ידיעון 2661 פר' תרומה

 

בס"ד ה' באדר תש"ע
 
פרשת תרומה
 
17.09
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית,
17.20
מנחה, קבלת שבת, ערבית
         דרשת הרב                            
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
בשעות 19.30 – 21.30
13.00
מנחה גדולה
16.00
שעור בדף יומי
 
 
16.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
16.30
מ נ ח ה
 
 
18.08
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
 
 
 
בית מדרש אבות ובנים
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית  א' ג' ד' ו'               06.00
 שחרית   ב' ה'                 05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל     13.30
 מנחה בבית הכנסת             16.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
    כיתות א'-ג' - שולי גל
 
    כיתות ד'-ו' -   אסתר פורשר
 
 
 
 
ת ר ב ו ת ו ן
 
יום ראשון
17.30
צ'י קונג לבגירים
חדר האוכל
19.00
שעור באגדות חז"ל
חדר עיון
21.15
שיעור לצעירים
בית ע' שטרן
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
21.10
שיעור עם הרב וולף
בית י' שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
  
 
ימי הולדת הם נקודות זמן שבהן אדם יכול לעצור ולהתבונן כדי לראות את ההתקדמות שלו בחיים.
ציר הזמן אינו מעגלי ואינו קו ישר, אלא ספיראלה שבה בכל נקודה אתה יכול להסתכל כלפי מטה ולראות איפה היית בפעם הקודמת.
השבוע מלאו לי ארבעים שנה. לפני עשר שנים בדיוק חזרתי משליחות בפראג ולא היה לי עדיין מושג מה אעשה "כשאהיה גדול". חצי שנה אח"כ הביא אותנו הקב"ה לבארות יצחק, ומאז אנחנו מרגישים שזה המקום המתאים ביותר בשבילנו. עשר שנים חלפו מאז, ואני עדיין לא יודע מה אעשה כשאהיה גדול, אבל בינתיים אני נהנה מאוד, ומרגיש שהקב"ה מלוה אותי בכל צעד ושעל.
במקביל סיימתי השבוע את לימודי המשפטים ביחד עם כיתה מעניינת מאוד, שמורכבת ממנהיגי דתות יהודים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים, ונפתחו בפניי עולמות חדשים ומעניינים מאוד.
אני מאחל לעצמי שגם בעשר השנים הבאות ארגיש את ידו המכוונת של הקב"ה ואדע לנצל את הכוחות שהוא נותן לי לטובה.
הרב ירון
 
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון                                    
·         סיפור קצר – יהונתן שרמן
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
·         אחרי המועצה – נחום ברוכי
·         תגובות – פרד אדן, מילכה מיור
·         יש פרחים – משתתפות הטיול
·         באספת החברים – רשם: נחום
·         בגיל הרך – דקלה שניאור                                     קראת – מחזרת !
·         פורים בפתח – ועדתרבות והצוות
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
     נר זיכרון !
     פנחס (פיל) לרמן ז"ל – ח' באדר תשס"א
     יעקב אליעזר (ינקו) שטרסבורגר ז"ל – י' באדר ב' תש"ס
     אהובה קורן ז"ל – י"א באדר ב' תשכ"ב
 
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' נחמן מברסלב
ר' נחמן מברסלב (1772-1810), אשר נפטר ממחלת השחפת עוד לפני הגיעו לגיל 39, היה אחד מגדולי החסידות בכל הזמנים, והשפעתו הולכת וגדלה גם בדורות האחרונים. הוא היה נין של הבעל שם טוב והאדמו"ר היחיד בחסידות ברסלב. הוא התחתן מיד אחרי בר המצוה שלו, ומעט מאוד זמן אח"כ החלו להסתופף סביבו תלמידים רבים. רוב חייו הוא חי באוקראינה, אך בהיותו בן 26 החליט לפתע לעלות לארץ ישראל. הוא שהה חצי שנה בגליל, אך מעולם לא ביקר בירושלים, ופתאום החליט לשוב לאוקראינה. ואולם, מסע זה בארץ ישראל שינה את חייו, והוא ביקש לא לצטט דברי תורה שאמר לפני שהיה בארץ ישראל. מאז הוא טבע את המשפט: "לכל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".
ר' נחמן הדגיש מאוד את ערכה של התפילה וההתבודדות, וכך נוהגים גם חסידיו הרבים. חלק גדול מתורתו הוא הפיץ בעזרת סיפורי מעשיות, שבהם רמוזים עניינים טמירים וסודות נשגבים.
משפטים רבים שהוא אמר הפכו להיות נחלת הכלל גם בדורנו (גם אם בשינויים קלים), כגון: "דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו", "כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל", "אין יאוש בעולם", "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", ועוד.
חסידיו נוהגים לבקר בקברו בעיר אומן שבאוקראינה, ובעיקר בראש השנה. מספרים שר' נחמן אמר שמי שיתפלל על קברו מובטח לו שאפילו אם יהיה בפתח הגיהנום, ר' נחמן עצמו ישלוף אותו משם בפאות ראשו.
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
על הפסוק "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי", כותב ר' נחמן מברסלב (לקוטי מוהר"ן תניינא, תורה עא) כך:
ונועם העליון שופע תמיד, אבל צריכים כלי לקבל על ידו שפע נועם העליון. ודע, שעל ידי צדקה נעשה הכלי לקבל על ידה מנועם העליון שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא (=שלהבות של אהבה), כי צדקה היא נדיבות לב, כמו שכתוב "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי", ונדיבות לב, היינו שנפתח ונתנדב הלב, ועל ידי זה נפתחין שבילין דליבא (=שבילי הלב), ונעשין כלי לקבל שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא שנמשכין מנֹעם העליון כנ"ל.
ויש צדקה של ארץ ישראל ויש צדקה של חוץ לארץ. והעיקר הוא הצדקה של ארץ ישראל, שעל ידה נעשי הכלי לקבל מנועם העליון.
...וכלל הדברים כי כל הנבראים וכל ההולדות כולם הם רק בשביל התגלות כבודו יתברך. ועיקר ההולדה - על ידי הצדקה, שעל ידה נעשה כלי לקבל מנועם העליון שעל ידי זה נעשה ההולדה, ועל ידי זה נתגלה ונתגדל כבודו יתברך כנ"ל.
וזה אותיות תרומה הם סופי תיבות : "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
 
הרב ירון
  
שלח לחמך על-פני המים
ברצוני להתייחס לדיווחים האחרונים של מנהלת ענף המזון. בראשית דברי אני רוצה להביע תמיכתי בפעילויות של הגוף הציבורי הזה, גם במקרים שקיים פער בין השקפתי והשקפתו. 
יחד עם זאת, אני מוצא לנכון לפנות למנהלת בשלוש הערות:
1.       מפני שהציבור שותף להחלטות המנהלת באמצעות הכיס והקיבה, הייתי רוצה שגם נהיה שותפים ביעדים ובתוצאות הצפויות של אותן החלטות. סביר להניח שתוך התהליך של קבלת ההחלטות במנהלת הוצגו יעדים מדידים (כגון ירידה באחוז מסוים ברכישת חלות כתוצאה מהרשום מראש) והתוצאה הכספית של אותו צעד (כמה כסף חסכנו??). פרסום הנתונים האלו רק יסייע לציבור להבין טוב יותר את חיוניות ומשמעות ההחלטות וגם יאפשר למדוד האם היעדים הושגו.
2.       במקביל לצעדים שננקטו לצורך חיסכון צריכים לוודא שאין השלכות שליליות שיגרמו לפגיעה נוספת בציבור, כגון צמצום המגוון בהגשה שיגרום למחסור בסלטים, בפחמימות, וכו'. כלומר, אני מצפה מהמנהלת שייחד עם נקיטת הצעדים שפורסמו היא תשקיע מאמץ לוודא שבכל ארוחה יהיה לכל הפחות סוג אחד של כל מרכיב של הארוחה ושלא נהיה עדים לכך שתאזל מנה מסוימת בגלל צמצום המגוון והסועד ימצא את עצמו ללא ארוחה מספקת....
3.       נראה לי שחובה היום לבצע סקר שביעות רצון של הציבור כדי לסייע למנהלת ליישם את החלטות שלה בהצלחה. במקביל הגיע הזמן לבצע ספירת סועדים כדי לדעת כמה סועדים בכל ארוחה, מה היא ההוצאה הממוצעת לסועד, ומה היא הסיבה לחריגות (במידה שיש) בצריכת המזון.
המנהלת הגדירה את חוסר הפרגון כאחת מהבעיות המרכזיות של הענף ופרסמה מספר פעמים שהיא מצפה "לשיתוף פעולה מלא מכולם". הדבר אכן נכון. זה המקום להזכיר שציבור הסועדים הם לקוחות של הענף והם זכאים לפרגון ושיתוף פעולה מצד המנהלת ועובדי הענף לא פחות מאשר חובתו של הציבור כלפי המנהלת ועובדי הענף.   אני אשמח לסייע ככל שנדרש.
                                                                                                שבת    שלום,
                                                            פרד אדן
 
"ודי לחכימא..."                   ע"פ "ספר הבדיחה והחידוד", הוצאת דביר, תל אביב 1963
עגלון ביקש להרגיל את סוסו, שיהא עושה ואינו אוכל, והדירו מן האכילה קמעא-קמעא: מסאה שיבולת-שועל ביום לחצי-סאה, מחצי לרבע, מרבע לקומץ.  אחר-כך גזר עליו תענית שלימה -  מתחילה יום אחד בשבוע, ולסוף – רוב ימות השבוע. 
כשהגיע לכך טפח לסוסו טפיחה של חיבה ואמר לו: חביב אתה עלי, סוסי!  מכאן ואילך פטור אני ממזונותיך, וכל מה שאתה טורח אין אתה טורח אלא בשבילי ובשביל ביתי. 
פתאום כרע הסוס, פשט רגליו ומת. 
טפח לו העגלון טפיחה של רוגזה וקרא: קובלני עליך, סוסי!  עכשיו, שכבר למדת לחיות בלי-מזון - פתאום מתּ!...
אלתר דרויאנוב    (אלתר אשר אברהם אבא דרויאנוב; 1870–1938)
הובא לידיעון ע"י מילכה מיור.
 
 
משחק פורים
 
היכונו היכונו!!
השבוע יחולקו בתאי הדואר כתבי חידה... שיובילו אתכם למשהו כתוב שמחכה לכם אצל מישהו אחר בקיבוץ...   את ה"משהו" הזה עליכם לשמור היטב ולהביאו לסעודת פורים.
בינתיים תוכלו לגלות מי איתכם בקבוצה ומהו הצבע של קבוצתכם, ואם תהיו מגובשים ותצליחו במשימות תוכלו להרוויח הרבה נקודות ולזכות בפרס.
תוכלו אפילו להכין הצגה לסעודה.
כל אמצעי התקשורת כשרים למציאת פתרונות לכתבי החידה !!
חברי הצוות ישמחו לעזור בפענוח שקשה לפיצוח...
גם בחדר האוכל יפורסמו כתבי החידה - אולי מישהו יפתור לכם שם את החידה...
מבולבלים? גם אנחנו... טוב מאד!
העיקר שנשחק בשמחה ובעזרת כולנו יהיה כייף!!!
היכונו היכונו, השבוע זה מתחיל!!
 
אורטל לנדה, יוסי שניאור, יהונתן שרמן, יאיר בן שמואל, שולי גל
 
 
 
סיפור קצר
ויהי היום ואבוא אצל גיא החיוך. וגיא על שום מה? – על שום בת השחוק המרירה של דריו; שחוק ששמחה אין בו וכקול הזרדים תחת הסיר קולו. כסילי לצון אלה שהגורל כמו התאכזר להם על עצם קיומם, מתגוררים היו בעמק כל אחד בפינת זווית, כעכברושי ביבים החומקים תדיר ואין רודף.
ומעשה שהיה כך היה. דרדק אחד, בנו של גדול בטלני המקום – אחד מעשרה שבעיר, נתפס ישוב אצל שולחנה של ריבה אלמנה שרוחשות היו דידה שמועות על כישופים ודרישה באוב. ושמועות אלה כדרכן של שמועות, מבוססות כדבעי היו – לא כעובדות שאינשי דמעליא הווי מצי גביהו פירכות וטענות, שהרי כל עובדה כמה פנים לה – אלא שמועה כשמעה וציר של אמת בעיירה אז שולח, כמו הייתה זו תורה למשה מסיני ממש. ורצה מי שרצה והיה העולם ונזדמנתי ביום בו עומד היה הלה לדין בפני בית-דין דפרנסי המקום. ודרדק זה, אך י"ד שנים מלאו לו; י"ד כמניין די לפורענותם של שועלים קטנים מחבלים כרמים, שגדולים ועצומים יהיו פגעיהם אלמלא מורא ביה"ד המרסן, שדינם כדין סורר ומורה הנידון על שם סופו. ובד"צ זה המשמש בקודש מאי אז, בטרקלין גדול היה, מקום מושב העבר של בית המרחץ הציבורי דמקימי קרתא ושעל קירותיו נאמר כי ראו על המים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. והנה מחל הדיון ודייני די בבא מתיישבים על כס המשפט. קול דממה רוחשת עובר כדוק של נהי רך המלחך זוהמת מרצפות המקום, מתערבב ביבבתן החנוקה של מקוננות השבט, שקינה פרנסתן. ולעת זו, אף כי הצפיפות מרובה, נוכח ריבוי קבצני השמועות שגילם צער הזולת, לא אומר מי מהם צר לי המקום. וקבצנים אלה דומה כי שורה עליהם רוח טהרנות מלבבת; מי מהם מצקצק לשונו בזעזוע ומי מפלבל בעיניו נוכח תדהמתו מעצם המעשה המיוחס למשוקץ הקטן. ויהי הרגע והס הושלך באולם. ר' שלומצקה הנגר מנסר אוויר החדר באבחת קולו המרעים: "עמוד עמוד עמוד על רגלך, נער". לצידו על כס המותב הערשיל קלוץ-מאכער שמילתא דבדיחותא תדיר על לשונו בעת גזירת הדין ור' אונרא החייט שמומחיותו תפירת תיקים. "ובכן עלם, אמור: היית אצלה אם לאו?" ויען, קולו רועד: "הייתי. וזה השולחן במעונה בנוי לתלפיות וכל מעשיי ריב אלמנה. שבעת שפגשתיה אצל החנווני, ביקשתני לשאת מצרכיה ולתת שכרי בכך ששכרי שכר מצווה". ויען ר' שלומצקה וששון ליבו הולם: "והשולחן, אתה אומר, בנוי לתלפיות הוא?"  קורץ עינו לר' אונרא שפניו עדיין חתומות, חמורות סבר. אז יכה ר' הערשיל על בימת הדיינים, ויכריז: "תם ונשלם!".
באשמורת הלילה הראשונה כשלש שעות זמניות מתום העניין, בין סמטאות השכחה של בקעת העיירה, החושך עוטף צמרות העצים. מארובות הבתים עשן סמיך ובפי כל אירועי היום שחלף. רוח אלוקים מרחפת על פני גגות משופעים ולתוך אדמת הבור של העמק העכור נספגים רגשות הזעם החמימות וצינת תחושות שאט-הנפש שרק עתה משתחררות היו לאיטן דרך צוהרי טרקלין המשפט. השקט, כך נדמה, שב לעיירה ורק זוג מקוננות זקנות מחניקות געייה חרישית לשמע שוטה הכפר. וזה האחרון לוחש כממתיק סוד על אוזנן הכרויה, כי ראה גם ראה באבחת הליל, תחת ירח צר של לילות ראשי חודשים, דמות זקנה רכובה על מטאטא, חתול שחור בידה ונער קטן נהג בם.
 
יהונתן שרמן
 
 

יחדיו ב-ו'

בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלת יחס התורה לעבדות.
ראינו כי התורה מקבלת את מוסד העבדות ואף קובעת כללים לעגן מוסד זה. יחד עם זאת, בכל הנוגע לעבד עברי התורה נמנעת כמעט לחלוטין מלכנותו בכינוי 'עבד', וההלכות של עבד עברי אינן דומות להלכות עבדים, אלא להלכות שכירים.
ואולם, לגבי עבד כנעני התורה מקבעת את מעמד העבד כנחות יותר מבן החורין, ויש לכך השלכות רבות. למשל: מי שחובל בעבד, אין דינו כמי שחובל בבן חורין. יחד עם זאת, בדברים מסוימים מעמדו של העבד גבוה יותר מזה של בן החורין: מי שחובל בעבדו באחד מעשרים וארבעה ראשי איברים או בעינו או בשינוי - נאלץ לשחרר את עבדו לחירות, למרות שאם הוא היה עושה כן לבן חורין הוא היה משלם את הנזק שנגרם ותו לא. ראינו כי בתקופת התנ"ך היה מקובל לנקר את עיני העבדים או לכרות את אוזניהם או לקצוץ את אצבעותיהם, כדי למנוע בריחה או להשפילם, וממילא מצוות התורה באה כתגובה לאותו מנהג אכזרי: מי שיעשה כן לעבדו יאלץ לשחררו.
התורה לא תמכה במוסד העבדות, אלא הכירה בו כצורך הכרחי בתקופה הקדומה, אשר בה חברה לא היתה יכולה להתקיים אחרת, אך סייגה מאוד את ההלכות הללו, כדי שבשלב מסוים יכירו כולם בכך שכל בני האדם שווים. את רעיון השוויון בין בני האדם הבינו בני ישראל כבר בתקופת המשנה, כאשר בניגוד לחוק הרומאי היהודים נהגו לשחרר את עבדיהם גם במחיר סיכון חייהם. כיום, ברוך ה', ברוב העולם הנאור קיבלו את השקפת העולם של היהדות, והעבדות הפכה להיות בלתי חוקית.
 
ישראלה נבו, עו"ס, יועצת ומפתחת שירותים לבעלי צרכים מיוחדים, אשתו של חנן מנהל המוסך, שוחחה עמנו בנושא: תפיסה טיפולית ותכנון הכפר השיקומי "עלה נגב". בעבודתה עם עמותת על"ה במוסד שיקומי בגדרה, למדו כי למבנה ולסביבה השפעות על החוסים בו. למשל, כאשר אנשים עם בעיות התנהגות גרים בבניין עם מסדרון ארוך מספיק שאחד הדיירים מתחיל להשתולל יש מהומה, וכעבור זמן השאר מחקים את ההתנהגות וגם הם גורמים לרעש ונזקים. לשינוי מבני פיזי של צורת המגורים יש השפעה עמוקה על איכות החיים.
בכל העבודה עם נכים ומוגבלים יש שאיפה לקדם אותם לעצמאות שמשפרת את מערכת היחסים של הנכה עם עצמו, עם הוריו ומשפחתו ועם הצוות המטפל. נכות ומוגבלות אינם משולבות בהכרח, לעיתים המוגבלות היא תוצאה של הנכות וסביבה שאינה מותאמת לנגישות הנכים מונעת מהם עצמאות היא שמגבירה את המוגבלות.
לבעלי צרכים מיוחדים ישנם פתרונות ומערכות מסודרות, בעזרת המדינה, רק עד לגיל 21 ולא מעבר לגיל זה.
לפתרון בעיית הבוגרים נרתמו דידי ודורון אלמוג, הוריו של ערן ז"ל, עם עמותת על"ה להקמת הכפר השיקומי "עלה נגב" ליד אופקים, בניהולה של ישראלה. תכנון הכפר נמשך כשנתיים וחצי, תוך הקפדה על כך שהסביבה לא תהיה מסכנת, שהעיצוב לא יעיד בחיצוניותו על מוגבלויות ונכויות דייריו, שיהיה מקושר לסביבה, 'ידבר' עם הנגב וצבעיו וכן יאפשר מערכת יחסים הדדית עם הקהילה הקרובה. הכפר כולל את כל צרכי אנשיו וכן: בי"ס לחינוך מיוחד, בי"ח לפעוטות ללא תוחלת שיקומית, מרפאות, סביבה תרפויטית טיפולית ועוד.
 
בשישי הבא, בין תענית אסתר לפורים, נלמד עם ד"ר ענת חן, אוצרת מוזיאון היכל שלמה, גרה בנחלים
בנושא: מסכות ופרצופים – בין אסתר המלכה להסתר פנים
 
 
 
אחרי מועצת הקיבוץ הדתי
בשבוע שעבר התקיימה בשדה אליהו מועצת הקיבוץ הדתי הכ"ח. ברשימה זו אנסה להסביר בשפה ברורה וקצרה את הסוגיות שנידונו וההחלטות שהתקבלו בה.
באופן כללי, יש לזכור שהמועצה היא הגוף העליון של התנועה – כמו אסיפת החברים של הקיבוץ הבודד – ובה מתקבלות ההחלטות העקרונית בסוגיות חברה, משק, פוליטיקה ועוד.
הנושא המרכזי שלשמו התכנסה המועצה הפעם היה יחס התנועה לתושבים ההולכים ורבים בתוך הישובים ומעוררים את השאלה, האם רוכשי הדירות בשכונה ליד הקיבוץ הופכים בכך להיות חברי תנועה, גם כשאין להם מושג מה זה. השאלה הולכת ונהיית מעשית יותר, ככל שמתרבים התושבים, שכבר מהווים גורם מספרי מכריע בכמה יישובים.
על מנת להמחיש את הדילמה אציג מצב דמיוני: לו יתואר שבמועצה שתתקיים בעוד חמש שנים יהיה מספר נציגי בית רימון גדול ממספר נציגי יבנה. והם יעבירו החלטה לסגור את ישיבת הקיבוץ הדתי או את מדרשת הבנות בעין הנצי"ב כי הן לא מספיק רווחיות.
גם סוגיית המיסוי התנועתי עמדה על סדר היום. למען האמת, השאלה אינה כל כך דמיונית. כבר לפני שנים ערערו קיבוצים מופרטים על חובתם לשלם מס תנועתי "בשביל מה אנחנו צריכים את התנועה?" שאלו.
כידוע, תקציב הפעילות של הקיבוץ הדתי ממומן בין היתר במיסי הקיבוצים, וכל קיבוץ משלם סכום יחסי לגודלו. כעת נשאלה השאלה אם גובה המס יקבע על פי מספר החברים או כלל תושבי היישוב וכיצד ניתן לגבות מס מתושב. 
על רקע ההקדמה הזאת, אנסה להסביר בקיצור את עיקרי ההחלטות שקיבלה המועצה.
רשימת ההחלטות פותחת בברכות לרגל שנת השמונים של התנועה ובהבעת שביעות רצון מהצטרפות המושבים השיתופיים ומהרחבת היישובים הקיימים, תוך קריאה להמשיך במגמות אלה. עם זאת, מזכירה המועצה "שהקיבוץ הנשען על ערכי השיתוף והערבות ההדדית והנאמן לערכי התנועה, הוא הבסיס להשפעה ולחיזוק התנועה וכלי מרכזי להגשמת משימותיה". החלטה אחרת מדגישה את חשיבותה של התנועה בהגשמת משימות לאומיות וציוניות דתיות וגם במתן שירות לחברים (חינוך, שירות צבאי ועוד) ושמירה על אינטרסים של היישובים הקיבוציים.
הפרק השני חוזר על החלטות מועצות קודמות ומנסח שוב את ערכי הליבה, שהם תנאי לחברות בקיבוץ הדתי, כגון ערבות הדדית ממוסדת, שותפות באמצעי הייצור, משימתיות כלפי חוץ ושאיפה למנוע פערים כלכליים בין החברים. לצד הערכים הקיבוציים הללו, נוסחו ערכים ציוניים ולאומיים כגון נאמנות למדינה וחובת השירות, שוויון ערך האדם ושילוב נשים בכל המערכות. וכן נאמנות לדמוקרטיה ומחויבות לעם ישראל בארץ ובתפוצות. הערכים הקיבוציים מחייבים את הקיבוצים לסוגיהם, לרבות המושבים השיתופיים. ואילו הערכים הכלליים יהיו שאיפתם של כלל תושבי הקיבוצים הדתיים.
הפרק השלישי מתייחס בזהירות רבה לשאלות שהזכרתי בהקדמה. ומדגיש שתנועת הקיבוץ הדתי הינה תנועה קיבוצית שחבריה הינם אגודות שיתופיות המקיימות את ערכי הליבה של התנועה. פירוש הדבר הוא שאין אפשרות לאנשים בודדים להיות חברי תנועה שלא דרך קיבוצם. המועצה הכירה בכך שבשנים האחרונות מתרחשים שינויים משמעותיים באורחות החיים בקיבוצים ובתנועה, המחייבים חשיבה מחודשת והגדרת יחסי התנועה עם הקיבוצים השונים, על כלל אוכלוסייתם.
 החלטת המועצה היא שיש להעדיף קליטה לחברות על קליטה לתושבות. וכן חשוב שהקליטה, גם של התושבים, תתחשב גם בהסכמת הנקלטים לאמץ את ערכי הליבה של הקיבוץ הדתי.
מלכתחילה היה ברור ששאלת המיסוי התנועתי אינה בשלה להחלטה, מפני שהקיבוצים הנוגעים בדבר התקשו להסביר איך ניתן לבצע את הדבר וגם לא כולם הסכימו שיש לעשות זאת. ולכן, כדי למנוע עימותים, נדחתה התשובה לשאלת המיסוי התנועתי לעתיד ובבוא הזמן תותאם למציאות הולכת ונוצרת בקיבוצים. הגדרות אלו יהיו נושא למועצה הבאה.
החלטה נוספת בעלת "חשיבות היסטורית" וחגיגית גם יחד הייתה אשור הצטרפותה של משואות יצחק לקיבוץ הדתי, זאת לאחר שבמועצה הקודמת הוחלט לפעול לצירוף המושבים השיתופיים לתנועה. (הצטרפות בני דרום וניר עציון בקרוב (אי"ה)
 
נחום ברוכי
 
                                      לאסתר בידר
               לנישואי הנין שאול עם חנה               בהולדת הנינה
                  בן מלכה ואהרן גנץ             נכדה לציפי ואפרים בידר
                          נכד לציפי ואפרים בידר            בת לשבי ומאיר קופמן
    ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר
 
 
מנהלת ענף המזון
בעקבות פרסום המאמר בשבוע שעבר בדבר מהלכים שונים שבכוונת מנהלת ענף המזון לפעול בהם על מנת לעמוד בתקציב, קיבלנו תגובות והערות רבות - חלקן בכתב, חלקן בעל פה, חלקן בוטות וחלקן לעניין.
אנו אוספים את כל התגובות ונתייחס אליהן כמיטב יכולתנו. תודה רבה לכל מי שמשתף אותנו במחשבות ובתחושות, בסופו של דבר חשוב לנו שיתוף הפעולה ואנו שמחים על כך (ראו כתבות בעמוד הבא).
שמוליק ברוכי
 
שמונה בעקבות אחד
ראש חודש אדר, תחילת חודש של שמחה וצבעים, יצאנו לטיול פריחה בהרי ירושלים.
שמונה בנות בעקבות המדריך אלידע.
התחלנו צועדים מהחניון ליד נס הרים נפגשים עם פרחים שונים בכל צבעי הקשת, גדולים וקטנים. ליד כל פרח יודעות הדבר מנסות להיזכר בשמו, זורקות לאוויר ההרים הצלול שמות: זנב השור או אזני הכלב? חיננית או אולי נץ החלב? האם דודא רפואי, צורית או עכנאי? עד שאלידע נענה לשאלות, מסביר על הצמח ונוקב בידענות בשמו. השנה מזג האוויר ההפכפך גורם לתופעות פריחה מפתיעות ומגוונות. אנחנו לכיוון חירבת עיתאב, העלייה קצת קשה אבל הרוח הנעימה (בניגוד לתחזית ליום שרבי ואביך) והנוף הפורח, הירוק והמדהים מקלים על הנשימה. המשכנו ממעיין אחד למשנהו, ביקרנו בשרידי מבנים ושמענו הסברים מקצועיים. כאשר לכל אורך הדרך חלפנו מפרח מדהים ונפוץ לפרח יפה ונדיר, עולם מלא של צבעים. ביקרנו במעיינות חבויים בין הסלעים ושמענו הסברים מעולים על שרידי מבנים עתיקים.
מטיבות השבת סיימו את המסלול במושב מטע, מטיבות הלכת המשיכו בנחישות ובעליה עד לחניון חנות.
ההפתעה האחרונה היתה בחניון כאשר בעזרת מברשת גילה לנו אלידע פסיפס עתיק מדהים ביופיו.
תודות רבות: לקב"ה שלא חיסר דבר בעולמו, לאלידע שהוביל והדריך, ולעצמנו - שמונה הנשים שיצאו לטיול.
המלצה חמה לכל אוהבי הטיולים – קחו יוזמה פנו לכם יום וצאו לאוויר ולטבע. 
עירית, לאה, לאה, עפרה, ציפי, ורד, דקלה ורותי
 
 
 
 
באספת החברים - מוצש"ק כ"ט בשבט 13.2.2010
האספה התבקשה לאשר העברת 18 דונם משטחינו החקלאיים להקמת קריית חינוך של המועצה האזורית חבל מודיעין.
כפי שפורסם לקראת האספה, בתוכנית המועצה האזורית להקים קריית חינוך עבור בתי הספר היסודיים האזוריים שבבני עטרות ובנחלים. המתחם מתוכנן לכלול גם מרכז תרבות וספורט. המיקום המוצע: בגבול בארות יצחק - נופך - רינתיה, על שטח כולל של כ - 70 דונם שהם היום ברשות היישובים, מהם 18 ד' משטחינו. הקריה תהיה בבעלות ובניהול המועצה האזורית, ותחולק לשני קמפוסים מופרדים. התוכנית אושרה ברמה עקרונית במשרדי הממשלה.
בדיון של נציגינו עם נציגי המועצה האזורית (לפני שנתיים וחצי) נדונו נושאים שונים, כולל תוכניות פיתוח נתב"ג והשפעתן, פעילות חקלאית בסמיכות לביה"ס, יחסי דתיים- חילוניים במתחם, דרכי גישה, ועוד.
לו"ז (מ- 2007): תיכנון וקבלת אישורים - 5 שנים. התחלת הבנייה: בעוד 5 שנים +.
לפי המלצת המזכירות אישרה האספה את העברת הקרקע למטרת קריית חינוך.
רשם: נחום ברוכי,  הביאה לדפוס: דינה אמיר
 
בגיל הרך
כבר זמן רב לא כתבתי סקירה על הקורה בתחומנו והאירועים והחגיגות האחרונים מספקים הזדמנות מתאימה לכך.
בט"ו בשבט נהגנו בעבר לצאת עם ילדי הגנים לנטיעות באזור המועצה האזורית. מכיוון שהשנה האירוע האזורי לא התקיים החלטנו לטעת עצים במתחם הגנים שלנו.
גן "גפן" נטע בחצרו עץ זית ובחצר גן "חרוב" ניטע עץ לימון.
השבוע, בל' בשבט שהוא יום הולדתה של הנרייטה סאלד, מי שייסדה את עליית הנוער, חגגו ברחבי הארץ את יום המשפחה (לשעבר "יום האם"). בשבועות האחרונים עסקו בגנים בנושא המשפחה ובאירועים העוברים עליה במשך השנה. לסיכום הנושא השתתפתי בפעילויות מושקעות ומרגשות בגנים השונים.
במעונות הפעוטות "תאנה" ו"צופית" – בני שנה עד שנתיים – הוזמנו ההורים לפעילות עם יפעת, המורה שלנו למוסיקה. זו הזדמנות להראות להורים כיצד מתנהל שיעור במוסיקה ואיך מפעילים את הילדים.
במעון "תאנה" שילב הצוות קבלת שבת ואפה מטעמים לכיבוד.
בגן "גפן" (שחף לשעבר) אפו חלות עם ההורים במקביל לפעילות עם יפעת שבה התנסו גם ההורים בכלי נגינה, כולל נבל מיוחד לילדים.
בגן "רמון" (דקל לשעבר) – גילאי 3-4 – ראינו לראשונה כיצד בגיל כה צעיר הילדים מצליחים לרקוד בצורה חמודה כל כך להנאת הוריהם, שרצו לראות שוב ושוב את הריקודים. כל זאת בהדרכת רותי כמעבירת חוג לריקודי עם יחד עם עדינה הגננת.
גן "חרוב" סיכם את הפעילות בנושא המשפחה בריקוד של הילדים שהפגינו ביצועים מרשימים ובהפעלה של ההורים שניסו להדביק (לא תמיד בהצלחה מלאה) את קצב התנועות של רותי והילדים....
בחלק השני של הפעילות הופתעו ההורים כשהזמינו אותם ל"בית קפה" בצד השני של בית-שפירא (יש לציין את הילדים שידעו לשמור על הסוד ולא לגלות להורים לפני הזמן). הילדים נכנסו לאולם כשהם לבושים כמלצרים וההורים התבקשו לבחור בעוגות מאפה ידיה של הקונדיטורית הראשית של הגן – רותי - מתוך תפריט שהוכן ע"י הילדים. העוגות הטעימות, הרצינות שבה התייחסו הילדים לתפקידם והחשיבה על כל הפרטים הקטנים (צלחת מוצמדת ב"סקוטש" למגש כדי שלא תיפול...) זכו לתגובות נלהבות והביאו להרעפת שבחים על הילדים והצוות. (אגב, מאחר שעדיין אין אצלנו הפרטה לא זכו הילדים לתשר על עבודתם...).
כאן ההזדמנות להודות לרחל אלידע שתפרה את הסינרים ולמרים שניאור שלימדה את הילדים לתפור כפתור
על לבד וממנו הכינו מחזיק מפתחות כשי להורים.
פורום רכזות הגיל הרך של הקיבוץ הדתי
בפגישה שהייתה לנו בקיבוץ הדתי עלה צורך להיפגש לעתים תכופות יותר (בעבר נפגשנו רק פעם בשנה) כדי לדון בנושאים המשותפים לנו כקיבוצים דתיים, עם זה שכל אחת מהרכזות משתתפת בפורום מקביל של התק"צ שנפגש פעם בחודש.
גיבשנו דפוס עבודה הכולל שיחה עם אחד מרבני הקיבוצים ודיון של הרכזות בנושאים הקשורים ומייחדים אותנו.
 בשני המפגשים האחרונים שקיימנו שמענו שיחה מאת הרב נהוראי (משואות יצחק) – על התפילה בגן ועל התמודדות עם לבישת ציצית וכיפה בגן. למדנו שלבישת ציצית עברה השתלשלות מבחינת החיוב, מ"מידת החסידות" על פי הרמב"ם ועד ימינו שהחיוב הוא בעיקר בשעת התפילה.
גם נושא הכיפה עבר גלגול דומה מ"מידת חסידות" להיבט חברתי מחייב / שיוך.
מליאה
זוהי התכנסות של כל צוות הגיל הרך ללימוד משותף ודיון בנושאים פדגוגיים, התכנסות המתקיימת 3-4 פעמים בשנה.
לאחרונה התמקדנו בנושא "עיבוד חושי". שמענו הרצאה מרתקת בנושא והצעות כיצד לעבוד עם ילדים המתמודדים עם בעיה של רגישות חושית.
אז מהו "עיבוד חושי"? היכולת לארגן מידע סנסורי (מלשון סנס = חוש) מהסביבה ומהגוף לפעילות מותאמת.
לטענת המרצה – בנוסף לחמשת החושים שכל ילד לומד עליהם בגן: ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש – יש עוד שני חושים: חוש לתחושה עמוקה וחוש לשיווי משקל.
תפקידנו מול הילדים בעלי רגישות חושית הוא לכבד את צרכיהם ולמנוע פגיעה בילדים האחרים.
במנהלת הגיל הרך שנבחרה לאחרונה חברים ענבל ישראלי, מיכל ברמן, דינה ברוכי, איתי שוהם ואנכי. נפגשנו כבר מספר פעמים בהן דנו בתכנית השנתית, בהשקעות נחוצות, בקביעת המחירים לשנה"ל תשע"א, בנושאים העולים מהשטח וכן קביעת מדיניות בנושאים כלליים ועקרוניים בנושא הגיל הרך.
הצוות לומד את הנושאים, מעלה דילמות כלכליות ופדגוגיות ומנסה למצוא פתרונות מתאימים לסוגיות שעולות.
עם הפנים קדימה
בתקופה זו של השנה מתקיימת ההרשמה לשנה"ל הבעל"ט. בעת כתיבת הסקירה רוב הגנים כבר מלאים לשנה הבאה, פרט לבית התינוקות בו אנו עדיין שומרים מקום לילדי הקיבוץ, כן ירבו!
הטלפונים אינם חדלים לצלצל ואני נאלצת להסביר להורים ההמומים (שחלקם נמצאים ברשימת המתנה עוד מספטמבר האחרון) שהרשימה כבר סגורה כמעט לגמרי.
לשמחתי, כפי שזה נראה כרגע, גם גן "דקל" יחזור בשנה הבאה להיקפו, מיקומו ושמו הקודם. בשנה"ל הנוכחית הייתה ירידה דרסטית במספר הילדים שנרשמו בגילאים אלה (מ-24 ילדים בשנים קודמות ל-13 השנה)..
היו לכך כמה גורמים: המשבר הכלכלי שפגע בהכנסותיהם של חלק מלקוחותינו, ה"פיתוי" של גני המועצה שניתנים "ללא תשלום" וגם העובדה שלימור נתנזון הגננת הקבועה לא יכלה לעבוד השנה בגן זה.
יש לציין שהירידה הייתה בכמות אך לא באיכות !
המשוב המצוין שאנו מקבלים על עבודת הצוות – עדינה ספיר הגננת, לאה שם-טוב ומור (בת שירות לאומי) – מההורים ומהצוות החינוכי המקצועי (מדריכה פדגוגית ופסיכולוגית) מהווה מוקד משיכה להורים ומביא לאמון במערכת שלא מתפשרת על איכות.
השבוע אמרה לי אמא מאחד מיישובי הסביבה ששלחה את ילדתה לגן ביישוב שלה, ש"היא על הטעות הזו לא חוזרת" ומיהרה לרשום את הילד השני לגן "דקל", למרות הפיתוי הכלכלי.
המובילות בכל הגנים מסיימות בימים אלה את השיחות האישיות התקופתיות עם ההורים.
זה הזמן להודות לצוותים בכל המעונות – מתינוקות ועד הגן הבוגר – שעובדים עם כל הלב ומשקיעים באהבה ובמסירות בחינוך ובטיפול בילדים.
דקלה שניאור
 
השעור בפרשת השבוע יינתן ע"י דינה אמיר
אחות תורנית: ברוריה לנדה - פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
קול ששון וקול שמחה                                                              קול חתן וקול כלה
מזל-טוב לעדה ודוד צונץ, לסבתא רות יעקבס ולכל המשפחה, עם הודעתה המשמחת של נועה על החלטתה
להינשא לשי שוהם (חיפה).
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שימו לב !
החל מ-11.2.2010 הפיקדון על בקבוק משקה הקטן מ-½1 ליטר הוא 30 אג' (גם אם כתוב על הבקבוק 25 אג').                             
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ת ו ד ה
יישר כח לכל העובדים והמארגנים את באזאר הצדקה. עשיתם עבודה גדולה ויפה.
לאה ברמן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בצרכי ציבור באמונה
חברים שיש להם תפילין מיותרים ומוכנים למסור אותם לטובת הכלל בבית-הכנסת, יבואו על הברכה אם ימסרו לי או לאחי מנחם.    בתודה !
יעקב שניאור
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לקראת פורים - תזכורות !
א.      ביום חמישי – תענית אסתר מוקדמת – לא תוגש ארוחת בוקר בחדר האוכל.
ב.      בשבת הבאה יש להיזהר שלא להכין שום דבר משבת לפורים. תפילת ערבית במוצאי שבת תתחיל  כעשר דקות אחרי צאת השבת כדי לאפשר לכולם להתארגן. בשבוע הבא יהיה פירוט נרחב יותר בעניין זה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
לסבתא רבה אורה אהרן
ולכל המשפחה
מזל-טוב בהולדת הנין
נכד לבת-צי ובילי ברמן
בן לתמר וישי שלומוביץ במודיעין
טוב ינחיל בני בנים
 
 
 לקראת פורים
על תחפושת כבר חשבת ?                                                                                    
    בייבי סיטר לילדים כבר מצאת ?
                   את יום ראשון בערב כבר פינית ?
מסיבת פורים בנושא אגדות ילדים ובניחות של פעם
       ביום ראשון י"ד באדר 28.2.2010
            בשעה 21.00 בבית שפירא
 כולם באים מחופשים כמו באגדות
        הכניסה מגיל תיכון
                                                                                       מצפים לראותכם
 
 
 
 
למתכוננים מראש – להלן לוח הזמנים לפורים השתא
 
מוצ"ש פר' תצוה 27.2.10
        ערבית, הבדלה וקריאת מגילה - בבית הכנסת
        שוק פורים בבית-שפירא
21.00 - קריאה שנייה במגילה - בשטיבל
 
יום ראשון 28.2.10
06.00 – שחרית וקריאת מגילה
08.00 – שחרית מנין שני וקריאת מגילה
13.15 – תפילת מנחה בבית הכנסת
13.30 – סעודת פורים בחדר האוכל
21.00 – מסיבת פורים למבוגרים – בבית שפירא
 
ועדתרבות
AtarimTR