ידיעון 2659 פר' יתרו

 

בס"ד כ"א בשבט תש"ע
 
פרשת יתרו
 
16.56
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית,
17.05
מנחה, קבלת שבת, ערבית
         דרשת הרב                            
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.30 – 21.30
13.00
מנחה גדולה
16.00
שעור בדף יומי
 
"שלום" זכר לכבוד
הרך הנולד לבית פלינט -
בחדר האוכל
16.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
16.30
מ נ ח ה
17.57
ערבית, הבדלה
 
בית מדרש אבות ובנים
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד' ו'              06.00
 שחרית ב' ה'                    05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            16.30    
 רבע לערבית                    19.45
 ערבית                            20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
    כיתות א'-ג' -  מילכה מיור
 
    כיתות ד'-ו' -  דקלה שניאור
 
 
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
17.30
צ'י קונג לבגירים
חדר האוכל
19.00
שעור באגדות חז"ל
חדר עיון
21.15
שיעור לצעירים
בית ע' שטרן
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.10
שיעור עם הרב וולף
בית י' שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
שירת הלב
כאשר שורי פנתה אלי בבקשה להיות אחראית על הקידוש בשבת "שירה", בכלל לא עלה בדעתי להביע סירוב כלשהו. לדעתי חיים נכונים בקהילה כמו קיבוץ פירושם מעורבות, עשייה ונתינה – אחרת אין בהם טעם.
ידעתי גם שלא אשאר לבדי במשימה ולא התבדיתי. היו לי שתי עוזרות נהדרות – מיכל וידרמן ולני בן-שמול – שיד רבה להן בהצלחת הקידוש. גם אנשים רבים נוספים, טובות וטובים, נתנו יד – אם בסידור האולם ובהשבתו למצבו הקבוע, אם בהכנת מטעמים ואם סתם בהתעניינות, בתמיכה רוחנית ובהרעפת מחמאות על התוצאה היפה. הכי חשוב שאולם בית שפירא היה מלא בקהל רב שפניו נהרו מהנאה אחרי ששמענו את שירת המקהלה המשובחת שהוסיפה רבות לתפילותינו.
סעודת ליל שבת המשותפת בחדר האוכל החזירה אותי לימים רחוקים בהם חדר האוכל המה אדם. נכון שהיה קשה קצת לשיר זמירות, אבל זה לא העיב על החוויה הטובה – לפחות מבחינתי. דבריה היפים של ורד גם הם הוסיפו נופך חשוב.
על החלק הגשמי של השבת אני משאירה לאחרים לכתוב – רק אציין שלא נפל בטיבו מהצד הרוחני.
אז תודה לכל מי שהיה, השתתף ונהנה. אני מייחלת שנזכה לעוד הרבה שבתות יפות כאלה – זה תלוי רק בנו.
עדנה
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון
·         משלחן המזכירה – ורד
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         תודה – משפ' מחלוף
·         בנעלי בית – איריס ואלישבע
·         שלג על עירי – אלי ברמן
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
  • רקויאם לתרנגול – צוות הנה"ח
·         סעודת יתרו – חיים תמים
·         לקראת מועצת הקבה"ד – נחמיה רפל
·         לקראת אסיפה – הנשיאות
·         לבריאות – צוות המרפאה
·         לקראת באזאר הצדקה
 
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
  נר זיכרון !
  שמעון מאיר (שימי) סלומון ז"ל – כ"ג בשבט תשס"א
  שלמה לוי ז"ל – כ"ד בשבט תשס"ו
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' סעדיה גאון
ר' סעדיה גאון (882-942) היה בלשן, פילוסוף, פייטן וראש ישיבה. הוא נולד במצרים, אך בגיל 33 הוא עבר לארץ ישראל ומשם המשיך לבבל, שם הוא התמנה להיות ראש הישיבה בסורא (תפקיד שעד אליו היה עובר בירושה רק בין יהודי בבל!).
ואולם, מכיון שהוא היה איש אמת, היו הרבה אנשים שרדפו אותו. עוד בהיותו במצרים הוא ניהל מלחמה עזה כנגד הקראים, ואף כתב מספר חיבורים כנגדם. גם בהיותו בבבל קמו לו מתנגדים שונים, עד שהוא נאלץ לעזוב את ראשות הישיבה לזמן מה.
אחד האירועים ההסטוריים החשובים שנקשרו בשמו הוא מניעת הפילוג בין יהודי בבל ליהודי ישראל: בשנת 921 (ד' תרפ"א) התגלעה מחלוקת בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל בעניין קביעת החודשים, והיהודים אפילו חגגו את חג הפסח בתאריכים שונים. ואולם, משהגיע רס"ג לבבל הוא חיבר שני ספרים שהוכיחו את טענתם של יהודי בבל, והצליח לשכנע את יהודי ארץ ישראל שינהגו כיהודי בבל.
רס"ג כתב ספר שנחשב אחד מספרי ההשקפה הראשונים 'הנבחר באמונות ובדעות'. כמו כן הוא תרגם את התנ"ך לערבית, וכתב ספרי דקדוק ופיוטים רבים.
מפירושיו לפרשת השבוע:
פרשנים רבים התעסקו בשאלה במה שונים עשרת הדיברות מכל שאר מצוות התורה. רס"ג סבור כי עשרת הדיברות הם היסודות של כל שאר מצוות התורה, וכל אחת מתרי"ג מצוות נובעת מאחד מעשרת הדיברות. בסידור התפילה שלו הוא כתב פיוט ארוך ובו הוא מפרט כיצד כל מצוה משתלשלת מכל אחד מהדיברות. וכך הוא כותב בהקדמה לפיוט זה:
אֵשׁ אוֹכְלָה וְנוֹהֶרֶת מִכָּל הַנֹּהֲרוֹת
וּדְבָרִי כָאֵשׁ וְנִיצוֹצֶיהָ הַרְבֵּה מִצְוֹת בְּכָל דִבּוּר זוֹהֲרוֹת
בְּחָכְמָתִי כָּלַלְתִּי בַּעֲשֶׂרֶת דִּבְרוֹתַי שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת לְהוֹרוֹת
אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת
דוגמאות: 'אנכי ה'': ציצית, תפילין, בניית בית מקדש, לקט, שכחה ופאה.
'לא יהיה לך': שחרור עבדים, איסור הקפת הראש, טומאה וטהרה.
'לא תשא': דיני המשפטים, וידוי מעשרות, איסורי שנאה, נקימה, רכילות וכו'.
'זכור את יום השבת לקדשו': כל דיני שבת, מועדים, שמיטה ויובל.
'כבד את אביך ואת אמך': ברית מילה, פדיון הבן, שילוח הקן, הלוואה, מצוות הכהנים.
'לא תרצח': נזקי גוף, עונש מוות בבית דין, עגלה ערופה, בן סורר ומורה, מעקה.
'לא תנאף': דיני עריות, יפת תואר, איסורי ביאה וקדושת ישראל.
'לא תגנוב': הלנת שכר, עושק, נזקי ממון, השבת אבידה ודיני הקדש.
מ'לא תענה': הלכות עדים, קרבנות חטאת ואשם,
'לא תחמוד': מאכלות אסורות, חדש, כלאיים, מינוי מלך ומצוות המלך.
הרב ירון
 
 
 
משולחן המזכירה –
שבת שירה היא כבר מסורת. מקהלת גברים, קידוש וסעודות משותפות.
יישר כח גדול לכל העוסקים במלאכה – דוד פורת ומקהלת הגברים, עדנה שעל הקידוש, שולי, דוד וענף המזון, שורי ורובין על הקינוחים וכל הקהילה כולה שלקחה חלק והשתתפה בתפילה, בקידוש ובסעודות השבת החגיגיות בחדר האוכל.
אני מצרפת את דבריי מסעודת ליל שבת בחדר האוכל – (למי שלא שמע... או שבחר לא להצטרף...)
 
"כל עשב ועשב אומר שירה ל-ה' יתברך, ומה טוב להתפלל בשדה ולומר שירה עם הבריאה כולה" –
פתחתי את דבריי במילים של ר' נחמן מברסלב, שכל כך מתאימים לשבת המיוחדת הזו – שבת שירה שחלה בט"ו בשבט.
לוח השנה זימן לנו שילוב מיוחד של התחדשות וצמיחה.
השגרה היומיומית-שבועית עוטה קדושה וחגיגיות עם בוא שבת המלכה.
עם ישראל, שזה עתה נגאל ממצרים, מתאחד בקריאת "אשירה לה' כי גאֹה גאה...".
והטבע – כל עשב ועשב, כל פרח ועץ מודים על הגשמים ומתחילים בהכנותיהם לקראת פריחה ופרי.
וגם אנחנו מצטרפים ויוצרים בקהילה שלנו אירוע מרגש של התחדשות וצמיחה, קדושה והודיה.
נעמי שמר חיברה את מילותיו של ר' נחמן והוסיפה לָחָן:
"ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של הלב".
וכך גם אצלנו – ניגון של הלב, המתחבר מצלילים מסולמות שונים ומגוונים, של אנשים רבים השייכים לקהילה אחת, בחדר אוכל אחד מלא והומה ושמח.
ניגון של הלב, אשר מתמלא ומשתוקק ומצפה לתפילה מחר עם מקהלת החזנים - חברי הקיבוץ ובנים ואורחים מבחוץ, אשר שרים ביחד.
כמה יפה ונאה
כששומעים השירה שלהם
טוב מאוד להתפלל ביניהם
ובשמחה לעבוד
את השם,.
ניגון של הלב, בתודה ובהערכה למי שטרח והשקיע. כולנו יודעים שכל אירוע כזה הוא תוצאה של עבודה רבה בארגון וחיבור של"כל רועה ורועה, שיש לו ניגון מיוחד משלו...".
 
הערב קידשנו כאן בחדר האוכל על גביע כסף שנתרם על ידי הוריו של רוברט ריידר בתודה על הכנסת האורחים אצלנו בשבועות האחרונים. כשנתן לי את המתנה הדגיש אביו של רוברט את הלבביות והחום שהרגיש בבארות יצחק, וגם זה בבחינת "ניגון של הלב...".
 אני מאחלת לנו שנדע להמשיך וליצור את הניגונים שלנו, המיוחדים והיפים כל כך.
שנדע לומר שירה ותודה בכל יום תמיד, ושנדע ליהנות מהשירה ומהניגונים ולצמוח מהם, כי...
כשהלב
מן השירה מתמלא...
אור גדול
אזי נמשך והולך...
ורד סוקו
 
 
שיר-שבת
 
"וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן
וירא כל העם וינעו ויעמדו מרחק"
 
מ חשבת קהל וקולות נחזים,
ע ל-חושי מתערבב בנתפס, בממש.
מ גע פלצות, בהלת המונים,
ד אגה על משוש תיכרך כנחש.
 
ה אזינו ליבות חולמני-גאולה, הוזי הבטחות לעתיד הנסוג:
ר יח וטעם - קישואים ודגה, מעבר מתבוסס כחטא הנמוג.
 
ס ורו, היחלצו מעבדות רעיון,
י ש שיעבוד שחופשי ויש דרור שכובל.
נ עשה ונשמע - כחירות, לא חזון;
י ום חדש מתרגש כאור מתוך צל.
יהונתן שרמן
 
 
 
אנשים טובים באמצע הדרך
למשפחת בארות יצחק,
תודה על התמיכה, העזרה והחיבוק הגדול שנתתם לנו במהלך ה"שבעה" על אמא ז"ל.
תודה לכל החברים שלא הפסיקו להתעניין בנו ולעזור לנו בכל דרך אפשרית.
מי ייתן ונפגש רק בשמחות.
מאיר,רויטל והילדים,
בשם משפ' מחלוף המורחבת.


בנעלי בית

במוצאי שבת הצלחנו סוף סוף להיפגש. הפעם חרגנו ממנהגנו להגיע עד לבית המרואיינת ונפגשנו במקום ניטראלי.
 
שם:  רחל רוזנבלט לבית הרצפלד
שנת לידה:  1953
מצב משפחתי:  נשואה לבנט + ארבעה ילדים, כלה ונכד.
 
לאה – ילדתי את לאה בניו יורק וקראנו לה ע"ש אחות של אבא שלי שנספתה בשואה – לוֹלָה.
תמר – נולדה לאחר שעלינו לארץ ונקראה ע"ש סבתא של אמא שלי – תֶמָה.
דוד – נקרא ע"ש אבא של בנט.
ג'ו – נקראת ע"ש דוד שלי – יוסף.
עינב– כלתי הצטרפה אלינו עם נישואיה לדוד והיא כמו בת שאני ממש אוהבת. היא מתאימה לנו
           בול למשפחה.
דביר – הוא כמו דוד קטן. מקסים ואהוב. מאוד חסר לי שהם גרים רחוק בבית שאן. את השם 
            שלו הציע רב שהתייעצו איתו, ומאוד אהבנו.
 
ספרי לנו על הילדות שלך:
נולדתי בברונקס, ניו יורק. ההורים שלי היו ניצולי שואה ויש לי אח אחד שצעיר ממני בשנה וחצי.
כמו כל תושבי השכונה, עד גיל 7 לא ידעתי אנגלית כי בבית ובשכונה דיברו רק יידיש.
בכיתה א' הייתה לי מורה מקסימה שהשקיעה בי ועזרה לי ללמוד אנגלית. בערך באותה התקופה ההורים שלי הכניסו הביתה טלוויזיה, שעזרה לי גם בלימוד האנגלית. עם ההורים שלי דיברתי רק ביידיש עד שנפטרו.
כשהייתי בת 15 עברנו לאזור אחר בברונקס.
ביום כיפור בזמן הזכרת נשמות יצאתי כמו כולם החוצה מבית הכנסת ושם הכרתי את בנט.
אח של בנט למד איתי ודרכו הכרנו. לאחר שסיימנו את התיכון בנט למד לתואר ראשון בחינוך גופני ואני לתואר ראשון בחינוך. התחתנו כשהייתי בת 21 ובנט בן 23.
כשנתיים לאחר נישואינו בשנת 1976 הגענו לארץ. למדנו באולפן בבארות יצחק והיינו מתנדבים בקיבוץ.
חזרנו אח"כ לשנה וחצי לארה"ב ושם לאה נולדה. בזמן הזה עשינו את כל הסידורים שקשורים לעלייה ארצה דרך הסוכנות. עשינו את זה מתוך אמונה שיהודים צריכים לחיות בארץ ישראל.
 
איפה עבדת במשך השנים:
כשהייתי באולפן וגם לאחר שעלינו ארצה עבדתי במטבח.
למשך תקופה קצרה שימשתי כאם בית של האולפן, אבל לאחר מכן חזרתי למטבח.
אחרי 10 שנים שעבדתי שם, ביקשתי לצאת ללימודים והציעו לי ללמוד טבחות. הרעיון קסם לי. התלהבתי מה- "למה" – למה מקמח ומים יוצא בצק. מה ההיגיון של הבישול, וכך יצאתי ללימודי טבחות ברופין, תוך כדי המשך עבודה במטבח.
 
בקורסי טבחות יש שלבים. את הקורסים לשלבים 1, 2 למדתי ברופין ואת 3,4  למדתי לבד וניגשתי לבחינות. בנוסף למדתי באגף ללימודי חוץ של הטכניון בתל אביב ניהול מזון ומשקאות.
לאחר כ-14 שנים בהן עבדתי במטבח, החלטתי לחזור למקור – הוראה, ולשלב בין השניים.
התקבלתי לקורס של הנדסאים באוניברסיטת תל אביב וקיבלתי הסמכה ותעודת הוראה מעל גיל יסודי.
התחלתי לעבוד בנתניה, בבית ספר של ליגת נשים – "לני" – זהו בית ספר תיכון וגם למבוגרים שלמדו טבחות, מזכירות וסייעות שיניים.  לימדתי שם אנגלית לנוער והשלמתי שעות הדרכה בטבחות כדי למלא משרה.
בית הספר הזה היה בית ספר תעשייתי ופגשתי שם נוער קשה ומעניין.
לאחר מכן זכה בית הספר במכרז של הצבא לקורס לטבחים בשירות קבע ולימדתי חיילים. עד היום אני בקשר טוב עם תלמידים שלימדתי. זהו קורס אינטנסיבי, כך שנוצר קשר אישי.
בנוסף הייתי מלמדת פעם בשבוע ברופין בקורס טבחות. עבדתי שם במשך 5 שנים והייתי נוסעת בכל יום באוטובוסים לנתניה ובחזרה.
אחרי 5 שנים הציעו לי לעבוד בבית הספר לטבחות של מלון "קראון פלאזה" בתל אביב. בזמן שעבדתי במלון הייתי מתנדבת בימי רביעי פעם בשבוע לעבודה עם נוער מוגבל בקורס טבחים שנערך במלון "דיוויד אינטרקונטיננטל". בכל קבוצה היו 6-8 נערים. הייתי מלמדת את החלק העיוני בקורס במשך 3 שעות. רכזי הקורס הכירו אותי מההתנדבות וכשהתפנתה משרה הם ביקשו ממני למלא אותה. וכך לאחר 11 שנים בהן עבדתי ב"קראון פלאזה", יצאתי לפני שנה לחופשה ללא תשלום.  זה התאים לי באותה תקופה מכיוון שבדיוק אז לא נפתחו קורסים חדשים במלון והתפנה לי זמן.
כיום אני עובדת ב"מרכז לשיקום נוער תל אביב" ששייך לקרן לאבחון ושיקום מוגבלים.
במרכז ישנם כ- 40 חניכים שמשתלמים בשלוש מגמות שקיימות במרכז: טבחות, יצירה ופקידות. לכל חניך בודקים מה מתאים וגם מה הוא רוצה. הצוות במרכז מונה כ- 20 אנשי מקצוע, כשבטבחות אני לבד.
אני מלמדת נוער בגילאי 17-21 מקצוע לחיים, על מנת שיעבדו בו. בסיום הלימודים הם יוצאים עם המלצה וליווי למציאת עבודה. בקבוצה שלי לומדים כרגע 15 נערים. אני אם הבית של החניכים במגמה ואחראית גם על המערכת שלהם.  אני מקבלת חניכים ברמות שונות ומביאה אותם למצב שבו הם יכולים לעבוד בחוץ ולקבל משכורת. אנחנו גם מלווים את החניכים במשך 6 חודשים במקום העבודה החדש שלהם.
חשוב לי ולהם להרגיש הצלחה. העבודה נותנת הרבה סיפוק, אך בסוף כל יום אני חוזרת סחוטה.
העבודה היא קשה נפשית, אך אני מאוד מרוצה כי אני עושה משהו חשוב. אלו ילדים שהעולם לא נותן להם הזדמנויות, אבל אני עוזרת להם לפתוח את האפשרויות הללו.
יש לי חניכים לשעבר שעובדים כיום בבתי מלון, במסעדות ובקפיטריות.
דבר נוסף שהעסיק אותי בעבר זו פעילות באיגוד השפים. הייתי בין הנשים הראשונות שפעלו בו.
היה לי חשוב לבנות קריירה ולהשיג עמדה שאני יכולה לעשות בה ולהשפיע.
 
איחולים לעתיד?
בריאות!!! שכולם יהיו בריאים. שיהיה לנו אושר. זה מה שהכי חשוב.
 
רחל, תודה לך שהסכמת לפרוש בפנינו את הדרך הארוכה שעשית מארה"ב הרחוקה לישראל. הצלחת לבנות לך קריירה לתפארת, לממש את עצמך, לתרום לחברה ולהגיע לסיפוק! אנחנו מאחלות לך עוד הרבה שנים של עשייה מבורכת, הרבה בריאות ואושר עם משפחתך.
                                                      אלישבע ואִירִיס.
 
 
שלג על עירי
ייתכן שהיו כמה חברים שהתפלאו לאן נעלמתי למשך שבוע ימים. נסעתי לכנס המורים היהודיים
בצרפת – ADEJ – כדי להרצות בכנס מטעם מכללת "מקור המעיינות" בבני-ברק, שם אני עובד.
קרוב ל-1000 מורים התכנסו באולם הגדול של בית חב"ד למפגש השנתי שנושאו היה האינטגרציה
של הילדים בעלי הצרכים המיוחדים בבית הספר הרגיל.  זהו אחד הנושאים שאני עוסק בו
במכללה הנ"ל ובכנס נתתי שתי הרצאות.
כללית, מה שעובר על יהדות צרפת דומה למה שעובר עלינו – לפחות כלפי חוץ נראה שהיהדות החרדית ניצחה את היהדות הציונית-דתית, ובגדול.
הזדמן לי לבקר בסמינר למורים שאותו ניהל הרב שושנה (אבא של אוריאל, הבעל של אורנה דגן). הסמינר עומד כמעט ריק, ואילו בפאווה – מעוז החרדיות – צפוף מאוד.
הקשר שלי לעניין נוצר דרך ביקור של גב' מתילדה פאריינטה, מנהלת ADEJ בארץ.  היא מנהלת בית ספר, אחד מתוך מספר בתי-ספר של "אוצר התורה". זהו בית-ספר דתי שאינו חרדי שהוא מקבל אליו תלמידים גם מבתים מסורתיים ועושה עבודת קודש.
בהרצאותיי בכנס פתחתי ואמרתי שהמילה אינטגרציה היא מילה יפה, אבל אי אפשר לעשות אינטגרציה – שילוב, כפי שאנו קוראים לזה – של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בלי אמונה עמוקה של ההורים והמורים בשילוב זה. ילד אחד עם ADHD – הפרעת קשר וריכוז עם היפראקטיביות – די בו כדי לפוצץ כיתה שלמה ואת המורים שלה.
דיברתי על הצורך באבחון מוקדם ככל האפשר, ועל מתן ריטאלין אם יש המלצה לכך. כשאמרתי זאת הורמו הרבה גבות. המדיניות הרשמית של משרד החינוך בצרפת שוללת שימוש בריטאלין היות והוא סם (הוא באמת סם ממריץ שפועל להרגיע אימפולסיביות והיפראקטיביות). אמרתי להם שאני לא יודע כיצד ניתן להתמודד עם ADHD בלי ריטאלין.
בהמשך נתתי להם טיפים, בע"פ ובכתב, לטיפול בתסמונת ADHD.
את השבת שקדמה לכנס עשיתי עם מורים של בית-ספר "אוצר התורה" בראשות הרב יונתן גוטפרשטיין.
היינו במלון קטן בבעלות יהודי ממרוקו – האוכל היה בסגנון מרוקאי וגם התפילות ונהניתי מאוד משניהם.
קשר מיוחד יצרתי עם אחד המורים. ראיתי אותו יושב בליל שבת עם גלביה מרוקאית, וכשהוא ראה את התלהבותי נתן לי אחת במתנה. אני מקווה להשתמש בה.
הקור המקפיא בחוץ שגרם לי להצטננות קשה (זה קרה לי גם בביקור הקודם פה) לא איפשר הרבה תיירות. הסתפקתי באתרים יהודיים – בתי כנסת עתיקים ומרשימים כמו זה ברחוב נזרט (נצרת), בבית הכנסת ובסמינר למורים (הריק) ברחוב נוקלאן ובבית המדרש בפאווה – מאה שערים של פריז.
בביקורי זה שוב התרשמתי ממסירותם והתלהבותם של המורות והמורים היהודיים ב"אוצר התורה", הפועלים בתנאים לא קלים כדי לשמור על היהדות בקרב התלמידים, וגם מהנכונות שלהם לשלב קודש עם מקצועות החול.
השיר "פירות חמישה עשר" (ט"ו בשבט) נכתב ע"י נעמי שמר ז"ל כשישבה בפריז. גם אני הייתי השנה בפריז בט"ו בשבט ושמחתי לקבל SMS מוורד המזכירה ליום הולדתי וגם הודעות מזכירות כמו בן לאילנה ולאלישע, או תזכורת על יציאה למבצע ניקיון.
אלי ברמן
 
 
בקיבוץ הדתי
מצורפת כתבה של עופר שלומי, מזכיר קבוצת סעד, שהתפרסמה בעלון הקיבוץ במסגרת ההכנות למועצת הקבה"ד. ברשותו של עופר התאמתי את הכתבה לפרסום בקיבוצים אחרים, ואתם מוזמנים לקרוא אותה. נראה לי שהכתבה של עופר מציגה את שורש הדברים בצורה מעניינת ומובנת.
תודה לעופר ובהצלחה לכולנו,
שלום ולהתראות במועצה,
נחמיה רפל – מזכ"ל הקיבוץ הדתי
 
"המעגלים – על מה הוויכוח?"
לקראת האסיפה בה נדון על עמדתנו ביחס לשאלות שיעלו לדיון ב"מועצת הקיבוץ הדתי", אני מוצא לנכון להציג את הנושא ואת נקודות המחלוקת.
בפגישת הכנה שהתקיימה במועדון הציג נחמיה את נושאי המועצה, והדגיש בדבריו את חשיבותה העצומה של תנועת קבה"ד, ואת הצורך שתמשיך להיות תנועה משפיעה וחזקה בשיח הישראלי במדינה, ולעניין זה חשוב גם גודלה של התנועה. מכאן שבעצם אנו עוסקים בדיון בשאלת מהות הצמיחה הדמוגרפית של קבה"ד. הנושא רחב, ובגין כך לא הגיע נחמיה בדבריו למיצוי המלא של הויכוח הקיים היום בתנועה בנושא המעגלים, ואני מבקש להשלים את דבריו:
אקדים ואומר שבמבט ראשון זה נראה ממש כשיעור מייגע ומתיש בגיאומטריה אוקלידית, על תורת המעגל, מעגלים חופפים או משיקים וכו' ... אבל בל נתבלבל. מעבר לכל זה – יש כאן שתי תפיסות חלוקות בנושא היסודי: מה מעמדם של התושבים בתנועה, ועד כמה הם שותפים. צריך להבין את העמדות השונות כדי להגדיר את עמדתנו.
 
2.      נייר עמדה של המזכירות הפעילה – המבוסס על הצעת הקיבוציים השיתופיים:
תנועת קבה"ד תהיה בנויה משני מעגלים – אשר האחד לא כולל את משנהו, כלומר – נפרדים.
המעגל האחד קיבוצי קבה"ד – כולם – שיתופיים ומתחדשים.
המעגל השני – נפרד ממנו, עם מוסדות משלו – "חבר הקהילות של קבה"ד", שיכלול את כל התושבים, וכן קהילות חיצוניות שירצו להצטרף (על בסיס עקרונות שיפורטו).
יתרונות:
1.       יהיה חיבור פורמאלי של התושבים לתנועה.
2.       יקטן החשש שרוחות זרות – שלא מחוברות ממש לרעיונות קבה"ד – יוכלו להשפיע על דרכו.
3.       עם זאת ישמור קבה"ד על גודלו, ואולי אף יוכל להגדיל בעוד קהילות.
החסרונות:
1.       איך יוצרים "חבר קהילות" באופן מעשי?
2.       האם יש הגיון ליצור מוסדות נפרדים? עלויות נוספות?
3.       איך נדאג שלא יווצרו ניגודי אינטרסים בין מוסדות "חבר הקהילות" לבין מוסדות הקבה"ד?
4.       האם חכם לפלח יישוב אחד לשני מעגלי השתייכות – הקיבוצניקים למעגל "הקיבוץ הדתי", והתושבים למעגל "חבר הקהילות"?
נראה שהצעת הקיבוציים השיתופיים, באה ממקום של קיבוצים שלא גרים יחדיו עם אוכלוסיה גדולה של תושבים, ולכן לא חשים במורכבות, ולא רואים את האתגר שבשילוב גדול יותר.
מאידך , התגבשה הצעה שונה, שמזכירים אחדים בתנועה שותפים לה, והיא מציגה את מבנה התנועה באופן שונה:
2. הצעה זו מדברת על מעגל מורחב חיצוני, שהוא תנועת הקיבוץ הדתי, המכיל בתוכו מעגל פנימי.
 
המעגל הפנימי: יכלול את כל קיבוצי הקיבוץ הדתי, הן השיתופיים והן המתחדשים, וכן את המושבים השיתופיים המקיימים את ערכי הליבה של המעגל הקיבוצי .
המעגל המורחב : יכלול בתוכו, בנוסף למעגל הפנימי, גם את כל קהילות תושבי הקבע, הקיימות בישובי הקבה"ד.
 
פועל יוצא מעמדה זו:
                     א.         מוסדות התנועה הנוכחיים – מזכ"פ מזמו"ר ומועצה – ימשיכו לתפקד כבעבר ויעסקו בענייני כלל תנועת הקבה"ד.
                     ב.         המעגל הפנימי: נושאים הקשורים במהותם למעגל הפנימי (נושאי משק, כספים וכדומה) יטופלו בידי המוסדות הנ"ל, כבעבר.
                      ג.          המעגל המורחב:
נושאים הקשורים במהותם לכלל תנועת הקיבוץ הדתי (המעגל המורחב), ידונו ויטופלו בידי מוסדות הנ"ל, בתוספת ייצוג מתאים לאוכלוסיית התושבים (נושאי חינוך תרבות, מעורבות בחברה הישראלית וכדומה).
 
יתרונות:
1.       דגם יותר פשוט. לא דורש יצירת מוסדות חדשים, אלא עיבוי מוסדות קיימים, בנושאים הרלוונטיים, כדי לשתף בהם תושבים.
2.       יש בו שיתוף אמיתי יותר של תושבים באותם דברים קהילתיים שבחיי היום יום הם אכן שותפים (חינוך, תרבות ועוד)
3.       מקטין בשל כך את ניגודי האינטרסים שעלולים לצמוח.
4.       לא מפלח קיבוץ שיש בו תושבים לשני מעגלי התייחסות, אלא הקיבוץ כולו כאחד, על תושביו, הוא חלק מתנועת הקיבוץ הדתי.
5.       מתאים להוויה הכוללת בשטח, שתושבים הינם חלק בלתי נפרד מאוכלוסיית הקיבוץ.
חסרונות:
1.       אין מענה אמיתי לאפשרות הצטרפות קהילות לא קיבוציות לתנועה (אולי ליצור "חבר ידידים" לא מחייב?) .
2.       אולי יש עוד ... אני לא מוצא (באובייקטיביות גדולה, כמובן...).
בשתי ההצעות – ישנה כוונה שבד בבד עם השותפות הרעיונית לדרכו של קבה"ד, יש מקום לשתף את התושבים באופן חלקי גם בנשיאה בנטל הציבורי של פעילות קבה"ד, הנופלת היום רק על הקיבוצים (למשל ע"י תשלום סמלי של שקל ליום לכל בית אב).
 
עופר שלומי, מזכיר סעד
 
 
רקוויאם לתרנגול
תרנגול אני, תרנגול גדול ומי עוד כמוני ... חתול?!
בזמן האחרון מסתובב פה תרנגול ערבי גאה שמפליא בקריאותיו כל היום (בינה הוא כנראה לא קיבל).
כשראיתי אותו לראשונה, חשבתי שיש לו שעתיים לפני שהחתולים יהפכו אותו למנה הבאה שלהם. טעיתי!
מסתבר שהתרנגול הזה הוא גבר-גבר, הוא מפחיד את החתולים והם לא נוגעים בו. מישהו אמר בבדיחות הדעת, שראה חתול רודף אחרי התרנגול ואחרי דקה התרנגול יצא עם גוויית החתול בפיו...
אורה מספרת שבכל צהריים כשהיא יוצאת מחדר האוכל לכיוון המרפאה, מלווה אותה עדת חתולים המחכים לארוחה וגם התרנגול מצטרף אליהם. אורה שמה לו ערימה נפרדת של אורז ואומרת לו: "תרנגול – זה בשבילך!" אבל הוא הולך לערימת הבשר, מנקר לחתולים בטוסיק, הם מפנים לו מקום והוא אוכל איתם מהבשר! אורה מנסה להזיז אתו משם ואומרת לו: "תרנגול טיפש, אתה אוכל את האחיות שלך!" אבל הוא – בשלו.
כל זה עד השבוע שעבר...
ביום רביעי עוד שמענו את קריאותיו מאחורי הנה"ח, אך מיום חמישי כבר לא הופיע וגם אורה לא ראתה אותו. נאמר לנו שמצאו את גווייתו מאחורי הבתים החדשים, כנראה שאחד הכלבים שמשוטטים פה בלילה לא התרשם ממנו כמו החתולים, או שגם הכלב חשב שזה חתול...
תרנגול יקר, אנחנו מתגעגעים לקריאותיך ואומץ ליבך.
                                    עובדי הנה"ח
 
 
 
לאילנה ואלישע פלינט
לסבתא וסבא רחל ואיתן פלינט
ולכל המשפחה
מזל-טוב בהולדת הבן-הנכד
אח לאביטל, בנימין וגבריאל.
תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בזמנו   ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים
 
 
לסבתא רבתה אסתר בידר
ולכל המשפחה
מזל-טוב בהולדת הנינה לילי אליזבט
בת לקרן וגארט
נכדה למרשה וזאבי בידר בארה"ב
 
 
יחדיו ב-ו'
ערב ט"ו בשבט עסקנו בעצים.
בשיעור של הרב ירון עסקנו בעץ השקד.
ראינו כי המַטֵה שבעזרתו עשו משה ואהרון את האותות במצרים היה מעץ השקד, וזהו אותו מטה שבו קרע משה את הים, בעזרתו הוא היכה בצור בחורב, ואותו הוא לקח איתו בזמן מלחמת עמלק. זהו גם אותו מטה שבמחלוקת קורח ועדתו הוציא פרחים ושקדים. המיוחד בעץ השקד הוא שהוא ממהר לפרוח יותר משאר העצים, וגם הזמן שחולף מרגע החנטה ועד הבשלת הפרי הוא קצר מאוד - 21 יום ע"פ חז"ל.
בדומה לנבואת ההקדשה של משה, אשר הייתה קשורה לאותו ענף של עץ שקד, כך היה גם בנבואת ההקדשה של ירמיהו, אשר אמר שהוא רואה מקל שקד, והקב"ה אמר שזה מסמל את העובדה שהוא שוקד על דבריו לעשותו. יציאת מצרים לוותה בהרבה חפזון - באכילת הקרבן וביציאה ממצרים, וגם החורבן - להבדיל - נעשה בחפזון, כפי שאומרים חז"ל שהקב"ה מיהר את החורבן שנתיים לפני הזמן כדי שכשאחרוני היהודים יצאו לגלות הם עדיין ימצאו את הגולים שגלו בגלות החרש והמסגר, והללו יוכלו לסייע להם לשרוד את הגלות מבחינה רוחנית. 21 יום חלפו מהבקעת החומות ועד חורבן בית המקדש - כנגד 21 הימים שעד גמר הפרי.
ואולם, הגאולה העתידית כבר לא תהיה בחפזון, כפי שאמר הנביא (ישעיהו נב, יב): "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".
 
דינה אמיר לימדה את משל יותם. התחלנו ברקע, גדעון השופט ניצח את המדיינים, בני ישראל ביקשו שימלוך עליהם אך הוא סרב: "לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם, ה' ימשול בכם". לאחר מותו של גדעון שכנע בנו אבימלך את תושבי שכם שהוא ימלוך עליהם, ואז הרג את 70 אחיו "על אבן אחת", רק יותם הבן הצעיר ניצל. כשנודע ליותם על הרצח עלה להר גריזים ומשל את משלו לאנשי שכם. יתרונו של המשל כאמצעי רטורי הוא שהשומע מפרש ומסיק מסקנות לבד, הוא אינו יכול להכחיש ולהתווכח. "הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך" – למה עצים צריכים מלך? למה הלכו? הרי העצים נטועים במקום אחד ואין צורך במלך שיסדר את חייהם. הזית, התאנה והגפן מסרבים בנימוק שהם ממלאים את תפקידם כראוי ולכן אין סיבה שיוותרו על אורח חייהם כדי למלוך. אז פונים העצים לאטד, יורדים ברמה מעצי פרי גבוהים לשיח סרק שתפקידו רק להגן על הבוסתן, הוא הגדר עם הקוצים המונעת כניסה לגן. חסרונו הגדול שבעת שריפה הוא מלבה את האש. האטד מעוניין וגם מאיים על העצים שאם לא יבחרו בו ישרוף אותם.
הנמשל לא מפענח את המשל, אלא מאשים את אנשי שכם על שמשחו את אבימלך להיות למלכם ועל שאפשרו לו, לבן הפילגש, לרצוח את אחיו. יותם מסיים את הנמשל בהצגת שתי אפשרויות העומדות בפני בני שכם: "תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך".
 
בשישי הבא: ישראלה נבו עו"ס, יועצת ומפתחת שירותים לבעלי צרכים מיוחדים,
אשתו של חנן מנהל המוסך
בנושא: תפיסה טיפולית ותכנון הכפר השיקומי "עלי נגב"
 
 
 
סעודת יתרו
ביום חמישי לפני שבת פרשת "יתרו" נהגו – ועדיין נוהגים – יהודי תוניסיה
לערוך את "סעודת יתרו".    מהי סעודה זו ומהן הסיבות לחגיגה?
הסברה הראשונה היא בשל מחלה או מגפה קטלנית שפקדה את תוניסיה בתחילת המאה ה-19 והיכתה בבנים זכרים. המחלה הפילה חללים רבים ותרופה לא נמצאה.
רבני הקהילות נשאו תפילות וביקשו לבטל את רוע הגזירה ולהציל את הילדים מן המגפה הארורה הזאת.
והנה התרחש הנס: בדיוק בשבת "יתרו" פסקה המחלה.
על כן פסקו הרבנים: ביום חמישי שלפני פרשת "יתרו" יש לערוך סעודת הודיה שתיקרא "סעודת יתרו – חג הבנים".
סברה שנייה קשורה לסעודה שערך יתרו כהן מדין לפני הקב"ה, ככתוב בספר שמות: "ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים לא-לוקים ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני הא-לוקים".
יש הסוברים כי מקור המנהג הזה הוא לכבוד הילדים שלמדו ב"כותאב" (החדר בצפון-אפריקה) והגיעו לשלב השלישי בלימודיהם שנקרא "הפרשה" ולמדו לקרוא בפעם הראשונה את עשרת הדברות.
כיצד חגגו וחוגגים עד היום את הסעודה?
נהגו בסעודה זו להשתמש בכלים זעירים המותאמים לילדים.
נוהגים להכין יונים ממולאות כמספר הבנים במשפחה.
שחיטת יונים ואכילתן בסעודה קשורות לתקופת ההחלמה בה נתנו לילדים לאכול בשר יונים בשל היותו מזין ורך.
על השולחן הוסיפו את הממתקים והעוגות המסורתיות.
חיים תמים
 
 
 
 
אסיפת חברים
תתקיים בע"ה במוצאי שבת "משפטים",  ליל ר"ח אדר תש"ע  13.2.2010
בשעה 21:00 בחדר האוכל
על סדר היום:
1.    שונות.
2.    קריית חינוך אזורית
 
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות,
תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה
והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה
 
 
ל ב ר י א ו ת
א.      ד"ר ליאורה ומשפחתה יהיו בחופשה באילת מיום ראשון הקרוב כ"ג בשבט עד יום ראשון הבא
ל' בשבט  7 – 14 בפברואר.
 
סידור העבודה של הרופא המחליף ד"ר קומרוב בהעדרה של ד"ר ליאורה:
יום שני  8.2.2010         07:30-10:00
יום רביעי 10.2.2010      15:30-17:30
יום חמישי 11.2.2010     09:00-11:00
 
ב.      ביום רביעי ג' באדר 17.2.2010 המרפאה תהיה סגורה – הצוות יוצא ליום עיון.
 
ג.      לילדים וחברים חולים
אנחנו נמצאים בתקופת מחלות מדבקות ומחלות חורף.
תזכורת חשובה:  כל אחד שנשלח הביתה ממעון או גן או בית ספר או מרפאה עקב מחלה, נא לא להגיע לחדר האוכל או לכל מקום ציבורי אחר.  הסיבות העיקריות הן: כדי  לא להדביק או לחשוף אחרים למחלות,  להגן על החולה בעצמו שנמצא במצב מערכת חיסונית ירודה , ובעיקר לא להידבק ולא להרחיב את מעגל הנדבקים.
רפואה שלמה לכולם ושנהיה  בריאים.
ד"ר ליאורה וצוות המרפאה
 
 
משנכנס אדר – מרבין בשמחה... ובצדקה
לבאזר הצדקה דרושים אופי עוגות, בשלנים ומכיני מאכלים שונים.
כמו כן יתקבלו בשמחה ובברכה רעיונות ומפעילים לדוכנים.
אפשר לפנות ללני בן-שמול או לקרן אדן.
ענף הבגד
 
  
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י נחום ברוכי
אחות תורנית: ברוריה לנדה - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
סליחה, שכחתי...   את השער לידיעון ט"ו בשבט הכינה איריס נתנזון. חן חן !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
עושים היסטוריה
השבת ימלאו 67 שנים – כ"ג בשבט תש"ג – כ"ב בשבט תש"ע - לתקיעת יתד ראשונה בבארות-יצחק בנגב.
מעבר לדף ראו העתק מכתב ששמור בארכיון הציוני והועבר אלינו לאחרונה באמצעות ארכיון הקיבוץ הדתי.
הסבר:
מר טסימן היה כנראה קצין הנוטרים הבריטי, שהיה ממונה מטעם משטרת עזה.
ספקטור, כותב המכתב, היה כנראה קצין הנוטרים היהודי שנלווה אל מפקדו הבריטי.
נחום ברוכי
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בבית המדרש לגימלאים
ביום שלישי, כ"ה בשבט 9.2.2010 מ – 10.15 עד 11.30 בבוקר
נשמע בבית המדרש הרצאה  בנושא:  כיצד נוכל לטפל במכאובינו בעצמנו?
מפי אפי יגבס, מומחית לשיטת טיפול עצמי באמצעות רפלקסולוגיה. מומלץ לכל מי שפנוי לבוא לשמוע.
הפעילות היא ביוזמת המחלקה לשירותי רווחה וקהילה במועצה האזורית, ובמימונה.
דינה אמיר
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שדרוג חיבור האינטרנט
לידיעת משתמשי אינטרנט בבארות יצחק - ערדום, סנקטיים ואמבר: 
בע"ה ביום שני הקרוב, כ"ד בשבט, 08/02/2010 בשעה 16:00 יבואו טכנאי חב' בזק לשדרג את חיבור האינטרנט שלנו.
במשך כשעתיים לא תהיה אפשרות תקשורת אינטרנט מבארות יצחק ואליה (כולל קווי ADSL)
אהרן גל
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
במרפאת השיניים
ד"ר דרור עבר ניתוח ברגלו ובשלב זה הוא בחופשת מחלה. במקרים דחופים יש לפנות לרבקה דה-יונג.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תודה
אני מבקשת לומר תודה מיוחדת לדבורה נתנזון על מאמציה לספק לי תעסוקה בבית באר, למרות שכרגע לא מספקים לנו מפיות לאריזה.
דינה פרנקל
 

 

AtarimTR