ידיעון 2684 פר' ראה

 

בס"ד כ"ו מנ"אב  תש"ע
 
פרשת ראה – מברכין החודש
 
19.12
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית,
19.20
מנחה, קבלת שבת, ערבית
         דרשת הרב
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
 
 מכונת השטיפה פועלת
 בשעות 21.30 – 23.30
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
18.00
שעור לנשים בפרקי אבות - במועדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
20.12
ערבית, הבדלה
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית   א' ו'                    06.00
 שחרית   ב'  ה'                  05.50
 שחרית ג'-ד' ראש חודש      05.45
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            18.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00 
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
    כיתות א'-ג'  - אבי צוייג
 
    כיתות ד'-ו' -  אסתר פורשר
 
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
 
שיעור באגדות חז"ל – לא יתקיים
 
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
19.00
אזכרה ליהודה פלדמן ז"ל – במלאת 30
חדר האוכל
יום שלישי
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון לחבר
21.10
שעור עם הרב וולף
בית יוסי שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
            ק ר א ת ?                                             מ ח ז ר ת !
 
 
 
תמיד לא אהבתי את חודש אוגוסט. אני שונאת את החודש הלוהט והלח הזה, גם בגלל החופש הגדול שהתארך עד בלי די, וגם בגלל שהשבוע זה יום השנה למותה של אימי. יש לי את כל הסיבות להגדיר את אוגוסט כחודש בלתי נסבל בעליל.
באוגוסט עולים וצפים בי גם געגועים רבים ל"ילדות הבולגרית" שלי. אמנם נולדתי בארץ ולא בבולגריה, אבל כבת להורים בולגרים שאהבו את בולגריה עד יום מותם - גדלתי בבולגרית. 
הבולגרים תמיד הקפידו לחיות בקהילות ולהנחיל לילדיהם אהבה עמוקה לבולגריה.
גדלתי בבת-ים, בבניין שכולו מאוכלס בבולגרים, דיברו איתנו בבולגרית עד הרגע שהתחלנו להבין... ואז ההורים עברו לדבר ביניהם בלאדינו. חונכנו לקרוא לשכנים "דוד" ו "דודה" ו"סבא" ו"סבתא". כך היינו משפחה אחת גדולה.
חגגנו חגים ביחד, אכלנו ביחד, שיחקנו ביחד, הולכנו לאותו בית כנסת, המשפחות תמכו אחת בשנייה ... הכל ביחד.
בכל הבתים היו אותם מאכלים בולגריים ופעם בחודש סבתא ואמא היו מכינות מרציפן ביתי לכל הבניין. הילדים תמיד קיבלו בברכה את הרוכל עם העגלה והסוס שמכר אבטיחים, כי אי אפשר לשרוד את הקיץ מבלי לאכול אבטיח עם גבינה מלוחה בולגרית על המרפסת. ושם-טוב הבולגרי מיפו שהביא בעגלה שלו "לקרדה" (סוג של דג מלוח... אבל טעים...), זיתים מיוחדים ו"חלביצה" ו"סלטקו" שהם ממתקים בולגרים. והרוכלים הערבים מיפו שהיו מביאים קני סוכר וסברסים ובייגלה אפוי טרי עם זעתר בתוך פיסת עיתון.
כך היינו הילדים מבלים את הקיץ, בהתרוצצויות אינסופיות, אף פעם לא רעבים, תמיד מותשים ותמיד בולגרים...
                                                חי יום- טוב ברוכי
 
מה בגיליון?
·         ויזמרון לך – הרב ירון
·         תגובה – מנחם שניאור
·         חיסכון בחשמל – צוות איכס"ה
·         בקיבוץ הדתי – עמוד"שבועי
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
     נר זיכרון !
    טובה בורנשטיין ז"ל – ג' באלול תשי"ב
 - 2 -
 
וִיזַמְּרוּן לָךְ
מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ   אַתְּ שַׁבָּת הַמַּלְכָּה בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ   בּוֹאִי כַלָּה נְסוּכָה 
לְבוּשׁ בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת   לְהַדְלִיק נֵר בִּבְרָכָה           וַתֵּכֶל כָּל הָעֲבוֹדוֹת   לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה 
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים   בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים 
מֵעֶרֶב מַזְמִינִים   כָּל מִינֵי מַטְעַמִּים                   מִבְּעוֹד יוֹם מוּכָנִים תַּרְנְגוֹלִים מְפֻטָּמִים 
וְלַעֲרוֹךְ כַּמָּה מִינִים   שְׁתוֹת יֵינוֹת מְבֻשָּׂמִים       וְתַפְנוּקֵי מַעֲדַנִּים   בְּכָל שָׁלשׁ פְּעָמִים 
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים   בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים 
נַחֲלַת יַעֲקֹב יִירָשׁ   בְּלִי מְצָרִים נַחֲלָה               וִיכַבְּדוּהוּ עָשִׁיר וָרָשׁ   וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה 
יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמֹרוּ   וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה           שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹדוּ   וּבַשְּׁבִיעִי נָגִילָה 
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים   בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים 
חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים   וְגַם לַחֲשׁוֹב חֶשְׁבּוֹנוֹת הִרְהוּרִים מֻתָּרִים   וּלְשַׁדֵּךְ הַבָּנוֹת 
וְתִנּוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר   לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת            וְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר בְּכָל פִּנּוֹת וּמַחֲנוֹת 
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים   בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים 
הִלּוּכָךְ תְּהֵא בְנַחַת   עוֹנֶג קְרָא לַשַּׁבָּת             וְהַשֵּׁנָה מְשֻׁבַּחַת   כְּדַת נֶפֶשׁ מְשִׁיבַת 
בְּכֵן נַפְשִׁי לְךָ עָרְגָה   וְלָנוּחַ בְּחִבַּת                  כַּשּׁוֹשַׁנִּים סוּגָה   בּוֹ יָנוּחוּ בֵּן וּבַת 
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים   בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָיו וְדָגִים 
מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא   יוֹם שַׁבָּת מְנוּחָה               כָּל הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ   יִזְכּוּ לְרוֹב שִׂמְחָה 
מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ   יֻצָּלוּ לִרְוָחָה                           פְּדוּתֵנוּ תַצְמִיחַ   וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה 
 
זהו פיוט אשכנזי שמחברו אינו ידוע, אך מסתבר ששמו הפרטי מנחם, ואולי זהו מנחם בן מכיר מרגנסבורג שחי במאה ה-11 באשכנז. הפיוט מזכיר את התענוגים של השבת עם מקצת מהלכות שבת, ומשופע רמזים לפסוקים ולדברי חז"ל, שאביא כאן את מקצתם:
מַה יְּדִידוּת מְנוּחָתֵךְ - כמה אהובה המנוחה ביום זה. אולי הניקוד הנכון של המלים האלה הוא דוקא 'מַה יְּדִידוֹת', על פי הפסוק (תהלים פד, ב): "מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָא-וֹת"! 
בְּכֵן נָרוּץ לִקְרָאתֵךְ בּוֹאִי כַלָּה נְסוּכָה - כלה נסוכה הכוונה לכלה שהומלכה. כאן רומז הפייטן לשתי דעות שונות בדברי חז"ל: (שבת קיט, א) ר' חנינא היה מתעטף בערב שבת ואומר: בואו ונצא לקראת שבת המלכה, ואילו ר' ינאי היה קורא: בואי כלה, בואי כלה. 
נַחֲלַת יַעֲקֹב יִירָשׁ בְּלִי מְצָרִים נַחֲלָה - כאן רומז הפייטן למה שאמרו חז"ל (שבת קיח, א) שכל מי שמענג את השבת זוכה לנחלת יעקב, על סמך הפסוקים (ישעיהו נח, יג-יד): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי... אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'... וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ", והסבירה הגמרא שבניגוד לאברהם וליצחק שהובטחה להם הארץ עם גבולות, הרי ליעקב הובטחה הארץ ללא מיצרים: "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה".
וִיכַבְּדוּהוּ עָשִׁיר וָרָשׁ וְתִזְכּוּ לִגְאֻלָּה - ע"פ דברי הגמרא (שבת קיח, ב) שאם ישראל ישמרו את השבת הגאולה מובטחת להם, כפי שאמר הנביא (ישעיהו נו, ו-ז): "כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי".
חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים וְגַם לַחֲשׁוֹב חֶשְׁבּוֹנוֹת - הגמרא (שבת קנ, א) דורשת את הפסוק: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי" ולומדת מפסוק זה כמה הלכות: אסור להתעסק בחפצי האדם בשבת, אבל מותר להתעסק בחפצי שמים, כגון לחשב חשבונות של מצוה או לעשות עסקאות של שידוכים ושכר מלמד התינוקות. כמו כן לומדת הגמרא שרק דיבור אסור, אבל הרהור מותר. כל ההלכות הללו רמוזות בבית זה.
מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ יֻצָּלוּ לִרְוָחָה - כאן רומז הפייטן למה שאמרו חז"ל (שבת קיח, א) שכל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול מייסורי חבלו של משיח.
הרב ירון
 
ת ג ו ב ה
ללואי היקר בנעלי בית שלום,
קראתי את המאמר שלך בעיון רב. רשמת כל פרט ופרט על ענף ההודים.
בסעיף הקמת הלולים באזור א' כתבת שפרצה מלחמת יום הכיפורים, רק שכחת שגם איתן לוי, מנהל החשמליה, גויס. ב"ה לפני המלחמה יחד עם איתן הספקנו להביא כבל חשמל תת-קרקעי מן החשמליה עד ללוח הראשי של ההודים, אך לכל הלוחות של כל לול לא היו עדיין כבלי חשמל ולא היו עדיין כל מאות המנורות שצריכים להיתלות בתוך הסככות. למזלנו איתן הזמין את כל הציוד לפני כן והכל היה במחסן של החשמליה.
כשנה לפני כן יוסף דה-יונג , מייד עם סיום האולפן, החל לעבוד בחשמליה והוא ידע להכין לוחות חשמל - זה המקצוע שלו עוד מפרנקפורט ויש לו ידע כמו חשמלאי ראשי אך ללא תעודה.
זכורני שמרכז המשק אליעזר שפיר אמר לי במילים אלו: בעוד שבועיים יגיעו ההודים ואני לא רואה אפילו מנורה אחת תלויה בסככות! אמרתי לו: כדי לחסוך בזמן אנו מכינים הכל בחשמליה. כל המנורות מוכנות ורק נשאר לתלות אותן.  יש עגלה עם גלגלים -  אולפניסט אחד יזיז את העגלה, יוסף ואני נרכיב את המנורות בכל הסככות. האמת היא שעבדנו שעות נוספות עד שסיימנו את כל העבודות.
גם זכור לנו שערב אחד חזרנו קרוב לשמונה בערב, חלק של הקיבוץ בחושך. (לא היו פלאפונים ולא מצאו אותנו). היה ערב גשום וענף כבד נפל על החוטים בין החנייה לבית לאה לוי ורחל הלר.
בע"ה ובעזרת המיכלזון גזמתי את הענף, חיברנו את החוט שנקרע, החלפנו נתיכים והיה חשמל.
העיקר: יום לפני שהביאו את ההודים, בנוכחותו של אליעזר שפיר הדלקנו את כל האורות של כל סככה וסככה והוא היה שבע רצון מעבודתנו.
לואי, אין דבר, אתה לא היחיד ששוכח לציין את החשמלאים דאז...
לפני כמה חודשים כתבו על הטלפונים הראשונים לכל דירה בקיבוץ. הרי עיקר העבודה הייתה של החשמלאים בניצוחו של איתן לוי, יוסף דה-יונג ועבדכם הנאמן.
יש לי שני סיפורים שלא יישכחו מזיכרוני. אחרי שסיימנו להשחיל את כל הכבלים גם לארגזים מאחורי כל בית, הגיע הזמן לחבר בתוך הדירות שקע לטלפון. אז התברר שרק עובדי בזק רשאים לעשות זאת. כרגיל, איתן מיד מצא איזה רעיון, נתן לי ארגז עם כלי עבודה מתאימים לטלפונים ואחרי הסבר קצר אמר לי: מנחם, אתה עבדת בבזק כמה שנים באילת. מחר יבואו מבזק ואם ניתן להם לשים שקע של טלפון בכל הבתים זה ייקח כמה חודשים. למחרת בא מנהל עם פועל (סליחה, עם טכנאי) אחד. מיד איתן אמר למנהל: הנה הבחור הזה עבד בבזק, תן לו להתקין איזה שקע (מבחן).
"וואללה! באמת עבד בבזק" – אמרו.. איתן לקח אותם לארוחת צהריים ובינתיים יוסף ואני שמנו כמה שקעים בדירות החברים. כשחזרו מחדר האוכל ראו ובדקו את השקעים ולא היה להם בשביל מה לבוא יותר.
כשהגיע הזמן לחלק מכשירי טלפון שמתי בעגלה על הטרקטור של החשמליה והתחלתי לחלק לבתים. בדיוק ראיתי שחברה וותיקה מתקרבת לעגלה. מיד פתחתי מכשיר אחד והתחלתי לדבר עם איתן ושאלתי באיזה אזור עוד צריכים לחלק? החברה אמרה: החשמלאים האלו יכולים לדבר בטלפון בכל מקום ובכל מצב...            
מנחם שניאור      
 
 
רעיונות לחסכון בחשמל
הקיץ הגיע, הילדים בחופשה, החום עולה ואיתו צריכת החשמל. לתופעה הזאת כולנו כבר התרגלנו ואנו מקבלים אותה בהבנה (מי פחות ומי יותר) בעת קבלת החשבון של יולי ואוגוסט.
בכל זאת, חשבנו שכדאי להמליץ על מספר דרכים פשוטות אך יעילות לחסכון בחשמל.
נורות חסכוניות – נורות ליבון רגילות מפיקות אור נעים אך גם חום רב. החום הזה מקשה על יעילות עבודת המזגנים ועל האנשים. החלפת נורות הליבון לנורות פלורוסנטיות יכולה לחסוך עד 80% מצריכת החשמל של נורת ליבון.
טמפרטורת המזגן – בקיץ מומלץ לכוון את המזגן על 25 מעלות. בדר"כ אין צורך בטמפרטורה נמוכה יותר. ע"פ פרסומי רשות החשמל כל מעלה נוספת למעלה (+) חוסכת 5% בצריכת האנרגיה.
ניקוי מסנן המזגן – יש לנקות את מסנן המזגן לפחות פעמיים בשנה, רצוי לפני הקיץ ולפני החורף, במקומות מיוחדים (מזגנים רצפתיים, נוכחות כלבים, אבק רב) כדאי לנקות בתדירות גבוהה יותר. מסנן נקי מיעל את עבודת המזגן.
כיבוי מחשבים – נהוג לחשוב כי המחשב הוא מוצר אלקטרוני " וכמה חשמל הוא כבר צורך?!".  אז זהו, שהרבה! הרבה מאד! ואפילו כאשר לא עובדים בו. לכן כדאי לכבות את המחשב באופן מסודר כאשר לא משתמשים בו (לילות, שבתות וכו').  כיבוי המחשב יכול לחסוך הרבה כסף.
ניתוק מכשירי חשמל במצב המתנה – בדומה למחשב, גם שאר מכשירי החשמל בבית, כגון טלוויזיה, וידאו, DVD, טלפון אלחוטי, מיקרוגל, תנור אפיה, מערכת סטריאו, ממיר YES, מטעני פלאפון וכו', צורכים חשמל במצב המתנה (כיבוי ע"י השלט) גם אותם כדאי לנתק מהשקע כאשר אין בהם צורך (טלוויזיה אחרי 9 בערב למעט ערוץ הקיבוץ). ניתוק מכשירי חשמל יכול לחסוך כ-10% מצריכת החשמל בבית.
זהו מקבץ ראשון של רעיונות לחסכון בחשמל. נשמח לשמוע מהציבור על רעיונות נוספים.
ובנוסף, אסור לשכוח כי "חשמל – צרכת פחות, זיהמת פחות!"
שבת שלום
יוסי שניאור ודבורה רייניץ
צוות איכס"ה – מחלקת חיובי חשמל
 
 
 
לדבורה ומיכאל נתנזון
ולכל המשפחה
שפע ברכות
לנישואי דרית ויניב ירוחם
שיהא זה בנין עדי עד
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י יששכר ברמן 
אחות תורנית: אריאלה פלדמן - פלאפון 61999
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ת ו ד ו ת
זכיתי השבוע לארח את נכדי היקר מיכאל-צבי מונסה שבמשך כל השנה שחלפה לא הפסיק לחלום על קייטנת הנכדים. השבוע התגשם חלומו – הוא נהנה מאוד מתכנית הקייטנה ועוד יותר מכך שמצא לו חברים חדשים מבין ילדי הקיבוץ ונכדים של חברים נוספים.   הוא כבר מוכן לשוב בשנים הבאות.
אני כסבתא רוויתי נחת כל השבוע ומקווה שגם צוות הקייטנה לא יצא חסר.
תודה חמה לכל הטורחים ובראשם אביגיל צוייג – ולהתראות עם נכדים נוספים בשנים הבאות.
עדנה שורץ-לובושיץ – סבתא אוהבת
אני מודה לכל המטפלות/ים שדאגו לנינות שלי בקייטנה. הבנות נהנו ואיתן כמובן גם הסבתא רבתה.
תודה ולהתראות אי"ה בשנה הבאה.
לאה ברמן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תכנן מראש
אי"ה, בשבת פר' שופטים נארח את דוד שפיצר. דוד היה מורה בבארות יצחק ויתארח אצל משפ' דה- יונג.
הוא ייתן 2 שיעורים/הרצאות   פרטים יותר ספציפיים: תוכן, זמן ומיקום – יפורסמו.
אורטל - ועדתרבות
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ברוכים הבאים
אתמול לפנות ערב נערכה קבלת פנים קייצית ל-19 חברי גרעין "צבר" שהגיעו אלינו.
האירוע נפתח ב"משחקי שלחן" בגודל ענק שנפרשו ברחבת חדר-האוכל והעסיקו אנשים,
נשים וטף. כל זה בליווי מוסיקת רקע עליזה.
דברי ברכה נישאו ע"י הרב ירון, ורד סוקו – מזכירת הקבוצה ופרד אדן – מרכז הצוות המטפל בגרעין.
ערכנו היכרות ראשונית עם חברי הגרעין והם – עם הצוות ואתנו. ילדינו החמודים רקדו ושרו להנאת כולנו, כשחברי הגרעין מצטרפים אליהם בשמחה. את האירוע חתמה ארוחת ערב חגיגית לכל הציבור על מדשאות חדר האוכל.
השבת יסעדו חברי הגרעין ביחד עם הצוות בבית "צוותא" והחל מהשבוע הבא יצטרפו למשפחות המאמצות.
שתהיה לכולנו קליטה נעימה ולחברי הגרעין הרבה הצלחה מכאן ולהבא.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ה י פ י ם – עם סגירת הגיליון
בירושלים נערך אמש פסטיבל Jerusalem Woodstock Revival לציון 41 שנה לפסטיבל הידוע.
בפרס התלבושת ההיפית המקורית זכה ... אורי רזניק, ואת הדור שהיה שם בפועל ייצגה שולמית ברמן.
 
 
 
AtarimTR