ידיעון 2644 פר' נח

 

בס"ד ה במרחשוון תש"ע
 
פרשת נח
 
16.38
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
16.50
מנחה, קבלת שבת, ערבית
        
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.30 – 21.30
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בדף יומי
 
 
16.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
16.30
מ נ ח ה
 
 
17.36
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
 
 
הרב ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו לרגל שבת של רבני הקיבוץ הדתי בכפר-עציון
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
  שחרית  א' ג' ד' ו'              06.00
   שחרית ב' ה'                   05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' -  שולי גל
   כיתות ד'-ו'  -   שורי אמיר
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
16.00
חוג מחשבים מתקדמים
כיתת אולפן
17.30
חוג מחשבים מתחילים
כיתת אולפן
16.45
צ'י קונג לבגירים
חדר האוכל
19.00
שיעור באגדות חז"ל
חדר עיון
21.15
שיעור לצעירים
בית ע' שטרן
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
מועדון
18.30
שעור התעמלות לחברות
בית שפירא
20.15
ערב לזכרה של לאה קורן ז"ל
מועדון
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.10
שיעור עם הרב וולף
בית י' שטרן
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
  
להיות בת 50.  
איך זה להיות בת 50? מה, אני המצאתי את הגיל הזה?אני הראשונה והיחידה שהגיעה לגיל 50?
בטוח שלכל אחד ואחת יש תחושות אחרות והרגשות שונות.  אני ברוך השם מרגישה הכי טוב עכשיו, בגיל 50.
אולי זה במקרה ואולי לא.   וגם ברור, שאני בעצם בת 30 כמו שרואים...לא? 
בכל אופן, כרגע לשמחתי יש לי תחושת השלמה ושלמות, בטחון, אהבה, יציבות וידע שלא היו בשנים שלפני כן. אני חושבת ומאמינה שזה נובע מההצלחה להשיג את המטרות האישיות שהיו לי ושהייתי זקוקה להן כדי לפרוח:  לחיות בזוגיות חדשה,להמשיך את השושלת המשפחתית, לעסוק בתחומים הקרובים אלי ביום יום, למצוא את יכולת הנתינה לזולת שטמונה בי, את היכולת ליצור, להכיר ולפגוש אנשים טובים ומפרגנים, לנסות ולראות רק את חצי הכוס המלאה ולמצוא טוב בכל דבר, גם כשקשה.
אז כבת 50 , מותר לקבל ממני "עצה"? תנסו, זאת אהבה.
אחרי כל כך הרבה שנים זה אפשרי... לאהוב בלי לשפוט, לאהוב גם את הרע, לפזר אהבה וחיוכים.
כמו מילות השיר: "לאהוב בלי לחשוב לאהוב עד הסוף, כמה טוב".
                                                                                          מאחלת לכולם באהבה,
הדס נאור
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון
·         באגף הכלכלי – אסנת שניאור
·         תרבותנו – רבין יעקבס
·         חביב הגר לפני הקב"ה – משפחת אדן
·         אחרי החגים – שולי גל, ענף המזון
·         אח פגישה שכזאת – יהודה נוה
·         זאת אות הברית – יוסי שניאור, איכס"ה
·         גשם בוא – תום ספיר
·         מארחים ומתארחים - המערכת
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
     נר זיכרון !
     חדוה ריניץ ז"ל – ח' במרחשוון תשנ"ז
     לאה קורן ז"ל   – י' במרחשוון תשנ"ו
 
 
 
שבעים פנים לתורה
 
בעלי התוספות
בעלי התוספות הם קבוצה של כ-300 רבנים שפירשו את התלמוד. הם יצרו ופעלו במשך כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה לספה"נ. מרביתם היו מחוג תלמידי רש"י באשכנז ובצרפת (ביניהם גם שני נכדיו של רש"י - רשב"ם ור' תם) ומיעוטם באנגליה ובאיטליה. מסופר שהיו יושבים ביחד כששים רבנים, שכל אחד מהם בקי בכל הש"ס, אבל בעיקר במסכת אחת, והיו לומדים ביחד גמרא. בכל פעם שלמדו סוגיה שיש לה קשר לסוגיה מקבילה במסכת אחרת, היה מעיר על כך הרב הבקי באותה מסכת, וביחד היו מיישבים את כל הסתירות בגמרא. ישנם קבצים שונים של תוספות לתלמוד. בדרך כלל הפירוש הנקרא 'תוספות' המודפס בתלמוד הבבלי הוא בעריכת ר' אליעזר מטוך, ואולם היו גם בעלי תוספות אחרים שספריהם הודפסו.
מלבד פירושיהם על הגמרא, ישנם קבצים שונים של פירושים על התורה המיוחסים לבעלי התוספות, וביניהם הקובץ 'מושב זקנים' והקובץ 'דעת זקנים' - המודפס בחלק מהמהדורות של 'מקראות גדולות'.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
בפירוש 'דעת זקנים' מובאת שאלה מעניינת: מדוע בחר הקב"ה להעניש את כל היקום דוקא בעונש של מים ולא בעונש אחר? עונים בעלי התוספות כך:
יש להמשיל הדבר למלך שבנה דירה נאה לחבורה של עיוורים וציוה לכלכלם בריוח. וכל זמן שהיה המלך עובר דרך שם היו עומדים ומשתחוים כנגד המלך ומשבחים לו בקול גדול. פעם אחת שמע המלך קולם. אמר: מה הקול הזה באזניי? אמרו לו: הם הסומין שציוית לכלכלם שם, וכן עושים בכל עת ששומעין קול סוסים שלך. אמר: אילו היו רואין אותי על אחת כמה וכמה היו משבחין לי! מיד ציוה להחזירם לאחור ולתת במקומן בני אדם שרואים ולכלכלם כמו הסומים.
ואותם בני אדם, כשראו עצמן בהנאה, גבה לבם, וכשרואים המלך עובר היו מקללין אותו ואומרים: "אוי לו לזה שכבש אותנו בזה". פעם אחרת שמע קולם ושאל מה הן אומרים. אמרו לו: מקללין אותך ואינן עושים כמו העיוורים שהחזרת לאחור. ציוה המלך עליהם שיהרגום.
כך העולם מתחילה היה כולו מים, שאינן רואין ולא שומעין, ואפילו כך היו מקלסין להקב"ה שנאמר: "נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם". אמר הקב"ה: אילו הייתי בורא אדם ששומע ורואה, כמה קילוסין וכמה שבחות היו נותנין לי! מיד ציוה יתברך "יקוו המים ותיראה היבשה" ובה ברא אדם במקום המים והשפיע להם טובה - שהיו זורעין הארץ ומעלה להם לארבעים שנה, ומרוב טובה מרדו בהקב"ה. שמע הקב"ה במרדן וציוה למים שיבוא עליהם וישטפו אותם.
 
הרב ירון
 
 
  
משולחן האגף הכלכלי ושאר ירקות..
"אז איך זה לגור בקיבוץ?"
שאלה זו נשאלתי פעמים רבות ובגרסאות שונות ומגוונות על ידי חבריי
ותמיד התחלתי בהרצאה מלומדת על האידיאלים הנשגבים העומדים מאחורי הרעיון הקיבוצי
וכמה צורת חיים זו משתלבת עם רעיונות יהודיים של צדקה, עזרה לזולת ועוד.
אחרי שהייתי בטוחה שהצד השואל יגע דיו וגם משוכנע דיו שלא עשיתי צעד זה מתוך הבל ורעות רוח אלא מתוך שיקול דעת וכובד ראש, הייתי מתרווחת על הספה וטופחת לעצמי על השכם שהנה צירפתי עוד נפש תועה (וגם תוהה....) למעגל ההולך (וגדל?) של תומכיי הנלהבים.
אחרי המבול כשנח יוצא מהתיבה ה' נותן לו אות ברית - הבטחה שלא יביא יותר מבול על הארץ.
הברית היא חד צדדית "ביני ובין נפש כל חיה" אנו לא נדרשים באופן מפורש להיות צד במשוואה.
כדי לקיים את הקיבוץ נדרשת ברית דו-צדדית בין הפרט לכלל. למרות שלפעמים קיים מתח בין התועלת הפרטית אל מול התועלת הציבורית -  ללא "הברית" הזו אין הקיבוץ יכול להתקיים.
היחד הקיבוצי מתקיים אם יש הרגשת שותפות אמיתית ורצון להתגייס עבור הכלל או האחר, הן במישור החומרי ובוודאי שבמישור החברתי, וכמובן להיפך - התגייסות של הכלל עבור הפרט.
 
האגף הכלכלי החדש מתכנס כמעט מדי שבוע ובו עלו כבר נושאים רבים לדיון :
היערכות לנושא היטל הבצורת: נבחנות האופציות בין התקנת מוני מים בבתים ולבין מדידת מים משקית-בכל אחת מהחלופות ייתכן שנחויב בקנסות.
מה שברור הוא שמאחר והקנס מוטל על הצריכה הביתית הרי שככל שנצרוך מים בתבונה (לא נשטוף את המרפסת או הבטון לפני הבית בצינור מים אלא בעזרת דלי, מקלחת מהירה, ניצול מי המזגן, לא נשקה את הגינות הפרטיות בצינור) הקנס יקטן. זה תלוי בכולנו.
מכסת המים נקבעת ע"פ מספר האוכלוסין המתגורר בקיבוץ והמחיר שנשלם תלוי בדיווח פרטני לרשות המים. כל אי דיווח על נפש שמתגוררת במקום גוררת מיידית קנסות על צריכת המים השוטפת של אותה נפש. במצטבר הקנסות יכולים להגיע לעשרות ואף מאות אלפי ₪.
אי לכך יש להעביר ספח ת.ז. של כל בוגר מעל גיל 18 הגר באותה יחידת דיור.
כלומר: 2 ההורים צריכים להביא את הספח בו מופיע המען וגם כל הילדים מתחת לגיל 18 צריכים להיות רשומים בספח. הספחים צריכים להשלח עוד השבוע לרשות המים ולכן נא להביא בדחיפות את צילום הספחים עד יום ראשון.
 
האגף בחר דירקטוריון חדש לסנאק טיים. יו"ר : אמי אקרון. חברים: שלמה פורשר, שמוליק ברוכי, דוד פורת, איתי שוהם, עקיבא פלק מהקבה"ד והח"מ.
 
עברנו על קצב ביצוע ההשקעות השנה על מנת לוודא שאיננו חורגים מהמסגרת שאושרה.
אישרנו באגף הכלכלי וגם במזכירות הרחבה להעביר את נושא הקמת גן האירועים להצגה ולאישור באסיפה.
  
דנו בהקמת מתקן להפקת אנרגיה סולארית –ייצור חשמל ע"י אור השמש, כאשר חברת החשמל מתחייבת בחוזה ל-20 שנה להחזר כספי על האנרגיה המיוצרת.  הנושא עדיין בבדיקה ובמידה שהפרויקט יקבל את ברכתנו נביא את ההצעה לאישור באסיפה.
 
המתווה של כביש 461 עובר דרך שטחי בארות יצחק ופוגע בגידולי שדה, בפרדס ובהודים.
עלינו לקיים דיון בהשלכות השונות הנובעות מבניית הכביש.
 
בימים אלו אנו שוקדים על הכנת תוכנית תקציבית לשנה הבאה. תכנון המקורות שהם ההכנסה המצרפית של כל אחד מענפי היצור, ומולם תקצוב השימושים הנובעים מהוצאות משקיות (כמו: ביטוח, ארנונה, חשמליה, ענף הרכב וכו') והוצאות הקיום שלנו.
במסגרת התכנית נאסוף מכל מבקשי ההשקעות למיניהם (וכאן המקום לבקש ממי שעולה ברוחו רעיון עסקי שיעלה זאת בפנינו - מפעלים רבים ומצליחים התחילו מרעיונות קטנים...) להכין את הבקשות.
בקרוב נקיים מפגש מנהלים על מנת לקדם תהליך של הכנת תכנית פעולה בכל ענף, ותוצר הלוואי שלה הינו תכנון תקציבי מפורט על פי סעיפים ל-2010.
 
                                  שבת שלום,
אסנת שניאור – יו"ר האגף הכלכלי
 
ת ר ב ו ת נ ו
ועדת התרבות החליטה לאחרונה לציין כל ראש חודש במחווה קטנה או בפעילות.
במסגרת זאת מצאתם בתיבות הדואר שלכם פעם תפילה קטנה עם סוכריה, פעם פתק קטן עם פסוק מתאים ולקראת ראש השנה הגשנו לכם קולפן/פתחן כדי לקלף את השנה החולפת ולפתוח דף חדש.
בארגונם של עדינה ספיר ויהונתן שרמן אנו מעבירים את השרביט בנושא זה לענפים השונים – בכל ראש חודש ענף אחר יהיה אחראי לכך.
הענף הראשון שהרים את הכפפה היה סנאק-טיים שבראש-חודש מרחשוון שקיבל את פני הסועדים בחדר האוכל עם שלט יפה "חודש טוב" והעניק לנו סנדויצ'ים טעימים בארוחת הבוקר בעזרתה של איריס נתנזון – עובדת הענף.
מצפים בכיליון עיניים לרעיונות וביצוע של הענפים האחרים.
רבין יעקבס / מרכזת ועדתרבות
 
 
 
"חביב הגר לפני הקב"ה
מן אותן אוכלוסין שעמדו על הר סיני"        ריש לקיש
 
רצינו לחלוק עם החברים חוויה ייחודית שזכינו להיות חלק ממנה. 
לפני מספר חודשים הגיעה להתארח בקיבוץ לשבת קבוצה של חיילים הנמצאים בתוכנית "נתיב" שבה חיילים שאינם יהודים עוברים מסלול של למידה והכשרה לקראת גיורם. אנחנו קיבלנו על עצמנו ללוות שתי חיילות מתוך הקבוצה, לאורך כל המסלול ועד גיורן. 
בתחילת הגיוס החניכים נמצאים במסגרת אינטנסיבית של לימוד יהדות ואחרי כן משובצים ליחידות צה"ל רגילות אך ממשיכים ללמוד ולהתכונן לגיור. הקשר שלנו עם שתי החיילות היה טוב, הן באו עוד מספר פעמים להתארח אצלנו לשבת ובין לבין שמרנו על קשר טלפוני רציף. הליווי כולל תמיכה, מתן מענה לשאלות שלהן, והחשוב ביותר - הענקת חוויה אמיתית ומעשית של חיי תורה. לפני מספר שבועות הבנות פנו אלינו וביקשו להתארח אצלנו בשבת "בראשית" מפני שאחת מהן הוזמנה להופיע בפני בית הדין כמה ימים לאחר מכן. הן הגיעו לשבת והיה אפשר להרגיש את המתח באוויר. כהרגלן הן שאלו שאלות רבות על מנהגים שונים, אך הפעם הן התמקדו במיוחד בחוויה המשפחתית והקהילתית והקשר בין החוויה למסגרת התורה והמצוות. סיכמנו שנבוא לבית הדין כדי לתת עדות וללוות את אותה חיילת במעמד החשוב והקריטי הזה.
ביום שני הגענו אחר הצהריים לבית הדין בירושלים ושם פגשנו את החיילת שהוזמנה לבית הדין ואת חברתה שבאה לתמוך בה. מחוץ לבית הדין יש חדר המתנה למוזמנים לבית הדין והמלווים שלהם, שבו שולחן מרובע גדול, כסאות מסביב, וכרטיסי משחק "רביעיות" בנושאי יהדות (שבת, ברכות, חגי ישראל, וכו') מפוזרים על השולחן. בחדר ישבו חייל שכבר הופיע בפני בית הדין וחיכה להחלטתו, חיילת שחיכתה גם היא להופיע בפני בית הדין, ואנחנו. כמו כן ישבה שם חיילת שמלווה את החיילים בתוכנית "נתיב" והיא בת קבוץ עלומים, חברה לכיתה של אבי-ה ואלעד. החייל שחיכה להחלטת בית הדין התהלך הלוך ושוב וזה רק הוסיף למתח ולדריכות שלנו. בסוף הגיעה הבשורה שהוא התקבל לעם היהודי ושעליו לקבוע תור ל"ברית". 
אנחנו היינו הבאים בתור וכבני המשפחה התבקשנו - קרן, ניצן, ואנוכי - לתת עדות לפני שהמועמדת תיכנס למבחן. הדיינים בעיקר התעניינו בקשר שלנו עם החיילת, השתלבותה בחוג המשפחה בביקורים בשבתות, והשאלות שהיא שאלה אותנו. תשומת לב מיוחדת הם הקדישו לדעתה וראייתה של ניצן ואיך היא הרגישה בעת הביקורים בשבתות. 
הדיינים הזמינו את החיילת פנימה וביקשו מאיתנו להישאר כדי לתמוך בה ולהרגיע אותה. בהתחלה הם שאלו אותה על הקשר שלה ליהדות, מה היא למדה, איך היא משתלבת בחיי תורה, ועוד. הם שאלו אותה על התפילות השונות ועל הברכות על סוגים שונים של אוכל. דיין אחד הצביע על צלחת של עוגיות ושאל אותה מה היא הברכה ואחר מכן הצביע על עוגה ושאלה אותה מה היא הברכה, אך היא לא נפלה בפח וענתה שגם על עוגה מברכים "מזונות". הם שאלו על החגים, על המנהגים, מתי היא שמעה תקיעות השופר בראש השנה (רק ביום השני) ולמה לא תוקעים בשבת. כמה ימים יש לחג הסוכות ואיך קוראים ליום האחרון של סוכות (שמיני עצרת ושמחת תורה), כמה ימים יש בחג הפסח ואיך קוראים ליום האחרון של פסח? אני ישבתי קצת מבולבל וניסיתי לחשוב איך קוראים ליום האחרון של פסח אך היא ענתה מיד "שביעי של פסח". 
הם שאלו לגבי ארבעת המינים, מה הם מסמלים ולמה מאגדים אותם ביחד. כאשר הם שאלו מה הם ארבעת המינים היא ענתה: לולב, הדס, אתרוג, ואז נתקעה. אחד מהדיינים ניסה לסייע ואמר לה ע-ר-ב...... היא סיפרה שביום הכיפורים היא נשארה בבסיס והיו רק שני חיילים שצמו, היא ועוד חייל שנמצא בתהליך הגיור... 
היא גם סיפרה כמה היא למדה מהשבתות שהיא בילתה בקיבוץ, ובפעם הראשונה היא הבינה כמה חשובה ויקרה השבת כשמבלים בקרב המשפחה כולם ביחד, יום של מנוחה ושמחה. 
הכי מרגש היה כשאמרו לה שהיא תהיה "בת אברהם" ושאלו אותה למה. היא סיפרה שאברהם היה מייסד העם היהודי, האב של כל עם היהודי, והראשון שהאמין בא-לוקים, א-ל אחד. הם שאלו איפה א-לוקים ואיך הוא נראה? היא השיבה שהוא נמצא בכל מקום ואין לו דמות הגוף ואינו גוף והסבירה מה הם שלושה עשר העיקרים לפי הרמב"ם ובמיוחד תחיית המתים וביאת המשיח. בזה הסתיים שלב השאלות והתבקשנו לחכות בחוץ להכרעת בית הדין. המתנו בחדר ההמתנה למשך זמן שהיה נראה כשעות, אך כנראה לא היה יותר ממספר דקות. נכנסנו כולנו שוב פנימה ובית הדין בישר לה שהיא התקבלה לעם היהודי. כששאלו האם היא בחרה לעצמה שם, היא מסרה להם שהיא מבקשת להיקרא לי-אל. בשלב זה היא קמה על רגליה והצהירה בקול רם: 
"אני מקבלת על עצמי לשמור ולקיים את כל מצוות התורה, את כל מצוות החכמים ואת כל המנהגים הכשרים של עם ישראל ואני מאמינה בהשם אחד".
היא כיסתה את עיניה ביד ימין והמשיכה: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱ-לֹקינוּ ה' אֶחָד".
 
החוויה הייתה חזקה, ממוקדת והוסיפה הרבה לערכים שלעתים אנו מקבלים כברורים מאליהם. 
בשולי הדברים קרה עוד דבר שגם הוא היה מאוד ייחודי במהותו. כאשר אנו נכנסנו לבית הדין הסתכלתי על אחד מהדיינים שהיה נראה לי מוכר. התברר לי שבשנת 1978, בעת מבצע ליטני, הוא היה רב חטיבתי צעיר והגיע אלינו לכפר קטן בלבנון ערב חג הפורים. מפני שהייתי חובש הכיפה הכמעט יחיד בגדוד הצמידו אותו אליי ואיכשהו ארגנו מניין והוא קרא לנו את המגילה. באותו לילה קיבלנו פקודה להוציא מארבים מחוץ למתחם ששהינו בו, ואותו רב פנה אלי וסיפר שהוא היה לוחם בצנחנים וביקש לצאת אתנו למארב. 
כך היה וכך נפגשנו שוב לאחר 31 שנה. אני סבור שמעטים בתי הדין הרבניים בארץ שבהם יושב דיין שאני יכול לספר ששכבתי אתו במארב בלבנון....
                                                                             שבת שלום,
                                                פרד, קרן, וכל משפחת אדן
 
 
 
 
מזל – טוב
לסבתא רבתה רחל הלר
בהולדת הנין ה-50,
לסבתא וסבא יעל ויואב הלר
ולכל המשפחה
בהולדת הנכד
בן למרב ועדי הלר בתל-אביב
מזל – טוב
לסבתא רבתה חנה ברמן-תשבי
לסבתא וסבא יונה ויששכר ברמן
ולכל המשפחה
בהולדת הנין-הנכד
בן לרחל ומודי ברמן במודיעין
 
 
לסבתא רבתה לאה לוי
ולכל המשפחה
מזל – טוב
בהולדת הנין
נכד לנעמי ואיתן לוי
בן לאלירז וגולן לוי בברוכין
לסבתא רבתה שרה כרמי
לסבתא וסבא סוזי ואורי כרמי
ולכל המשפחה
מזל – טוב
בהולדת הנין- הנכד
בן לשמרית ואורי דאובה ברנתי-ה
 
 
ללימור והושע נתנזון
לסבתא וסבא דבורה ומיכאל נתנזון
ולכל המשפחה
מזל – טוב
בהולדת הבת-הנכדה
אחות לאלמוג-חיים, עמית ואור
 
שתזכו לרוות מהם רוב נחת ושמחה
 
"אחרי החגים" מענף המזון
ההיערכות לחגי תשרי בדרך כלל מורכבת למדי והשנה היו 'חילופי גברא'
רבים יחסית בתקופה קצרה (התחלפו מנהלת מטבח, עובדות חד"א, עובד מכונת שטיפה, שכירים ותיקים שעזבו) ולמרות זאת הצלחנו ברוך ה' לעמוד בדרישות שהצבנו לעצמנו – מבחינת כמויות האוכל ואיכותו, המגוון, הלוגיסטיקה של שעות הסעודות, חימום האוכל, הכלים, מכונת השטיפה, תורנויות וכו'.
למי תודה למי ברכה?
לעובדי הענף שהשקיעו את שעות עבודתם וגם מעבר להן בהיערכות לקראת החגים ובחול המועד, כל אחד בתפקידו, במסירות, ביעילות, במקצועיות. כייף לעבוד עם צוות שכזה!
תודה למנהל שלצידי שדואג לכל פרט החל מתכנון התפריט, רכישת המוצרים ואספקת המזון ועד להגעתו לסועדים, מנהל את העבודה השוטפת, דואג לתקינות ואחזקת הכלים ובין לבין מסייע לי להיכנס לענייני הענף.
תודה לאנשי השירות שאחראים על השעונים, התאורה, המזגן וכו'.
תודה לתורנים שהם בעצם החוליה הממשיכה את עבודת הצוות הקבוע, בזכותכם עבודתנו נשלמת.
תודה לציבור הסועדים שיודע להעריך וליהנות מההשקעה!
 
לצד תשבחות רבות על האוכל הגיעו גם הערות ושאלות. ברצוני להתייחס לשתיים מתוכן:
סוכר בסלטים:   שאלו אותי אם שמים סוכר באוכל. ובכן, ישנם סלטים שמעורב בהם סוכר בכמות מועטה. חשוב לדעת שסלטים שיש בהם חומץ בדרך כלל יש בהם גם סוכר. מי שרגיש שישאל אותנו באילו סלטים יש סוכר כדי שיידע מראש ממה להימנע.
שבת:  מגיעות אלי הערות רבות בקשר לתפריט בשבת והן שונות מקצה לקצה – מצד אחד יש שאומרים שזו ירידה ברמה יחסית לארוחות צהרים רגילות. מצד שני אומרים לי שהאוכל מצויין ושלא נשנה כלום. מגוון הדעות רחב כל כך שאי אפשר לרצות את כולם בו זמנית. כשאתה מרוצה מהכרעיים – מישהו אחר יעדיף את הכנפיים, וכשאתה לא נוגע בשניצל – למישהו אחר הוא דווקא הכי טעים...
הנושא הזה נמצא אצלנו בסדר העדיפויות לבירור ובדיקה האם וכיצד לשפר.
 
אני מבקשת מכל מי שיש לו הערות או הצעות ייעול – לדבר אתי או לכתוב לי כדי שאוכל להתייחס.
מותר גם לכעוס אם משהו מאד מציק, רק צריך לשמור על כבודם של האנשים. עובדי הענף עושים ככל יכולתם על מנת לספק את צורכי הסועדים וגם כשחסרים אנשים – העבודה נעשית. אמנם אין ערבות שלא יהיו תקלות אבל מלכתחילה העובדים מודעים לחשיבות השירות שהם נותנים והם פועלים בנאמנות.
 
בהזדמנות זו כמה תזכורות:
·        שעות הארוחות– בבוקר 6:30 – 8:30, בצהריים 11:30 – 14:00 – (אחרי 14:00 אנחנו שומרים אוכל לילדי החטיבה שמגיעים מאוחר יותר. בבקשה לא לקחת מהפלטה השמורה להם).
·        ארוחת צהריים ביום שישי עד 13:00.
·        בבקשה להקפיד לא להיכנס חולים לחדר האוכל. שנהיה בריאים...
·        חלוקת אוכל לשבת ביום שישי11:30 עד 13:00 אנחנו מבקשים להקפיד להגיע בזמנים אלו.
 
 
ובחזרה לשגרה...
הערימות שהצטברו לי על השולחן מתקופת החגים האינטנסיבית – כבר כמעט נגמרו...
אנחנו מנסים להגיע בכל פעם לעניין נוסף שמצריך התייחסות ושיפור. לאט לאט, בסבלנות ובעזרת ה' נגיע ונתייחס לכל מה שצריך.
בדרך כלל אני נמצאת בסביבה למי שצריך אותי, אפשר ורצוי לפנות אלי בכל מה שקשור בענף!
נאחל לעצמנו שנמשיך ליהנות מהשפע שיש לנו ולהודות לקב"ה על כל הטוב!
שולי
 
 
אח פגישה, הפגישה שכזאת...
בחול המועד סוכות ערכנו מפגש כיתתי בבית משפחת רמות. בפגישה היו בני הכיתה ובנותיה מבארות-יצחק ומקב' יבנה – אלה שעדיין בקיבוץ ואלה שעזבו כבר לפני שנים.
פתחנו בביקור בסידני-עלי (אח, סידנא-עלי...). אמנם אני לא הייתי שם הרבה, אולי פעם או פעמיים, אך ההתרגשות הייתה רבה לראות את המקום משופץ. בכניסה חיפשנו את אדון שוורץ, אך אייהו? המקום שמור ע"י "אחינו" השמיים ונמצא בתוך מתחם אפולוניה.
הורשינו להיכנס וראו זה פלא: אשתי (רותי) התעוררה לחיים. ראשית התברר שגם ילדי קיבוץ יבנה היו שם בכל שנה, אך איפה החוויות שלהם? רותי זכרה כל פרט, כל חדר וכל קומה ואפילו את השירותים ששופצו. שמה גרנו בחדר ושם גרו הגדולים, פה היה חדר האוכל וכו'... ומרוב דיבורים אפילו עלתה למעלה לקומה השנייה ונזכרה משם.
לאחר שתמו הויכוחים לגבי המיצוב של ילדי הקיבוץ עברנו, חברי הכיתה – ישראל, בורשטיק, עקיבא, לואי, רותי, חוה ושרה זעירא – אל מחוץ למבנה והשקפנו על האזור. הטבע לא השתנה, הרוח נהדרת והים כנ"ל.
דבר אחד בכל זאת השתנה – הדרך לים שהייתה ירידה קשה עברה טיפול בזפת וכיום יש שם כביש (יותר קל) אך לא לכלי רכב. היער מצידו השני של המבנה נטוש, וחבל.
זהו, על קצה המזלג, מסיור מאלף שהעלה זיכרונות נהדרים, התרגשויות וויכוחים.
משם המשכנו לבית משפחת רמות בכפר-סבא להמשך המפגש.
לכל מי שבילה בסידני-עלי בילדותו ולא היה שם לאחרונה - מומלץ לשוב ולבקר!
יהודה (לואי) נוה
 
 
 ".זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ" (פרשת נח)
 
פרשת נח היא הפרשה שלי, אותה קראתי בבר-מצווה ואותה אני קורא מאז כמעט בכל שנה, ואולי טבעי שדווקא בפרשה זו מצאתי את עיקר תפישתי הדתית בנושא איכות הסביבה.
יכול להיות שאילו הייתי כותב את דרשת בר המצווה שלי היום היא הייתה נראית בערך כך:
לאחר שנח ומשפחתו יוצאים מן התיבה נח מקים מזבח ומקריב עליו קרבן. ריח הניחוח גורם לקב"ה להבטיח לנח שלא יהיה עוד מבול על הארץ וכל עוד העולם קיים חוקי הטבע ימשיכו לפעול כסדרם.
במהלך הפסוקים הבאים מופיעה המילה ברית 7 פעמים. הקב"ה כורת ברית בינו לבין בני האדם, כמו שכתוב בפסוק שבכותרת, ואף נותן אות מיוחד לכך, הקשת. חלקו של הקב"ה בברית ברור:  לא להחריב את העולם בגלל מעשי האדם. אך מה חלקם של בני האדם בברית? והרי ברית היא בין שני צדדים והיא מחייבת את שניהם!?   מכיוון שהתשובה אינה מוזכרת בתורה, אני מרשה לעצמי להציע אותה.
לעניות דעתי, אם התחייבותו של הקב"ה היא לא להחריב את העולם, זאת צריכה להיות בדיוק התחייבותנו. (במדרש מופיע כ"המלצה" - "תן דעתך שלא תחריב את עולמי").
להשתמש – כן, כמו שכתוב באותם פסוקים בדיוק "...שרצו בארץ ורבו בה" (פרשת נח).    להחריב – לא!
לאכול – כמובן, "..כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה" (שם).  להכחיד מינים – לא!
להיות "החיה" השולטת בעולם – כן, " ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים..." (שם). אבל להשתלט על אזורי מחיה באופן לא מבוקר וללא התחשבות בטבע הקיים באזור – לא!
להשתמש בחוקי הטבע לצורכי קיום – כן, "...זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" (גם שם), אבל לגרום במודע לשיבושים בחוקים אלו (זיהום אוויר ומים, ניצול משאבי טבע בצורה מוגזמת, פסולת לא אורגנית וכו') – לא ולא!
ותודה להורי שהביאוני וכו'............ עד כאן הדרשה.  ועכשיו לתכל'ס.
שבת פרשת נח הוכרזה ע"י ארגונים יהודיים רבים בארץ ובחו"ל כשבת של "תיקון סביבתי". בשבת זו ולפניה נערכים ברחבי הארץ ימי עיון, אירועים, סיורים ופעילויות שונות המחדדים את הקשר בין הסביבה ליהדות, לצורך קיום הברית הנ"ל.
 
דיווח מצוות איכס"ה:
קומפוסט ביתי – מדינת ישראל מנסה לצמצם את כמויות האשפה המוטמנות באתרי ההטמנה ברחבי הארץ ולכן היא מטילה על הרשויות המפנות אשפה היטל מיוחד על כל טון שהולך להטמנה. בבדיקות שנעשו בתכולת פחי אשפה התגלה שהמרכיב העיקרי מבחינת המשקל שהוא תופס, הוא הזבל האורגני, ז"א צמצום בכמויות הזבל האורגני המושלכות לפח האשפה יחסוך בעלויות ההובלה ובהיטל ההטמנה.
עקב כך החליטה המועצה האזורית חבל מודיעים לעודד את התושבים לרכוש מכשירים מיוחדים (קומפוסטר) ההופכים זבל אורגני לקומפוסט הניתן לשימוש בגינות.
עד כאן אין חדש, מנחם שניאור פרסם זאת לפני כשנה.
הבעיה היא, שככל הידוע לנו רק שני קומפוסטרים נרכשו ומופעלים ע"י חברי הקיבוץ. זהו מספר נמוך מכדי ליצור חסכון משמעותי, ולכן אנו מעוניינים לגבש קבוצה של עד עשרה אנשים בשכונות השונות שיהיו מוכנים
לתפעל קומפוסטר (שאנחנו נספק, לאחר הדרכה כמובן), וזאת מתוך הנחה שככל שהמכשיר יהיה זמין יותר - יותר אנשים ישימו בו את הזבל האורגני הביתי שלהם. 
אנו מניחים שישוב שייראה פעילות בנושא הזה יזכה לתקציבים נוספים ולצ'ופרים מהמועצה.
חברים ותושבים המוכנים להצטרף לפרויקט מוזמנים לפנות לאחד מחברי הוועדה.
תנשמות – בודאי כולם מוטרדים מהעכברים המסתובבים ברחבי הקיבוץ ובשדות. מסתבר שכדי להיפטר מהם לא צריך לפזר רעל וגם לא לחלל בחליל אלא להביא אויב טבעי שידלל את מספרם.
בקרוב נחל בהתקנת תיבות קינון לתנשמות באזור השדות שמסביב לקיבוץ מתוך תקווה שיגיעו תנשמות כדי לקנן בהם וזה כמובן תלוי בכמות האוכל שימצאו באזור. גם את הפרויקט הזה מממנת המועצה האזורית ועבודת ההתקנה תבוצע ע"י צוות הגד"ש.
על קצה המזלג:
בנוסף, אנו מנסים לקדם את נושא מציאת מקום לפינת מיחזור מרכזית ואילו דברים ניתן יהיה למחזר בה, הכנת תוכנית שנתית לפעילות הוועדה, ארגון מבצעי ניקיון נוספים ועוד דברים שנפרסם בע"ה בקרוב.
ולסיום, כשבאים לדבר אתך על איכות הסביבה הנטייה הראשונית היא לומר "לך-לך" וזה בגלל שאתה קצת "וירא", אבל אם חשובים לך "חיי" ה"תולדות", תגלה שככל שתחזור ל"בראשית" זה גם יהיה יותר "נח"!
שבת שלום!
יוסי שניאור צוות איכס"ה
 
גשם גשם בוא
במסגרת ציפייתנו לגשם טוב שיבוא, ולקראת מוצאי-שבת הקרוב בו נתחיל לבקש "ותן טל ומטר לברכה"  
אנו מפרסמים כאן שיר קטן ונחמד שכתבה תום ספיר – נכדתם של איסר ושלי – בהיותה בכיתה ד' (כיום היא בכיתה ח').
 
הנחליאלי, השלשול והשבלול
יוצאים יחד לטיול.
כולם שמחים ומשחקים
יחד עם העצים
והעצים מוחאים כפיים.
הנחליאלי קופץ לגובה,
השלשול משתלשל,
השבלול עושה מעגלים
וכולם עושים חיים.
הטיפות רוקדות,
העננים מתופפים
וכולם שמחים עם הגשם הראשון.
 
כמים הפנים לפנים
 
בליל שבת "בראשית" הייתה תנועה רבה בשבילים עת יצאו חברים מבתיהם בדרכם להתארח אצל חברים אחרים במבצע "אורחים ומתארחים".
חברים רבים ביקשו לדעת מי התארח אצל מי ואנו מביאים כאן את הרשימה כפי שנמסרה ע"י שורי שעסקה רבות בשיבוץ יחד עם רבין יעקבס וענבל ישראלי.
חשוב לדעת כי 24 משפחות פתחו את ביתן בפני יותר מ-30 בתי אב לאירוח ההדדי.
 
משפחת אסא ברוכי אירחו את משפחת נאור; אצל הרב ירון ואלישבע הסבו משפחות אליהו לוי ויגאל אנגלנדר; משה וטובה רזניק ביחד עם משפחתו של אורי סעדו אצל סעדון; משפחת פארן נהנתה להיזכר בשליחותם בארגנטינה עת התארחו אצל האינלרים; לאה ברמן הלכה מקצה אל קצה והגיעה אל דקלה ויצחק שניאור; משפחת לנדה ביקרו בפעם הראשונה בחייהם בבית משפחת פורת; עירית פורשר עלתה עד לשיכון סביון והגיעה לביתם של דינה ואוריאל; נורית ויצחק אירחו את ידידותיה הטובות של זלמה ז"ל – לאה לוי, שמחה, שושנה ליבוביץ וחיה; מרים פרייס טיפסה לדירתם של משפחת אדן; משפחת גל פתחה שולחן גדול עבור אילנה לרמן, משפחת פרידמן ומשפחת פולובין; אצל עקיבא וסרינה התארחו אורה ואודי אהרן והזוג בואר; משפחת שרמן ירדו והלכו קרוב אל משפחת אלי ברמן; רחל ואיתן פלינט ערכו מסע והגיעו לביתם של משפחת מיכל ובנג'ו ברמן; משפחת גינוסר אירחה את משפחת בר-נדר; אצל אורית ומנחם גרבוז ישבו לסעודה עירית הלוי ומשפחת יעקב שניאור; כל הסלומונים וגם גרוס (מורן) התארחו אצל משפחת ישראלי; מילכה וקים אירחו את משפחת אלידע וסבתא רחל; יוסי ואסנת לא הלכו רחוק – רק עד ביתם של משפחת מכלוף; משפחת נווה חצו את הקיבוץ והגיעו לביתם של ורד ויוסקי סוקו; משפחת צווייג סעדו עם משפחת אבנר סוקו; משפחת ארונסון ירדו מערבה עד לביתם של לין ועוזי פלדמן; דוד ורחל שפירא חצו את הכביש עד לביתם של משפחת ריניץ; יהושע ונעמי קורן סעדו אצל משפחת תמים.
 
השיא היה במפגש על דשא משפחת ברוכי לכבוד שמוליק – חתן בראשית.
האורחים והמתארחים הגיעו יחדיו לשכונה החדשה, כל אחד ואחת התעניינו איפה, עם מי ומה בדיוק היה...
 
התגובות למבצע היו נלהבות ונראה שיש מקום למבצעים כאלה לפחות פעם בשנה ואולי יותר...
יישר כח לכל העוסקים במלאכה ושנזכה לקירוב לבבות ואחווה רבה בביתנו הקיבוצי.
המערכת
 
 
תודה
לכל מי שטרח והוציא לפועל את מבצע האירוח בליל שבת שעבר בצורה הטובה והנעימה ביותר.
תודה לרב ירון שליט"א על הרעיון ולמארחינו על סעודת ליל שבת נחמדה ומכובדת. היה יפה !
לאה ברמן
 
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אבי צוייג
אחות תורנית: שלי ספיר - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בשעה טובה
בית הילדים המשולב חונך את המבנה המחודש ומזמין את הציבור לבקר בשבת אחרי סעודת הצהריים.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ברוכה הבאה
לאבי-ה פארןשהשתחררה אתמול משירות סדיר בצה"ל. מאחלים לך קליטה נעימה בבית וכל טוב בהמשך.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
עושה חיל
איראלה גולדשטט – חיילת בודדת שהגיעה אלינו לאחרונה – סיימה השבוע טירונות כחיילת מצטיינת מחלקתית. כל הכבוד והרבה הצלחה בהמשך.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שיהיה בשמחות – לידיעת הציבור
בשבת הבאה פרשת לך-לך נחוג עם משפחת בן-דוד את בר-המצווה של בנם יששכר.
בשבת פרשת וירא נשמח עם משפחת פלדמן בשבת "שבע ברכות" לכבוד ניצן והלה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ל ז כ ר ה
ערב הזיכרון השנתי ללאה קורן ז"ל יתקיים
ביום שלישי הקרוב ט' במרחשוון 27.10.09
בשעה 20.15 במועדון לחבר.
נשמע את שיחתו של הרב אברהם גרנביץ – ראש מוסדות החינוך "למרחב"
בנושא: "חינוך האדם לשמחה".
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שיהיה בהצלחה
בשעה טובה נבחרה מינהלת חדשה למערכת הגיל הרך והיא כוללת חמישה אנשים:
מנהלת הגיל הרך- דקלה שניאור, נציגת ההורים- מיכל ברוכי, נציג עסקי- איתי שוהם, נציגת המטפלות- דינה ברוכי, נציגת האגף החברתי ויו"ר- ענבל ישראלי.
ניתן לפנות לכל אחד מאיתנו בשאלות, הבהרות, בקשות וכו'.
                                                                                  בהצלחה לכולנו!!!!
ענבל ישראלי – האגף החברתי
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שימו לב !
מנחם שניאור מבקש להודיע כי מעתה יש לו רק טלפון נייד אחד ומספרו 050-3398654
 
 

 

 

AtarimTR