ידיעון 2681 פר' דברים

 

בס"ד ה מנ"אב  תש"ע
 
פרשת דברים - חזון
 
19.26
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית,
19.35
מנחה, קבלת שבת, ערבית
         דרשת הרב
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.45
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
 
 מכונת השטיפה פועלת
 בשעות 21.30 – 23.30
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
18.00
שעור לנשים בפרקי אבות - במועדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.29
ערבית, הבדלה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית   א'  ד' ו'               06.00
  שחרית   ב'  ה'                  05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            18.30    
 רבע לערבית                     20.00
 ערבית                            20.15 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
    כיתות א'-ג'  - אלישבע בן-דוד
 
    כיתות ד'-ו' -   שמוליק ברוכי
 
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
17.30
צ'י קונג לבגירים
כתת אולפן
19.00
שיעור באגדות חז"ל
חדר עיון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון לחבר
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
21.10
שעור עם הרב וולף
בית יוסי שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
10.00
יחדיו ב-ו'
מועדון לחבר
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
  
אוּף גוזל
באחד הבקרים, בדרכי לארוחת הבוקר, רכובה על אופניי, ראיתי מרחוק על הכביש עורב מאכיל גוזל.
ירדתי מאופניי וצעדתי לעברם. ככל שהתקרבתי החלו הספקות לחלחל בי ואז כבר הבנתי שלא מדובר בגוזל של עורב...!  ... ובכן מי זה כן יכול להיות?
בשלב זה נזכרתי בסיפורי הילדות על השותפות בין העורב לקוקיה והנה ברגע אחד מתאמת הסיפור והופך למציאות - מולי גוזל של קוקיה ניזון ממקור העורב.
בעבר כבר צפיתי בקוקיות בוגרות במחוזותינו, אבל לא נתקלתי בדור ההמשך.
בהזדמנות זו אני רוצה להמליץ על אתר נפלא שאפשר להיעזר בו להגדרת עופות רבים:
המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית. http://www.yardbirds/org/il
זהו, רציתי רק לשתף אתכם בחוויה שעברתי. כייף להתחיל כך את היום!
עפרה שדיאל
 
 
מה בגיליון?
·         פינת ההלכה – הרב ירון
·         דוד יהודה פלדמן ז"ל – בני משפחה וחברים
·         הרב יהודה עמיטל ז"ל – גל גרינברגר, נחום ברוכי
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         בקיבוץ הדתי – יום עיון, עמוד"שבועי
·         חדש בספרייה – אילנה לרמן
·         חנוך לנער – צוותי המדריכים ואסתר פורשר
·         דיווח ממש"א – בנג'ו ברמן
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
            ק ר א ת ?                                             מ ח ז ר ת !
 
פינת ההלכה
שבוע שחל בו תשעה באב
בשבועיים האחרונים כתבנו על הלכות בין המצרים ותשעת הימים, ובפינה זו נשלים את התמונה עם דיני שבוע שחל בו תשעה באב. אם בדיני שלושת השבועות ראינו הבדלים רבים בין מנהגי האשכנזים למנהגי הספרדים, הרי שבשבוע שחל בו תשעה באב כל ישראל מתאחדים ונוהגים כמעט אותם מנהגים. ואולם, ישנו הבדל אחד בין האשכנזים לספרדים, והוא בשאלה עד מתי נוהגים מנהגים אלו. השולחן ערוך (תקנח, א) כתב שאין אוכלים בשר גם ביום העשירי באב, כיון שביום זה נשרף רובו של בית המקדש, ואילו הרמ"א כתב שלאחר חצות היום (השנה בשעה 12:45) מותר לאכול בשר.
מדיני הימים האלו:
  • בימים אלו אין עורכים מסיבות, חתונות או ענייני שמחה שונים.
·        אין לנגן או לשמוע מוסיקה אפילו ברדיו, ויש המתירים לשמוע שירי קודש.
·        אין מסתפרים בשבוע שחל בו תשעה באב. גם הנוהגים להתגלח בשלושת השבועות, יש להימנע מגילוח ממוצאי שבת חזון ועד אחרי תשעה באב. לגבי גזיזת ציפרניים האשכנזים נהגו להחמיר, אך אשה שצריכה לטבול בימים אלו גוזזת כדרכה.
·        אין לובשים בגדים חדשים, ואין תופרים בימים אלו בגדים חדשים.
·        אין לכבס בגדים בימים אלו, מלבד בגדי ילדים שמתלכלכים תדיר, ואין ללבוש בגדים מכובסים.
·        אין מתרחצים להנאה, ואין הולכים לשחות בבריכה. מי שצריך להתקלח לצורך נקיון, ישנה ממנהגו ויתקלח במים קרים יותר מהרגיל.
·        אין אוכלים בשר ואין שותים יין בימים אלו. את היין של ההבדלה האשכנזים מעדיפים לתת לילד קטן שישתה, ואילו הספרדים נוהגים שהמבדיל שותה. ויש שכתבו שכאשר מבדילים על מיץ ענבים גם לדעת האשכנזים המבדיל יכול לשתות מהיין. חולה שצריך לאכול בשר על מנת לחזקו מותר.
·        יש למעט במלאכה ובמשא ומתן מראש חודש אב גם בגלל מיעוט שמחה וגם בגלל שחודש זה מהווה סימן רע.
·        מנהגי אבלות לקטנים: יש מי שכתב (שיח נחום סימן לב) שאין צורך לחנך ילדים במנהגי האבלות האלה, מכיון שאנחנו מקוים שעד שהם יהיו חייבים במצוות לא יהיה בהם עוד צורך.
וכאמור, החשוב ביותר הוא לזכור שירושלים חרבה בגלל שנאת חינם, ותיבנה רק באהבת חינם. כל אחד מאיתנו צריך להשתדל בימים אלו להוסיף עוד מעשה טוב ועוד השכנת שלום, כדי שנזכה בכך לראות את ביאת המשיח במהרה בימינו.
 
 
הרב ירון
  
דוד יהודה הלוי בן הרב שמואל ואסתר פלדמן ז"ל        
 
נולד:   כ"ב בטבת תרפ"ז 27.12.1926
נפטר:  כ"ט בתמוז תש"ע   11.7.2010
 
יהודה,
בעוד דקות אחדות יתחיל חודש אב, או כפי שאנחנו רגילים לקרוא לו: 'מנחם אב'. ואנחנו כבר זקוקים לנחמה. אתמול קראנו על מותו של אהרון הכהן, ממש ביום זה, בראש חודש אב, ובפרשת השבוע הקרוב אנחנו נקרא את נאום הפרידה של משה רבנו לקראת מותו.
משה ואהרון הם מאחרוני הדור הקודם, שעוד ראו את התופת במצרים ויכולים להעיד על מה שהיה שם. אבל את נאום הפרידה שלו בוחר משה לא להתחיל מהשואה אלא דווקא מהמסע לארץ ישראל: "ה' אֱ-לֹקֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו". הצוואה שאותה הוא מנחיל לדורות הבאים היא המבט קדימה, לעבר ארץ ישראל.
הסיפור שלך, יהודה, מתחיל גם הוא בתופת הנוראה שראו בני דורך באירופה. נולדת בעיירה גרוסוורדין ברומניה, כבן חמישי לרב ד"ר שמואל פלדמן, נין לרב שלמה זילברשטיין, ותמיד התגאית להיות ממשיך השושלת המפוארת הזאת. אמרת שהסיבה ששרדת את כל הדברים הנוראים שבני דורך ראו היא בזכות הרב דוד יהודה זילברשטיין שאתה קרוי על שמו. אחיך, עוזר, נספה בהטבעת האוניה מפקורה, וחסרונו כאב לך.
לכן בחרת לקרוא לבנך הבכור על שמו. לבנך שמוליק כבר קראת על שמו של אביך, שאותו הערצת, והוא השפיע רבות על אישיותך.
אבל אני לא רוצה לדבר עליך היום רק כממשיך שרשרת הדורות הנפלאה הזאת, למרות שעל כך הייתה גאוותך. אני גם לא רוצה להרחיב את הדיבור על ההיסטוריה האישית שלך, כמי שעלה לארץ, היה ממייסדי הקיבוץ והשתתף בהגנה על בארות יצחק, כי את זה ייטיבו אחרים לתאר. אני רוצה רק לדבר על יהודה שאני הכרתי, וממנו למדתי המון. מרוב ענוותנותך לא ראית איזה מודל לחיקוי אתה עצמך מהווה, ותמיד הרגשת בצילם של גדולי העולם שמהם ינקת. אני רוצה לדבר על שלושה דברים, שעליהם עומד העולם, ועליהם עמד העולם שלך: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים.
אתחיל בעבודה: כל ימיך היית איש של עמל. קודם בלול ואח"כ בדואר, עבדת במסירות אין קץ, ולמרות שבשנים האחרונות הדבר לא היה קל לך, התעקשת להמשיך לעבוד כל עוד אתה יכול.
יחד עם זה היית איש של תורה. המודל הקלאסי של איש תורה ועבודה. מוותיקי הלומדים בדף היומי, ומשתתף קבוע בשיעור ההלכה לפני ערבית, שהתבסס כמעט רק עליך ועל אישיותך. תמיד כשלא הגעתי לשיעור ידעתי שאפשר להסתמך על כך שאתה נוכח שם וממלא את מקומי - אבל לא רק מלמד את ההלכות הכתובות, אלא בעיקר מְחַיֵּה את ההלכות ע"י הסיפורים הרבים שלך מילדותך בצלו של אביך. כל השנים, אבל בעיקר בתקופה האחרונה היה מדהים לראות את מסירות הנפש שלך לבוא לתפילות ולשיעורים ולהמשיך לשבת על הכסא כל השיעור, גם כשהדבר הסב לך סבל פיזי ונאלצת כל הזמן לשנות תנוחה כדי שלא יכאב לך.
הדבר השלישי הוא גמילות חסדים. אני לא מדבר דווקא על צדקה או כסף, אלא על החסד הגדול ביותר שאדם יכול לתת לאחר, והוא המלה הטובה. הייתה בך מידה עצומה של הכרת הטוב, וזו תכונה שכל-כך חסרה בדורנו.
 
ידעת להגיד לאדם שאתה אוהב אותו, לשבח אותו על דברים שהוא אמר או עשה ומצאו חן בעיניך. בכל פעם ששאלתי אותך מה שלומך היית עונה לי שעצם העובדה שאני שואל עושה לך טוב.
הכרת הטוב הזו היא, אולי, המפתח להבנת המסירות העצומה שלך בטיפול ברות. עברת ניסיונות לא קלים בחייך, וייסורים רבים עברו עליך. אבל אחד הדברים הקשים ביותר הוא לראות איך אהבת חייך, רות תבדל"א, האשה שליוותה אותך באהבה כל השנים, הולכת ודועכת מול עיניך. ואתה לקחת על עצמך משימה לחזק אותה וללוות אותה כל עוד אתה יכול. אני מקוה שכולנו יחד נוכל למלא את חסרונך ולהמשיך לתמוך בה גם בלעדיך.
לפני שבועיים סיימנו את מסכת מכות, ובסעודת הסיום אתה התכבדת לשאת דברים. המלה האחרונה במסכת מכות היא 'ניחמתנו'. אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי האבלות על החורבן, והשנה ביחד עם כאב החורבן נבכה את חסרונך. נתנחם בכך שהמידות שלך ישפיעו על כולנו, וצאצאיך הרבים ימשיכו לשאת את מורשת השושלת המפוארת שלך. היום אפשר לומר: אתם לא רק ממשיכי דרכו של הרב שמואל פלדמן ושל הרב שלמה זילברשטיין ואחיו הרב דוד יהודה זילברשטיין, אלא גם ממשיכי דרכו של חברנו ר' דוד יהודה בן הרב שמואל פלדמן, תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
הרב ירון
 
 
אבי האהוב , יהודה !
בגיל 10 אספת אותי למשפחתך - יתום, מופרע שנכנס לקיבוץ בפרוטקציה, עם כל הסיכויים לנשור אחרי כמה חודשי מבחן. כל החכמים והנבונים הנידו ראש: מבחינתם בצדק. הרי לכל אחד יש פח אשפה פרטי, ולמה לייבא כזה מהעיר? ואתה, בטוב לבך, ובאופטימיות אין- קץ, הפשלת שרוולים, וניצת בינינו הזיק אשר מעולם לא כבה.
לא היה לך שום מניע והסבר – מלבד הרצון להוסיף עוד מעט טוב לעולם. ואכן, חסת על נפש אלמונית – והצלת עולם מלא !
אלתרמן, ברצונו לגמד את שלמה המלך החכם באדם לעומת שלמי הסנדלר– מלך השוק, כותב: לא תמיד העיקר החכמה, גם השטות מבקשת סיפוק .
היית בז לחכמה נטו, ותיבלת אותה כל ימיך בשטויות נעימות. היו חברים שלא הבינו אותך, ועוד יותר כאלה שסלדו מכך. אני אספתי אותם אחת לאחת כמוצא שלל רב. אימצתי את המיקס הנפלא הזה כדרך חיים בחינוך ילדיי, בין החברים, ובכל משלח ידי.
אפילו נכדיי קוראים לי " סבא שטוזיק ".
בזת למתקני העולם שבפה, היית ענק לעומתם! ככל שטיפסתי במעלה החיים, בדרך כלל ב"ה בהצלחה, כך עודדת אותי ב "מינקל'ה – אני גאה בך ". בשבילי זו הייתה "הרוח הגבית" הנפלאה בעולם. 
בסה"כ השתדלתי לסגור אשראי ענק שפתחת לי.
אני בטוח שאתה שומע כעת דברים אלה ופוטר אותם ב "שטויות – על מה הוא מדבר?".
צנוע ועניו היית, וכעת מאוחר מדי להשתנות.
                                                                    ת.נ.צ.ב.ה
                                                                     שמוליק מינקה 
  
 
לרות, לעוזי, לדיצה, לבועז, לשמוליק ולשרונה
לאחיות חנה ומרים
לנכדים ולנינים ולכל בני המשפחה
אנו אתכם ביגונכם הכבד
בלכתו של האיש, האבא, האח והסבא
חברנו דוד יהודה ז"ל
בבנין ירושלים תנוחמו
 
 
הספד לאבי
כתוב בתהילים קמ"ו – פרק שאנו אומרים בכל יום בתפילת שחרית: "עושה משפט לעשוקים נותן לחם לרעבים ה' מתיר אסורים ה' פוקח עורים ה' זוקף כפופים ה' אוהב צדיקים ה' שומר את גרים יתום ואלמנה יעודד...".
יש פה שלוש מלים שלכאורה לא קשורות לעניין. בתוך כל העשוקים והנדכאים, יתום ואלמנה וכו', כתוב "ה' אוהב צדיקים". מכאן אנו לומדים שה' אוהב את הצדיקים האלה שעוזרים ליתום ולאלמנה, לעוורים ולגרים, ואוזנם קשובה לזולת.
אכן, אבינו היה צדיק גדול שתמיד הייתה אוזנו קשובה לכולם באהבה ובסבלנות, גם בעבודתו בדואר עם כל הציבור וגם עזרה ואהבה לבני משפחתו.
אבא, ביום שישי, ערש"ק פר' "מטות-מסעי" נפרדתי ממך בנשיקה וברכת אותי את ברכת הבנים. אמרת לי: תיהנו איפה שאתם בשבת, אני יודע שאתה נוסע לעמוד ליד ילד שקורא בתורה בשערי תקווה (אחיין של אריאלה) וזאת מצווה גדולה מאוד.
אני יודע שאהבת לשמוע את קולי בבית הכנסת ובשבת שעברה עוד זכית לשמוע אותי בתפילת מוסף.
המצב הידרדר מאוד מאז שבת בצהריים וזכיתי להיות לידך במשך כל הלילה האחרון ולשמוע את נשימותיך הכבדות עד אור הבוקר..
למדנו ממך הרבה דברים טובים ולאורם נלך.
כשחוזרים מלוויית המת נוהגים לחזור בדרך אחרת מזו שהלכו בה אל הקבר, כי זאת דרך שאין בה טובה ושמחה, דרך שהביאה לקבורת המת. לכן, כביטוי סמלי חוזרים בדרך שונה כדי לבטא את התקווה שדרכנו תשתנה ותהפוך מאבל לשמחה, כמו שכתוב בקהלת: "טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה".
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים ולא נוסיף לדאבה עוד.
בנך בועז
 
יהודה פלדמן ז"ל
לפני כמה שבועות, בשעה שחיכינו ל'צנטר' למניין במנחה, שאלתי את יהודה שאלת נימוס 'מה שלומך' והוא ענה לי ספק ברצינות ספק בצחוק, 'אמרתי כבר שאני רוצה שאתה תספיד אותי'. ביטלתי את זה כדברים בעלמא. כעת, ר' יהודה, אני מקיים את בקשתך בצער רב.
אני מתנצל אם אחזור על דברי מספידים אחרים. אני מספר מה שאני זוכר ואם יש חפיפה, עדות היא שהדברים אמת.   היום עזב אותנו אחד מאחרוני דור הבונים, החולמים והלוחמים.
יהודה היה 'איש תורה ועבודה' פשוטה כמשמעה.
בשנים הראשונות בקיבוץ היה טרקטוריסט כמו כולנו, כך כל אחד התחיל את דרכו במשק. כשאני הגעתי לבארות יצחק הכרתי את דז'ה כשהיה מנהל ענף הלול. אחר כך, סככה אחת מאותו ענף הפכה לנגריה, סככה שנייה היא היום מסגריית אריכא ועוד שלושה לולים נהרסו לטובת בית האיכר. אולם עם היותו מרכז ענף, שאמור להיות תמיד עסוק, היה מבאי בית הכנסת הקבועים וממתמידי הדף היומי, הוא היה שם גם כשרק בודדים התקבצו סביב מנחם ערמון בביתו.
יהודה אהב להתפאר בייחוס הרבני שלו, אביו היה רב ודוקטור וציוני. הוא הרבה לספר על תחילת דרכו בציונות כחבר בהנהלה הארצית של בני עקיבא ברומניה אחרי המלחמה.
יהודה עלה עם קבוצת עולים שקראה לעצמה 'במישור' וישבה במחנה עבודה בכפר אתא. כמו קבוצות רבות באותה תקופה, רוב החברים לא התכוונו ממש לחיי קיבוץ, אלא להיקלט בארץ במסגרת מסודרת ואחר כך הלכו באשר הלכו. לא כן יהודה, כאשר קבוצת 'במישור' הלכה בדרכן של קבוצות העולים הדומות וכשנותרו בה רק מעטים, הציע להם משה פרידמן (מזכיר הקבוץ הדתי) להצטרף לבארות יצחק בנגב. יהודה היה אחד מהחברים שנשאר נאמן לרעיון תורה ועבודה והצטרף לבארות יצחק. ואיתו גם שמחה ושושנה יבלח"א, ויענקו, יוסי כץ ואיציק קייזלר ז"ל ואחרים.
בנגב מצא יהודה את זוגתו שתבדל"א ולבריאות. רותי השתייכה לקבוצת נוער שנועדה כתגבורת לכפר דרום, אך נתקעה בבארות יצחק בפרוץ המלחמה ויהודה דאג שתישאר כאן.
במלחמה היה מקומו של יהודה הפייטר בעמדת השער. הוא זה שפתח את השער למשוריינים שבאו לפנות את הילדים והאמהות. בקרב ח' תמוז היה זה יהודה שהיה ממונה על הפעלת המוקש החשמלי שנועד לבלום את פריצת הטנקים המצריים לתוך החצר. המוקש נחסך מפני שהטנק פנה לאחור לנוכח שקי הכביסה שהשאירה שם שמחה בלילה הקודם.
כידוע, יהודה אהב לקשקש עם כל מי שהיה מוכן שהקשיב לו, והיו לו נושאים משותפים עם כל אחד בתחומו. הוא ידע שאני לא הכתובת לדברי תורה ולא לקיטורים על הקיבוץ או על גרעין מתנחלים, לעומת זאת, אצלי הוא מצא אוזן קשבת בשני נושאים. העבר הרחוק והקרב בבארות יצחק. והיה קל מאוד להדליק אותו. בדרך כלל רשימה בידיעון זכתה לתגובה ולהשלמת הפרטים. רק לפני שלושה שבועות, אחרי שדוד עמית סיפר את סיפור אביו, צלצל אלי יהודה וסיפר לי בפעם המאה מה שהוא זוכר שבאמת היה שם...
לעומת זאת, הוא ממש לא אהב את צינזור רשימותיו לידיעון. פעם אמר לחנה רעיתי, בהומור המיוחד שלו, שבוודאי אנחנו אוכלים בבית הרבה צימוקים. כשלא הבינה את ה'חכמה', הסביר לה שאני, שהייתי מזכיר וממונה על מערכת הידיעון, מוציא את כל הצימוקים מהמאמרים שלו...
לך לך בשלום. אני בטוח שכשתפגוש את חברך יוסי כץ, תתיישבו ליד שולחן המרכזייה שם למעלה ותמשיכו לספר זה לזה מה חדש בשבילי בארות יצחק. נזכור אותך בחיבה.
נחום
 
פרידה מאבא
עומדים אנו היום ערב ראש-חודש מנחם-אב. 
א' באב הוא יום פטירתו של אהרן הכהן, ועל אבי ז"ל אפשר לומר שהלך בדרכיו: "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה".
אני זוכר כמה הדגיש בפניי את עבודת המידות, כמה חשוב שהאדם יעמול לתקנן כל ימיו, ובזה הצטיין.
אציין כמה מהן: טוב לבו המיוחד, אהבתו לבריות. היה מבטל דעתו ולא אהב להתווכח, בפרט אם ראה שזה לא עוזר, למרות שהיה אדם בעל עקרונות מוצקים וברורים.
אזכור את אהבתו ודאגתו האין-סופיים לכל דבר קטן.
במיוחד למדנו ממנו את אהבתו הגדולה לבריות, מקטן ועד גדול, כשראינו את דאגתו ומסירותו המיוחדת לאמנו שתח', שהחזיר לה על דאגתה לו כל חייו.
היה שלם עם דרך חייו אותה קיבל מאביו ז"ל: "תורה עם דרך ארץ".
סבי ע"ה כתב על זה את עבודת הדוקטורט שלו ואבי צעד בדרך זאת מתחילת דרכו בארץ-ישראל ועד סוף ימיו.
אבא היה חבר גרעין "במישור" שניסה להקים קיבוץ ליד כפר אתא, יחד עם ינקו ז"ל ויבדל"א שושנה ליבוביץ ושמחה שטרסבורגר. הוא לחם בקרבות בבארות-יצחק בנגב, בעמדת השער. לאחר מכן היה בוילהלמה.
הוא זכר שהוא חרש מסביב לעץ המנגו שעומד ליד ביתנו. היה טרקטוריסט ולאחר מכן עבד הרבה שנים בלול עם יוסי כץ ז"ל שהיה חברו הטוב, ועם איציק ז"ל.
לאחר שנפצע הקים את סוכנות הדואר הראשונה בבארות-יצחק ועל כך הייתה גאוותו. בוודאי זכורות לכולם השנים הטובות שלו בדואר, עת השכים קום וחילק עיתונים ודואר ועסק בכל ענייני הדואר במאור הפנים שלו ובסבלנותו המיוחדת.
אהב לשבת ולדבר עם יוסי ז"ל שהיה חברו הטוב מתחילת דרכו בקיבוץ.
כאן אזכיר את חיים טאוב ז"ל מניר גלים, צבי שוורץ ז"ל שעבר לניר-עציון, ויעקב שטרסבורגר ז"ל – שאיתם ועם משפחותיהם היה קשור מתחילת דרכו בארץ.
היה מסור מאוד לעניינים שבקדושה, ללימוד הדף היומי, לתפילה 3 פעמים ביום בבית-הכנסת וללימוד הלכות לפני תפילת ערבית.
מוסד הרבנות בקיבוץ היה חשוב לו מאוד והיה מוקיר את הרבנים שהיו פה למן הרב הראשון נפתלי בר-אילן שיח'.
בין המאמרים הרבים שכתב לידיעון (שממלאים 2 קלסרים השמורים בבית) מצאתי בתגובה שכתב למאמר של חבר את המשפט: "האם כל אחד מוסמך לערער על מוסד הרבנות במקום?" – מה שמייצג בעיניי את כבוד התורה.
ועוד, בפרידה מאחד הרבנים שהיה בקיבוץ: "מורי, רבי וגם חברי. היה לי ולעוד חברים שהיו מעוניינים בקיום המצווה 'עשה לך רב וקנה לך חבר' ".
מאוד היה חשוב לו להנחיל את מורשת הרבנות של המשפחה. הוא קרוי על שם הרב דוד יהודה זילברשטיין זצ"ל מהונגריה שהיה אח של סבא רבה שלו, ותמיד ציין את הזכות שלו שליוותה אותו בכל ימיו.
אביו היה הרב שמואל פלדמן זצ"ל, שהיה רב ברומניה ובסוף ימיו בבית-הכנסת "ישורון" בירושלים.
נהג לומר שהוא הכיר את אביו שהיה רב חשוב והוא לא מתפעל 'כאילו' מעוד רבנים.
לאט לאט הוא השלים עם הדרך שבחרתי לי כחסיד ברסלב – הנסיעות לאומן וכו', והיה מעדכן אותי בכל דבר שקשור לברסלב וליידישקייט, אם זה מהעיתונים או מהטלויזיה וכד'.
 אני מקווה שהדרך שבה אנו צועדים תפעל לעשות לו נחת רוח ועילוי נשמה בשמים.
לך בשלום ותנוח על משכבך בשלום ותעמוד לגורלך לקץ הימים. תתפלל על כולנו בשמים שבימינו תוושע יהודה וירושלים ולא נוסיף לדאבה עוד.
בנך אוהבך מוקירך שמואל
 
 
ידידי יהודה ז"ל
מעל 20 שנה חגגתי אתך ועם משפחתך את יום הכיפורים, יום אשר נשמר בנשמתי מאז אני זוכרת את עצמי. גדלתי במשפחה דתית ולמרות היותי חילונית כיום קיימים שורשים.
רות שתיבדל לחיים, ידידתי מאז ימי כפר הנוער הדתי משנת 1945 עד 1948. למשך שנים רבות נותק הקשר, אך התחדש כאשר קרתה הטרגדיה עם יהודה, ומאז הקשרים רק התחזקו. הפגישות בינינו היו מעטות אך תמיד שמחות ומלאות זיכרונות. כאשר הוזמנתי ע"י המשפחה להיות איתם ביום הכיפורים שמחתי מאוד, וכך במשך 23 שנים הייתי שותפה לחג ולמשפחה ותמיד היה זה יום מיוחד עבורי וגם יום של שיחות נפש עם רות.
המשפחה כולה קיבלה אותי בזרועות פתוחות ועל כך תודתי העמוקה להם.
יהודה ז"ל היה בעיניי אדם מיוחד, לפעמים קצת מוזר, אך הערכתי אותו כידיד, ידיד אמיתי אשר קיבל אותי כמו שאני. לא עשה מעולם ניסיון שכנוע לחזור לדת וכו'. הוא היה אדם דתי-מסורתי מאמין ומקיים מאין כמוהו ולמרות זאת היה לי העונג לקבל ממנו חיבוק חם כאשר באתי לביתם. ידע לקבל בסובלנות ובכבוד את דעותיי, שמעולם לא היו קיצוניות אך היו כמובן חילוקי דעות בינינו. גישתו אל העולם מסביב הייתה מאוד מקובלת עליי, כפי שלמדתי בבית אבי ז"ל לדעת לכבד את אמונתו של הזולת ואז יתקבלו בכבוד הדעות והאמונות שלך. כזה היה יהודה. ידיד אמיתי, איש משפחה חם ואוהב, סבא גאה. 
המשפחה גידלה חמישה ילדים לתפארת וגם אלה שסטו קצת הצידה התקבלו תמיד באהבה רבה רבה.
יהודה תרם הרבה בכתיבה ובסיפורים אותם קיבלתי בדואר וקראתי בהנאה, והיה עטוף כולו באהבת הדת וקיומה.
בשנים האחרונות הקשר היה קצת רופף, אך לא נותק.
משפחת פלדמן כבשה מקום רחב בלבי ויש לי בהחלט עד היום הרגשה של שייכות למשפחה.
יהודה טיפל ברות באהבה, בסבלנות ובנאמנות ולמרות הקושי מעולם לא התלונן.
הלך מאתנו בעל, אבא וסבא, אדם יקר לקיבוצו, ולי הלך ידיד אשר אהבתי והערכתי עד בלי די.
לכל המשפחה: אתכם אני מאמצת אל לבי ומקווה שתמצאו את הכוחות להמשיך ולהיות משפחה חמה ותומכת. אני בטוחה שתדעו לעזור לאמא לעבור יחד אתכם את האבדה.
לקיבוץ: הלך מכם אדם יקר וחבר נאמן.
בהזדמנות זאת אודה על היחס היפה והידידותי אליי בימים ששהיתי במחיצתכם. שתזכו למצוות.
נקווה ונאחל שלא תדעו עוד צער. יהודה עכשיו יכול לנוח ממכאוביו ומעברו הקשה. שינוח בשלום ובשלווה באדמת קיבוצו שכה אהב.
אתכם באבל, בידידות רבה
אלישבע מקיבוץ מעברות
 
לאבא וסבא האהוב,
אתה כבר חסר לנו ואנחנו כבר מתגעגעים מאוד.
סבתא לא יודעת בדיוק מה קורה אבל מחכה שתיכנס.
לירון היה בלוויה שלך ובכה מאוד. הוא לא מאמין שלא יספר לך על ההמצאות והדברים המעניינים שהוא עושה ושתמיד היה מסביר לך ואתה היית אומר לו: אני לא מבין בזה, אבל אם אתה אומר – אתה יודע.
אתה היית הסנדק של לירון כשנולד ומאז נקשרתם מאוד. למרות פער הגילים יכולתם למצוא שפה משותפת ובעיקר אהבה. היינו מגיעים בכל יום שישי כדי שתהיה ללירון אווירת שבת אמיתית בחברת המשפחה עם קידוש וברכת המזון שהוא מכיר בעל פה.
"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא אשר היה כערבות הבוכיות..."
מתגעגעים ואוהבים
לירון ודיצה
סבא יקר,
אני מדברת בשם הנכדים.
קשה מאוד להיפרד ולהבין שזה נגמר. אני לא יודעת איך זה אפשרי לתאר את מה שאתה בשבילי.
אני מעריצה אותך וגאה בך על כל מה שעברת בחייך הלא פשוטים, ולמרות הכל המשכת.
עלית לארץ ממלחמה נוראה לאחר שאיבדת את אחיך הגדול – עוזר – שהיה בדרכו לארץ על אנייה שהוטבעה, ועל שמו קראת לאבא שלי – בנך הבכור.
נלחמת והקמת את הקיבוץ, ביתך. הכרת את סבתא המדהימה וביחד בניתם משפחה.
שמרת על קשר הדוק עם האחים שלך והקרובים שנשארו.
ניהלת את הדואר במסירות, היית חבר פעיל בקהילה. הקפדת להגיע לכל התפילות בזמן ואפילו לפני הזמן. השתתפת בשיעורי גמרא ותורה. אם היה לך משהו להגיד היית כותב בידיעון, ללא בושה.
לא נשכח את הבדיחות השנונות והקבועות שלך.
אתה שייך לדור הישן והטוב. גדלת ופעלת למען העתיד, בלי טיפת פינוק. החיים לא השאירו לך הרבה ברירה. הסתפקת במועט ונתת המון. היית צדיק אמיתי.
אני זוכרת בילדותי אותך ואת סבתא בימים הטובים. הייתם שומרים עלינו כשההורים נסעו ומפנקים אותנו בכל הזדמנות: קרטיבים אחרי הבריכה, קיגל והפתעות בשבת בבוקר. חשבתי שאתה הסבא הכי מגניב שיש. שמחתי לשבת אתך לצהריים בחדר האוכל. ראיתי בך בן אדם הכי חם וחכם שאני מכירה.
הבית שלך ושל סבתא תמיד היה פתוח, תמיד היה לי לאן לבוא. ידעתי שאתה שם ולא משנה מה. כמו עוגן חזק ויציב. תמיד היית מחייך חיוך מהלב וכבר הרגשתי טוב.
בזמן האחרון סבלת המון וכאב לנו לראות אותך ככה.
נעלמת לנו לאט לאט ואנחנו הרגשנו בחסרונך, חסרון הגוף והנפש. ניסינו לעודד אותך ולחזק, להיות שם בשבילך, אבל המחלה הייתה קשה והחיוך נעלם.
אני מקווה שתמצא מנוחה ושיהיה לך טוב עכשיו שם למעלה.
אני מתגעגעת אליך מאוד ועצוב לי שלא תהיה אתי יותר. אבל בלב אתה תמיד קיים.
זאת זכות גדולה בשבילנו שאתה סבא שלנו. תשמור עלינו מלמעלה.
אוהבת, נכדתך
ורד חיננית פלדמן – בשם כל הנכדים
 
 
שלום צ'וצ'י
השבוע הלך לי חבר. לא רק לי, אלא להרבה אנשים שבאו להיפרד ממנו.
יהודה פלדמן ז"ל שאני קראתי לו צ'וצ'י ורבים אחרים – דז'ה.
הוא היה בגיל של הוריי (טיפה פחות...) והפרש הגילים הניכר שבינינו לא הפריע לנו להתייחס למציאות חיינו מזווית דומה.
רות, שתבדל"א, ויהודה ז"ל היו שכניהם של הוריי בבית של 4 חדרים בו התגוררנו – פלדמן וברמן בצד ימין, בלנקנשטיין וה"אומה" בצד שמאל. משחקי הכדורגל על המרפסת של ידידי חנן שלא ידע להפסיד במשחק, ושלי, זכורים היו לצ'וצ'י לטובה.
אחר כך זכיתי ויהודה שימש כעד בחתונתי.
יהודה היה תמיד מקור בלתי נדלה לסיפורים, חלקם עסיסיים וחלקם לא מתאימים לפרסום רחב מדיי, בדבר קשרים רומנטיים שנרקחו במהלך שנותיו של הקיבוץ – לגיטימיים ולגיטימיים פחות.
תמיד היה אומר לי: כשאני אפרסם את הספר שלי הסיפורים האלה לבטח יהיו בו. חבל שלא זכה לפרסמו, אך ייתכן שבעניינים אלה עדיפה התורה שבע"פ.
יהודה היה שייך לחברים הטובים של הקיבוץ, הצועדים בשורה, לעתים במדרון האחורי. היה לו חוש הומור מיוחד. לפעמים ידע בעצמו לא לקחת את החיים, ואפילו לא את עצמו, ברצינות רבה מדיי.
הוא החשיב את עצמו כבר-מזל לשרוד קטעי היסטוריה שאחרים – ביניהם אחיו וטובי חבריו – לא זכו לשרוד, באירופה ובשערי עזה.
בנוסף להיותו איש תורה ועבודה היה גם קיבוצניק טוב שהאמין בערכים היסודיים של שיתוף, שוויון וערבות הדדית.
שנים רבות הייתי מגיע בבוקר למשרד הדואר ושואל: צ'וצ'י, מה קורה? ואף פעם לא זכיתי לקבל אותה תשובה – תשובתו תמיד הפתיעה.
צ'וצ'י היה בעל לב טוב ורחב שידע להתחבר לאנשים מכל הגילים. ביטוי לכך ניתן היה לראות בלווייתו.
לצד אהבת התורה ולימודה התאפיין ביכולתו לספר סיפורים. שום דבר אנושי לא היה זר לו.
היה לו זיכרון טוב, לא רק לאירועים חובקי עולם וקיבוץ אלא גם לזוטות ולפכים הקטנים.
בגמרא תענית דף כב עמ' א מתואר ביקורו של אליהו הנביא בשוק תוך שהוא מצביע על אדם אחד וקובע בצורה נחרצת כי אותו אדם מובטח לו שהוא בן עולם הבא וגן עדן בזכות יכולתו והשתדלותו לשמח בני אדם במילתא דבדיחותא שלו. אין לי ספק שגן צ'וצ'י שייך לקבוצה מיוחדת זו.
נזכור אותו כבעל החזקה על קידוש-פורים בו בידח את כולנו, וביכולתו ליצוק אופטימיות ורוח טובה גם במצבים הקשים שחווינו ושחווה הוא.
ת.נ.צ.ב.ה.
אלי ברמן
  
שיר-שבת
 
"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן..."
 
מערכה חמישית, תמונה ראשונה,
מניין מקומות חטאי האומה.
עומד וסוער, זועק אלי עם;
שירת הברבור - משה בן עמרם.
 
מערכה חמישית, אותה התמונה,
ריבכם, טרחכם - לבדי איכה אשא?
מינויי השרים - ראשים על העם;
שירת הברבור - משה בן עמרם.
 
מערכה חמישית, תמונה אחרונה,
זכר מרגלים, סיפורי מלחמה.
דברי לב שותת - בלעדיו ייעול עם;
שירת הברבור - משה בן עמרם.
יהונתן שרמן
 
בקיבוץ הדתי
"אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא"
נשים בתפקידים ציבוריים בקיבוץ הדתי
תנועת הקיבוץ הדתי תערוך ביום רביעי י' במנחם-אב, 21 ביולי, בקיבוץ בארות יצחק, כנס שיוקדש לדרכים להגברת שילוב נשים בתפקידים ציבוריים בקיבוצים ובתנועה.
בכנס יתקיימו הרצאה, דיונים ופאנלים, שמטרתם היא להעלות פתרונות ורעיונות – תיאורטיים ומעשיים – אשר יעזרו ליצור אווירה חברתית שתומכת בבעלות התפקידים ומעודדת נשים נוספות להצטרף לשורות.
בתנועת הקיבוץ הדתי לא עסוקים בשאלה האם נשים יכולות לכהן בתפקידים ציבוריים. התשובה לכך היא ברורה – כל תחום וכל תפקיד (כמעט...) פתוח בפני הנשים. בחברה בה נשים הן שְוות זכויות, חובות והזדמנויות, גם החברה וגם האישה מרוויחות מכך שנשים מובילות ומשפיעות בכל תחומי החיים. השאלה היא למה בכל זאת עדיין אין נשים בכל התפקידים, בכל התחומים, במספר המייצג את חלקן באוכלוסייה?
לדברי הילה אונא, רכזת מדור "אשה בתנועה" במזכירות הקיבוץ הדתי, קיים מתח בין המסר הגלוי שאומר 'כל מי שרוצה – יכולה ומשיגה', לבין המסר הסמוי אשר מטיל על האשה את חובת ההוכחה שפעילותה הציבורית אינה פוגעת בבית ובמשפחה. כמו כן, רוחות המנשבות במגזר הדתי, אשר קוראות לנשים להישאר בביתן ולהתמקד במילוי תפקידיהן המסורתיים, משפיעות גם על הנשים בקיבוצים הדתיים, למרות שהמסגרת – הן מבחינה טכנית והן מבחינה עקרונית – מאפשרת להן לפעול ולהתקדם גם מחוץ לביתן ביתר קלות.
הילה אונא מדגישה את הרעיון העומד מאחורי ארגון הכנס: "בתנועת הקיבוץ הדתי, שחרתה על דגלה את ערכי השותפות והשוויון והיא חברה מעורבת מלכתחילה, כולנו – גברים ונשים כאחד – צריכים להמשיך ולהרים את הדגלים הללו, ולדאוג לכך שהם יתגשמו במציאות". תכנית הכנס מעבר לדף.
אופיר אבסלנדר – דובר התנועה
 
 
הרב יהודה עמיטל ז"ל
בסוף השבוע שעבר הלך לעולמו בשיבה טובה הרב יהודה עמיטל (קליין) ז"ל.
לרב עמיטל היה קשר ידידות ארוכת שנים עם קבוצתנו ואנו מביאים כאן את סיפורה של גל לוי ומכתב שנשלח למשפחה בשם כולנו.
" אספר לך מעשה באחד מאנשי ירושלים..."
השבוע שמענו כולנו  בצער רב על פטירתו של הרב יהודה עמיטל ז"ל.
לפני כשנה נתקלתי בספר "באמונתו" שנכתב על חייו ולהפתעתי, באמצע הספר, קראתי על קשריו של הרב עמיטל עם אנשי בארות יצחק, קשר עליו לא שמעתי מעולם.
וכאן אקדים ואספר: אשתו של הרב עמיטל, מרים, היא נכדתו של הרב מלצר, מראשי תנועת "אגודת ישראל", שהיה רבה של פרדס חנה בתקופה שקבוצתנו ישבה ברמת השומרון. משפחתה של מרים הייתה בקשר הדוק עם הקבוצה עוד מימיה בפרדס חנה. הרב עמיטל ואשתו התחתנו בבארות יצחק שבנגב ואף הגיעו לקיבוץ מידי שבת להעביר שיעור תורה.
לאחר שקראתי על הקשר של הרב לבארות יצחק אזרתי אומץ והתקשרתי אליו בבקשה להיפגש עימו.
הרב נענה, כמובן, בשמחה. אבי ואני נסענו לביתו השוכן בגבעת מרדכי שבירושלים.
כשהגענו, אשתו של הרב, מרים, אירחה אותנו ומיד שאלה אם אני נכדתם של שלמה ז"ל ולאה לוי - זאת מכיוון שהצגתי את עצמי בטלפון כ"גל לוי".
הרב ואשתו סיפרו לנו על אנשיה המיוחדים של בארות יצחק ובתוכם סבי וסבתי- משה גרינברגר הי"ד וחדווה ונפתלי רייניץ ז"ל . ההתרגשות הייתה רבה.
אספר אנקודטה מעניינת שסיפר לנו הרב: הרב היה תלמידו של הרב יעקב משה חרל"פ, מתלמידיו המובהקים של הרב קוק, וכשבא להזמין את הרב חרל"פ לחתונתו אשר תוכננה להתקיים בבארות יצחק (פה המקום לספר ששמחה שטרסבורגר הייתה תורנית בחתונה שלהם...), אמר הרב חרל"פ: " מי האדם המסוגל לקלוט את האורות הגדולים הבוקעים מההתיישבות הזאת בנגב?!"
ואנו, שאולי לא תמיד מעריכים נכונה את סיפור גבורת ההתיישבות של קיבוצנו, שומעים זאת מאנשים אחרים.
בהמשך סיפרנו להם על הטקס המרגש שהיה בח' בתמוז לפני שנתיים, ואף מסרתי לרב את החוברת שנכתבה לזכרו של סבי משה הי"ד. עוד דיברנו על יחסי דתיים- חילוניים, תנועות נוער, וגם קצת פוליטיקה.
במשך שעתיים ישבנו בביתו של הרב, נהנים מהשיחה הקולחת ומאישיותם הקורנת של הרב ואשתו.
במהלך סיפוריו על בארות יצחק יכולתי לזהות דמעות מבצבצות מעיניו של הרב. גם אבא ואני התרגשנו מאוד.
בספריית ביתי מונחים שני ספרים אשר מסר לי במתנה.   בראשון נכתבה הקדשה:
לצאצאי משה גרינברגר הי"ד. בברכה י. עמיטל
ובשני נכתבה הקדשה: לגל לוי,בידידות ובברכה י. עמיטל
 
בצער רב שמעתי על מותו של הרב עמיטל- אדם כ"כ מיוחד אשר היה קשור בחייו לבארות יצחק שלי...
                                                     יהי זכרו ברוך!
                                                                         גל לוי
  
 
ב"ה, כ"ט בתמוז תש"ע, 11.7.10
 
למשפחת עמיטל,
 
בצער רב שמענו את הבשורה המרה על הסתלקותו של ידידנו, אביכם, הרב יהודה עמיטל ז"ל.
הקשרים בין בארות יצחק ובין הרב נמשכו כשישים וחמש שנים, והתחילו למעשה עוד קודם.
סבכם, הרב צבי יהודה מלצר זצ"ל, הקים את הקשר המיוחד הזה לפני כשבעים שנה, בעת שהיה רבה של המושבה פרדס חנה ובארות יצחק לא הייתה אלא חבורת פועלים, צעירות וצעירים, שהקימו מחנה זמני בשולי המושבה. עד מהרה נוצר קשר בין חברי הקבוצה והרב, קשר שהלך והתחזק, שהרי באותן השנים חלוץ דתי לא היה תופעה שבשגרה. וכך היה הרב מלצר לרבה הבלתי מוכתר של הקבוצה.
לימים עבר הרב לרחובות וחבורת החלוצים, שכבר לא היו כל כך צעירים, הקימו את בארות יצחק בנגב.
אז נוצר הקשר עם חתנו של הרב מלצר, הרב יהודה קליין. הרב הצעיר היה מגיע לקיבוץ בנגב בקביעות כדי להרביץ את תורת ארץ ישראל בחלוצים שלא זכו ללמוד בצעירותם. כדי להגיע למקום הנידח היה עליו לעלות על הרכבת ברחובות ולרדת ממנה בתחנת עזה, ומשם להיטלטל בעגלה רתומה לפרדות לנקודה המבודדת במדבר. הקשרים האמיצים התעצמו כאשר הזוג הצעיר, מרים בת הרב מלצר והרב יהודה, הוריכם, בחרו להעמיד את חופתם אי שם בבארות יצחק בנגב. 
השנים חלפו והקשר התרופף, אך לא נותק. וכך היינו זוכים לארח את כבוד הרב עמיטל בכל אירוע לזכר ההתיישבות בנגב והחברים שנפלו בהגנה עליה.
במכתב זה רצינו לצרף אבן קטנה לפסיפס המגוון המרכיב את אישיותו של מכובדנו הרב יהודה עמיטל זצ"ל.
לסיום, אבקש לצרף את תנחומי האישיים ולזכור את אביכם, שהיה ידיד נפש לאבי מורי, ר' יהושע ברוכי ז"ל ומשענת בשעותיו הקשות.
 
         בברכה,
                         נחום ברוכי
בשם חברי בארות יצחק
 
 
חדש בספריה- אב תש"ע
 
ספרים למבוגרים – מבחר של הספרים החדשים
1.       משחק הצייד- הרלן קובן.
2.       אין מה להפסיד- לי צ'יילד.
3.       מדוזה- קלייב קאסלר.
4.       ממערב לירח- מיכל שלו.
5.       שבע אימהות – יוכי ברנדס.
6.       מהלך לא מוצלח – לינווד ברקלי. ספר מתח.
7.       שני חיי שרה – שרה טסלר. הסופרת ניצולה שואה מקבוצת יבנה.
8.       גוף שני יחיד- סייד קשוע.
9.       ההגרלה – פטרישה וודס. ספר על נער מוגבל שמרוויח בלוטו.
10.   מוות במעגל האבנים – פ.ד.ג'יימס.
11.   תש"ח – יורם קניוק.
12.   בגובה העיניים- דן חלוץ.
13.   החיים על פי לובקה- לורי גראהם. סיפור למי שאוהב לצחוק.
 
ספרים לילדים ונוער.
1.       שחר מפציע- סטפני מאייר. מסדרת דמדומים.
2.       מנהרת הזמן: הנשר הגדול – גלילה רון-פדר-עמית.
3.       בון 5- ג'ף סמית.
4.       אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה – נבו אשכול. ספר הילדים הראשון שלו.
5.       ג'ינג'י   60 : תעלומת המחזר המנומס – גלילה רון- פדר-עמית.
6.       ילדים מספרים על עצמם – חיים וולדר.
7.       משימה עולמית 7: ארמניה – החותם של הפטריארך – גלילה רון-פדר_עמית.
אילנה
 
 
לסבתא רבתה וסבא רבה מרים ואליעזר תגרי
מזל – טוב בהולדת הנינה
נכדה לנחמה ושמחה קניגסבוך
בת לטל וזיו קניגסבוך בקרית אונו
בת תחילה סימן יפה לבנים
 
 
 
חנוך לנער
אנחנו בעיצומו של קיץ עסוק.
ילדי א' – ו' פעילים בפעילול, הנוער עובד – מתנדב – עדיין בסיום הבגרויות – לומדים נהיגה בטרקטור ואין רגע דל ! שיימשך כך. אני אוהבת (כולנו אוהבים) נוער עסוק בדברים חיוביים וטובים. להלן דיווח מהשטח.
 
פעילול תש"ע
הכל התחיל ברעיון להוסיף לנקודה הירוקה שלנו תוספת חיננית ואתגרית בחורשת הפעילול.
 ישבנו וחשבנו, נפגשנו עם אנשים מעניינים שנתנו לנו רעיונות מקוריים. לפתע, שבועיים לפני חופשת הקיץ נתבשרנו שגן המשחקים מתפנה לטובת גן מחודש. עטנו על המציאה כשלל רב וביקשנו לפנות את הגן לחורשת הפעילול. במרץ רב ובעבודה מאומצת פירקנו את המתקנים, חתכנו, צבענו, ריתכנו ומצאנו שימוש מחודש למתקנים הישנים. גזרי העצים מצאו את עצמם פזורים בשטח ומתמזגים בטבע ועליהם קופצים, מנתרים ומשחקים, ילדי הפעילול החמודים – פשוט מקסים!
יצאנו לדרך לפני שבועיים עם המון פעילויות והפתעות. הקיץ מלווה אותנו נושא חשוב: "בריא זה הכי". 
הילדים פותחים את היום בתפילה ובהתעמלות בוקר. בהמשך מחכים להם כתבי חידה המפוזרים ב-"זולות" ופעילויות בנושא בריאות כמו הכרת גוף האדם דרך משחק חפש את המטמון, בישולי שדה עם מוצרים בריאים כמו פיתות מקמח מלא, תפוחים מסוכרים, שייקים של פירות העונה, עוגיות מטחינה גולמית ועוד.
אחת לשבוע אנו פוגשים את ליאורה לשיחה על תזונה נכונה, שמירה על הגוף בחודשי הקיץ החמים – "חכם בשמש".
חוץ מזה, פעילויות מיוחדות שעשינו:
חוגים מיוחדים – בישול, אומנות , קריקטורה, ידיעת הארץ, בישולי שדה. החוגים מועברים ע"י חברים יקרים עם המון כישרון ויצירתיות. תודה לכולם...
המערב הפרוע הגיע אלינו: הילדים נהנו מרכיבה על סוס, שיחקו במשחקי בוקרים, אילוף כלבים, ליטוף זוחלים האכלת תוכים והיכרות קרובה להפחיד עם נחש ענק.
ביקרנו במוזיאון העלייה הראשונה בזיכרון יעקב. הכרנו את סיפור החלוצים דרך דמויות העולים הראשונים. בפעילות המוזיאון הילדים שיחקו וחוו את המפגש בין חלוצי האתמול לחלוצי המחר!!
במסגרת "יום צבא" ביקרנו בבסיס סירקין ביחידת "חוד החנית" שם שירת המדריך יאיר בן שמואל. צפינו בסרט המתאר את פעילות היחידה, קיבלנו הדרכת נשקים ומכשירי קשר, עלינו על ההאמרים והנגמ"שים. הילדים נהנו מאוד מהחוויה הצבאית ומהביקור הפרטי והצטלמו בכל פוזה אפשרית- כולל הבנות...! כמובן שלא הגענו בידיים ריקות – הילדים אפו עוגיות לחיילים והביאו איתם שתילים כמתנה למפקדים.
אז זהו לעכשיו. אנחנו ממשיכים, מכייפים ונהנים, כולם מוזמנים לבקר אותנו בחורשת הפעילול!
תודות מיוחדות לשותפים בעשייה: למדריכים, למדריכים הצעירים, ללאה שדואגת לנו בחום לארוחות, לצוות המטבח ולכל החברים שעזרו ועוזרים עדיין.
קיץ נעים, בריא, כייפי ,ובטוח.
אביגיל וצוות הפעילול
 
בחטיבה – ז'-ח'
פתחנו את החופשה הגדולה בשחייה לילית בבריכה ו"על האש"
בטורניר הכדורסל בגוש עציון יחד עם כל הנוער של הקיבוץ הדתי זכינו במקום השני והמכובד.
הבנות השתתפות בסדנה בנושא פגיעות מיניות, בהנחיית מדריכה מטעם המרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית.
כעת הן עסוקת בסדנה נוספת בנושא תדמית (סטיילינג) ודימוי עצמי בהדרכת סטייליסטית (תדמיתנית).
בארגון הקיבוץ הדתי יצאנו ליומיים של מירוץ בסגנון "סוף הדרך", בו חווינו משימות מאתגרות – פיזית ומחשבתית – בנושאי התנועה הקיבוצית. היה חם מאוד, מאתגר ובעיקר מאוד חווייתי.
קיימנו משחק משימות תחרותי משעשע ברחבי הקיבוץ.
חן בר-נדר
 
 
בחטיכון – ט'-י'
"עדית חייו של האדם הטוב;
מעשים קטנים שכוחים ואלמוניים,
של אהבה וחסד" ( ויליאם וורדסוורט' )
השבוע הסתיימה קייטנת אילן - נפגשנו בלב הרחב, בכוח הנתינה והמסירות שקיימים בנוער שלנו. פעילות חסד זו בה הנוער מעניק ונותן מעצמו למען הזולת – זוהי אחת מהמטרות להם אנו שואפים לחנך ואנו מתרגשים מאוד לראות את מימושה בתוכנו.
יישר כוח לחונכים ולכל הצוות! אנחנו גאים בכם מאוד! הייתם גדולים!
פעילויות שעברנו עד החופש
·        לקראת פסח, שמענו הרצאה מפי דוד אבודרהם שנפל בשבי המצרי לאחר נפילת מוצב "אורקל" במלחמת יוה"כ. דוד הסביר על החיים הקשים בשבי ועל ההתעללויות הפיזיות הנפשיות שעבר. יצאנו עם רושם עמוק, והבנה מחודשת של המושג "חירות".
·        ביום השואה נפגשנו עם שרי אפיק ( אימא של אבי צוויג, סבתא של תמה ונעם ) ושמענו בהתרגשות את סיפורה המופלא על קורות משפחתה בשואה מלווה בשיר וניגון.
·        בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ערכנו סיור בהר הרצל בהדרכתם של החבר'ה, שהכינו קטעי הקראה על חללי צה"ל בתקופות השונות. ההדרכות היו ברמה גבוהה מאוד... בדרך הביתה עצרנו בקסטל כדי לשמוע את הצפירה ועם הגיענו לקיבוץ שוחחנו על החוויה שעברנו.
·        לאחר המשט התורכי ארגנו ויצאנו למפגן תמיכה בצה"ל בצומת בני עטרות. התרשמנו מאוד מההזדהות של הנהגים החולפים עם הפגנת התמיכה.
·        לקראת סוף שנת הלימודים המשכנו את מסורת הביקורים של החבר'ה שלומדים בפנימיות, ונסענו לאמיר פלדמן בסוסיא. לאחר 'התברברות' בשטח, הגענו לבסוף למאגר יתיר שם בישלנו מרק טעים בתנאי שטח. היה נהדר!
 
 ·        בארגונה של ד"ר ליאורה שמענו שיחה מפי דדה אלופר, מעשן כבד לשעבר, בה הוסבר לנו על הנזקים העצומים של העישון. דדה, המעשן מגיל צעיר מאוד, סובל רבות מנזקי הסיגריות ואף איבד את אחיו שחלה בסרטן לאחר שעישן כל חייו, נקווה שהלקח יילמד...
 
פעילויות בחופש:
בנוסף לפעילות הקבועה שמתקיימת באמצע השבוע ובשבתות ולעבודה של החבר'ה בענפים השונים, מתקיימות בחופש תוכניות רבות ומגוונות: סמינרים של הקבה"ד, פעילויות אישיות שיועברו ע"י החבר'ה בנושא הקרוב ללבם, פעילויות אתגריות ( "סוף הדרך", ניווט ), התנדבות, שבת נוער וגולת הכותרת - כיופית! על כל אלה נדווח בע"ה אחרי מעשה בסיום החופש.
בין הפעילויות שכבר עברנו:
·        בחודש האחרון התקיימו ארבעה מפגשים לבנות ט'-י"ב בנושא הטרדה מינית והעצמה נשית. הסדנה היא יוזמה של המועצה האזורית והועברה ע"י מנחה ממרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בת"א.
החלק השני של הסדנא בנושא דימוי עצמי יועבר ע"י סטייליסטית דתייה ויתחיל בע"ה בקרוב.
·        בתחילת החופש התקיים טורניר כדורסל לנוער של הקבה"ד בגוש עציון. החבר'ה שיחקו בנחישות והביאו כבוד רב בדמות שני גביעים! כל הכבוד!
לסיכום: העבודה והקשר עם הנוער מקבלים כל הזמן פנים חדשות. מערכת יחסים זו היא דינמית, משתנה, מתעדכנת ומפתיעה. אנחנו משתדלים לנצל את הפוטנציאל ומבחינתנו השמיים הם הגבול. העבודה המשותפת עם מדריכי הקבוצות האחרות, החניכה של אסתר והפידבקים מההורים והסביבה עוזרים לנו מאוד ועל כך תודה לכולם.
טל ברמן ויאיר בן-שמואל
 
 
באשר לתיכון, י"א-י"ב, יופיע דיווח בסוף החודש.
אמנם רק התחלנו את החופשה, אך כבר חווינו עולם ומלואו ואני מודה לכל הצוותים שעושים את מלאכתם במסירות ובאהבה.
אסתר פורשר – מרכזת החינוך
 
 
לסבתא וסבא אסתר וחיים תמים
ולכל המשפחה
מזל – טוב
בהולדת הנכדה
בת לאפרת ומיכאל תמים ביד בנימין
ושיר תהילה והודות לא-לוקים
 
 
דיווח ממש"א
לחץ: הקיץ כבר פה בגדול. הלחץ עולה, כולם רוצים לצאת לחופשה ובכל הענפים תמיד חסר כ"א.
כמו תמיד - אין פתרונות קסם. אנחנו צריכים לעזור אחד לשני. המקומות הבוערים: חד"א - מקום בו התפוסה עולה באחוזים גבוהים בחדשי הקיץ; פרויקט גדול שהתקבל במסגריה לו נדרשות ידיים נוספות; רפת; גד"ש; כולם עובדים ב"פול גז". מש"א משתדל לסייע כמיטב יכולתו, אך דרוש שיתוף פעולה מצד כולם.
קורס פיתוח מנהלים: איכות הניהול בענפים השונים משפיעה באופן משמעותי על הביצועים הכלכליים ועל סיכויי הצמיחה הכלכלית והחברתית שלנו. החלטנו בצוות מש"א להשקיע משאבים מוגדלים בפיתוח המנהלים הקיימים ובעתודה הניהולית שאנו מזהים.
מטרות התכנית העיקריות הן: עיצוב תפיסת תפקיד המנהל וגיבוש זהותו הניהולית, הקניית חשיבה ושפה ניהולית עדכנית משותפת לכל מרכזי הענפים, וגיבוש קבוצת המנהלים כקבוצת עמיתים שנעזרת אחד בשני לצורך השגת המטרות המשותפות שלנו.
דגש נוסף יינתן בקורס לנושא שיפור איכות השירות והתקשורת הבין אישית. נגדיר את איכות השירות הנדרשת ונספק דרכים לנהל ולשפר אותו.
הקורס יחל מיד לאחר החגים במסגרת של פגישה שבועית קבועה באורך של כ- 4 שעות. פרטים נוספים יועברו למרכזי הענפים בהמשך.
תוכנת רישום וניהול כח אדם: כפי שדיווחתי בעבר אחד התהליכים שאנחנו עובדים עליו בחודשים האחרונים הוא פיתוח תוכנת רישום העבודה שלנו על מנת שבאמצעותה יוכלו מנהלי הענפים להתחיל לנהל את כח האדם לפי תקציב מוגדר מראש לנושא של כח האדם בענף, בנוסף לכלים הניהוליים האחרים שעומדים לרשותם. הכוונה שלנו היא להגיע לתכנית משק 2011 עם יעדים ברורים ושיטות בקרה איכותיות לנושא כח האדם בכל ענף בקיבוץ.
סוכנות דואר בארות יצחק:   בחודשים האחרונים לפני פטירתו ליוויתי את יהודה ז"ל בכל הקשור לפעילות הסוכנות שהייתה כל כך יקרה לליבו. יהודה שמח לשמוע שאנחנו מתכוונים להמשיך את פעילות הסוכנות ועקב אחר ההתקדמות שלנו בנושא. סוכנות הדואר תיפתח באופן רשמי אי"ה בתחילת חודש ספטמבר.
דיויד שפירא ועטרה גרינברגר לקחו על עצמם את הפעלת הסוכנות בנוסף לעבודותיהם הרגילות, ויעברו במהלך חודש אוגוסט הכשרה בדואר ישראל. מיקום הסוכנות משתנה ויהיה בחדר קופת בית דהיום. במסגרת זו, בשבועות הקרובים ייתכן ויהיו שינויים קלים באזור המשרדים במרתף.
תודה גדולה לדיויד ועטרה שנרתמו לפרויקט ולמעשה פועלים בו כבר מספר חודשים.
תורנויות: הגדלת ענף הפטם מחייבת אותנו להרחבת מעגל החברים שמבצעים בו תורנויות. כולנו נידרש ליטול חלק במאמץ. בשבועות הקרובים תתבצע במש"א ובפורום תורנויות בחינה של הצרכים השונים ולאחר מכן יפרסם פורום התורנויות את ההחלטות לגבי התאמת הדרישות מהחברים מול צרכי הענפים השונים.
עובר ושב: קים מיור סיים 5 שנות עבודה בחברת "רנסאנס" והתחיל לעבוד בחברת תוכנה ישראלית בשם DELVER שנרכשה על ידי חברת SEARS האמריקאית. שיהיה בהצלחה.
בנג'ו ברמן – רכז מש"א
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י דינה אמיר 
אחות תורנית: בשבת - עדה צונץ - פלאפון 61999
          בתשעה באב – מי שזמינה
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ביטוח תיקון מכשירי חשמל – הום מאסטר
ב – 1.8.2010 יחודש הביטוח לתיקון מכשירי חשמל ע"י הום מאסטר.
לקראת החידוש אנו מעדכנים את רשימות המבוטחים.
אם יש מי שמעונין להצטרף אבקש להודיע על כך בהקדם כדי שנוכל להכין את הרשימות כראוי.
                                                            אליעזר שפיר
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מהכלבי
שעות הכלבי ביום שני, ערב ט' באב:
6:30 עד 8:30
11:30 עד 14:30
בט' באב אין מכירה.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הודעות מענף המזון – לקראת תשעה באב
·        ביום שני ערב ט' באב 19.7.10 בשעה 12:00 – 13:00 במטבח חלוקת מעדנים לילדים ומיץ לסוף הצום.
·        ההרשמה לשבת "ואתחנן" תורד הפעם ביום רביעי אחרי ארוחת בוקר, בבקשה להירשם בזמן.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
צה"ל קרא לו
לטל פורשר שהצטרף אתמול לכוחות צה"ל – חיל האוויר – דרך צלחה והקב"ה ישמור צאתך ובואך !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ה י ד ד !
כמסורת שנים רבות קיימנו שוב השבוע את קייטנת איל"ן לילדים מבית-הספר "אסיף", בריכוזן של עפרה פארן ורבין יעקבס. במסיבת הסיום נאמרו ברכות והוקרנו תמונות ומצגת שנתנו לנו לטעום מעט ממה שעבר על הילדים ועל מלוויהם במשך חמשת הימים היפים.
כאן המקום להודות לעפרה ולרבין, למשפחותיהן ולכל המסייעים בקיום הקייטנה – הם רבים מאוד ולא נוכל לנקוב כאן בשמות – וכמובן לכל המלווים ובתוכם נערותינו ונערינו החביבים שתמיד מצליחים לרגש אותנו ביחס החם שהם מעריפים על החניכים בקייטנה. יישר כחכם והמשיכו בדרך הנתינה והאהבה. אוהבים אתכם!
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
AtarimTR