ידיעון 2640 ראש השנה תש"ע

בס"ד ערב ראש השנה תש"ע
 
 
א' של ראש השנה - שבת
 
 
18.20
הדלקת נרות
07.30
תפילת שחרית - מוסף
18.30
מנחה, דרשת הרב, ערבית
        
 
סעודת חג בחדר האוכל –
15 דקות אחרי סוף תפילת מוסף
20.00
סעודת חג בחדר האוכל
13.30
מנחה גדולה
 
 
16.15
שעור בדף יומי
 
 
17.00
מנחה קטנה
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 20.45– 23.00
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
ב' דראש השנה
 
19.10
ערבית
07.30
תפילת שחרית, תקיעות, מוסף
19.30 – 20.15
חלוקת אוכל לסעודת
ליל החג (חלבית)
 
סעודת חג בחדר האוכל –
15 דקות אחרי סוף תפילת מוסף
 
 
13.30
מנחה גדולה
 
שטיפת כלים בשריים מהצהרים
16.15
שעור בדף יומי
 
17.00
מנחה קטנה
 
 
תשליך
 
 
19.17
ערבית והבדלה
 
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית   ג', ד, ו'              06.00   
   שחרית ב'   ה'                  05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            18.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
סליחות בעשרת ימי תשובה
 
יום שני, צום גדליה         05.15
יום שלישי                    05.30
יום רביעי                     05.30
יום חמישי                    05.20
יום שישי                      05.30
           
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לבגירים
מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.00
שעור עם הרב שמואל וולף
בית יוסי ש'
יום חמישי
 
שעור ניצוצות מהדף היומי לא יתקיים
 
21.00
שעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
 
מרתון שעורים לימים הנוראים
כל ערב בשעה 19.15 בשטיבל
ביום שני, צום גדליה – לא יתקיים שעור
יום שלישי: הרב ירון – בעלי תשובה מהתנ"ך
יום רביעי: דינה אמיר – יום הכיפורים הפרטי של איוב
יום חמישי: לאה פרידמן – על התשובה
 
 
 
 
בספריה
שעת סיפור עם עטרה
אי"ה ביום שני הקרוב ג' בתשרי, 21.9.09
בשעה 17:00 בספריה.
מומלץ מאד לווי של הורים.
הפעילות מיועדת לילדי גן חרוב, כיתות א'-ב' והוריהם
לאחר שעת הסיפור תהיה אפשרות להחליף ספרים כרגיל.
להתראות בספריה,
אילנה
 
לשמוע אל הרינה ואל התפילה
מזה זמן אני רוצה להביע דעתי על נושא בית-הכנסת והתפילות בשבתות ובחגים אצלנו.
רצוי היה שיהיה לנו גוף/ועד בית-כנסת שיפקח על הנוהגים המקובלים (ולא מעוגנים בכתובים) ובמיוחד לקראת חודש החגים וריבוי התפילות וההתכנסויות בבית-הכנסת.
כדאי להזכיר לחברים/ות שלא נכנסים לבית-הכנסת עם עגלות (מכל סוג).
יש להוציא מהתפילה ילדים קטנים מרעישים שאינם מבינים הערות. כן, חבר נכבד, הבאת ילד שאינך משתלט על התנהגותו – במחילה, תצא עם הילד או תשאיר אותו אצל בן/בת הזוג שנשאר/ה בבית. יש אנשים שרוצים להתפלל בשקט ובריכוז.
כמו כן, לאחרונה מנסים לשנות בנוסח התפילה. אין לי שום התנגדות להכנסת חידוש פה ושם, אבל בבקשה במידה ולא בכמות שתשנה לגמרי את המסורת המקומית. אנחנו קהילה סולידית ומתונה ולא כולם משתלבים או מוכנים להצטרף לכל אופנה חולפת. גם מחיאות כפיים המזכירות תפילת כושים בכנסיה נשמעות לי מיותרות. לא כל השפעה אמריקאית צריכה להיכנס לביתנו.
ולבסוף ברצוני לבקש סליחה מכל מי שפגעתי או מרגיש פגוע ממני מתישהו. איחוליי מכל הלב לכולם לשנה טובה וברוכה. שנה שיתקבלו תפילותינו ויתגשמו תקוותינו, והעושה שלום במרומיו יעשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל.
חנה ברוכי
 
"אלה ברכב ואלה בסוסים... ואנחנו קמנו ונתעודד".
מתקן רחיצת כלי הרכב בתחנת "טן" נסגר. כרגע יש לנו הסדר ניקוי עם המתקן בנחלים.
ההסדר הוא כדלהלן: כל רכב שמגיע לניקוי צריך לקבל ממני תלוש שנמצא במשרדי. את התלוש מוסרים למנהל התחנה העונה לשם קובי.
לפני ראש השנה ניקינו את כל כלי הרכב במבצע מיוחד בשעות הבוקר המוקדמות. על כך תודה לעוזי, ללייבו ולעירית שעזרו לי להשלים את המבצע בהצלחה.
אני מבקשת מכל הציבור לשמור על ניקיון כלי הרכב כדי שכולנו נהנה מנסיעה בהם.
אני מזכירה לכולם שתחנת הדלק בקיבוץ ליד המוסך זולה יותר במילוי סולר. לכן כולם מתבקשים למלא דלק בכלי הרכב הגדולים וב"סקודות" רק בתחנה של הקיבוץ. כלי רכב הנוסעים על בנזין 95 ימולאו כמו עד עתה בתחנת "טן".   (המדבקות ששמנו בזמנן בספר הרכב הם ישנות ולכן שימו לב לשינוי).
בפרוס עלינו שנה חדשה אני מתנצלת ומבקשת סליחה מכל מי שגרמתי לו כעס ועגמת נפש בנושא הרכב או בנושאים אחרים.   אשמח לשוחח בניחותא עם כל מי שחפץ ליישר את ההדורים.
אני מקווה שיש מקום בלבבנו לסליחה ולפתיחת דף חדש בשנה הקרובה.
באיחולי נסיעה בטוחה, נקייה ונעימה.
שנה טובה וגמר חתימה טובה.
עפרה פארן / אחראית רכב
 
-          1 - 
 
 
על סיום והתחלה (קטע מתוך שיחה עם רותי "הגננת").
בניגוד לגן בעיר שסוגר את שעריו מה-30.6 ועד ה-1.9 ויש לצוות זמן רב להתארגנות, בגן קיבוצי אין הפסקה והצוות נערך לשנה חדשה ביומיים הכנה שרק בהם ילדי הקיבוץ לא באים לגן (ילדי חוץ בחופשה 10 ימים).
השנה עזבה את הגן מטפלת מהקיבוץ שעבדה בגן כמה שנים. נשארו 2 מטפלות מבחוץ. לי מאוד חשוב שתהיה בצוות אחת מהקיבוץ. היינו צריכות לגבש צוות מהתחלה.
יום לפני פתיחת שנת הלימודים רותי הסבירה לי על גן חרוב, בקשתי לשמוע ממנה אם היא עדיין מתרגשת כאילו זאת השנה הראשונה שלה.
רותי: "כל סוף הוא התחלה של...   יש את השיא במסיבת סיום של בוגרי הגן, ובלי הפסקה מכינים את השנה החדשה. גם בי שעובדת מעל 30 שנה בגן חרוב, לקראת שנה חדשה האדרנלין זורם חזק בתקופה של סוף שנה ותחילת שנה. ויש תזכורת יפה לעין: החצבים הפורחים בתקופה זו מאחורי גן חרוב כבר לאורך הרבה שנים.
הצפייה להכיר ילדים והורים חדשים מרגשת אותי מאוד ואני מקווה שהקב"ה יעניק לי כוח ומרץ לעשות הרבה התחלות וסיומי שנה בגן חרוב".
שמעה ורשמה: דבורה ריניץ
 
 
מה בגיליון?
 
  • תקיעה, שברים, תרועה – הרב ירון
  • הקדמה למבוא – ורד סוקו ושמוליק
                              ברוכי
  • דור העתיד – יהונתן שרמן
  • שרגא כץ הי"ד
  • תחל שנה וברכותיה – לאה פרידמן
  • על חטא שחטאנו – יהונתן שרמן
  • פרפרי הלבן (שיר) – מעין ברמן
  • "שנות טובות" – חי יום-טוב ברוכי
 
  • סיום שליחות – אהרן גל
  • סיכום תקופה – שלמה פורשר
  • השנה שחלפה בראי הידיעון –
                   ליקטה דינה אמיר
  • לשמוע אל הרינה – חנה ברוכי
  • אלה ברכב – עפרה פארן
  • באסיפה – חיים בן-שמול ודינה אמיר
  • מי ומה ילמד בתש"ע –
                 ועדת ההשתלמויות
  • מענף המזון לקראת החג – שולי גל
 
 
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
 
תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה
 
פעם, כשהיו מודיעים על ניסוי צופרים או לקראת הצפירה של יום הזכרון, היתה באה גם ההודעה: "במקרה של אזעקת אמת תישמענה צפירות עולות ויורדות". בניגוד לצפירה של התירגול או של דקה דומיה, שהיא ישרה וחדגונית, הצפירה של המלחמה היא אזעקה עולה ויורדת. כך הוא גם בתקיעות השופר: למרות שהשופר אינו כלי נגינה משוכלל, ניתן להפיק בעזרתו שני קולות שונים: תקיעה אחידה - קול אחד ארוך, אשר מסמל רוגע או אפילו שמחה, או רצף של קולות מקוטעים, אשר מסמלים צרה וזעקה.
וכך אומרת התורה: "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת", אבל לעומת זאת: "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת". התרועה היא הבכי והזעקה לה', ואילו התקיעה היא קול של שמחה.
מה היא התקיעה של ראש השנה? האם זו תקיעה של שמחה על היום החגיגי הזה, או שזו זעקה לקב"ה ביום הדין? התשובה היא, כמובן, שהתקיעות הללו מורכבות משני הדברים גם יחד. וכך כותב הרב סולוביצ'יק (שיעורים לזכר אבא מארי, חלק ב עמ' עה):
מעבר לגבול מסוים, האדם נטול כושר הבעה. אין בכוחו לא לשבח ולא לבכות. אינו יודע כיצד לתאר לפני הקב"ה מצוקת נפשו כשהוא במיצר או שמחתה משיצא למרחב, והוא רוצה להודות לה'. כלי שיר משלימים את חסרון הפה. ע"י תקיעה בחצוצרות של תענית ושל מקדש, האדם מפגין את ליאותו מלספר בדברים חסדיו של מקום או יגונו ופחדו של האדם.
בתקיעות השופר של ראש השנה, אם כן, אנו מביעים את שני הדברים: יש בנו ברגעים אלה שמחה עד אין קץ על זכותנו להמליך את הקב"ה עלינו שוב השנה, אך יש בנו גם דאגה ותפילה וזעקה עד אין קץ להיכתב עם כלל ישראל לשנה טובה ומבורכת. לכן התקיעות של ראש השנה מורכבות גם מתקיעה וגם מתרועה.
חז"ל (ראש השנה לג, ב) הסתפקו האם התרועה היא גניחה או יללה. במלים אחרות ניתן לומר שהספק הוא האם כשהתורה אמרה שיש להריע בשופר, היא התכוונה שיש להביע דאגה לעתיד או לבכות על העבר וההווה? בגלל הספק הזה אנו משמיעים גם גניחה (שנקראים בפינו 'שברים') וגם יללה (שנקראת בפינו 'תרועה').
ואולם, בין אם מדובר בגניחה ובין אם מדובר ביללה, אדם חייב לשמוע את התרועה כשהיא עטופה בתקיעות מלפניה ומאחריה. בין אם מדובר בבכי או בדאגה, עלינו לעטוף זאת בתקיעות השמחה על זכותנו להמליך את ה' ועל בטחוננו בכך שהדין הוא דין אמת.
וכך צריכות להיות תחושותינו בראש השנה: מצד אחד אנחנו אומרים 'תכלה שנה וקללותיה', ומן הסתם יש גם דאגה מה יהיה בשנה החדשה. אבל את התחושות הללו עלינו לעטוף בתקיעה ישרה ופשוטה של שמחה ובטחון בקב"ה, וכפי שאמר נחמיה (ח, י) לעם ישראל בראש השנה: "לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם".
שתהיה לכולנו שנה טובה ומבורכת
 
הרב ירון
 
 
 
 
 
שרגא כץ הי"ד, בן יוסי ז"ל ותקוה תבדל"א
נולד: י"ט באדר ב' תשכ"ב
נפל: ז' בתשרי תשמ"ג – במלחמת של"ג
 
 
               השירה – שירת שכולים
אין אדם שר אלא מתוך שמחה.
גם כשהשמש זורחת יום יום מחדש,
גם כאשר אתה מלקט יום יום פירורי נחמה,
גם כאשר אתה חובק נכד – אתה שר ובוכה,
כי קשה לשיר שירה.
אין אדם שר אלא מתוך שמחה !
                                               מתוך "שיח שכולים"
 
 
 
צעיר לנצח
צעיר לנצח, חסון ושרירי, שזוף ומחייך. מחפש איך אפשר לעזור בלי לעשות מזה עניין.
עשרים ושבע שנים שאתה חסר לנו.
אתה עדיין תופס אצלנו הרבה מקום בלב.
עם אבא כבר נפגשת, וככל שעובר הזמן אנחנו כאן עדיין מתגעגעים אליך, בן יקר ואח שלנו.
אוהבים אותך אמא ואחיך.
אמא, עקיבא וישי
 
במלאת 27 שנים לנפילתו
נפקוד את קברו בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים
ביום שישי, ערב שבת "שובה" ז' בתשרי תש"ע.
יציאה מהקבוצה בשעה 9.00 – הרשמה במשרד של יהודה פלדמן.
 
 
 
 
-    תכלה שנה וקללותיה – תחל שנה וברכותיה.
סדנא רוחנית מעשית לחודש תשרי.
בראש השנה ניפגש כולנו חגיגיים ומחייכים, נלחץ ידיים ונברך אחד את השני בברכת "שנה טובה ומתוקה"
ו"לשנה טובה תכתבו ותחתמו".
האם השנה הזאת תהיה בעינינו טובה ומתוקה?
האם היא תהיה בעינינו הצלחה או כישלון?
במידה רבה זה תלוי בשבועות הבאים.
אם נארגן את כוחותינו ונשקיע מאמץ להגברת מעורבותנו הרוחנית בחודש זה, נוכל לסגור שנה בהצלחה.
חודש תשרי הוא חודש מיוחד בו יוצאים מהחיים הרגילים ועוסקים במשהו אחר. חודש שכולו חגים ומועדים: ראש השנה, יום כיפור, סוכות ושמחת-תורה.
הקב"ה אומר לנו בחודש זה לעצור כדי לבדוק ולהתבונן בחיינו ולעשות התחלה חדשה – ברצון, בעשייה, במחשבה וברגש. ימים אלה הם מתנות משמיים שבהן ניתנת לנו הזדמנות לחדש ולרענן, למחוק את העבר ולפתוח דף חדש. להשתנות ממה שהיינו קודם ולהפוך לאנשים חדשים. לחזור בתשובה – לשוב – להסתובב ולהתחיל שוב מחדש.
כמה חסד יש בימים אלה. אפשר להתחיל הכל מהתחלה. אפשר לחזור בתשובה, להתנער מהעבר ו"לקנות" מוח חדש, לב חדש, מחשבות חדשות ורצונות חדשים.
בימים אלה אנו מבקשים מהקב"ה לכתוב ולחתום אותנו בספר החיים. משמעות החיים אינה ריחוף סתמי בחלל העולם. משמעות החיים מבחינה ערכית ומוסרית היא לחיות חיים אמיתיים משמעותיים.
תקיעת השופר מנערת אותנו מתרדמתנו וזועקת: התעוררו! בררו מה אתם רוצים להגשים בחיים שניתנים לכם כל שנה מחדש. התחייבו לבחור בחיים בעלי משמעות והגשמה.
בכל אחד מאתנו טמונה היכולת להגשמה עצמית. היהדות נותנת בידנו כלי תורני ייחודי כדי להשיג הגשמה עצמית. קוראים לזה חשבון נפש. חשבון הנפש עיקרו בניית תכנית שתבחן היכן אנו נמצאים ולאן מועדות פנינו וגם תשחרר אותנו מדברים המעכבים את צמיחתנו.
דרך אחת לעשות זאת היא להפוך את חודש תשרי לחודש בו אנו מכניסים לחיינו את שלושת המוטיבים המרכזיים של ראש השנה: מלכויות, זיכרונות ושופרות. אפשר לעשות זאת בצורה פשוטה ומעשית.
מלכויות עוסקות ברעיון שא-לוקים שולט בעולמו ובכל מה שמתרחש בו. שיטה מעשית בה נוכל להפוך את הידיעה הזאת למוחשית היא לסמן לעצמנו בכל יום דבר אחד בו ראינו שא-לוקים התערב לטובתנו. זה יכול להיות כל דבר. אם נחפש את מעורבותו של א-לוקים בעולם הזה נמצא אותה בכל מקום.
ההכרה במלכותו מחברת אותנו אל שורשינו ומשפיעה עלינו אור גדול ונפלא. אם וכאשר נמליך עלינו את
א-לוקים, גם הקב"ה ירצה לתת לנו תפקידים בממלכתו ונזכה לשפע עזרה משמיים בכל תחומי חיינו.
הזיכרונות מדברים על כך שא-לוקים זוכר את כל המעשים ודואג לכל דבר שאנו עושים. הקב"ה משגיח באופן פרטי על כל אחד מאיתנו וכל מה שהוא עושה הוא רק לטובתנו (גם אם לפעמים קשה לנו לראות זאת).
לעתים קרובים אנו אלה שלא אכפת להם מה אנו עושים. 
בחודש זה נעלה "זיכרונות", ניזכר ונזכיר לעצמנו מי אנחנו. נגלה את הניצוץ הא-לוקי שבכל אחד מאתנו. כל אחד ניחן בכישרונות ויכולות ולכל אחד ניתנו נסיבות חיים מסוימות כדי להגשים את ייעודו.
 
מטרתנו היא להבין כיצד באפשרותנו להשתמש במתנות שהוענקו לנו כדי למצות את הפוטנציאל שלנו וכדי להגשים את הייעוד שלשמו נשלחנו הנה.
תרגיל מעשי שיעזור לנו להיזכר מי אנחנו הוא התרגיל הבא, שנועד לגלות עד כמה מעשינו, מחשבותינו ורגשותינו חשובים ויקרים.
בכל לילה לפני השינה נקדיש כמה דקות לחשוב על היום שעבר ועל מה שאנו יכולים ללמוד ממעשינו ביום זה. אילו דברים שנכונים לנו עשינו? אילו דברים שעלינו לזכור ולהמשיך לעשות גם בעתיד? במה טעינו? מה גרם לנו לרגשות שליליים? כיצד נוכל להימנע מחזרה למצבים אלו שוב?
שופרות עוסקים בקשר הייחודי שבין א-לוקים לעם ישראל. נשקיע בכל יום זמן קצר כדי לחשוב על הקשר שלנו עם א-לוקים ועל השינויים שהיינו רוצים לעשות השנה. בימים אלה במיוחד יש לנו הזדמנות לחזור לקרבת הא-לוקים ולחזק את הקשר שלנו לאמונה, לשפר את מעשינו.
תוך כדי התהליך נזכור גם שאיננו חיים בריק. לכל מה שאנו עושים או אומרים יש השפעה ותהודה בעולם.
מדי יום נשאל את עצמנו: מה עשיתי היום למען מישהו אחר? מה עשיתי היום למען המשפחה? למען הקהילה? למען עם ישראל? למען המדינה?
על פי היהדות קיימות דרכים נוספות לעריכת חשבון נפש. אין רק דרך אחת נכונה לעשות זאת. לא חשוב במה נבחר, אך חשוב לא להתייאש או לוותר אלא למצוא את הדרך שתניע אותנו קדימה ותלהיב אותנו.
כעת זה הזמן המתאים ביותר בשנה לעשות שינוי ולגלות מחדש את העקרונות הבסיסיים והמטרות בחיינו.
מטרת העל של חודש תשרי היא להשתנות. יש לנו היכולת לשנות את דרכינו רק אם נבחר בכך.
חשוב מאוד להבטיח משהו לעצמנו לרגל השנה החדשה, לחלום, לקוות, להאמין בעצמנו, ואין זמן מתאים יותר להתחיל מרגע זה ממש.
לכן קחו לכם עכשיו, ברגע זה, שתי דקות לחשוב על הבטחה משמעותית אך קלה לביצוע, שאתם יכולים לדמיין את עצמכם מבצעים במשך שנה שלמה. הכניסו אותה לתודעה וקבעו לעצמכם כיצד תוכלו לממש אותה בכל יום.
אכן, הבטחה קטנה אחת יכולה לגרום לשינוי חיובי. אולי לא תמיד יהיה קל לבצע אותה, אך אם נבחר לקיים אותה במשך שנה נפתח את הדלת לעולם שלם של אפשרויות חדשות. בכך גם נתרום את חלקנו להבטחת שנה טובה ומתוקה ונגרום לכך שהשנה הבאה עלינו לטובה, המתחילה היום,
תהא שנת עין בעין נראה ישועות גדולות ונפלאות לנו ולכל בית ישראל. 
                                                                                                      אמן ואמן.
לאה פרידמן
 
 
 
 
על חטא שחטאנו לפניך באימוץ הלב
"אין כל ערך להתעוררות רגשנית ארעית. מילים שכל כוונתן רק לעורר מצב-רוח חולף ושעה אחת של 'כוונה' בשנה, כמוהן כמשחק ילדים" – אלה המילים אותן בוחר רש"ר הירש (במעגלי שנה, ח"א, עמ' פ"ו-פ"ז) כדי להמחיש את הרעיון לפיו תפילה שכל כולה רגש, ללא הפנמה שכלית וקבלת אחריות מעשית לכלכל את המשך דרכנו, אין לה ערך רב.
נהרות דיו נשפכו מקולמוסי העיתונות המודפסת והאלקטרונית בעיסוק בנפגעי המעשים בהם נחשד הבדרן דודו טופז ז"ל. עיסוק זה נכון ובמקום. עם זאת, אבחר לעסוק דווקא בטופז עצמו ולא מן הפן השיפוטי, אלא מן הפן ההומאני, האנושי.   ואולי בעצם אני מבקש לעסוק בנו, בעצמנו.
ב- 4 ביוני השנה התפרסמה ידיעה אינטרנטית אודות ניסיון התאבדות כושל של טופז. בעת פרסום הידיעה היה הלה מאושפז בבי"ח שעה שגופו התנקה מכמות האינסולין המופרזת שהזריק לעצמו; כמות הגדולה פי 5 מהכמות אותה נטל במשך יותר מ- 20 שנות מחלת הסוכרת ממנה סבל. בידיעה נטרח ונכתב, כי "תיבדק האפשרות שטופז נטל מנת יתר של אינסולין בניסיון להתוות קו הגנה של אדם הסובל כביכול מבעיות נפשיות". קראתי את התגובות הראשונות לידיעה ולהלן שלוש מהן: מגיבה בשם מורן כותבת: "הוא לא באמת ניסה להתאבד. הוא ניסה להיראות כאילו הוא ניסה להתאבד כדי שיקלו בעונשו או שפשוט יקבעו שהוא לא היה שפוי. האיש הזה יותר מידי אוהב את עצמו בשביל להתאבד". מגיב אחר כותב: "חדשות טובות. זהו סופו של כל נרקיסיסט". והתגובה האהובה עליי – פרי הגותו של מגיב בשם רמי: "פחות זבל אחד במדינה, שיצליח בפעם הבאה".   ב- 20 באוגוסט, באותו האתר, בישרה ידיעה כי טופז שם קץ לחייו בתלייה.
מעניין להיווכח בפנים המרושעות במיוחד שעוטה עליה האכזריות בעת המודרנית. הטוקבקים הללו ייוותרו לדיראון עולם במרחבי הרשת האינטרנטית; רשת שלדידי תקבל מימד ממשי-משהו עת יימצאו המגיבים הללו –הם עצמם, בהיותם טוויה – מתפתלים בתוכה בעמדם בשערי שמיים למשפט הא-לוקים ומתקשים לצייץ הסברים משכנעים להצדקת תרומתם הארסית והרעילה אשר טופטפה במחי הקלדה לאנרגיות עלמא הדין. במעבר החצייה שבין גן עדן לגיהינום, כך יגלו, יש זכות קדימה להולכי רכיל.
מה שעצוב במיוחד הוא שברור כי היום, נוכח הסוף הטראגי, לו יעומתו הם ומאות הטוקבקיסטים הנוספים שהגיבו בלשון דומה, עם הערכותיהם המנומקות – כמו גם הערכתה המלומדת של המשטרה המצוטטת בגוף הידיעה – יהא הסברם הצפוי שניסיון ההתאבדות הראשון אכן היה ניסיון לקבלת תשומת לב אשר השיג את מטרתו, ואילו אקט ההתאבדות שצלח הינו למעשה ניסיון נוסף לקבלת תשומת לב, שנכשל בכך שההתאבדות, בטעות, עלתה יפה. הפוך על הפוך.
האמת פשוטה הרבה יותר. בעידן הריאליטי תכניות טלוויזיה בפריים טיים יוצרות מציאות מדומה של "התמודדויות" עם "בעיות" כאלה ואחרות באיזה אי מבודד, כאילו ההתנהלות שם הינה בבואה אותנטית לחיים וסוג של מיקרוקוסמוס למצוקות אנושיות אמיתיות, כגון: דוחק כלכלי, התמודדות עם קשיים נפשיים, או מוות של קרוב אהוב. זאת, כאשר לאמיתו של דבר אין המדובר אלא בניצבים המפלסים דרכם בהצגה הנתונה לשיקולי רייטינג ומסחריות ומנוהלת לרוב ע"י מניפולציות של הפקת התכנית.
על רקע זה, אנו רואים שדווקא היחס הנפשי שמקבלת המציאות כפי שהיא לאשורה – התרחשויות ממשיות ומצוקות אמיתיות של בני אדם, שחפותם וחירותם אכן מונחות על כף המאזניים – הוא כשל התרחשות תקשורתית, עניין חדשותי ותו לא, כאילו המדובר בטריילר לסרט חדש.  
בפסיכולוגיית ההמון נוצר דיסוננס קוגניטיבי בין האמת לבדיה, אשר נוצק בקלות לתוככי הוואקום שבריקנות לב האספסוף, הרעב תדיר לגירויים מיידיים. אכן מציאות מדומה יצרנו לנו.
תפילת "על חטא" עוסקת ברובה דווקא בעבירות שבין אדם לחברו. מקומם של חטאים כלפי שמיא זניח בה ומונח בקרן זווית בשלהי התפילה וגם זאת באופן מרומז בלבד, המאזכר אותם רק באמצעות סוג הקרבן אשר מובא לכפרתם. מכאן שהחלטה מעשית תולדת תפילה זו צריך שתהיה בתחום הדינמיקה הבינאישית, בתחום האינטראקציה שבינינו לבין הזולת. לאחר הכאה "על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון", אנו מתוודים על חטא אימוץ הלב. אנו מתחרטים על כי לבנו היה קפוץ למצוקות הזולת, על כי שכחנו באוושת החיים הגועשים את קול השקט והדממה, קול החסד והחמלה. אנו מבקשים סליחה על ששכחנו לסלוח ומחילה על ששכחנו למחול. לא לנו הזכות להישיר עין צרה ושיפוטית כלפי אלה שנחשד כי סרחו.
דודו טופז עסק מרבית ימיו בלהצחיק ולשמח. התינוק שנולד כדוד גולדנברג ב- 20 בספטמבר 1946 בחיפה, שם קץ לחייו כבדרן דודו טופז ב- 20 באוגוסט 2009 בבית המעצר ניצן ברמלה; חודש בדיוק לפני יום הולדתו ה- 63. יהי זכרו ברוך.
יהונתן שרמן
 
 
 
 
פרפרי הלבן
כמו קשת בענן
המבשרת שלום בעולם
בין שמים וארץ
בין אל ואדם,
כך-
בכל פעם שהוא מופיע,
פרפרי הלבן,
ליבי כמו שוקט ורוגע
ומתמלא נחמה
ויש שלום
ויש תקווה וטוב
ואני נושמת לרווחה
תמיד כשמופיעה
אות הברית שלי,
פרפרי הלבן.
מעין ברמן
 
 
 
 
"שנות טובות"
נזכרתי השבוע בכל ה"שנות הטובות" שהיו מוכרים בילדותי במרכז המסחרי לקראת ראש השנה. המון רוכלים הציגו את מרכולתם, וכמובן את ה"שנות הטובות" היותר צבעוניות, גדולות ומלאות הנצנצים למיניהם שהיו תולים לתפארת על חוט מעל לשולחן.
הסתקרנתי לגלות מה מקור הנוהג ואיך הוא התפתח במהלך השנים....
חיפשתי ומצאתי מאמר של שלום צבר בספר שנקרא "בשנה הבאה, השנות הטובות מן הקיבוץ".
מסתבר שהמנהג לשלוח ברכה כתובה בימים שלפני ראש השנה החל ביהדות מאות שנים לפני המצאת כרטיסי הברכה שנשלחו בדואר לקראת "יום ולנטיין". ראשית המנהג כנראה בגרמניה ובאוסטריה של ימי הביניים. אז המליצו הרבנים בראש חודש אלול לאדם לאחל לחברו "תכתב ותחתם לאלתר לחיים".
מן התקופה הזאת שרדו מעט כרטיסים. ההסבר לכך באיכות הירודה של הנייר ובחשיבות המועטה שהעניקו מקבליהם לכרטיסים.
הכרטיסים מן המאה הי"ט נכתבו בכתב יד על גבי נייר מכתבים מהודר. הברכות נדפסו במסגרת עיטורית מיוחדת בראש העמוד, בדרך כלל בגרמנית בשילוב עברית ויידיש.
בכרטיסי הברכה שהוכנו בארץ משנות העשרים חל שינוי בדימויים ובברכות. את מקומה של הדת תפסו דימויים חילוניים לאומיים ציוניים. לא עוד התרפסות בפני הנדבנים הידועים ופריטה על רגשותיהם באמצעות מראות המקומות הקדושים, אלא גאווה גדולה בישות החדשה המתגבשת בארץ האבות ובאידיאלים המהפכניים שלה. הכרטיסים מציגים את עבודת האדמה ואת כיבוש הקרקע כנושא שעומד בראש סולם הערכים. התמונות על הכרטיסים מציגות צעירים וצעירות חסונים ושזופים, לבושים במכנסים קצרים ובחולצות רקומות, חורשים, קוצרים ועודרים. המסרים הכתובים ברורים "שנת עבודה פוריה" או "שנת כיבוד הקרקע והרחבת הגבולות" או "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו".   
בסוף שנות השלושים ובעיקר בשנות הארבעים, משפטי הברכה היו סביב התפתחות הארץ והעלייה. לדוגמה: "שנת עליה וקיבוץ גלויות", "ושבו בנים לגבולם" או "וקרב פזורינו מבין הגויים". התמונות הציגו דור חדש, ילדים וילדות ישראלים בתוך שדה פרחים, ואנשי צבא עומדים בגאווה מתחת לדגל ישראל. עם קום המדינה גברו המסרים ל"נצחון לצבא ישראל", או "שנת שחרור לאומי, וקראתם דרור לכל הארץ".
ה"שנות הטובות" הפכו לאופנה. ממדיהן הפיזיים קטנו, אך מספר ה"שנות" שנשלחו גדל.  
כרטיסי הברכה שלאחר קום המדינה המשיכו לתעד את האידיאלים של תושבי המדינה הצעירה. כבר בראש השנה הראשון מפורסם כרטיס ברכה המכריז באופן חגיגי "מדינת ישראל קמה ותהי", או כרטיס שהציג את טקס ההכרזה של מדינת ישראל עם התמונה המפורסמת של בן גוריון קורא את מגילת העצמאות במוזיאון תל אביב. גלי העלייה ששטפו את המדינה בראשיתה השאירו את חותמם על עיצוב הכרטיסים ובולט המסר של ארץ ישראל כפתרון האפשרי והיחידי ליהודי התפוצות.
כרטיסי שנות החמישים הפיצו מסרים של גאווה לאומית וביטחון בעתידו של העם, ואפילו אמונה גדולה בחוזקו ובעוצמתו ההולכים וגדלים. גבולות המדינה הוצגו על מספר רב של כרטיסים בלוויית מסר חד משמעי "עם ישראל במדינת ישראל". עוד ביטוי לתופעה זו הם נופי הארץ, מדן ועד אילת, בין אם לצד דגל הלאום או בלעדיו, ביטוי לגאווה לאומית בנופי המולדת, ניכוסם והפצת מראיתם ברבים. 
בשנות החמישים והשישים מולאו דוכני המכירות בכרטיסים שהוקדשו לגאווה הרבה בכוחו של צה"ל ובתפקידו כמגן העם. היו כרטיסים עליהם צוירו בצבעים חזקים חיילים עזי מבע השומרים על אדמת המולדת ויישוביה, מסתערים אלי קרב בים, באוויר וביבשה. לצידם היו כרטיסים אשר תיארו חיילים וחיילות צועדים באון במצעדים ותהלוכות חגיגיות, נושאים בגאווה את דגלי הלאום לצד דגלי יחידותיהם, או כרטיסים בהם הוצגו החיילים לצד אתרים ארכיאולוגים בעלי חשיבות מרכזית לעם היהודי ציוני, ובעיקר מגדל דוד והכותל המערבי.
הכותל מסמל את גדולת העבר, הרס בית המקדש ואובדן העצמאות הלאומית. האמונה בכוחו של צה"ל לשחרר אתר זה באה לידי ביטוי על גבי כרטיסי הברכה שנוצרו ב-19 השנים בהן הייתה העיר העתיקה בשלטון ירדני.
מלחמת ששת הימים הפכה לנושא המרכזי על הכרטיסים בשנות השישים. אהובים במיוחד היו הכרטיסים שתיארו את החיילים ליד האתרים הקדושים ששוחררו ובמיוחד ליד הכותל.
האופוריה של מלחמת ששת הימים והשנים שלאחריה שינו במידה רבה גם את צורתם החיצונית של הכרטיסים. מכרטיסים צנועים וקטני מימדים שרווחו עד המלחמה, לכרטיסים גדולים ומרובי צבעים שהודפסו על נייר איכותי יותר. אז הופיעו גם כרטיסים עם תמונות תלת ממדיות אשר "זינקו" מול הצופה.
לצד הנושאים אשר תיעדו את פניו המשתנים של העם במדינת ישראל הוקדשו כרטיסים רבים לנושאים טעונים פחות, כגון כרטיסים שהציגו ילדים בשלל פעילויות, עשרות סוגי פרחים בשלל צבעים, או כרטיסים חסרי תמונות שנשאו כיתובים קצרים.
                                                חי יום-טוב ברוכי
 
 
 
 
 
לחברותינו ולחברינו
לבנותינו ולבנינו כאן ובכל אתר ואתר
להורינו ולכל בני משפחותינו
לכל תושבי המקום ולמתנדבים
לכל ידידינו באשר הם
שלוחה ברכת כתיבה וחתימה טובה
שנת שלום וביטחון
שנה בה ימלא הקב"ה כל משאלות לבנו לטובה.
 
 
תשס"ט בראי הידיעון
 
אהרן גל, מזכיר הפנים, פותח שנה חדשה: "ערב ראש השנה תשס"ט. אני עומד לכתוב את 'דבר השנה החדשה מעט המזכיר' בפעם האחרונה בקדנציה שלי. האם לכתוב סיכום שנה? תקוות לשנה החדשה?
ושלמה פורשר, מרכז המשק, מסכם את תשס"ח: אני מקווה ומאמין שנעשה את התלוי בנו להגשמת התכניות שלנו כמיטב יכולתנו. אני מאחל לכל בית בארות-יצחק, לכל עם ישראל, ובהקשר למצב – לכל העולם כולו שנת ביטחון ושלום, שנת שגשוג.
 
מה קיוינו.
מה עשינו.
מה כתבנו על תקוותינו ומעשינו בידיעון?
ליקטנו מעט מן המעט, ולא את כל המשקף את חיי המקום.
תפילתנו בפרוס שנת תש'ע: שומע תפילות עננו
                      תחנונינו שמע
                              ותחדש עלינו שנה טובה.
 
 תשרי
 
§        עפרה, סדרנית הרכב, כותבת על תחום יחסי חברים שבגזרתה, ודבריה תקפים בכל תחום:
"חשוב לי מאד בכל זמן שתהייה תקשורת נכונה ביני ובין צרכני הרכבים. רוב הבעיות נפתרות כשאנו מתקשרים ומוכנים להתגמש כמה שזה ניתן. אזכיר שוב : אם כולנו נתחשב אחד בשני, ניקח ונחזיר את הרכבים סמוך לשעת הנסיעה וחזרתה, כולם יהיו יותר מרוצים ויותר מחויכים."
§        להתרגעות ולהמתנה בסבלנות – שבו ב'פינת זלמה', ספסלים יפים ונוחים בצל האקליפטוס מול הכלבי, תרומת המשפחה לזכר זלמה ויוסק וינד ז"ל.
 
מרחשוון
§       יחדיו בו': בשעטו"מ נפתחה השנה השנייה ביחדיו בו', לימודי יום שישי לאנשי מעשה.
§        סניף בני עקיבא חוגג שבת הארגון, שלקראתה התכוננו הרבה.
 
כסלו
§        התבשרנו כי ד"ר ליאורה ארונסון נבחרה על ידי ועדת המצוינות המחוזית של קופת-חולים לקבל את פרס המנכ"ל לעובדים מצטיינים לשנת 2008 . הפרס מוענק לה כמנהלת מרפאת קרית-אלון בפתח-תקווה.    
§        חי ואסא ברוכי התקבלו כמועמדים, תרצה ריניץ ותמר ריניץ התקבלו כחברות בקבוצה.
 
טבת
§        כנס ראשון של לומדי הדף היומי מכל קיבוצי הקיבוץ הדתי.
§        בית מדרש "אבות ובנים" פותח את שעריו במוצאי שבת פרשת "ויגש".
§        מלחמה בדרום: "עופרת יצוקה". לצערנו אנחנו כבר מנוסים ומאורגנים לקליטת משפחות בביתנו בימי מלחמה.
§        ועדת הצעירים החדשה התכנסה ודנה בקביעת יעדים, הגדרת משימות והכנת תכנית עבודה.
§        אליעזר שפיר סיים את תפקידו כיו"ר אברות.
§        שמעון סוסן נבחר ברוב מוחץ לקדנציה שנייה כראש המועצה האזורית "חבל מודיעין".
 
שבט
§        זרקור הידיעון מופנה בחודש שבט לנושא איכות הסביבה.
§        האספה אישרה את תוכנית הגדלת הדירות על שלביה וסדר הקדימות בביצוע.
§        לנחום ברוכי יוענק תואר ד"ר לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטורט עוסקת בהיסטוריה של הקיבוץ הדתי בשנים תש"ח – תש"ך.
 
אדר
·        כחלק מעם ישראל היושב בארץ קיימנו גם אנו את חובתנו האזרחית והצבענו בקלפי לבחירת מועמדינו לכנסת ה-18.
·        פרס החינוך של עיריית תל אביב הוענק לרחל שפירא. ילדיה מעידים עליה שהיא "אשת החינוך הכי בעולם."
 
ניסן
§        נפרדנו מציון שאול ז"ל שהלך השבוע לעולמו.
§        האגף הכלכלי, שהוא גם הדירקטריון של סנאקטיים, קיים דיונים נוקבים על מצבו ועל עתידו של המפעל.
§        28 שנים חיכינו, והנה בירכנו בערב פסח ברוב עם את ברכת החמה.
§        מערכת המיחשוב מלווה מעתה ע"י ערדום.
§        מרכז המשק סוקר את הנעשה בענפי החקלאות, התעשיה והשירותים ומסכם: אנו מתמודדים עם מצב מורכב מבחינת כלכלית – משבר עולמי, ארצי ומקומי. המפעלים במצב בעייתי, החקלאות מצטמצמת והרזרבות הכספיות נשחקות בכל אפיקי ההשקעה. אז איך והאם אנו מתמודדים עם המצב? 
§        מכונת צילום/שכפול חדשה, שמשפרת בין השאר את עבודת הפקת הידיעון ומקלה מאוד על העורכת.
 
אייר
§        חוברות הזיכרון לחללי בארות יצחק במלחמת הקוממיות, שנכתבו ונערכו בשנת ה – 60 לישראל, הודפסו והופצו לכל המתעניינים.
§        חי ברוכי כתבה במדור "פיתחון פה" הפותח בכל שבוע את הידיעון: "נכון שאם אין קמח אין תורה, אם אין פרנסה, אין כלום. אבל יש הבדל גדול בין חברה ערכית, איכותית, תרבותית, המתאמצת להתפרנס בכבוד ולקיים את האיכויות שלה, לבין חברה שבה ההתעשרות היא חזות הכל."
 
סיון
§        במקום הצריף השוודי שנשרף נבנה מבנה ההתכנסויות החדש. המבנה ישמש אותנו כמקום מפגש לאירועים ציבוריים ופרטיים.
§        סניף בני עקיבא ציין את "שבת התנועה", שבמרכזה הכרת העבר והערכתו.
§        במסגרת "השלה יזומה" (הסדר שנותן תמריץ כספי ליצור חשמל עצמי בעיקר בשעות שיא של צריכת החשמל ברשת הארצית). התחילה תחנת הגנרטורים לייצר חשמל.
§        חי יום-טוב ואסא ברוכי, חן ויאיר בר-נדר, יוליה ואיתי שהם הצטרפו לקיבוץ כחברים.
חן ויהונתן שרמן התקבלו כמועמדים.
 
תמוז
·        "מכתב הצעירים" שפורסם בידיעון עורר גל של תגובות.
 
מנחם-אב
·        האספה קיבלה את המלצת המזכירות להמשיך בשלב ב' של תוכנית הבנייה (הרחבת 10 דירות).
·        בתקציבי הפיתוח מן המועצה האזורית החלטנו על הפרוייקטים הבאים: שיפוץ כבישים ושבילים, תא לנכים בשירותי הגברים בחדר האוכל, שיפורים בבית שפירא ובאולם הספורט, תאורת חוץ, שיפוצים בבית הכנסת, השלמת בית צוותא.
 
אלול
·        השלמנו את בחירת המזכירות על שני אגפיה. תמה שנה. סוף טוב. מזכירות חדשה ורעננה התחילה את פעילותה ואנחנו מאחלים לה שתעשה ותקדם את קהילתנו.
ליקטה וערכה: דינה אמיר
 
 
 
סיום שליחות
לחברים שלום!
מצפים ממני לכתוב מאמר סיכום עם סיום שש שנים כמזכיר פנים. יכולתי לכתוב מאמר ארוך על הרבה מאד דברים שנעשו, וכמובן על הרבה הרבה דברים שרציתי לעשות ומסיבות שונות ומגוונות לא הגעתי אליהם.
בימים אלו עוברות לי הרבה מחשבות ותחושות בראש וגם בלב. כרגע יותר יתאים לי לכתוב את תחושותיי האישיות ובעתיד הלא רחוק אצמיד למאמר גם סיכום "מעשי". אולי הבריחה לרגש מאפיינת אותי ואת התיפקוד שלי כמזכיר בשש השנים האחרונות.
בתשס"ד קיבלתי על עצמי את התפקיד וגם זכיתי באמון הציבור. ראיתי את התפקיד כשליח ציבור ולפני 5 שנים, לקראת הימים הנוראים תשס"ה כתבתי בידיעון:
 
"לפני כשנה עמדתי לפני אסיפת החברים וביקשתי, יחד עם קים ושלמה, את אמון האסיפה ותמיכתה במועמדותנו לתפקידים מנהיגותיים. באותה אסיפה מאוד התרגשתי מן המעמד ומכובד האחריות שאני לוקח על עצמי. אמרתי, ואולי גם כתבתי, שאנימרגיש כמו שליח ציבור בבית כנסת לפני תפילת מוסף בימים הנוראים: "הנני העני ממעש נרעש ונפחד ....".
בראש השנה לפני שבוע הייתה לי חוויה מאוד מיוחדת. בקריאת התורה ביום השני של ראש השנה יחיאל (הגבאי הגדול ) העלה אותי לתורה ל"שלישי". בשבילי (אולי בהשפעת תרבות של חוץ לארץ) "שלישי" זה לא סתם עלייה. אני לא יודע למה יחיאל העלה אותי, אם מפני שמזמן לא קיבלתי עלייה או מפני "התפקיד". התשובה לשאלה זו לא משנה לגבי. מה שחשוב לי הוא מה שאני הרגשתי; אני הרגשתי אותה התרגשות כמו לפני שנה באסיפת החברים, ואפילו חזקה יותר. כנראה חזן בבית הכנסת אני לא אהיה, אבל ב"ה כבר זכיתי להיות "כשליח ציבור".
 
מאז המאמר עברו עוד חמש שנים. אומנם לא קיבלתי שוב עלייה לתורה ב"שלישי" בראש השנה, אבל תחושותיי לא השתנו עד ליום האחרון שלי בתפקיד. ואמונתי בציבור ובקיבוץ לא השתנו.
ברצוני להודות לחברים שתמכו בי ו"זרקו" לי מילה טובה ואפילו רק שלום עם חיוך. אני לא רוצה לכתוב רשימת תודה לכל אלו שעזרו לי מפני החשש שאני אשכח מישהו אבל יש לציין אדם אחד: שולי אשתי שתמכה בי כל הדרך (למרות שלא תמיד הסכימה עם כל ההחלטות של המזכירות...) שקיבלה בהבנה את היעדרויותיי הרבות מהבית וגם כאשר הייתי בבית ולא תמיד "הייתי".
רציתי לומר לציבור כולו: ניסיתי ככל יכולתי למלא את תפקידי כשליח ציבור ולהיות נאמן להחלטות וגם לראות את החבר היחיד ולנסות למצוא את הדרכים ללכת לקראת בלי לעבור על העקרונות.
עם ח"ו פגעתי במישהו, ואני בטוח שיש כאלו, אני מבקש סליחה. מעולם לא היה לי רצון לפגוע באף אחד, אבל לפעמים המציאות היא אחרת, וגם אני בשר ודם.
 
לבסוף, ברצוני להודות לבורא העולם שכיוון אותי וזיכה אותי למלא תפקיד זה. לא כולם מכירים את סיפור חיי (אולי הגיע הזמן לספר אותו), אבל מי היה חושב לפני כארבעים שנה איפה אני אהיה היום ומה יהיו הישגיי (בוודאי לא אמא שלי).
 
ומשהו על הוורד שקיבלתם בתאי הדואר יחד עם המכתב הזה: קודם כל זה מעלה חיוך על הפנים ובנוסף – קיבלנו כולנו ורד (סוקולובסקי)... אני רוצה לאחל לוורד ולכל המזכירות הצלחה בתפקיד ושתמיד תזכרו את תפילת " אדרבה" של הרב אלימלך, שהיא לדעתי הבסיס והיסוד לחיינו כבני אנוש ולחיינו כקיבוץ דתי:
"אדרבה,
תן בלבנו
שנראה כל אחד מעלת חברנו
ולא חסרונו.
ושנדבר כל אחד את חברו
בדרך הישר והרצוי לפניך
ואל יעלה בליבנו שום שנאה
מאחד על חברו חלילה.
ותחזק אותנו באהבה אליך,
כאשר גלוי וידוע לפניך
שיהא הכל נתת-רוח אליך,
אמן כן יהי רצון. "
אהרן גל - סתם חבר
המכתב חולק בתאי הדואר בצירוף ורד אדום
 
  
 
סיכום תקופה
ב-1 בספטמבר, יום תחילת הלימודים, יום בו נכדתי בת השש וקצת נכנסה לכיתה א', סיימתי תקופה של שש שנים וקצת בריכוז המשק.
פתחתי ידיעונים מלפני שש שנים ומצאתי סקירה שכתבתי על מצב המשק כפי שמצאתי אותו עם כניסתי לתפקיד. הסקירה כללה ענפים ופעילויות, קשרים ומוסדות קשורים, ובזהירות רבה הערכה על המצב הכלכלי.
קראתי היום את מה שכתבתי אז ולעת סיום אני מתייחס למצב היום ביחס לסקירה ההיא ולמה שקרה מאז.
 
ר פ ת:   הרפת אז הייתה טרום יישום תכנית הרפורמה.
הענף היה יציב מבחינת כח האדם וחלו שינויים ושיפורים בביצועי הפרות.
הנושא המרכזי שבוצע מאז היה הקמת הרפת החדשה עם הגג הנפתח, בביצוע המסגריה המקומית, והסדרת הרפת כולה על פי הנחיות משרדי החקלאות ואיכות הסביבה במסגרת הרפורמה בענף החלב.
ביצוע התכנית כולה היה ברמה טובה ותוך עמידה קפדנית בתקציב שאושר לכך.
הרפת לאחר הבנייה עומדת בסטנדרטים גבוהים של איכות המבנים, מרבצי הפרות יבשים ונקיים ותנאי המחיה של כלל העדר טובים מאוד. הענף מנוהל ע"י אורי רזניק ובצוות העובדים כחמישה חברים ותאילנדי אחד הנעזר בחבריו לצורך ביצוע חליבות הלילה וכן בשבתות ובימים טובים.
התוצאות הכלכליות טובות ומשתפרות. הענף מספק מקומות עבודה גם לזמניים, לילדים בחופשות ובכלל.
 
ל ו ל:   בד בבד עם כניסתי לתפקיד יצא גם אהרן הלולן מהלול והחל לכהן כמזכיר.
הושע החליף את אהרן בניהול הענף לאחר מספר שנים בהן עזר לידו כאשר היה בלימודים.
עם כניסתו של הושע עברנו שינוי משמעותי בהתנהלות הענף. התחלנו לשווק את העופות שלנו ל"שוק החי". חברנו לחברת השיווק "בר עוף" שהיא המובילה בתחום. המעבר לשיווק לשוק החי הביא לשדרוג ברמת תפעול הלולים כדי לעמוד בדרישות השיווק למגזר הדורש כשרויות מיוחדות. הורדנו את הצפיפות בלולים והקפדנו הקפדה מיוחדת לעמוד בדרישות הגידול.
המעבר לשיווק לשוק החי לווה בחששות ובאמירות שאנו "מהמרים". לאחר שש שנים של עבודה מול השוק הזה ניתן לסכם שאנו רואים ברכה בעמלנו. הושע מנהל את הענף בהצלחה רבה בעזרת עוזר בעבודה חלקית. עד לפני שנה היה זה אביעד ישראלי. החליף אותו עזי אלטשולר ולאחרונה נכנס לעבודה עקיבא אנגלנדר, שנאלץ להתמודד עם מצב מורכב כשהושע הושבת בגין פציעה ברגלו (כדורסל...). עקיבא עמד היטב במשימה. עוזרת לידם או לפניהם שולמית ברמן שתפקידה לפקוד את הלולים ולאבחן – עם ניסיונה הרב וחושיה החדים – את מצב הגידול. כל חריגה ממצב תקין של הגידול מאובחנת במהרה וזוכה לתגובה הולמת בעזרתו של רופאנו הוותיק ד"ר נתי אלקין.
השילוב של כל המתואר כאן מביא אותנו לתוצאות מקצועיות וכלכליות טובות מאוד.
  
מסגרייה:  "המסגרייה מנוהלת ע"י יוסי שטרן. נילי מליק עובדת כפקידה
ומדי פעם עובדים שם גם בני משק בהסדר בנים. בנוסף עובדים כ-3 שכירים.
המסגרייה משרתת את ענפי הקיבוץ וכן מבצעת עבודות ללקוחות חיצוניים. מצב השוק כיום הוא כזה שעל כל עבודה צריך להילחם על מנת לזכות בביצועה, ויוסי אכן נלחם ומדי פעם גם זוכה. כמובן שמדי פעם נוצר מצב שאין עבודה ואז יש לחץ כי אין עבודה, ומדי פעם יש עבודה ואז נוצר לחץ כי יש הרבה עבודה. בסה"כ למרות הקשיים המסגרייה מתפקדת היטב." עד כאן ציטוט מלפני שש שנים.
אז מה קרה ומה השתנה מאז? לא הרבה. נילי עזבה מזמן. לפרקים היו פקידות שהחליפו אותה ולרוב לא. יואב הלר הצטרף לענף ויוסי קצת התבגר. צברנו ניסיון רב בעבודה בבניית הרפת החדשה, ללא ספק גולת הכותרת בעבודת המסגרייה, והענף מתנהל באופן דומה, אם כי עם הגיל והניסיון הלחץ בשני מצבי הקיצון זוכה להתייחסות קצת יותר מפויסת. הענף עדיין חשוב במרקם ענפי הקיבוץ ומגלה יציבות בשורת הרווח.
 
גידולי שדה: לפני שש שנים היה לנו ענף שגידל כותנה על מי ביוב ששאבנו מנחל עריף.
גידלנו תחמיצים, חמניות וחימצה. הצוות כלל 7 חברים,
ציון ליווה את הגידולים במקצועיות ושלום יצא לחופשה ממושכת בהגיעו לגיל הפנסיה.
השנה נפרדנו מציון, יהיה זכרו ברוך, ושלום יבדל"א עובד אצלנו בחצי משרה בעיבודים. בענף עובדים שישה חברים ושלושה תאילנדים, אך זהו ענף שונה בתכלית. לפני כשנה נושלנו מהשטחים בנתב"ג ובגלל היקף השטחים שקטן מאוד והקיצוץ במכסת המים חדלנו להתקיים כגד"ש והפכנו להיות מגדלי ירקות. במקביל הענף לקח על עצמו את הטיפול בפרדס.
אין לנו עדיין סיכומים כדי לבחון את הצלחת השינוי, אולם הצוות בניהולו של משה סעדון הוותיק מתרגל ומסתגל לשינוי ומשקיע מאמצים רבים בלימוד וביישום המטלות הנובעות ממנו.
 
הודים: מבנה הענף לא השתנה – בית אמון, אזור ביניים ושני אזורי גידול סופי.
יחיאל המנהל הנצחי אחראי על אזורים א' ו-ב'. לואי באזור הביניים
ויוסיקה בבית האמון בסיועו של שי ליבוביץ.
מיזם אבי"ה שהיה שיתוף עסקי שלנו עם המשחטה, מכון התערובת והמדגרה, חדל להתקיים לפני כשנתיים. אנו ממשיכים לעבוד עם אותם גורמים המשמשים כספקי תשומות ולקוח לתוצרת.
תוצאות הענף לאורך השנים היו בינוניות. בדקנו אפשרויות שונות של שינויים מבניים בענף – הסבת אזור הביניים או בית האמון לגידול פטמים והמשך גידול ההודים ללא אזור ביניים – אבל מסיבות של עלות גבוהה ירדנו מהעניין.
 
חשמליה: בדיווח מאז גבי נאור נכנס לניהול החשמליה בליווי של חברת מ.ט.פ. החיצונית, הליווי היה נחוץ מכיוון שגבי עדיין לא קיבל הסמכה והכוונה הייתה שהליווי יעזור לו בכניסה לניהול ויהיה הגב החוקי של הענף.
כיום גבי מנהל את ענף החשמליה והתקשורת ובמקביל הוא מתחזק ומפעיל את מכון הקיטור ונותן שירותי תחזוקה לחדר-האוכל, המטבח, המכבסה ומחסן הבגדים. השנה נוספה לו מטלה בדמות תחנת הכח המקומית (תחנת הגנראטורים). 
הצוות כולל גם את יוסף דה-יונג ולאחרונה הצטרף אליהם עקיבא אנגלנדר בחצי משרה כהשלמה לעבודתו בלול. גבי כמנהל שואף להשתפר ולשפר את השירות ולשם כך הוא בודק את שביעות רצון הלקוחות – החברים והענפים.
 
גנרטורים: בצענו השקעה גדולה יחסית. התחנה התחילה לעבוד בסוף מאי ובכך "הרווחנו" את העונה החמה, עונת הקיץ. התחנה כולה עדיין בשלבי הרצה ולכן מוקדם מדיי לסכם. את חודשי הקיץ עברנו בצורה טובה. דוד, שריכז את הקמת התחנה, ממשיך ללוות את התפעול ברכישת הדלק ובקשרים עם היצרן. גבי נכנס לתפעול השוטף. אנו מקווים שבהמשך עיקר התפעול יהיה באחריותנו המלאה.
 
אינסטלציה: דוד ממשיך לנהל את הענף שגם הוא עבר לחיות תחת חסות האגף החברתי.
 
ענף המזון: 
הענף היה כלול בסקירה מאז מכיוון שמיכה הוריש לי מעורבות גבוהה בענף עוד מהיותו אקונום.
העברנו את הענף לחסותו של האגף החברתי, בהיותו ענף צרכני במהותו.
לענף הוקמה מינהלת ואני הייתי חבר בה אך לא לזמן רב. פרשתי לאחר כמה חודשים משהתברר לי שחברותיי למינהלת החליטו לקדם את הפרטת המרכולית תוך עקיפתי. הנושא הובא למזכירות מבלי שהתקיים דיון מכין במינהלת. המזכירות תמכה במהלך ואני כחבר מזכירות כיבדתי את המשמעת הציבורית ולא התנגדתי לנושא בדיון באסיפה. הפרטת המרכולית – הגם שלא הייתה לרוחי – לא הייתה עקרונית מספיק כדי שאשבור בגינה את משמעת ההצבעה הקולקטיבית של חברי המזכירות. אני מודע לכך שמוליכות המהלך ראו בו צעד ראשון בהפרטת מזון כוללת. בעיניי הפרטת מזון הינה קו פרשת מים שממנו הקיבוץ מתדרדר והולך להפרטה כוללת. לכן פרשתי מהמינהלת – א. כי אי אפשר לעבוד בשיתוף עם מי ש"עובד עליי".
                                ב. כדי שאוכל לעמוד על המשמר בנושא הפרטת המזון.
אין לי התנגדות שאחת לכמה שנים נדבר על זה. נדבר ונגנוז, נדבר ונגנוז. אפשר גם לא לדבר על זה – אולי אפילו עדיף.
לסיכום: ענף המזון מנוהל ע"י דוד אדרי וורד שהוחלפה לאחרונה ע"י שולי גל.
לטעמי הענף מנוהל היטב והוא היה באחריות האגף החברתי.
 
הנהלת-חשבונות / תמחיר:
לא חלו הרבה שינויים במבנה הענף.
העובדים הם כמעט כולם אותם עובדים אך מבוגרים ומנוסים יותר.
השינוי היחיד הוא חילופי הגברא של אבינועם מליק ביצחק (איקה) שניאור.
במהלך השנים הכנסנו מערך של רישום עבודה באמצעות שעוני נוכחות. המערך עובד באופן כמעט מלא. המעקב התמחירי קיים גם הוא ברמה כללית וברמה ענפית, אם כי התמחיר העיקרי שלנו עדיין בוחן את מירב הפעילויות ברמה של עודף ברוטו. יש לציין שהתמחיר מתנהל היטב. ניתן לנהל ולהתנהל בעזרתו בכל רמת דווח שאנו מבקשים, באמינות גבוהה ובלוח זמנים סביר.
הנהלת החשבונות מתנהלת ברמה טובה מאוד, אם כי בלוח זמנים לא אחיד.
 
 
חצ"ם/אברות: ב-1 באוקטובר 2003 בוצע המיזוג בין חצ"ם לאברות.
מאז עברו שש שנים של עשייה רבה. היו שנים טובות והיו כאלה שפחות.
ב-2007 מיזגנו את "פלעד" לתוך אברות והמפולת הייתה כואבת. ההפסדים הגבוהים כמעט ואיפסו את ההון העצמי של אברות.
בשנה האחרונה אנו עמלים על ביצוע תכנית ייצוב כלכלית לאברות שמטרתה לבסס בחזרה את המפעל כדי שיהיה מסוגל לעמוד בכל התחייבויותיו. גדענו פעילויות מפסידות וחיזקנו את אלה שהן בעלות סיכויי הישרדות ורווח. הגענו להסדר עם כל הגורמים הפיננסיים הקשורים עם המפעל.
המפעל נפרד מאליעזר שפיר היו"ר אחרי למעלה מעשרים שנות שירות שבהן הזרימו המפעלים סכומי כסף משמעותיים מאוד לקיבוץ. התזרים השוטף של המפעל לקיבוץ נפגע בכ-15% בעקבות המשבר ובעקבות העזיבה של אליעזר. המשבר אליו נקלע המפעל הוא קשה מאוד. אנו כבעלים ובעלי שליטה במפעל נפגענו באיתנות הפירמה שלנו, אבל הפגיעה התזרימית היא קטנה ואין לנו חשש שאברות לא תוכל לעמוד בתשלומים לקיבוץ.
למדנו מהמשבר שהצורה בה בנינו את מערכת היחסים בין הקיבוץ לאברות הייתה נכונה. אין לנו כל ערבות למפעל, הקרקע נשארה בבעלותנו ולמרות שהמפעל הפסיד עשרות מיליוני ₪ הקיבוץ סולו לא נפגע קשה.
 
ריחן: לאחר שנות דשדוש ארוכות נפרדנו מבעלותנו החלקית על ריחן. המשכנו להשכיר את המבנה לריחן עד סוף 2007 ובשנתיים האחרונות הוא מושכר למפעל לדלתות.
 
סנאק-טיים: לפני שש שנים עמדנו לאחר ביצוע תכנית הבראה קשה שהביאה את המפעל לאיזון תפעולי אחרי שנת הפסד קשה. היום אנו עומדים במצב דומה.
המפעל עבד כחמש שנים בשת"פ עם חברת "שטראוס".
היו מספר שנים של רווחיות ולאחר מכן חזרנו שוב להפסיד.
בתחילת 2008 נפרדנו משטראוס וקפצנו למים עמוקים של ניהול הזמנות, הפצה ארצית ושיווק עצמאי. לקח לנו כשנה וחצי להשתלט על המערכת והיום אנו שוב עובדים במערכת הקרובה לאיזון תמחירי.
המפעל הקים פלטפורמה שיווקית למוצריו ואנו מאמינים שניתן לפתח אותו לרמות מכירה הרבה יותר גדולות שיביאו אותו לרווח משמעותי.
לשם כך אנו נעזרים בכוחות מקצועיים חיצוניים – חלקם כשכירים וחלקם כיועצים אד-הוק.
מנהל המפעל הוא מוישי ועוזרים על ידו כשלושה חברים וכ-40 שכירים.
 
מרכז מזון: בתחילת התקופה המשכנו להפעיל את הענף בבעלותנו המלאה ע"י עובדים שכירים. איזידור ניהל את הענף בהצלחה. לאחר כשנתיים העברנו את הפעילות לשיתוף פעולה עם "אמבר". שיתוף הפעולה עובד היטב ובכך הורדנו את הסיכון שהיה בתפעול עצמאי ואנו ממשיכים ליהנות מפירות הענף.
 
אירוח קבוצות: הענף עבר לחסותו של האגף המקביל. המחשבה הייתה ששיקול הדעת בתפעול הענף צריך לקחת בחשבון את צרכי הקיבוץ כצרכן מול אפשרויות ההתפרנסות מהענף, ובכך יש יתרון לאגף החברתי.
  
השכרות: ה"ענף" מתופעל ע"י עירית הלוי לצד עבודתה בניהול הבריכה ובצוות הקליטה.
אנו משכירים שטחים ומבנים בבית שרגא כץ ובמבנה ריחן לשעבר. בנוסף לכך יש לנו מספר שיתופי פעולה כמו "בית האיכר", עלי בודק, ועוד. אנו מנהלים אותם בזהירות הנדרשת כדי לא ליפול למצב של משכירים בניגוד לחוק ההתיישבות. אנו מאוד זהירים בנושא ויש לנו מבנים שעומדים כמעט ללא פעילות כדי שלא לחרוג מהמותר.
 
פיתוח סביבתי:
כביש 461: הכביש אושר לביצוע והשטח המיועד כבר הופקע. קיבלנו כ-5 מיליון ₪ פיצוי עבור השטח וסיכמנו עם מע"צ כמעט את כל הנושאים הקשורים לכביש. אבל לפני כשנה הוחזר כל נושא הכביש ע"י הבג"צ לדיון בולקחש"פ (הועדה לשימור קרקע חקלאית ושטחים פתוחים). הוועדה עם השם המיוחד הזה החליטה להעדיף חלופה לכביש שתעבור מדרום לבני-עטרות וביצוע הכביש הוקפא עד להודעה חדשה.
נתב"ג: כבר לפני למעלה מעשור אושרה התכנית להארכת מסלול הנחיתה מצפון. לשמחתנו התכנית לא בוצעה. בימים אלה יש דיבורים להתחיל את העבודות על בניית המסלול באפריל 2010. זהו פרויקט ענק שיכביד מאוד על התפעול השוטף של השדה, ואם אכן יתגברו על כל המכשולים והבג"צים ויתחילו בביצוע, אנו נתחיל להרגיש בשינוי כבר במשך ביצוע העבודות שאמור להמשך לפחות שנתיים. כמובן שמשטר הרעש באזור ישתנה מאוד לאחר פתיחת המסלול לנחיתות.
ועדה מקומית: בשעה טובה הועדה המקומית לתכנון ולבניה "מודיעים" עבר למשכנה החדש בצמוד לבנין המועצה האזורית בשוהם. בכך הושלם המהלך של פירוק "לודים" וחלוקתה לשלוש ועדות מקומיות במועצות האזוריות. העבודה מול הוועדה המקומית "שלנו" הרבה יותר ידידותית.
יתר הגורמים שמולם אנו עובדים – מינהל מקרקעי ישראל, הוועדה המחוזית ועוד – נשארו על כנם ואנו מנסים למצוא את הדרכים להתגבר על כל המכשולים.
החברה לפיתוח מקרקעי בארות-יצחק: לפני כשלוש שנים מכרנו 24% ממניות החברה לשותף שלנו, חברת אוניב, החברה שהייתה בבעלות פרטית של אליעזר פישמן ונמכרה לחברת מבני תעשייה.
לאחר המכירה אנחנו מחזיקים ב-26% מהחברה ומבני תעשייה ב-74%. השותפים שלנו הם חברה ציבורית בשליטתו של אליעזר פישמן. החברה יושבת בהרצליה פיתוח. בשנה האחרונה סיימנו להסדיר את שינוי הייעוד של המתחם המסחרי למסחר. כמו כן הרחבנו את מתחם יפאורה בעוד כשישה דונם ובכך סיימנו את בניית כל האזור המאושר לבנייה על שטח של כ-64 דונם. טרם סתמנו את הגולל על 85 דונם נוספים שהגשנו בעבר לרשויות התכנון השונות. למרות שסורבנו בערכאות שונות אנו ממשיכים להילחם על האפשרות להרחיב את האזור. הנושא נמצא כעת שוב בוועדת ערר לערעור על החלטת הוועדה המחוזית.
 
אנטנה: נושא שהיה חם לפני שש שנים ובינתיים – למרות שלא הרבה השתנה – למדנו כנראה לחיות אתו.
 
מחלבת גלעד: עוד נושא שהיה חם לתקופה קצרה. בחרנו לצאת מהשותפות במחלבה ובכך נסגר הנושא.
  
תכנית הבנייה: לפני כשבע שנים הקפאנו – מסיבות כלכליות – תכנית לבנייה של שש יחידות חדשות.
לפני ארבע שנים, עם השיפור שחל במצב הכלכלי והפיננסי, הוצאנו את הנושא מהקפאה. בנינו שש יחידות לתפארת ובגודל של 105 מ"ר.
הדיונים בנושא גודל הדירות הרצוי היו ארוכים וממצים. לא אחזור כאן על כל השתלשלות הדיונים. בסופו של דבר קבלנו החלטות נכונות וחשובות (לטעמי). גודל הדירה שנקבע כסטנדרט דיור אצלנו הוא 120 מ"ר.
גיבשנו תכנית לטווח המיידי ולטווח הארוך. זוהי תכנית טובה וברת ביצוע. התחלנו בביצועה ואני מקווה ומייחל שהביצוע יהיה בלוח זמנים שייתן מענה לצרכים.
 
מוסדות שאיתם אנו קשורים:
משקי הדרום: מורדי החליף את אבנר ברזילי ממש בתחילת התקופה ומוישי נכנס להנהלת הארגון.
הארגון ממשיך להתנהל היטב. לא ארחיב בכל הקורה בו אך אציין עניינים עיקריים. הארגון, יחד עם הארגונים המקבילים לו, רכש את מניות תנובה של חבריו שהחליטו לפרוש ובכך נשארנו באופן עקיף בעלים של תנובה. הארגון בנה מפעל לפיצוח שקדים והקים חברת ליסינג לעזרה במימון קניית ציוד וכלי רכב. מוישי ניהל את הקמת שני הפרויקטים האלה.
הקשרים שלנו עם הארגון טובים ואנחנו מרגישים שותפות אמת עם הפעילים בו. אנחנו נחשבים לאחד המשקים החזקים והיציבים בארגון. בדרך כלל איננו זקוקים לתמיכה או עזרה מהארגון. לאחרונה נעזרנו בו לתמיכה באברות. זוהי תמיכה בהחלט לא שגרתית ולא מובנת מאליה שארגון נרתם ונותן הלוואה למפעל שהוא חברה ציבורית בשליטת אחד המשקים. יש להדגיש שלא נתנו ערבות כלשהי להבטחת החזר ההלוואה. כאן ההזדמנות להודות להם על כך.
המועצה האזורית: בדיווח אז מסרתי שהמועצה שרויה במצב מתמשך של שיתוק מוחלט ולמעשה הוחלט על פיזור הנהלתה. מצב זה השתנה מהקצה אל הקצה. היום המועצה בראשותו של מר שמעון סוסן היא מהמועצות המצטיינות בכל פרמטר של תפקוד. הצלחה כלכלית ידועה ושיפור משמעותי וניכר באיכות השירות. אנו נהנים מכך, מודים לשמעון ולעובדי המועצה ומאחלים להם שרק ימשיכו להשתפר.
בנק המזרחי: בתחילת הקדנציה עבדנו עם בנק לאומי. החוב השוטף היה גבוה – כ-50 מיליון ₪ - ונדרשנו לשעבד נכסים לטובת המשך העבודה מול הבנק.
בעקבות המצב ניהלנו מו"מ עם שלושה בנקים והחלטנו לחזור ולעבוד עם בנק המזרחי. במהלך השנים הורדנו את החוב עד לרמתו היום – פחות מ-10 מיליון ₪ - ובמקביל העלינו את היתרות הפנסיוניות שלנו בכ-20 מיליון ₪. העבודה עם בנק המזרחי מנוהלת בסה"כ היטב.
הזרם השיתופי: בארות-יצחק לא החליטה מעולם על השתייכות לזרם. בפועל רוב הקיבוצים – למעלה מ-200 – עברו תהליך של שינוי מקיבוץ למשהו אחר במודל כזה או אחר, המוליך אותם כנראה להפוך בסופו של תהליך לישובים קהילתיים.
הזר"ש מנסה ליצור שותפות ערכית בין כל הקיבוצים ששומרים על השיתופיות. אין לארגון כלים כלכליים לתמוך ואין משאבים מספיקים לפעילויות.
בפועל, למרות שלא הצטרפנו רשמית, אלי ברמן היה פעיל בארגון וחי ברוכי עובדת בו כעת כמזכירה.
אני באופן אישי שולח איחולי הצלחה לארגון. אני חושב שבמצב התנועות הקיבוציות יש צורך בחיזוק הגורמים השומרים על השיתוף, גם אם אופי פעולות הארגון הוא רעיוני בעיקרו.
  
הקיבוץ הדתי: בדו"ח אז ציינתי שבפגישה שקיימה מזכירות הקיבוץ הדתי עם מזכירות בארות-יצחק הובעה התחושה שלמרות שהיו לנו כשלושה פעילים בתנועה, כולל המזכ"ל, בארות-יצחק הוא אחד הקיבוצים הפחות מעורבים ומקושרים עם התנועה. ציינתי אז שאנו רואים בקבה"ד את ביתנו. קשה להתקיים כקיבוץ בודד בשטח ללא גוף להשתייך אליו ונשאף לשפר את מערכת היחסים בינינו.
בפועל אני עדיין חושב שאין לנו תחליף לשייכות לקיבוץ הדתי – בתרבות, בחינוך ובערכים משותפים רבים, אך לצערי ניסיונותינו הכנים לשפר את איכות המעורבות בתנועה לא צלחו. מבחינות מסוימות חלה התרחקות גדולה יותר, ובולט הדבר במיוחד על רקע הדיווחים מהמוסדות האחרים איתם אנו קשורים, שהקשרים איתם הרבה יותר נינוחים וידידותיים.
 
לסיכום: סיימתי תקופה ארוכה ומשמעותית של ריכוז המשק. זכיתי לעבוד עם חברים רבים במזכירות, בענפים, בוועדות ובפעילויות השונות. השאיפה של כולם ללא יוצא מן הכלל הייתה להיטיב את המצב, לשפר לטובת הכלל.
היו לנו לעתים חילוקי דעות והיו הסכמות לרוב.
היו דיונים קשים שנראו בזמנם הרי גורל והייתה עבודה משותפת ופורייה.
היו ויכוחים רבים, חלק מהם קשים, ומרביתם התקיימו באווירה של אפשרות ניהול דיאלוג.
אני באופן אישי חוויתי הרבה פרגון.
אני מבקש לנצל את הדיווח האחרון כדי לבקש סליחה באם פגעתי במישהו.
אני רוצה להודות לכל חברי האגף הכלכלי ולכל חברי המזכירות בשתי הקדנציות.
אני רוצה להודות לאהרן גל, שותפי לדרך בכל התקופה.
אני רוצה להודות למשפחתי הרחבה והמצומצמת שתמיד תומכים בי, גם כשאין בינינו הסכמה, ובמיוחד לאשתי היקרה על הכל ובעיקר על השנה האחרונה.
ובאמת לסיום אני מבקש לאחל הצלחה רבה למחליפי בתפקיד שמוליק ברוכי, ולורד, בנג'ו ואסנת ולכל חברי המזכירות הנבחרת ולכל החברות והחברים הנושאים בעול, שתוליכו את בארות-יצחק בדרך טובה.
אני מאמין בכם.
                                                                                                    שנה טובה,
שלמה פורשר
 
 
 
לדינה ואוריאל אמיר
שפע ברכות בשמחת
חתונת הזהב
תזכו לעוד שנים רבות
בבריאות ובשמחה עם כל המשפחה
 
ראש השנה - הודעות מענף המזון
בקשות חשובות:
כלים לארוחות הבשריות – על מנת שלא יחסרו לנו כלים, בבקשה לקחת בכל פעם רק לארוחה אחת ולהביאם בזמן לשטיפה במכונה.
לאוכלים בבית בצהרים– נא להגיע רק לאחר שמסתיימת תפילת מוסף על מנת לאפשר לתורנים להתארגן.
 
זמני הסעודות ומכונת השטיפה:
סעודת ליל חג בחדר האוכל בשעה 20.00
תזכורת: הסועדים בחדר האוכל בליל ראשון של ראש השנה משרתים את עצמם באחריות התורנים.
 
מכונת השטיפה תעבוד בשעות 20.45 – 23.00
סעודת צהרים בחדר האוכל ביום א' של ראש השנה/שבת – רבע שעה אחרי תפילת מוסף.
 
חלוקה לסעודת ערב חג שני (מוצש"ק) בין 19:30 ל 20.15.
בחלוקה זו נחלק: פלטת גבינות, 3 סוגי סלטים, תמרים לחים. יש להביא מהבית כלים עבור הסלטים.
 
סעודת חג בחדר האוכל ביום ב' של ראש השנה – רבע שעה אחרי תפילת מוסף.
העוף הדיאטי בסעודה זו לא יחולק לפי שמות אלא בתבנית בעגלת החימום לפי רשימת המזמינים מראש (הרשימה תהיה תלויה שם).
 
ואחרי החג:
·        ביום שני, צום גדליה, לא תוגש ארוחת בוקר בחדר האוכל.
·        הרשמה לסעודה מפסקת נמצאת על לוח המודעות הקבוע והיא תורד ביום רביעי.
שיהיה לכולנו חג שמח ושנה טובה,
שולי
 
 
באספת החברים - כ"ה באלול תשס"ט 14.9.2009
זו היתה האספה האחרונה בשנת תשס"ט והראשונה בכהונתה של המזכירות הנכנסת.
 
1.      בחרנו בוועד הנהלה בהרכב ורד סוקולובסקי, שמוליק ברוכי, אסנת שניאור. ועד ההנהלה הוא המייצג רשמית את הקיבוץ בפני מוסדות חוץ.
2.     בחירת ועדת קלפי
האספה קיבלה את הצעת ועדת המינויים לצרף שני חברים לוועדת הקלפי. לפיכך חברי ועדת הקלפי הם: שורי אמיר, דוד שפירא, לאה ריידר (ממשיכים), חיים בן שימול וציפי לוי (מצטרפים).
הוועדה התבקשה לרכז, לעדכן ולפרסם את הנהלים הקיימים בהפעלת קלפי בבארות-יצחק.
3.      בחירת ועדת ספורט ואירועי חוץ
פרד אדן, מרכז ועדת המינויים, הציג את הצורך בוועדה זאת, שכמותה אינה פעילה אצלנו כבר שנים אחדות.
תחומי הספורט השונים נמצאים היום באחריות מוסדות שונים ורצוי לאחדם תחת גג אחד.
נועם גרינברגר, המרכז המוצע, מנה את פעילויות הספורט הקיימות: בריכת שחייה, התעמלות מבוגרים (היום באחריות ו' בריאות), קבוצות כדורסל (המועצה האזורית), בי'ס לכדורסל (המועצה האזורית), פעילויות של יחידים - בעיקר ביישובי הסביבה, חדר כושר, חוגים לגיל הרך (הדס נאור), חוגים לילדים (ו' חינוך).
הוועדה תטפל במתקני ספורט, בפעילויות ספורט ובאירועים המוזמנים על ידי גורמי חוץ, תאתר מקורות מימון לפעילויות ספורט, תלווה את בעלי התפקידים, תעודד פעילויות ספורט ותייעל את ניהולן, תתאם את השימוש במתקני הספורט והאירוח השונים (בית שפירא, אולם הספורט, מגרש הטניס, בריכת השחייה, המועדון לחבר, מועדון צוותא).
הוועדה תפעל לפי תוכנית עבודה ותקציב שנתיים שיוגשו לאישור המזכירות והאספה. התקציב יהיה מורכב מהכנסות חוץ, מתקציבי המועצה האזורית וממקורות נוספים. הוועדה אינה מחליפה את המינהלות הקיימות (אירוח קבוצות - בית שפירא, בריכת השחייה). האספה בחרה בנועם כמרכז הוועדה ובחרה בקלפי באספה בחברי הוועדה האחרים, והם: יפעת גלזמן, הושע נתנזון, אבנר סוקולובסקי, אסתי רזניק.
הוועדה תגדיר את תפקידיה ותחומי פעולתה ותביא אותה לדיון באגף החברתי ואם יהיה צורך - גם לאסיפה.
4.     קרן ועמיחי שטרן - הארכת תקופת המועמדות
עמיחי וקרן באו לבארות יצחק לפני שנתיים וחצי והתקבלו למועמדות כעבור שנה. לפני 4 חודשים עמדו להצבעה לחברות ולא זכו במספר הקולות הנדרש (2/3 מכלל המצביעים). עתה מבקשים מהאספה להאריך את תקופת המועמדות בשנה נוספת, ולעמוד להצבעה לחברות במאי 2010.
עמיחי הודיע שהם רוצים לחיות בקיבוץ, מבינים את המצופה מהם ומקווים ומשתדלים לעמוד בציפיות. אלי ברמן (מש'א) מסר פרטים על עבודתם ולימודיהם של עמיחי ושל קרן.
בהצבעה בקלפי באספה אושרה בקשתם להארכת תקופת המועמדות.
חיים בן-שמול ודינה אמיר
 
 
מוועדת ההשתלמויות
בשבוע שעבר הסתיימו הדיונים בבקשות החברים להשתלמויות. הטבלאות המתפרסמות כאן מכילות את הפרטים העיקריים של רשימת המשתלמים לשנת תש"ע. חשוב לנו להציג בפני הציבור כמה מהנחות היסוד, שעליהן מבוססים הדיונים בוועדה, ומהן נגזרות החלטותיה:
בבארות יצחק הוגדרו שני סוגי השתלמויות:
א) אישיות – כאלה שעלותן עד 2,500 ₪, תקופת הלימוד שלהן קצרה, הן מתקיימות בשעות הפנאי,   ועניינן: העשרה, ניצול הפנאי ועיסוק בתחביבים.
ב) משקיות – כאלה העוסקות בהסבה מקצועית, כאלה המכשירות את הלומד למקצוע או תפקיד שרווח כלכלי בצידו, או כאלה, שדרכן יוכלו המשתלמים להביא תועלת מוכחת לכלל. מחירן של אלה בדרך כלל גבוה מהסכום המוקצב להשתלמויות אישיות.
השתלמות אישית אינה מזכה בהוצאות נלוות (כלכלה, נסיעה, אכסניה וכד'), אינה יכולה לבוא על חשבון העבודה, ולא תאושר שנה אחרי שנה ברצף. לעומת זאת, בהשתלמות מקצועית משתתף הקיבוץ בהוצאות הנסיעה והכלכלה בכפוף לתנאים ברורים ומחייבים, ולימודים ארוכים מתקיימים ברצף שנה אחרי שנה ובשעות העבודה.
חשוב לדעת: דיון בבקשות משתלמים משקיים מתקיים בעקבות המלצות צוות מש"א. משתלמים המתכננים לצאת ללימודים משקיים חייבים להיות מודעים לנוהל זה.
 
רשימת משתלמים משקיים (בעלות כוללת של 80,100 ₪)
 
שם
נושא ההשתלמות
מוסד הלימודים
תואר/תעודה/הסמכה
מסגרת הלימודים
עזי אלטשולר
משפטים
מכללת "שערי משפט"
תואר ראשון L.L.B.
סמסטר 5 מתוך 5
מיכל ברמן
פסיכולוגיה
סמינר הקיבוצים
השלמה לתעודה
לימודי מבוא
בנג'ו ברמן
מנהל עסקים
המכללה למנהל
תוארII
סמסטר 1 מתוך 5
חן בר-נדר
מזכירות רפואית
הקריה האקדמית באור יהודה
הסמכה / לימודי תעודה
שני ערבים בשבוע לשנה
ענבל ישראלי
ארגון וניהול מערכות חינוך
מכללת "בית ברל"
תוארII
שנה מתוך שנתיים וחצי
דוד לנדה
סחר בינלאומי
איגוד לשכות המסחר
הסמכה / לימודי תעודה
אחת לשבוע למשך 1/2 שנה
משה סעדון
גידול ענבים ליין
יקב "שורק" - טל שחר
לימודי תעודה
השלמה לקורס שאושר
עפרה פארן
צילום דיגיטלי
"דרך צילום"
- - - - - -
4 חודשים, אחת לשבוע
אריאלה פלדמן
סיעוד מתקדם
"שיבא" / תל השומר
הסמכה / לימודי תעודה
יום בשבוע מטעם העבודה
אסתי רזניק
ניתוח ישומי התנהגות
אוניברסיטת ת"א
הסמכה / לימודי תעודה
שנה אקדמית – בערב
ריקי שטרן
הוראה מתקנת
הקריה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה
הסמכה / לימודי תעודה
1 מתוך 3 שנים, בערב
דקלה שניאור
הוראה מתקנת
מכללת "תלפיות"
הסמכה / לימודי תעודה
יום בשבוע
עדנה פ-ל
השימוש במחשב האישי
לא במוסד רשמי
- - - - - -
10 מפגשי ערב בקיבוץ
 
 
 
 
רשימת משתלמים אישיים          (בעלות כוללת של 29,440 ₪)
 
 
שם
נושא ההשתלמות
מוסד הלימודים
מסגרת הלימודים
ה ע ר ו ת
איקה שניאור
סודות ירושלים
לא במוסד רשמי
12 פגישות לאורך השנה
אושר בשנה שעברה
נורית סוקולובסקי
יהדות
לא במוסד רשמי
40 פגישות לאורך השנה
אושר בשנה שעברה
רויטל מכלוף
קונדיטוריה למתחילים
 בני עטרותFoodsteps
8-6 פגישות
בערב
רבקה דה-יונג
אדם בעקבות גורלו
מרכז יעקב הרצוג
יום בשבוע לשנה
ביום הפנאי
יוסף דה-יונג
אדם בעקבות גורלו
מרכז יעקב הרצוג
יום בשבוע לשנה
ביום הפנאי
מיכל וידרמן
אדם בעקבות גורלו
מרכז יעקב הרצוג
יום בשבוע לשנה
ביום הפנאי
רותי נוה
אדם בעקבות גורלו
מרכז יעקב הרצוג
יום בשבוע לשנה
ביום הפנאי
יהודה נוה
אדם בעקבות גורלו
מרכז יעקב הרצוג
יום בשבוע לשנה
ביום הפנאי
עפרה שדיאל
אדם בעקבות גורלו
מרכז יעקב הרצוג
יום בשבוע לשנה
ביום הפנאי
יונה ברמן
אדם בעקבות גורלו
מרכז יעקב הרצוג
יום בשבוע לשנה
ביום הפנאי
משה רזניק
יהדות
ישיבת הקיבוץ הדתי
יום בשבוע לשנה
ביום הפנאי
לאה פרידמן
יהדות
מדרשת "אביב"
יום בשבוע לשנה
ביום הפנאי
מנחם שניאור
השימוש במחשב האישי
לא במוסד רשמי
10 מפגשים
מפגשי ערב בקיבוץ
נעמי קורן
השימוש במחשב האישי
לא במוסד רשמי
10 מפגשים
מפגשי ערב בקיבוץ
מרים שניאור
השימוש במחשב האישי
לא במוסד רשמי
10 מפגשים
מפגשי ערב בקיבוץ
עידית סוקולובסקי
השימוש במחשב האישי
לא במוסד רשמי
10 מפגשים
מפגשי ערב בקיבוץ
שלמה הלוי
צילום ובימוי וידאו
קמרה אובסקורה
30 שעות (כ-3 חודשים)
בערב
דבורה נתנזון
בשבילי הארץ – סיורים
בחסות מכללת תלפיות
8 סיורים + 1/2 יום קמפוס
ביום הפנאי
בעז פלדמן
מקהלת חזנים
מח' תרבות עיריית מודיעין
 
מפגשים בערבים
רובין יעקבס
קונדיטוריה למתחילים
 בני עטרותFoodsteps
8-6 פגישות
בערב
סוזי כרמי
מדריכי  Fitball
Studio B  ת"א
יום בשבוע במשך 9 שבועות
ביום הפנאי
 
 
סך כל הסכום המוקצב להשתלמויות בשנת תש"ע הוא: 109,540 ₪   
 
יחזקאל אלידע – ועדת השתלמות
 
 
 
לרותי ויהודה (לואי) נוה
ולכל המשפחה
שפע ברכות לנישואי
קרן ועמיחי מרמור
תזכו לרוות מהם רוב נחת ושמחה
 
 
 
 
הקדמה למבוא: מזכירת הקיבוץ ומרכז המשק.
אנו בסיומה של שנה ובתחילתה של שנה חדשה. בסיומה של תקופה ובתחילתה של תקופה חדשה. על התפר בין מה שהיה וידוע לבין מה שיהיה ולא ידוע.
זוהי נקודת זמן של חשבון נפש והרהורים.
מה עשינו עד היום ואיך זה ישפיע על מה שנעשה ומה שיהיה איתנו מחר. סערת רגשות.
יצא (לנו) טוב וחילופי השנים חופפים לחילופי התפקידים, כך שאנו יכולים "לתפוס טרמפ" על עת-הרצון הכללית הקיימת בתקופה זו ולקוות שצעדינו הראשונים יהיו מלווים בתמיכה ובקבלה על ידי שולחינו.
את סיכומי התקופה אנו מותירים לקודמינו בתפקיד. את המבוא לתקופה שבפתח נכתוב אנחנו:
אנו נכנסים לתפקיד בתחושת שליחות ובמלוא הרצינות.
יש לנו תוכניות וכוונות לפעול לשימור ולשיפור המצב הקיים.
כשאנו חושבים מה משמעות צירוף המילים "בארות יצחק" אנו רואים יצירה מורכבת להפליא = משפחה, ישוב, מקום עבודה, תאגיד, ישות משפטית ועוד מבנים וצורות. הובלה וניהול של מערכת שכזו הינה משימה מאתגרת מאוד – ואנו נכונים לה.
הרכבנו וצרפנו אלינו צוות של חברים שביחד איתם אנו סמוכים ובטוחים שמלאכת הובלת בארות יצחק קדימה תהיה מוצלחת יותר.
מעל לכל ברור לכולנו שללא שיתוף פעולה, אהבה, גיבוי, סבלנות וסובלנות, ושאר אמצעי החיבור בין אדם לחברו – לא יעזור כלום.
אנו נעשה כל שביכולתנו על מנת לפעול ביחד עם כולם ונקווה, בע"ה, להצליח.
לסיום נאחל לכל קוראי שורות אלו באשר הם שנה טובה וגמר חתימה טובה.
שתהיה שנת עושר.          שנה בה כל אחד ישמח בחלקו.
                                                               ורד ושמוליק.
 
 
 
 
ואלה תולדות...
ב נימין אינלר,
נ ועם-שלום גריידי,
ש קד-ברוך שרמן,
י ואב ברמן,
ק ון זמורה-מרים ומנחם-יאשיהו,
המהווים יחדיו עם השתיים דלהלן
 
מ פירות הילולי -
ת ינוקות השנה,
שירה ריידר,
ס וקולובסקי מוריה,
ט פי הקיבוץ – עתיד הקבוצה...
 
 
יהונתן שרמן
 
 
אחות תורנית:
א' של ראש השנה-שבת – אילנה פלינט- פלאפון 5199
ב' של ראש השנה -      שלי ספיר – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תודה
למיכל ברמן שעיצבה את שער הגיליון החגיגי וליפת שדיאל על ההפקה. 
תזכו למצוות ושתהיה לכם שנה נהדרת ומעוצבת.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תודה רבה
·        לכל מי שטרח ויגע בהכנות לקראת החג כך שנוכל להיות בשמחה ובנועם. 
·        לענף המזון על צנצנת הדבש שתמתיק לנו את השנה הבעל"ט.
·        למזכירות על מתנת החג, היישר מתחת מכבש הדפוס – ספרו הטרי של נחום ברוכי – שהובאה לבתינו אתמול לפנות ערב בעזרתם של נערינו החביבים.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מוועדת צעירים
אנחנו מקבלים בברכה את אריה ודוריאן סלומון וגאיה בתם שמצטרפים אלינו במסגרת הסדר בנים.
אריה סיים לימודי הנדסה ועובד בתעשייה האווירית בתחום שלמד. דוריאן לומדת באריאל ועובדת חלקית כמדריכה בחדר כושר. המשפחה נכנסה לדירה שמעל לדירת אילנה לרמן. 
בקשתם עמדה על שולחננו זה מספר שבועות אולם עקב אילוצים שונים לא הודענו על כך לציבור לפני כן.
מוסכם על כולנו שכל ילדינו וילדי בנינו שבהסדר יהיו במערכת הגיל הרך שלנו, אבל מאילוצי המערכת לא יכולנו לאפשר את כניסתה של גאיה למעון שלנו והיא בינתיים ממשיכה בפעוטון בנחלים.
אנחנו מאחלים למשפחת סלומון הצעירה ברוכים הבאים והתאקלמות מהירה ונעימה בתוכנו!
שולי - ועדת צעירים
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לכל קיבוץ בארות יצחק,
אנו רוצים לברך אתכם בשנה טובה ומתוקה, עם הרבה הצלחה פרנסה ושלום והרבה טוב.
אני אישית רוצה להודות לכם על הכנסת אורחים בשבתות וחגים ולפעמים גם בימי חול.
בארות יצחק מאוד חשובה לי כי לכאן הגעתי לראשונה לפני 21 שנה, התחתנתי עם בן משק ובתי הבכורה נולדה כאן. מכוון שאין לי בארץ משפחה הסביבה של הקיבוץ חשובה לי.
שנמשיך להתראות שנים רבות בשמחה וגם בימים קשים.
שנה טובה
משפחת פלינט מפתח תקווה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
סקר קוראים
בימים אלה אתם מקבלים בתא הדואר או באמצעות אתר האינטרנט של הקיבוץ שאלון סקר על הידיעון.
הסקר אמור לעזור לנו להשתדל להוציא את העתון הנפוץ ביותר בקיבוץ קרוב עד כמה שאפשר לטעמכם ולרצונכם. אז בבקשה השיבו על השאלון בהקדם ואנו מבטיחים להתייחס לתשובות כמיטב יכולתנו.
שתהיה שנת עיתון מוצלח !
מערכת הידיעון
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בשעה טובה
יצא לאור ספרו של ד"ר נחום ברוכי "בארות יצחק בהתיישבות ובמלחמה", המספר את סיפורה של קבוצתנו.
חברים המעונינים לרכוש את הספר עבור בני משפחה וכד' מתבקשים להרשם אצל שורי אמיר במזכירות.
המחיר: 40 ₪.
לנחום יישר כח והרבה הצלחה בספרים הבאים.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תזכורת ממערכת תקציב אישי/מנגנון תכניות חסכון:
עכשיו הזמן...
מי שמעוניין למשוך כסף מהחיסכון או להפקיד בו כסף יפנה לדיויד בשבוע האחרון של הרבעון.
הכסף ישוחרר או יופקד ביום הראשון של הרבעון הבא (1.10.2009)
פניות לדיויד בקופת בית בשעות הקבלה או בכתב.
בעלי חשבונות קיימים יקבלו דיווח על מצב החשבון נכון ל-30.9.09.
הנהלת החשבונות
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
איכס"ה כדי שלא נחיה בזבל...
לקראת השנה הבאה עלינו לטובה, ברצוני לומר מילות הערכה לצוות איכס"ה.
יישר כח לכם. נכנסתם במלוא המרץ לתפקיד ואתם פועלים בצורה הומוריסטית ורצינית גם יחד.
הצלחתם להעלות את המודעות לנושא ואתם מושיטים יד הרבה מעבר לנדרש.
 
חברים, הידעתם ש...?
ü      אוספים את המים המטפטפים מהמזגנים הביתיים שלנו בג'ריקנים לצורך השקיית גינות...
ü      העמידו מיכל לניירת בצמוד לתיבות הדואר ומרוקנים אותו בקביעות...
ü      אם אתם נתקלים בבעיה כלשהיא בנושא מיחזור, בהרמת טלפון תקבלו עזרה (מעבר למה שציפיתם).
ü      "רודפים" אחרי "אמניר" לאסוף את הנייר שלנו...
 
בקיצור יש הרבה עשייה ומחשבה מאחורי הקלעים
                                יוסי, דבורה, אסא, יוסיקה – תודה רבה לכם. המשיכו כך!!
                                                        שנה טובה וירוקה! תהיה שנת שימור עולמנו!            
שורי אמיר
 
 
AtarimTR