ידיעון 2652 פר' מקץ

 

בס"ד א' בטבת תש"ע – ערב "זאת חנוכה"
 
פרשת מקץ – שבת חנוכה
 
16.17
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית, הלל
16.30
מנחה, קבלת שבת, ערבית
         דרשת הרב                            
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.00 – 21.00
13.00
מנחה גדולה
15.30
שעור בדף יומי
19.15
בחדר האוכל
"שלום זכר" לכבוד הרך הנולד לבית ליבוביץ-ריניץ.
בחדר האוכל
16.00
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
16.00
מ נ ח ה
 
 
17.20
ערבית, הבדלה
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
   שחרית א' ג' ד' ו'              06.00
   שחרית ב' ה'                   05.50
   מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
   מנחה בבית הכנסת            16.30    
   רבע לערבית                    19.45
   ערבית                           20.00 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
16.00
חוג מחשבים מתקדמים
כיתת אולפן
17.30
חוג מחשבים מתחילים
כיתת אולפן
16.45
צ'י קונג לבגירים
חדר האוכל
19.00
שעור באגדות חז"ל
חדר עיון
21.15
שיעור לצעירים
בית ע' שטרן
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.10
שיעור בפרשת השבוע עם הרב וולף
בית י' שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
 
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
 
  
אהבה ממבט ראשון
את אחייננו הכרנו עוד באולטרא סאונד כשהיה בחודש החמישי לערך להתפתחותו. את ההיכרות המוקדמת עשינו עוד בבטן אימו, דברנו שיחות נפש על העולם שמצפה לו (כמה אפשר לשמוע הרצאות על אופטיקה, מגנטיות ופיזיקה קוונטית...), שרנו לו, לטפנו אותו ומאז התאהבנו בו ממבט ראשון.
נפלאות הבורא ממש כשרואים איך ממס' תאים בודדים נוצר בן-אדם שלם, ועם היוולדו דברים משתנים.
תודה לבורא עולם שהעניק בן למשפחתנו - לשמחתנו זהו בן בכור להוריו, נכד ראשון להוריי ואחיין ראשון שבזכותו נוסף לנו התואר "דודה".
תרצה ותמר רייניץ
ההרגשה לראות איך ילדך הופך להורה היא מיוחדת במינה וקשה לתארה כסתם "התרגשות".
כאן המקום להודות לכולם שברכתם אותנו ושמחתם איתנו.
לרך הנולד: ברוך הבא, הצטרפת למסע המופלא של העם היהודי!
סבתא דבורה וסבא קותי.
 
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         לתת את הנשמה – ענבל ישראלי, מעין אדן
·         בנעלי בית – איריס ואלישבע
·         בוועדת המינויים – פרד אדן
·         בקיבוץ הדתי – הודעות המזכירות
·         כן להתחסן – ד"ר ליאורה
·         לקראת מועצה ואסיפה – סדר יום
·         ד"ש מרב"ש – בנג'ו ברמן
·         על הסופגניי-ה – מהאינטרנט
·         יחדיו ב-ו' – סיכום דו-שבועי
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
  
שבעים פנים לתורה
 
שמואל שרגא פייגנזון (שפ"ן הסופר)
ר' שמואל שרגא פייגנזון (חי לפני מאה שנה בליטא) היה ידוע בכינויו שפ"ן הסופר, והיה מנהל ההדפסה בדפוס האלמנה והאחים ראֹם, שהוציאה לאור את התלמוד הבבלי והירושלמי במהדורה שנקראת 'דפוס וילנא', שהיא כיום המהדורה היחידה הנלמדת בכל הישיבות. בהקדמתו לתלמוד הירושלמי, שנקראת 'שערי חומת ירושלים' הוא מסביר את ייחודיות התלמוד הירושלמי ואת העבודה הרבה שבהבאתו לדפוס.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
שפ"ן הסופר אמנם לא היה פרשן על התורה, אבל בחיבורו 'השמטות מהירושלמי' שמודפס בחלק מהמהדורות של התלמוד הירושלמי, בסוף סדר זרעים, הוא הוסיף הערה שיש בה חידוש מעניין מאוד בהבנת פרשת השבוע. מפרשים רבים (ובראשם הרמב"ן בבראשית מב, ח) שאלו מדוע לא שלח יוסף אל אביו במשך כל השנים שהוא היה במצרים, ומדוע הוא התנכר לאחיו והתעלל באביו. שפ"ן הסופר העלה סברא מעניינת, ואלו דבריו:
לדעתי כל המעשים והתעלולים שבעניין הזה, יסודם העיקרי הוא בטעות גדולה שטעה יוסף בסיבת מכירתו. כי הוא בצדקתו לא העלה על דעתו כלל שכל עשרת אחיו ירשעון יחד בשביל קנאתם בו רשע נורא משולש כזה: א. שיגנבו נפש וימכרוהו לעבד. ב. שיהיו אכזריים נוראים כאלה לעשות רשע נורא כזה לאחיהם בשרם. והשלישית, הכי נוראה, הנבלה הגדולה הזאת לקצר בה גם יחד את שנות חיי אביהם הזקן להעמידו בשכול ואבל נורא כל ימיו… בנבלה נוראה כזו לא עלתה על דעתו לחשוד את אחיו. אבל הוא חשב בוודאי שרק מאת אביו היתה הגזרה הזאת לענשו בממכרת עבד בגלל שגבה לבו לחשוב מחשבת מלוכה וממשלה על הוריו ואחיו… ועל כן ציוה אביו לאחיו לענשו בממכרת עבד מידה כנגד מידה, עבדות תחת ממשלה. ואחרי כי עברו ימים רבים ואביו לא שלח לפדותו, חשב שאביו לא נתרצה לו ברחמיו עד כה, ולכן לא היה יכול להודיע לאביו שעלה לגדולה כי זה היה נראה כמתגרה באביו לאמר 'על אפך ועל חמתך התנשאתי מעלה'.
ויהי בבוא עשרת אחיו מצרימה חשב אולי התנחם אביו על גזרתו וישלח את בניו (אלה שמכרוהו) לבקשו לפדותו ולהחזירו אליו, וכדי לחקור פיהם על זה העליל עליהם לאמר 'מרגלים אתם' שכדי להינצל מעלילה זו יהיו מוכרחים להודות על האמת שמטרת בואם לפדות את אחיהם ולא לרגל את הארץ ולא לשבור אוכל…
אכן בשמעו אח"כ מפי יהודה את דברי אביו בצערו הגדול "ויצא האחד מאתי ואומר אך טרוף טורף", אז נגלה לפניו טעותו הגדולה ונוכח שאביו לא ידע כלל ממכירתו וכי חשב שבנו האהוב טרוף טורף…
לפי דבריו, יוסף לא ידע שהטבילו את כותנתו בדם, והניח שיעקב שלח אותו אליהם בשביל שיימכר, וממילא לא חשב שיהיה זה מן הראוי לשלוח מסר לאביו, עד שאביו יסלח לו.
 
הרב ירון
 
 
שיר-שבת
 
"ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאות וייקץ פרעה:
ויישן ויחלם שנית... ...:
ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום:"
 
התמודדויות, אתגרים,
התרחשויות, הזדמנויות;
מלאי שיבולים
יפות ומלאות.
שפע צמתים
של רצונות ותקוות;
רובצים כפרים
והן שמנות ובריאות.
ואיה אנו
ככלל, כפרטים,
עומדים מדי רגע למשפט החיים;
אם לראות בקורות
טובות ונצורות,
או לישון, לחלום
ולהיבלע ברעות?
יהונתן שרמן
 
 
שתי שבתות בחנוכה
בשבת האחרונה נשאלתי מתי חל חנוכה בין שתי שבתות, כלומר נר ראשון בליל שבת ונר אחרון "זאת חנוכת המזבח" גם ביום שבת?
נראה לי הכלל: כשחל ראש השנה בשבת ובהמשך חשוון וכסלו מלאים, דהינו 30 יום, אז חל חנוכה בשתי שבתות, ללא הבדל בין שנה מעוברת לשנה פשוטה.
כך היה בשנים תש"ן, תש"ס, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ז, והשנה תש"ע. בפעם הבאה בע"ה יחול כך בשנת תשפ"ז.
                                                יעקב שניאור
 
 
     נר זיכרון !
     אברהם עזריאל (אברמ'ל) גרוס ז"ל – ו' בטבת תשס"ו
 
 
לתת את הנשמה ואת הלב
כהמשך לקייטנת איל"ן שנערכה כאן בקיץ חשבנו כיצד ניתן להמשיך את החיבור בין ילדי "אסיף" לילדי הקיבוץ שליוו את הילדים בקייטנה.
לאחר כמה שיחות חולין על מדרכות הקיבוץ החלטנו לגלגל את העניינים.
רתמנו אלינו את אסתר פורשר – רכזת החינוך ואת מדריכי החטיבה והתיכון. הוצע להפוך זאת ליום משותף עם ילדי בית הילדים ועל כן הצטרף גם צוות אלונים-ארזים לפרויקט.
אז כך היה...
ביום שלישי בבוקר הגיעו כ-20 ילדים מביה"ס "אסיף" שבאסף-הרופא. חלק מן הילדים היו כאן בקייטנת איל"ן בקיץ האחרון וחלקם ישובו לכאן בע"ה בקייטנה שתתקיים בקיץ הקרוב.
את הילדים מ"אסיף" ליוו במשך היום נערינו המקסימים מכיתות ט'-י"ב ואת תחנות הפעילות הפעילו בחן רב ילדי החטיבה מכיתות ז'-ח'.
הפעילות התקיימה בשיתוף עם ילדי ארזים-אלונים והצוות שלהם שגם עזר בהכנות ובארגונים לקראת יום הפעילות. היה מרגש מאוד לראות את ילדי "אסיף" פועלים יחד עם ילדי בית-הילדים כשווים בין שווים!
פתחנו בבוקר באולם הספורט, בתחנות יצירה והפעלות לחג החנוכה: טפטופי נרות, יצירה בחימר, דפי צביעה לחנוכה, הכנת עוגיות, ועוד. אחר כך ירדנו לחדר האוכל לארוחת צהריים ("הקוסקוס של הקיבוץ טעים יותר מהקוסקוס של "אסיף" – כדברי אחד הילדים...).
לאחר הארוחה בילינו יחדיו בבית "צוותא", שם ערך לנו פרד אדן מופע בלונים מרהיב, והמשכנו במשחקי חנוכה היתוליים.
היום סוכם כהצלחה אדירה והשאיר אצל הילדים טעם של עוד... (היו כאלה שאפילו שאלו אם לאה'לה תבוא לקלח אותנו ואז נלך לישון בבית שפירא?).
כשהגיעו הילדים ביום רביעי בבוקר ל"אסיף" הם לא הפסיקו לדבר בהתרגשות על היום העמוס בחוויות שחוו בבארות-יצחק.
הנה חלק מדברי הילדים:
"חבל שבאנו רק ליום אחד, הספקתי רק לראות את הפרות אבל לא לחלוב אותן...".
"הריח בקיבוץ לא משהו, אבל האוכל ממש ממש טעים!".
"למה לא באים לקיבוץ בכל יום?!.
"היה כיף מאוד בתחנות היצירה בקיבוץ".
"הכנו עוגיות טעימות מאוד".
"היה כל-כך כיף שבכלל לא רציתי לחזור הביתה".
וכמובן כולם לא הפסיקו לשאול מתי שוב חוזרים לקיבוץ...
אז תודה רבה לכל מי שהיה שותף להצלחת היום המיוחד הזה!
מרגש לפגוש כל-כך הרבה אנשים טובים באמצע הדרך!
מעריכות מאוד,
ענבל ישראלי ומעין אדן
 
 
הפעם, בניגוד לראיונות הקודמים שערכנו, עמיר פנה אלינו בבקשה להתראיין. הוא רצה לספר על השינויים שמלווים את חייו בחודשים האחרונים וביקש שהראיון יופיע בידיעון של אחת משבתות החנוכה, כדי לבטא את הנס שקרה לו וכדי לספר על האור שמציף את חייו כעת.
 
שם: עמיר נוה
תאריך לידה: ז' באדר א' תש"ל 13.2.1970
 
מקור השם: ההורים שלי, לואי ורותי, מאוד אוהבים טבע ומתוכו בחרו את שמות כל שבעת ילדיהם.
                   אני הבכור ואחריי נטע, טל, תומר, קרן, ברק ואור.
עמיר, ספר קצת על ההיסטוריה שלך.
נולדתי וגדלתי בקיבוץ. בבית ספר יסודי למדתי בנחלים, ובחטיבה והתיכון ביבנה.
בגיל 12 הייתי צריך לבחור מקום עבודה בקיבוץ והתחלתי לעבוד ברפת. עבדתי שם קרוב ל- 17 שנים ואהבתי את העבודה מאוד. אני מחזיק בשני שיאי חליבות של 13 ו- 15 חליבות בשבוע אחד!
למדתי המון על הרפת בעיקר מדודי, שימי ז"ל. מאוד הצטערתי כשפיטרו אותי משם, ולקח לי המון שנים להתאושש מכך.
לאחר מכן עבדתי בחדר האוכל כ- 7 שנים, וזוהי עבודה שונה לחלוטין. הייתי הגבר היחיד בצוות של נשים. התחלתי את העבודה במכונת השטיפה ואח"כ עבדתי בעיקר בחדר האוכל. בעבודה הזו למדתי לבשל, לארגן ולסדר. אחרי חד"א עבדתי מעל 3 שנים בלול. נאלצתי לעזוב את העבודה בלול כיוון שסבלתי מכאבים עזים שריתקו אותי למיטה ועקב כך נעדרתי מהעבודה במשך ימים ושבועות שלמים.
מה עשית בצבא?
בצבא שירתתי שירות מלא 3 שנים בחטמ"ר אפרים בטול כרם. התחלתי את השירות כעובד רס"ר ולאחר שנה ו-10 חודשים יצאתי לקורס רכזי תחזוקה שבסופו עברתי למחלקת אפסנאות. למדתי שם להיות רכז תחזוקה שהוא סוג של שיפוצניק וגם מש"ק תחזוקה שהוא אחראי על טיפול בציוד האפסנאות (אוהלים, ביגוד, נשקיה, מרגמות וכלי נשק שונים.) במשך שנה במהלך השירות, לאחר שהתחלף המח"ט, היינו יוצאים לבלות כמעט מידי ערב בכל רחבי הארץ. (אפילו המח"ט הצטרף אלינו פעמיים.)יש לי זכרונות מדהימים מהתקופה ההיא.
 במשך השירות גם פגשתי הרבה בני משק שידעו תמיד למי לפנות כדי להשלים ציוד...
בשנת 1992, כשמונה חודשים לאחר שחרורי מצה"ל הציע לי אלי ברמן, מזכיר הפנים בזמנו, להתנדב בספיבק (איל"ן רמת גן). מאז ועד היום אני שם פעמיים בשבוע.
מה אתה עושה בספיבק (בריכת שחיה)?
בהתחלה התנדבתי ימים ארוכים. הייתי מגיע לבריכה לשלוש שעות לעזור לנכים. היו 8 אנשים קבועים שחיכו רק לי. הידע שלי כבר התקרב לידע של מדריך, אבל לא למדתי מעולם.
בבריכה יש צורך בהקפדה על ריכוז מקסימאלי כל הזמן כדי לדאוג שהנכה שאיתי לא יטבע. (לכן אני כ"כ עייף כשאני חוזר) . 
כיום אני מתנדב עדיין פעמיים בשבוע, אך למשך פחות שעות, כיוון שאין לי הסמכה ושינו את החוקים בנוגע לכך.
אתה מאוד עסוק, איפה אתה עובד היום?
בחצי שנה האחרונה אני עובד בבית-החולים "איכילוב". התחלתי במחלקת אולטרא סאונד ומזה כחודש וחצי אני שייך למחלקת זימון תורים. העבודה שלי כוללת שליחת זימונים ותוצאות לאנשים הביתה, מיון בדיקות לפי סוגים, מיון פקסים לתיקיות של מחלקות שונות ואיסוף בדיקות מהמחלקות.
אני עובד 23 שעות בשבוע. כל יום 5 שעות ובימי שני וחמישי אני יוצא שעה יותר מוקדם כדי להגיע לספיבק.
בימי ראשון, שלישי ורביעי אני נשאר בתל אביב ומבלה עם חברים.
מה גרם לך לעבור את הניתוח לקיצור הקיבה?
לאחר שעזבתי את הלול הייתי מובטל פה בקיבוץ. הייתי מתעורר בשעות מאוחרות והתפקוד שלי היה לקוי. סבלתי מכאבים חזקים והיה לי קושי בהליכה. לספיבק המשכתי כל הזמן ללכת. לא הייתי מוכן לוותר על זה אף פעם. זו הייתה נקודת האור היחידה, וזה מה שהחזיק אותי. בלי זה הייתי שוקע הרבה יותר עמוק למטה.
במסגרת הטיפולים בי הגעתי להחלטה שאני חייב לעבור ניתוח לקיצור קיבה. מי שהשפיע עליי לעשות אותו היו 2 אנשים שהיו איתי בסדנת הדיאטה, ותוכנית ששודרה בטלוויזיה על בחור שירד בתוכנית "לרדת בגדול" קרוב ל-100 ק"ג והעלה אותם בחזרה. חיכיתי הרבה זמן עד למועד הניתוח, ושבוע אחרי יום העצמאות נותחתי. הניתוח לא קשה או מסובך, אבל יש בדיקות גופניות לראות שהגוף מסוגל לעמוד בו.
היום אני כבר 7 חודשים אחרי הניתוח ו- 45 ק"ג פחות! אני מרגיש היום אחרת לגמרי!
בשבילי השינוי הוא לחיים. אני עוסק ב- 3 סגנונות של ספורט:
1.       שעה בשבוע אני הולך סיבוב לבד סביב הקיבוץ, בד"כ ביום שישי או במוצ"ש.
2.       רכיבת אופניים בפארק הירקון – בימי רביעי.
3.       פעמיים בשבוע, שני וחמישי, שחייה בספיבק. כשהבחור הנכה שוחה, אני איתו (בערך קילומטר), וכשהוא נח – אני ממשיך. אני שוחה בין 5 ל-6.5 ק"מ בשבוע.
כמה מילים לסיכום?
המטרה שלי בחיים היא לעשות את כולם ואותי הרבה יותר מאושרים והרבה יותר אופטימיים.
אם אתה מאמין שתצליח לשנות, השינוי יקרה! כיום אני לא סובל כלל מכאבים. הבלתי אפשרי קורה לי ברגע זה!  "גם הבלתי אפשרי – אפשרי!", זה משפט שאני אומר לאנשים בין 5 ל-30 פעמים ביום.
כל מי שרוצה לשאול, לדעת, לדבר יכול ליצור איתי קשר. מספר הטלפון שלי ידוע, יש סקייפ, יש דוא"ל ופייסבוק, אבל מומלץ ליצור קשר מיום חמישי בערב ועד יום ראשון בבוקר.
בשעות העבודה אסור להתקשר אליי.
 
עמיר, תודה רבה לך, שחשפת בפנינו את הדרך הארוכה והמוצלחת שעשית. שמחנו לראות את השינוי הרב לטובה שמתחולל אצלך.  כמו כן התרשמנו מהמסירות שלך.
נאחל לך עוד הרבה כוח והמשך של עוד שנים רבות! בעשייה הכל-כך חשובה שאתה עוסק בה.
הישאר אופטימי כפי שאתה ותצליח.
                                    אלישבע ואִירִיס.
 
 

 

 
 

 


בוועדת המינויים
 
ועדת מינויים מעבירה לאסיפת החברים הקרובה בחירה של שמונה ועדות/צוותים.
זאת הזדמנות למסור דין וחשבון בפני הציבור. 
ועדת מינויים נבחרה לפני כשנה וחצי לאחר תקופה ארוכה שלא הייתה קיימת ועדת מינויים. הועדה הציבה בפניה מספר יעדים כולל הגדלת מספר החברים המכהנים במוסדות הקבוץ ולא להציע רק "הרכבים מוסכמים" בלי אפשרות לבחור בין מספר מועמדים. 
כאשר התחלנו לפעול היו כ-50 חברים בועדות ובצוותים השונים, קצת יותר ממספר החברים שמועמדים לבחירה באסיפה הקרובה. לאחר בחירת אותן שמונה ועדות ויחד עם הועדות והמוסדות הקיימים, מספר החברים הפועלים במוסדות/ועדות/צוותים יהיה כמעט כפול מאשר לפני שנה וחצי. כמו כן, במחצית מהמקרים, החברים מתבקשים לבחור מתוך רשימה של מספר מועמדים. 
הפעם אנחנו מעמידים לבחירה ועדת קליטה חדשה המבוססת על מודל של המשכיות, כלומר הרכזת המוצעת הייתה חברה בוועדה הקודמת יחד עם עוד שני חברים העומדים לבחירה. לגרעין הזה יתווספו עוד מספר חברים שהם "פנים חדשות" בוועדה. זה ייצור חיבור והמשכיות בין הוועדה היוצאת והוועדה הנכנסת, בניגוד למקרים רבים כשוועדה חדשה נבחרת לאחר שהקודמת הפסיקה לתפקד או רק הרכז נשאר פעיל. אנו מקווים שיהיה ניתן ליישם את המודל הזה גם לגבי ועדות אחרות. 
כל זה לא קרה סתם ובאקראי אלא בתוצאה מעבודה מאומצת של חברי ועדת מינויים, שיתוף ועידוד של המזכירות, וחשוב מכל, נכונות של חברי הקיבוץ. כל החברים שפנינו אליהם, אלו שנענו בחיוב ואלו שלא, התייחסו בכבוד ולעניין בנושא של איוש מוסדות הקיבוץ ולא היה אף מקרה אחד שמישהו "ניפנף" אותנו או זלזל בתהליך. על זה מגיעה תודה לכולם וזה בהחלט אות של כבוד לציבור שלנו.
להלן שמונת הועדות/צוותים:
*     נשיאות האסיפה – לאשר הרכב מוסכם: נחום ברוכי (נציג המזכירות), אהרון גל (נציג הציבור), אביעד ישראלי (נציג הציבור), וג'ני פרץ (נציגת הציבור). חברי הנשיאות הנבחרים ימנו את יושב הראש מתוך ההרכב הנבחר.
*     צוות רכב טכני – לאשר הרכב מוסכם: עפרה פארן (בתוקף תפקידה כסדרנית רכב) – יו"ר, שלמה פורשר (בתוקף תפקידו כגזבר), שלמה ליבוביץ (נציג הציבור), דוד צונץ (נציג הציבור), חנן נבו (בתוקף תפקידו כמנהל המוסך – ללא זכות הצבעה). 
תחומי הפעילות של הצוות: ליווי סדרנית הרכב בנושאים טכניים, אחזקה שוטפת של צי הרכב, אבזור כלי הרכב, בטיחות כלי הרכב, תיקונים, הזמנת רכב זמני ו/או חילופי, והחלפת כלי רכב.
*     ועדה פיננסית – לבחור ועדה כאשר מכהנים בה שלמה פורשר (בתוקף תפקידו כגזבר) ושמוליק ברוכי (בתוקף תפקידו כמרכז משק). בנוסף יש לבחור שלושה נציגי הציבור מתוך רשימה של ששה מועמדים: גיל אמיר, עירית הלוי, עקיבא אנגלנדר, איריס נתנזון, אברהם פולובין, ואליעזר תגרי. 
תחומי הפעילות: קביעת אסטרטגיית ההתנהלות הפיננסית, אפיקי חסכון, מסגרות פיננסיות שוטפות ותיאום לקראת דיונים ציבוריים בנושאים פיננסיים.
 
*     צוות שיכון – יש להשלים את הצוות הקיים (בנג'ו ברמן, שלמה פורשר, ורד סוקולובסקי, שמוליק ברוכי, מלכה אנגלנדר, ומילה פרידמן) על ידי בחירת שני נציגי ציבור מתוך רשימה של חמישה מועמדים: יגאל גלזמן, אמיתי יעקובס, ברוריה לנדה, דוד פורת ואיקה שניאור.
*     ועדת צעירים – יש להשלים את הוועדה הקיימת (שולי גל-רכזת, יהודית סעדון, רובין יעקובס וורד סוקולובסקי) על ידי בחירת שני נציגי הציבור מתוך רשימת של חמישה מועמדים: אורית גרבוז, שלמה הלוי, גבי נאור, אבנר סוקולובסקי ויפת שדיאל.
*     מנהלת ענף המזון – לבחור נציג ציבור בנוסף למנהלת הקיימת: שמוליק ברוכי (בתוקף תפקידו כמרכז משק), מאיר מכלוף (בתוקף תפקידו כנציג האגף החברתי), דוד אדרי (בתוקף תפקידו כרכז הענף) ושולי גל (בתוקף תפקידה כמנהלת ענף המזון). 
יש לבחור נציגה אחת מתוך שלוש מועמדות: חי יום-טוב ברוכי, ג'ודי פורת ורחל רוזנבלט.
*     ועדת קליטה – לאשר הרכב מוסכם: דינה ברוכי – רכזת, שורי אמיר, יאיר בר נדר, ורד סוקולובסקי (בתוקף תפקידה כמזכירת פנים), אביגיל צוויג ואורי רזניק,   
*     צוות מש"א – בנוסף לגרעין הבסיסי של מרכז משק, מזכירת פנים ורכז משאבי אנוש יש לבחור נציג ציבור מתוך שלושה מועמדים: גיל אמיר, סיגי גרינברגר וקים מיור.
 
אנחנו ממשיכים לדון בהרכבת ועדות בריאות ורווחה, תרבות ושירותים. 
אנו גם מתחילים לדון בבניית מסגרת שתתן מענה לנושאים הקשורים לוועדות, כגון: קבלת החלטות וניהול פרוטוקולים, דיווחים ושיתוף הציבור וכדומה. נשמח על כל משוב שיתקבל. 
שבת שלום וחנוכה שמח,
       ועדת מינויים
 
 
 
להורים הטריים נאוה ושי ליבוביץ
לסבתא וסבא הנכנסים למועדון – דבורה וקותי ריניץ
ולכל המשפחה
מזל-טוב בהולדת הבן הבכור – הנכד
תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בזמנו
ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים
 
הציבור מוזמן ל"שלום זכר"
בליל שבת משעה 19.15 בחדר האוכל.
 
 
ישיבת מועצה
תתקיים אי"ה ביום ראשון ג' בטבת תש"ע 20.12.09
בשעה 21:15 בחדר עיון
על סדר היום:
1.                 קביעת נהלים ובחירת יושב ראש.
2.                 אישור קבלת אמו של חנניה פרץ במסגרת תקנון הורי חברים.
3.                 אישור רשימת הסדר בנים:
פורשר עמית וענבל, פורשר ישי ואורלי, שטרן אביעד ורעות, דה יונג צחי ורחלי, ארצי נתנאל ורותם, סלומון אריה ודוריאן, גנוסר אבידן ותמנה, זבדי ישראל ושירה, לנדה אורטל, ספיר עדינה, וידרמן שמוליק, ברמן טל, גרינברגר לירון, פרץ תני-ה, אדן אביעד (כרגע בחו"ל), בן שימול אהוד (כרגע בחו"ל), פארן אבי-ה ופלדמן עינב (שתיהן בתקופה של שלושה חודשי הסתגלות ולא בהסדר – לאישור עקרוני של המועצה).
                                          שולי גל – ועדת צעירים
 
 
אסיפת חברים
תתקיים בע"ה ביום שלישי ה' בטבת תש"ע 22.12.09
בשעה 21:00 בחדר אוכל
על סדר היום:
1.   שונות.
2.   בחירת ועדות
3.   מסגרות 2010
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות, תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה
 
 בקיבוץ הדתי
גילוי דעת תנועתי
בנושא: ישיבות ההסדר והנאמנות לצה"ל
 
תנועת הקיבוץ-הדתי חרתה על דגלה נאמנות מלאה לתורת ישראל ולמדינת ישראל, ברוחה של הציונות-הדתית המקורית / המסורתית.
מתוך עמדה עקרונית ומעשית מורכבת זו, אנו קובעים כי לא תיכון מדינה יהודית ולא ייכון צבא הגנה לישראל, אלא מתוך נכונות חיילי צה"ל ומפקדיו לציית לפקודות הצבא ולהוראות הממשלה הנבחרת. לכידות העם וקיום מדינה יהודית ריבונית בארצנו – מותנים בכך. עמדה זו עולה בקנה אחד עם תפיסתנו הדתית-תורנית-הלכתית, נובעת ומתחייבת ממנה.
אנו מכירים ומוקירים את "ישיבות ההסדר" ורבניהן, ואת התרומה של רבבות תלמידיהן ובוגריהן להגנת ישראל ולבניין האומה בארצה. מפעל "ישיבות ההסדר" שנהגה ונוסד על ידי חבר הקיבוץ-הדתי, יעקב דרורי ז"ל, נועד לקיים בדבקות את הנאמנות לתורה ולמדינה, וכך עליו להמשיך, בעוז ובתוקף.
צה"ל הוא צבא העם, הלכידות והשותפות היא תנאי לקיומו. אנו שוללים כל צורה של סרבנות ושל עידוד לסרבנות. המשמעת ושמירת ההיררכיה הפיקודית, מממשלת ישראל ועד אחרון החיילים, חייבת להישמר גם ודווקא בשעות קשות של מחלוקות פוליטיות הרות גורל ונוקבות ככל שיהיו.
צה"ל חייב להבטיח שלא ינבעו בו פרצות, שלא תתפתחנה בו ביצות סרבנות. ההנהגה הלאומית חייבת לשמור עליו כצבא העם ולהבטיח ציות מלא בשרשרת הפיקוד. אין להשלים עם גילויים של היעדר נאמנות למדינה ולצבא, במסגרות בהן מתחנכים חיילי צה"ל כחלק ממסלול שירותם הצבאי.
בעת קשה ובסערת מחלוקת ערכית עמוקה, חייבות "ישיבות ההסדר" לדבוק בנאמנות בערכי יסוד קיומיים אלו, לתבוע זאת מכל השותפים לדרכן, ולהיפרד ממי שאינם מקבלים על עצמם עקרונות והנחיות אלו.
תנועת הקיבוץ הדתי קוראת לממשלת ישראל לשקול בכובד ראש ולהימנע ככל האפשר ממעורבות ישירה של חיילי צה"ל בפעילות הכרוכה בעימות עם אזרחי מדינת ישראל, על רקע מחלוקות פוליטיות-אזרחיות. שמירת צה"ל מחוץ למעגלי המחלוקות האזרחיות עשויה לתרום רבות ללכידותו וליכולתו למלא את משימת הביטחון הקיומית המוטלת עליו.
מזכירות הקיבוץ הדתי
 
הערת המערכת: 
למרות החלטתנו לא להביא בידיעון באופן קבוע את ההודעות של הקיבוץ הדתי,
נראה לנו כי נושא זה חשוב מכדי לא לפרסמו.
 
  
 
יחדיו ב-ו'       
ערב ש"ק פרשת "וישלח"
 
השיעור הראשון עם רעות שטרן הוקדש לע"נ אביה, אברהם חיים בן יצחק, בנושא: תפילה – "כי אתה א-לקי ישעי אותך קיוויתי כל היום". הרב ש' ארוש עוסק בדרשותיו ובספריו באמונה כשהבסיס: אין תפילה ללא אמונה" כי עיקר כח האמונה בא לידי ביטוי רק כאשר האדם מכוח אמונתו מדבר עם הבורא".
התפילה היא המבדילה בין האדם לבהמה ולחיה. כח הדיבור שניתן לאדם מאפשר ומחייב אותו להודות ולבקש, שאם לא כן "כל חיותו הוא כמו בהמה שגם לה השי"ת נותן לחמה" כפי שאמר רבי נחמן.
עונשם של אדם, חוה והנחש מלמד על היתרון שבצורך לתפילה. הנחש קולל: "על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך" לכאורה זוהי הבטחה לשפע תמידי כי עפר קיים תמיד בכל מקום. לאשה: "בעצב תלדי בנים" לאדם: "בזעת אפך תאכל לחם" בתוך העונש קיימת הברכה. ההזדקקות התמידית של האדם שומרת על החיבור לקב"ה, הצורך בתפילה נובע מהקירבה לה'. הנחש לעומת אדם וחווה אינו נזקק וחסר, המשמעות שהוא מגורש לעולם מפני הקב"ה.
שלוש תפילות ביום דומות לשלוש הארוחות ביום. לגוף קל להרגיש בחסרונו של האוכל ולכן אנו דואגים למלא תמידית צורך זה, הנשמה בגלל היותה רוחנית ועדינה קשה לגלות כשהיא במחסור אם כי הצורך לקיימה ישנו ולכן אנו מחויבים בתפילה, כנאמר בכוזרי: "ותהי העת ההיא (תפילה) לב זמנו ופריו ... השלוש עתות ההם של התפילה ...והסדר הזה מהנפש כסדר המזון מהגוף ...".
ומכאן מתברר כי כאשר יש חיסרון גופני צריך לברר היכן הוא החיסרון בנשמה.  
השיעור השני עם ברוריה מכמן, בת למשפחת גולדשמידט מקיבוץ סעד, מרצה לתנ"ך מאלקנה, היה קשור לשתי פרשות השבועיים האחרונים: "וישק יעקב לרחל", "ויפל על צוארו וישקהו". שתי נשיקות שלהן פירושים רבים.
נשיקת יעקב ועשיו תמוהה ולא צפויה, הסיפור מכין אותנו למלחמה ופתאום נשיקה. וכן: "אמר ר' שמעון בן יוחאי: הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב" אז כיצד נשיקה? רש"י מסביר כי "נכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו" והרש"ר הירש: "נשיקה זאת ודמעות אלה מראות גם את עשיו כבן בנו של אברהם".
נשיקת יעקב ורחל בעיתית מבחינת ההלכה.
רואים שינוי בפרשנויות בהתאם לתקופה בה חיו הפרשנים. הראשונים מנסים לתרץ זאת ע"י מיקום הנשיקה בגוף או באפשרות כי זו נשיקת קרובי משפחה. במאה ה-14 הפרשנים מתייחסים לאהבה הרומנטית כדברי ר' אהרן אלרבי: "והאהבה מקלקלת את השורה" וכן רבי יוסף אבן כספי: "ואם חס ושלום עשה זה יעקב, מה נוכל לעשות?" ומסביר כסוף טוב הרלב"ג: "עם שבזה משך לבבה להיות לו לאשה". במאה ה-19, עם תקופת ההתחדשות והרפורמה חוזרים הפרשנים לתירוץ אהבת קרובי משפחה, הנצי"ב: "שלא הייתה בנשיקה זו פריצות ומחשבת אהבת אישות, כי אם אהבת קריבות". 
סיכום השיעור היה כי התורה היא ספר תורת החיים. הדמויות אינן חד-משמעותיות הן אנושיות דבר המאפשר לנו התחברות לאבות האומה, ומתוך כך לא תמיד יש לחפש פרשנות ולהצדיקם בכל מצב.
 
 
יחדיו ב-ו' 
ערב ש"ק פרשת "וישב"
 
בשיעורו של הרב ירון עסקנו בפרק ל' בתהלים: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". זהו מזמור שבעדות מסוימות נאמר כשיר של יום בימי חנוכה או בזמן הדלקת הנרות.
לאחר שניתחנו את המזמור ניסינו להבין את הכותרת שלו: איזה בית חנך דוד, ומהו הקשר בין המזמור לכותרת שלו?
יש שהסבירו שהבית המדובר הוא בית המקדש, אשר אמנם נבנה בימי שלמה, אך דוד הכין את השיר שייאמר בו. יש שהסבירו ששלמה הוא שכתב את המזמור, והוא הקדיש אותו לדוד. ואולם, תוכן הפרק עוסק באדם שהיה חולה ונתרפא, ולא ברור הקשר בין המזמור לבין הכותרת שלו. יש שהסבירו שהבית הוא בית הארזים שבנה דוד ובדיוק באותה תקופה הוא גם היה חולה. יש שהסבירו שהמחלה היא רק משל למצב של ריחוק מהקב"ה, ובניין בית המקדש הוא התיקון לאותו ריחוק. יש שהסבירו שהבית הוא משל לגוף האדם וכל המזמור עוסק בחולה שנתרפא.
לסיום ראינו את ההסבר של הרב ראובן מרגליות, הטוען שהמזמור הזה נכתב ע"י דוד ברגע שנודע לו המקום שבו ייבנה בית המקדש. היה זה בדיוק לאחר המגיפה שפרצה בעם בעקבות המִפְקָד שדוד ערך, ולכן הכותרת של המזמור מתאימה מאוד לתוכנו: מדובר ברגע שבו פסקה המגיפה, שהוא אותו רגע שבו נודע מיקומו של בית המקדש.
 
תמר ברמן-שלומוביץ, נכדתה של אורה אהרן, הטוקסיקולוגית הראשית לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, לימדה בנושא: הקשר בין בריאות וסביבה. ההנחה היסודית היא כי הסביבה משפיעה על הבריאות, כפי שכבר אמר היפוקראטס במאה ה-5 לפנה"ס: "אם תרצו ללמוד אודות בריאותה של אוכלוסייה, בחנו את האוויר שהיא נושמת, המים שהיא שותה והמקומות בהם היא חיה."
זיהום סביבתי יכול להשפיע על הבריאות כאשר האדם נחשף לזיהום. אם אין חשיפה אין סיכון בריאותי ולכן במחקרים העוסקים בקשר שבין בריאות וסביבה הדגש הוא על החשיפה. דרכי החשיפה הן: חשיפה עורית, נשימתית ובליעה. לא כל אדם נחשף באופן זהה לזיהום. רמת החשיפה מושפעת משאלות כגון: מה האדם אוכל ושותה? כמה זמן שוהה במקום המזוהם? אפיון סוגי אוכלוסיה והתנהגות – ילדים מכניסים הכל לפה, נמצאים במגע ישיר עם דשא ואבק רצפה, קצב הנשימה של נשים הרות מהיר יותר וכו'. מדידת החשיפה נעשית בחיפוש החומר המזהם בגוף האדם ע"י דגימות ביולוגיות: שתן, דם, רוק, רקמת אדם, חלב אם ועוד. תפקידו של משרד הבריאות להוריד את חשיפת הציבור למזהמים. תקנות המשרד לשמירת בריאות הציבור והקטנת סכנות נקבעות גם מתוך ראיה מערכתית הקשורה למדדים של עלות מול תועלת.
תמר מתעניינת במחקרים על ילדים ונשים הרות מתוך אחריות לדור ההמשך. קבוצת העוברים והילדים מאוד פגיעה, מערכות הגוף שלהם אינן שלמות ועדיין לא מפותחות ולכן פגיעה של מזהם יותר קריטית.
השלמה להרצאה ניתן היה לקרוא במגזין 'נשים' של מקור ראשון של השבת האחרונה, שבו היה ראיון עם תמר.
 
בשבוע הבא: אהרן סלומון שליח חב"ד, חזר עם משפחתו מהאי פוקט שבתאילנד
בנושא: משנתו של הרבי מלובביץ ושליחי חב"ד
 
 
 
כן להתחסן
ביום רביעי בצהריים השתתפתי בשפיים בכנס של משרד הבריאות לרופאים ואחיות בקהילה מכל קופות החולים במרכז הארץ. המשתתפים העיקריים היו ד"ר איתן חי-עם , מנכ"ל משרד הבריאות ,ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירות בריאות הציבור במשרד הבריאות ופרופ' דני אנגלהרד, ראש הצט"ם [צוות לטיפול במגפות] במשרד הבריאות . המטרה הייתה לעדכן ולרענן את הצוותים לגבי חשיבות החיסון נגד שפעת חזירים A\HINI לפני מבצע ארצי שהולך להמליץ על חיסונים נגד שפעת עולמית.
למרות ירידה במספר החולים בשפעת החזירים צופים גל חוזר של תחלואה ולזה רוצים להיות מוכנים. עד היום אושפזו בארץ 185 אנשים עם סיבוכים של שפעת, רובם בטיפול נמרץ. 70% מהמקרים של שפעת חזירים הם בני 19-65.  70 מקרים של מוות בארץ, ומתוכם אף אחד לא חוסן, 6 מהם ללא גורמי סיכון בכלל.
הוצגו [וגם קיבלנו דיסק עם הרבה מצגות] נושאים כמו שפעת בהריון , טיפול בדלקת ריאות בילדים, בטיחות ויעילות של החיסון, שאלות ותשובות לצוותים רפואיים.  
פרופ' אנגלהרד [שהוא גם מנהל מחלקת ילדים בהדסה עין כרם] התייחס לחשיבות החיסון אצל ילדים ומבוגרים צעירים והציג מקרים קליניים כולל מקרה המוות של אישה צעירה השבוע [שלא נדע].
ד"ר גרוטו התייחס להרבה שאלות על תופעות לוואי והחיסון החדש שאמור להגיע לארץ. החיסון שניתן עד היום כולל אדג'ובנטADJUVENT, שמטרתו להגביר את יעילות החיסון בהגנה מפני המחלה, תוך שימוש בכמות קטנה יחסית של החומר החיסוני [אנטיגן]. החיסון נחשב ליעיל יותר ומבוסס על אותו פיתוח של חיסונים ידועים כמו  טטנוס, דלקת ריאות PREVNAR, וצהבת A ו-B. לכן אין עניין של "שפן ניסיון" בקבלת החיסון . 
החיסון ללא אדג'ובנט נבדק יותר אצל ילדים מתחת לגיל 3 ונשים בהריון ולכן בארץ הוחלט לחכות עם חיסון האוכלוסיה הזאת . באירופה החליטו לחסן את כולם בחיסון שהתקבל כבר בארץ .
תופעות הלוואי דומות לחיסון שפעת עונתית . תסמונת גיליין ברה GULLIAN –BARRE או שיתוק מתקדם בגפיים תחתונות, בד"כ תופעה לא מוסברת ובאה בעקבות מחלה ויראלית. השכיחות היא אחד מתוך מיליון אנשים בתקופת חורף, ללא קשר לקבלת חיסון. מתוך 65 מיליון אנשים שכבר חוסנו נגד שפעת החזירים  בעולם, פחות מ-10 מקרים של שיתוק G-B , וכל המקרים של מוות הם אצל אנשים עם תחלואת רקע קשה.
בקיצור, החיסון מומלץ בגדול כדי למנוע מגפה ומקרים של מוות ח"ו.
                                                                                                  שנהיה בריאים,
ד"ר ליאורה
 
 
 ד"ש מרב"ש
מטווחים
למרות כל ההודעות באמצעי התקשורת הקיבוציים, לצערי כשליש מהחברים שצריכים לעשות מטווח לא נרשמו.
כמו שציינתי בעבר, עלות המטווחים שונה באופן משמעותי כאשר אנו מגיעים בקבוצות של תשעה או עשרה אנשים. מדובר בכסף רב שאפשר לחסוך, וחבל.
בנוסף, איך זה נראה שמוזמן מטווח לעשרה אנשים ומגיעים ארבעה? זה לא רציני ואפילו גובל בחוצפה מצידנו. פותחים לנו את המטווח במיוחד בשעות שבהן בדרך-כלל אין פעילות על מנת שלחברים יהיו שעות נוחות של ערב או ימי שישי – ואנחנו מבריזים.
נאלצנו לארגן עוד 2 מטווחים לתאריכים הבאים:
1.       יום שלישי 22.12.09 יציאה מהחנייה בשעה 17:00.
2.       יום שישי 25.12.09 יציאה מהחנייה בשעה 07:15.
ההרשמה נמצאת על לוח המודעות בכניסה לחדר אוכל- ליד נטילת ידיים.
חברים שלא נרשמו מתבקשים להירשם באופן מיידי.
להזכירכם! נשיאת נשק ללא רישיון בתוקף מהווה עבירה על החוק.
שבת שלום,
בנג'ו
 
 
 
תזכורת ממערכת תקציב אישי/מנגנון תכניות חסכון
עכשיו הזמן... מי שמעוניין למשוך כסף מהחיסכון או להפקיד בו כסף, יפנה לדוד שפירא בשבוע האחרון של הרבעון.   הכסף ישוחרר או יופקד ביום הראשון של הרבעון הבא (1.1.2010)
פניות לדוד בקופת בית בשעות הקבלה, או בכתב.
בעלי חשבונות קיימים יקבלו דיווח מצב החשבון נכון ל- 30.12.2009
בנוסף לכך, הוועדה הפיננסית בישיבתה האחרונה החליטה לעדכן את גובה התמריץ על החיסכון לצמוד + 1%.
העדכון בתוקף החל מחודש ינואר 2010.
שמוליק ברוכי – מרכז המשק
 
 
 
 
על הסופגניי-ה
שבועות אחדים לפני חג החנוכה כבר מוצאים בחנויות את הסופגניות העגלגלות, הרכות והמתוקות.
מקורן של הסופגניות במרכז אירופה והן "עלו ארצה" עם יהודי אירופה. אולם כבר במשנה (חלה א', ד) נזכר מאכל דומה ושמו סופגנין: "הסופגנין והדובשנין... פטורין מן החלה". ור' עובדיה מברטנורא מפרש: "הסופגנים – לחם שבלילתו רכה ועשוי כספוג".
מן הסופגנין שבמשנה חידש דוד ילין בשנת תרנ"ז את הסופגניות, על שום שהן רכות וספוגיות, ומהן נגזרה צורת היחיד: סופגניה.
אך היו שהתנגדו לחידוש הזה וטענו שהסיומת 'י-ה' למילים הפכה למגפה, למשל: חנוכיי-ה ומכביי-ה הקשורות בחנוכה, וגם עגבניי-ה, שמשיי-ה ומטריי-ה.
ביאליק הציע במקום הסופגניי-ה את המילה אספוג, במשקל אתרוג.
האקדמיה ללשון העברית קבעה: לא סופגניי-ה ולא אספוג אלא סופגנית, ואולם הצורה סופגניי-ה היא שנתקבלה בפי הדוברים.
ומדוע אוכלים סופגניות בחנוכה דווקא? משום שמטגנים אותן בשמן עמוק והשמן הוא אחד מסממני החג לזכר פך השמן. לאחר שמוציאים את הסופגניות מן השמן הרותח אפשר לספוג מהן את השמן העודף ואחר כך לרחוץ את הכלים בספוג וגם לעשות ספונג'ה, כלומר לשטוף את הרצפה.
לא במקרה שלוש המילים האלה דומות בצלילן: ספוג, סופגניות וספונג'ה. כולן ממקור אחד, מן המילה היוונית ספונוס, שפירושה ספוג. ואולם נראה שכשם שנקביו של הספוג סופגים נוזלים, כך ספגה העברית את הספוג והוא נשמע עברי לחלוטין ו'מציית' לכללי הדקדוק העברי. ספוג במשקל ברוש, בכור, והפועל הנגזר ממנו לספוג, ב'פ' דגושה.
הספוג בא אל העברית בימי המשנה גם במשמעו הרגיל וגם בשימוש מושאל. המשנה מגדירה ארבעה סוגי תלמידים ואחד מהם היא מכנה 'ספוג' משום "שהוא סופג את הכל" (אבות ה', ט"ו), מעין בור סוד שאינו מאבד טיפה.
מן הספוג נגזרו במשנה הסופגנין, "העשויים כספוג" בלשונו של רש"י.
אבל מה הקשר בין שני אלה לבין הספונג'ה שחדרה אל העגה העברית? גם היא מקורה בספונגוס היוונית, אך היא באה אלינו דרך הספרדית היהודית. Espongar בספרדית יהודית פירושו לנקות ב-esponja כלומר בספוג, ומן האספונג'ה נוצרה הספונג'ה ויוחדה לשטיפת רצפות דווקא.
וכך הספוג, הספונג'ה והסופגניי-ה הן מילים אחיות.
"רגע של עברית" מאת נורית אלרואי
מן האינטרנט
 
  
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י נחום ברוכי
אחות תורנית: עדה צונץ - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הודעת המערכת
לתשומת לב כל הכותבים - בשבוע הבא ייסגר הידיעון ביום חמישי !
חומר לידיעון הבא יש להעביר למערכת עד יום חמישי בבוקר בכתב לתא "ידיעון" במשרד הדואר
או באמצעות דוא"ל לפי הכתובת: Yedion@beerot.co.il
עקב תקלות שאירעו לאחרונה בהעברת דוא"ל, בבקשה להודיע לי טלפונית או ב-SMS כאשר אתם שולחים חומר לידיעון כדי שלא אחמיץ אותו.
בתודה על שיתוף הפעולה,
עדנה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ונתתי להם בביתי ובחומותי "יד ושם"
השבוע רואיינתי, צולמתי והוקלטתי ע"י צוות מ"יד ושם" עם סיפור חיי מתקופת השואה.
קבלתי מהם קלטת dvd ואני מוכן להשאילה לצפייה לכל המעוניין.
ניתן גם לצפות בריאיון באתר האינטרנט של "יד ושם".
יהודה פלדמן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם בא !
מעט לפני סגירת הגיליון החלו השמים להרעיף גשמי ברכה - מאמש ועד הבוקר זכינו ל-23.2 מ"מ
ובסיכום ביניים (כך אנו מקווים) 161.5 מ"מ, כן ירבו. תודה לבורא עולם ! מתפללים להמשך מבורך.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חודש טוב
תודה לענף הרפת על המגנטים הנחמדים שקבלנו לכבוד ראש-חודש.
בהזדמנות זאת תודה גם לוועדת התרבות על הרעיון לציין כך את ראשי החודשים. יישר כח !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תערוכות מתחלפות
הכרזות מאירועי 60 שנה לקרב שבו למחסן ועדת התרבות. את מקומן תופסת עתה תערוכת תמונות מההיסטוריה של חצ"ם. התמונות מלוות בציורים פרי מכחולה של מלכה אנגלנדר. תודה לאנשי חצ"ם.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
 
 
AtarimTR