ידיעון 2650 פר' וישלח

 

בס"ד י"ז בכסלו תש"ע
 
פרשת וישלח
 
16.14
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
16.25
מנחה, קבלת שבת, ערבית
         דרשת הרב                            
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.00 – 21.00
13.00
מנחה גדולה
15.30
שעור בדף יומי
 
 
16.00
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
16.00
מ נ ח ה
 
 
17.16
ערבית, הבדלה
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
  שחרית  א' ג' ד' ו'              06.00
   שחרית ב' ה'                   05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
 
   כיתות א'-ג' -  שולי גל
   כיתות ד'-ו'  -   שורי אמיר
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
16.00
חוג מחשבים מתקדמים
כיתת אולפן
17.30
חוג מחשבים מתחילים
כיתת אולפן
16.45
צ'י קונג לבגירים
חדר האוכל
19.00
שעור באגדות חז"ל
חדר עיון
21.15
שיעור לצעירים
בית ע' שטרן
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.10
שיעור עם הרב וולף
בית י' שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
 
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
  
להיות בת 70
זהו, תמו ימי ההפתעות והסודות. עכשיו, אחרי שפורסמו הברכות בעיתון הנפוץ ביותר בקיבוץ – בידיעון – יודעים כבר כולם שהגעתי לשיבה.
בפעם הקודמת כשהגעתי למספר עגול של אביבים (זקנה – עד כמה שאני זוכרת) הפתיעו אותי ילדיי במסיבת הפתעה גדולה בבית-שפירא, אליה זימנו בערך את כל מי שאני מכירה והכרתי. אז הייתי מופתעת לחלוטין וגיליתי לשמחתי שילדיי יכולים להרים מבצע – חבל על הזמן! בינתיים עבר עשור כשאני כבר מודעת לכישורים שלהם בתחום. בכל זאת הייתי מופתעת כאשר בו ביום, בתאריך יום ההולדת, שוב ארגנו מסיבה, בסודיות מוחלטת, כאשר איתן שותף למזימה וסובל מכך שאינו יכול לשתף אותי. מסיבת ההפתעה הפעם הייתה מצומצמת יותר, לבני המשפחה הקרובה בלבד, אך עם תכנית מפוארת, כאשר כל המשפחות עוזרות בהכנות הקולינריות וכדומה, הנכדים מככבים בה בשיר שחובר על ידי עזריה והבנים מארגנים סרט באורך מלא כמעט, כשהם מראיינים קרובים וחברים בכל קצווי הארץ. כן, ברור שהייתה גם מצגת שהכינה רותם הנכדה.
אחת המתנות שנתנו לי הייתה בילוי שבת במלון לביא – מחוז חלומותיי – עם איתן כמובן. אלישע התנדב לקחת אותנו ללביא עם סיפור כיסוי על איזה פיקניק, בדרך לשבת ברמת הגולן עם עולים מרוסיה, חברים של אילנה. אך מה רבתה ההפתעה כאשר בפיקניק שאורגן ביום שישי באמצע יער בית קשת (מומלץ!) קפצו לכביש כל בני המשפחה, אנשים נשים וטף, כשהם לבושים בחולצות שאין לוותר עליהן באירוע כזה, מעוטרות בבדיחת פילים ובהכרזה כי "סבתא רחל כבר שבעים שנה הגדולה מכולן (במשקל בוודאי – הערת הנדונה) והודיעו לי שכולם באים אתנו ללביא. השבת בלביא הייתה מקסימה וגם מזג האוויר שיתף פעולה. כולנו נהנינו. אני, בכל אופן, מחכה כבר לשמונים, אי"ה...
רחל פלינט
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון
·         משלחן המזכירה – ורד סוקו
·         מרוץ הקיבוץ – אבנר סוקו
·         מילכוד 22 – גבי נאור
·         סיור חיילים – שולי גל
·         באספת החברים – רשמה דינה אמיר
·         חדשות הספרייה – אילנה לרמן
·         עושים תורנות – שולי גל
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' יוסף דובער סולוביצ'יק (בית הלוי)
ר' יוסף דובער סולוביצ'יק (1820-1892) הוא הראשון בשושלת הרבנים לבית בריסק. הוא כיהן כמשנה לראש הישיבה בוולוז'ין (אשר הוקמה ע"י סבא שלו, ר' חיים מוולוז'ין), בעת שהרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) היה ראש הישיבה. אח"כ כיהן מספר שנים כרבה של העיר סלוצק ברוסיה הלבנה, ולאחר מכן היה לרבה של העיר בריסק בליטא, מכיון שהרב הקודם, המהרי"ל דיסקין, עלה לארץ.
שיטת הלימוד שלו היתה בחריפות ובפלפול, ולימים נקראה שיטה זו בשם 'שיטת בריסק' אשר ידועה בהבחנות הדקות, כגון החילוק בין 'חפצא' ל'גברא' (החפץ או האדם). דוגמא: אכילה ביום הכיפורים הוא איסור על האדם, אבל אוכל לא כשר הוא חפץ של איסור. דוגמא נוספת: יש מצוה לאכול את בשר הקרבנות ביום הקרבת הקרבן (=גברא), ויש בחינה אחרת של המצוה שלא ייוותר מהבשר עד יום המחרת (=חפצא).
בנו, ר' חיים מבריסק, מילא את מקומו כרב העיר בריסק, ונינו, ר' יוסף דב סולוביצ'יק היה ממנהיגי 'המזרחי' בארה"ב, וחותנו של הרב ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון.
ספריו: שו"ת בית הלוי, בשלושה כרכים. בית הלוי על התורה - בספר זה הוא מתייחס למדרשים השונים ומצביע על קשר בין המדרש לפשט הפסוקים.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
בתפילתו של יעקב לפני פגישתו עם עשיו, הוא אומר: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו". שואל הרב סולוביצ'יק מה פשר הכפילות? הרי יש לו רק אח אחד! והוא עונה כך:
ויש לפרש הכוונה, שיעקב ביודעו שעשיו בא לקראתו הבין שלא יימלט מאחד משני האופנים: או שעשיו יילחם עמו וירצה להורגו, או שיתרצה עמו וישוב מאפו וישב עמו בשלוה ואחוה כשני אחים. ומשני האופנים הללו נתיירא יעקב, שגם טובתו ואהבתו של עשיו - רעה היתה אצל יעקב... וזהו שביקש על שני האופנים הללו: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו - שאיננו רוצה בו לא לאח ולא לעשיו.
ומכאן עובר הרב סולובייצ'יק גם ללקח מעשי לתקופתו:
והנה כל מעשי אבות הם סימן לבנים, שגם בגלות של עשיו יתנהג כן עם ישראל בשני האופנים כאשר רצה לעשות עם יעקב, שבהתחלת הגלות יהיה גוזר גזירות רעות ושמדות וייסורים ויילחם בהם וירצה לאבדם, וה' ברחמיו לא יעזבם, ולבסוף יאמר כי רוצה לישב בשלוה עם יעקב, וכוונתו שבזה ירחיק את ישראל מעבודת ה' וידיחם מאמונתם...
ומזה הגלות נתיירא יעקב אבינו יותר מיראתו מן הראשון, כי טבע האדם עלול להיכשל בו יותר מן הראשון ועל כן הקדימו בתפילתו ואמר "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי" ואחר-כך אמר "מִיַּד עֵשָׂו", יען כי בראשון אין בו רק שיעבוד גופני, והשני הוא שיעבוד בשניהם - ברוחני וגם בגופני.
 
הרב ירון
 
 
משולחן המזכירה
 
בשבוע הבא יעברו להם 100 ימי החסד מאז שנכנסנו לתפקיד.
כל אחד מבעלי התפקידים התיישב על הכסא, סיים חפיפה וצלל למים.
במפגשי התארגנות של המזכירות הגדרנו את חזון המזכירות –
" צוות המוביל את קיבוץ בארות יצחק לשגשוג ולמימוש ערכי
תורה ועבודה ושיתוף, תוך בחינה מתמדת של הדרך."
הגדרנו 5 ערכי ליבה שעליהם נתמקד בתקופת כהונתנו :                         
(לא לפי סדר החשיבות).
1.     חשיבה רעיונית.
2.     עשייה ציונית.
3.     פרנסה.
4.     התנהלות תקינה.
5.     צמיחה דמוגרפית.
השבוע אירחנו את חברי המזכירות הפעילה של הקבה"ד.
בחלק הראשון של הפגישה הצגנו את חברי המזכירות, את המבנה הארגוני של בארות יצחק, ניתנה סקירה קצרה על ב"י בפן החברתי והכלכלי.
ניהלנו דיון מעניין על מקומה של ב"י בקשת ה"שיתופית" ועל הקווים שמנחים אותנו כנבחרי ציבור.
לחלק השני של המפגש הוזמן ציבור החברים.
מטרתו של המפגש הייתה לשמוע את קולות החברים, ונעשה ניסיון להוביל את הדיון לקראת מועצת הקבה"ד שתהיה בע"ה בעוד כחודשיים.
כ-30 חברים הגיעו למפגש, מעט מאוד אנשים השתתפו בדיון והדיון כולו סבב סביב נושא השינויים. אותם חברים שהשתתפו בדיון הביעו את מצוקתם האישית וכן את הדאגה לעתיד, הם דיברו על רצונם שבארות יצחק תעבור שינוי זה או אחר.
תחושתי האישית היא שבשנים האחרונות היו ניסיונות להובלת תהליכים שיביאו לשינויי (הפרטת מזון ותושבות) ושציבור החברים הצביע בידיים נגד ההצעות.
בחלק השלישי של הפגישה שוב היינו רק חברי מזכירות ב"י והמזכירות הפעילה, סיכמנו את הפגישה בינינו ונפרדנו בהרגשה שבדובנוב 7 יושבים חברים נחמדים שהם בהחלט פרטנרים שניתן להיעזר בהם בנושאים שונים ומגוונים.
 
ומה עוד על שולחננו?
1.      אושר למשפחת ריידר לארח בבארות יצחק לתקופה של חודשיים את הוריו של רוברט ע"מ לאפשר לאביו לקבל טיפול רפואי בתל השומר. מכאן נאחל – רפואה שלמה.
2.       בחופשת חנוכה יארחו ילדי מערכת החינוך את ילדי איל"ן לפעילות משותפת – יישר כח ליוזמים.
 
3.       תוכנית משק לשנת 2010 מעסיקה אותנו רבות. אנו בתהליך של בניית המסגרות ובתקופה הקרובה ניפגש עם בעלי תפקידים לבניית התקציב, נבקש הצעות לתוכנית השקעות ונביא את ההצעה לאישור האסיפה.
4.       בית צוותא – אסיפת חברים מתאריך 26/5/09 החליטה כי ייעוד המבנה החדש יהיה לצורך אירועים ציבוריים ופרטיים, וכן לגורמי חוץ שישלמו עבור השימוש במבנה.
הוצע כי רבין יעקבס תנהל את המקום ושמו יהיה – צוותא.
במסגרת תקציבי פיתוח הוקצב סכום נכבד להשקעות במבנה.
בפועל האגף החברתי הנוכחי עצר את ההשקעות בבית ונבקש את אישור האסיפה לבדוק מחדש האם בבארות יצחק באמת צריך עוד מבנה לאירועי חוץ, או אירועים מקומיים או שמא יש לנו צרכים אחרים על הפרק.
5.       קליטת עלייה ומשימתיות – בעקבות סגירת האולפן בבארות יצחק יש רצון גדול למצוא פרויקט לאומי. בעזרת הקבה"ד יצרנו קשר עם שני מוסדות:
א.      תנועת הצופים ואנחנו מתעניינים בתוכנית צב"ר – נוער דתי שמגיע לארץ כדי     
           להתגייס לצבא. במסגרת התוכנית הם לומדים עברית ועובדים בקיבוץ במשך 4  
           חודשים ואח"כ מתגייסים לצה"ל לתקופה של שנתיים. בשנתיים האלה הקיבוץ   
           הוא הבית שלהם.
     בשדה אליהו, בטירת-צבי ובלביא התוכנית כבר קיימת ועושה רושם שהיא מוצלחת !
ב.      בת עמי: תוכנית של בנות דתיות שמגיעות לארץ לשירות לאומי והקיבוץ הוא ביתן.
               בנוסף הייתה פנייה של מכינה קדם צבאית שמבקשת להעביר את משכנה לאזור המרכז והתעניינה
               באזור החאן.   בע"ה בהמשך נעדכן ונשתף את הציבור בהחלטות לאן פנינו בנושא.
6.       עבודה ופרנסה: כמו שפורסם בידיעון בשבוע שעבר ע"י מרכז מש"א אנחנו מעוניינים לצמצם עבודת שכירים בניקיונות ולבצע את העבודה בעזרת כח עבודה מקומי.
בואו ביחד נתגייס למטרה חשובה ונצמצם בהוצאת כספים ע"י התגייסות של כל ענף שצורך עבודה שכירה, וע"י התגייסות חברים שמשרתם אינה מלאה.
7.       בעזרת ועדת המינויים אנחנו עושים מאמצים להחיות ולחדש ועדות.
אנחנו מקווים שבחודש-חודשיים הקרובים נצליח לאייש את כל הוועדות הרדומות...
עד כאן להפעם - "לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין ליבטל ממנה" (חז"ל).
                                                                                                    שבת שלום,
                                                          ורד
 
 
 
 
 
 
מרוץ הקיבוץ
אם בא לכם להזיע
בקרוב זה מגיע.
אם תמיד חלמתם להשתתף
בקרוב תוכלו לממש.
אל תגידי זה לא בשבילי,
כי אולי את תשברי את השיא.
אל תגיד זה לא לגילי,
אי אולי אתה תגיע במקום השני.
בע"ה בנר שביעי של חנוכה זה מגיע
ומומלץ מאוד לכולם להופיע.
אז אל תפספסו את יריית הפתיחה,
כי דבר כזה בבארות עוד לא היה !
 
בע"ה ביום שישי, ערב השבת השנייה של חנוכה (18.12.09) יצא לדרך מרוץ הקיבוץ הראשון.
המרוץ יתקיים לאורך 36 ק"מ לנופים הקסומים והיפים של גוש ב-ג-ד.
לאורך המסלול יהיה סימון שבילים עבור הרצים ו-4 תחנות מים בשביל הצמאים.
לוח זמנים למרוץ:
05.50 התכנסות באולם הספורט לחימום (וקפה).
06.20 התייצבות על קו הזינוק.
06.30 יריית פתיחה.
10.30 סיום המרוץ, שחרור ואוכל קל.
המרוץ מיועד לא רק לחברי מרץ אלא לכל מי שיש לו חשק וגר במשק (יהיו גם אורחים מבחוץ).
למתלבטים: לא חובה לסיים את כל המסלול. רוץ כפי יכולתך ואפשר גם בהליכה.
המרוץ יתקיים בכל מזג אוויר.
אנשים שמוכנים לשים יד (או רגל) בהכנות לפני וביום המרוץ יכולים לפנות לנעם, לאבנר וליפעת.
הזוכה במקום הראשון יזכה ב"רכב לחבר" למשך שנה (יונדאי מסגרייה...)
SO, SEE YOU SOON AND DON'T MISS THE STRARTING SHOT !
 
אבנר אצנובסקי
 
 
מלכוד 22 מאת ג'וזף הלר
הביטוי "מלכוד-22" קיבל זה מכבר משמעות של מצב אבסורדי בו נדרש לבצע שתי פעולות, שכל אחת מחייבת תחילה את ביצוע הפעולה האחרת. לפי הספר העיקרי מדובר על זה, שחייל שרוצה להימנע מלבצע טיסות הפצצה מסוכנות, עליו להוכיח אי שפיות. אולם בהגשת הבקשה להפסקת טיסות בגלל אי שפיות הוא מוכיח שהוא מנסה להימנע מסיכון חייו ועל כן הוא שפוי ולא יכול להשתחרר מביצוע המשימות.
אחרי אספת החברים ב-02.12.09 הרגשתי שאני נמצא בסיפור של הלר. יכול להיות שהבעיה אצלי, אבל אותי מטריד המצב, והקלות שבה מציגים מולי סכומים שחברים מתחייבים להפסיד בחודשיים הראשונים של שנת 2010. אני ספרתי והגעתי למסקנה ש -300.000 שקל זה הרבה כסף ואם מחלקים את הסכום הזה לימי עבודה של חודשיים (44 ימי עבודה) זה שווה 6,818 שקלים ליום. וזה אומר שבכל יום משכורת או פנסיה חודשית של מישהו עוברת להשקעה בלתי מוחזרת, להפסד.
ההצעה שהתקבלה באספת חברים מציירת מצב שההפסד הזה ייפסק (ודאגו לתת לנו הרגשה שהיא כן תיפסק). נתנו לנו ארכה לעוד 3 חודשים כנהוג בשוק שבו מקבלים תשלומים שוטף 90 (3 חודשים), אז יהיה תזרים של כסף מהמפעל ותתקבל ההרגשה שיש רווחים. (דוגמת מאי 2009 ) בכל פעם אחרי אספה ישנה פתאום עמידה ביעדים.
בספר "מלכוד 22" החיליים יוצאים למשימה ורבים לא חוזרים. אבל יש דמות אחת שאחרי כל ביצוע של משימה מסוכנת עושה נחיתת חירום בים. הדמות המרכזית שואלת אותו למה אתה יוצא למשימה שוב ושוב ומסכן את עצמך? הוא ענה לו אני מתאמן! ובמשך הסיפור מתגלה שכך הוא הצליח לברוח מהמלכוד. אז גם אני מתאמן ונלחם. כי צריך אחד שייתן תקווה שיש דרך החוצה מהמלכוד. כבר עכשיו באספה אישרנו בתוכנית את ההפסד של 2009 כמובן מאליו. אני רוצה לשמוע בדיווח של סוף שנת 2009 את החבר שמעיז לשאול על המאזן השלילי ולראות את נציגינו שיענו: "האספה אישרה את התוכנית עד סוף פברואר 2010 שזה כולל את הפסד שנת 2009". עוד מלכוד 22.
מי שלא קרא את הספר אני ממליץ בחום, יש מה ללמוד.
גבריאל נאור
 
 
 
לדוד לנדה
ולכל המשפחה
תנחומינו במות האמא-הסבתא
מדלן מלכה לנדה ז"ל
בנחמת ציון וירושלים תנוחמו
 
הלוויה מתקיימת היום בשווייץ ודוד יישב "שבעה" שם.
 
 
סיור חיילים – כסלו ה'תש"ע
כמה דברים מאד מיוחדים קרו בסיור שיצא בשבוע שעבר.
קודם כל ברכב ישבו לא פחות ולא יותר - חמש נשים בלי אף גבר אחד! אני חושבת שבכל ההיסטוריה של סיורי החיילים עוד לא קרה כזה דבר! אריאל בטח משתגע...
האמת שבהתחלה קצת חששנו – הרי נוסעים לאזורים מסוכנים, אין לנו אקדח, מה יהיה אם...
ועשינו את זה יופי, בלי אקדח ובלי מדים, בלי קשרים עם הצבא ובלי ה"קטעים" והבדיחות של הבנים – היו לנו בדיחות משלנו (וגם פאדיחות) והיה פשוט מוצלח ביותר וכייף לא רגיל!!!
התחנה הראשונה הייתה אצל אייל לנדה, ב"בעל חצור" ליד כוכב השחר (המורה לתנ"ך שאלה – "איפה כתוב על בעל חצור?") שחיכה לנו ליד הכניסה ליישוב. למה לא בבסיס, תשאלו? ובכן – אי אפשר להיכנס לשם! "רק תנסו..." רמז לנו אייל על סופנו המר אם רק...
זהו מקום גבוה שמקפיא בלילה אבל הנוף שם מקסים! למרות שפספסנו ממש בכמה דקות את 'רינג', הכלב שאייל מאלף, אי אפשר היה לפספס את החיוך הענק של אייל ששמח לראותנו (ולא הסתיר את אכזבתו מהעובדה שרק בחורות באו לחבק אותו...). העמסנו עליו את העוגות והממתקים מהבית, אכלנו עוגה ושתינו קפה, שאלנו הרבה שאלות ("הכלב שלך מחפש סמים? מה?! אתה מלמד אותו לתקוף אנשים?! אוי, איזו אלימות..." וכדו' כמו שרק נשים יודעות לשאול) ואז הגיעה משאית צבאית ולקחה לנו את אייל. 
בדרך לאייל עברנו בצומת תפוח, חנוך גל היה שם. הוא שמח מאד לראותנו והסביר לנו מנקודת התצפית מה רואים ואיך קוראים לכל כפר ויישוב - "אתם רואים פה ("רואות!" מתקנת בעלת הפרוטוקול), אם ההר הזה לא היה אז הייתם רואים ("רואות" – כנ"ל) את מעלה לבונה וכל שאר היישובים שם...".
גם לחנוך נתנו את החבילות המתוקות (יחד עם נשיקה מאמא) ופנינו הלאה.
אחרי נהיגה די ארוכה לראש צורים, דרך כפרים ערביים, הארמון של חוסיין (סתם, לא היינו שם באמת אבל רצינו), נופים משגעים ונהגת לא פחות משוגעת – הגענו לסדנה של נועה. לסדנה מגיעים ילדים עם קשיים ובעיות שונות – תסמונת דאון, אוטיזם, פיגור כזה או אחר וכל סוג של קושי. ילדים מיוחדים מאד! זהו מעין בית ספר מאד ייחודי שבו לומדים בכיתה עם מורים ובנות שרות לאומי שמסייעות להם. נעמה גל היא אחת מבנות הש"ל במקום. יש שם גם בעלי חיים מכל מיני סוגים והילדים מטפלים בהם וכמובן מטופלים בעזרתם. כשהגענו הם היו באמצע קומזיץ כאשר על האש ניסה להתבשל משהו שהם קראו לו אורז, אותו ערבבו בעזרת ענפים ובסוף אפילו אכלו אותו (לנו לא נשאר...). פתאום התחיל לרדת גשם ואז בעצם נודע לנו שלא חשבנו להביא מעילים (חוץ ממי שכן חשבה...).
המבוגרות יותר בחבורה התחילו להעלות זיכרונות מראש צורים של פעם ("אנחנו גרנו כאן בדיר והם היו בכלל איפה שהסוסים..."). 
קירות הסדנה צבועים ומקושטים בחיות העשויות עיסת נייר ויש פינות ישיבה שנעשו כולן ע"י הילדים – מדהים ויפהפה!!
התחיל להיות מאוחר והיינו צריכות כבר לזוז אבל לפני כן היינו חייבות להצחיק את אחד הילדים שהפעיל לנו את המצפון כי חשבנו שהוא הולך לבכות... נעמה הרגיעה אותנו שהוא עושה את זה בכוונה... בכלל הסיפורים שלה על המקום הזה מרתקים!
זהו, חייבים לזוז הלאה! 
הפלגנו אל יובל ריידר שעושה שרות לאומי באולפנה שביישוב דולב. זוהי אולפנה ייחודית שמנוהלת ע"י משפחתונים ויובל היא בת שרות של אחד המשפחתונים. משפחתון זוהי משפחה שיש בה זוג צעיר, בדרך כלל עם ילד או יותר + כמה בנות מהאולפנה (לפעמים 6 בנות או 10 ואפילו יותר). יובל מלווה את המשפחתון, את הבנות, עוזרת להן בכל דבר שצריך, נוסעת אתן, קונה אתן, לומדת אתן, אוכלת אתן, בעצם - הכל. התפקיד הזה דורש המון כוחות נפש והמון אחריות. בנות הש"ל מתחזקות ונעזרות זו בזו וכמובן גם בסיוע מקצועי של הצוות. כשהגענו ליובל הייתה זו שעת ארוחת הצהרים, פתחנו את הארגז של סנאק-טיים, הוצאנו את הכריכים והסלטים (איזה מזל שלא היו בנים, יכולנו לאכול חלבי בלי להישאר רעבות...) וקרה מה שקורה בדרך כלל כשהקיבוצניקים מתחילים עם הארוחות המאורגנות שלהם – החברות של יובל היו המומות! מה זה? מאיפה זה? "קחו, יש מספיק" הצענו והן הצטרפו לחגיגה בלי להסתיר את ההתפעלות שלהן - "איזה כייף לך שככה באים לבקר אותך מהקיבוץ! איזה דבר נהדר זה קיבוץ!"  
לפני שהתחילו שם להירשם לקליטה, עשינו מהר פוזות למצלמה (אהוד, חסרת לנו עם המצלמה המשוכללת שלך!) והעמסנו עצמנו על הרכב בדרך הביתה, לא לפני שקפצנו לביקור חטוף מאד ליד נוה צוף אצל גדעון שטרן במכינת "אלישע" – מקום נהדר רק שכדי להגיע לשם צריך לנסוע בכביש שלא נגמר ויש בו תמרורים מבלבלים, כמעט נכנסנו לרשות הפלסטינאית – שטח A... מזל שהייתה לנו דוברת אנגלית באוטו...
הספקנו להגיד שלום חפוז ביותר לגדעון, לשגע אותו כמובן עם חצי מליון שאלות (רק חצי, כי מיהרנו) ולטוס בחזרה הביתה.
בקיבוץ קצת התפזרנו (זאת מיהרה לעבודה וזאת נסעה לביקור משפחתי) ועם כוחותינו האחרונים נכנסנו לבקר את ישראל רוטנר (חייל בודד) ששהה בקיבוץ ואת אלעד צונץ שבדיוק חזר יום קודם מביה"ח. את אופיר פורשר, שגם הוא שהה בקיבוץ עקב פציעה ברגל, פספסנו! אופיר – רגבים מחכה לך, וגם לנו בסיור הבא בע"ה...
לקראת סיום נגלה את מה שבוודאי שאלתם קודם – מי הן חמש הנשים האלו שהיו בסיור הזה?!
ובכן – שלוש נציגות הועדה: ר' (המכונה רבין), י'(הודית) ו-ש' (הח"מ), ל' המכונה לאה'לה, האמא הנצחית של החיילים וע' שורץ שהצטרפה ומונתה אוטומטית להיות אחראית על הפרוטוקול (וכמובן לא ויתרה על תפקיד השומרת של הנהגת, גם על נהיגתה שתהא רגועה וגם על העברית שלה שתהא תקינה...).
 
אי אפשר להעביר לכתב את החוויה של הסיור, את ההתרגשות לראות כל אחד שמח לראותנו, את החיוכים של החבר'ה המקסימים שלנו – אין עליהם!!! הכי כייף בעולם לנסוע לבקר את ילדינו!!!
מחכים בכיליון עיניים לסיור הבא!!
רשמה: שולי
 
 
 
  
באספת החברים  (ט"ו בכסלו תש"ע 2.12.2009)
 
אספה מרובת משתתפים דנה בשני נושאים כלכליים משמעותיים: הסכם להקמת אולם אירועים (הצעת שני יזמים), ועתיד מפעל סנאק-טיים.
אולם אירועים: סקיצה של הבניין המתוכנן וסביבותיו ועיקרי ההסכם המוצע הוצגו לציבור לפני האספה ופורטו באספה. נשאלו שאלות הבהרה רבות על פרטי ההסכם, על לו"ז הביצוע, על מטרדים סביבתיים ועוד.
בסופו של הדיון ייפתה האספה את כוחה של המזכירות להמשיך במו"מ עם היזמים ולהביאו לסיום חיובי.
עתיד מפעל סנאקטיים:    ב-5.5.2009  החליטה אספת החברים:
     "האספה אישרה את הצעת האגף הכלכלי להמשיך את כיוון הפיתוח כפי שהוצג לפני האספה.
      מצב המפעל יוצג שוב לפני האספה באוקטובר 2009 ואז יוחלט על המשך דרכו של המפעל."
הדיון היום הוא בהתאם להחלטה זאת.
מרכז המשק הציג את הישגי המפעל מאז, וב-2009 בכלל. האגף הכלכלי דן במצב המפעל במספר ישיבות, ובסיכום מציעה המזכירות לאספה את מסלול ההתקדמות.
הצעת המזכירות על מהלכים בסנאק-טיים בחודשים הקרובים התקבלה.
רשמה: דינה אמיר
 
חדשות מהספרייה
שעת סיפור עם עטרה תתקיים אי"ה ביום שני הקרוב כ' כסלו 7.12.09 בשעה 17:00 בספריה.
                                   מוזמנים ילדי גן רימון, גן חרוב וכיתה א' והורים. החלפת ספרים תתחיל ב17:30.
חוג הקוראות ממשיך להיפגש מדי 6 שבועות לדיון בספרים שקראנו בנושא מסוים. הקבוצה לא גדולה אבל אני חושבת שמי שמשתתפת נהנית גם מהקריאה וגם מהמפגש.   קוראים חדשים מוזמנים.
אני ממשיכה למחשב את הספרייה, לאחר שהייתה לי עזרה רצינית בקיץ מאת ליאור פורשר.
רשמנו כבר למעלה מ- 4000 ספרים אבל זה עוד לא החצי. המחשוב מייעל מאד את העבודה בספרייה.
אני רוצה להודות למורן שציירה תמונות עבור הספרייה. בואו לראות.
להלן רשימה של חלק מהספרים החדשים.
למבוגרים:
1. נערה עם קעקוע דרקון - לרסון.
2. השתלטות עוינת - פיינדר.
3. ילד 4 - סמית. 
   ספור מתח מברית המועצות בימי סטאלין.
4. מדינת ישראל תעשה הכל - רונן ברגמן.
5. חפצים חדים - פלין.
6. חלומות פרטיים - טרמיין.
7. הדרך לגן עדן - סיימונס.
8. מזוודה על שלג
9. ביתי הוא מבצרי - דה מיל.
10. שותף סוד - דני יתום.
לילדים:
1. מולד הירח - מאייר.
2. פרסי ג'קסון 4- הקרב על המבוך - ריירדן
3. מה הסיפור שלנו: מדינת ישראל שנה אחרי שנה - אורי קרמן.
    ההיסטוריה של מדינת ישראל בצורה גראפית שכייף לקרוא.      
4. גלי והבית על העץ- סמדר שיר.
5. ברווז ושמו געגוע- רז.
6. העשירייה הפותחת - 1+2 - דורון.
7. חלומות על חירות - מרון. ספר 8 בסדרה על חירות.
8. יחדיו בקונכיה - דונלדסון.
9. הבלון שלא ידע לעוף - הראל.
10. נשים קטנות - אלקוט. מהדורה חדשה.
 
אילנה לרמן
 
תורנויות
אחד המרכיבים המאפיינים חברה שיתופית הוא התורנויות.
העיקרון הוא פשוט: היום אני תורן כדי שאתה תוכל לישון/לאכול/להתפלל בשקט ומחר אתה תורן כדי שאני אוכל לישון/לאכול/להתפלל בשקט.
תורנויות רבות ושונות היו פעם ועם הזמן הן הצטמצמו והלכו עד שהגיעו למינימום ההכרחי היום והן מתחלקות כך:
בימי חול
לגברים: שמירת לילה/משלוחים בלול/מכונת שטיפה במוצ"ש, אירועי תרבות ושמחות.
לנשים: אירועי תרבות ושמחות.
בשבתות ובחגים
לגברים: שמירה, לול/רפת/ענף המזון.
לנשים: ענף המזון/מכבסה/לול.
קיים פורום תורנויות הכולל את אביעד ישראלי, אורי רזניק, הושע נתנזון, בנג'ו ברמן ושולי גל. לאחרונה נפגשנו מספר פעמים במטרה לעשות סדר ולייעל את מערך התורנויות.
 
שינוי בתורנויות שמחות ואירועים
עד היום תורנויות אלו היו מחולקות לפי סוג האירוע – בר/ת מצוה, חתונה, ברית, אירועי תרבות - כל תורנות בסבב נפרד.
מהיום הן מאוחדות בסבב אחד. מי שמעוניין לדעת מה רשום לגביו מוזמן לפנות אלי. רצוי במייל shuliegal@gmail.com
טבלה מאחדת זו אינה כוללת את תורנויות פורים ויום העצמאות שנשארות בסבב נפרד. גם תורנות סעודה מפסקת בערב יום כיפור ותורנות ליל הסדר נשארות בסבב נפרד משאר תורנויות החגים.
יש שרואים בתורנות מעמסה בלתי נסבלת, מעיקה ומגבילה, ויש אחרים שאומרים – מתי שיוצא אני מרוצה. זו ההזדמנות שלי לתת לקהילה שלי, בכייף!
בכל מקרה  תודה לכל התורנים והתורניות שעושים מלאכתם נאמנה הן בענפי בעלי החיים, הן בשמירה וכמובן בענף התובעני ביותר בתורנויות - ענף המזון.
תודה לעטרה שמדפיסה ומפיצה את דפי התורנויות לכל הנוגעים בדבר.
 
שולי
 
 
 
יחדיו ב-ו'
הפעם מתכונת השיעורים שונתה.
בשיעור הראשון התחלנו להתכונן לחג החנוכה הבעל"ט.
למדנו עם שולי גל על מדינת החשמונאים. התחלנו ברקע ההיסטורי כאשר היוונים שולטים בארץ. תקופה של סובלנות דתית, מיזוג תרבויות ויחס טוב לתושבים – נתינים.
לאחר מותו של אלכסנדר הגדול ארץ ישראל הייתה נתונה תחת שלטון תלמי ושלטון סלבקי לסירוגין. ההתפתחויות התרבותיות היווניות התקבלו בברכה בדרך כלל אבל כשהתרבות ההלניסטית תפסה אופי יותר דתי התעוררה התנגדותם של נאמני ה'.
הגורם המכריע לקביעת הצביון הדתי היה במינוי הכהן הגדול ועל כך נאבקו. החשמונאים החזיקו בדעה כי יש להלחם כדי להשיג גם חירות מדינית. לעומתם קבוצות המתיוונים הסתפקו בחירות דתית.
בשנים אלו התחלף השלטון ועבר מיד ליד, כאשר לאורך הזמן החשמונאים היוו קבוצה מאוד משמעותית.
לאחר סקירה של השתלשלות האירועים בצמוד לאילנות היוחסין של כל קבוצה, נשאלו שתי שאלות:
  1. מה גרם לחשמונאים להתעקש על עצמאות מדינית כאשר היו רק קומץ איכרים לעומת אימפריה עולמית? האם בסיכויים כאלו קטנים מותר לסכן חיי אדם? האם מותר להילחם בשבת?
  2. האם החשמונאים באמת היו נאמני ה'? ההלכה היא שכהן גדול הוא מזרע צדוק הכהן, כיצד העזו לבחור כהן משלהם?
התשובות הן:
  1. למתתיהו היה ברור כי האמונה והאידיאולוגיה הם אבני היסוד המובילים וקובעים בחיים. יוון משולה לנמר עם ארבע כנפיים המסמלות את השילוב בין רוחות השמים השונות. ישראל משולים לשמן זית, שאינו מתערבב. הסיסמא: "עם לבדד ישכון" היא המאפשרת לנו לשרוד כעם. טשטוש והתערבבות עם אומות העולם יחסל את עם ישראל, ולכן אנו במאבק קשה ותמידי.
  2. החשמונאים אכן היו נאמני ה' לחלוטין. הם ידעו שהכרחי שתהיה מלכות ישראל כדי לאפשר חיים דתיים בארץ ישראל לאורך זמן. בשלטון זר החירות הדתית לא יציבה ואין בטחון שתישמר החירות הדתית. לכן החליטו שעדיפה מלכות קלוקלת במקצת מאשר שלטון זר.
 
בשיעור השני חברנו לקבוצה מנחלים ומכפר סירקין, אשר מתכנסת מדי שנה לציין את היום בו פרצה מלחמת העצמאות – 30 בנובמבר 1947 – כל פעם בישוב אחר באזור, והפעם באו אלינו והתכנסו למרגלות מגדל המים לשמוע מנחום את סיפורו של קיבוץ בארות יצחק.
 
בשבוע הבא נחזור בע"ה לסדר הרגיל: השיעור הראשון עם הרב ירון בן-דוד
והשיעור השני עם תמר ברמן-שלומוביץ, נכדתה של אורה אהרן, בתם של בת-צי ובילי,
הטוקסיקולוגית הראשית לבריאות הסביבה במשרד הבריאות.
בנושא: הקשר בין בריאות וסביבה
 
 
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י יששכר ברמן
אחות תורנית: ברוריה לנדה - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מתפללים לגשם
מאז הדיווח האחרון בידיעון זכינו למעט מאוד גשם – 5 מ"מ – ובסה"כ עד הבוקר 110.3 מ"מ.
כולנו מתפללים שאכן לפי התחזית השבוע הקרוב ישפר את המאזן בצורה חדה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& 
שימו לב !
מנחם שניאור מודיע:
מספר הטלפון של מחסן מל"ח הוחלף לקו חוץ 03-9063189  ואי-אפשר יותר להתקשר בחיוג פנימי של הקיבוץ.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ת ו ד ה
ברצוני להודות לכל החברים על התמיכה, ההתעניינות והאירוח בקיבוץ בתקופת החלמה אחרי ניתוח היד .
אני הרגשתי "כמו בבית" .
                                       לבריאות לכולם ובברכה מקרב לב,
 שירלי פריים (אמא של ד"ר ליאורה)
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הודעת המערכת
בשתי השבתות הבאות – שבתות חנוכה - אנו רוצות להוציא ידיעון יותר חגיגי ומלא. 
כולם מוזמנים לכתוב בכל נושא העולה על רוחם ובמיוחד בנושאים הנוגעים בחג.
עדנה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
AtarimTR