ידיעון 2656 פר וארא

 

בס"ד כ"ט בטבת תש"ע
 
פרשת וארא – ראש חודש
 
16.37
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית, הלל
16.45
מנחה, קבלת שבת, ערבית
         דרשת הרב                            
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.00 – 21.00
13.00
מנחה גדולה
15.30
שעור בדף יומי
 
 
16.00
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
16.00
מ נ ח ה
 
 
17.39
ערבית, הבדלה
                 בית מדרש אבות ובנים
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד' ו'              06.00
 שחרית ב' ה'                    05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            16.30    
 רבע לערבית                    19.45
 ערבית                            20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
    כיתות א'-ג' - אלישבע בן דוד
 
    כיתות ד'-ו' - אסתר פורשר
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
16.00
חוג מחשבים מתקדמים
כיתת אולפן
17.30
חוג מחשבים מתחילים
כיתת אולפן
16.45
צ'י קונג לבגירים
חדר האוכל
19.00
שעור באגדות חז"ל
חדר עיון
20.30
מפגש עם הרב שלום ארוש
בית הכנסת
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.10
שיעור עם הרב וולף
בית י' שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
 
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
ברוך רופא חולים
לעבור ניתוח זה אולי לא נחשב כנס רפואי, אבל בעיניי זה בהחלט נס א-לוקי.
עצם העניין שאפשר לתקן משהו בתוך הגוף ואחר-כך להחלים ולהרגיש טוב – זהו דבר מדהים ביותר.
אבל ההחלמה היא לא דבר מובן מאליו. המעבר ממצב של אחרי ניתוח למצב של קימה על הרגליים הוא קשה מאוד. הקב"ה "אשר יצר את האדם בחכמה..." נותן לנו כוחות לבצע את המעבר הזה.
וכך, בשבוע שעבר קיבלתי כוחות כאלה כדי לבצע פעולות "פשוטות" של החיים, כמו לקום מהמיטה ולהתיישב בכסא, כמו להתקלח ולטייל ברגל. ב"ה מאז אותו מעבר אני הולכת ומתחזקת.
אני מודה לקב"ה שזיכה אותי בכוחות האלה ומצפה להחלמה מהירה וטובה.
שולמית ברמן
 
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון                               
·         משלחן המזכירה – ורד סוקו
·         שיר שבת – יהונתן שרמן            גשם בא (המשך) – חי יום-טוב ברוכי                                                     
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
·         הצעירים מדברים – שולי גל
·         יום הולדת – נורית סוקו
·         שירותי דת לציבור – יעקב שניאור
·         מתיק המכתבים
·         באספת החברים – רשמה: דינה אמיר
·         לקראת אספה – הנשיאות     
                                                              
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' יצחק עראמה ('עקידת יצחק')
ר' יצחק עראמה (1420-1494) חי בספרד בדור הגירוש, ושימש רב, ראש ישיבה ודרשן. באותה תקופה הוכרחו יהודי ספרד לבקר בכנסיות ולהקשיב לדרשות הכמרים שהיו מדברים בסגנון פילוסופי מרשים. בעקבות זאת ראה רבי יצחק עראמה צורך לסדר ולהרצות את דרשותיו לפי הסגנון הפילוסופי. לאחר זמן קיבץ את הדרשות וערך את ספרו המפורסם 'עקידת יצחק', אשר שימש מקור להרבה דרשנים ופרשנים אחריו.
פרשנים רבים, כאמור, מצטטים את דבריו בפירושיהם לתורה, וגם ר' יצחק אברבנאל מרבה לצטט אותו, אם כי הוא כמעט ולא מזכיר את שמו. בנו של ר' יצחק עראמה אף האשים את האברבנאל בגניבה ספרותית, אך ככל הנראה מה שקרה הוא שבראשית ימיו לא חשב האברבנאל להוציא את ספריו, וכתב סיכומים לעצמו, ולכן השמיט את שמו של ר' יצחק עראמה, ורק מאוחר יותר הוציא האברבנאל את פירושו לתורה, שבתוכו שולבו קטעים שונים מתוך פירושו של ר' יצחק עראמה.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
מפרשים רבים התמודדו עם השאלה של הבחירה החופשית בפסוק: "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה". האם הייתה לפרעה בחירה חופשית? ר' יצחק עראמה מסביר את העניין לאחר שהוא קובע שלוש הנחות יסוד:
א.      לפעמים אדם עובר עבירה שמגיעים לו עליה כמה ייסורים, ולא רק עונש אחד.
ב.      מי שנגזר עליו שיקבל כמה עונשים, לא יוכל למנוע את המשך העונשים לאחר שהם כבר התחילו גם אם יחזור בתשובה, שהרי אחרת כל אדם יחזור בתשובה לאחר שנודע לו שנגזר דינו, ולעולם אי אפשר יהיה להעניש חוטאים.
ג.       כאשר נגזר על אדם לקבל כמה עונשים, אשר אם הוא יקבל אותם בבת אחת גופו לא יעמוד בכך, יש לאפשר לו רווחים בין המכות, ולהחזיק את גופו בין מכה למכה.
מסביר ר' יצחק עראמה: עונשו של פרעה נגזר מראש, כאשר אמר הקב"ה למשה: "וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים". ואולם, כדי לאפשר את השפטים הגדולים האלה, יש צורך לחזק את פרעה בין מכה למכה.
ואולם, בסופו של דבר מסיק ר' יצחק עראמה שגם הקשיית לב פרעה לא מנעה ממנו את התשובה באופן מוחלט. הקב"ה רק הקשה את לבו, אך לא מנע ממנו תשובה, ולכן רואים אנו כי פרעה משנה את דעתו בכל פעם מחדש. חיזוק לב פרעה משמעו שהוא נתן לו מקום לטעות על ידי שהביא את המכות בזו אחר זו ולא ביחד, על דרך אמרם ז"ל (מכות י, ב): "בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו". מכיוון שפרעה רצה להמשיך לשעבד את בני ישראל, אך המכות היו עלולות לגרום לו לפעול בניגוד לרצונו, היה צריך לחזק את לבו כך שיוכל לעמוד בעומס המכות וימשיך לעשות מה שלבו חפץ.
 
הרב ירון
 
  
משולחן המזכירה.
השבוע באסיפת חברים אישרנו את תוכנית המשק לשנת 2010.
למזכירות החדשה זאת הייתה התנסות מעניינת,הובלת תהליך שמתבצע בקביעות מדי שנה
עם קריטריונים די ברורים.
התהליך מאפשר למידה מעמיקה של כל ההכנסות וההוצאות של המשק הצרכני והיצרני,
מפגשים עם מנהלי ענפים ותקציבים, החלפת דעות ורעיונות - שבסוף צריך להגיע ביחד להחלטות.
לפני האסיפה הזמנו מרכזי ענפים ופעילויות להציג בפני הציבור את התוכנית התקציבית של הענף. מס' חברים נענו לבקשה ואנחנו נהנינו לקבל תקציר מאיפה מגיעים הכספים שלנו או לאן הם הולכים... יישר כח לאותם חברים.
עיקר ההסתייגויות ששמענו באסיפה היו על הקיצוץ בתקציבים האישיים, התנהל דיון מעניין ולבסוף הצעת המזכירות התקבלה.
נראה שעד כאן עברנו את החלק הקל של התהליך.
אנחנו נמצאים בפתחה של שנת תקציב חדשה – היעדים הכלכליים שהצבנו לפנינו ברורים.
כולנו יודעים שעמידה ביעדים מצריכה מאמץ והתגייסות הן של בעלי תפקידים והן של הציבור כולו.
תקופה ארוכה אנחנו מנסים לגייס חברות וחברים שמשרתם אינה מלאה ללקיחת תפקידים ואחריות על פעילויות שונות שייגרמו להוזלת עלויות בהוצאות השונות – ובעיקר להגביר את שותפותם במאמץ הכלכלי של הקיבוץ.
המטרה של כולנו משותפת. כולנו בחרנו לחיות בחברה שיתופית שדוגלת בתרומה של כל אחד מאתנו לפי יכולתו לכלל, וכולנו ביחד אחראים לתוצאות.
מיותר להגיד שהמזכירות הנוכחית מאמינה בשותפות, בהתגייסות לטובת מטרה משותפת אחת – עתיד קהילתנו.
נתפלל כולנו לשנה תמחירית טובה, לשנה של שיתוף פעולה – וכמובן רק טוב!
                                                                   ורד סוקולובסקי.
 
 
 
לסבתא רבתה רחל אלידע
ולכל המשפחה
שפע ברכות
בהולדת הנינה נעמי תח'
בת לאיה וישי אלידע
נכדה לנורה ודב אלידע
טוב ינחיל בני בנים
 
 
שיר שבת
"... וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין: ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן: וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם: "
 
חוגת כישופים, מחולל נעלם,
זיקית הענק בפניו של המלך.
וחכמה שמאופל או מעומק הים
להטוט-להט הקסם כפיתון עלי דרך.
 
מונפש אז מטה ולב נהיה אבן
בהיפוך תפקידי חי ודומם.
וביטול העבדות - הקש והתבן
נוכח רוע אכזר במריו השוטם.
 
תרעלת חרטומים ופרך על עם,
אחי השליח משליך את מקלו;
מאסופה של פרטים לאום אזי קם
ולקול בליעת תנינים - נשמע הד הודו.
יהונתן שרמן
 
 
גשם גשם בא...... ומי לא בא ??
בשבוע שעבר, עדנה "העלימה" לי עמוד נוסף שכתבתי (אני לא מאשימה....) ולכן יש המשך לתפילות הגשם....
(שלא באשמתכם....) 
כחובבת חורף בכלל וכחובבת גשם בפרט, אני לא חווה מספיק גשם לטעמי... אז בכל יום אני מאחלת ומייחלת לגשם שיתחיל עוד היום, מיד, ויימשך עד חודש יולי..... רצוף !
למה בכל העולם סופות שלגים וגשמים ואצלנו קיץ? איפה הצדק? איפה השוויון? איפה שותפות הגורל?
תפילת הגשם שלי היא שירו של מאיר בנאי, "גשם", אתם מוזמנים לצעוק איתי "גשם, רד כבר גשם"... ואולי להמציא אף איזה ריקוד, לאינדיאנים זה מצליח, נכון? ואולי ירדו עוד קצת גשמים....... 
 
כביש אספלט, מול חומה
קבצנים בפינה
אני צועק בכל העיר
שיסתכלו עלי, רק עלי.
משתתף בקרבות
נצחונות, מפלות
אני צועק בכל העיר
שיסתכלו עלי, רק עלי.
גשם, רד כבר גשם
כי צריך לשטוף הכל
לא רוצה לראות הכל כשבא הגשם
רד כבר גשם
כי העיר כבר עייפה
היא פוחדת מעצמה
רוצה לישון
זכרונות, אפלה
 
 
 
                                 שוב שואל, אין תשובה
                                  אני צועק בכל העיר
                                 שיסתכלו עלי, רק עלי
 
מכיוון שאי אפשר להביא רק נוסח חדיש ומחודש, אז החלטתי לצרף גם כמה שירים יותר "עתיקים" שבהחלט יכולים לשמש כתפילת גשם לתחנונים "ולתפארת מדינת ישראל".....
 
הראשון של לוין קיפניס "תפילת גשם"
 
"גֶּשֶׁם! גֶּשֶׁם!" – נֶאֱנָח שָׂדֶה מֵחֹם,
"גֶּשֶׁם! גֶּשֶׁם!"– מִתְחַנֵּן הַגַּן בְּלִי דֹּם,
    שְׁמַע קוֹלֵנוּ מִשָּמַיִם,
    וְרֵד לָאָרֶץ גֶּשֶׁם – מַיִם!
 
"גֶּשֶׁם! גֶּשֶׁם!"– מִתְנוֹעֵעַ כֶּרֶם אַט,
"גֶּשֶׁם! גֶּשֶׁם!"– בַּפַּרְדֵּס יִלְחַשׁ כָּל בַּד,
שְׁמַע קוֹלֵנוּ מִשָּמַיִם,
וְרֵד לָאָרֶץ גֶּשֶׁם – מַיִם!
 
 
"גֶּשֶׁם! גֶּשֶׁם!"– מִתְפַּלֵּל גַּם יֶלֶד חֵן!
"גֶּשֶׁם! גֶּשֶׁם!"– אֵל שָׁמַיִם לָנוּ תֵּן!
    שְׁמַע קוֹלֵנוּ מִשָּמַיִם,
    וְרֵד לָאָרֶץ גֶּשֶׁם – מַיִם!
 
 
 (נאמרת אצל יהודי המזרח כפתיחה לתפילות הגשם בשמיני עצרת)

השני,עתיק אף יותר, רבי שלמה אבן גבירול, "שפעת רביבים"
שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו
לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵתפְּרִי יְבוּלָיו
מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו
הֱיוֹתדָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו
חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר טֶרֶםיְנוּסוּן צְלָלָיו
זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו
קוֹמֵם גַּןנָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו
קִרְיַת חָנָה דָוִד וּמִגְדַּל עֹזחֲיָלָיו
שׁוֹבֵב לְצַוַּאר הַשֵּׁן מְלוּאֵי הוֹד כְּלִילָיו
בָּנוּילְתַלְפִּיּוֹת וְנָהְרוּ כָל הַגּוֹיִם אֵלָיו
אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּיעָלָיו

 
ואחרון אחרון חביב, אחד קטן וקצר, שמצא חן בעיניי, פשוט עד מאד ונטול יומרות (לא מצאתי מי כתב אותו), אני חושבת שהוא מתאים לילדים חובבי חורף וגשם....
"שדה, שדה
פותח פה:
"מה מאוד אצמא למים
נא שמיים, נא שמיים
נא המטירו מים!"
                                                                                                עד כאן להפעם.
                                                   חי יום - טוב ברוכי
 
 
 
 
על מה חושבים הצעירים בהסדרים?
הסדרי הבנים נולדו לפני כשש שנים. מאז נכנסו ויצאו צעירים רבים והיום חיים פה אתנו 28 צעירים וצעירות בהסדרי בנים, מתוכם 10 זוגות - אורטל, שמוליק, לירון, עדינה, טל, תניה, אהוד, אביעד, ישראל ושירה, אביעד ורעות, אבידן ותמנה, אריה ודוריאן, עמית וענבל, ישי ואורלי, נתנאל ורותם, צחי ורחלי, אלישבע והוד, שולמית ואופיר.
האם טוב לנו עם ההסדרים האלה או לא טוב לנו? – כל אחד יכול להביע את דעתו בפורום כזה או אחר.
ברמה ממסדית עלינו לבדוק את התקנון מפעם לפעם ולאשרר אותו מחדש, אך ללא ספק חבורה כל כך גדולה של צעירים וצעירות שחיה היום בינינו משפיעה על הנוף הקיבוצי שלנו, מפיחה בו חיים צעירים ואולי גם מבטיחה עתיד.
בעקבות אישור המועצה ולקראת אישור האסיפה וההצבעה בקלפי לרשימת הבנים בהסדר א', יצאתי לשאול את החברה' כמה שאלות. שוחחתי כמעט עם כולם (כל מי ש'תפסתי'). ברור שלא כל מה שכל אחד אומר מוסכם על האחרים ולפעמים גם מעורר שאלות חדשות. אם בעקבות קריאת הכתבה מישהו ירצה לשאול עוד שאלות, אפשר לעשות מה שאני עשיתי – הרמתי טלפון "אתם בבית? אפשר לבוא לכמה דקות לשאול כמה שאלות?" ותמיד נענתי "בשמחה! את מוזמנת!" או "אנחנו לא בבית כרגע, את יכולה לבוא מחר?" או שניהלנו את הראיון בטלפון. נסו גם אתם!
לא כל מה שכתוב כאן מייצג כל אחד מהמרואיינים אבל כן יש ייצוג לכל צעיר באחת או יותר מהאמירות שהביע בפני. להלן נקודות שעלו מהראיונות (כל משפט במרכאות מביע אמירה של צעיר אחר):
שאלה: מה יש לך לומר על החינוך בקיבוץ?
כמעט כולם ציינו את הילדות כגן עדן, "קיבלנו כמעט את כל מה שרצינו! לא חסר לנו דבר – קייטנות, טיולים, הכל!", "גדלנו על 'ביחד', היינו בקומונה", מה שגם הוסכם פה אחד בקרב בני/בנות הזוג שבאו 'מבחוץ':  "אין מה להשוות בכלל בין החינוך פה לחינוך בעיר!", "בעיר יש בי"ס - חוגים- שכנים- זהו, וגם קשה למצוא הרבה דתיים בגיל שלך, פה זה הרבה יותר קהילתי", "המסגרת הבלתי פורמאלית מאד פעילה", "המבנה הדינמי של בית הילדים – טוב מאד", "זה ממש הבדל של יום ולילה! פה יש טיולים, קשר לארץ (מה שחסר מאד למי שבא מחו"ל למשל), הסובלנות, בבית הכנסת הילדים לומדים מה זה תפילה בקהילה", "הילדים פה נחשפים למרחבים, מערכת הגיל הרך נותנת הכל! כל מה שילד צריך!". גם ביקורת נשמעה על החינוך "אנחנו מתחנכים כ'דתיים' אבל הדת כאילו בצד, היא לא ממש הדבר המרכזי".
במה שונה החינוך שקיבלת בילדותך מהחינוך שישנו היום?
צוינה העובדה שהיום קיימות אופציות רבות הן בחוגים ואפשרויות תעסוקת פנאי והן בבתי ספר שונים ורבים. "לנו הייתה פחות חופשיות, פחות חשיפה, פחות ערוצים בטלוויזיה...", ודעה הפוכה: "בתור ילדה היה לנו הרבה חופש ונהניתי מזה, אבל היום במבט לאחור אני רואה שהחופש הזה לא טוב...".
לגבי משמעת ועבודה - "פעם הייתה יותר משמעת", "משמעת בכלל ובייחוד משמעת לימודית חיונית ביותר כי הילדים האלה הם העתיד של הקיבוץ", "אנחנו היינו יותר עסוקים בעבודה", "היה יותר מוסר עבודה, ילדים ונוער עבדו בגיוסים (קטיף, עישוב)",
"פעם הנושא של עבודה היה מובן מאליו לילדים ולנוער, היום הדור שואל יותר שאלות ולא מקבל הכל כמובן מאליו", "היו יותר גבולות, יותר התעקשו וחינכו בקפדנות, שמרו ועמדו על הכללים".
 לגבי עצמאות והחינוך לא פורמאלי: "לנו הייתה הסעה, כולנו למדנו באותו בי"ס, לא היינו כאלה עצמאיים כמו היום - ילד בכיתה ז' נוסע באוטובוס לבי"ס, חוצה כביש, יוצא לסרט בעיר, עושה רישיון מוקדם יותר (זה דוקא טוב!)", "לנו לא היה בני עקיבא, היום יש בני עקיבא פעיל", "באופן כללי בכל החינוך הבלתי פורמלי יש היום יותר חשיבה ופתיחות כלפי הנוער, יותר קשר אישי, לנו זה היה חסר", "משקיעים היום בנוער הרבה יותר", "היום יש כמעט רק כוחות מקומיים של מדריכים ומדריכות, זה מעולה! – מחזירים את העטרה של פעם...".
שאלה: מה קושר אתכם לקיבוץ?
בלי לחשוב שנייה כל אחד ענה – "המשפחה!" בני/בנות המשק התכוונו למשפחה הגרעינית הפרטית שלהם שנמצאת פה בקיבוץ ובני/בנות הזוג התכוונו לאותה משפחה בעצם... אחת אמרה "המשפחה הרב דורית שיש לי בקיבוץ". ואחר אמר "היום המשפחה שלי יותר מעורבת ועוזרת, זה טוב גם לנו וגם לסבתא..."
מה עוד קושר לקיבוץ?
החברים ובני השכבה, החברה הצעירה, - "יש לי כאן הרבה חברים בני גילי", "אני רואה יותר חברים, בארוחות, בבית הכנסת, לא היה לי את זה כשגרתי בחוץ", "העובדה שנולדתי פה", הקהילה - "אני מאוהבת בחיי הקהילה, לכן באתי לקיבוץ, כאן יש אנשים כמוני, אנשים שאומרים לי בוקר טוב", "כאן יש יותר הרגשה קהילתית", "הכי חשוב זה האנשים, החברה, הקהילה הדתית", "החיבור לחגים, לטקסים", "אירועים משותפים, שיעורים", "אוירת הכפר, הכפריות", "יש כאן אוירה של פתיחות, יש הרבה סוגים של אנשים ומקבלים את כולם בסובלנות, לא מנסים לשנות אף אחד", "אני נהנה מכל רגע שאני פה! הנוף היפה, החמימות של האנשים, הביחד, הקהילתיות, המפגש בשבילים", "זו קהילה שיש בה נקודות חוזק רבות", "ההווי הקיבוצי (למרות שהאידיליה כבר לא ממש מה שהייתה פעם), ההרגל, העבודה", "המורשת - הקרב על בארות יצחק, ההכרות עם המייסדים, התחושה שאנחנו חלק ממשפחה אחת גדולה", "השיתופיות - לא כל אחד לעצמו, שמים לב כשאנחנו בסביבה, אם הגענו לחדר אוכל..." "אני אוהבת את השיתופיות, הביחד, הרעיון הקיבוצי, האידיאולוגיה, החינוך - משקיעים המון המון בילדים!", "המרחבים! סביבה טובה ונחמדה, טוב לגור בקיבוץ", "השקט - אני לא רואה את עצמי חיה בעיר!", "הדשא הירוק!"
שאלה: מה הייתם רוצים שיקרה?
כאן הובעו בפני חלומות ורצונות מגוונים, גם אישיים וגם כלליים, לעיתים חופפים זה לזה ולעיתים סותרים זה את זה:
"משפחה גדולה",
"שהילדים שלי יגדלו בקיבוץ, שיקבלו את החינוך הקיבוצי",
"אנחנו חדשים, בוחנים, לא בטוחים".
"היום אני עדיין לא יודע אם אשאר או לא, יש לי עוד קצת זמן להחליט, אבל אם אני אחליט בסוף להישאר בקיבוץ אני רוצה להיות משפיע ומושפע".
"יותר פתיחות לצעירים",
"שיהיו כאן הרבה יותר צעירים. שהצעירים ירגישו שרוצים אותם פה".
"שיצטרפו עוד זוגות צעירים, שתהיה שכונה של צעירים ומשפחות צעירות".
"יותר שיתופיות, יותר התגייסות למען הכלל".
"שהקיבוץ יישאר קיבוץ!".
"רוצה שהקיבוץ יהיה כמו פעם". 
"שהקיבוץ יחליט מה הוא רוצה, שתהיה אמירה ברורה".
"שהאנשים פה בקיבוץ יאמינו בעצמם, תאמינו שהקיבוץ הוא מקום שטוב לחיות בו ושבגלל זה הצעירים רוצים להיות פה ולא כדי לשנות משהו, להיפך, הישארו כמו שאתם והסתכלו על הצעירים כמקור להתחזק בו כקיבוץ".
 
אני חושבת שעם אמירות חזקות שכאלה אין צורך להוסיף מילים, רק אומר בשם כל מי שמצטרף: צעירים יקרים, אתם רצויים פה מאד, טוב לנו מאד שיש כאן חברה צעירה גדלה ומתרחבת, טוב לנו כשטוב לכם אתנו.
ראיינה, רשמה וערכה: שולי גל
 
 
יום הולדת – חגיגה נחמדת
"במקום שאין אנשים – השתדל להיות איש" (פרקי אבות)
 הוסיף ואמר ר' נחמן מברסלב: "אדם שאין לו שעה אחת משלו בכל יום, אינו אדם".
מזל-טוב !! יום הולדת לילידי חודש טבת במזל גדי.
בתיבת הדואר מצאנו הזמנה. סוקו, יליד החודש, התרגש, כי הפולנים לא חוגגים ימי הולדת ואף פעם בבית אבא לא התייחסו ליום המיוחד הזה, והוא – מה זה פולני ...
הגיע היום, הגיעה השעה. מי יבוא? כמה יבואו? בני איזה גיל יגיעו? מה בכיבוד? מה בתכנית?
הגענו כ-20 חברות וחברים. הצעירה כבר בת שלושים והמבוגר בינינו – ילידי טבת - כבר בן שבעים ועוד.
באווירה נעימה, משחקי חברה, דבר תורה, הרבה צחוקים ושמחה – הופ, הופ, טרללה, גדלנו בשנה !!
ר' מנחם מנדל מקוצק אמר "אני מסוגל לאמר מה אין לעשות, מה יש לעשות – זאת צריך כל אדם לשאול את עצמו".
מיכל (ש') יקירתי, את החלטת להיות איש(ה) של יש לעשות ועשית לנו אחלה של יום הולדת.
תודה גדולה מכולנו ושנזכה לשנים הבאות בבריאות ובשמחה.
נורית סוקו בשם
 
 
לסבתא חיה פרידמן
ולכל המשפחה
מזל – טוב
בשמחת הנישואין של הנכד
משה-דוד רוף עם תחיה (צדרבאום)
שיהא זה בנין עדי עד
 
 
שרותי דת לציבור - תזכורת
בדיקת תפילין ומזוזות
לפני כמה עשרות שנים, בזמן כהונתו של הרב בר-אילן, חולק המשק לכמה אזורים ובכל שנה נבדקו המזוזות לפי אזורים. כך יצא שבתוך 4-5 שנים נבדקו כל המזוזות וחזרנו לסבב חדש. 
במשך השנים הללו הוחלפו עשרות מזוזות פסולות ובעיקר מזוזות קטנות ומשוחות.
כעת אפשר לומר שרוב רובן של המזוזות בגודל מינימום 10 ס"מ, והן עברו גם בדיקת מחשב (סורק) אשר בודק חסרות, יתרות ומוחלפות.
כשהוחלט על הפרטה חלקית לפני כמה שנים, הופרטו גם השירותים הללו. מאז, לצערי, הדרישה לבדיקת מזוזות ותפילין ירדה מאוד.
יש לדעת, שצריך לבדוק המזוזות לפחות פעמים ב- 7 שנים.
חברים, מי שמעוניין לבדוק המזוזות או התפילין יתקשר יום או יומיים לפני יום שישי למנחם שניאור לקבלת הנחיות על כך. מנחם עובד באופן סדיר בימי שישי בבדיקת מזוזות ותפילין.
הערה: כשמשפצים דירה, נא להודיעני, כדי שבהזדמנות זו ייבַדקו כל המזוזות שבבית.  
חברים שמעוניינים לרכוש מזוזות, תפילין, טלית גדול וקטן וכו' - אפשר לפנות אלי.
פתילים לטליתקטן וגדול ניתן לקבל אצל אסתר תמים, מיכל וידרמן ואצלי.  
                                                      יעקב שניאור  
 
מתיק המכתבים
שירותי בריאות כללית
מחוז דן / פתח תקווה
הנהלת המחוז
 
4 בינואר 2010
לכבוד נעמי קורן
מתנדבת – מרפאת בארות יצחק
 
הנדון: הענקת תעודות הוקרה ופרטים לעובדים מצטיינים לשנת 2009
אנו שמחים לבשר לך כי נבחרת על-ידי ועדת המצוינות המחוזית, בראשות מנהל המחוז, לקבל ציון לשבח של מנהל המחוז למתנדבת המצטיינת לשנת 2009.
תעודת ההערכה והפרס יינתנו לך בטקס חגיגי שיתקיים ביום שני 8.2.2010 במרכז הבמה בגני תקווה.
הזמנות לטקס המחוזי יישלחו בקרוב.
בברכת יישר כח !
   פרדי קון
מנהל משאבי אנוש


יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלת ההשפעה של מאכלים לא כשרים על נפשו של האדם.
פתחנו במדרש שלפיו משה רבנו לא הסכים לינוק מנשים מצריות, ולכן נאלצה בת פרעה לשכור את שירותיה של אמו. ואולם, המשנה קבעה שאין איסור בחלב של אשה נכרית, אבל ראוי להחמיר מכיוון שזה גורם להשפעה שלילית על נפשו של האדם. חז"ל אמרו שמאכלים שאינם כשרים – מלבד עצם האיסור שבהם – גורמים גם לטמטום הלב.
שאלנו האם טמטום הלב נובע מתכונה פיזית של המאכל, או מעצם העובדה שהאדם עשה איסור. כלומר: אם אדם אוכל מאכל אסור בהיתר (כגון משום פיקוח נפש), האם גם אז נשקפת סכנה של פגיעה בנפשו של אותו אדם?
ראינו כי מספר גדול של הוגי דעות (הרמב"ן, הר"ן, ה'משך חכמה', ה'בן איש חי' ועוד) סוברים שמדובר בתכונה הקיימת במאכל הזה, ולכן גם אם אדם אוכל את המאכל בהיתר הוא גורם לנזק נפשי. הרמב"ן אף כתב שהסיבה שהתורה אסרה את המאכלים האלו היא בגלל הנזק שהם גורמים. לעומתם סובר המהר"ל שאין לייחס תכונות אלו למאכלים עצמם, שהרי אם זו הייתה הסיבה לאיסורם, התורה הייתה כספר רפואות ותו לא.
הוא סובר שטמטום הלב אינו נובע מהמאכל אלא מהעבירה, וממילא גם מי שאוכל טרפות משום פיקוח נפש אינו מסתכן בנפשו.
להלכה ראינו כי הדעה המקובלת גורסת כי גם מי שאוכל את המאכלים הללו בהיתר חשוף לפגיעה, ולכן יש להעדיף לחלל שבת לצורך חולה מאשר להאכילו מאכלים טמאים, ולכן אשה שנאלצת לאכול מאכלים טמאים לצורך רפואתה – לא תניק בימים אלו.
 
קרן נווה מרמור, רכזת פעילות חינוכית לבתי ספר במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי אונס ותקיפה מינית בירושלים, הרצתה על הנושא: יחס החברה לאלימות מינית. התחלנו בפסוקים מהתנ"ך המלמדים על הסבל והעינוי שבאונס "על-דבר אשר עינה" וכן ""תחת אשר עינה". המשכנו לתגובת אחיה של דינה: "ויתעצבו האנשים, ויחר להם מאד" העצב הגדול על הנזק הגופני והנפשי שנגרם לדינה ואחר-כך הכעס על הפוגע. תגובתם של בני יעקב נבעה מהפחד של הוצאת שם רע לדינה. כאשר עברנו לעיון בעיתונות הישראלית מצאנו כי גם היום פעמים רבות יש תיוג שלילי של הנפגעים, חיפוש חוסר האמינות שלהם, ניסיון להוכיח כי היחסים היו 'בהסכמה' ועוד...
אלימות מינית היא נגע חברתי. אין פרופיל אחיד לתוקפים, 95% מהאנסים שהואשמו אובחנו כמי שאינם סובלים ממחלות או הפרעות נפשיות לפי קריטריונים פסיכיאטרים. התלונות של הנפגעים נשמעות, לעיתים, לאחר עשרות שנים, וזאת מאחר שאינם מצליחים לפתוח את הנושא, לא מסוגלים לחזור לחוויה. הפגיעה הנפשית העמוקה היא הגורמת להלם ולאלם. גם בזמן הפגיעה הנפגע נכנס למצב קיפאון ולכן אינו יכול להגיב.
לצערנו, גם היום אנו מוצאים הרבה מקרים בהם החברה, המשטרה ו/או בתי המשפט מאשימים, חלקית, את הנפגע, מנסים למצוא מהי, לכאורה, תרומתו למעשה.
 
בשישי הבא ישראלה נבו עו"ס, יועצת ומפתחת שירותים לבעלי צרכים מיוחדים, אשתו של חנן מנהל המוסך
בנושא: תפיסה טיפולית ותכנון הכפר השיקומי "עלי נגב"
 
 
 
באספת החברים   כ"ו בטבת 12.1.2010
שעתיים הקדשנו ללימוד תוכנית המשק 2010, שחברי המזכירות שקדו על הכנתה שבועות.
המידע הופץ לחברים ולא אחזור על פרטיו כאן.
שמוליק פתח בסקירת תוצאות הפעילות המשקית 2009 (נתונים לא סופיים) וציין שביצענו את המתוכנן ובסעיפים רבים התקרבנו ליעד הרצוי שהצבנו לנו בראשית השנה. עם זאת היו הפסדים, וה"שורה התחתונה" היא 'בסדר', ולא יותר מזה, מאחר שהזרמנו סכום כסף גדול לתמיכה במניות אברות הסכום שאליו כיוונו הוא היתרה לבנייה, והיא מעבר למה שתכננו.
מרכזי ענפים הציגו את הפעילות בענפיהם, ורד סקרה את הוצאות הקיום ב – 2009 ומרכזי פעילויות השלימו את הדו"ח.
נשאלו שאלות וניתנו הסברים. הנושא שחזר בדיון בעקבות הצגת התוכנית היה: האם יש הכרח / תרומה בקיצוץ תקציבי הקיום, כולל התקציבים האישיים? (מותנה במעקב שיסכם באמצע השנה תוצאות חלקיות כדי שנחליט אם אפשר להחזיר לתקציבים האישיים את הסכום שקוצץ).
ההסתייגות מקיצוץ בתקציבים האישיים עמדה להצבעה ולא התקבלה.
לאחר מכן הצבענו ואישרנו את תוכנית המשק ואת תקציבי הקיום לשנת 2010.
הדיון בתקציב ההשקעות היצרניות והצרכניות נדחה לאספה הבאה.
כל השבח מגיע לחברי המזכירות, ובראשם שמוליק, ורד ואסנת, שהגישו לנו תוכנית ברורה ומוסברת היטב. במבחן הגשת תוכנית המשק הראשונה בקדנציה שלכם עמדתם בהצלחה רבה! כמו כן שבחים לנשיאות האספה ה"טרייה", שזו לה האספה הראשונה בניהולה.
רשמה: דינה אמיר
 
 
ולקראת אסיפה נוספת
שתתקיים בע"ה ביום ה' 21/1/10 ו' בשבט תש"ע בשעה 21:00 בבית צוותא
על סדר היום:
1.     שונות.
2.     תכנית השקעות 2010 – דיון ואישור
3.     קריית חינוך אזורית
4.     עמדת בארות יצחק לקראת מועצת הקבה"ד ובחירת צירים
מידע נוסף יפורסם לציבור
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות, תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה
 
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י  רחל פלינט
אחות תורנית: ברוריה לנדה - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בחן ובחסד
במרוץ הלפיד בחנוכה נתרמו ע"י חברי הקיבוץ 722 ש"ח - יישר כוח!
הכסף נתרם לילדי איל"ן ונקנתה מתנה לילדים שהשתתפו במרוץ.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תזכורת מענף המזון
בשבוע הבא: שיפוץ במטבח, הארוחות במתכונת שונה, אתכם הסליחה.
שולי
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
כל הכבוד
לחברתנו הותיקה נעמי קורן עם קבלת הפרס למתנדבת מצטיינת מטעם הנהלת המחוז של קופת-חולים.
אנו גאים בך, שמחים אתך ומאחלים לך עוד שנים רבות בבריאות ובשמחה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בואו בשמחה !
נוער בארות יצחק מזמין את הציבור  להשתתף
בתפילת ערב שבת חגיגית בנוסח "קרליבך"
לכבוד ראש חודש שבט
בבית הכנסת.
חודש טוב!
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בית מדרש אבות ובנים
פותח את העונה במוצאי שבת הקרובה לאחר ההבדלה בבית הכנסת
ילדים בכיתות א'-ו', הורים / סבים וסבתות – מוזמנים בשמחה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
 
 
 
AtarimTR