ידיעון 2658 פר' בשלח

 

בס"ד י"ד בשבט תש"ע
 
פרשת בשלח – שבת שירה
 
16.50
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית,
17.00
מנחה, קבלת שבת, ערבית
      דרשת הרב בנושא:
"יהא שמיה רבא מבורך"                         
 
קידושא רבה בבית שפירא
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.30 – 21.30
13.00
מנחה גדולה
16.00
שעור בדף יומי
 
 
16.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
16.30
מ נ ח ה
17.51
ערבית, הבדלה
 
בית מדרש אבות ובנים
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד' ו'              06.00
 שחרית ב' ה'                    05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            16.30    
 רבע לערבית                    19.45
 ערבית                            20.00 
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
16.45
צ'י קונג לבגירים
חדר האוכל
19.00
שעור באגדות חז"ל
חדר עיון
21.15
שיעור לצעירים
בית ע' שטרן
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.10
שיעור עם הרב וולף
בית י' שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
-          1 - 
 
 
השבת נחוג ברוב עם ובהדרת מלך את יציאת מצריים ושירת הים.
מסורת היא בבארות יצחק ללוות את תפילות השבת במקהלת הגברים שלנו.
המקהלה, המורכבת מחברי הקבוצה, בניה וידידיה, הופיעה לראשונה בטקס הכנסת ספר התורה שנכתב במיוחד לשנת היובל (תשנ"ג, 1993). גלעד לרר מיודענו היה מנצחנו הראשון ויחד אתו התגבשה החבורה שממשיכה את המסורת וגאה לתרום לגאוות היחידה של כל הקהילה.
השנה מנצח על המקהלה אלי יחיאלי שיתארח אצלנו עם משפחתו – ברוכים הבאים !
תודה לאגף החברתי, לוועדת התרבות ולשאר החברות והחברים המסייעים להצלחת המשימה.
אנו מזמינים את הציבור לחגוג עם המקהלה בתפילות ערבית, שחרית ומוסף (כדאי לבוא בזמן...) ולהצטרף לארוחות שבת בצוותא ולקידושא רבה בבית-שפירא.
דוד פורת – בשם כל חברי המקהלה
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון                                  ק ר א ת
·         מנהלת ענף המזון – שמוליק ברוכי                      
·         מעשה אבות סימן לבנים – מדריכי הנוער
·         משפחה שכזאת – יפת שדיאל
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
·         למה איכס"ה? – יוסי שניאור
·         מעגלים מתרחבים? – אלי ברמן
·         באספת החברים – רשמה דינה אמיר
·         תודה – משפ' ריידר                                            מ ח ז ר ת
·         תרבותנו – אורטל לנדה
·         בריאות בפירות היבשים – ד"ר מיכל גילאון
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
     נר זיכרון !
     יוסף (יוס'ק) וינד ז"ל – י"ז בשבט תשל"ב
     אלעזר (לזר) לוי ז"ל – כ' בשבט תש"ס
 
 
 
 
שבעים פנים לתורה
 
הרב אליהו דסלר
הרב אליהו דסלר (1892-1953) נולד בלטביה, שימש כרב במספר מקומות באנגליה ואח"כ כמשגיח רוחני בישיבת פוניבז' בבני ברק. הוא היה נין של ר' ישראל מסלנט, ונחשב לאחד מגדולי בעלי המוסר של המאה הקודמת. הוא למד בישיבת קלם, והוסמך לרבנות ע"י הדוד שלו, הרב חיים עוזר גרודזינסקי.
לאחר מותו ערכו תלמידיו את שיחותיו בספר, שנקרא 'מכתב מאליהו' (ארבעה כרכים), ובו שיחות מוסר ואמונה רבות. אחד הרעיונות המפורסמים שלו הוא נושא נקודת הבחירה' (מכתב מאליהו חלק א עמ' 113): לכל אדם יש בחירה חופשית, אבל נקודת ההכרעה אצל כל אחד נמצאת במקום אחר: יש כאלו שמתמודדים עם יצר הרע של רציחה ויש כאלה שמתמודדים עם יצר הרע של דיבור לשון הרע. לאחר שאדם ניצח את היצר (וגם לאחר שהוא הפסיד, חלילה), ההתמודדות הבאה תהיה במקום אחר, ואותו מאבק שהיה כבר לא יהיה. השכר שאדם מקבל הוא על הזזת נקודת הבחירה שלו כלפי מעלה.
אגב, לפני כשנתיים התגלו עשרות מכתבים שכתב הרב דסלר לקרובי משפחה שלו בכרכור, אשר לא היה ידוע עליהם לפני כן, והדבר עורר התעניינות רבה בעולם החרדי.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
לפעמים אנחנו חושבים שאם היינו זוכים לראות נסים גדולים בימינו, האמונה שלנו היתה הרבה יותר חזקה. אבל הרב דסלר (מכתב מאליהו חלק א עמ' 155) כותב שכוחות הנפש באדם פועלים בצורה כזו שככל שהאור גדֵל, כך גם החושך גדֵל, כדי לשמר את האפשרות של הבחירה החופשית:
דתן ואבירם גם כן עברו את הים, וראו בבחינת 'זה א-לי ואנוהו' (ראתה שפחה על הים כיחזקאל הנביא)... ואם כן איך יכלו לחטוא כל כך? אבל, שני פנים ללב האדם: האחד אור והשני חושך. יצר טוב ויצר הרע. ושניהם יחד בו, והיינו בחינת 'אור וחושך משמשין בערבוביא".
נסתכל נא. בשעה שירד המן וכל ישראל התפלאו בראותם לחם מן השמים ממש. ומשה רבנו ע"ה סיפר להם מפרטיות דרך המזון הרוחני הזה, וראו בחוש כי כן, שראו כי אחד המרבה ואחד הממעיט, הכל השיגו בשוה, וראו הבדל מדויק שבין צדיק לרשע, שזה מצא המן סמוך לביתו וזה הרחק מחוץ למחנה, וטעמו בו כל טעם, ונצטוו שתי מצוות במן: שלא להותיר ושלא לצאת ללקוט בשבת, ואחר שראו את כל אלה בחוש, איך אפשר שעשה אפילו אחד נגד שני הציוויים הללו? ואעפ"כ דתן ואבירם, אשר ראו כל הנסים בחוש כנ"ל וגם את כל נסי המן, ומכל מקום "ויותירו", וכן "ויצאו מן העם ללקוט" (בשבת). הרי נפלא מאוד עד כמה היא אפשרות הסתירות באדם, ממש מן הקצה אל הקצה.
ולצערנו, גם בדורנו, שראינו כל-כך הרבה נסים, עדיין החושך והאור משמשים בערבוביא.
 
 
הרב ירון
 
 
 
 
מנהלת ענף המזון
בישיבתנו הראשונה הגדרנו את תפקידינו כמנהלת:
קביעת מדיניות: יעדי שירות , תקציב, כח אדם, תכנית עבודה.
פיקוח ובקרה:  עמידה ביעדים ומימוש המדיניות.
גיבוי  ותמיכה לצוות.
בנוסף שמענו מדוד ושולי על המצוקות והקשיים איתם מתמודד ענף המזון, בעיקר בעימות מול חוסר הפרגון והמשמעת הציבורית.
במסגרת שנת התקציב החדשה הועלו רעיונות שונים כיצד ניתן לפעול כדי לעמוד ביעד התקציבי ה"בלתי אפשרי" של 2 מש"ח לשנה, במציאות של עליית מחירים וחוסר שליטה על הוצאות של מזון וציוד מחדר האוכל. הרעיונות כוללים הוזלת התפריט על ידי הורדת פריטים יקרים-יחסית, צמצום המגוון בהגשה, חלוקת חלות לשבת על פי רישום מראש ועוד. עדיין לא גיבשנו את כלל הרעיונות לתוכנית מעשית – אבל זה הכיוון.
יש לנו תחושה שבימים אלו תדמית העובד בענף המזון נמצאת בשפל מסוים. אין גאוות יחידה, וחברי הקיבוץ מעדיפים לא לעבוד בענף (בלשון עדינה). אף על פי כן, לדעתנו, אנו נמצאים בשעת כושר בה ישנה אפשרות להעלות את קרנו של ענף המזון – המטבח, חדר האוכל ומכונת השטיפה. אנו מעוניינים לגייס צוות של אנשים, אשר רואים במתן שירות מעולה ללקוחות אתגר וזכות, המוכנים להצטרף למי שכבר רואה עצמו חלק בלתי נפרד מהענף ויחד להתחייב למשימה חשובה זו לתקופה ממושכת.
נשמח לקבל הארות, הערות והתייחסויות לכל הנאמר לעיל ובעיקר לחלק המתייחס לתרומה מעשית להצלחת הענף.
מנהלת ענף המזון – שמוליק ב. מאיר מ. דוד א. שולי ג. רחל ר.
 
 
 
 
 
 
למאיר מחלוף ולכל המשפחה
השתתפותנו העמוקה באבלכם
במות האמא-הסבתא
אסתר מחלוף ז"ל
מן השמים תנוחמו
 
 
 
"מעשה אבות סימן לבנים"
דיפלומט ישראלי היה מבקר תכופות אצל הרבי מלובביטש ונכנס לפגישות אישיות בחדרו.
פעם אחת העז ושאל: "מה תפקידו של הרבי"? השיב הרב: "תאר לעצמך נר. הנר עשוי משעווה ויש בו גם פתילה, אך זה עדיין אינו הופך אותו לנר. כדי שזה יהיה נר צריך להדליקו ואז הוא יאיר. גם יהודי הוא בבחינת נר ותפקידו של הרבי הוא להדליק את הנר". שאל הדיפלומט: "האם הרבי הצליח להדליק את הנר שלי?". חייך הרבי והשיב: "נתתי לך את הגפרור, עכשיו הכל תלוי בך".
בשבת האחרונה פתחנו את הידיעון וקראנו את "פתחון פה" שכתב נחום, וכותרתו: "איפה הנוער?"
אז לכל מי שתוהה בשאלה זו אנו אומרים: הנוער כאן, ופועל! מזמין את הציבור לתפילת ליל שבת חגיגית, כמו שהזמין מספר פעמים במהלך השנה האחרונה לתפילות חגיגיות, לפרויקטים שיזם והרים (בית קפה שהכנסותיו לצדקה, שבת נוער, ועוד). הנוער מתנדב בקהילה ומחוצה לה. לא הכל כתוב ומפורסם לציבור הרחב, אבל בשנה האחרונה (לפחות) המילה "נוער" הופיעה בידיעון בהקשרים חיוביים ובדברים שיש מה להתגאות בהם.
ההזמנה לתפילת "קרליבך" היא חלק ממגמה שאנו מנסים להוביל ביחד עם הנוער לשילובו בתוך הקהילה, בפרויקטים התנדבותיים, חברתיים וגם דתיים.
נחום ספר רק ארבעה בני-נוער – אנחנו ספרנו יותר... בעיקר בלטו לנו המקומות הריקים הרבים שהיו בבית-הכנסת (ואת זה אי אפשר להפיל על הנוער...)
נחום כתב: "אינני אוהב בדרך כלל את סגנון קרליבך המנומנם של בארות יצחק". במקרה הזה הנוער הגיש את הגפרור. קהילת בארות יצחק הייתה צריכה, לדעתנו, להוות דוגמא אישית בחינוך הדתי של הנוער, לשתף פעולה ולהדליק את הגפרור! הנוער שלנו עוד רחוק מלהיות הרבי מלובביטש, אבל הוא מנסה לעורר ולהתוות דרך... נוער בארות יצחק הוא לא צוות הווי. בהזמנה לתפילה כזאת ישנה חשיבות עליונה לשיתוף הפעולה של ההורים, הסבים והסבתות, החברים והקהילה כולה. אם הוא יתקיים – הסיכוי שהתפילה תהיה חגיגית ומרוממת גדול הרבה יותר. הנוער יכול ליזום, לנסות להוביל ולהשפיע – והוא אכן מנסה! אבל הוא לא יכול לעשות זאת לבדו!
ומזווית חינוכית: לעניות דעתנו לא זו הדרך! בואו ונחזק את החבר'ה הצעירים שלנו על הדברים החיוביים שהם כן מצליחים לעשות. בואו נדבר איתם ולא עליהם מעל דפי הידיעון.
אנחנו שואלים את עצמנו מדוע מתעוררים לכתוב על הנוער רק כשמשהו "לא הולך"?!
האם "פתחון פה" זה יקדם אותנו לתפילה חגיגית יותר בפעם הבאה? האם שני האמיצים שהתנדבו להיות חזנים יעשו זאת שוב גם בפעם הבאה?
עבודה חינוכית היא עבודה מתמשכת שלא רואים את תוצאותיה מיד. יש להשקיע ולטפח כל הזמן, גם כשנדמה שאין עוד התקדמות והדרך עוד ארוכה. אנחנו מצדנו, כבר בט"ו בשבט הזה, רואים את תחילת הפירות, יודעים שיש במה להתקדם ולהשתפר ומאמינים שהכוחות הגדולים הטמונים בנוער מתגלים כבר כעת ועוד ימשיכו להתגלות בעתיד, ובגדול!
אנחנו מודים לנחום שכתב ואולי גילה את דעתם של אנשים נוספים, וגרם לנו בכך להסביר את כוונת התפילות שהנוער מנסה ליזום ואת הקשר החשוב של הקהילה שלנו בהצלחתן.
להתראות בתפילת ליל שבת מברכין של חודש אדר הבעל"ט.
שבת שלום,
מדריכי הנוער
 
 
משפחה שכזאת
...לֹא בָּגַדְנוּ. רְאֵה, נִשְקֵנוּ צָמוּד וּמְרֻקַּן כַּדּוּרִים, אַשְׁפָּתֵנוּ רֵיקָה.
הוּא זוֹכֵר מִלּוֹתֵינוּ עַד תֹּם. עוֹד קָנָיו לוֹהֲטִים
וְדָמֵנוּ מֻתָּז בַּשׁבִילִים שַׁעַל-שַׁעַל.
עָשִׂינוּ כְּכֹל שֶׁנּוּכַל, עַד נָפַל הָאַחֲרוֹן וְלֹא קָם.
הַאֻמְנָם נֶאְשַׁם אִם נוֹתַרְנוּ עִם עֶרֶב מֵתִים
וּשׂפָתֵינוּ צְמּודוֹת אֶל אַדְמַת הַסְּלָעִים הַקָּשָׁה?...
 
זהו הבית השלישי בשירו של המשורר חיים גורי "הנה מוטלות גופותינו" שנכתב והוקדש לזכר דני וחבריו. חיילי מחלקת הל"ה שנפלו בהרי חברון, ביום השישי ו' בשבט התש"ח, בדרכם להיחלץ לעזרת גוש עציון הנצור.
בספרו "מחלקת ההר" מספר יוחנן בן יעקב כי בערב זיכרון שהתקיים אור ליום ה' בשבט תש"ל בכפר עציון היה המשורר חיים גורי אורח הערב וסיפר באותו מעמד בשיחתו על ידידותו עם דני מס שנפל כמפקד מחלקת הל"ה. כן סיפר על לוחמים אחרים מהמחלקה שהכיר במסגרת פעילותם בפלמ"ח, תוך כדי ציטוט בע"פ של קטעים משירו הנ"ל. וכך נמשך הסיפור כיצד והיכן נולד השיר.
חיים גורי שהה באותם ימים בשליחות ההגנה בבודפשט שבהונגריה כמשתתף במפעל "הבריחה" שהעביר פליטים ניצולי שואה שנותרו באירופה אל אפיקים שהובילום לארץ ישראל. על האסון התבשר מידיעה קצרה שקרא בעיתון אנגלי שהתגלגל לידו. בהודעה נאמר כי שלושים וחמישה יהודים נהרגו בדרך חברון.
מתוך סערת נפש גדולה כתב באותו לילה שיר, אך חש כי אינו ראוי לפרסום. וכך מעך את הניר לכדור והטילו לעבר האח הבוערת. כדור הניר החטיא את פתח האח והתגלגל על רצפת החדר. בעלת הדירה בה התגורר הבחינה ברגישותה בסערת נפשו, אספה את הנייר המעוך ולאחר שנוכחה כי נרגע מעט מסרה לו את הניר חזרה. גורי עיין בו שוב, תיקן כמה מילים ושלחו לידידו המשורר אברהם שלונסקי שהיה באותו זמן עורכו הספרותי של העיתון "על המשמר". השיר פורסם שם ביום ח' באדר ב' תש"ח.
יוחנן בן יעקב שהיה מארחו של גורי באותו ערב שאלו: כיצד ידע שם בבודפשט הרחוקה אז, ומייד לאחר האירוע, את פרטי הקרב, והצליח לתארם בדייקנות ובנאמנות, כפי שהם מופיעים בשורות השיר וזהים כמעט במלואם לפרטים שנאספו בתחקירים רבים לאורך שנים רבות אחרי כן וסופרו לציבור באותו ערב.
לגורי ההמום מעוצמת השאלה לקח קצת זמן להתאושש ואמר כי לא ידע דבר מכל אשר קרה באותו לילה ויום עגומים שקרו 22 שנה קודם לכן. את פרטי הקרב לאשורו הוא שומע לראשונה רק באותו ערב. אבל הוסיף מייד שהדברים נכתבו כפי שראה בעיני רוחו את רעיו לנשק באותה תקופה. שאלה כזו יכולה להישאל רק ע"י בני הדור של היום. אז בדור תש"ח ומהכרות עמוקה עימם משוכנע היה שלא יכול להיות אחרת.
 
בעיצומה של מלחמת העצמאות כתב חיים גורי גם את השיר "באב אל וואד" שנכתב לזכרם של מלווי השיירות ובמילות השיר משולבים גם חלק מקורות הקרבות שנערכו באזור הכביש העולה לירושלים כפי שהיה עד לכיבוש משלט המסרק והכפר בית מחסיר במבצע "מכבי". כיבוש זה פתח למעשה את המצור על ירושלים.
באחת משורות השיר כותב גורי:
 
וַאֲנִי הוֹלֵךְ, עוֹבֵר כָּאן חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ
וַאֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם אֶחָד אֶחָד.
כָּאן לָחַמְנוּ יַחַד עַל צוּקִים וָטֶרֶשׁ
כָּאן הָיִינוּ יַחַד מִשְׁפָּחָה אַחַת.
 
כמה עגום שחלק מראשי תנועת בני עקיבא של היום הפנו עורף למשפחה שכזאת.
יפת
 
      
 
 
 יחדיו בו'
בשיעורו של הרב ירון עסקנו במצוות תפילין.
ראינו כי חז"ל אמרו (ברכות ו, א) על התפילין "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" - אלו תפילין של ראש". וכי כיצד תפילין יכולים לגרום ליראה לאומות העולם? - ובכן, בשבוע שעבר קראנו על מטוס בארה"ב שנאלץ לנחות נחיתת חירום בגלל שצוות המטוס חשב שיש מחבל שמנסה להפעיל מטען חבלה, ואז התברר שזה בסך הכל היה יהודי שביקש להניח תפילין...
ראינו כי הגמרא אמרה שמצוות התפילין היא מצווה רופפת בידי ישראל, כלומר שהיו הרבה יהודים שלא הניחו תפילין למרות הדברים החמורים שאמרו על כך חז"ל.
הוכחנו כי גם בתקופת הגאונים ואפילו בתקופת הראשונים היו יהודים רבים שהקפידו לשמור על קלה כחמורה בשאר המצוות, ובכל זאת לא נהגו להניח תפילין.
ניתנו לתופעה זו מספר הסברים:
א.      הגמרא אמרה שמכיוון שבני ישראל לא מסרו את נפשם על המצווה הזו (כפי שעשו לגבי ברית מילה ועבודה זרה) היא לא נשתמרה בעם ישראל גם אחרי שהגזירות נגמרו.
ב.      ר' ינאי אמר שתפילין צריכים גוף נקי, והיו שהבינו שהכוונה לא רק לגוף נקי אלא גם לנפש נקייה, ואנשים הרגישו שאינם ראויים להניח תפילין.
ג.       היה מצב שאנשים הניחו תפילין כדי שיחשבו שהם צדיקים גדולים אבל באמת הם לא היו כאלה, וזה גרם לאנשים להעדיף שלא להניח תפילין.
אבל למרות כל ההסברים הללו, ראינו כי חז"ל שיבחו מאוד את מי שמניח תפילין, והפליגו באזהרות לאדם שאינו מניח תפילין. לגבי החשש של גוף נקי והסחת הדעת מהתפילין, המנהג שהשתרש הוא שרוב האנשים מניחים תפילין רק בשעת התפילה, ואז הם יכולים להישמר שלא לחשוב הרהורים אסורים ושהגוף יהיה נקי, ובזכות מצווה חשובה זו נזכה בעז"ה להיגאל במהרה בימינו.
 
בשישי הבא נלמד שוב עם הרבנית ועו"ד  פנינה נויבירט  מרעננה.
בנושא: למה ניתנה התורה בערפל? - מתודות חינוכיות בסיפורי מתן תורה
להזכירכם, בפעמיים הקודמות עברנו יחדיו ב-ו' עם פנינה שיעורים שהיו חוויה לימודית מרתקת ומדהימה.
 
 
מעגלים מתרחבים או נעלמים?
לקראת מועצת הקיבוץ הדתי שתתקיים בשדה-אליהו ברצוני לשתף אתכם במחשבותיי בנדון.
הקיבוץ הדתי השתנה בשנים האחרונות מבפנים ומבחוץ, והשאלה הגדולה היא האם שינוי זה של גדילה וצמיחה ושל הצטרפות יישובים לתנועה לא יגרום לטשטוש זהותה עד כדי היעלמותה, חו"ח, ממפת הציונות הדתית כתנועה משמעותית.
בתנועה כיום 16 קיבוצים המונים כ-10,000 נפש. 70% מהאוכלוסייה הם חברי הקיבוץ ומשפחותיהם ו-30% תושבים. מאזן זה ישתנה בקרוב עם הקמת השכונות הקהילתיות ותוך זמן קצר יהיו פיזית בתנועה 50% של אנשים שאינם חברי הקיבוץ.
יש שתי גישות בקשר לעתיד:
הגישה השיתופית: גרעין התנועה עצמו ימשיכו להיות חברי הקיבוץ, הן השיתופי והן המתחדש, ותיווצר מעטפת ממוסדת של קהילות המחוברות לקיבוץ הדתי.
הגישה המתחדשת: הקיבוצים כולם על תושביהם ייכללו כחברים בתנועה.
כל תנועה בנויה על רעיון (להבדיל מארגון או גוף טכני אחר). הכללה סיטונאית של תושבים (בתנאי שירצו בכך) תגרום לטשטוש זהותו של הקיבוץ הדתי שנוצר כדי להביא לתיקון משולש: של החברה הישראלית, של הקיבוץ עצמו ושל הפרט, החבר.
כאשר משליכים אבן למים נוצרים מעגלים. ככל שהמעגלים מתרחקים מהאבן הם הולכים ונמוגים.
עקרונות הקיבוץ היו ונשארו: שיתוף בנכסים ובמאמץ, שוויון (נא לא לגחך). למרות שישנם פערים גם בקיבוץ השיתופי זוהי עדיין החברה השוויונית ביותר בארץ. במציאות של הקפיטליזם החזירי והדורסני הנהוגה בארץ, של פערים אסטרונומיים בין רמות החיים של האנשים במדינה, של התרופפות החישוקים הרעיוניים, החברתיים והכלכליים עד כדי סכנה קיומית לחברה בישראל, חשוב לשמור על ערך זה.
שלושה ערכים נוספים שיש לדון בהם ולבררם במועצה חשובה זו: ערבות הדדית, משימתיות בחברה ובמדינה, וזהות מיוחדת הקשורה לסיסמא הנשכחת של תורה ועבודה (ולא רק התורה ועבודתה כפי שנהוג יותר ויותר לראות היום).
בירור הנושאים האלה נוגע לא רק לתושבים אותם שוקלים לכלול בתנועה, אלא – ולא פחות – גם בקרב החברים בקיבוץ השיתופי והדיפרנציאלי.
במשך למעלה מעשור שנים השתתפתי במטה השיתופי ובזרם השיתופי של התנועה הקיבוצית וחשתי עצמי כנציג הקיבוץ הדתי. שאלת הקשרים בין הקיבוץ הדתי לזר"ש אינה שאלה טכנית אלא מהותית.
בשנים האחרונות חלה התרחקות של הקיבוץ הדתי מהזר"ש ואין כל ספק שיש לכך סיבות רעיוניות אך גם פרסונאליות. גם נקודה זו חייבת להתברר במועצה זו.
אלי ברמן
 
 
  
למה איכס"ה?
את התשובה לשאלה שבכותרת אני מבטיח לגלות למי שיקרא את כל המאמר, אך כל דבר בעיתו!
לכבוד ט"ו בשבט החל השבת רצינו לעדכן את הציבור בפעילות צוות איכס"ה, (אגב, בכוונת ממשלת ישראל להכריז על ט"ו בשבט כיום הלאומי להגנת הסביבה).
בקיץ האחרון הוקם הצוות לצורך עיסוק וטיפול בנושאי איכות הסביבה בקיבוץ.
בתחילת עבודתנו הצבנו לעצמנו שלושה כיוונים לעשייה:
1.       להגביר את המודעות לנושא איכות הסביבה בקיבוץ בכלל ולחברי הוועדה בפרט.
2.       להתמקד בנושאים "קטנים" שקל להצליח בהם ואינם דורשים השקעה רבה.
3.       להתערב גם בנושאים "גדולים" שגורמים אחרים בקיבוץ יוזמים.
 
הגברת מודעות :
מה הספקנו? מכיוון שחברי הצוות (והיו"ר) אינם מקצוענים בנושאי איכות הסביבה אנו נוהגים להתחיל כל ישיבה בלימוד נושא כלשהו ממגוון הנושאים הרחב הקשור לאיכות הסביבה.  את הלימוד מכין כל אחד מחברי הצוות בתורו וכך אנו מעלים את רמת ההבנה והמודעות שלנו לנושא.
בקרב החברים ערכנו לפני כחצי שנה סקר מודעות שסיכומו הובא בפני הציבור על דפי הידיעון ולכן לא אחזור עליו, רק אציין שתוצאות הסקר לימדו אותנו רבות על מצב המודעות של החברים ואנו בהחלט פועלים על פיו. בנוסף, ניתן לציין שתי פגישות שנערכו עם הבגירים ופעילות עם בית הילדים.
מה בהמשך?  אנו מעוניינים לארגן (ביחד עם ועדת תרבות) אחר-צהרים של פעילות בנושא איכות הסביבה לכל המשפחה, סיור\טיול משפחתי לאתר חיריה, הרצאות למבוגרים מפי אנשי מקצוע, הקמת לוח מודעות איכס"ה ועוד.
נושאים "קטנים":
מה הספקנו? איסוף נייר למחזור, כחודש לפני שהוקמה הועדה נלקח מהקיבוץ אחד משני המיכלים היחידים לאיסוף נייר. היום כבר יש לנו ארבעה מיכלים: אחד נוסף ליד המועדון ואחד מאחורי המטבח. כמו כן, הוצבו פחים לאיסוף נייר במרתף המשרדים ובבית הכנסת. פחים אלו מרוקנים ע"י צוות איכס"ה. בנושא זה מגיע ישר-כח לכל חברי ותושבי בארות יצחק שזורקים יותר ניירות למיחזור במקום לפח האשפה. 
חוזק הקשר עם היחידה הסביבתית במועצה האזורית. לני בן שימול והח"מ חברים בועדת איכות הסביבה של המועצה. במסגרת זו הומלץ לנו על שתי פעילויות הממומנות ע"י המועצה: האחת - ברחבי הקיבוץ הותקנו (בעזרת ילדי הבית המשולב והמטפלות) כ-30 תיבות קינון לירגזים. ניתן לראות את התיבות תלויות על העצים בגובה אדם ובצבע עץ. בעוד כשלושה חודשים יהיה שיא תקופת הקינון של הירגזי ואז נוכל לדעת כמה תיבות מאוכלסות. נשמח כמובן לשמוע מכל מי שמזהה פעילות של ציפורים בתיבות. הפעילות השנייה היא התקנת תיבות קינון לתנשמות בשדות הקיבוץ. עד לכתיבת שורות אלו הותקנו שש תיבות על הברושים בדרך לפרדס. למי שמעוניין לראות, התקנו תיבה אחת על הברוש הקרוב לאולם ספורט מהצד של הכביש העוקף. כידוע תנשמות אוכלות מכרסמים והכוונה היא לחסוך באמצעי הדברה כימיים המשמשים לחיסולם (של המכרסמים, לא התנשמות!) בהמשך אנו אמורים להתקין עוד תשע תיבות.
 
מבצע לניקוי כביש הכניסה לקיבוץ נערך בסוף הקיץ, השתתפו בו מספר קטן של חברים וכמות גדולה מאד של אשפה נאספה.
מה בהמשך? 
קומפוסטרים. האסיפה אישרה את בקשתנו לתוכנית ההשקעות לרכוש שמונה מכשירי קומפוסט. המכשירים יוצבו ברחבי הקיבוץ ויהיו נגישים לכל המעוניין. לכל מכשיר תהיה משפחה אחראית שהתנדבה לכך.
פינת מחזור. אושרה בקשתנו להקים פינת מחזור מרכזית אשר בה נרכז מספר מיכלים עבור מוצרים הניתנים למחזור. כרגע אנו בשלב הבירורים של מה בדיוק כדאי לאסוף ואיך, מי ייקח ומתי, והיכן בדיוק היא תהיה. כאשר תהיה לנו תוכנית מסודרת נפרסם אותה לציבור. ברור לנו שהפינה צריכה להישאר מסודרת ונקייה תמיד! וברור לנו גם שלא נאסוף בה דברים שאין לאן להעביר אותם הלאה.
איסוף צמיגים למחזור. ברחבי הקיבוץ זרוקים צמיגים ישנים ללא שימוש, בעיקר במרכז מזון ובאזור בתי המלאכה. צמיגים הם כידוע בית גידול ליתושים ולחיות הניזונות מהם. בכוונתנו לאסוף אותם ולשלוח למחזור. 
נושאים "גדולים":
מה הספקנו?  חשמל סולארי, נושא זה אינו יוזמה של צוות איכס"ה אלא של המזכירות, אך היה חשוב לכותב שורות אלו להצטרף כחבר לצוות הבדיקה כדי להביא לידיעת בעלי התפקידים ומקבלי ההחלטות גם את הצד ה"ירוק" של העניין, ואכן כך היה.
מה בהמשך?  אנו מקווים להיות כתובת עבור מרכזי ענפים המעוניינים בפתרונות "ירוקים" לתפעול הענף שבאחריותם. אנו מתכוונים לקדם פתרונות לחסכון במים במגזר המשקי והפרטי, וכמובן, להיות מעורבים בתכנון הבניה החדשה, בע"ה.
לא כל הנושאים שעסקנו בהם מפורטים בכתבה, אך זה נראה לי מספיק לדיווח זה. לסיום ברצוני להודות לבורא עולם שזיכני לעסוק בנושא זה ולחברי צוות איכס"ה על העזרה, הנכונות ושיתוף הפעולה.
אה... רגע... כמעט שכחתי לענות על השאלה שבכותרת. אז ככה, כאשר צוות חדש או ועדה חדשה מתחיל לעבוד, ההצלחה שלו תלויה במידת החשיפה אליו. הצוות מחפש שם שימשוך תשומת לב, כן בדיוק! רק כדי שתשימו לב לנושא!
ובקיצור, למה איכס"ה? – כדי שתשאל!
                                                 שבת שלום!
יוסי שניאור בשם חברי הצוות: דבורה, יוסיקה ואסא.
 
 
לסבתא מרים פרייס
ולכל המשפחה
מזל-טוב
בהולדת הנכדה נינה
בת לגבי וז'אק פימה בתל-אביב
ושיר תהילה והודות לא-לוקים
 
 
באספת החברים – ה' בשבט תש'ע 21.1.2010
1. תוכנית השקעות 2010
ההצעות להשקעות יצרניות, משק-כלליות וצרכניות התפרסמו בחוברת 'תקציבי 2010'.
בדיון נמסרו פרטים על התוכנית להפקת חשמל בתאים פוטו-אלקטריים ('חשמל סולארי'), על ההשקעה והתפוקה המצופים ועל העיכובים בקבלת ההיתרים וההשתתפות הכספית מאת משרד האנרגיה. בקשה לאישור סופי תובא לאספה אחרי שיוודעו הפרטים המעודכנים. בשלב הנוכחי אושר המשך קידום הנושא ואישור כללי לביצועו בגבול סך ההשקעה הנקובה.
בנושא משק החשמל דווח על החלטת "הרשות לשירותים ציבוריים- חשמל" בדבר"מתווה להסדרת פעילותם החוקית של מחלקי החשמל ההיסטוריים" והמשמעויות הנגזרות ממנה בשלב זה. ההחלטה דורשת הכנות מוקדמות - סקר חשמל, וההוצאה הכספית לצורך זה אושרה.
תוכנית ההשקעות 2010 אושרה. הודגש שכל ביצוע טעון אישור מוקדם של האגף הכלכלי או האגף החברתי – כל אחד בתחום אחריותו.
 
2. לקראת מועצת הקיבוץ הדתי (שדה אליהו כ"ה- כ"ו בשבט 9-10.2.2010
 
נחום הסביר את הכתוב בדף העמדה (טיוטא) של הקיבוצים השיתופיים שאנחנו נמנים איתם.
ההצעה מגדירה שני מעגלים:
 * מעגל קיבוצי -  תנועת הקבה"ד, אשר כולל את חברי הקיבוצים (שיתופיים ומתחדשים) והמושבים השיתופיים המקיימים את ערכי הליבה של תנועת הקבה"ד, כפי שמוגדרים בדף העמדה:
מעגל רחב שהוא 'חבר קהילות הקבה"ד' הכולל את קהילות תושבי הקבע הקיימות ביישובי הקבה"ד וכן קהילות המתארגנות על בסיס ערכי הליבה של חבר הקהילות.
ההצעה הנגדית נוקטת עמדה המכלילה למעשה את כל חברי התנועה והתושבים במעגל אחד.
מהדיון:
- מהות התנועה היא במשימותיה ובביצוען. אין חשיבות לגודל התנועה, ולכן אין צורך לשתף בה מי שאינו מזדהה עם ערכי השיתוף הקיבוציים.
- הניסוח המוצע מעורפל ומשאיר למזכירות הפעילה או המזמו"ר תפקיד מכריע בפרשנות.
בתשובה נאמר כי לפני קיום הדיון במועצה אין מקום להגדיר עמדה יותר חד משמעית, אלא מדובר בהנחיה כללית של נציגינו. במצב שנוצר באחדים מקיבוצי הקבה"ד ואשר עשוי להיות בקיבוצים נוספים אין אפשרות להחליט על אחריות בלעדית על קביעת ערכי הליבה בידי חברי הקיבוצים, שבחלק מהקיבוצים אינם או לא יהיו רוב האוכלוסייה הקבועה.
האספה הביעה תמיכה בכתוב בנייר העמדה. עד למועד המועצה יפורסמו מידע וניירות עמדה נוספים.
נבחרו נציגינו למועצת הקבה"ד: שורי אמיר, נחום ברוכי, אלי ברמן, אהרן גל, מילכה מיור, ורד סוקולובסקי, איקה שניאור.
רשמה: דינה אמיר
 
 
 
ת ו ד ה
לכבוד חברי בארות יצחק,
ברצוננו להודות לכם על שאיפשרתם לנו לבא בביתכם, ועל היחס הנפלא שהענקתם לנו
בתקופת הטיפולים הרבים והצפופים שאייבור קיבל בתל השומר.
קיבלנו מכם הרבה חום ואיכפתיות שעזרו לנו מאוד לעבור את התקופה הזאת.
זכינו לבלות את התקופה האחרונה עם ילדינו- דורות ההמשך של משפחתנו בקיבוץ, שהנעימו לנו את שהייתנו פה - וביחד אתכם זכינו לחוויית הכנסת אורחים מכל הלב.
              בברכת בריאות טובה לכולכם,
                                              אודרי ואייבור ריידר
 
 
ת ר ב ו ת נ ו
אחרי שנה של הפוגה, חוזרים לשגרה
 
        
 
 
ביום שני, ר"ח אדר, 15/2/2010
בחדר אוכל
 
רעיונות לדוכנים, דוכנים להפעלה, עוגות,עוגיות ומאכלים שונים
יתקבלו בברכה.
 
ניתן ליצור איתנו קשר
 
ענף הבגד
 
 
הערך המוסף של הפירות המיובשים
המאמר מובא לידיעון ע"י ד"ר ליאורה והוא פורסם באתר האינטרנט של שירותי בריאות כללית.
 
מדריך קולינרי לט"ו בשבט בלי ייסורי מצפון.
מסורת הנטיעות בט"ו בשבט היא חדשה יחסית והיא נקבעה לראשונה בשנת 1890 במושבה זכרון-יעקב. אכילת פירות מיובשים, אגוזים ושקדים היא קדומה והיא נהוגה כבר מאות בשנים.
פירות מיובשים ופיצוחים עשירים בקלוריות, אך יש להם ערך תזונתי גבוה, ואכילה מתונה ובמינון סביר אף עשויה למנוע מחלות.
תכולת הקלוריות והשומן הגבוהה של הפירות המיובשים, האגוזים והשקדים, מונעת מאנשים רבים ליהנות מטעמם ומהיתרונות הבריאותיים שהם מספקים. אבל בט"ו בשבט אפשר להשאיר את ייסורי המצפון בצד: אגוזים, תמרים, תאנים ושאר פירות יבשים מספקים יתרונות בריאותיים משמעותיים.
אז כדאי ליהנות מהם כשהמפתח הוא שמירה על הכמויות.
הפירות היבשים עשירים בסיבים תזונתיים ומסייעים בפעילות המעיים. לכן הם מומלצים לסובלים מעצירות. הם גם מכילים מינרלים חיוניים, כמו התאנים היבשות שמספקות סידן ואשלגן. פירות יבשים כמו משמשים, דובדבנים וחמוציות עשירים בפיט וכימיקלים – תרכובות צמחיות שעוזרות במניעת מחלות לב וסוגי סרטן מסוימים. חלק מהפיט וכימיקלים יכולים גם לחזק את הזיכרון והראייה.
אל תטעו במראה המצומק של הפירות המיובשים – הם מכילים לא מעט קלוריות:
תאנה מיובשת גדולה או שתיים קטנות – 50 קלוריות. כך גם שני תמרים לחים, שני שזיפים מיובשים, שלושה משמשים מיובשים, ארבע פרוסות תפוח עץ מיובש, עשר יחידות בננה-צ'יפס, פלח אננס מיובש. 100 גרם לדר (דף משמש מיובש) – 300 קלוריות.
אגוזים מספקים גם חלבונים, פחמימות ומגוון ויטמינים ומינרלים. השקדים, לדוגמא, עשירים בסידן. אגוזי מלך, אגוזי פקאן ובוטנים אמנם עשירים בשומן אך הוא רובו שומן חד בלתי-רווי שהוא שומן בריא שיכול לעזור בהורדת רמות הכולסטרול בדם, בהורדת הסיכון ליתר לחץ דם, לסוכרת מסוג 2 ולסוגי סרטן מסוימים. בנוסף, תפריט הכולל גם אגוזים משביע יותר, כך שניתן לאכול פחות וכך לשמור על המשקל.
מומלץ לאכול פיצוחים בצורה הטבעית שלהם ללא קלייה, מכיוון שהקלייה גורעת מאיכות חומצות השומן המצויות בהם ועלולה אף להרוס באופן חלקי ויטמינים מקבוצה B. בנוסף, עדיף לקנות אותם ללא תוספת מלח.
האגוזים שייכים לקבוצת המזונות שעשירה בשומן ובקלוריות: שלושה אגוזי פקאן שווים כ-45 קלוריות. כך גם שלושה אגוזי מלך או ארבעה אגוזי קשיו, שישה עד שמונה שקדים/אגוזי לוז/בוטנים, שתי כפות גרעיני חמניה/אבטיח/דלעת/פיסטוק.
מנהל היחידה לרפואה דחופה במרכז שניידר, פרופ' יחזקאל וייסמן, מציין כי אין לתת לילדים מתחת לגיל חמש פיצוחים מכל סוג שהוא. לדבריו, חשוב להקפיד לחצות פירות יבשים ופירות עגולים לאורכם, על מנת למנוע חנק ולהוציא את הגרעינים מהפירות הניתנים לפעוטות.
ד"ר מיכל גילאון – דיאטנית קלינית במרכז שניידר.
 
השיעור בפרשת השבוע לא יתקיים ! 
אחות תורנית: שלי ספיר - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לתשומת לב הנהגים !
בעקבות הפעלת תחנת הגנרטורים בכניסה לקבוץ חלו הפרעות בקליטת נתוני הנסיעות מכלי הרכב העוברים בשער. לכן העברנו השבוע את האנטנה מהשער לחניה הראשית, מתוך הנחה ששם שוהות המכוניות במשך הלילה והפריקה תהיה טובה יותר. בעת הכניסה ברכב לחניה ישמעו צפצופים המעידים על שידור הנתונים.
תודה לצוות החשמליה על הטיפול.
איקה שניאור
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מהנהלת חשבונות
לידיעת הציבור: יש באפשרותנו לקבל זיכוי מסוים במס עבור תרומות שחברים נותנים.
חברים התורמים לגופים מוכרים מתבקשים להביא את הקבלה (המקורית) להנה"ח.
אפשר להביא גם קבלות משנת 2009.
תודה,
איקה שניאור
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
מופע סטנד-אפ מהשורה הראשונה!         חבל להחמיץ!!!
המופע יתקיים ביום שלישי כ"ה בשבט 9/2/10 בשעה 20:00 
בבית העם בכפר-דניאל                    מחיר כרטיס – 25 ₪
לרכישת כרטיסים ניתן לפנות לנאמני התרבות ביישובים
לפרטים נוספים יש לפנות לרפי אברהם בטל: 050-2587980
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לסבתא רבתה שרה כרמי
לסבתא וסבא סוזי ואורי כרמי
ולכל המשפחה
מזל-טוב בהולדת הנינה- הנכדה
בת לרותי ואיתי בצלאל בירושלים
ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מבצע ניקיון !!!!
ביום שלישי הקרוב נצא לניקוי כביש הכניסה לקיבוץ.
ניפגש ליד הכלבי בשעה 16.00 ונסיים עד השעה 17.00 הפתעה מובטחת לכל הבאים. כולם מוזמנים בשמחה !
צוות איכס"ה
 
 
AtarimTR