ידיעון 2672 פר' במדבר

 

בס"ד א' בסיוון תש"ע
 
פרשת במדבר
 
19.09
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.20
מנחה, קבלת שבת,
 דרשת הרב, ערבית
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
אחרי הסעודה
הרמת כוסית "לחיים" עם
 משפחת נתנזון בביתם     
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
 
 
מכונת השטיפה פועלת
 בשעות 21.15 – 23.15
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית לאה פ'
18.00
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.12
ערבית, ספירת העומר, הבדלה
 
      זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית   א' ג'  ו'               06.00
 שחרית   ב'  ה'                 05.50
  מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            18.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00  
 עונג שבת לילדים בשעה 11.00
לימוד פרקי אבות
 
    כיתות א'-ג' – אבי צוייג
 
    כיתות ד'-ו' -  אסתר פורשר
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
17.30
צ'י קונג לבגירים
חדר האוכל
19.00
שיעור באגדות חז"ל
חדר עיון
יום שני
20.45
שיעור לצעירים
בית ע' שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
07.00
שיעור בדף יומי
חדר עיון
09.00
יחדיו ב-ו'
בית שפירא
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
חג השבועות
 
19.11
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.20
מנחה, דרשת הרב, ערבית
11.30
סעודת חג בחדר האוכל
 
22.30
 
תיקון ליל שבועות
   בבית שפירא
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.15
ערבית, הבדלה
 
 
 
גרעין צבר לבארות יצחק 2010 – דיווח ביניים
ביום רביעי השבוע התארחו אצלנו כעשרה חניכים מגרעין צבר המיועד לבארות יצחק. הם הגיעו כדי לפגוש את הצוות, לראות את הקיבוץ, וליהנות מהמעדנים שהוגשו בחדר האוכל. לאחר ביקור של שעתיים הם נסעו ביחד לירושלים כדי להשתתף ב"ריקוד הדגלים" בעיר הבירה. הם נהנו מהביקור בקיבוץ והתלהבו מהמקום ומהאנשים. לפעמים "דברים שרואים משם לא רואים מכאן". החניכים מאד מתרגשים לקראת הגעתם בעוד שלושה חודשים ובמיוחד עכשיו מפני שמרביתם חוזרים בשבועות הקרובים לחו"ל כדי להתכונן לעלייתם.
המפגש עם החברה, שעשו רושם נהדר, היה מרגש ביותר גם לצוות!
כעת הגרעין מורכב מ-10 בנות ו-8 בנים ובימים אלו משלחת של התוכנית ונציגים ממשרד הביטחון נמצאת בארה"ב ויכול להיות שעוד מספר חניכים יצרפו לגרעין בארות יצחק. הצוות ממשיך בהכנות לקראת תחילת התוכנית באוגוסט והחלו שיפוצים באזור המגורים.
כרגיל, כל הצוות ישמח לענות על שאלות החברים.
                                                                                                                        שבת שלום,
                                                                     פרד וכל הצוות     
מה בגיליון?
·         שבעים פנים לתורה – הרב ירון
·         אחות שכולה – יונה ברמן
·         משלחן המזכירה – ורד סוקו
·         סיפור המגילה – יהונתן שרמן
·         ותלמוד תורה... – בוגרי מכינות
·         אמת מארץ תצמח – מעין ברמן (שיר)
·         יחדיו ב-ו' – סיכום שבועי
·         עשה לך רב – איריס נ' ואלישבע בן-דוד
 
·         חנוך לנער – ועדת חינוך
·         ואלה שמות – מערכת הידיעון
·         תיקון ליל שבועות – תכנית הלימוד
·         מתכונים לחג – סרינה אנגלנדר
·         מוועדת השתלמויות – יחזקאל אלידע
·         פתיחת עונת השחייה – צוות הבריכה
·         הודעות: מועצה, ענף המזון, מרפאה
·         ד"שבועי מהקיבוץ הדתי
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
     נר זיכרון !
     יהודית לנדסברג ז"ל – ג' בסיוון תשמ"ז
     יצחק זכאי ז"ל – ז' בסיוון תשל"ה
 
 
 
שבעים פנים לתורה
 
ר' ישעיה מטראני
ר' ישעיה מטראני (1180-1250) נולד באיטליה, אך למד באשכנז, שם הושפע מאוד משיטתם של בעלי התוספות. לאחר חזרתו לאיטליה הפך להיות האישיות התורנית המרכזית באזור. הוא כתב פירוש לתורה בשם 'נימוקי החומש', וכן גם פירוש לנ"ך, לתלמוד, וספר הלכות בשם 'המכריע'. בספריו לא היסס ר' ישעיה לחלוק על הראשונים שקדמו לו, באמרו שהוא רואה עצמו כננס על כתפי ענקים.
מעניין לציין שבפירושו ליחזקאל, בפרק המתאר את בית המקדש השלישי (פרק מ), כותב ר' ישעיה שאין הוא מפרש את הפרק הזה מכיוון שאי אפשר להבין את הדברים האלו, וכשנזכה לראות את הבית נבין את הדברים...
 
מפירושיו לפרשת השבוע:
בפרשת השבוע נערכים מספר מִפְקָדִים: מִפְקָד של כל בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה, מִפְקָד של כל בני לוי מבן חודש ומעלה, מִפְקָד הבכורות מבני ישראל, ומִפְקָד הלויים מבן שלושים ועד בן חמישים.
והנה, כל המספרים בפרשתנו הם מספרים עגולים, חוץ מאשר מספר הבכורות: 22,273 ׁׁ(יש לציין כי למספר המדויק שלהם הייתה חשיבות כדי לחשב את דמי פדיונם). האם באמת אירע נס שכל המספרים היו עגולים, או שהתורה לא הקפידה על הדיוק והעדיפה לעגל את המספרים?
כותב על כך ר' ישעיה מטראני:
פקודיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות" - תימה: וכי אפשר שלא היה חסר אחד או שניים מן הכללים שאומר כאן, או יותר? - יש לומר שאין הכתוב מקפיד בזה, כדכתיב "תספרו חמשים יום" - ואינן אלא ארבעים ותשעה. וכן "ארבעים יכנו" והם שלושים ותשעה.
לפי דבריו, המספרים שבפרשתנו אינם המספרים המדויקים שהיו בכל שבט, מכיוון שהתורה מעגלת את המספרים.
כדוגמא לכך שהתורה מעגלת מספרים מביא ר' ישעיה שני עניינים מתחום ההלכה שבהם התורה מעגלת את המספרים: ספירת העומר וארבעים מלקות. בספירת העומר כתוב שיש לספור חמישים יום, אבל האמת היא שסופרים רק ארבעים ותשעה ימים. לגבי מלקות התורה אומרת 'ארבעים יכנו', אבל חז"ל הסבירו שהכוונה היא שלושים ותשע מלקות בלבד. אומר ר' ישעיה: אם אכן התורה מעגלת את המספרים בנוגע להלכות, למרות שעלולים להגיע ע"י כך לטעות בהלכה, בוודאי אפשר לומר זאת גם ביחס למספר בני ישראל.
אגב, המספר היחיד שאינו עגול הוא המספר של שבט גד - 45,650. הרב אלחנן סמט (עיונים בפרשת השבוע, סדרה שנייה) כותב שהסיבה היא בגלל שזה אכן היה המספר המדויק של שבט גד, ואת המספר חמישים אי אפשר לעגל כלפי מעלה או כלפי מטה, כי המרחק הוא שווה לשני הכיוונים. כתוצאה מכך המניין הסופי של בני ישראל גם הוא אינו עגול: 603,550.
 
הרב ירון
 
 
 כאב וזיכרון
בטכס האזכרה הממלכתי שהתקיים גם השנה – כמו בכל שנה – ביום ירושלים בגבעת התחמושת, נשאה חברתנו יונה ברמן דברים בשם המשפחות השכולות. בתודה ליונה אנו מביאים כאן את דבריה.
 
משפחת השכול, לוחמי ירושלים,  נבחרי העם וקהל נכבד !
 
ביום שקמנו מה"שבעה" כתב אבי, נתן שנור, למאיר שלנו:
"על משכבי בלילות התפללתי בלבי:
אל נא בני, אל נא תנחילנו את הכבוד הגדול!
אל נא תעטרנו באות הגבורה!
פחדתי, בני, שהפעם לא תשמע בקולי.
רעדתי פן יגבר עליך קול אדיר וחזק
שנגדו לא תוכל עמוד"...
 
עברו כבר 43 שנים מאז המלחמה. אימי ואבי, נתן והינדה שנור, כבר אינם בין החיים. כמוהם רוב ההורים השכולים שבניהם לחמו בקרבות הקשים על שחרור ירושלים במלחמת "ששת הימים" ונפלו בה. נשארו אלמנות של הנופלים, ילדיהם היתומים שהם כבר מבוגרים מאבותיהם שנפלו, ואחי הנופלים, שאני נמנית עליהם.
בת 19 הייתי, בסיום טירונות הנח"ל, כשפרצה מלחמת ששת הימים ולקחה את אחי מאיר אל אחד הקרבות ההרואיים כאן בתעלות הגבעה הנוראה הזו. כאן לחם אחי הצנחן מול חיילי הלגיון הירדני, וכאן באחת התעלות במעלה הגבעה הוא נפל באותו לילה של לחימה עיקשת ואמיצה יחד עם מפקדו יואב צורי ז"ל.
מאיר היה אחי הבכור. נחלאי וצנחן. הוא הספיק לסיים את שירותו הצבאי הסדיר ולהחליט שהוא רוצה להישאר קיבוצניק בבארות יצחק. הוא בחר להיות חקלאי ולעבד את השדות, לפתוח תלמים ארוכים וישרים ולנהוג בקטפת שתלשה את סיבי הכותנה הלבנה והצמרית בימים של תחילת הסתיו. הוא גם הספיק לאהוב חברה ואולי אפילו לרקום תכניות לעתיד.
 
אבל אז פסק הכול באחת. מאיר לא חזר מהמלחמה וביתנו חשך.
 
קמנו מה"שבעה" המקוצר בערב חג השבועות. אימא שלי התקוממה בקידוש החג ולא רצתה שאבא יברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" כפי שאנו כיהודים שומרי מסורת נוהגים לקבל כל חג משלושת הרגלים. היא ואבא כבר איבדו, כל אחד, אחים והורים וקרובים בשואה. היא ואבא כבר איבדו יחד את ביתם הצעיר והנכסף בהרי חברון, את קיבוצם - כפר עציון - שהיה להם התגשמות החזון של עלייה והתיישבות בארץ-ישראל.
 
למחרת חג השבועות נסענו אבא, אימא, אני ואהרון אחי הצעיר להר הרצל בירושלים. את גופות הנופלים קברו אנשי הרבנות הצבאית בהר הרצל בירושלים ובבתי הקברות הארעיים, בארי ונהריה, בלא נוכחות בני המשפחות, ורק בתום ששת ימי הקרב יצאו השליחים מקצין העיר אל בתי השכולים להודיעם על הנופלים.
 יצאנו מחיפה לירושלים עיר הקודש. ברחבי הארץ שררה אווירה של התרגשות גדולה. דגלי המדינה נישאו בדרכים, שירי מולדת, שירי מלחמה ו"ירושלים של זהב" הושמעו ברדיו. הר הבית בידינו, העיר העתיקה והכותל המערבי, גוש עציון ולטרון.
ובתווך, בינות הקהל החוגג, פסענו אנו - אבלים, כואבים ומבטינו כבויים.
 
מכאן תתפצל לה דרך ארוכת שנים - חיי המשפחה השכולה שפיסות של אבל וכאב תמידי הם תמהיל קבוע בחייה.      
 
בספר התנ"ך, ספר הספרים של העם היהודי, נמצא ביטוי חזק לשכול שפקד הורים שאיבדו את היקר להם מכל, את הילד שלהם.
יעקב אבינו איבד את יוסף בנו האהוב, וכך כתוב:
"ויתאבל על בנו ימים רבים... וימאן להתנחם ויאמר כי-ארד אל-בני אבל שאולה" (בראשית ל"ז, 35).
בדוד המלך הכתה הבשורה על רצח אבשלום בנו המורד, וכך כתוב: "והמלך לאט את-פניו ויזעק המלך קול גדול, בני אבשלום, אבשלום בני בני" (שמואל ב, י"ט 5)!
גם בכייה של רחל אמנו המוזכר בדברי הנביא ירמיהו: "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם" (ירמיהו לא, 15). 
 
היה חשוב לי לעיין בספר הספרים ולקבל אישור לכך שגם בסיפורי התנ"ך השכול הוא כאבם המדמם שלההורים. איבר שנגדע מבשרם החי. לא מצאתי התייחסות לכאבם של אלמנות, יתומים ואחים שכולים.
אבטא ברשותכם את קולם של האחים:
אני לא יודעת מתי התפניתי לבכות על אחי שאיננו. אולי לא חוויתי אף פעם את הרגע הזה. כי ברגע שבאה הבשורה המרה והסיעו אותי מהצבא לבית ההורים האבל, נשאבתי למערבולת ענקית של רגשות. אימא נשברה כשראתה אותי ובכתה, ואבא עמד לידה. מי הייתי באותו רגע בלתי נשכח ומכונן? בתם הקטנה הזקוקה להגנה וחום או "אימא" ו"אבא" שלהם, כי הם כל כך נשברו ונחלשו? גם אחי בן ה-14 לא ידע את נפשו. באותן דקות ראשונות של מפגש עם המוות שלא היינו מוכנים אליו כבר נטוו הדפוסים להמשך הדרך. לא ידעתי עד כמה אני במצוקה ועד כמה אני זקוקה ליד מלטפת וחמה שתדובב אותי על הכאב שאני חשה. כולנו מכירים את המשפטים: "תשמרי על ההורים", "אל תתני להם ליפול". וזה מה שעשיתי, עם ייסורי מצפון שלא הרפו. האם אני בסדר? האם אני יכולה להמשיך בחיי שלי?
לא ידעתי עד כמה אני מוותרת על קולי ועל מאוויי, עד כמה איני מעזה לשמוע את קולותיי שבעמקי הנפש. את הכאב שלי, כאחותו של מאיר. עד שבמשך השנים לא יכולתי עוד לצייר אותו בקווי דמותו כפי שהיו. משהו נמחק בי וכאב האובדן וההתמסרות שלא להכאיב להורים ולהלך לצידם טשטש את הגבולות והעצים את הכאב.
יום אחד נתקלתי בספר שכתבה עיתונאית אמריקאית שאיבדה את בנה בן ה-10 שהיה חולה לב. באבלה על בנה היא גילתה שאם לא תתמודד עם כאבם של ילדיה הנותרים דווקא בעת המשבר, היא "תאבד" גם אותם. הם ידשדשו לבדם בחשיכה שבבית. קראתי ובכיתי.
 הספר הזה היה צעד ראשון לשיכוך הכאב והעומס הרגשי והכעסים שהיו בי. בפעם הראשונה מישהו הרגיש אותי... כל כך רחוק ברחתי ממני... ישנם אחים שכולים שהרחיקו אל מעבר לים כדי לברוח מעצמם ומיגונם שלא טופל, וישנם אחרים שלא מצאו מזור לנפשם. אני מודה למשרד הביטחון וארגון "יד לבנים" שמצאו בשנים האחרונות את הדרך להתייחס גם לקבוצת האחים, ועוד רבה העבודה.
 
אני עומדת מעל במה זו בירושלים, עיר הולדתי, העיר אליה פונתה אימי עם מאיר במשוריינים שנסעו בחסות החשיכה מגוש עציון לירושלים בחורף תש"ח, העיר עליה מסר אחי את חייו במלחמת ששת הימים. עיר הבירה, עיר הקודש והנצח. עיר שאני אוהבת בה כל אבן וכל סמטה, אבל חשה דאגה לעתידה. עדיין נאבקים אנו על צביונה ומעמדה מזה 43 שנים.
מי ייתן ותתגשמנה נבואות הנחמה של נביאי ישראל, ובהן נבואתו של הנביא ירמיהו:
"בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ; בימים ההם תיוושע יהודה וירושלים תשכון לבטח" (ירמיהו ל"ג, 15).
יונה ברמן, כ"ח באייר תש"ע – 2010
 
משלחן המזכירה
 
בישיבת מזכירות שמענו סקירה של ועדת קליטה על משפחת שרמן ומשפחת ליבוביץ.
נאווה ושי לייבוביץ – לדיון במועצה לקראת הצבעה למועמדות.
נכנסו לתהליך קליטה במאי 2009. עד אז שי היה תושב. נאווה בת משק שנכנסה למסלול ב' מיד לאחר השירות הלאומי. סיימה בהצטיינות תואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה וקיבלה מלגת נשיא ללימודים לתואר שני במתמטיקה. (מלגת מחייה + עבודה בבר אילן).
שי עלה מדרום אפריקה בשנת 2005, היה באולפן בקיבוץ, אח"כ למד שנה במכינה בבר אילן, למד שנה מדעי החברה בבר אילן ואז התחיל בלימודי הנדסאי תוכנה. כרגע מסיים שנה שנייה. עובד בענף הפטם בחצי משרה, לומד ומקבל מביטוח לאומי קצבת נכות ומימון לימודים. לזוג תינוק בן מספר חודשים.
חן ויהונתן שרמן – לדיון במועצה לקראת הצבעה לחברות.
הגיעו לקליטה בבארות יצחק באוגוסט 2008. התקבלו למועמדות ביוני 2009.
חן דוקטורנטית בביולוגיה במסלול אקולוגיה של הקרקע, לומדת במלגת נשיא ועובדת בבר אילן. יהונתן עורך דין בתחום הפלילי, עובד במשרד עצמאי בת"א. לזוג 3 ילדים בגילאים שש, ארבע ושנה וחצי.
המזכירות ממליצה להמשיך את תהליך הקליטה (מועצה, אסיפה וקלפי).
ורד סוקו
 
סיפור המגילה
חג השבועות על שלל היבטיו - מתן תורה, קציר, ביכורים ועוד - תופס אותנו שוב. מעבר למאכלי החלב (נקמת הצמחונים שבינינו...), עולה תמיהה: מה ייחוד לו לרגל זה, שבניגוד לפסח וסוכות אשר ניחנו גם בחולו של מועד ויום אחרון של חג, נראה כי החג דנן כאילו מתפספס לו; בא ומיד כבר נגוז עד ליממה בודדת נוספת שתחול בדיוק בעוד שנה.
אבקש להתמקד בנקודה העולה ממגילת רות ומעשה העלילה הנקרא במהלך החג.
אמנם לכל סיפור התחלה, אמצע וסוף, רק ה"צרה" היא העובדה כי המגילה נקראת מדי שנה, וחוויות המתח וההפתעה, כמו גם עקלקלות העלילה ומאפייני הפרוזה נעדרים משהו, ביודענו את סוף המעשה. לפיכך נתעסק רק בסוף. אחריתו של סיפור היא המילה האחרונה במגילה: "דוד". דוד האדמוני, אותו רועה שהפגין תעוזה והשתדל להיות איש במקום שאנשים לא היו בו, הוכיח אומץ ויצירתיות מול גלית (על פי המסורת קרוב משפחתו הרחוק בהיותו בנה של ערפה) ולימים נמשח למלך ישראל. הקופירייטר שנתן למגילה את שמה של הסבתא רבתה של דוד, יכול היה לקרוא לה דווקא על שם צאצא מוצלח זה, פרי ההילולים של אהבת בעז ורות. ברם, העובדה שהמגילה נקראת דווקא על שמה של רות בעצם מדגישה בפנינו את היות המגילה שטר לדורות ועדות לניצחונו של ה"אנדרדוג". החל בגורלם מכמיר הלב של אלימלך העשיר ומשפחתו: משפחת האצולה, עשירי בית לחם יהודה, העוזבים את הארץ הרעבה לשדה מואב ומתים בנכר. המשך במבטי החמלה והתדהמה של נשות בית לחם, אותן האביוניות מאי אז שנשכחו מאחור ועתה מבטיהן מלווים-עוקצים את נעמי הענוגה שרק הורע לה בחלוף השנים, וכלה במזלה הטוב של הזרה הלא-מוכרת, מידי בעז בעל האדמות ואיש החסד העשיר.
רות - רות המואבייה יש לומר, נוכח הכינוי שדבק בה (ולא כעלבון) לאורך הדורות - נתפסת כעיקר הסיפור. אבל סיפור לא פחות גדול אירע דווקא במשפחתו של בעז מיודענו, נכדו של הגיבור המצול"ש נחשון בן עמינדב, סיפור שגם הוא הוכחה לניצחון האנדרדוג. סב סבו של נחשון זה הלא הוא פרץ. הבה ניזכר: ליהודה, בחיר בני יעקב וראש שבטי ישראל, סיפור די מביך בביוגרפיה המפוארת. אותה פרשייה מוזרה אודות הזונה על אם הדרך, שלימים התברר כי אינה אחרת מאשר כלתו, אלמנת שני בניו המתים, אשר מנע ממנה לשאת את שלה, בנו הצעיר, וסופו של יום שנתעברה ממנו עצמו. ברגע נדיר של יושר מעורר התפעלות, שנייה לפני הוצאתה של תמר להורג, מודה יהודה כי צדקה ממנו וחוזר בו מגזר-דין המוות בשריפה שהטיל. מי שלפני רגע נלחש בעניינה כי "הרתה לזנונים" יולדת תאומים לבחיר שבטי ישראל. אחד מהילודים, פרץ, שצריך היה להיוולד שני בסדר הלידה, אחרי אחיו זרח שידו כבר מחוץ לרחם, מצליח היכן שנכשל סבו, יעקב אבינו, שרק נתפס בעקב אחיו, עשיו, ומקדים להיוולד ראשון. ניצחון אנדרדוג קלאסי וסיומת הולמת לניצחונה של אימו השכולה שחוותה הזנחה והתעלמות ע"י משפחת בעליה המנוחים.
חזרה לענייננו. אין הסבר משכנע בפשט הכתוב להתנהלותו התמוהה של בעז, בהקשר של הצעירה הנכרית. רק הבנה כי תודעת בני-מיעוטים ותפיסת "היזהרו בבני עניים..." מושרשות היו עמוק בליבו של בעז, שמן הסתם הקדיש מחשבה רבה לשורשי משפחתו, מספקת הסבר למהלכיו. הכרה זו, היא היא שאפשרה את הפלורליזם הנדרש בעניינה של רות. לא במקרה שמו של יהודה המוצלח ואבותיו המיתולוגיים נעדרים ממגילת היוחסין המפורטת בפסוקי הסיום של הסיפור. בזכות עיקשותה של תמר, האלמנה המצועפת, ופתיחותו של בעז הגואל, סיפק המהלך האלוקי שרשרת ניצחונות מתוקים לחבורת האנטי-גיבורים בסאגה הנפתלת.
                                                                                                    חג שבועות שמח.
יהונתן שרמן    
 
 
ותלמוד תורה כנגד כלם
בהתקרב חג שבועות,  "חג מתן תורה", בחרנו לשמוע מהחבר'ה הצעירים שבחרו להקדיש שנה ואף יותר ללימוד תורה במכינה קדם-צבאית.  מדוע החליטו לשבת שנה וללמוד, מה הם קבלו מהמכינה וכיצד היא משפיעה עליהם עד היום ?
 
עמיחי שטרן
באיזו מכינה למדת?  "עצמונה", גוש קטיף.
מה המכינה נתנה לך?  קשר לרבנים ולתורה וחברים טובים שממשיכים איתי לכל החיים.
איזו דמות במכינה השפיעה עליך במיוחד?  הרב רפי פרץ, ראש המכינה, כי ראיתי איש שהערכים שעליהם הוא מדבר ובהם הוא מאמין- מתממשים בו.
אירוע זכור במיוחד:  פורים במכינה, אירוע שהתכוננו אליו מתוך לימוד מעמיק והפעם הראשונה שראיתי שמחה אמיתית מתוך תורה.
הוד בואר
באיזו מכינה למדת?  "בית יתיר".
דמות שהשפיעה עליך במהלך המכינה? המדריך שלי, חגי פרוינד, הוא היה מאד רציני מצד אחד ועם זה, זורם עם החבר'ה והיה אפשר לשבת איתו לשיחות רציניות בנושאים רבים.
שיעור שאהבת במיוחד?  הלכות דעות לרמב"ם, העבירו את זה בצורה מאד מעניינת.
מה המכינה נתנה לך?  המכינה בנתה וחיזקה אותי, היא פתחה אותי לעולם הרחב ובאופן כללי המקום עשה לי טוב.
עמית פורשר
באיזו מכינה למדת?  "קשת", רמת הגולן.
איזו דמות השפיעה עליך במיוחד?  הרב יעקב פיגנבוים, הוא אדם טהור- שונה מכל אדם שהכרתי בחיי. 
אירוע זכור במיוחד?  נשארתי שנה ב' במכינה כי פספסתי את פורים של שנה א' (בצחוק...)
שיעור אהוב במיוחד?  "אורות", בגלל השעה המאוחרת של השיעור והאתגר להישאר ערים ובגלל השפה המיוחדת של הרב קוק.
יאיר בר- נדר
באיזו מכינה למדת?  "נוקדים".
איך הגעת למכינה?  המכינה הייתה מכינה צעירה והכרתי מישהו מקדומים שלמד שם והמליץ לי עליה.
מה המכינה נתנה לך?  בגרות מבחינה מנטאלית ורוחנית וכמובן הכנה לצבא.
המכינה היום בשבילך?  יש לי בעיקר חברים טובים מהמכינה , למרות שאין לי כל כך קשר למקום עצמו.
 
 אופיר גריידי
באיזו מכינה למדת?  מכינת "חוסן "- בפדואל שבשומרון.
איך הגעת למכינה?  חיפשתי מקום לפני הצבא להתחזק, עברתי בכמה מקומות עד שמצאתי את הנישה שלי.
מה המכינה נתנה לך?  הכנה לחיים, הכנה לצבא - כלים לחיים: לבניית בית, לאזרחות טובה- הכל בעצם...
אירוע מיוחד שזכור? "הישרדות"- גיבוש בן שלושה ימים, שבמהלכו עוברים חוויות קיצוניות הכוללות לדוגמא 24 שעות בדד במדבר עם לחם וקצת טחינה גולמית ועוד משימות הכנה לקראת הצבא.
ישי פורשר
באיזו מכינה למדת?  "קשת", רמת הגולן.
דמות שהשפיעה עליך במיוחד?  החבר'ה במכינה, כי הייתה אווירה פתוחה, חבר'ה מכל הסוגים והיה למי להתחבר.
שיעור שאהבת במיוחד?  כוזרי, אמונה. דיבר אליי לימוד עם הרבה ריאליזם- בירור בשיטת הריה"ל.
איך הגעת למכינה?  אחרי המשפחה -  אחי ובן דודי שלמדו שם.
המכינה בשבילך היום?  לא יודע אם הייתי עושה זאת שוב כי גיליתי על עצמי דווקא הרבה דברים שאני לא... 
אבידן גינוסר
באיזו מכינה למדת?  "עצמונה", גוש קטיף.
איזו דמות השפיעה עליך במיוחד? הרב יאיר גנז, אחד הרבנים במכינה , שלימד שני שיעורים: שמונה פרקים לרמב"ם ושיעורי תנ"ך. ע"י לימוד הרמב"ם נחשפתי לפילוסופיה היהודית ולדרישות הרמב"ם מן האדם ובעיקר שהאדם צריך להכניס משמעות למעשיו, לדוגמא: אדם ובהמה אוכלים, אך האדם מברך ומודה על האוכל ובכך מכניס את המימד הרוחני לחייו.
הרב גנז גם לימד אותי לאהוב את התנ"ך שהיה עד אז רק משימה לבגרות... 
אירוע זכור מהמכינה? שיחה שהייתה לנו עם האלוף רוסו, שאמר לנו שאנחנו, תלמידי המכינה ובוגרי הקיבוץ, מתגייסים ליחידות העילית בצבא בגלל הכבוד והיוקרה, אך אם עשייה ציונית חשובה לנו, אנחנו צריכים ללכת דווקא לגדודים, כדי להעלות שם את המוטיבציה, להתקדם לפיקוד ולחנך. עד היום זה חלום שלא הגשמתי ולכן השבוע יצאתי עם הנוער למסע לילי בדרך בורמה.
מה המכינה נתנה לך?  בגרות נוספת לפני היציאה לצבא. בנוסף, המכינה נתנה לי דרך חיים גם דתית וגם חברתית. בתיכון ובחינוך בקיבוץ מלמדים אותנו לחיות אורח חיים דתי, אבל בגלל השאיפה לפלורליזם ולעצמאות חשיבתית, מפספסים את המימד החשוב - שמתבגר צריך שישימו אותו על מסלול של חשיבה יהודית, על עולם ערכים שלם שלפיו אנחנו פועלים. המכינה נתנה לי הרבה חברים. המכינה היא כתובת דתית, בעיקר בענייני צבא, והיא חשפה אותי לעולם יהודי רחב, שמתחיל מארון הספרים היהודי ועד הדרישה להיות אדם מוסרי, בדומה לקו של מסילת ישרים ואורחות צדיקים.
אביעד שטרן
באיזו מכינה למדת? ב"עצמונה", גוש קטיף
איך הגעת למכינה? חבר טוב אמר לי לבוא איתו לשבוע מכינות, הצטרפתי ונשארתי...
איזו דמות במכינה השפיעה עליך במיוחד ולמה? הרב מאיר כהן- ר"מ במכינה ואחד ממקימיה, דמות ערכית שמאד הרשימה אותי גם בשיעורים וגם בשיחות על אמונה ועל החיים.
 מה נתנה לך המכינה? דרך חיים, המכינה בנתה אותי כאדם ערכי ואכפתי יותר לארץ ולמדינה.
המכינה העמידה אותי על הרגליים מבחינת הקו הדתי שלי, שעד אז לא היה ברור לי..
אם עד אז הייתי דתי כי ככה חינכו אותי, אחרי המכינה הייתי דתי מבחירה ומרצון וגם הבנתי למה אני רוצה בדרך הזו.
שחר פורשר
באיזו מכינה למדת?  "קשת", רמת הגולן
מה המכינה נתנה לך?  שנה וחצי בין התיכון לצבא היא תקופה מאד משמעותית בין מסגרות של התבגרות. חוץ מאשר להיות ברמת הגולן, עם חברים, לטייל הרבה וליהנות, זו הייתה פעם ראשונה שיצא לי ללמוד תורה בבית מדרש מהבוקר עד הלילה עם רבנים מעולים, למרות שכל חיי גדלתי בסביבה דתית.
המכינה בשבילך היום? המכינהתופסת מקום מאד משמעותי בחיי גם היום. אני מגיע לכל שבתות המחזור, לשיעורים וכדי לפגוש את החבר'ה. יש לי קשר עם הרבנים ועם החברים עד היום. בכל חודש מגיע רב מהמכינה לאזור המרכז ומעביר שיעור שאני משתדל להגיע אליו. בזמן האחרון נוסף גם שיעור יומי שמעביר רב מהמכינה בטלפון...
 
תודה רבה לכל המשתתפים בריאיונות ומי ייתן ונלמד לחנך את בנינו ובנותינו לדרך של אהבת התורה, העם והארץ.
מערכת הידיעון
 
 
 
אמת מארץ תצמח
 
     לטבול בשדה חיטה
     אני רוצה,
     בתוך כל השפע
     והברכה.
     להתערבב
     בתוך רכות נושמת,
     מלאת חמלה.
 
          לטבול בשדה חיטה
          אני רוצה
          ולאבד שיווי משקל.
          פתוחה לטבע ולתנועה
          המתנגנת לי בשיבולים.
          פתוחה לרוח ולמרחב
          קסומים, מופלאים.
 
 
                                                          פשוט לטבול בשדה חיטה,
                                                          בים של חסד ואמת.
                                                          לצמוח מארץ,
                                                          להתברך,
                                                          להיות פשוטה
                                                          כאמת.
 
                                         מעין ברמן
 
 
 
עשה לך רב וקנה לך חבר
לכבוד שבועות רצינו לדבר עם העוסקים במלאכת לימוד היהדות ולפיכך הגענו אל עירית הלוי, המארגנת זו השנה השלישית את לימודי יחדיו ב-ו'.
 
ספרי לנו איך הכל התחיל?
לפני מספר שנים הייתה לי שיחה עם הרב איתמר חייקין על כך שבחורף יש לי זמן כי אין בריכה ואני רוצה ללמוד. הרעיון התגלגל והגיע למזכירות. ידענו שהקהילה קטנה מבחינה מספרית ובמזכירות לא אישרו אז מכיוון שרשמית עדיין עבדו 6 ימים בשבוע. היו עוד כמה רעיונות ללימוד של דתיים עם חילוניים וכל הניסיונות לא צלחו.
בשנת השמיטה האחרונה זה עלה שוב ומשם זה התפתח. חשבנו שבשנה הסיפור הזה ייגמר, אבל אנחנו כבר בעיצומה של השנה השלישית.
איך זה מתנהל?
הכי קשה זה להביא את הלומדים. מלמדים זו לא בעיה – אנשים נרתמים בשמחה.
הרעיון הוא שהמרצים יהיו "משלנו" – בני משק, קרובים, משפחה, לקוחות, ספקים. כאלו שמכירים את האוכלוסייה ולא שואלים מה זה "בארות יצחק".
הנושאים קשורים לחיי המרצה ומתקשרים באופן כלשהו ליהדות.
הגעתי למסקנה שאנשים רוצים ללמוד תורה ומקדישים לזה מזמנם.
איך את מגיעה אל המרצים?
קודם כל אני מחפשת בתוכנו – בני משק, שוכרים בקיבוץ (אריכא).
אנשים נותנים רעיונות למרצים ובשיחת טלפון קצרה העניינים נסגרים.
אני מגיעה למרצים נוספים גם דרך לקוחות הבריכה.
איך נקבעה המסגרת?
אנחנו לא מקבעים את עצמנו כי כל אחד מתעניין במשהו אחר.
הרב ירון מכין בכל שבוע שיעור ומעביר אותו בחלק הראשון של הלימוד.
את המקום מכין בכל שבוע, ללא יוצא מן הכלל, אלישע פלינט. לא משנה מה היה או יהיה, הוא מארגן את השולחנות בהתמדה מדהימה ועל כך אני רוצה להודות לו.
ישנם בארץ המון מורים ומרצים ליהדות, אך מכיוון שאנחנו לא משלמים על ההרצאה חשוב לנו שיהיה למרצה קשר למקום. כשהמרצה הוא מישהו מהקיבוץ (בהווה או בעבר) יש יתרון ב"רייטינג" של המשתתפים.
גרעין הלומדים הקבוע מונה כ- 15 אנשים מתוך קהילה של 80 משפחות וזה המון אפילו בהשוואה למקומות אחרים. זה לא פשוט לקחת על עצמך אחריות קבועה כזו ולבוא לשיעורים כל שבוע.
כאשר מגיעים אנשים מעבר לגרעין הקבוע זה בד"כ קשור למרצה או לנושא.
פנינה נויבירט, למשל, אישה מאוד עסוקה שבאה מרעננה, ולשלוף אותה ביום שישי מהבית לשעתיים זו השקעה אדירה, והיא כבר הרצתה פה מספר פעמים. 
מה עושה לך העיסוק בעניין?
מפגש מרתק! עם הלומדים והמלמדים יש לי נושאי שיחה חדשים, מגוונים ומעניינים.
גם ארגון הלימוד של ליל שבועות "מכריח" אותי לשבת ללמוד.
אני מאוד מבינה למה אנשים לא באים, אבל חבל לי שלא באים יותר אנשים, כי זה פשוט יפה ויש שיעורים מדהימים. השיעורים, לדעתי, רובם טובים ומושקעים. לא נעים לי לבקש מהמרצים שישקיעו ומי שיש לו שיעורים מוכנים אני אומרת לו שיביא אותם.
מה החזון / רצון שלך?
לא להתעייף. הייתי שמחה אם אנשים היו באים פעם בחודש, אפילו כדי למלא את קהל המשתתפים וגם אולי כדי להדבק...
כל שנה תוהים אם להמשיך או לא, ואלה שבאים רוצים להמשיך. האופציה להפסיק תפגע בנו.
אני עוסקת בעניין בעיקר מאינטרס אישי – ללמוד ולפגוש אנשים נחמדים.
 
עירית, אנחנו מאחלות לך הרבה כוח לעוד שנים רבות של עשייה מבורכת, ושכל משאלותייך יתגשמו.           
                                                            אלישבע ואִירִיס.
 
 
 
חנוך לנער
למתכננים מראש...
ישיבה פתוחה של ועדת החינוך והמדריכים תתקיים
אי"ה ביום חמישי י"ד בסיוון 27.5.10 בשעה 21.30 במועדון לחבר.
הישיבה תוקדש לדיון בנושא "היערכות בקיץ".
הנושא המרכזי לפעילות הקיץ יהיה "בריאות".
אנחנו רוצים בקיץ זה לשים דגש על חיים נכונים, כולל: סדר יום המתאים לקיץ, תפילה, אכילה נכונה ובריאה, עבודה בענפים ובפרויקטים, התנדבות, ספורט ופעילות גופנים מותאמת, ניצול הזמן הפנוי ומנוחה נכונה בחופשה הגדולה.
אנחנו רוצים אתכם – ההורים – כשותפים מלאים בנושא ולכן כל ההורים לילדי א' – י"ב
מוזמנים להשתתף אתנו בישיבה ולהביע את דעתכם ורעיונותיכם בנושא.
להתראות בנפש בריאה ובגוף בריא.
אסתר / ועדת חינוך
 
  
ואלה שמות
לקראת שבועות החלטנו להיפגש עם אנשים וילדים בקיבוץ הנושאים שמות שמופיעים במגילת רות:  נעמי, רות, בועז, עובד, ישי. להלן מה שהעלינו בחכתנו.
 
נ ע מ י
נעמי קורן
בשוויצריה קראו לי הילדי (או הילדה בסגול). כשעמדתי לעלות לארץ אמרתי לאבא שלי שאני רוצה שם עברי. הוא אמר שהילדה זה חולדה. הסתכלתי במילון, היה כתוב שם שחולדה זה עכברוש. לא רציתי שיקראו לי עכברוש. אבא הציע שנתרגם את השם: הילדה זה נועם, נעימות. כך נקראתי נעמי. את מגילת רות למדתי ממש רק אחרי שעליתי לארץ ואני מאד אוהבת אותה.
נעמי סלומון
נקראתי על שם אמא של סבא, שקראו לה נחמה חנה וההורים נתנו לי את השם נעמי באנגלית שזה מתחיל באותה אות (N). בביה"ס בו למדתי- לא יהודי- לא ידעו מה זה בכלל השם הזה, וקראו לי בכל מיני שמות מוזרים. אמא שלי ואחיותיי קוראות לי נום – ולאחרונה התגלה לי שזה ב"מקרה" חלב בתאילנדית (חיבור לרפת...). אני הייתי הבייבי במשפחה ואבא קרא לי בכל מיני שמות חיבה.
לא אהבתי את השם שלי עד שבאתי לישראל . רק אז הרגשתי סוף סוף בבית. פתאום היה לי שם מוכר, והבנתי גם את המשמעות: נעים, נֹעם, וגם למדתי מה מקור השם. אני מחוברת לשם מאז שאני בישראל, ונח לי. כשבאתי לקיבוץ היינו שלוש "נעמיות", אני, נעמי קורן ונעמי רמות – זה מצא חן בעיניי שכבר יש לי שם נורמאלי ונפוץ.
אני יותר מחוברת בשנים האחרונות, ומחוברת בכלל לסיפור המגילה. אני קמתי והלכתי מהבית למקום אחר, בחרתי להקים בית בארץ אחרת. נעמי המקראית הייתה אישה חזקה – ואני בדרך כלל אישה חזקה. דמות ששורדת. והרי חיבור מושלם – כלתי שהיא בעצמה גיורת הצטרפה אלינו לאחר שעזבה את ארץ מולדתה והתחברה בצורה כל כך טבעית למשפחה שלנו ולשורשים.
 
ר ו ת
רותי נוה
דיברתי בע"פ עם רותי נווה. היא סיפרה שבתקופתה לרב הילדים ניתנו שמות מהתנ"ך. (עוד לא היו מודעים לגודל האסון באירופה כדי לקרוא שמות אחר הקרובים שניספו). אמא שלה סיפרה לה שרחל הלר והיא היו צריכות ללדת ושתיהן החליטו לקרוא שמות ממגילת רות. כך נעמי הלר סומפולינסקי ז"ל, שנולדה ב-י"ח באדר תש"ו נקראה בשמה- נעמי,  ורותי, שנולדה ב-ג' באייר תש"ו נקראה רות. אמנם השם המקורי הוא כמובן רות, אך כבר בתור ילדה הקפידה  להיקרא 'רותי' מכיוון ש'רות' היה שם של המבוגרות...
 
רותי אלידע
נולדתי ב ד' בסיוון. אבא שלי בעצם רצה לקרוא לי נעמי. אפרים אחי, שהיה אז בן 10, אמר שזה שם שקשה לבטא בצורה הנכונה, אז החליטו על רות.
אני לא מוכנה שיקראו לי רות. מאז שאני זוכרת את עצמי אני רותי.  (רק בכיתה בהקראת שמות השתמשו ברות.)
אני מאד אוהבת את סיפור המגילה. כאשר אני מספרת אותו בגן, זה תמיד "עושה לי משהו" וזה לא כמו כל הסיפורים. זה סיפור מיוחד עם המון אומץ ואמונה. לילדים אני מדגישה איך רות עשתה שינוי בחיים שלה ועברה למשהו חדש, לחיים אחרים.
רות יעקבס
אני אוהבת את השם שלי.
אין לי שום קשר לחג השבועות, ככה קראו לי. אני היחידה מבן אחיותיי שיש לי שם אחד בלבד - הן קיבלו שמות בלועזית וגם שמות יהודיים, והשם שלי הוא רות וזהו. השם רות היה מאד פופולארי בגרמניה קראו כך גם לגויים, זה בהחלט לא היה מזוהה כשם יהודי. יש לי גם שם נוסף, רבקה. יש עד היום בן אדם שזוכר מאז וקורה לי רות רבקה.
אני מעריכה מאד את הדמות של רות המקראית.
 
ב ו ע ז
בועז פלדמן
חג השבעות מתקרב אי אפשר שלא לשים לב שאצלך במשפחה יש שמות של דמויות ממגילת רות, למה נקראת בועז?
למרות שאני נולדתי בחודש אב אימא שלי החליטה לתת לי את השם בועז משתי סיבות. הראשונה, היא מאוד אהבה את השם ושנית, השם רות גם מופיע במגילה, אני בועז הראשון בקיבוץ.
ספרו לי שכאשר הייתי תינוק גרנו בשכנות לחנה ומרדכי ברמן (איפה שגר היום אילון ריידר) וכאשר בכיתי חנה הייתה אומרת "זה יהיה תינוק מוזיקלי". בועז המקראי כנראה היה מוזיקלי, כמו דוד המלך שהיה אחד מצאצאיו.
צירוף מקרים שהנכד שלך נקרא ישי?
כאשר נולד נכדי שירה הבטיחה לי שאהיה מאוד מרוצה מהשם. בסופו של דבר הוא נקרא ישי-אהרון, "י" של ישראל "ש" של שירה ו-"י" אחת האותיות של הקב"ה, גם הסמיכות לחג השבעות ובמגילה ישי היה הנכד של בועז, אהרון הוא על שם הסבא של ישראל שנפטר לפני שנתיים.
במשפחתכם ישנם הרבה אירועים סביב חג השבועות, נכון?
אכן, התחתנו בראש חודש סיוון והשנה אנחנו חוגגים עשרים וחמש שנות נישואים. לאחר שהתחתנתי, בירח דבש החלטתי שמעכשיו כל שנה אקרא את מגילת רות מקלף, חזרתי מהחופש וכבר בחג השבועות הראשון הייתי מוכן לקריאה. בזמנו הייתי יחד עם יצחק בידר ז"ל בצוות בית הכנסת וביחד עם הרב הושע רבינוביץ 
 החלטנו שכל המגילות תהיינה על קלף. מאז, בכל שנה אני קורא במגילת רות אך לא תמיד בבית הכנסת שלנו, לפעמים במקומות אחרים.
חג מתן תורה, מגילת רות ותינוק מוזיקלי - איך הכול מתקשר?
כל זה מתקשר למקהלת החזנים. זה כבר כמה שנים שלפני חג מתן תורה המקהלה מופיעה באמפיתיאטרון בנהלל לאירוע פתיחת חודש המורשת. האירוע בהשתתפות של כשלושת אלפים מתושבי שלושת העמקים: יזרעאל, בית שאן וירדן. השנה נופיע בליווי תזמורת סימפוניטה רעננה, בין המשתתפים הנוספים גם מוטי גלעדי ומקהלת קולן. 
כל זה מתקשר לחג השבועות, מכיוון שהמופע נקרא "מירושלים לעמק". רוב הקהל חילוני ובמקהלה אנחנו מרגישים שאנחנו מקרבים את הציבור למקורות. כאשר אני שר עם מקהלת החזנים לפני ציבור חילוני או בחוץ לארץ אני מרגיש שאני מדליק את הניצוץ של הגעגוע לארץ ישראל ולמקורות.
 
ע ו ב ד
עובד סלומון
 אומרת נעמי האמא: שימי ז"ל אהב את הסיפור הרומנטי של מגילת רות, ואהב בכלל את חג השבועות.
כך הגיע לשם עובד  (זה לא קשור לתאריך לידתו, הוא נולד ביום כיפור) שזה מהסיפור של רות וגם למושג עבודה. אני בהתחלה לא התחברתי, זה לא צלצל לי טוב. למרות שידעתי למה שימי אהב את השם, לי זה היה נשמע כמו שם פועל ולא שם של בן אדם. היום אני מאד אוהבת את השם עובד.
ועובד מוסיף: אני אוהב את השם שלי.
אני מרגיש מחובר לשם שלי ולסיפור של מגילת רותולזה שלאמא שלי קוראים נעמי, וע"י האימוץ של רות עובד היה ההמשך של נעמי.
 
י ש י
ישי פורשר
ההורים שלי רצו שם תנ"כי והם אהבו את השם ישי. ישי היה אביו של דוד המלך, מה שמקנה לו חשיבות יתר.
לי השם היה נראה ניטראלי. לא הפריע לי מבחינה לשונית. אהבתי את העובדה שסביבי לא היו עוד הרבה שנשאו שם זה.
השם ישי לא מופיע הרבה פעמים בתנ"ך אבל בסיום של מגילת רות הוא מקבל משמעות מיוחדת כאביו של המלך לעתיד.
בבית קראו לי ישי. בבית הספר התיכון ובצבא קראו לי תמיד "פורשר".
אני רוצה לציין את העובדה שזהו שם פלינדרום – ניתן לקריאה משני צידיו. למיטב ידיעתי יש חמישה כאלה בתנ"ך: נון, ישי, דוד, נתן, אסא – כולם קשורים למנהיגות.
במשפחה שלי יש עוד שמות "מלכותיים", אם אפשר לומר: אבא שלי שלמה, סבא דוד, מיכל.
 
ישי מכלוף
ישי, כמעט בן 6, כבר ישן כשבאתי לשוחח עם רויטל.
רויטל ומאיר פשוט אהבו את השם. גם הבת ענבר, שהייתה בת 10 כשישי נולד, חשבה על השם הזה.
כנראה שיש איזו טלפתיה במשפחה. מירב, אחותה של רויטל, ילדה את בתה יעל 9 ימים לפני שנולד ישי.
בזמן ברית המילה של ישי, כאשר מאיר אמר את השם "ישי חיים" מירב כמעט התעלפה. מסתבר כי היא חשבה לתת שם זה אם הייתה יולדת בן.
לישי יש כמה שמות חיבה משפחתיים: שישו, יישק'ה, שושו.
ישי זבדי
עוד לא הספיק להתרגל לשמו אבל שירה וישראל אמרו לי כי ישי הוא נוטריקון: ישראל, שירה, י' (תחילת שמו של הקב"ה). שירה מוסיפה כי היא אהבה את השם. ישי התנ"כי היה נכדו של בועז וזה התחבר לנו עם אבא שלי.

שמעו ורשמו: חברות המערכת
 
 
 
תיקון ליל שבועות
    הנושא: "ועשית הישר והטוב".
 
השנה נארח את משפחת הרב אחיה פרינס, ר"מ ומחנך כתה י"ב בישיבת פתח-תקווה, שילמד וילווה אותנו במהלך הלילה ותפילת ותיקין.
כמידי שנה, מדריכי הילדים והנוער יארגנו מספר שיעורים לגילאים השונים.
אנחנו מזמינים ומצפים, שבסיום השיעורים הנפרדים יצטרפו כולם להמשך לימוד בבית שפירא עד וכולל תפילת שחרית.
סדר הלילה:
22:30   הרב אחיה פרינס
23:30    שיעורונים קצרים – רשימת המלמדים תתפרסם בהמשך
                   חצות הפסקה לכיבוד ושתייה
00:15     המשך השיעורונים
01:30     לימוד בחברותות
03:00     הרב ירון – שיעור וסיכום הלימוד העצמי
03:30     התעוררות – פרפראות רוחניות וגשמיות עם הרב אחיה
04:30     מגילת רות ותפילת ותיקין
 
 
דבש וחלב תחת לשונך
לקראת שבועות ביקשנו, ואף קיבלנו מסרינה אנגלנדר מספר מתכונים חלביים שיוכלו להעשיר את ארוחות החג שלנו.
 
טארט בצל וכרישה בקרמל, עם גבינת ברי – כמות ל-8 מנות, זמן הכנה: שעה ורבע
 
החומרים:
30 גרם חמאה
1 בצל פרוס דק
2 כרישות גדולות שטופות היטב ופרוסות לטבעות
מלח
2 כפות סוכר חום
150 גבינת ברי קצוצה גס
300 גרם בצק עלים מרודד ומופשר
2 ביצים טרופות
⅓ כוס שמנת מתוקה
¼ כפית אגוז מוסקט מגורר
⅓ כפית מרוה קצוצה
אופן ההכנה
ממיסים חמאה במחבת ומוסיפים בצל וכרישה וקמצוץ מלח.  מאדים על להבה נמוכה כ-15 דקות עד שהתערובת מתרככת. מוסיפים סוכר ומבשלים עוד 15 דקות, עד שהבצל והכרישה מצופים קרמל.
מסירים מהאש ומוסיפים גבינה. מצננים.
מרפדים תבנית פאי בבצק עלים, דוקרים במזלג למניעת התנפחות וממלאים במלית הבצל שהתקררה.
מערבבים יחד ביצים, שמנת, אגוז מוסקט ומרווה ויוצקים על מלית הבצל.
אופים כ-30 דקות בחום של 180 מעלות, עד שהמלית יציבה והבצק זהוב.
 
אפשר להחליף את גבינת הברי עם גבינה צפתית או גבינת חלומי.
 
עוגת גבינה – 10 עד 12 מנות. תבנית בגודל 24
החומרים:   
לבצק:   200 גרם עוגיות פטי-בר
1         כוס אגוזי מלך או שקדים  
טחונים.
           100  גרם חמאה מומסת
 
למלית: 800 גרם גבינה לבנה
           185 גרם שמנת חמוצה
           ¾ כוס אבקת סוכר
           4 ביצים
           2 חלבונים
           2 כפות מיץ לימון
 
אופן ההכנה:
מחממים תנור ל-150 מעלות
את המדף שמים בתנור למטה.
הכנת הבצק: מרסקים את העוגיות ומערבבים אותן עם השקדים והחמאה המומסת. את הבצק משטחים בתבנית המשומנת ושמים במקרר ל-15 דקות.
טורפים את הגבינה הלבנה, השמנת החמוצה והסוכר.
מוסיפים את הביצים אחת אחת וממשיכים לטרוף.
מוסיפים את מיץ הלימון ומערבבים היטב.
מקציפים את החלבונים לקצף יציב ומוסיפים את הקצף בתנועות קיפול לתערובת הגבינה. יוצקים את תערובת הגבינה מעל לבצק בתבנית ואופים במשך שעה ורבע.
מכבים את התנור ומשאירים את העוגה להתקרר בתנור למשך שעתיים-שלוש. מאחסנים במקרר למספר שעות לפני ההגשה.
 
מרק קרם שורשיםכמות ל-6 מנות. זמן הכנה: שעה
 
החומרים:
1 כף שמן
1 כף חמאה
1 בצל סגול קצוץ
מלח
4 יחידות שורש פטרוזיליה, חתוכות לקוביות
5 גזרים קלופים וחתוכים לקוביות
1שורש סלרי קלוף וחתוך לקוביות
2 תפוחי אדמה בינוניים קלופים וחתוכים לקוביות
 (אפשר להחליף את תפוחי האדמה בבטטה)
2 יח' ארטישוק ירושלמי קלופות וחתוכות לקוביות
4 כוסות מרק ירקות (אפשר מאבקה)
2 כפות ג'ינג'ר (זנגויל) טרי מגורר
2 כפות פטרוזיליה קצוצה
2 כפות כוסברה קצוצה
פלפל שחור גרוס
1 כף זרעי מון כתושים
1 כף סוכר
1 כוס שמנת
 
אופן ההכנה:
מחממים במחבת שמן ביחד עם חמאה. מוסיפים בצל וקמצוץ מלח ומבשלים עד שהבצל הופך שקוף.
מוסיפים את שאר הירקות ואת המרק ומביאים לרתיחה. מכסים ומבשלים על אש קטנה עד שהירקות מתרככים.
מסננים את הנוזלים ושומרים אותם.
מוסיפים ג'ינג'ר (זנגויל), פטרוזיליה, כוסברה, פלפל שחור וכמון וטוחנים את הירקות למחית. מוסיפים לאט לאט את הנוזלים עד שהמרק חלק וסמיך.
מוסיפים סוכר ושמנת ומחממים שוב להגשה.
הצעת הגשה: אפשר להגיש עם גבינה מגורדת (פרמזן או גבינה צהובה או גבינת תום)
 
 
 
תודה רבה לסרינה ושיהיה בהצלחה ובתאבון !
 
המערכת
 
 
                                               
מתוך
עיתון
"רץ בדואר" –
מגזין
לדואר
ותקשורת
 
 
מוועדת ההשתלמויות
מידע והנחיות כלליות של ועדת השתלמויות למתכננים לצאת ללימודים בשנה"ל הקרובה
 
1.       ככלל יש שני סוגי השתלמויות: א) אישיות – כאלה שעלותן עד 2,500 ₪, תקופת הלימוד שלהן קצרה, הן מתקיימות בשעות הפנאי, ועניינן: העשרה, ניצול הפנאי ועיסוק בתחביבים. ב) משקיות – כאלה העוסקות בהסבה מקצועית, כאלה המכשירות את הלומד למקצוע או תפקיד שהכנסה בצידו, או כאלה, שדרכן יוכלו המשתלמים להביא תועלת מוכחת לכלל. מחירן של אלה בדרך כלל גבוה מהסכום המוקצב להשתלמויות אישיות.
2.       השתלמות אישית אינה מזכה בהוצאות נלוות (כלכלה, נסיעה, אכסניה וכד'), אינה יכולה לבוא על חשבון העבודה, ולא תאושר שנה אחרי שנה ברצף. לעומת זאת, בהשתלמות מקצועית משתתף הקיבוץ בהוצאות הנסיעה והכלכלה בכפוף לתנאים ברורים ומחייבים, הלימודים מתקיימים ברצף ובשעות העבודה.
3.       חשוב לדעת: לפני שמתקיים דיון בוועדת השתלמויות בבקשות המשתלמים המשקיים, נערך דיון מקדים בעניינם בצוות מש"א. משתלמים המתכננים לצאת ללימודים משקיים ידאגו לתאם פגישה עם הצוות, לפני שיגישו בקשה לוועדת השתלמויות.
4.       המבקשים לצאת להשתלמות מכל סוג שהוא, יגישו את בקשותיהם עד סוף חודש אוגוסט השנה, על גבי "טופס בקשה להשתלמות", אותו ניתן לקבל בכתובת: elyada5@walla.com. המבקשים יקפידו:
v    למלא את כל הפרטים (לפי ההוראות שבראש הדף), כדי שלוועדה יהיה המידע הנחוץ לדיון.
v    לצרף את הצעת המחיר הרשמית של המוסד לתקופת הלימודים שלגביה מתייחס המחיר, (סמסטר/שנה/התואר כולו), וכן את תנאי התשלום, נושא הלימודים, דמי הרישום, דמי שמירת מקום, דמי ביטול. 
5.       למשתלמים שבקשתם אושרה ישלח דף  הסכם/חוזה השתלמות  ובו הכללים הנוגעים להתנהלותם במהלך תקופת ההשתלמות. הם יקראו ויאשרו בחתימת ידם את התחייבותם להתנהל עפ"י הכללים שנקבעו.
6.       החזרים כספיים: התשלומים יבוצעו אישית ע"י המשתלמים לאחר תאום עם רכז הוועדה במזומן, באשראי, או ע"י הוראת תשלום. זיכויים יינתנו גם כן ע"י רכז הוועדה כנגד קבלות/חשבוניות, ובאמצעות "טופס בקשה לזיכוי הוצאות השתלמות", הנמצא בתא "השתלמויות" במזכירות הטכנית. מומלץ לכל המשתלמים לדווח על הוצאותיהם עד ה-10 בכל חודש..
ועדת ההשתלמויות
 
 
  יחדיו ב-ו'
 
בשישי האחרון עסקנו בנושא האשה במקורות ולהלכה.
בשיעורו של הרב ירוןדננו בשאלה האם אשה יכולה להיות מנהיגת ציבור.
תקדימים היסטוריים: עתליה - לקחה את המלוכה בכח, לא בהכרח משקפת את דעת ההלכה.
הלני ואסתר - שימשו במלכות של עמים אחרים ולא של עם ישראל.
דבורה הייתה גם נביאה, ואולי מתוקף הנבואה קיבלו ישראל עליהם את סמכותה, ולא ברור אם הייתה רק מיישבת סכסוכים או מנהיגה של כל העם.  גם חולדה הייתה נביאה, אך לא כתוב שהייתה מנהיגה.
שלומציון - אחותו של שמעון בן שטח - אחרי פטירת ינאי הפכה להיות מלכה, וחכמים שיבחו אותה מאוד.
ואולם, ראינו כי חז"ל דרשו על המלים 'שום תשים עליך מלך' - מלך ולא מלכה, והלכה זו אף הובאה בגמרא. הרמב"ם הרחיב זאת לכל המינויים שבעם.
בדורנו ניסו פוסקי ההלכה (הרב ישראלי, הרב עוזיאל, הרב חיים דוד הלוי ועוד) למצוא היתרים למינוי אשה לתפקיד ציבורי: יש שכתבו שבמשטר דמוקרטי אין מושג של מינוי, כי המינוי הוא רק מכח הבוחרים, ואין סמכות אמיתית לשליט לעשות ככל העולה על רוחו. יש שכתבו שכאשר המינוי קצוב בזמן אין בכך איסור. ואולם, הרב מרדכי אליהו סובר שכל הדברים האלה אמורים רק על קבוצות קטנות (כגון קיבוץ או ישוב קטן), אבל לגבי כל העם - אין לקבל שלטון של אשה אפילו בבחירות ולזמן מוגבל!
 
הילה אונא יצאה ל"מסע" בעקבות דברי מסכת אבות: "אל תרבה שיחה עם האשה... כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה ,גורם רעה לעצמו, ובוטל מדברי תורהוסופויורש גיהנם".
משניות ד' ו-ה' בפרק א'  במסכת אבות מהוות יחידה ספרותית אחת ומתארות שני "בתים" אידיאליים שונים לחלוטין. הראשון – "בית ועד לחכמים", השני – "בית פתוח לרווחה... ועניים בני ביתך". המקורות שלמדנו מסבירים מדוע דווקא ב"בית פתוח" אסור להרבות שיחה עם האשה - כאשר "שיחה" היא דברי שטות והבל, כאשר היא מובילה לתוצאות שליליות, וכאשר השיחה עלולה להביא לקרבה אסורה בין גברים ונשים.
אך התשובות האלה לא סיפקו את הילה. לטענתה, דברי מסכת אבות אלו הם ביטוי מייצג ליחסם של חכמים אל האשה כ"אחר". כדי לחזק ולשמור על זהותם ומעמדם הם עשו ככל יכולתם כדי לשלול ולהרחיק את ה"אחר". גם דבריהם בשבח האשה מכוונים למטרה זו - להאדיר את תפקידי האשה בבית ולהשאיר אותה שם. במקורות שלמדנו ניתן לראות התקדמות ביחס אל האשה, יכולותיה ותפקידיה, שמושפעת כמובן גם מההתקדמות החברתית-תרבותית בעולם כולו. הרב שמאע במאמר פורץ דרך באתר "קולך" מסביר איך ניתן להבין את דברי חז"ל כיום:  "ינהגו נשים וגברים כבוד רב זה בזה... לפי שאין עיקרן של הלכות אלה בשמירתן כצורתן המילולית והפורמאלית, אלא עניינן לתיקון החברה" (הרב מביא דוגמאות והנחיות, תוך כדי בירור הלכתי עמוק בעניין "קול באשה בערווה" וכדאי מאוד לעיין במקור).
לסיכום הילה תיארה את ה"בתים" במשניות גם כ"בתי מדרש", כאשר הבית השני הוא המועדף בעיניה - בית פתוח, שמקבל גם את ה"עני" בתורה ובידע... וסיכמה: בשבועות אנו קוראים את סיפורה של רות המואבייה, שהייתה "אחרת" מכל הבחינות האפשריות, והפכה להיות "אמה של מלכות". סיפור זה מוכיח לנו שאפשר וכדאי לשנות את היחס ל"אחר", ושיש לכך תוצאות טובות וחיוביות לחברה כולה. עולם התורה נמצא כיום בעיצומו של תהליך קבלת ה"אחר" הנשי. התהליך מורכב, אך הכיוון ברור. התקווה היא שלמען החברה ולמען התורה העולם הזה ייפָּתח עוד ויקבל ויצליח להכיל גם נשים וגם קבוצות נוספות של "אחרים".
(אפשר לפנות להילה במייל: mila@sde.org.il ולקבל את השיעור והמקורות).
 
בבריכת השחייה
בע"ה עונת הרחצה לקיץ תש"ע תיפתח ביום חמישי הקרוב, אסרו-חג שבועות, ז' בסיוון 20.5.2010
 
תזכורת
·        הכניסה מהשער הצפוני הסמוך למשרד.
·        לבעלי שיער ארוך הרחצה בכובע ים בלבד !
·        ילדים מתחת לכיתה ד' צריכים מלווה צמוד בגיל כיתה י' ומעלה.
·        הכניסה לבריכה והשהייה לאורחים – רק בליווי מארחים חברי הקיבוץ, או בתשלום.
 
הבריכה תהיה פתוחה במשך שעות רבות מדי יום ואנו מחכים לעוד חברי קיבוץ שיבואו לשחות וליהנות.
 
שעות הפתיחה לתקופה ז' בסיוון עד ו' בתמוז 20.5.10 – 18.6.10
 
נשים
גברים
קיבוץ
ראשון
16.00 – 19.00
14.00 – 16.00
 
ש נ י
07.00 – 08.30
14.00 – 17.00
17.00 – 19.00
 
שלישי
14.00 – 18.00
 
18.00 – 20.00
רביעי
07.00 – 08.30
16.00 – 19.00
14.00 – 16.00
 
חמישי
07.00 – 08.30
14.00 – 17.00
17.00 – 19.00
 
שישי
12.00 – 14.00
14.00 – 16.30
16.30 – 18.30 
 
שעות הפתיחה לתקופה ח' – כ"ט בתמוז 20.6.10 – 11.7.10
 
נשים
גברים
קיבוץ
ראשון
16.00 – 19.00
14.00 – 16.00
 
ש נ י
07.00 – 08.30
14.00 – 17.00
17.00 – 19.00
 
שלישי
14.00 – 18.00
 
18.00 – 20.00
רביעי
07.00 – 08.30
16.00 – 19.00
14.00 – 16.00
 
חמישי
07.00 – 08.30
14.00 – 17.00
17.00 – 19.00
 
שישי
12.00 – 14.00
14.00 – 16.30
16.30 – 18.30 
 
בתפילה לשחייה בטוחה ומהנה
עירית ואריאל
 
ישיבת מועצה
ביום חמישי ז' בסיוון תש"ע 20.5.2010
בשעה 21:15 בחדר עיון
על סדר היום:
קבלת מועמדים וחברים לקראת אסיפה והצבעה בקלפי
מועמדות : נאוה ושי ליבוביץ
 חברות :    חן ויהונתן שרמן
אביעד ישראלי – יו"ר המועצה
 
 
 
 
לקראת שבועות – חלוקת אוכל לסעודות שבועות ביום שלישי ערב חג בין השעות 11:30- 13.00 .
                        ארוחת צהריים בערב חג כמו ביום שישי 11:30 – 13:00.
בקשר להפרדת הסכו"ם - הסועדים בחדר האוכל אכן אוספים את הסכו"ם כל סוג בנפרד ומקילים על עבודת     
                                 התורנים באופן משמעותי ביותר. תודה !
אני מבקשת גם מהאוכלים בבית להקפיד להביא את הסכו"ם לשטיפה מופרד לסוגיו.
                                                                        תודה לאלו שזוכרים ומקפידים על כך.
שולי
 
במרפאה
בביקור של מנהל המחוז במרפאה השבוע נכחו ריקי- האחות וד"ר ארונסון.
הוא היה שבע רצון מתפקוד המרפאה וביקש שחברים ישתמשו יותר בשירות און-ליין החדש של הכללית.
כל מה שצריך לעשות הוא לבקש סיסמא מהאחות ואז יעמוד לרשותך:
·        זימון ביקורים לרופאים
·        קבלת תוצאות בדיקות מעבדה
·        התייעצות במייל אישי עם מומחי הכללית
·        קבלת תזכורת על הביקור הקרוב במייל או במסרון (בהתאם למידע שנרשם בעת הרישום).
בקרוב מתוכנן זימון תור לד"ר ארונסון ולבדיקות דם באמצעות שירות און –לין.
לכן נא הגיעו בהקדם למרפאה כדי לקבל סיסמא שתאפשר לכם כניסה לאתר הכללית.
בברכה  וחג שמח,
ריקי בן דוד
נ.ב.  ביום חמישי אסרו-חג שבועות לא תילקחנה בדיקות דם.
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אהד אהרן 
אחות תורנית:   בשבת: אריאלה פלדמן - פלאפון 5199
            בשבועות: שלי ספיר – פלאפון 5199
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בכלבי
שעות הכלבי ביום שלישי,  ערב שבועות
6:30 עד 9:30 בבוקר         11:30 עד 13:30 בצהרים
 
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
קול ששון וקול שמחה                                                               קול חתן וקול כלה
לדבורה ומיכאל נתנזון ולכל המשפחה, שמחים אתכם בהחלטתה של דרית להינשא ליניב ירוחם (ראשל"צ).
שיהיה בשעה טובה !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
סליחה, תקלה
לאחר תקלה בת כשבוע תחנת הדלק המקומית חזרה לפעולה.
ציבור הנהגים מבקשים לתדלק את מכוניות הדיזל וטרקטורים בתחנת הדלק בקיבוץ.
שוב אנו מזכירים שמחיר הסולר אצלנו זול יותר.    נא הקפידו על כך!
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
להתראות
לעינב פלדמן - בהצלחה ולהתראות! מאחלים לך כל טוב ושתצליחי בכל אשר תפני.
לאלעד צונץ שהשתחרר מהצבא בעקבות פציעה – בהצלחה בחיים האזרחיים. מאחלים לך הרבה בריאות.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
AtarimTR