ידיעון 2642 שבת-סוכות

בס"ד ערב סוכות תש"ע
 
 
א' סוכות - שבת
 
 
17.03
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית, הלל, קהלת, מוסף
17.15
מנחה, קבלת שבת/חג,
דרשת הרב, ערבית
 
 
18.30
סעודת חג בסוכה
11.00
סעודת חג בסוכה
 
 
12.30
שעור בפרקי אבות לנשים - מועדון
 
 
13.00
מנחה גדולה
 
 
15.45
שעור בדף יומי
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.15 – 21.15
16.30
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
16.30
מ נ ח ה
 
 
18.00
ערבית. הבדלה בסוכת בית הכנסת
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית                            06.00   
 שחרית מנין שני                08.00
 מנחה גדולה בחדר האוכל   13.30
 מנחה בבית הכנסת           16.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
 
    שחרית בהושענא רבה
 מנין אחד בלבד בשעה 06.00 
 
           
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום שני
 
           קיבוץ מארח קיבוץ
גוש עציון
יום רביעי
15.30
                חג האסיף
 
יום חמישי
21.00
לימוד ליל הושענא-רבה
               פרטים במקום אחר בידיעון
סוכה ציבורית
 
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
ביום שני בערב לא יתקיים השיעור בדף היומי לרגל הנסיעה למגדל-עוז
 
 
  
לשנת העבודה הנוכחית עברנו גן "שחף" להיות גן "גפן" במבנה גן "דקל" לשעבר.
בגן שלנו 24 ילדים - "ענבים", יפהפיים, בשרניים, בגוונים ובגדלים שונים, גילאי שנתיים-שלוש, הפועלים באשכולות/קבוצות שונות בהתאם לגילם ולהתפתחותם.
מקיבוצנו יש "נבחרת ענבים" מיוחדת של 12 ילדים.
אנחנו עדיין בשלבי ההסתגלות וההתאקלמות, תוך כדי לימוד על חגי תשרי. בעזרת אבותינו הנהדרים בנינו סוכה גדולה לתפארת.
החצר מאורגנת בהתאם לגיל הילדים.
זו ההזדמנות לומר תודה גדולה למסגרים על עבודתם הנהדרת בארגון החצר כך שתהיה יפה ובטוחה לפעילות הילדים הקטנים.   כולכם מוזמנים לבקרנו בסוכה, בחצר ובגן.
אנו תפילה שבע"ה תהא שנת תש"ע שנת עשייה, עניינית, ברוכה בהרבה "יין משובח" מהענבים והאשכולות השונים, כמו היין של משה, עשירה בבשורות טובות ובהרבה שמחה.
                                                                                                 חג שמח,
יהודית סעדון וכל הילדים והצוות בגן "גפן"
 
מה בגיליון?
  • להודות על ארץ ישראל – הרב ירון
  • נתנאל אהרן הי"ד – המשפחה
  • צבי יעקבס הי"ד – המשפחה
  • בתיה רוף ז"ל – משפחת פרידמן
  • עוד שנה בלי שרגא הי"ד – נורית סוקו
  • מחשבים ותקשורת – אהרן גל
  • איש הברזל – אריאל הלר
  • ארגון ופרגון בחינוך – אסתר פורשר
  • משלחן מרכז המשק – שמוליק ברוכי
  • תזכורת מהקיבוץ הדתי – מח' צעירים
  • במועצה – אמיתי יעקבס
  • תרבותנו – ועדתרבות
  • צאנה וראינה – דינה אמיר
  • בבני-עקיבא – המדריכים
 
כלבו דף ולוחות זמנים.
                                                                 חג שמח ושבת שלום,
המערכת
 
 
     נר זיכרון !
     אלחנן יעקבס ז"ל – י"ט בתשרי תשנ"ז
     שושנה יונה ז"ל -   כ"א בתשרי תשל"ה
 
 
 
חג הסוכות – להודות על ארץ ישראל
 
 
בחג הסוכות, כידוע, כולנו מוותרים באופן זמני על חיי המותרות שהבית מעניק לנו, ועוברים לגור בסוכה. הסיבה לכך, כפי שאומרת התורה: "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כג, מג). המטרה היא שכל ילד קטן ידע את העובדה שבני ישראל ישבו בסוכות בעת שיצאו ממצרים. ואולם, מכל הנסים הגדולים שהיו במדבר, מדוע צריך לזכור דוקא את הסוכות – שכלל לא ידוע לנו עליהם ממקור אחר?
אגב - חג הסוכות הוא גם חג האסיף. בימים אלו אנו נוטלים את ארבעת המינים ומברכים עליהם בשמחה. בכך אנו מודים לקב"ה על היבול הטוב שקצרנו השנה. זה סותר, לכאורה, את חג הסוכות, שבו אנו מודים על הנסים שנעשו לנו בעת הנדודים במדבר, שהוא 'לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון'. האם יש קשר בין הישיבה בסוכה לבין חג האסיף?
 
האברבנאל, בפירושו לתורה (דברים טז, יג), כותב כי את שלושת הרגלים אנו חוגגים כדי להודות על שלוש המתנות הטובות שקיבלנו מהקב"ה: בחג הפסח אנו מודים על יציאת מצרים, ובחג השבועות על מתן תורה, ובחג הסוכות על ארץ ישראל.
וכיצד חג הסוכות בא להודות על ארץ ישראל? –כותב הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פרק מג) שכשאנו יוצאים לחגוג בסוכות, הסיבה היא לא כדי להיזכר בימים הטובים שהיו לנו במדבר, אלא דוקא "כדי לזכור שכך היה מצבנו לפנים, 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל', ועברנו מזה לשכון בבתי משכיות במיטב המקומות שבעולם והדשן ביותר". כלומר שחג הסוכות הוא דוקא כדי לזכור כמה קשה היה לנו במדבר, ולשמוח על כך שהיום יש לנו בתים וכל טוב בארץ ישראל.
זהו גם הקשר שבין הסוכות לחג האסיף: בשני האופנים אנו מודים לקב"ה על הארץ: בכך שאנו זוכרים את מצבנו לפני שהיתה לנו ארץ משלנו, ובכך שאנו לוקחים את פירות היבול שלנו ומודים לקב"ה עליהם.
יש משהו סמלי בכך שדוקא כדי לשמוח על המתנה הטובה אנחנו מנסים להסתדר שבוע בלי המתנה הזו. קשה להעריך את המתנה הזו כשהיא הופכת להיות דבר מובן מאליו. לפעמים כשמתרגלים לדבר טוב צריך לנסות לחיות זמן מסויים בלעדיו כדי להעריך אותו. מה גורם לטבע האנושי להתעלם מהדברים שהתרגלנו אליהם, אבל להתגעגע אליהם ברגע שהם חסרים? האם איננו יכולים להעריך את כל הטוב הסובב אותנו עד שהוא נלקח מאיתנו? האם נדע להעריך את חברינו וקרובינו כאשר אנחנו עוד יכולים לומר להם זאת?
אני רוצה להאמין שאם נפקח את העיניים נדע להעריך את הדברים הטובים הרבים שיש אצלנו, (בארץ, בקיבוץ, במשפחה או בעצמנו) גם בלי צורך לנסות לחיות בלעדיהם אפילו שבוע אחד.
                       חג שמח
 
הרב ירון
 
 
 
 
 נתנאל-תני אהרן הי"ד, בן יהודה ז"ל ואורה תבדל"א
נולד: י"ט באייר תשי"א   23.6.1951
נפל: ט"ו בתשרי תשל"ד 11.10.1973
 
 
תשרי תשל"ד
אורה ויהודה יקיריי,
בשעה שעמדתי לבוא אליכם ללימוד של הושענא-רבה באתני הידיעה על אסונכם...
ודאי הרבה מכתבים נשלחו אליכם והרבה דברים נאמרו לכם מפי כל הכואבים והמצרים בצערכם, והרבה נאמר על כך שכל הקרבנות האלה לא היו לשווא וגם בנכם הינו חוליה נוספת בשרשרת האין-סופית של מקדשי ה' בתולדות ישראל. אבל איני יודעת אם יש בזה כדי להקל בכאבם של הורים המאבדים בן.
אני חושבת כל הזמן, בימים נוראים אלה של שכול ואלמנות, על השואה, שהנה רק שלושים שנה מאחרינו, ושכל היקרים שנפלו הפעם מנעו הישנות אותה השואה.
שהרי ברור לכולנו שלא על שטחים נלחמנו הפעם, ולא זה היה שרצו הערבים, כי אם רצו – פשוטו כמשמעו – להשמידנו.
אני מבקשת סליחתכם על המלל הרב שנתפסתי לו, שאולי רק מרבה כאבכם.
מוטב שנלך בדרך אבותינו אשר קבעו לנו אורחות חיים לכל מצב, גם למצב כזה, ונאמר בלשונם: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון (הרבים מאוד כעת).
                                                         שלכם בידידות,
נחמה (ליבוביץ)
 
 
 
 
  
יוסף צבי - בונדי יעקבס הי"ד, בן אלחנן ז"ל ורות תבדל"א
נולד: כ"ד בטבת תש"ז     16.1.1947
נפל: כ"ג בתשרי תשל"ד 19.10.1973
 
שלושים ושש שנים חלפו
וכאילו רק אתמול נקראת למלחמה הנוראית ההיא ..
השארת אישה ושני ילדים, הורים ואחים המומים.
אנחנו כולנו התבגרנו, השתנינו, ואתה נשארת "צעיר לנצח".
אח בוגר ונערץ, בן אוהב, חבר וקצין יפה בלורית.
כך נזכור אותך תמיד - כאילו יצאת רק אתמול ותחזור בסוף השבוע .
       מכולנו ...
                                                עדה
 
                                     על השכול
מי שאיבדו ידיהם
לא יכו עוד בנבל וחליל,
 אבל האנשים שמסביב
רואים כי גדמים הם,
פושטים את התותבות.
 
מי שאיבדו רגליהם
לא עוד ירוצו אורח,
אבל האנשים שמסביב
רואים כי קטעים הם,
יושבים בכסא גלגלים.
   מי שאבדו עיניהם
   לא רואים עוד אור יום,
   אבל האנשים שמסביב
   יודעים כי עוורים הם,
   נושאים מקל הגישוש.
 
   אך מי שבן אבד להם,
   עצם מעצמם, בשר מבשרם,
   מכתתים רגליהם בשבילי בית העלמין
   ועיניים להם אך לדמע .
 
הם לא יכו על פי חליל,
הם לא רואים עוד אור יום,
אבל האנשים שמסביב
אינם יודעים את הזעקה,
אינם יכולים לראות שהם
מי שאבד בנם.
                                                                                                                              מתוך שיח שכולים
 
 
עוד שנה ועוד שנה...
עשרים ושבע שנים בלי שרגא שלנו.
יום הזיכרון. נרשמים להסעה לאזכרה בהר-הרצל כמו בכל שנה מזה עשרים ושש שנים.
נפגשים ליד הקבר: בני משפחה, חברים, רב צבאי, פלוגת חיילים שמכבדים את המעמד.
לבקשת החיילים אורי מספר להם מי היה שרגא שלנו.
הפעם היה זה שונה.
בעוד אנחנו עומדים מצטרף בחור כבן 50, נעמד בצד ולא פוסק מלבכות.
בגמר האזכרה מתיישב ליד תקווה ובדמעות חונקות מציג את עצמו. "אני אמנון, אני המפקד של שרגא ז"ל כשהיה בסיירת מטכ"ל. עשרים ושבע שנים, יום ולילה בלי מנוחה אני סוחב על לבי רגשות אשמה. אני הייתי המפקד שהדיח את שרגא חודשיים לפני סוף המסלול. אולי, אם היה ממשיך בסיירת לא היה נהרג?"
כולנו בהלם !! השיחה נמשכת ונמשכת. תקווה מספרת לו, הוא מספר לנו, עוד סיפור ועוד ועוד.
והוא כל הזמן באצבע המאשימה שלו.
מה היו הסיבות להדחה? הוא אהב מאוד את שרגא והעריך את היכולות שלו ובעיקר את הלב הטוב שלו. כי לשרגא, יחד עם כל הקונדסות וההומור והשובבות שלו, היה חוק בל יעבור: הוא מעולם לא פגע באף אחד !!! ואת זה ראה המפקד וידע שבחור עם לב כזה טוב, שמעדיף באימונים לחטוף את כל המכות ולא להיות אגרסיבי כלפי החברים שלו כמו שנדרש, את זה הוא לא רצה להרוס...
"איפה היית כל השנים? למה לא נפגשנו? למה לא ידענו?"
"לא היה לי אומץ להיחשף", כך אמר.
השנה, במפגש השנתי של הפלוגה החליטו החבר'ה להיחשף בפני המשפחה והוא, אמנון, היה הראשון לבצע, כמו שמפקד טוב צריך לעשות. אחריי !!
נפרדנו בהתרגשות גדולה ובים של דמעות, כשעקיבא וישי מחזקים את אמנון שהכל בידי שמיים ותקווה לא מאשימה אף אחד. החלפנו כתובות ומספרי טלפון ומכאן לא ייפרדו עוד דרכינו.
הזיכרונות החזירו אותי עשרים ושבע שנים אחורה.
                                                                            אני כואבת ומתגעגעת.
נורית סוקו – חברה ומטפלת.
 
 
 
 
לחיה פרידמן,
למאיר, ליונה, לטובה
ולבני משפחותיכם
לשלמה רוף, לאביטל, לנורית, למושי ולעמיחי
לנכדים ולכל בני המשפחה
השתתפותנו העמוקה ביגונכם הכבד
בהילקח מכם הבת, האחות, הרעיה, האמא והסבתא
בתיה רוף ז"ל.
בנחמת ציון וירושלים תנוחמו
 
 
בתיה רוף (לבית פרידמן) ז"ל
בתיה אחותנו האהובה,
הבוקר הוא בוקר קשה, בוקר אחר, זמן שנעצר, דמעות שחונקות את גרוננו ומאיימות על האבדן.
הדעת אינה סובלת והלב ממאן להפנים. אותנו השארת המומים, כואבים.
"אשת חיל מי ימצא?" – בת יקרה ומוצלחת, אמא למופת, רעיה לדוגמא ואחות אהובה.
במהלך השנים עברנו המון חוויות משותפות, חלקנו שמחות, אהבנו, התרגשנו, נישאנו, הקמנו משפחות, נולדו לנו ילדים ורווינו נחת מהם ומהנכדים שהגיעו בהמשך. 
כדרכו של עולם ידענו יחד גם שעות קשות. את אבא ומגן זכרם לברכה איבדנו, אך תקווה בלב תמיד נשארה לנו. כמה כאבת את נפילתו של מגן – בנם של טוני ויונה – ותמיד היית מגיעה לכל אזכרה עם דברים לזכרו, שיר או מאמר, ותמיד חיזקת אותם עם האמונה החזקה שלך. על כך מגיעה לך תודה מיוחדת.
בשנה האחרונה הספקת כל כך הרבה: להכין את האזכרה במלאת 30 שנה למותו של אבא. יחד עם משפחתך היקרה ארגנת אירוע יוצא דופן על כל ההיסטוריה והמעשים שלו.
זכית גם להשתתף בהכנסת ספר התורה לזכרו של מגן, וביום ההולדת של אמא שחגגנו רק לפני כחודש במלאת לה 90 שנה היית אתנו, וכל כך האמנת שהכל יעבור בשלום.
כל הזמן אמרנו ש"העיקר הבריאות" והשאר כבר יגיע... והנה הבריאות בגדה בנו וקטפה אותך מאתנו בטרם עת.
הזיכרונות מהרגעים המשותפים שלנו ילוו אותנו כל שארית חיינו. אני אזכור לנצח את שיחות הנפש הרבות שהיו לנו. הקשר החזק והמיוחד שהיה לנו לעולם לא יישבר. בלבי תמיד אותו אנצור ואשמור. 
אחת מהחוויות הכי טובות שחיברו בינינו מאוד הייתה ההליכה המשותפת לבית הכנסת ביום כיפור.
הנה אחותי, ערב יום כיפור ואני צריכה ללכת לבית הכנסת לבד ואני לא יכולה, מרגישה נטושה. המוח רוצה אך הגוף מסרב לפקודה. איך אשב ואתפלל ואת אינך לצידי?
עם מי אנהל בכל שבוע שיחת נפש במשך שעה לפני כניסת השבת? מי יכיל אותי כפי שעשית את? בהקשבה, בחיוך. מי ירעיף עליי אהבה, דאגה, מסירות, ויחמם את שנותיי כפי שעשית את, אחותי. מי יתעניין בכנות מלאה בקורה לי ואצלי? בילדיי, בנכדיי ובכל שלל סיפוריי?
ואת? את לא תהיי שם כדי לספר לי על משפחתך שאותה כל כך אהבת ואליה היית קשורה, אותה ליכדת סביבך כמו תרנגולת האוספת את האפרוחים תחת כנפיה, כמו לביאה המגנה על גוריה. משפחה בה היית גאה כל כך, חיית למענה, חיזקת אותה, זכית לנחת ממנה והיית מאושרת עם ההתקדמות של כל אחד ואחת.
חז"ל אמרו: "איזה עשיר? השמח בחלקו". נדמה כי הם אמרו זאת עלייך. תמיד היית מרוצה מהחיים שלך, מהמעמד שלך, ממשפחתך הקרובה והמורחבת. תמיד מאושרת בחלקך.
שיקפת באישיותך ערכים שרגילים אנו למצוא בבני הדור הקודם: ענווה ואצילות, מידות טובות וחברות אמת. כל חייך היו דאגה, התעניינות ואהבה, ליקירייך ולקרובייך. תמיד שאלת, ייעצת, הבעת אכפתיות ואמפטיה עצומה כלפי סובבייך. לעולם לא כפית את דעותייך, ולנו נותר רק לחיות עם זיכרונך ומעשייך.
אחותנו האהובה, לנצח נזכור אותך צעירה ויפה, עם נפש טהורה ואישיות חברית יוצאת דופן.
שעה קלה לפני שנלווה אותך בדרכך האחרונה כדי לטמון את גופך המיוסר באדמה, אנחנו רוצים להיפרד ממך ולומר רק זאת: אילו היה אות כבוד ארצי מיוחד, אות של יקירת האחים והאחיות על אדמות, היית ראויה לו בזכות מה שהיית. אין ולעולם לא יהיה לך תחליף.
אנחנו רוצים לבקש ממך סליחה ומחילה אם אי פעם פגענו, העלבנו או התנהגנו אלייך שלא בכבוד.
אחייך: מאיר, יונה וטובה.
 
 
 
 
לסבתא רבתה חיה פרידמן
ולכל המשפחה
מזל-טוב בהולדת הנינה
נכדה לבתיה ז"ל ושלמה רוף
בת לנורית ואסי דוידוביץ באריאל
טוב ינחיל בני בנים
 
 
 
איש הברזל – ironman
לפני כשנתיים פנתה אליי חברת משק ואמרה לי ששמעה מבנה
שאני מתחרה בענף ספורט שנקרא ironman וביקשה ממני לכתוב על כך כתבה לידיעון.
כאחד שמקפיד בכל יום שישי ללכת לבקר את סבתא,
לאכול "אטריות אדומות" ואקספרסו ולקרוא את הידיעון אצל אמא הסכמתי בשמחה.
מאז חלפו שנתיים ולא נשארו הרבה מים בכנרת, אז אמרתי לעצמי: היי, אלי ברמן לימד אותי בתיכון לכתוב חיבור (קיבלתי 56), אולי אנסה.
ראשית אני רוצה להזהיר את הקוראים שישנם כאלה שימצאו את הסיפור משעמם. אם אתה אחד מאלה – דלג דף... ה"בקיצור" תמיד הכי מעניין...
אז מה, לעזאזל, אני רוצה לספר לכם? לפני בערך 5 שנים חזר עדי (אחי) מארה"ב עם הבשורה החדשה: יש שיגעון חדש שנקרא טריאתלון, שבו שוחים ½1 ק"מ, רוכבים על אופניים 40 ק"מ ומיד אחר-כך רצים 10 ק"מ. הוא – עדי, למי שלא עוקב – סיפר שיש לו כמה חברים שמתחרים פה בארץ וזה נשמע ממש סבאבה.
סבאבה – סבאבה !
אמרתי לעצמי שצריך לנסות. קניתי אופניים מצ'וקמקות והתחלתי להתאמן. לשחות כבר ידענו במשפחת הלר ולרוץ הרי כולם יודעים. חודש לאחר מכן התחריתי בפעם הראשונה בטריאתלון הכנרת ו... התמכרתי.
זה היה באמת מדהים. כשסיימתי הייתי מאושר רק מכך שסיימתי את זה. אמנם במקום ה-100, אבל מי סופר?
באותו קיץ התחריתי בעוד ארבעה טריאתלונים וכבר היה לי יותר אכפת כמה זמן זה לוקח ובאיזה מקום אני מסיים. בכל תחרות השתפרתי, קבעתי תוצאה טובה יותר, עשיתי את הטריאתלון מהר יותר והראשונים כבר התחילו להכיר אותי... בחורף התאמנתי חזק ובקיץ שלאחר מכן המשכתי להתחרות.
באחד הימים ראיתי על הרגל של אחד המתחרים שלי סימן כזה של M והוא סיפר לי שהוא "איירונמן" והיה לו ניצוץ בעיניים כשהוא אמר זאת. אחרי התחרות הוא סיפר לי שטריאתלון זה חלק מהאימון שלו לאותו היום.
הוא הגיע מהבית ברכיבה – מרחק של 55 ק"מ, התחרה וחזר לביתו ברכיבה. מיד אמרתי לו שהוא משוגע ושייזהר לא להדביק אותי במה שיש לו, גם אם זה לא מדבק (בדיעבד הסתבר שעל אף שהוא התרחק מספיק דווקא כן נדבקתי בחיידק).
אז כמו שכבר רמזתי, מסתבר שלא הצלחתי להוציא את ה-M הזאת מהראש וכאתגר ראשון לקחתי על עצמי לנסות לרוץ מרתון.
וואלה, לא הסברתי מה זה איירונמן! אז ככה, איירונמן זאת תחרות של טריאתלון ארוך: שוחים 3.8 ק"מ, רוכבים 180 ק"מ (על אופניים, לא על אופנוע...) ולקינוח רצים מרתון (42.2 ק"מ). אם זה לא מספיק ברור עדיין אבהיר כי את כל זה צריך לסיים בפחות מ-17 שעות !
בחזרה לניסיון. המרתון הראשון לא ממש הצליח לי. סיימתי, אבל בתוצאה גרועה וחצי מעולף.
למי שלא מכיר אותי, אז אני לא אחד שנשבר, לפחות לא בקלות. טוב, רק לפעמים.
החלטתי לקחת מאמן – את הכי טוב בארץ – וביקשתי ממנו שיעשה ממני איש ברזל. הוא הבטיח לי שבתוך חצי שנה (לפני שנתיים, למי שלא מסונכרן עם הזמנים) אני מסיים את האיירונמן הראשון שלי באוסטריה.
פיזית זה היה הדבר הכי קשה שהתמודדתי איתו בחיים, ואני לא מתכוון לתחרות, אני מדבר על האימונים.
במשך חצי שנה אתה קם כל בוקר – בחורף, בגשם, או לחילופין באמצע הקיץ בשיא החום – ויוצא לאימונים של שלוש שעות ביום בממוצע ועוד 6-7 שעות רכיבה בסוף השבוע. סיוט !
כל מה שאתה עושה זה להתאמן, לעבוד, לאכול ולישון. אין בילויים, אין חברים, אין אישה ואין ילדים.
בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לאשתי שתמכה ועודדה לאורך כל הדרך – אבל גם אליה עוד אגיע.
התחרות באוסטריה הגיעה. אכן, כמו שהמאמן אמר, סיימתי אותה! למרות שהיה קשה מאוד הייתי מאוד מאושר שהצלחתי לעשות את מה שחלמתי והתאמנתי לקראתו כל כך הרבה זמן. יחד עם זאת הייתי מאוד מאוכזב מהתוצאה והבטחתי לעצמי שבשנה שלאחריה אשפר אותה. ואכן, שנה לאחר מכן, לאחר שצברתי ניסיון הן באימונים והן בתחרות מהסוג הזה, סיימתי את תחרות האיירונמן השנייה שלי בתוצאה מצוינת. באותה שנה (בשנה שעברה, למי שאיבד את הריכוז) גם אחי יריב התחרה בתחרות איירונמן. יריב, נאמן לדרכו, סיים בתוצאה מצוינת כבר בפעם הראשונה.
השנה החלטנו, יריב, גיא – גיסי, בעלה של גלית – ואנכי להשתתף יחדיו בתחרות איש הברזל שתתקיים בברצלונה. הנשים של המשפחה – גלית שאנו כבר יודעים שהיא אחותי, ומאיה אשתי – החליטו להפוך את הסיפור לקצת יותר מעניין. הן החליטו שלא מתאים להן לעמוד 15 שעות ולעודד. התוצאה: גם הן מתחרות בתחרות "שלשות" באיירונמן, כלומר: שלושה מתחרים שונים עושים ביחד, זה אחר זה, איירונמן מלא, כל אחד ב"מקצוע" אחר. גלית שוחה, ליאור (אחד, לא מיבנה) רוכב ומאיה רצה.
לרגל המאורע ולכבוד זה שמעולם לא קנינו להם מתנה ליום הולדת הזמנו גם את ההורים להצטרף לנסיעה, דבר שהצריך לוגיסטיקה לא פשוטה בסידור שמירה על הילדים-נכדים. בכל זאת, חול המועד סוכות.
אז ביום ראשון הקרוב, א' דחוה"מ סוכות, ט"ז בתשרי תש"ע 4.10.09 נתחרה כולנו בברצלונה.
מי שהנושא מעניין אותו – אשמח לעדכן אותו בשבוע הבא. ומי שלא – שיעבור ל"בקיצור".
                                                   בן משק – אריאל הלר (אבו שיר)
לכל בני המשפחה היוצאים להתחרות, לצפות ולעודד – שיהיה בהצלחה ונשמח לקבל רשמים לידיעון כשתשובו בשלום.
 
מפי עוללים
לאחר שגמרנו להשתחוות ב"עלינו" אמרתי לנכדי אייל שכאשר משתחווים זאת הזדמנות של היותנו קרובים לה' ואז אפשר לבקש כל משאלה.
אייל: סבא, אפשר להשתחוות עוד פעם? ...
סבא אלי
 
לא נותקה עוד השלשלת...
בימים אלה חוגגת חנה תשבי במזל-טוב את יום הולדתה ה- 94 ולכבוד השמחה קיבלה מתנה נפלאה:
נינתה הדר דגן, בת עמית ואורלי - שגם עבורה זאת מתנת יום הולדת במלאת לה 20 לפני מספר ימים - סיימה השבוע את קורס הקצינים כחניכה מצטיינת.
סג"מ הדר היא מדריכת צניחה ומהווה חוליה נוספת בשרשרת משפחת דגן בצנחנים – מהסבא יחזקאל דרך אבא עמית עד סג"מ הדר. 
איחולינו לכל המשפחה שתרבינה השמחות, כל הכבוד והרבה הצלחה בהמשך.
 
 
ת ר ב ו ת נ ו
ס ו כ ו ת    ת ש " ע
יום שני, ב' דחוה"מ, 5.10.09 – טיולי משפחות ואירוח בקיבוץ מגדל-עוז.
 
יום רביעי, ד' דחוה"מ, 7.10.09 – חג האסיף – גד"ש 2009
בשעה 15.30 נתכנס מזרחה מכיתת האולפן
           הכביש העוקף ייחסם לתנועה ממגרש הטניס ועד אחרי מגורי הצעירים (קוביות).
                              בתכנית: הסברים על גידול הירקות בשטחינו
                                          פינות הפעלה
                                          ביקור בפרדס  
                                                              ועוד....          
                                          ארוחת ערב משותפת בסוכה הגדולה.
 
יום חמישי, ליל הושענא-רבה – לימוד בסוכה הגדולה
                                         21.00   הרב ירון
22:00    הרב עמיחי פרל, ראש אולפנת "למרחב" פ"ת
23:00   לימוד בחברותא / קבוצה
נושאי השיעורים יפורסמו בהמשך בלוח המודעות
ועדתרבות                                        
 
 
תזכורת
שבת "בראשית" כבר אחר כתלנו ואנו נארח או נתארח
איש אצל רעהו לסעודת ליל שבת.
חברים שטרם מסרו את תשובתם מתבקשים לעשות זאת בהקדם
אצל שורי אמיר במשרד.
                                                          שבת שלום וחג שמח.
 
מחשבים ותקשורת
מאז סיימתי את תפקידי הקודם אני נכנס לתפקידי החדש כאחראי על מערכת המחשוב המשקי, הכוללת גם את חיבור בתי החברים לאינטרנט. בנוסף אני נכנס כשותף, יחד עם אוריאל, לנושא פלאפוניה וטלפוניה.
אני מגבה את הטיפול בתחנת הגנראטורים ועוזר להושע בלול. בשלב זה אני לא יכול להגדיר כמה זמן (שעות עבודה) יוקדש לכל נושא ואני בקשר עם מש"א ע"מ למקסם את משרתי.
אני רוצה לציין כי אני לא מטפל במחשבים האישיים שבבתי החברים. יש יותר מ 120 מחשבים ביתיים וטיפול באלה בלבד יכול למלא משרה.
אינטרנט :
אחד מהנושאים שרשמתי לעצמי לטפל בהם הוא נושא האינטרנט לבתים.
היום יש יותר מ-110  חברים המחוברים לאינטרנט דרך הרשת של הקיבוץ. בתקופה האחרונה הגדלנו את קו האינטרנט  ע"מ לשפר את מהירות הגלישה.
עד היום כל אחד היה יכול לחבר את המחשב שלו לשקע האינטרנט ולגלוש חופשי. במונחים מקצועיים: "קו האינטרנט לא היה מנוהל". וזה גרם למספר בעיות:
1.      אין בקרה מי משתמש באינטרנט, כולל אפשרות של גורמי חוץ להתחבר ללא פיקוח.
2.      לא ניתן לנתח את הצרכים שלנו ברמת המשתמש, כך שיתכן שיש מספר גולשים שמשתמשים בתוכנות להורדות בצורה שמאיטה את הגלישה לכולם.
3.      אין אפשרות לתת למשפחות שרוצות ומעוניינות לסנן את האתרים שמגיעים אליהם הביתה.
 
אני, בעזרת שי ליבוביץ, גבי נאור, אביעד ישראלי ועקיבא אנגלנדר עוברים בימים אלו בבתים ע"מ לתת לכל מחשב מורשה (שביקש להתחבר לאינטרנט של הקיבוץ) כתובת IP (כתובת אינטרנט) קבועה. זה לא משפיע על שום פונקציה אחרת במחשב. זה אפילו ישפר את יציבות החיבור (אביעד היה בעבר מכניס IP קבוע כאשר היו בעיות תקשורת ובדרך כלל זה פתר את הבעיה).
עם סיום תהליך הגדרת כתובות ה-IP, רק מחשבים שהוגדרה להם כתובת יצליחו להתחבר דרך הקיבוץ.
שי, אביעד, גבי ואני נשמח לענות לכל שאלה בנושא זה.                          
בברכה,  
אהרון  
 
 
 
 בשדה החינוך
              "תמלאנו חכמה ושכלה, תלבישנו עוז וגדולה"   (הושענות להושענא-רבה)
בפתח השנה החדשה שמתי לפני כמטרות מרכזיות בחינוך "ארגון ופרגון".
ברצוני לפרוש בפניכם את הארגון המחודש במערכת החינוך הלא-פורמאלי (בו נמצא עיקר עבודתי) ולסיום מילה טובה/גאווה / הערכה / תודה/ שמחה = פרגון.
 
ארגון.
כיתות א' – ו': השנה נכנסו 11 ילדים לכיתה א' וראינו צורך לשנות את מבנה הפעילות לילדי בית הספר
                    היסודי. חילקנו אותם לשתי קבוצות = תלתונים, א'-ג' ד'-ו' ומיקמנו אותם בשני הצדדים של מה שהיה קרוי במשך שנים רבות הבית המשולב. עדיין לא ניתנו שמות לשתי הקבוצות.
החלק השמאלי של המבנה שימש בעבר כמועדון לתיכון ואשתקד היה סניף בני-עקיבא. הוא היה במצב מביש וצוות ההדרכה - אביגיל, חן בר-נדר, דניאל שטרן ומורן גרוס שיפצו אותו במו ידיהן. הן תיקנו, צבעו, עיצבו והכניסו תוכן לבית שהיום נראה אחרת לגמרי... אתן מוזמנים לראות.
את ההורים נזמין באופן רשמי לשתיית "לחיים".
אנחנו גם מתייחסים ומטפלים בחצר – יש שם הרבה עבודה וגם שם אנו רוצים להגיע לגאווה, למקום שמתפקד ומשאיר טעם טוב.
חטיבה ותיכון: גם כאן עשינו שינוי מבני וחילקנו את ששת השנתונים ל-3 קבוצות.
                     כיתות ז'-ח' עם המדריכים חן ויאיר בר-נדר.
                     כיתות ט'-י' עם המדריכה טל ברמן ומדריך חדש שיגיע בעוד כחודש.
                     כיתות י"א-י"ב עם המדריכים רעות ואביעד שטרן.
בני עקיבא: נכון להיום אין כאן קומונרית ואין סניף. אנחנו עובדים על זה והמדריכים מחכים להיות חלק
                מסניף בארות-יצחק. יש שני מדריכים מבחוץ שמאוד רוצים להמשיך ושומרים על הקשר: אורי מנחלים ואשירה מקדומים, ונמצאים גם כל המדריכים הפוטנציאליים שלנו. ברגע שתגיע קומונרית (יש לנו פגישה עם בת שירות לאומי בשבוע הבא!) נוכל להתקדם.
בתי ספר: ב"ה כל הילדים נמצאים במסגרות המתאימות – כל אחד לפי צרכיו.
              יש לנו השנה 12 ילדים בכיתה י"ב שעסוקים מאוד בסיום טוב של 12 שנות הלימוד.
בבית הספר האזורי בנחלים לומדים השנה 37 ילדים שלנו וזה המקום להודות לוורד סוקו ולדקלה שניאור שפעלו במינהלת בית-הספר ולאחל הצלחה למילכה ולאביעד ישראלי הנכנסים לתפקיד חשוב זה.
יעוץ: אני אישית נפגשת באופן קבוע עם יועצת שמדריכה אותי בארגון ובכל הנושאים שעולים בשדה החינוך.
         היא גם החלה להיפגש עם מדריכי החטיבה והתיכון כדי לגבש קבוצה של מדריכים שעובדים יחד, תורמים ומקבלים אחד מהשני. יש הרגשה טובה מאוד של הפרייה הדדית ועבודה משותפת מאוד חיובית.
למדריכים א'-ו' ולקומונרית (שתגיע כבר!) יש מטרות דומות של עבודה ביחד, תכנון משותף וחיזוק הצוות.
אני בעצמי משתתפת גם בפורום רכזי החינוך של הקיבוץ הדתי שנפגש פעם בחודש. מפגשים אלה תורמים לי מבחינת אישית ומקצועית.
 
כעת מתגבש גם פורום של מדריכי הקיבוץ הדתי ואני תקווה שגם המדריכים שלנו ישתלבו בו.
בעבר מחלקת החינוך של הקיבוץ הדתי ארגנה ימי עיון לכל המדריכים. כעת הגיעו למסקנה שהמבנה של פורום שנפגש באופן קבוע בשעות אחה"צ יתרום הרבה יותר.
סדנאות: פתחנו את השנה בסדנאות להורי החטיבה והתיכון בהנחיית ליאור גל-כהן בנושא הטרדה מינית – מניעה והתייחסות. הסדנא ממומנת ע"י המועצה האזורית וחשובה לנו בעיקר מכיוון שמדברים על נושא שהוא בחזקת "טאבו" ולרובנו קשה לדבר עליו עם ילדינו או עם אחרים. אני מקווה שזה נתן כלים טובים להורים. זוהי רק ההתחלה. אנו מתכוונים להמשיך עם הנוער – חטיבה ותיכון – ועם המדריכים, וכן עם ההורים של ילדי היסודי. אם נרגיש צורך נתייחס לנושא גם עם ילדי היסודי בעצמם. כמובן שהכל נעשה במקצועיות ובהתאמה לשכבות הגיל השונות.
ועדת חינוך: נקודת החולשה שלי. אני מתכוונת לקיים השנה מפגשים יותר מסודרים בנושאים עקרוניים שחשוב לדון בהם.
חוגים: הנושא מנוהל במסירות ע"י הדס נאור.
 
פרגון
הרגשת הגאווה שחשתי בסיום הקיץ הזה מביאה אותי לתת חיזוקים ותודות לכל האנשים שבשטח.
למרכזי הענפים – תודה על העסקת הילדים בחודשי הקיץ.
בני עקיבא – תודה לגל ש"הצילה" את הסניף והכניסה ערכים ותוכן מבורך לפעילויות שהבולטות שבהן
                 היו הכשרת מדריכים, שבת תנועה מיוחדת, שבת אירוח באלוני הבשן, ועוד. תודה לך, את חסרה
                 לנו מאוד.
הפעילול היה "פיצוץ". על 40 ילדינו נוספו 23 ילדים מבחוץ והייתה אווירה של שלווה ורוגע. כל מישביקר שאל את עצמו "איפה כל הילדים?" הם פשוט התפזרו בחוגים הרבים, בזולות הנעימות בין השיחים, על ערסלים ונדנדות, בתוך ארגז החול, בפינות היצירה והנגריה, בתחפושות וכמובן סביב שלחן הפינג-פונג.
למי תודה? לטל ברמן ולהדס פורת שניהלו ביד רמה ובטוחה; ללאה שוהם שארגנה את כל נושא הארוחות למופת; למדריכים טל פורשר, גל לוי, דניאל שטרן ואביגיל צוייג; למדריכים הצעירים מהחטיבה והתיכון ולמעבירי החוגים הרבים והמגוונים.
מדריכי החטיבה והתיכון עבדו במרץ בפעילויות רבות: משימות בקיבוץ ביום ח' בתמוז, שבת נוער ובית קפה, פעילות הישרדות בסגנון "סוף הדרך" בירושלים, ועוד. כמובן השיא היה בכיופיות ובקייטנות.
תודה לרעות ואביעד שטרן ולישי פורשר שהצטרף לכיופית של התיכון.
תודה לטל ברמן ולעמית פורשר וכן לבינת יעקבס שהצטרפה לכיופית של החטיבה.
תודה לנעמי סלומון וליצחק שניאור שארגנו ונסעו עם ילדי ד'-ו' לקייטנה בצפון.
הקיץ הזה נתן לי ולצוותים שממשיכים אתנו הרבה כוחות וטעם של עוד...
אני מאחלת ומייחלת שתהיה לנו שנה פורייה, שקטה, בטוחה ומלאה בחוויות טובות, נעימות וחינוכיות לילדינו היקרים לנו כל כך.
 
שימו לב !
בימי חול המועד יתקיים מנין שני לתפילת שחרית בשעה 08.00 בבוקר.
במוצאי שמחת תורה נקיים הקפות שניות כמיטב המסורת. המארגנים: ילדי התיכון.
אסתר פורשר – רכזת חינוך
 
 
משולחן מרכז משק
לאחר 30 ימים ראשונים בתפקיד מרכז משק ולקראת חג האסיף תש"ע ברצוני לדווח על הנושאים המונחים על שולחני בטיפול שוטף ובתהליך לטווח ארוך (מכיוון שעברו רק שבועיים מסקירתו של מרכז המשק הקודם אין מה לחדש כרגע מבחינת ענפי הקיבוץ).
מים:  בעקבות שנות הבצורת אשר הביאו למשבר מים בישראל הוחלט להגביר את הפיקוח על צריכת המים וזאת בין היתר על ידי הטלת קנסות והיטלים על חריגה של צרכנים ממכסתם.
לטיפול בנושא הוקם צוות (שלמה, אסנת, דוד פ, והח"מ) אשר בחן את האפשרויות העומדות בפנינו והציג אותן בפני האגף הכלכלי.
שתי האופציות העומדות כעת על הפרק הן:
א.      התקנת מונים בבתים וחיוב על פי קריאת המונים.
ב.      דיווח לרשות המים עפ"י מספר הנפשות בישוב והקצאות לשימוש ציבורי.
 
לשתי האפשרויות ישנה עלות גבוהה אותה צריך לבחון בטרם קבלת החלטה. בשלב זה רב הנסתר על הגלוי בתחום, ותשובות ברורות אינן מתקבלות גם מהרשויות האמורות לטפל בנושא. לכן הוחלט באגף הכלכלי שאנו נעקוב אחרי התפתחות התהליך ונפעל בהמשך כאשר התמונה תתבהר.
 
חשמל סולארי:   במסגרת המאמץ העולמי להפוך את העולם ל"ירוק" יותר, מתפתחת גם בישראל מגמה של יצור חשמל באמצעות קרני האור כתחליף לייצורו באמצעות שריפת חומרים המזיקים לסביבה.
צוות בו חברים יוסי שניאור, דוד פורת, שלמה ואני נפגש עם מספר חברות בתחום ואף סייר במספר אתרים בהם הורכבו מערכות סולאריות כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי. התחום מאד חדש וגם בו סימני שאלה רבים לגבי איכות המערכות לאורך זמן ותקופת החזר ההשקעה.
בשלב זה הצוות עוסק בבדיקה עם שתי חברות שסוננו מבין 8 חברות שהגישו הצעות.
 
אולם אירועים:  קיבלנו פנייה להקמת אולם אירועים בשטח בו נמצא היום מפעל סייפטי דור. העסקה מתבשלת כבר תקופה ארוכה, יש עוד מספר עיכובים טכניים (אך משמעותיים) בדרך ובנוסף יש לקבל את אישור מוסדות הקיבוץ.
 
 כלי רכב:   צי הרכב דורש רענון מעת לעת. עפרה (סדרנית הרכב) מעלה את הדרישות והצרכים וביחד עם שלמה (גזבר) אנו משתדלים למצוא את הפתרון המוצלח גם מבחינה תקציבית. כרגע על הפרק החלפת רכבי מאזדה גד"ש ורכישת רכב 7 מקומות נוסף.
 
התארגנות המזכירות:  לפני ראש השנה נפגשנו כל חברי המזכירות ליום התארגנות בו הגדרנו לעצמנו מה בכוונתנו לעשות במהלך הקדנציה הנוכחית. בשלב הבא נקבע את היעדים והמטרות ודרך הפעולה להשגתם. בינתיים הגדרנו לעצמנו מפגשים קבועים של הפורומים השונים (אגפים, ועד הנהלה, מש"א וכו').
  
משאבי אנוש:  עולם ומלואו. שינויים ותמורות במצב החקלאות, המים, הקרקעות ושווקים נוספים בהם פעלנו, ביחד עם שינוי באוכלוסיה משפיעים על יכולת ניצול המשאב האנושי היקר העומד לרשותנו ביעילות.
אני מקווה שביחד עם מנהל מש"א נצליח לנהל וליעל את הטיפול בתחום. אחת הדרכים בהן בכוונתנו לפעול היא לבנות תמונת מצב של עיסוקי החברים ולנסות ליצר "תוכניות שירות" (מושג הלקוח מהתחום הצבאי) שתאפשרנה לחברים אופק תעסוקתי רב שנתי.
ללא ספק מדובר בתהליך לא פשוט אך נכון, שידרוש מכולנו לשתף פעולה.
 
תוכנית עבודה:  בכוונתנו לשתף את מירב החברים בהכנת תוכנית העבודה השנתית ("תוכנית משק").
בסופו של דבר מדובר באמצעי אשר באמצעותו אנו מחליטים מה חשוב לנו להשיג, איך אנו משיגים זאת ובהמשך מסייע בבקרה ומעקב אחרי הביצוע. דפי רקע חולקו למרכזי הפעילויות ואנו תקווה שאכן נגיע לרמת מעורבות ומחויבות גבוהה.
 
פעילויות נוספות:  תקופה ארוכה עסקנו בייצוב המערכת הכלכלית, ובע"ה והחברים הגענו לתוצאות מבורכות. עם זאת ישנה תחושה שאיננו מצליחים לפרוץ את מגבלות העיסוקים הנוכחיים ולהציע אפשרויות נוספות להגדלת ההכנסות וההתפרנסות. מעבר למה שיפעל האגף הכלכלי בנושא אני מנצל את ההזדמנות לפנות לכל מי שמעוניין להציע רעיונות לא להתבייש, להעלות אותם על הכתב ולהעבירם אליי. לא בטוח שניתן לבצע הכל, אבל בוודאי שווה לבחון ולבדוק.
 
לסיכום, הרבה כוונות טובות ומחשבות יש לי לגבי שיפור השיתוף והמעורבות של החברים בעשייה הכללית (והכלכלית בפרט). אני מקווה שאשכיל לנצל את הידיעון למטרה זו (מינימום של דיווח לידיעון אחת ל... ).
עד כאן להפעם.
שנה טובה וחג שמח,
שמוליק – מרכז משק
 
 
בקיבוץ הדתי
עורכי עלונים, שלומות.
כדי שלא יהיה אפילו צעיר אחד בתנועה שיגיד שלא ידע;
כדי שלא יהיה אפילו צעיר אחד בתנועה שיטען שלא 'אמרו לו';
כדי שלא יהיה אפילו צעיר אחד בתנועה שיעדר ממפגש הצעירים;
כדי שכל צעיר בתנועה ידע שאכפת לנו ממנו;
כדי שנצליח להחזיר את הצעירים לתנועה ואת התנועה לצעירים -
אבקש שתפרסמו שוב את הפעילות שתתקיים בראשון הקרוב בעלומים.
גם אם רק את עיקרי הדברים או בגודל מוקטן – העיקר שזה יופיע וימשוך עוד כמה חבר'ה (עד עתה רשומים כבר יותר מ- 70 חבר'ה!).
                                                                   תודה ושנה טובה.
רזי - נוער וצעירים
050-9935244
 
במועצה      י"ב בתשרי תש"ע 30.9.09
 
השתלמויות לשנת תש"ע
 
יחזקאל אלידע, מרכז ועדת ההשתלמויות, מסר סקירה מקפת בשני הנושאים הבאים:
1.       העקרונות והשיקולים המנחים את ועדת השתלמות בקבלת ההחלטות לאשר או שלא לאשר פנייה להשתלמות.
פורטו ההבדלים בין השתלמויות אישיות ומשקיות.
2.       סקירת רשימת כל הפונים לבקשת השתלמות לשנת תש"ע ופרוט הסיבות לאישור או לאי אישור. (טבלת המבקשים להשתלם פורסמה בידיעון האחרון).
הטבלה שפורסמה בידיעון שרירה וקיימת למעט ההסתייגויות דלהלן:
 
הבהרות והתלבטויות עיקריות שהועלו במהלך הדיון:
 
1.     תקציב ועדת השתלמות:
דעתה של הועדה אינה נוחה מכך שלא הונחתה באופן חד משמעי באשר להיקף התקציב העומד
לרשותה.
2.     השתלמות בנג'ו ברמן במנהל עסקים: ההשתלמות אושרה מבחינה תקציבית,
אולם בשל כניסתו של בנג'ו לתפקיד החדש ואי הבהירות בנושא היקף השעות הנדרש, הוחלט שחבריו למזכירות החדשה יגיעו יחד איתו להסכמות על מועד תחילת לימודיו.
3.     השתלמות חן בר נדר בקורס למזכירות רפואיות:   אושרה.       
קיימת אי בהירות לגבי המקור התקציבי. האם המקור התקציבי הוא ועדת ההשתלמויות    (בשל חברותה של חן בקבוצה), או ממענק הלימודים בשל השתייכותה של חן לקבוצת הבנים שבהסדר?
סוכם שהמזכירות תלמד את הסוגיה ותנחה את ועדת ההשתלמויות כיצד לפעול.
4.     השתלמות יוסי שטרן בלימודי רפואה משלימה:    אושרה.   
מלכתחילה הפנייה נדחתה. לאחר שנמצא קורס בעלות נמוכה באופן משמעותי מהעלות המקורית (כמחצית מהסכום המקורי) הבקשה אושרה.
5.      השתלמות מיכל שפיר בקורס "עם בעקבות גורלו" במרכז הרצוג:   אושרה.   
מלכתחילה הפנייה לא אושרה בשל הכלל הנהוג שלא לאפשר לימודים אישיים שנה לאחר שנה.
המועצה הורתה לועדת ההשתלמות שלא ליישם כלל זה לגבי משתלמים שעברו את גיל שבעים ומאחלת למשתלמים אלו עוד שנים רבות של לימודים פוריים.
6.     השתלמות משה סעדון בלימודי כרם:
לא אושרה היות וההשתלמות כבר בוצעה ואין בסמכות הועדה לממן השתלמויות באופן רטרואקטיבי.
7.      השתלמות יפת שדיאל בקורס לבניית אתרי אינטרנט:    לא אושרה.
                                                                                              
                                                                                               שבת שלום וחג שמח,
                                                                                                    אמיתי יעקבס
 
 
שישו ושמחו בשמחת תורה
צאנה וראינה
שיעורים לנשים בשחרית שמחת תורה
 
בבוקר שמחת תורה נתאסף אי"ה ללימוד משותף.
הנושא: מקומי בבית הכנסת
פירוט:
§        מקום הנשים בבית הכנסת בדורות השונים.
§        תולדות עזרת הנשים בבית הכנסת בבארות יצחק.
§        מקומי בעזרת הנשים – פתיחה ודיון.
 
הזמן:    בוקר שמחת תורה מ – 9.15 עד 10.15
המקום: בית שפירא
                                                                           מועדים לשמחה,
דינה אמיר
 
הסניף חי ובועט...
לרגל חידוש פעילות הסניף שלנו
יתקיים השבת סוכות מפקד חגיגי ופעילות מיוחדת
בשעה 16:45 בסניף.
מחכים לראות את כל חניכנו !!!
המדריכים.
 
                         לקראת סוכות:
ארוחת בוקר בחוה"מ עד 9:00.
·        אנחנו משאירים שולחנות בתוך חדר האוכל לנוחות המבוגרות שתעדפנה לאכול בפנים.
·        תודה חמה ומיוחדת לילדי התיכון שנזעקו ובאו אמש לעזרת העם (לעזרתי...) בהעברת הריהוט וסידורו בסוכה הגדולה לכבוד החג.
                                                             שיהיה חג שמח לכולנו!
שולי
 
אחות תורנית: עדה צונץ - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בנק הדואר
שימו לב! לא ניתן יותר לקבל שירותי בנק הדואר במשרדו של יהודה. הסניף הקרוב נמצא בנחלים.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
סקר קוראים
אנחנו מודים לכל אלה שכבר ענו על הסקר (עד כה נתקבלו כ-50 תשובות) ומבקשים מכל אלה שרוצים לענות וטרם עשו זאת – להזדרז. אחרי סוכות נסכם את הסקר ונפרסם לציבור את תוצאותיו.
בתודה מראש על שיתוף הפעולה,
מערכת הידיעון
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שימו לב !
בע"ה ביום שלישי, ג' ד'חוהמ"ס, תתקיים בשעות הערב בסוכה של חדר האוכל מסיבת בר-מצווה מבחוץ.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בכלבי בחול המועד - נא לשים לב לשינויים מהשעות הרגילות !
בימים ראשון עד רביעי:    06.45 – 09.00 / 11.30 – 13.30
ביום חמישי:                  06.45 – 09.00  / 11.30 – 13.30 / 17.00 – 19.00
ביום שישי, הושענא רבה: 07.00 – 09.30  / 11.30 – 13.30
                                                                                                      חג שמח,
צוות הכלבי
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
במרפאה
בימי חול המועד תיפתח המרפאה כדלקמן:
יום שלישי: 10.00 – 15.00 (שלי ספיר).   ד"ר ליאורה תקבל חולים בשעות 13.30 – 15.00
יום חמישי: 08.00 – 09.30
בשאר הימים בחול המועד תהיה המרפאה סגורה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בענף הבגד
בחול המועד סוכות נכבס רק מה שבאמת אתם צריכים למשך החג. לשם כך תעמודנה עגלות בכניסה למכבסה. אין לזרוק כביסה לתאים במשך החג – לא נוכל להיות אחראיות לפריטים שיושמו בתאים.
במשך חול המועד מחסן הבגדים יהיה פתוח לקבלת כבסים נקיים בימים
ראשון, שלישי, חמישי ושישי בשעות 11.30 – 12.30 בלבד. בימים שני ורביעי יהיה המחסן סגור.
לני בן-שמול
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חן חן לטל ברמן שעיצבה את השער לגיליון החג. תזכי למצוות !
 
AtarimTR