלפעמים אדם מקיים מצווה אבל בעצם עושה את ה"פסל והתמונה" של המצווה ולא את "נשמתה ורוחה" של המצווה. דוגמא קיצונית לכך ניתן לראות במסכת יומא דף כג ע"א, "תנו רבנן: מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש (בניסיון להקדים איש את חברו בזכות לקיים את מצוות תרומת הדשן של בוקר). קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חברו - נטל סכין ותקע לו בלבו. עמד רבי צדוק על מעלות האולם ואמר: אחינו בית ישראל שמעו! הרי הוא אומר (דברים כא) "כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך", אנו על מי נביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות? געו כל העם בבכייה. בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר. אמר: הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר, ולא נטמאה סכין. ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים".
הריצה עבור הפסל ולא עבור הרעיון, היא היא הטעות, ועלינו לדעת להוביל על בסיס ערכים, תוכן ומוסר של המצוות ולא  לעסוק בקליפתן...
באותו העניין: בשבוע הקרוב נארח בקיבוץ למשך 3 ימים את משפחת חסן אשר אימצו את ילדי משפחת כהן-אור, שהוריהם נהרגו בתאונת דרכים.    זו הדרך וזו ההזדמנות שלנו ליצוק ערכים בתוך המצוות!
עזי אלטשולר
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון
  • שיר שבת – יהונתן שרמן
  • יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • עשור לבית המדרש – נורית סוקו, דינה אמיר
  • קייטנת בגירים – הדס נאור
  • אל תדאג, הייה עסוק – אלי ברמן
  • קיץ: מאכלים מקררים – דבורה ריניץ
  • עוד על סידני-עלי – אורה אהרן
  • כיופית חטיבה – אוריה אדן
  • משאבי אנוש – אלי ברמן
  • תרבותנו: ערב לגברים – ועדת תרבות
                                           כלבו דף ולוחות זמנים.
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' חיים בן עטר (אור החיים הקדוש)
ר' חיים בן עטר (1696-1743) נולד בסאלי שבמרוקו למשפחת עטר שפירושו בערבית בושם, היות והמשפחה עסקה במשך דורות במסחר הבושם, וגם הוא התפרנס ממסחר בבושם. ואולם, המלכות הטילה מסים כבדים מאוד על המשפחה, עד שהיא ירדה לחלוטין מנכסיה. בעקבות זאת גירש הסולטאן את ר' חיים והוא עבר להתגורר בפאס. לאחר נדודים רבים החליט ר' חיים בן עטר לעלות לארץ ישראל ולהקים ישיבה בירושלים.
מסופר כי ביום שנכנס לירושלים אמר הבעל שם טוב (שהיה באוקראינה) לחסידיו: היום נכנס משיח בן יוסף לירושלים. ר' חיים הקים שתי ישיבות בירושלים - אחת לתורת הנגלה ואחת לתורת הנסתר, אך פחות משנה אחרי הגעתו לארץ הוא נפטר בפתאומיות, והוא בן ארבעים ושבע בלבד.
בפירושו על התורה, שנקרא 'אור החיים', משלב ר' חיים בן עטר ענייני פשט, דרש וקבלה, ופירוש זה מודפס בהרבה מהדורות של 'מקראות גדולות'. כמו כן כתב ר' חיים ספרים נוספים: 'ראשון לציון' ו'חפץ ה'' - על מסכתות הש"ס, ו'פרי תואר' ו'פירות גינוסר' על חלק 'יורה דעה' של השולחן ערוך.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
על הפסוק: "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת", שואל 'אור החיים' הקדוש: מה באה התורה לחדש לנו? הרי פרשת השבוע כבר מתחילה במלים: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"!?
ותשובתו היא שהחידוש בפסוק זה הוא העובדה שכאן התורה מתייחסת לכלל המצוות בלשון יחיד, כמכלול אחד:
כי בעשות האדם ממצוות ה' שתים או שלוש... ייוולד בהם הולדה רעה להתעצל בשאר המצוות הבאים לידם... ובפרט בלב ההולכים בתורת ה' להבזות המצוות הקלות בראותם שהם לומדי תורה ומקיימים רוב המצוות... ואמר "כל המצוה" יחס כללות התורה למצוה אחת וציוה על כולה, לבל יטעה...
כי באדם יש רמ"ח אברים ושס"ה גידים וכנגדם בא דבר ה' לשמור שס"ה מצוות לא תעשה ורמ"ח מצוות עשה. והנה ישער אדם כשיבוא על איבר או גיד אחד איזה מיחוש או מכאוב ויצעק לבו באוי ואבוי ממכאובו, האם יקבל מענה לצעקו באמור לו: הלא לך רמ"ח איברים ומהם רמ"ז שלמים...
אומר 'אור החיים' הקדוש: כל מצוות התורה נקראות ביחד ואחת, וזהו רמז לכך שקיום התורה צריך להיות שלם. גם אם אדם מקפיד מאוד על חלק מהמצוות, אין זה מפצה אותו על זלזול במצוות אחרות. וכשם שכשכואב לאדם איבר אחד - כל גופו כואב ודואב, כך גם כשחסרה לאדם מצווה אחת, אין הדבר משפיע רק על אותה מצווה החסרה, אלא כל קיום המצוות שלו חסר.
 
 
הרב ירון
 
  
שיר-שבת
 
"...לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם"
 
גם ברבות מזון וכסף
וקוקטיילים לשתייה,
ובעלות על איזה רכב,
שכל כולו אומר יוקרה,
ומגורים במגדל השן
ובילויים ללא די;
לא כל מי שעוד לא מת בהכרח הינו גם חי...
 
וכגמוע כוסית נוספת
ונשנוש של קוויאר,
וצפייה ביפי הקשת
ממרפסת בית השר,
וצמוד קרקע ב- "פיתוח"
ותחושה קבועה של היי;
לא כל מי שלא בקבר בהכרח הינו גם חי...
 
כי לפרקים עוד יהרהר לו,
לבד, חשוף, אל מול מראה:
אני מחפש, אך לא מוצא את -
שמעבר לנמצא.
לא את ה- איך וה- כמה,
כי אם ה- מה, מעל חושיי ?
לא כל אנוש שבחיים, בהכרח הינו גם חי...
יהונתן שרמן
 
 
 
 
לסבתא רבתה רחל הלר
ולכל המשפחה
מזל – טוב
בהולדת הנין
נכד למלכה ושמואל שחק
בן לסמדר ואיתי שחק
טוב ינחיל בני בנים
 
 
 
חג עשור
"אם חכמה אין כאן – זיקנה אין כאן" (מסכת ברכות לט עמ' א)
 
בית מדרש - איזו המצאה.
עשר שנים. מי היה מאמין?
נראה כי רק אתמול הוא אצלנו במועדון התחיל.
יום שלישי פעמיים כי טוב, בו כולכם למועדון מוזמנים,
לשיחות, התעמלות ושיעורים.
כולכם מתייצבים במועד בלבוש מחלצות,
היום יום שלישי, אין כלל ספקות.
סביב שולחן ועידה כולם ישובים, לכל אחד המקום והכסא שלו,
חס ושלום אם תזיז אותו.
בכישוריה של דינה המושכת בזו העגלה
מכסה כל עניין, שאלה ומשאלה.
חשוב לדעת מה עם הצעירים? או בוועדת בניין,
גד"ש, ירושות –כל מה שיש בו עניין.
מדי פעם מגיחים גם לטיול
בגד"ש, בבית האיכר או בפעילול.
מי ברכב, בקלנועית או ברגליים בריאות,
העיקר שנוכל מה שיותר לראות.
מסביב לזה השולחן נפרדנו בצער ובכאב מכמה סובבים מתמידים,
הם מאוד חסרים לנו במשך הימים, ובעצם כבר שנים.
בכל יום שלישי המשיכו כאן להתייצב,
על כוס קפה, פרי ומאפה.
                                       
                                        ותפילה בלבי:
"תפילתי מופנית אל על
זכני לשרת נאמנה את הכלל,
תן לי רצון, בריאות וכח,
לעמול קשה, אך בו-זמנית גם לשמוח."   (א.ק.)
 
לכולכם ביחד ולכל אחד לחוד בבריאות טובה,
ולך דינה יישר כח והמון תודה.
נורית סוקו / מועדונה
 
  
עשור לבית המדרש לגימלאים
השבוע ציינו מלאות עשר שנים למסגרת הלימודית לגימלאים (גיל ± 80).
בוקר הלימוד נפתח בשיעור של הרב ירון שהעמיד את השאלה אם לימוד תורה הוא אמצעי או מטרה (התשובה: מצווה, שמטרתה לימוד המביא לידי מעשה). אחרי רבע שעה של חילוץ עצמות והפסקת כיבוד הצטרפו אלינו בני התלמידים וחברים נוספים, והתכבדנו בנוכחות שמעון סוסן, ראש המועצה, ודר' רונית לב, מנהלת אגף הרווחה והקהילה במועצה. אחרי אספות הורים ומסיבות סיום רבות של ילדיהם באו הפעם הבנים לחגוג את "התקדמות" הוריהם. כל אחד מהבנים כתב מכתב הערכה להורים המתמידים בלימוד במסירות רבה וקווה שילמדו הוא ובניו ממעשי האבות.
 
להלן מכתב ייצוגי אחד מרבים, וסיכום הלקחים שלמדתי אני, דינה.
דוגמא לדורות הבאים
יש פרחים שנותנים ריח, צבע ואף פירות.
סבתא שלנו יש בה הכל: יפה, מפנקת, אוהבת, דואגת, דעתנית ורוצה תמיד לדעת עוד.
לא הייתה לה הזדמנות ללמוד בצורה מסודרת, אבל לא הפסיקה ללמוד כל חייה. כל יום היא לומדת, מכל אדם, מגדול עד קטן. ביום ג' היא מוותרת על יום עבודה, הערך החשוב לה בחיים, ומקדישה את היום ללימוד, שחשוב לה יותר מעבודה.
עכשיו, במלאות עשר שנים לבית המדרש, אנחנו רוצים להודות לבית המדרש שנותן אפשרות לסבתא שלנו להמשיך להתפתח ולהרחיב את ידיעותיה ומאחלים לה שתמשיך בדרך הזאת בבריאות טובה עוד הרבה שנים ותראה את הדרך לכל הצאצאים – בנים, נכדים ונינים.
שנזכה ללכת בדרך הזאת ונזכה להידמות לה.
כלתה לאה, בשם כל המשפחה
 
מה למדתי בבית המדרש
הכל כבר נאמר, ויותר מזה.
אני רוצה להוסיף מה אני קיבלתי מהלימוד בחברתכם, מהדיונים ומהשיעורים שהכנתי ולימדתי.
§        למדתי מכם, הלומדים, סקרנות, רצון להוסיף דעת, להקשות ולשאול ולא לקבל דברים כמובנים מאליהם.
§        למדתי מכם פתיחות לכל נושא, להקשיב ולהתעניין, גם בתחומים שלכאורה רחוקים מחייכם. לא התעייפתם מלשמוע על כל דבר.
§        למדתי להעריך מה הוא "בישישים חכמה". (אני כלל לא מתביישת לקרוא לבני הגיל השלישי ישישים.) למדתי לכבד את חכמת החיים שלכם, את ניסיונכם ואת פתיחותכם לשמוע גם דעות חדשות.
§        נהניתי מההכנה הרחבה והמעמיקה של השיעורים, יותר מהנדרש. הזכות והחובה ללמד הביאו אותי ללמידה מספרים, ממאמרים ומהמדיה האלקטרונית, עיון שלא הייתי מגיעה אליו אם לא הייתי צריכה ללמד כל שבוע משהו חדש ומעניין.
תודה לכל השותפים בבית המדרש לגימלאים, ולהתראות בשנת הלימודים החדשה.
דינה
 
 
בגירים ..."קייטנה "... - מה הקשר?
כשנכנסתי לתפקיד רכזת הבגירים לפני יותר מארבע שנים הגדרתי מראש מהי קבוצת הבגירים שבאחריותי והתחלתי לחשוב במה אפשר לעזור ולשמח את האנשים היקרים האלו שאני כל -כך מעריכה. החלטתי לשים אותם כמה שיותר על "המפה" הקיבוצית שלנו, להבליט אותם, לתת להם כמה שיותר אהבה ושמחה.
ומה היה לנו עד עכשיו? מצעד דגלים ביום הזיכרון, התנדבות חברים לניקוי גינות, כל שנה פיצה ביום בדיקת חמץ, שבוע קייטנה, הבאת כביסה הביתה, עזרה בקניות בכלבי לפני פסח, פעילויות יצירה ועבודות יד, משחקי שולחן, ימי הולדת עגולים ובעגול + חמש שנים, מדרגות לעלייה לרכב גבוה, מפגשים עם צעירי הקיבוץ וילדים מכל הגילאים, חוג צ'י –קונג,   
אחד הדברים שיזמתי היא "קייטנת בגירים" - שבוע של פינוקים מיוחדים בארוחת צהריים (ושיסלחו לי כל הסועדים האחרים בחדר האוכל), פעילות מיוחדת ב"בית המדרש" של בוקר ומפגשים שונים ומעניינים בשעות אחה"צ.
השנה נפגשנו עם העיתונאית צופיה הירשפלד, כתבת "ידיעות אחרונות" לשעבר וכיום ב- YNET ובאינטרנט, בנושאי יהדות ואופנה. היא סיפרה איך יוצא העיתון הכתוב, איך מוצאים על מה לכתוב, אילו קשרים חשוב שיהיו לעיתונאי, על הצנזורה העיתונאית (ויש) וההבדלים המשמעותיים בין העיתון הכתוב לעיתון באינטרנט. המפגש היה מעניין.
יוםלמחרת נפגשנו (תרתי משמע) עם בעלי חיים, עופות, ארנבות, עכביש, תוכים ודגים. מפיו של גדי המדריך שמענו על דרכי החיזור והזוגיות של כל בעל חיים וחלק גם ראינו מול עינינו. אי אפשר להגיד שתמיד המראה היה מלבב (במיוחד הארנבון שקפץ על הנקבה מיד ברגע שהיא נכנסה לכלוב), אך ישבנו מרותקים במשך שעה וחצי. זוג התוכים היפה לא רצה לעזוב את ההליכון של שרה כרמי והארנבון החום הקטן לא רצה לעזוב את ידיה המלטפות של אורה (התמונות יפורסמו בקרוב).
ביום שלישי חגגנו, בניצוחה של דינה אמיר, עשור ל"בית מדרש". למפגש הגיעו בני משפחותיהם של המשתתפים, שכתבו מכתבים מרגשים להוריהם. גם ראש המועצה כיבד אותנו בנוכחותו ובמילות שבח והזמנה לשיתוף פעולה בעתיד. המועדון היה מלא בהתרגשות, פרגון, אהדה והערכה לפרויקט שנפתח לפני 10 שנים ועדיין ממשיך בקצב ע"י דינה. תודה גדולה לדינה ותודה גדולה לנורית שבכל יום שלישי דואגת לכל מחסור, לסדר ולניקיון.
בימי רביעי יש מסורת קבועה של "מפגש ערבית". בשבוע של הקייטנה החלטתי להרחיב את מעגל האנשים והסועדים ולהזמין גם את בני הדור השני של הבגירים. בכל שנה המפגש הוא בנושא אחר הקשור לגיל הזהב ולדור השני. השנה היינו באווירת ט"ו באב, חג האהבה. שמענו דברי תורה מאבא שלי (שתמיד נרתם לכל בקשותיי), שרנו שירי אהבה בניצוחו של אבי צוויג ושמענו סיפורי שמלות, מטפחות, חתונות, ספר תורה, מקום מפגש, סיפורים מאז... כולם סיפורים מהקשר הזוגי שהמשתתפים נידבו לאוזנינו. שיחקנו בינגו שהתבסס על שמות בני הבגירים, חידון שהכינו הרב ירון ואלישבע בן דוד.
איקה התחפש לבגיר וסיפר בדרך הומוריסטית על התענוג להיות בגיר בקיבוץ בארות יצחק. הייתה אווירה נעימה ומפרגנת, כאשר המטרה היא האיחוד בין שני הדורות, הנתינה והאהבה אחד לשני.
אני מודה לכל מי שעזר לי השבוע להקים את הקייטנה ולהפעיל אותה!
שרק תהיו בריאים ונתראה בע"ה בקייטנה הבאה...
הדס נאור     
 
Don't worry – Be busy.             אל תדאג – הייה עסוק
 
רבים מהייקים שהגיעו לכאן לא סיימו מסלול לימודים מסודר של השכלה גבוהה, אך אצל חלקם הדבר לא ניכר כי הם אוטודידקטים – אנשים תאבי דעת בתחומי ידע שונים שלימדו את עצמם.
כזאת היא אמא (וכזה היה אבא ז"ל). אמא אוהבת ללמוד ומתעניינת בנושאים שונים. מידי שבת יש לי הכבוד וגם העונג לשבת וללמוד איתה את פרשת השבוע והיא מקשה קושיות חדות ומכוונת הרבה פעמים לדעת גדולים וחכמים.
עבורה בית-המדרש הוא פסגת השבוע, נקודת אור גדולה שהיא מצפה לה מדי שבוע. במיוחד השיעורים של דינה בתנ"ך, בספרות (עגנון), וכאשר אני משוחח עמה על כך ממש אור נוגה על פניה.
דינה מצליחה לפרש ולהסביר גם לאנשים שאין להם הרבה ידע ביהדות, מוסיפה אמא.
גם ההרצאות המזדמנות בנושאים שונים, גם הצ'י-קונג שמחליף את הבריכה והים.
בספר משלי כתוב: "ראשית חכמה – קנה חכמה". מסתבר שגם בגיל השלישי והרביעי קניית החכמה היא החכמה.
במלאת עשור למכללת הוותיקים ראויה חברתנו דינה, שיזמה את הרעיון המבורך ומפעילה אותו במועדון בסיועה של נורית גם באילוצי תקציב קשים, ושאר המורים והחברים שתורמים למפעל חשוב זה – לתודה רבה.
 
בארוחת הערב של הוותיקים וצאצאיהם נזכרתי בהלצה מרירה של קיבוצניק אחד שאמר: קיבוץ הוא גן-עדן לילדים ולוותיקים (והוסיף: ואם יש לך כח לסבול 50 שנה בין לבין – אתה מסודר...).
הערב ביוזמתה ובהפעלתה של הדס נאור ובסיוען של ציפי ושולמית חימם את הלב והאצטומכא.
 
 
ואת "בית באר" בהנהלתה של דבורה נתנזון, שבו עמלות החברות (ולעתים החברים) הוותיקות ועוסקות במלאכה וביצירה, כבר הזכרנו לטובה?
 
תודה לחברותינו שעושות המלאכה, מלאכת קודש זו של עבודה עם ותיקינו מעומק הלב.
אלי ברמן
 
 
 מאכלי קיץ 
הקיץ בעיצומו  ועמו הימים והלילות החמים, השמש החזקה והרצון למצוא קרירות בכל מקום.
תקופת האביב מעבירה אותנו מהקור אל החום, על כל מה שמשתמע מכך: מצב רוח, מצב חברתי, יציאה החוצה. למרות שאנחנו רוצים לשתות הרבה מומלץ להפחית בכמות שתיית משקאות ממותקים ולהרבות בשתות מים, אבל אם רוצים לגוון תנסו סודה עם לימון, מים קרים עם עשבי תיבול (כגון: נענע, מרווה, עשב לימון).
 
מרק בקיץ? מרק ירקות בתחילת הארוחה נותן הרגשה של שובע ורוגע גם בגלל המרקם וגם בגלל החום. לנועזים שבינינו תנסו מרקים קרים: גספאצ'ו (מרק עגבניות ספרדי), צ'יזיק (מרק יוגורט ומלפפון בלקני).
 
אם יוצאים חייבים חטיפים?
הריטואל מוכר.. יוצאים לסיבוב עם הילדים ולדרך לוקחים חטיפים. אז רק שתדעו: חשוב מאוד להסתכל על אחוז השומן שהגוף הקטן צריך להתמודד עימו. למרות שהילד לא שמן, פירוק השומן מכביד על מערכת העיכול וכן יוצר עוד תאי שומן שבעתיד עלולים להיות מלאים.

מה האלטרנטיבה? סנדביצ'ים – אפשר להכין סנדביצ'ים קטנים בריאים ופירות חתוכים.
אפשרות נוספת הם היוגורטים בשלל טעמים, למרות הסוכר. ביוגורט יש רק 1.5% שומן ואין מלח בכלל.
קיץ תמיד מתחבר עם הרצון לעשות דיאטה?
הקיץ היא גם עונת הדיאטות המבטיחות פלאים: דיאטת פירות, הירח, השמש, המלפפונים, הטונה, החלבונים, הצבעים ועוד, המבטיחות ירידה במשקל בזמן קצר וללא מאמץ.
תורות התזונה המערביות והמזרחיות ממליצות על "תזונה מקררת" במזג אוויר חם. מזון מקרר לא קשור לטמפרטורת האוכל עצמו אלא לתכונותיו - מאכלים לא חריפים, ובעלי אחוזי שומן נמוכים.
עקב הפיתוחים הרבים היום אפשר למצוא פירות וירקות מכל הסוגים במשך כל השנה, אך הטבעי ביותר הוא לצרוך את הפירות והירקות בעונתם. אבטיחים, מלונים, אפרסקים, ענבים ותירס מחוברים לקיץ הישראלי.
 
למרות שאנחנו חיים בכפר גלובלי התעניינתי אצל כמה מילידי חו"ל שבינינו האם קיים מאכל שמאפיין את הקיץ בארצם?
דינה ברוכי: בקיץ מאוד אוהבים לשתות בירה קרה ולנשנש כל מיני דברים לא כשרים. בנורבגיה יש פירות מכל העולם וכל השנה. מאפיין את הפירות המקומיים התותים בתחילת הקיץ ופירות היער שמתחילים בסוף הקיץ.
 
לני: בקיץ בברזיל אוכלים הרבה גלידה. ברזיל היא ארץ המיצים הטריים (שייקים). המיץ נעשה לפי בקשת הלקוח ממבחר גדול מאוד של פירות טריים על בסיס מים, חלב או מיץ תפוזים בבלנדר.
גבי: בקיץ במקום גלידה מגישים מאכל בשם "חלב ציפורים" או "ים הקרח". מבשלים בחלב חלמונים ומתבלים ברום או במקלות קינמון. את החלבון מקציפים ומבשלים בחלב. מרפדים תבנית בביסקוויטים, על זה שופכים את החלמונים המבושלים ומעל את קצף החלבון. מגישים קר מאוד.
בהונגריה בקיץ הפירות מאוד זולים ולכן במשך כל הקיץ מכינים ריבות וקומפוטים ומאחסנים לחורף.
כאשר השוק מוצף בפירות העונה האיכרים מוכרים ברחוב בזיל הזול. מגישים בקיץ המון מרקי פירות קרים מכל הבא ליד.
 
 
לקטה והביאה לדפוס: דבורה ריניץ
 
ואם בקיץ עסקינן אז עוד על סידני-עלי
 
ברצוני להבהיר כמה דברים בקשר לקייטנה בסידני-עלי, עבור ה"דור שלא ידע את יוסף".
כידוע, המקום הוא מסגד. אי לכך לא היו תשתיות כלל לאכסון של כ-200 נפשות.
הלוגיסטיקה להעברת הציוד הייתה מורכבת כי לא היה קיים ציוד רזרבי. לכן נראה לי שעיקר הצל"ש מגיע לדבורה אנגלנדר ז"ל שניצחה במשך שנים ארוכות על כל המערכת ותיאמה בין הצד הגשמי לצד הבידורי.
יש לדעת שהיה צורך לצייד את המטבח מאלף ועד ת', כי לא היה שם כלום ואת הכל היה צריך לקחת מן הבית (וללא טלפון...).
אכן, לעובדות המטבח – יהודית לנדסברג בראש וכל עוזרותיה – מגיעים כל השבחים על מסירותן ועבודתן הקשה למען ילדינו.
אורה אהרן
 
ולסיכום הנושא כמה שורות משיר שחובר באותן שנים והיה לנו כהמנון הקייטנה. אם זיכרוני אינו מטעני, המחברת כמובן רחלש'ן בלנקנשטיין.
 
משחקי לילה ותקליטים
2:1 לטובת הרוסים
ומלמעלה מלון "שרון"
ומלמטה החמור דוהר באון
אין סידני עלי בלי נפתלי
כמה נעים בים להתרחץ
הילדים כה חמודים
לו השתחררת מן המטפלות...
 
 
 
יחדיו ב-ו'
חיים גרטנר מנחלים, ד"ר להיסטוריה,
מנהל ארכיון יד-ושם, הקריא משירו של יהודה עמיחי:
"על שולחני מנחת אבן שכתוב עליה "אמן", שבר מצבה, שארית מבית קברות יהודי ..."
השיר פתח את השיעור על המסע האתנוגראפי שהוא תיאור תרבויות, עמים וקבוצות אוכלוסייה.
מה מניע אנשים לצאת למסע? מה ניתן ללמוד ממנו?
ישנם מניעים רבים שגורמים לאדם לצאת ולחקור את העבר של העם היהודי, התופעה חוצה את כל המגזרים וההשקפות בעם ישראל ומתגברת בשנים האחרונות.
ש. אנסקי (מחבר המחזה 'הדיבוק') התחיל בשנת 1909 מסע אתנוגראפי רחב היקף אשר משמש עד היום חוקרים רבים. המניעים שלו באו מתוך הבנה שהעם היהודי לעולם לא יתחבר שוב לשורשיו הדתיים או הלאומיים, ועליו ליצור זהות חדשה - אך זאת על בסיס היכרות עם התרבות הישנה.
מן הצד השני גם רבנים ואנשי רוח דתיים וחרדים עסקו במחקר כזה, וכפי שכתב אחד מהם, הרב מנחם מנדל ביבר ששב לעירו 20 שנה אחרי שעזב אותה: "חזרה ונעורה בי תשוקתי, ערגה וכמהה נפשי להציב יד ושם לכל גדולי עירנו ... למען ידעו בנינו אשר יקומו את קורות העיר ותולדות חכמיה".
בפראג החל מ- 1841 נכתבו ספרים בהם העתיקו ותיעדו מצבות. בעקבות כך עסקו רבים בהוצאת ספרים שבהם העתיקו את הנוסחים על גבי מצבות וכתבו פרטים ביוגראפיים על האנשים הקבורים בבתי הקברות.
 
וכך כותב יהודה עמיחי בקובץ השירים 'פצצת הזמן היהודית':


"האבן הזאת על שולחני נותנת לי שלווה
היא אבן אמת שלא יהיו לה הופכין,             
 
אבן חכמה מכל אבן חכמים, אבן ממצבה שבורה
והיא שלמה מכל שלמות.


בשיעורו של הרב ירון עסקנו בהגדרת 'חצי יהודי'.
אנו רגילים לחשוב שאין דבר כזה 'חצי יהודי'. מי שאמו יהודיה הוא יהודי, ומי שלא - לא. ראינו את המקור לכך בדברי חז"ל, מתוך פרשת ואתחנן.  יחד עם זאת גם ראינו כי יש דעות בקרב הראשונים שכתבו שמדרבנן יש לבן הנולד מן הנכרית ייחוס גם לאב היהודי.
ביחס לאנשים שהם בני יהודים ונכריות ראינו כי פוסקים רבים כתבו לקבל גרים שהם תוצאה של נישואי תערובת, וההתייחסות לגרים אלה אינה כגויים לכל דבר, כי הם נקראים 'זרע קודש', ולמען 'לא ידח ממנו נידח' יש לקרב אותם בעבותות של אהבה. זו הייתה הגישה של הרבנים הראשיים לישראל - הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב יהודה אונטרמן והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. הרב אונטרמן כתב כי יש להתכונן לעליה גדולה של 'חצי יהודים' מברית המועצות, ולקרב אותם באהבה, ולהשתדל ככל האפשר לגייר אותם.
סיימנו בתקווה שגם הרבנים והמנהיגים כיום ידעו לנהוג באופן זה, ובידיעה שגם עלינו מוטלת האחריות לסייע בכך.
 
פרטים לשבוע הבא יפורסמו בהמשך.
 
 
 
 
ערב גברים בבריכה
ביום שלישי כ"א במנחם אב 11.8
בשעה 20:30
כל גברי הקיבוץ, מגיל תיכון ומעלה
מוזמנים לבילוי של ערב קייצי,
לתפוס ראש טוב
ליהנות יחדיו בתוך ומחוץ לבריכה.
רצוי להצטייד בבגד-ים ומגבת.
 
ועדת תרבות
 
 
 
 כיופית חטיבה 2009
השבוע ביום שני השכמנו קום, התפללנו, אכלנו ויצאנו לכיופית של 4 ימים בצפון הארץ.
בכיופית טיילנו במסלולים כיפים וחביבים, עשינו אטרקציות: פיינטבול באילת השחר (שבשעות אלו הוויכוחים עדיין נמשכים מי ניצח.. ברור שהקבוצה הירוקה...) וימיה (בננה) בכנרת. בכל לילה לנו במקום אחר: בלילה הראשון לחוף נהר הירדן, בשני בנטור (היישוב שבו משפחת מליק גרים כיום. תודה על האירוח..) ובשלישי בחוף הכנרת. חזרנו עייפים, עקוצים ומעט פצועים, אך מאוד מרוצים!
אז רק רצינו להודות וב-ע-נ-ק! למדריכים החתיכים והמעולים שלנו: טל ברמן התותחית ועמית פורשר התותח שבלעדיהם כל זה לא היה קורה ושדאגו לנו שלא יחסר אוכל  או כל דבר אחר שהיה נחוץ והכינו לנו כיופית כייפית (כשמה כן היא..) ומדהימה במיוחד ולקיץ מלא בחוויות ופעילויות מגוונות ביותר. תודה לכם אתם הכי שווים שיש!!!!!!! תודה גם לבינת המלווה השווה! היית נהדרת! תודה! כמו כן גם חשוב מאוד להודות לבועז הנהג שנענה לכל בקשה גם אם היא לא הייתה בתוכנית. תודה בועז! אתה 10! נודה גם לאסתר הרכזת שדואגת לנו ועוזרת לבצע. תודה אסתר!
ולסיום לוועדת חינוך ולכל העוסקים במלאכה, לכל מי שעזר ונתן יד בארגון, בפירוק וכו'. תודה!
                                                                  ילדי חטיבה 2009
 
 
מצוות משאבי אנוש
לאחר הפסקה ארוכה בדיווח אנו מפרסמים שוב את מדור "עובר ושב".
# אהרן גל מקבל על עצמו את תפקיד מנהל מערכות המידע בקיבוץ. התפקיד כולל בשלב ראשון אחריות על כל תחומי התקשורת והמחשוב (אינטרנט, רשת, טלפוניה – יחד עם אוריאל, מחשבים) במגזר העסקי.   האחריות כוללת מרמת החומרה ועד התוכנה.
מכיוון שהתחום מורכב מאוד ונכון להיום הטיפול בו מפוזר ומפורד בין מספר גופים, נראה לנכון שאהרן יעסוק בו במשרה מלאה לתקופה של שלושה חודשים מיום סיום תפקידו כמזכיר. בסיומם ניתן יהיה לנתח ולהגדיר את התפקיד בצורה מדויקת יותר.
במקביל לנ"ל יסייע אהרן וימלא שורות בענף הלול ובחוות הגנראטורים.
# לאחר סיום עבודתו כמרכז המשק יכהן שלמה פורשר כגזבר בהיקף של חצי משרה ובחצי השני יעבוד ברפת.
# שולי גל החלה בתהליך חפיפה עם כניסתה לריכוז ענף המזון במקום ורד סוקולובסקי שנבחרה כמזכירת פנים. בנוסף לכך ממשיכה שולי בריכוז ועדת צעירים.
# יאיר בר-נדר סיים בהצלחה לימודי עבודה סוציאלית במכללת השומרון באריאל וממשיך בעבודתו בענף המזון – שם עבד חלקית גם במשך לימודיו.
# בנט רוזנבלט סיים לא מכבר את עבודתו במכונת השטיפה ועובד מאז כנהג בחברת "קשת" לניקוי יבש.
אלי ברמן / רכז מש"א
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י נחום ברוכי
אחות תורנית: אילנה פלינט - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
משפחת גנוסר
אנחנו מקבלים בברכה את תמנה ואבידן גנוסר ובתם נעה שמצטרפים אלינו במסגרת הסדר בנים א'. תמנה לומדת לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית (שנה אחרונה) ואבידן ממשיך את שרותו בקבע. נעה תיכנס ל"תאנה". הם יגיעו בע"ה בעוד כשבועיים. מאחלים לכם התאקלמות מוצלחת!
שולי – ועדת צעירים
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תכנן מראש
אי"ה תתקיים כאן התרמת דם מטעם בנק הדם המרכזי
ביום ראשון י"ז באלול 6.9.09 בשעות 17.30 – 20.30
אנא רשמו ביומן ופנו לכם את הזמן למשימה חשובה זו.
צוות המרפאה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חבל על דאבדין
השבוע הלך לעולמו בשיבה טובה יהודה שישה ז"ל – אחיה של יהודית גרוס ז"ל.
יהודה הגיע מקב' יבנה לקבוצתנו בשנת תש"ד כאחד מבוגרי חברת הנוער של ניצולי "פאטריה" (עם רות יעקבס שתבדל"א, אסתר פלדהיים ז"ל ואחרים).
הוא היה אחד משלושה חברים שנפגעו בעיניהם בקרב הגדול ביום ח' בתמוז. 
תנחומינו למשפחה האבלה.
ת.נ.צ.ב.ה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חשוב לאיכות הסביבה
ליד גן המשחקים הוצב השבוע מכל נוסף לאיסוף בקבוקי פלסטיק של 1.5 ליטר. לשימושכם !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ה ז מ נ ה
כל החופש אנחנו פה עושים חיים
"גן עדן" של ילדים לעצמנו יוצרים.
משתתפים בחוגים, מטיילים, משחקים ורצים,
בפינות השונות, במרחבי הדשא ובין העצים
הגיע הזמן גם אתכם לשתף
ולהזמינכם - לראות, לפעול ואיתנו לכייף!
 
ילדי הפעילול והצוות מזמינים את כל הציבור לאירוח בפעילול ביום ראשון הקרוב בשעה 17:30.
נשמח לראותכם!
 
 
AtarimTR