ידיעון 2654 פר' ויחי

 

בס"ד ט"ו בטבת תש"ע
 
פרשת ויחי - חזק
 
16.26
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
16.35
מנחה, קבלת שבת, ערבית
 
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.00 – 21.00
13.00
מנחה גדולה
15.30
שעור בדף יומי
 
 
16.00
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
16.00
מ נ ח ה
 
 
17.28
ערבית, הבדלה
 
הרב ירון ומשפחתו לא ישהו עמנו השבת.
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד' ו'              06.00
 שחרית ב' ה'                    05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            16.30    
 רבע לערבית                    19.45
 ערבית                            20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
    כיתות א'-ג'   אבי צוייג
 
כיתות ד'-ו'   שמוליק ברוכי
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
16.00
חוג מחשבים מתקדמים
כיתת אולפן
17.30
חוג מחשבים מתחילים
כיתת אולפן
16.45
צ'י קונג לבגירים
חדר האוכל
19.00
שעור באגדות חז"ל
חדר עיון
21.15
שיעור לצעירים
בית ע' שטרן
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.10
שיעור עם הרב וולף
בית י' שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
 
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
  
 
הראשון בינואר שחל היום מציין פתיחתה של שנת מס חדשה בהנה"ח.
אין כמובן מקום לחגיגות. התאריך הזה מסמן נקודת זמן סתמית שחותכת את הרצף בין שנה לשנה.
כל מה שבוצע עד ל-31/12 שייך לשנה הקודמת ומה שיבוצע למחרת שייך לשנה הבאה.
שנת 2010 נפתחת עם שינויים במע"מ שישפיעו על עבודתנו בהנה"ח.
במהלך חודש דצמבר הכנו תחזית מס שנתית ונפגשנו עם יועצי המס שלנו שנתנו לנו הכוונה להפחתת המס הצפוי בשנת 2009. כן, גם בשנה זו נגיע לחבות מס.
מה נאחל לשנה הבאה? – שנעמוד ביעדים הכלכליים שלנו ושתהיה לנו שנת מס טובה גם ב-2010.
                                          איקה שניאור – הנהלת חשבונות
 
 
מה בגיליון?
  • שבעים פנים לתורה – הרב ירון                                
  • משלחן מרכז המשק - שמוליק                               קראת – מיחזרת !
·         להיות בת 80 – נעמי קורן
·         בשם הכלבים – שולי גל
·         על חינוך לעבודה – חי יום-טוב ברוכי
·         במועצה – ורד סוקולובסקי
·         על חינוך לזכירה – אסתר פורשר
·         סיפור קצר – יהונתן שרמן
·         חדשות הספרייה – אילנה לרמן
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
     נר זיכרון !
     בתיה (בתי) סלומון ז"ל – כ' בטבת תשמ"ו
     יצחק בלנקנשטיין ז"ל – כ' בטבת תשנ"ח
 
  
שבעים פנים לתורה
 
ר' ברוך הלוי עפשטיין ('תורה תמימה')
הרב ברוך הלוי עפשטיין (1860-1941) נולד בעיר בּוֹבְּרוֹיְסְק ברוסיה הלבנה, והיה בנו של הרב יחיאל מיכל הלוי עפשטיין, שכתב את הספר 'ערוֹך השולחן', ומצד אמו היה אחיינו של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין), ממנו אף קיבל סמיכה לרבנות. בנוסף על כך, הוא הוסמך גם ע"י הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק - ה'בית הלוי' - לאחר שפגש אותו באקראי באכסניה, והלה התפעל מידיעותיו הרבות בתורה. ואולם, הרב עפשטיין מעולם לא קיבל על עצמו תפקיד רבני, ובמקום זאת עבד כרואה חשבון בבנק בפינסק, ובמקביל - לימד וכתב ספרים רבים. הוא היה קרוב מאוד לתנועה הציונית, ועם הקמת תנועת ה'מזרחי' הצטרף לשורותיה. הרב עפשטיין נספה בשואה ימים אחדים אחרי כניסת הגרמנים לפינסק.
ספרו המפורסם ביותר הוא 'תורה תמימה' שבו הוא מלקט מאמרי חז"ל על התורה, ומבאר אותם באופן מקורי.
ספרים נוספים: 'מקור ברוך' (על התלמוד הירושלמי) 'ברוך שאמר' (על סידור התפילה), 'תוספת ברכה' (על חמשה חומשי תורה), 'שפה לנאמנים' (על הדקדוק העברי), ועוד.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
הגמרא (תענית ה, ב) מספרת כך: רב נחמן ורב יצחק ישבו בסעודה. פנה רב נחמן לרב יצחק וביקש ממנו שיגיד דבר תורה. רב יצחק סירב, והסביר: "אין משיחין בשעת הסעודה, שמא יקדים קנה לושט ויבוא לידי סכנה". לאחר הסעודה הוא אמר לו את דבר התורה: "יעקב אבינו לא מת". שאל רב נחמן: "וכי לחינם ספדו הסופדים וחנטו החונטים וקברו הקוברים?" - ענה לו רב יצחק שמוכח מדברי הנביא שכל עוד עם ישראל חי, גם יעקב חי.
כל הקורא סיפור זה ודאי תמה: הרי המשפט שאמר רב יצחק "אין משיחין בשעת הסעודה" וכו' ארוך יותר מכל דבר התורה שהוא אמר, ומדוע - אם כן - הוא נמנע מלומר את הדברים האלו בסעודה? (בדומה לשלט 'לא לדרוך על הדשא' שננעץ באמצע הדשא...)
את התשובה לכך ניתן להבין מדברי ה'תורה תמימה'. הוא שואל הזה שלוש שאלות:
א.      מדוע נאמר 'אין משיחין' - בבניין הפעיל, ולא 'אין משוחחין'?
ב.      האם אדם לא יכול לגמור את מה שיש לו בפה ולדבר? מהו החשש הגדול לחנק?
ג.       מדוע זה היה דבר התורה שבחר רב יצחק להגיד לאחר הסעודה?
אלא, מסביר ה'תורה תמימה' כך: באמת אין חשש שאדם שמדבר ייחנק, שהרי הוא יכול לדבר לאחר שסיים לבלוע. לכן לשון הגמרא אינה 'אין משוחחין' אלא 'אין משיחין' - כלומר שהאיסור הוא לגרום לאדם אחר שידבר. מכיון שרב יצחק ידע שדבריו יישמעו תמוהים ובודאי יגרמו לרב נחמן לשאול מיד את שאלתו, הוא פחד שרב נחמן ייחנק, ולכן חיכה עד לסיום הארוחה כדי לומר את דברו.
 
הרב ירון
                           
 
משלחן מרכז המשק
תוכנית משק: בעקבות הזמנה לאסיפת חברים שחולקה למנהלי פעילויות, לקראת הצגת תוכנית משק, בה הם נתבקשו להציג את תוצאות הפעילות אותה ניהלו, פנו אליי חברים שאינם מבינים מה אני רוצה מהם.
אז התשובה היא שנראה לי נכון שבעת סיכום תקופת פעילות (או לקראת תקופה) יתייצב המנהל בפני שולחיו, וידווח להם מה עשה בשמם – האם עמד ביעדים? האם היו יעדים? מה תוכניותיו להמשך? ועוד פרטים חשובים שמקובל לעדכן בהם את "בעלי המניות".
קודמיי בתפקיד נהגו לדווח באופן מרוכז על כלל הפעילות. לעניות דעתי, מנהלי הפעילויות ייטיבו ממני לתאר את תמונת מצב פעילויותיהם, ולכן פניתי אליהם שיעשו זאת.
 
רשות שדות התעופה: אנו ממשיכים בגיוס ישובים נוספים אשר יתמכו במהלך של התנגדות לתוכניות הרשות בנושא המסלולים בנתב"ג. השבוע נפגשנו עם ראש העיר אלעד. במקביל, תודות להירתמות הברוכה של אליעזר שפיר לנושא, נוצר קשר עם מר צביקה פרנק, בכיר לשעבר ברשות, אשר יסייע לנו במהלכים מול רש"ת בהמשך הדרך.
 
משאבי אנוש: השתתפנו השבוע, בנג'ו ואנוכי, ביום עיון בנושא דיני עבודה ולמדנו על חשיבות הדקדוק בפרטים בתחום חשוב זה. הלקח המרכזי מיום עיון זה הינו שכל פעולה בנושא כח אדם, החל בקליטה ועד פרידה מעובד, חייבת להיעשות באופן מאוד מובנה ונוקשה. הנחיות מפורטות תועברנה למנהלי הפעילויות על ידי מש"א בקרוב. בכל מקרה, כל פעולה כנ"ל חייבת להיות מתואמת ומאושרת על ידי מש"א. לתשומת לבכם.
 
כביש 40 וקנסות: לתשומת לב הנהגים הבאים מכיוון צומת סירקין. בקטע הכביש שבין צומת סירקין לתחנת הדלק בנחלים מוצבים תמרורים המגבילים את מהירות הנסיעה ל – 60 קמ"ש. בחודשים האחרונים אנו עדים ל"מגיפה" של קנסות על נהיגה במהירות מופרזת בקטע כביש זה. סעו כחוק.
שבת שלום,
שמוליק
  
"חן כל גיל על גילו..."
נכתב בעבר על "מה זה עושה" להגיע לגיל 50, לגיל 60 ולגיל 70. הגיע הזמן לשמוע מה קורה ביום הולדת 80.
ובכן, חגיגות בשרשרת !
זה התחיל במועדון עם הדס והבגירים (שם אני ה"בייבי") ונמשך בשוהם עם כל המשפחה.
הידיעה המרעישה התגנבה גם למקהלת "רון" בפתח-תקווה – סיבה למסיבה עם שיר ועציץ.
גם "בית באר" לא נשאר מאחור (והכל מלווה במתנות...).
והנה המרפאה מכריזה: ביום שלישי בערב ב"אלפרדו". יודעים מה זה? צריך להגיע לשם גם באור יום כדי להתרשם מבניינים מפוארים סביב "נחל" זורם מתחת לגשר נוצץ כמו גחליליות. המים מתרכזים למפל אל תוך אגם וכל זה באמצע אזור התעשייה קרית-אריה. המסעדה החלבית האיטלקית "אלפרדו" (פרט לשם אלפרדו לא ראיתי ולא שמעתי מילה איטלקית) הייתה מפוצצת. טוב שהיה לנו שולחן שמור ליד החלונות.
לפי הזמנה הגישו לנו פטריות ממולאות, סלטים ירוקים בכמות שגדוד ארנבות היה חוגג שבוע... מרק מהביל ודגים יוקרתיים בטעם אקסקלוסיבי. לפתע יהושע מגיע בהפתעה – וכמו תמיד גבר יחיד בין נשים מפטפטות. בין לבין הקריאו שיר שממש הסמקתי מרוב מבוכה ועוד שיר שגרם לנו לצחוק עם כל הלב על מה שקורה בזקנה. תודה גדולה למארגנים על ערב מהנה.
לסיכום: כיף להגיע לגיל 80 בבריאות סבירה ועם חברים טובים. על כך אני מודה לקדוש-ברוך-הוא.
איחוליי שזה יקרה לכל אחד.
נעמי קורן
 
בשם הכלבים...
בערך פעם בשבוע פותחים באסטה על הדשא שלנו.
השיטה היא כזו: בעלי ארבע רגליים (ואם אתה טרומפלדוג אז רק שלוש רגליים), עוברים ליד פתחי הבתים ומחפשים שקיות אשפה מלאות שהונחו לרגע בחוץ בדרך ל'צפרדע'. כשמוצאים שקית כזו, לא, החגיגה עדיין לא מתחילה, קודם צריך להבטיח בנביחות לבעל השקית שלא ידאג, הכלב ייקח לו את השקית לאשפה. בעל השקית אומר תודה ונכנס מבסוט הביתה. מה שהוא לא יודע זה שכלבים לא תמיד מקיימים הבטחות...
ואז בא שלב הבאסטה: מוצאים דשא נחמד, פותחים את השקית, מחפשים מה טעים ומתחילים לאכול כמו במסעדה – מנגבים חומוס, קליפות ביצים, טיטולים מלאים – מה שיש בשקית.
מעניין שאלו כנראה כלבי אצולה, מכיוון שהם לא רגילים לאסוף את השאריות ולנקות אחריהם, ואפילו לא משלמים למלצר שעושה זאת!
התוצאה – דשא צבעוני עם ריחות מעניינים והרבה מכשולים.
בקשה לי אליכם בשם הכלבים – שקיות אשפה לזרוק לבד למיכלי האשפה ולא לסמוך על הכלב שייקח. אם אתם בעלי כלבים – תנו להם לאכול ושמרו עליהם קשורים אצלכם, כי אם תאפשרו להם להסתובב חופשיים הם ימשיכו לפזר הבטחות בלי כיסוי, ימשיכו 'לקשט' את הדשאים ואולי אפילו יבהילו כמה אנשים או ילדים בדרך. תאמינו לי, מילה של כלב...
שולי
 
העבודה היא חיינו...
ביום שני האחרון השתתפתי ביום עיון שעסק בעבודת בני נוער בקיבוצים.
כאחת ממארגני יום העיון הופתעתי ממספר המשתתפים שהגיעו מרחבי הארץ, מה שהוכיח מעל לכל ספק שזהו נושא שמטריד את רכזי החינוך, הן בקיבוצים הדיפרנציאליים והן בקיבוצים השיתופיים.
ביום העיון דובר על חשיבות החינוך לעבודה לבני הנוער, על חשיבות שילובם בענפים השונים בקיבוץ. העבודה יוצרת ערכים ומיומנויות. היא מאפשרת רכישת מעגלי ידע והתנסות, היא מאפשרת שיתוף בין קשרים וכישורים שונים בין צעירים ובוגרים והיא קושרת את החניכים לענף בו הם עובדים ודרכו לקיבוץ. העבודה בקיבוץ מפתחת כישורים וערכים באופן שונה מבית-הספר. החינוך לעבודה מקנה לבני הנוער ערכי יסוד של הקיבוץ, כשוויון ערך האדם והעבודה, שותפות, דמוקרטיה בקבלת החלטות ועזרה הדדית.
שוויון ערך העבודה הוא אחד ממסריה של התנועה הסוציאליסטית. ערך זה הוגשם ומוגשם בקיבוץ השיתופי והוא גורס שערך השוויון בין בני האדם צריך להישען על זכותם השווה של בני האדם להיות שונים זה מזה, בלי שהשונות ביניהם תעניק זכויות יתר לאף אחד מן השונים. לכן בקיבוץ ניסו להגשים את הרעיון ש"מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו". רעיון זה מבטא הלכה למעשה את ערך השוויון המוסרי בחברה. שוויון ערך העבודה הוא אותו הרכיב ברעיון זה המתייחס לתחום העבודה.
עבודת בני הנוער היא חלק חשוב מהחינוך לקיבוץ, על כל המשתמע ממנו. בני הנוער מתנסים במהלך העבודה בענפים השונים באחריות שמוטלת על שכמם, אחריות שמתבטאת בארגון העבודה, בשותפות בחלוקת העבודה, בקבלת החלטות וביחסי גומלין בין חברי הקיבוץ ובני הנוער ובין הבוגרים לצעירים, כשהבוגרים מדריכים את הצעירים. האחריות ניתנת תחילה במשימות קטנות ואט אט הפרויקטים הופכים ליותר חשובים ומחייבים.
איתמר, אחראי משק הילדים מקבוצת יבנה, סיפר על עבודת הילדים בענפים השונים, אחריות הילדיםלהכנת הקומפוסט לשימוש כל הקיבוץ ועל גאוותם שבכך הם חוסכים כסף רב לקיבוץ. כקוריוז הוא סיפר שחלק מהילדים טענו שעבודת ילדים אינה חוקית והאשימו אותו בתנאים מחפירים. עורכת דין באה והסבירה להם על חוקי עבודת הילדים וכך נסלח לו...
מהמוסד החינוכי שומריה שבקיבוץ משמר העמק סיפרו החניכים על כרם הזיתים שניטע והפך להיות באחריותם הבלעדית. לכל אורך השנה הם מטפלים בכרם ובזמן המסיק כל החניכים באים לעזור. מן הזיתים הם מפיקים שמן שממנו הם נותנים (במשורה) למשפחות של החניכים. השמן שנותר הולך למכירה בכלבו והכסף נכנס לקיבוץ. כל החלטה לגבי כרם הזיתים מתקבלת בשיתופם המלא ובהתייעצות עימם.
החניכים ממעלה הבשור עובדים ב-8 ענפים שונים כגון: גן ירק, מאפייה, מסגרייה, נוי וכדומה. את המאפים והעוגיות שהם אופים במאפייה הם מוכרים למושבים ולקיבוצים בסביבה. הירקות המגוונים מגן הירק נמכרים גם בשווקים. בנוי דואגים לטפח את המוסד החינוכי, במסגרייה בונים שולחנות, סככות ונדנדות לשימוש של החניכים. הבוגרים אחראים בעבודה על הצעירים יותר. מונה גזבר מבין החניכים (מכיתה י') שהוא אחראי על כל הכספים שנכנסו מהענפים השונים. את הרווחים הם משקיעים בקניית מכשור חדש כגון תנורים למאפייה וחפצים לבית הספר.
 
 כל מוסד חינוכי הציג מצגת שלוותה בשיר של אריק איינשטיין "שלוש ארבע ולעבודה", ואני כל הזמן חשבתי על השיר של חיים נחמן ביאליק – "שיר העבודה והמלאכה":
 
מִייַצִּילֵנוּ מֵרָעָב?                                                                
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹסחָלָב?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? -
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
 
מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּןאוֹר?
מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? -
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!

וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגָּן,
לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִיןוְזָן,
וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? -
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גָּג,
גָּדֵר לַגָּן, לַכֶּרֶם סְיָג,
וּמִי טָרַח וּמִי דָאַג
לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? –
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
 
עַל-כֵּן נַעֲבֹד, עַל-כֵּן נַעֲמֹל
תָּמִיד בְּכָל-יְמֵי הַחֹל.
כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹּל!
וּבְעֵת הַפְּנָי נָשִׁיר בְּקוֹל
שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי-בְּרָכָה
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
 
 
                חי יום-טוב ברוכי
 
 
מדיוני המועצה
בישיבתה הראשונה של המועצה בהרכבה החדש בתאריך 20.12.09 עלו הנושאים הבאים:
א)      חברי המועצה בחרובאביעד ישראלי כיו"ר המועצה.
ב)      קבלת צעירים להסדר בנים א': מרכזת ועדת צעירים, שולי גל, הציגה בפני המועצה רשימת כל הזוגות ושאר הצעירים הנמצאים בהסדר בנים א' (עצמאות כלכלית), לצורך העברתם לאישור מעמדם באסיפה.
המועצה אישרה את כל הרשימה הכוללת את: עמית וענבל פורשר, אביעד ורעות שטרן, צחיורחלי דה-יונג, ישיואורלי פורשר, נתנאלורותם ארצי, אריהודוריאן סלומון, אבידן ותמנה גינוסר,ישראלושירה זבדי, תני-ה פרץ, לירון גרינברגר, טל ברמן, אורטל לנדה, שמוליק וידרמן ועדינה ספיר.
כמו כן, אישרה המועצה את כניסתם של אבי-ה פארן ועינב פלדמן לשלושה חודשי הסתגלות טרם כניסתן להסדר בנים.
המועצה לא דנה בעניין הצעירים: מורן ודאגלאס גרוס, אביעד אדן ואהוד בן-שמול, מפאת שהותם בחו"ל.
ג)       קליטת הורי חבר: בפני המועצה הוצגה בקשתו של חנניה פרץ לקבל את אמו כתושבת בקיבוץ. המועצה הטילה על המזכירות לברר את הנושאים שעלו בדיון ולהחזיר את הנושא לדיון במועצה.
רשמה: ורד סוקולובסקי.
 
 
חנוך לנער
 
זכיתי להכין יחד עם הנוער שחזר מפולין את הערב של י' בטבת במוצש"ק האחרון.
מיד כשפניתי אליהם הייתה היענות, רצינות ורצון עמוק לעשות.
הנוער הזה מרגיש שליחות. שליחות להמשיך ולספר על ההרגשות, השאלות, המידע והתחושה של יחד שהם אספו במסע שלהם. והמסע לא נגמר. הם חזרו עם גאווה גדולה של שייכות וחיזוקה של הזהות היהודית והלאומית שלהם.
אין ספק שנסיעה עם נוער שמוכן היטב ומתלווים אליו המדריכים המצוינים ואנשי עדות שמספרים את סיפורם ומתערבבים עם הנוער, דור העתיד, הגאווה הגדולה של עם ישראל, היא חוויה שקשה לתאר במלים.
הנוער מוציא את הרגשות ואת המלים בצורה של ריקודים, הרבה בכי וצחוק, כתיבת יומן ואפילו שמחה וסיפוק מאוד גדול כשיחד עם אשת העדות שרה טסלר, שתיבדל לחיים ארוכים ובריאים, מתענגים על "שוקולד פרה" עלית במחנה ההשמדה אושוויץ.
משפט המפתח של סבתא שרה טסלר שמהדהד באזני כל מי ששמע (לצערנו הייתה תקלה טכנית אצלנו בטכס ובוידיאו קליפ הזה סבתא שרה נשארה "אילמת") ובו היא אומרת שבזכות האמונה היא ניצלה.
תודה גדולה לשיר, אהרון ומיכל שהרימו את הערב.
לאבי, איקה ועדה, לעופר ותמה ששרו ונגנו, ולסבתא שמחה, סבתא שרה, סבתא שושנה וסבתא דינה שהדליקו את נרות הזיכרון, ולכל הציבור שהגיע והרגיש שייכות, חיבור וגאווה גדולה.
חן חן לבני הכיתה שעזרו לסדר ולהקים את כל הנושא האור-קולי.
שבת שלום,
אסתר
 
 
סיפור קצר
16:00. אותיות פורחות, זיכרונות צפים ומים שקטים של חלישות הדעת מענגים חושים קהים. חולצתו מעט מיוזעת וז'אק נזכר בילדותו שעברה עליו לא רחוק ממקום עמדו הנוכחי. עוד מעט רגע וישתחרר הפקק. רכבים ינועו, תחילה באיטיות, אחר-כך יעבירו הילוך ועם האצת הביואיק יאיצו גם חלקיקי מחשבתו חזרה לנישה מודחקת, כחלום שנשכח עם יקיצה. תכנונים יחליפו הרהורים, החלטות תחלפנה מחשבות, פגישה תיערך, תחתם עסקה.
17:20.מאחורי ביתו הפרברי, על משטח העץ המוביל לנהר, יושב אחרי מקלחת. ג'ק וג'וני על קרח והרגשה של סתם נמרחת על הנוף הנשקף כסעודת אלים, כתקרובת של פולחן.
דבר מתוך אירועי אותו היום אינו מפתיע מספיק כדי להפריך את ההעדר הצפוי בסופו, את הכלום שלאחריו והשעמום שיזדחל בהמשך.
08:30,יום המחרת. מול אופק אביך של סוף יולי, בחדר ישיבות בקומה גבוהה של בית משרדים בצד הטוב של העיר מתחילה פגישה שגרתית.
 
-          "נו ז'אק, אחרי כל מה שעברנו... ככה?!"
-          "כן. למה לא? זה משרת את כולם."
-          "אני יודע, אבל בכל זאת, ז'אק."
-          "עזוב אותך, יורי, פראנק לא מעוניין - אני לא לוחץ; אתה מכיר ת'דינמיקה של הדברים..."
אח"כ באוטו, יחייך לעצמו לצלילי The Boxer של סיימון וגרפינקל, "זה אפילו לא נקרא 'לפוצץ' עסקה. זה מה שנקרא 'לא הבשילה' ".
18:00.על המרפסת, כרגיל. אותם מוקסינים חומים על רגליו היחפות, במכנסי גולף לבנות וחולצה משובצת שאינה מכופתרת כל צרכה.
-          "אבא, במה אתה עובד - מה בעצם אתה עושה?"
-          "אני לא עושה, מייקל, אני מנהל. גם אתה, לאחר שתסיים בית-ספר וקולג' ותשתלם בניהול עסקים, גם אתה תנהל ותתפעל את נכסי המשפחה. יש לך את הזכות לא לעשות, אלא לתחזק. במצבנו הכלכלי זה בהחלט מספק".
-          "אבל סבא פרנק לדוגמא. הוא כן עשה, נכון?"
-          "נכון מאד, סבא עשה. והרבה".
19:22. המרפסת ריקה, למעט ז'אק עצמו. מייקל כמו התפוגג מהמקום. הקקאו שבשוקולד המריר וקפאין המקיאטו ממלאים את קיבתו חמימות. חיוך ריק ממרפסת הקומה שמעל נסוך תחת אפה המשופץ של זוגתו זהובת השיער.
15:30, יום המחרת.בכורסת מנהלים מעור חום כהה מוטלת המעטפת החומרית של נשמתו המשועממת של ז'אק דה בור. בנו של פרנק - אותו מהגר דלפון שהלך לו קלף בהשקעות מוצלחות ושלכל סנט שנכנס לכיסו הותווה מסלול השקעה מתוזמן ומתוכנן - נאסף אל סביו בדלגו על אביו המזדקן. "יפה לו", יבליחו המילים משפתיה האדומות של אשתו המאופרת בקפידה, למשמע הערכת הרופאים כי נפטר בשנתו ללא כאב, עת נמנם את שנת הצהריים החביבה עליו.
אקראיות הסתלקותו בגיל 52 ושוויון הנפש בו קיבלה "המשפחה", אם ניתן להגדירה כך, את הבשורה, די הלמו את המקריות שהשכיל להנחיל לשגרת ימי חלדו.
אסופת עיניים יבשות ופרצופים נבובים תחלוף על פני מבטו הקפוא ומי מהם שממש יתעקש יבחין אולי באיזה זיק של חיוך משוך עליו.
רק באחוזת המשפחה, מרחק 15 מייל משם, בחדרון שבעליית הגג, מצוהר קטן הנשקף למרפסת עץ רחבה הנשפכת לנהר, תמחה עוזרת הבית השחורה דמעה; "הוא היה תמיד כה נחמד... כל-כך נדיב...".
כעבור שנה. אויר גלגלי הביואיק הרחבה-החרבה אזל. בדיוק הולם לבלון חייו של המנוח שבזמנו, כמו ההליום, נראה תמיד כהולך ועולה, עמדה עתה המכונית באחת מחניות האחוזה ונראתה כאילו עצובה יותר. לאט לאט ובלי משים הפך האוטו ההדור לבלתי כשיר לנסיעה. ביום השנה, עת הצטופפו שיירי השארים על הקבר, משועממים יותר אך גם הרבה יותר עשירים, הבחינו בכך לראשונה.
נאמרו מספר מילים, בעיקר על ידי פראנק. משהו על ההבטחה שנגוזה והבן שנקטף באביב ימיו. הדברים לא כל כך נשמעו לשאר הקרובים, שכן הופרעו ע"י מכסחת הדשא של עובד המקום. השמיים היו כחולים מתמיד וילדים מאושרים הפריחו עפיפונים בפארק שליד.
יהונתן שרמן
 
 
חדשות מהספרייה
לפני שבוע יצאתי ל-3 ימי סמינר עבור ספרניות (היו 3 ספרנים בין 70 המשתתפות) מתנועת המושבים.
היו עוד כמה קיבוצניקיות בין המשתתפות. אני הוזמנתי על ידי הספרייה האזורית והמועצה האזורית שגם סבסדה שליש ממחיר הסמינר שהתקיים בבית ההארחה בשפיים.
האירוח (כולל לינה) היה מצוין. התוכנית הייתה מעולה. סיירנו בנווה צדק עם עופר רגב בעקבות "תמול שלשום" של עגנון. היה לנו הרצאה מעניינת מאד מאת הסופרת נאווה מקמל-עתיר שכתבה "אות מאבשלום". הייתה הופעה של שירי לאה גולדברג וסיפורים מהחיים שלה.
שמענו מספרת סיפורים, ראינו הצגת יחיד עבור ילדים ועוד. היו גם סדנאות . זאת הייתה הזדמנות להחליף רשמים ומידע עם ספרניות אחרות. מהמועצה שלנו היו כ- 10 משתתפות.
אני רוצה להודות למועצה ולמשאבי אנוש שאפשרו לי לצאת ומקווה שאוכל לצאת בשנה באה.
 
בהזדמנות זאת אני מבקשת להודות למרים שניאור על עזרתה הקבועה בעטיפת הספרים בספרייה.
 
ברצוני לידע את הציבור שבעקבות אילוצים תקציביים אצטרך להזמין השנה את רוב הספרים דרך הספרייה בבני עטרות. הם מזמינים עבורנו ספרים חדשים מדי כחודשיים. אבל הציבור יצטרך להיאזר בסבלנות עד שהספרים מגיעים. אשתדל לקנות ישירות את הכי מבוקשים כל חודש, אבל זה יהיה מעט.
להלן רשימת הספרים החדשים שהגיעו לאחרונה, רובם דרך בני עטרות.
 
למבוגרים
1.       סיפורו של אדגר סוטל- רובלסקי.
2.       מנוחה נכונה - עוז. מהד. חדשה.
3.       פרחים בלב - פיצ'גרלד.
4.       התופרת - פיבלס.
5.       מתי כבר יהיו חדשות טובות - אטקינסון.
6.       חסד - מוריסון
7.       הקוראת בתחרה - בארי.
8.       אקו פארק - קונלי.
9.       איז'ה מיה - קוטלר- בנגל
10.   שנות ההשמדה - פרידלנדר.
 
לילדים ולנוער
1.       הצד השני של המטבע - אלעד חן.
2.       אראגון - פאוליני.
3.       מתן הסקרן - רונן- סתר.
4.       בילבי גרב - ברך- לינדגרן.
5.       הנסיך הקטן - סנט- אכזיפרי. תרגום חדש.
6.       לבד בבוקר - רומן.
7.       אני ממריא! - וולטיה.
8.       ליקוי חמה - מאייר.
 
אילנה

יחדיו ב- ו'
בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלות של חיים ומוות מתקופת השואה.
השאלה הייתה האם, ובאילו תנאים, מותר ליהודי להתחפש לנוצרי כדי להינצל ממוות. האם יש בכך משום הודאה באמונה הנוצרית, וממילא יש בכך משום איסור עבודה זרה, שעליו אנו מצווים "ייהרג ואל יעבור"?
ראינו שלוש תשובות של הרב אפרים אשירי, שהיה רב בגיטו קובנא ונשאל שאלות אלו. כאשר השאלה הייתה האם מותר להוסיף בדרכון את האותיות RK, שמעידות על כך שבעליהן הוא רומי קתולי - התיר הרבי אשירי לעשות כך, מכיוון שאין בדברים אלו משום הודאה בדת שלהם, ואת האותיות הללו ניתן להסביר באופנים שונים. כמו כן, רואה הדרכון אינו חושב שמדובר ביהודי שהמיר את דתו, ולכן אין בכך משום חילול השם. אך כאשר אדם שאל האם מותר לו לקנות תעודת המרה לנצרות כדי שיוכל לברוח עם הפרטיזנים, אסר זאת הרב אשירי מפני שיש בכך משום הודאה בעבודה זרה. יחד עם זאת, כשנשאל הרב אשירי כיצד יש להתייחס - לאחר השואה - לאנשים שהתחזו לנוצרים וחיו כקתולים, הוא אמר שיש לקבל אותם בזרועות פתוחות ואין להוכיח אותם, למרות שהם עברו על איסור בכך שהודו בעבודה זרה. ואולם, אם הם רוצים לקבל על עצמם את דרכי התשובה, יש לסייע להם לחזור בתשובה על עוונם.
 
אהרן סלומון מקרית מלאכי, שהיה שליח חב"ד באי פוקט שבתאילנד, לימד על השליחות בחסידות חב"ד.
על השליחים הראשונים אנו קוראים בפר' וישלח "וישלח יעקב מלאכים", רש"י מפרש: "מלאכים ממש". הרבי מלובביץ' מוסיף פירוש מפי המגיד ממזריטש: את ה"ממש" של המלאכים שלח יעקב לעשיו, אבל הרוחניות נשארה עם יעקב. המלאכים יצאו לשליחות עם הממשות הגופנית - הפיזית, ואילו הנפש והנשמה של המלאכים נשארה אצל יעקב. מכאן לומדים כי שליחות יעילה היא כאשר השליח נשאר קשור למשלח, זהו החיבור של חסידי חב"ד לרבי שהוא השליח של הקב"ה. אפשר לדמות את שליחי חב"ד למגהץ, שהחום מופק ממנו רק כל עוד הוא מחובר למקור האנרגיה שלו. תמונתו של הרבי בכל בית חב"ד היא הקשר המוחשי למשנתו של הרבי ולקב"ה.
שליחי חב"ד, בהוראתו של הרבי מלובביץ', מקימים בתי חב"ד כדי לאפשר לכל יהודי בכל מקום בעולם להתפלל במניין, לאכול כשר וללמוד שיעור. כל יהודי הוא קדוש, לכן אי-אפשר לומר על יהודי: חילוני, מלשון חול, אלא: יהודי שאינו שומר מצוות לעת עתה.
נשאלה שאלה מדוע בבתי חב"ד אין אומרים את התפילה לשלום המדינה? התשובה היא שחסידות חב"ד חשה קשר עמוק לכל עם ישראל ולארץ ישראל, אך לא למדינת ישראל. התקופה שבה אנו נמצאים, ע"פ חב"ד, אינה 'ראשית צמיחת גאולתנו' ואינה 'אתחלתא דגאולה', אלא 'עקבתא דמשיחא' או 'סימני הגאולה' בלבד, ולכן הם קנאים מאוד בכל מה שקשור לארץ ישראל, ופועלים רבות למען עם ישראל, אך אינם מייחסים שום קדושה למדינת ישראל.
 
בשבוע הבא: קרן נווה מרמור, בתם של רותי ויהודה,
רכזת פעילות חינוכית בבתי ספר, במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי אונס ותקיפה מינית בירושלים.
בנושא: יחס החברה לאלימות מינית
 
 
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י נדב ברמן
אחות תורנית: שלי ספיר - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מהכלבי
לרגל ספירת מלאי ביום ראשון הקרוב י"ז בטבת3.1.2010 הכלבי יפתח רק בשעות הערב, 17:00 עד 19:00.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ג ש ם
שוב זכינו למנת גשם והפעם כ-16 מ"מ שהביאו אותנו אל סה"כ 208.5 מ"מ (בינתיים!). כן ירבו !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
כיצד מתרימים
בשנים האחרונות ביקשתי כבר מספר פעמים מן האחראים לאיסוף תרומות בבתי החברים, לבצע את הרישום של כל חבר בדף נפרד. אני לא רוצה לדעת כמה חברים אחרים תרמו וגם איני רוצה שאחרים יראו כמה אני תורמת. תרומה אמורה להיות חסויה.
אודה מאוד אם להבא יתחשבו הנוגעים בדבר והתרומה תהיה באמת מתן בסתר.
בתודה רבה מראש,
לאה ברמן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
לאורה אהרן
ולכל המשפחה
מזל-טוב בהולדת הנינה ליבה-צפורה בארה"ב
בת לאירה וגורי ברמן
נכדה לבתצי ובילי ברמן
וישמחו כי הא-לקים שמחם שמחה גדולה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
AtarimTR