ידיעון 2677 פר' חוקת

בס"ד ו' בתמוז תש"ע
 
פרשת חקת
 
19.28
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
19.40
מנחה, קבלת שבת, ערבית
         דרשת הרב
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.45
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
 
 מכונת השטיפה פועלת
 בשעות 21.30 – 23.30
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית לאה פ'
18.00
שעור לנשים בפרקי אבות - במועדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.32
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
לימוד משניות לזכר הנופלים
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית   א'  ג' ד' ו'            06.00
 שחרית   ב'  ה'                 05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            18.30    
 רבע לערבית                     20.00
 ערבית                            20.15 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
  כיתות א'-ג' – שולי גל
 
  כיתות ד'-ו' -  אלישבע בן דוד
 
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
17.30
צ'י קונג לבגירים
כתת אולפן
19.00
שיעור באגדות חז"ל
חדר עיון
20.30
אזכרה שנתית לנפטרי הקבוצה
חדר האוכל
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
20.45
שיעור לצעירים
בית ע' שטרן
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגמלאים
מועדון לחבר
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון לחבר
21.10
שעור עם הרב וולף
בית יוסי שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
10.00
יחדיו ב-ו[A1] '
מועדון לחבר
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
 
 
 
 
במשך שנים כשהגיע תאריך ח' בתמוז היו צער וכאב מלווים אותנו. בשנים האחרונות הבנו שהקרב בנגב היה ניצחון בדרך לעצמאות מדינת ישראל, והצלה לדרום הארץ. במשך כל השנים אני נושאת את זכרונות הילדות מאותו מקום, כי לפני הקרב ההוא היו חיים של יופי ושמחה גם בתוך הקשיים, והכל מלא משמעות. כשעזבנו את המקום קיווינו תמיד שיום יבוא ונחזור...
כשאנו מבקרים בהזדמנויות שונות, יש לי הרגשה של "חזרה הביתה" ואני יכולה לדמיין ולראות את המקום כפי שהוא טבוע בזכרוני.
לפעמים עולים בי הרהורים איך היו הדברים אם היינו חוזרים לנגב....
חנה ברוכי
 
 
 
 
 
 
מה בגיליון?
ויזמרון לך – הרב ירון
לקראת ח' בתמוז
משלחן המזכירה – ורד סוקולובסקי
ממחסן הבגדים- לני ב.ש.
מענף המזון- שולי גל
                                             כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                        קראו בנעימות !
המערכת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ויזמרון לך
 
ריבון כל העולמים
 
רבון כל העולמים אדון כל הנשמות... מודה אני לפניך ה' א-לוקיי וא-לקי  אבותיי על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות עמי ועם כל בני ביתי ועם כל בריותיך בני בריתי... אדון השלום מלך שהשלום שלו, ברכני בשלום ותפקוד אותי ואת כל בני ביתי וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום... וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה ומתוך עושר וכבוד ומתוך מיעוט עוונות... ותן בנו יצר טוב לעבדך באמת וביראה ובאהבה... אנא מלך מלכי המלכים צוה למלאכיך מלאכי השרת משרתי עליון שיפקדוני ברחמים ויברכוני בבואם לביתי ביום קדשנו כי הדלקתי נרותיי והצעתי מטתי והחלפתי שמלותי לכבוד יום השבת... מלאכי השלום בואכם לשלום ברכוני לשלום ואִמרו ברוך לשולחני הערוך, וצאתכם לשלום מעתה ועד עולם, אמן סלה.
 
יש נוהגים לומר תפילה זו אחרי 'שלום עליכם', וסופה של התפילה אף רומז לפיוט 'שלום עליכם' שאותו אמרנו זה עתה. חלקים ממילות התפילה הזו אף הולחנו במספר מנגינות מוכרות, כגון: "וזכנו לקבל שבתות...", "ותן בנו יצר טוב", ו"אנא מלך מלכי המלכים".
מקורה של התפילה אינו ברור, אך מסתבר שזמנה מקביל לזמנו של הפיוט 'שלום עליכם' - לפני כארבע מאות שנה. בחלק מהסידורים מובא נוסח מקוצר יותר של התפילה, שמתחיל במלים 'מודה אני לפניך'. אגב, יש אומרים את התפילה הזו עוד בבית הכנסת - וכך משמע גם מהמלים "צוה למלאכיך... שיפקדוני ברחמים ויברכוני בבואם לביתי".
בשבוע שעבר ראינו שישנה מחלוקת האם מותר לומר 'ברכוני לשלום מלאכי השלום' או שיש בכך איסור של פניה למתווכים בינינו לבין הקב"ה. תפילה זו, שפותחת במלים 'ריבון כל העולמים', פותרת את הבעיה הזו, שכן התפילה פונה לקב"ה עצמו שיצוה למלאכים.
ואולם, גם לתפילה זו רבו המתנגדים, אם כי מסיבה אחרת: חז"ל (ירושלמי, שבת טו, ג) אמרו שאסור לאדם להתפלל על צרכיו בשבת, וזו גם הסיבה שבתפילת העמידה של שבת לא אומרים את כל הברכות האמצעיות. אמנם ישנם דברים שאותם אנחנו מבקשים גם בתפילות השבת, כגון חזרת העבודה לבית המקדש או ברכת 'שים שלום', אך אין מבקשים בקשות אישיות בשבת. ומכיון שתפילה זו גדושה בבקשות אישיות, כתבו חלק מהפוסקים (ר' יעקב עמדין בשו"ת שאילת יעב"ץ, חלק ב סימן קכה. הרב חיים יוסף דוד אזולאי, מחזיק ברכה, סימן רסב ס"ק ג) שלא לומר את התפילה הזו בליל שבת כלל. וכך כתב החיד"א:
בקשת 'ריבון העולמים', עיניי ראו שְׁלֵמים וכן רבים שמנעו מלאומרה, והזהירו על כך. חדא משום 'אל ישאל אדם צרכיו בשבת', ועוד מכמה דברים שאין ראוי לאומרם. וכמה דברים שאומר ואינו עושה (=כוונתו, אולי למשפט: "כי הדלקתי נרותיי והצעתי מטתי והחלפתי שמלותי לכבוד יום השבת"), כאשר ישגיח בעין יפה.
ואולם, למרות דברי פוסקים אלו, ישנם רבים שנוהגים לומר את התפילה הזו, וכן הוא מנהג החסידים - שמייחסים חשיבות רבה לתפילה זו.
 
 
הרב ירון
 
 
 
חללי הקבוצה שנפלו במערכה בבארות-יצחק בנגב
 
עקיבא אנגלנדר
יצחק גרופה
דוד פישר
דוד בורנשטיין
שמואל דסקל
מנחם פרידר
אברהם ביקהרד
אברהם הרטשטיין
ישראל פרייברג
משה גרינברגר
מלכה ויינברגר
מנחם פרייזלר
מנחם-דוד שורץ
חיים זיידרמן
מאיר פרקש
חנה אופנברג
שמעון זעירא
שאול תירס
 
אהרן כהן
 
 
הנופלים במערכות ישראל
פנחס קופליק      יואב-יוסף ויטריאול
מנחם דגני
יעקב סאמט          יוסף אילני
מאיר שנור
נתנאל (תני) אהרן         יוסף צבי (בונדי) יעקבס
שרגא כץ
 
 
הנפטרים בקבוצה
דבורה וולקובסקי
יהודה אהרן
נפתלי רייניץ
שמעון סלומון
טובה בורנשטיין
בתיה (בתי) סלומון
חדוה רייניץ
פנחס (פיל) לרמן
אהובה קורן
אהרן הלוי
יפה דגני
יוסף פורת
אריה (אריה'ס) סלומון
יהודית לנדסברג
אברהם (בילט) הלר
יצחק (איציק) קייזלר
מרדכי ברמן
דבורה אנגלנדר
יצחק בידר
רחל בלנקנשטיין
מיכאל גליקסמן
ישראל קוטב
יצחק בלנקנשטיין
משה פלדהיים
מרים (שורץ) פורת
חדוה קוטב
יהודית גרוס
אברהם (אברמ'ל) גרוס
יוסף (יוס'ק) וינד
חיים ליבוביץ
מנחם ערמון
יעקב (רוברט) כרמי
יצחק זכאי
מלכה (מלי) ערמון
אסתר פלדהיים
שלמה לוי
משה פרידמן
לאה קורן
שמעון פורשר
יוסף כץ
עדוא זכאי
חנה פורשר
אלעזר (לזר) לוי
הניה לוי
ברוך ברמן
אלחנן יעקבס
יעקב (ינקו) שטרסבורגר
זלמה וינד
 
 
 

הזמנה ליום הזיכרון

לחברי בארות יצחק ז"ל
ביום ראשון, ח' בתמוז תש"ע (20.6.10)
נתייחד עם זכרם של כל חברי בארות יצחק שהלכו לעולמם.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

 
 
 
 
 

    

9:00 - עליה לחלקת הקברים בהר הרצל

19:30 - בחדר האוכל: כיבוד קל, תערוכה,
               תצוגת חוברות זיכרון.
20:15 - תפילת ערבית בבית הכנסת
20:30 - בחדר האוכל:
               לימוד לעילוי נשמת הנפטרים
               גלגולה של משקפת – דוד עמית
              יוסף אילני ויעקב סמט ז"ל – קווים לדמותם
 
 
 
 
 
 
 

ליד המגדל
 
בהצדעה ללוחמי בארות יצחק תש"ח
בזמן מבצע "עופרת יצוקה"
נסענו, אני, בנט וגבי, במסגרת ה"מתמידים"
ליום סיורים בגזרה של מועצה אזורית שדות נגב.
תוך כדי הסיור הסתובבנו באזור מגדל המים,
שממנו יכולנו לראות ולשמוע את הלחימה ברצועה הקרובה.
יכולנו לדמיין כמה קשה היה הלחימה
והעמידה בגבורה של חברי בארות יצחק אז.
תוך כדי הסיורים פגש אותנו רפי בביאן,
חבר עלומים, וקב"ט המועצה האזורית, שצילם אותנו על יד המגדל.
איסר ספיר
 
 
 
טקס בבארות יצחק בנגב
 
 
טקס לציון תחילת עבודות השימור של בארות יצחק בנגב יערך ביום ראשון, ח' בתמוז, 20 ביוני,
יום הקרב המכריע שבעקבותיו נקבע גבול מדינת ישראל מול עזה במיקומו הנוכחי.
תחילת עבודות השיקום והשימור של בארות יצחק בנגב תצוין בטקס חגיגי שיתקיים ליד מגדל המים, שהוא השריד האחרון של הקיבוץ שהוקם ב-1943 בנגב הצפוני.
לעבודות הנרחבות לשיקום האתר וסביבתו חברו גופים רבים, ביניהם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, הקרן הקיימת לישראל, המועצה האזורית שער הנגב, משרד החקלאות, חברת מקורות, עמותת יוצאי הפלמ"ח וחברי הקיבוצים הדתיים – בארות יצחק, סעד ועלומים.
מזכ"ל הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, מסר שההיסטוריה של קיבוץ בארות יצחק בנגב היא ייחודית ומלאת גבורה. הן במעשה חלוצי של התיישבות דתית של קיבוץ ראשון בנגב, מעשה שדרש התמודדות יום יומית עם האתגרים של כיבוש השממה, והן בקרבות עם המצרים בהם יצאו קומץ המגנים כשידם על העליונה מול צבא מצרי סדיר.
בטקס ישתתפו ח"כ זבולון אורלב - יו"ר ועדת החינוך, אברהם (דובדב) דובדבני - יו"ר ההסתדרות הציונית, יוסי פלדמן - מנכל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ואלון שוסטר - יו"ר מועצה אזורית שער הנגב.
 
רוני חסיד –דובר הקבה"ד
 
יציאה לטכס בשעה 15:30 מהכלבי. חזרה מיד בתום הטכס על מנת להגיע בזמן לטכס שלנו בחדר האוכל.
 

סיפורה של משקפת
ספרו של נחום ברוכי "בארות יצחק בהתיישבות ובמערכה" (הוצאת אריאל, ירושלים 2009) הוא תרומה חשובה לשמירת המורשת המפוארת של קבוצת בארות יצחק, שהייתה מחלוצי ההתיישבות בנגב ורשמה פרק מפואר במלחמת העצמאות בהגנה על הנגב ועל מדינת ישראל מפני הפולש המצרי. מייסדי בארות יצחק ומגיניה לא ידעו לספר ברבים את סיפור הגבורה שלהם. פסיכולוגים וסוציולוגים יוכלו בעתיד לתהות על המניעים לשתיקה שהתמשכה שנות דור. נחום לא חיכה וידע לדובב את השתקנים, כמעט ברגע האחרון לפני הסתלקותם, ורשם את סיפורם. לכך הוא הוסיף חומר ארכיוני ומכל אלה רקם ספר אמין, מעניין ומכובד בצניעותו.
אבינו זכרו לברכה, משה פרוינד, המוכר יותר בכינויו מנק, היה מאותם שתקנים שלא ידעו לספר את הסיפור שלהם. ובכל זאת, בילדותנו נחשפנו לא פעם לזיכרונות אישיים של אבא מימי המלחמה בבארות יצחק. אל הזיכרונות הללו חזר אבא לפני שבע שנים בהיותו על ערש דווי במחלקה ההמטולוגית בבי"ח בילינסון, כשמערכות גופו כבר קרסו אך רוחו הייתה איתנה. שעות ארוכות ישבתי ליד מיטתו ושמעתי מפיו את סיפורי בארות יצחק בנגב.
הסיפור הראשון הזכור לי מילדותי הוא סיפור המשקפת. לטיולים המשפחתיים נהג אבא לצאת כשעל חזהו משקפת שעינית אחת שלה הייתה שבורה בחלקה העליון ואבא אילתר טבעת מתאימה שהשלימה את החסר. למדנו מסיפוריו של אבא שהמשקפת (מתוצרת חברת Watson-Baker הבריטית, שנת 1941) נלקחה מג'יפ של קצין מצרי שעלה על מוקש שאבא כחבלן מומחה הטמין באחת הדרכים שבין עזה לבארות יצחק. מהדף הפיצוץ נפצע הקצין, כעדות כתמי הדם שנמצאו על המושב שבו נותרה המשקפת הפגועה לאחר שהקצין חולץ מהמקום. את המשקפת שמר אבא לעצמו ובמצבר של הג'יפ השתמשו לצורך מכשיר הקשר של המשק.
בתקופת ההמתנה הממושכת שלפני מלחמת ששת הימים שהיתי עם מחלקת התול"ר שעליה פיקדתי בקיבוץ נחל עוז, ועם המא"ז שלו סיירתי בשדות הקיבוץ ותיכננו יחד כיצד אשתלב בתוכנית ההגנה במקרה שהמצרים ינסו לכבוש את נחל עוז. בתוך כך חלפנו גם על פני מגדל המים החרב של בארות יצחק ובלבי חשתי הזדהות רבה עם הורינו שהגנו על המקום בדיוק 19 שנים קודם לכן.
במלחמה שפרצה לבסוף נחל עוז לא הותקפה, כידוע, ואף לא יישובים אחרים שאובטחו על ידי יחידות חטיבת הצנחנים הסדירה (35) בפיקודו של רפול. החטיבה הבקיעה את מערכי המצרים ברפיח וברצועת עזה, ובמסגרת זו אנו – פלוגת התולרי"ם בפיקודו של דן שומרון – דהרנו על גבי הג'יפים שלנו עמוק לתוך שטחי סיני והיינו בין הראשונים שהגיעו לתעלת סואץ. באחד מן המחנות הנטושים של הצבא המצרי הנסוג מצאתי נרתיק ריק של משקפת שהתאים בדיוק למשקפת של אבא.
אבינו הלך לעולמו והמשקפת בנרתיקה נותרה מיותמת במגירה בחדרה של אימא. בא ספרו של נחום, שבו כמה אזכורים אנונימיים הנוגעים לפעולותיו של אבא, ועורר נשכחות. בעצה אחת עם נחום החלטנו אפוא שזה הזמן להפקיד את המשקפת למשמרת של קבע במקום הראוי לה ביותר, בארכיון הקבוצה. ותהא הפקדה זו גם מחוות זיכרון צנועה ההולמת את דמותו של אבא, שהיה מענווי הארץ הזאת שתרמו לביטחונה בעשייה שקטה ובוטחת ומיעטו בדיבורים.
דוד עמית
 
הוריו של דוד עמית, מנק ז"ל ואלידע פרוינד, היו מותיקי הקבוצה. דוד חזר לקיבוץ מספר שנים אחרי עזיבתם, כילד חוץ. ביום ראשון בערב, בערב לציון ח' בתמוז, יספר דוד את הסיפור המלא, ויעניק את המשקפת לצוות הארכיון.
יוסף אילני ויעקב סמט ז"ל – קווים לדמותם
בכל שנה ביום הזיכרון לחללי צה"ל אנו מזכירים, בין שאר הנופלים, גם את שני חברי גרעין מתנחלים שהלכו לעולמם בתקופת השרות הצבאי, בשני משפטים קצרים:
יעקב סמט-  חבר גרעין "מתנחלים". נפל בקרב ברפיח במבצע קדש בסתיו תשי"ז, בן עשרים בנופלו.
 יוסף אילני- חבר גרעין "מתנחלים". נפטר ממכת חום באימונים בשנת תשי"ז והוא בן עשרים.
השנה, בערב ח' בתמוז, נרצה להאיר קצת יותר את דמותם. לצורך כך נסענו, אוריאל, גיל ומילכה, לירושלים ופגשנו שני אחים של יעקב סמט ואת אחותו של יוסף אילני.
פגשנו שני עולמות. שני הנופלים היו מאד שונים באופיים ובהתנהלותם, והשוני בא לביטוי גם במפגש עם אחיהם.
יעקב סמט, המכונה צ'וף, היה עליז ומוחצן. רבים הסיפורים עליו. מתקופת התיכון, המשק והצבא.
יוסף אילני, היה שקט ומופנם. למדנו על אופיו ותחושותיו בעיקר ממכתבים שכתב למשפחתו ונשמרו כל השנים אצל אחותו.
 
נכתב לזכרם:
"ולא היה מים לעדה" / על משמעת המים בצה"ל
לזכר החייל יוסף אילני ז"ל
(זאב ולק, בתוך "שבת בשבתו", פר' חוקת תשס"ו
בשנות ה- 50 הקפידו בצה"ל על משמעת מים, כלומר על הגבלת כמות השתייה בזמן האימונים. החייל רשאי היה לשתות כמות קצובה ומוגבלת רק באישור המפקד. נוסף לכך יצאו אז לאימונים גם בימים בהם היה עומס חום כבד ביותר - והרי לך מתכון בדוק להתייבשות ולמכת-חום. אכן רבים מן הלוחמים הגיעו בתנאים אלו לאפיסת כוחות והיו גם שקיפדו את חייהם.
כזה היה גם האסון שפקד אותנו ב 1957, כאשר שרתנו כגרעין "מתנחלים" של בני-עקיבא בַּנח"ל המוצנח. מספר על כך ישראל שריר, שהיה אז רץ-מ"פ:
"היה זה יום קיץ לוהט. הפלוגה התקדמה מחוף הכנרת מערבה ואז ניתנה הפקודה לחצות את נחל עמוד. ירדנו במורד הוואדי הסבוך והתמלאנו בזיעה, אך זו לא התאדתה ולא קררה אותנו, כי בתוך הערוץ עמד האוויר מלכת. בלב כבשן האש הזה השתגענו מצימאון. שתינו את שארית המים במימיה, אבל היה זה כטיפה בים. רבים מהחיילים, חלק מהמפקדים ואפילו המ"פ היו על סף עילפון. לאחר שעות יקרות הצליחו להביא לנו מעט מים. אבל בשביל המקלען החסון והצנוע יוסף אילני, שאת המים במימייתו שפכו בגלל חשד ששתה ממנה ללא פקודה - היה זה מאוחר מדי..." 
ודאי תשאלו מה טעם היה להתעלל ככה בחיילים? תשובה לכך שמעתי ממוטה גור ז"ל בהיותו המג"ד שלנו. הוא הופיע כעד הגנה במשפט הצבאי נגד מפקדינו, שהואשמו בגרימת המוות לחברנו אילני. וכך אני זוכר את עיקרי הדברים:
"קשה באימונים - קל בקרב. ככל שנחשל את חיילינו במהלך הכשרתם ונציב בפניהם את המצבים האיומים ביותר העלולים להתרחש בזמן המלחמה - כך נגדיל את הניצחון בשעת מבחן. לכן אנו מציבים בפניהם את האתגרים הכי קשים. ארצנו היא ארץ יבשה ודלה במים, שטחים נרחבים בה הם מדבריות. הסיכוי שהחייל יסבול ממחסור במים בעת פקודה הם גבוהים מאד. עלינו לחנכו ולהרגילו להסתפק בכמות מים מינימאלית. האימונים הם בעצם תחילת הקרב ולכן חייל המשקיע את כל אשר לו, ממצה את קצה גבול יכולתו ומת באימונים - הוא כלוחם אמיץ הנופל בקרב עצמו."
 
מוטה גור ביטא היטב את הקונספציה ששלטה אז בצה"ל, אך במהלך השנים קמו לה יותר ויותר עוררין. בשנת 1959 ערך פרו' עזרא זוהר ניסוי גדול, במהלכו צעדו שתי יחידות מדן ועד אילת. על קבוצה אחת הטילו משמעת מים ואילו הקבוצה השנייה שתתה ללא הגבלה. והנה התברר שכושרם של השותים כאוות נפשם עלה בהרבה על אלו שנגזרה עליהם משמעת מים. פרו' זוהר המליץ לבטל את משמעת המים.
אכן צה"ל, היודע להפיק לקחים, החליט על רפורמה בגישה ויצא במסע הסברה המעודד להרבות בשתייה. העיתונאי גדעון רייכר היטיב לתאר את המהפך הזה במאמרו במעריב "הורה טירונות", בו הוא סיכם ביקור במחנה טירונים בשנות האלפיים:
"...על אחת הקירות התנוססה פקודה צבאית מחמירה: 'חייל - אל תמות מחום, הפעל מיזוג ושתה מים.' השתנקתי מתדהמה. נזכרתי במסע המפרך שלנו בטירונות, כשאחד מאיתנו העז ללגום טיפת מים. מפקד המחלקה זיהה את העבריין בעודו מרטיב את גרונו. הוא פקד על כולנו לעצור, רוקן את המימייה של העבריין, בישר לו על העמדתו לדין, ולימד אותנו פרק מחמיר במשמעת המים שרווחה אז בצה"ל... אריק, הסרן שליווה אותנו עכשיו בסיור, הסביר לנו באורך רוח: 'היום חובה על החיילים לשתות, מי שאינו שותה עובר על פקודות הצבא'."
יוסף אילני היקר, לו בזמנך היו נוהגים כך, הרי שהיינו זוכים לראותך בינינו בכנס הגרעין שקיימנו לאחרונה לציון יובל שנים (כן, 50 שנה!) לגיוסנו לצה"ל, ומן הסתם גם אתה היית גאה לספר על הבנים שלך ועל הנכדים... ואולם עתה אין לנו אלא לזכור אותך תמיד כחייל תמיר וצעיר לנצח. 
 
 
מתוך חוברת שהוצאה ע"י גרעין "מתנחלים " בקיבוץ, כשנה לאחר נפילתו של יעקב סמט ז"ל:
במשק: צ'וף ז"ל שהה במשק תקופה קצרה, ברם כאן כמו בכל מקום אחר נתגלו תכונותיו האופייניות. אותה ההתלהבות שהקדיש ללימודיו הקדיש לעבודתו. לפי בקשתו נכנס צ'וף לעבוד בענף הרפת והכניס את רוחו הצוהלת, המשובבת, בין כתלי הרפת. היה ניגש לפרות טופח להן על ערפן או תופס בקרנן ומשמיע מילת שבח או גנאי. טירון היה בענף וכל אימת שהיה מצליח להוציא צליף-חלב מעטין הפרה לפני החליבה התלהב ושמח והיה שח בו כל היום לפני החברה. נוסף לעבודתו התעניין בספרות מקצועית כדי להעמיק ידיעותיו בענף. היה שש אל כל עבודה ברפת ואף הקשה ביותר.
בראש השנה נדרש מתנדב לעבודת החליבה, צ'וף הציע עצמו כדבר מובן מאליו. וכשעזב, עזבה השמחה עימו.
 
 
 
 
 

הציבור מוזמן
לציון מעבר כיתה י"ב ממערכת החינוך לחברת הבוגרים,
ביום ראשון הקרוב, בשעה 12:30 בחדר האוכל
מצפים לראותכם....
 
 
 
 
 
 
 

משולחן המזכירה
·        לפי החלטות קודמות אישרנו אירוח של חודש + אופציה להארכה בתשלום של עד 3 חודשים ליואב כרמי ומשפחתו בעקבות מעבר דירה. נאחל להם קיץ נעים בביתנו!!!
·        האגף אישר אירוח של חודשיים לבחור נכה שמשרת בשייטת בהסדר מיוחד לנכים. שמו אורי ומתלווה אליו מריו המטפל שלו. אורי ייסע כל בוקר לצריפין לקורס קצינים ויחזור בערב. הוא ישהה בקיבוץ במשך ימות השבוע ולא בשבתות. שולי ואהרן גל יהיו המשפחה המלווה של אורי –
נאחל לאורי הצלחה בקורס קצינים!
·        בקרוב נביא לאישור האסיפה את תקציבי הפיתוח לשנת 2010. המועצה הקציבה כ-500,000 ₪ לטובת פיתוח המחנה. זה המקום לציין את שיתוף הפעולה הפורה בין המועצה לבארות יצחק.
 
 
השבוע השתתפתי בכנס מזכירים של הקבה"ד בסעד. המפגש היה האחרון בסדרת מפגשים לשנה זו. התחלנו בסיור במס' נקודות בגבול שמשקיף על עזה. שמענו סקירה ביטחונית על המצב בגזרה, וזכינו לסיור בסעד בו ראינו את עבודות המיגון של בתי החברים (ממ"דים), בניית בית ספר ממוגן ועבודות מיגון של מערכת הגיל הרך בקיבוץ. אין ספק שהחיים בקרבה לגבול אינם פשוטים ומביאים איתם התמודדויות קשות. המפגש עצמו עם המזכירים מפרה, ונותן הרבה כוחות לחזור לעשייה היומיומית בקיבוצנו.
בנוסף סיימתי קורס גישור שהתקיים בקבוצת יבנה מטעם הקבה"ד. את הקורס העביר ניתאי מלמד – רב, פסיכולוג ומגשר. ניתאי שייך למגזר החרדי ובמסגרת עבודתו נפגש עם אנשים מהמגזרים השונים. היוזמה של הקבה"ד להצמיח אנשים מהקיבוצים השונים הן לצמיחה אישית והן לתרומה לכלל באה לידי ביטוי במפגשים מסוג זה. בקורס השתתפו 25 חברים מהקיבוצים השונים.
·        ביום א' הקרוב יתקיימו מס' אירועים לכבוד ח' בתמוז.
נסיעה להר הרצל, טכס הנחת אבן פינה לעבודות השיקום בבארות יצחק שבנגב ולסיום - הטכס המרכזי שיתקיים אצלנו בחדר האוכל.
אנו מצפים לראות מס' רב של משתתפים מצעיר ועד זקן באירועים השונים.
אסור לשכוח את העבר של בארות יצחק, את החיילים שנפלו על הגנת היישוב וכמובן כל זה עם הפנים קדימה אל העתיד.
שבת שלום,
ורד
 
 
 
 

 

 
 
 
ממחסן הבגדים

 

השנה אני מתרגשת במיוחד לקראת החופש הגדול. אני נוסעת לברזיל!
בפעם הראשונה אני טסה בטיסה ישירה באל-על.
את רוב משחקי המונדיאל אני אראה שם, בארץ הכדורגל. הרבה שנים לא חוויתי את המונדיאל בברזיל והציפייה גדולה.
בהיעדרותי ממחסן הבגדים:
סוזי כרמי תהיה אחראית על הכביסה המיוחדת, כביסת חיילים, קייטנת אילן ועוד...
קרן אדן תהיה אחראית על המפות לשמחות וסימון הבגדים.
מפות לשמחות יש להזמין שבוע מראש. אנו סופרות את המפות לפני מסירתן. את המפות יש להחזיר לסוזי כרמי במכבסה (המפות שוב נספרות לפני הכביסה). על כל מפה חסרה יחויב החבר ב 100₪, בבקשה שימו לב!
סימון בגדים: בגד נקרא "מסומן" רק אם סומן במכונת סימון. סימון בעט וא בעייתי, מכיוון שהוא נמחק בכביסה וכן מקלקל בגדים אחרים. כדי שנוכל לטפל בכביסה בצורה יעילה אני מבקשת להביא את הדברים לסימון. אנחנו מסמנות מידי שבוע לפי הצורך. אין זיכוי לבגדים שלא סומנו במכונה. הזיכוי על בגד שנאבד אינו מיידי.
יש תלונות ש... "מישהו לקח לי", "גנבו לי".
השבוע שלחנו יותר מ 80 ק"ג של כביסה לא מסומנת לצדקה.
עִיזרו לנו לעזור לכם והביאו את הכביסה לסימון.
                                                                                   
אני מקווה שתהיה חופשה נעימה לכולנו ושלום למדינה.
שבת שלום,
לני ב.ש.
 
                                                
 
מענף המזון
 
כמה עובדות בעניין החלות בשבועות האחרונים:
מאפיית עינת בה אנו רוכשים את החלות מידי שבוע מאפשרת לנו להחזיר חלות. לאחרונה "הגזמנו" בהחזרות והם מעוניינים להפסיק את ההסדר הזה ולמכור לנו בלי לאפשר החזרות (כך הם עושים עם כל הלקוחות שלהם). אנחנו נלחמים שזה לא יופסק אבל זקוקים לעזרת הציבור.
איננו רוצים שיחסרו לנו חלות - כמו שקרה בשבתות האחרונות, כשלא הספיקו החלות ללחם משנה, למרות שניקנו מספיק חלות, ואיננו רוצים להציק למאפייה ו"למתוח את החוט" כי אז נפסיד את ההסדר המיוחד  והבלעדי איתם.
מה עלינו לעשות?
לקחת רק את הכמות שצריך לסעודות בבית.
לא לקחת לארוחת צהריים של יום שישי.
מי שאוכל בליל שבת בבית ובצהריים בחד"א - להביא לסעודה את החלות שנשארו מהערב.
לקחת לסעודה שלישית רק אחרי סעודת הצהריים.
אם נצליח להכניס זאת למודעות ולהרגל – בע"ה יישמר ההסדר עם המאפייה ויהיו מספיק חלות בלי הוצאה נוספת ומיותרת.
 
תודה על שיתוף הפעולה
שולי ודוד – ענף המזון
 
 
 
 
 
 
 
לעדה ודוד צונץ
לסבתא רות יעקבס
ולכל המשפחה
מזל – טוב
לנישואי נעה עם שי שוהם
שמח תשמח רעים האהובים
 
 
 
 
 
 

השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י נחום ברוכי          
אחות תורנית: - ברוריה לנדה - פלאפון 61999    
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שימו לב: נוער והורים, תפילת שחרית - מנין שני- יתקיים בכל יום החל מיום שני ט' בתמוז בשעה 8:00 בדיוק!
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תזכורת ממערכת תקציב אישי/מנגנון תכניות חסכון:
עכשיו הזמן...
 מי שמעוניין למשוך כסף מהחיסכון או להפקיד בו כסף יפנה לדיויד בשבוע האחרון של הרבעון. הכסף ישוחרר או יופקד ביום הראשון של הרבעון הבא (01/07/2010).
פניות לדיויד בקופת בית בשעות הקבלה, או בכתב.
בעלי חשבונות קיימים, יקבלו דיווח מצב החשבון נכון ל 30/06/2010.  
  &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
שינויים בתאריכי הקייטנות- נא לרשום לפניכם-
1.       ילדי א' – ו' יצאו לקייטנה בע"ה בשבוע של ה 8/8/10 כ"ח באב
2.       התיכון- בוגרי ט' – י"א יוצאים שבשוע של ה 15/8/10 ה' באלול
3.       החטיבה יצאו, כמתוכנן, גם הם בשבוע של ה 15/8/10 ה' באלול
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

AtarimTR