ידיעון 2687 פר' כי תבוא

 

בס"ד י"ז באלול תש"ע
 
פרשת כי-תבא
 
18.50
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
 
 
 
קידוש לכבוד הזוג הצעיר לבית סעדון
19.00
מנחה, קבלת שבת, ערבית
         דרשת הרב
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
20.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
 
 מכונת השטיפה פועלת
 בשעות 21.30 – 23.30
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית תמים
18.00
שעור לנשים בפרקי אבות – במועדון
18.00
מ נ ח ה
 
 
19.48
ערבית, הבדלה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית   א' ג' ד' ו'             06.00
 שחרית   ב'  ה'                  05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            18.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
 
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
    בוגרי  א'-ג'  -   עזי אלטשולר
 
    בוגרי  ד'-ו' -   אלן ארונסון
 
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
16.00
נסיעה לים
 
19.00
שיעור באגדות חז"ל
חדר עיון
21.00
אסיפת חברים
חדר האוכל
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
18.00
ערב נשים
מועדון לחבר
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון לחבר
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
21.10
שעור עם הרב וולף
בית יוסי שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
 
  
מקום קסום
למרות החום המאוד גבוה התייצבו הילדים והמדריכים יום יום בפעילול.
של מי היה הרעיון הגאוני?
זה התחיל בלול הודים מרוחק. בכל בוקר היינו מסיעים את הילדים בטרקטור ועגלה. אחר כך זה עבר לחורשת האיקליפטוסים בה שוכן כיום "בית האיכר". עכשיו, כבר כמה שנים, הילדים מתערבבים עם הטבע, משחקים, מסתתרים, מדמיינים ויוצרים בין העצים בחורשה שפעם הייתה שכונת "בית ראשון במולדת".
כמה טוב לראות את הילדים מתנדנדים על ערסלים, בונים, מציירים וממציאים....
חופשת הקיץ בסיומה. עוד פרק של פעילול מאחורינו והילדים כבר מכינים את הילקוטים.
יישר כח להוגי הרעיון המוצלח, לאלה שממשיכים אותו ולאלה שעבדו בכל יום בחום הקשה.
קסם של מקום. תודה.
אסתר פורשר
 
מה בגיליון?
·         ויזמרון לך – הרב ירון
·         מכתב להדס – אבנר סוקולובסקי
·         צפת בצפת עשויה – אבות ובנים
·         מארון הספרים – אלי ברמן
·         השומר החדש – שולי גל (ועדת צעירים)
·         הגידו כן לשירות הלאומי – הבנות ולני בן-שמול
·         בקיבוץ הדתי – עמוד"שבועי
·         בגרעין צבר – הצוות
·         תמונות מדברות
·         מתיק המכתבים – שני מכתבי תודה
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
     נר זיכרון !
     רחל בלנקנשטיין ז"ל – כ"ג באלול תשס"ב
 
וִיזַמְּרוּן לָךְ
יָ-הּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת 
הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ 
מְשֹׁךְ נֹעַם יִרְאָתְךָ לְעַם מְבַקְשֵׁי רְצוֹנֶךָ 
קַדְּשֵׁם בִּקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּתוֹרָתֶךָ 
פְּתַח לָהֶם נֹעַם וְרָצוֹן לִפְתּוֹחַ שַׁעֲרֵי רְצוֹנֶךָ             יָ-הּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ 
הָיָה הֹוֶה שׁמוֹר שׁוֹמְרֵי וּמְצַפִּים שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ 
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם 
כֵּן נַפְשָׁם תַּעֲרֹג לְקַבֵּל נֹעַם שַׁבָּת הַמִּתְאַחֶדֶת בְּשֵׁם קָדְשֶׁךָ 
הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת 
לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם 
שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ 
וְטַהֵר לִבָּם בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְעָבְדֶּךָ                     יָ-הּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ 
ויִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים עַל מִדּוֹתֶיךָ
לְהַשְׁקוֹת צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ מִנָּהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן 
לְעַטֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאֶרֶת הַמְפָאֲרִים אוֹתְךָ עַל יְדֵי שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ 
כָּל שִׁשָּׁה יָמִים לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקֹב בְּחִירֶךָ         יָ-הּ אֶכְסֹף נֹעַם שַׁבָּת הַמַּתְאֶמֶּת וּמִתְאַחֶדֶת בִּסְגֻלָּתֶךָ 
הַשַּׁבָּת נֹעַם הַנְּשָׁמוֹת 
וְהַשְּׁבִיעִי עֹנֶג הָרוּחוֹת וְעֵדֶן הַנְּפָשׁוֹת לְהִתְעַדֵּן בְּאַהֲבָתְךָ וְיִרְאָתֶךָ 
שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתֶךָ 
שַׁבָּת קוֹדֶשׁ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן 
יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ 
 
זהו הפיוט היחיד מזמירות השבת שמילותיו נכתבו בעולם החסידות. כתב את הפיוט ר' אהרון הגדול מקארלין (חי לפני כמאתיים וחמישים שנה), ליטאי שהלך פעם אחת לראות את המגיד ממזריטש, ומאז הפך לחסידו המובהק וייסד את חסידות קארלין.
בפיוט זה ישנם שלושה אקרוסטיכונים במלים הראשונות של כל בית: המלה הראשונה מרכיבה את שם ה', המלה השנייה את השם 'אהרן', והמלה השלישית את המלה 'נשמה'.
בפיוט זה מביע המשורר את געגועיו לנועם השבת, שבו מתאחדת השבת עם ישראל, כפי שאמרו חז"ל (בראשית רבה יא, ח) שהשבת פנתה אל הקב"ה בטענה שלכל ימות השבוע יש בן זוג, ורק לשבת אין בן זוג. ענה לה הקב"ה: "כנסת ישראל היא בן זוגך".
הַצֵּל מְאַחֲרֵי לִפְרשׁ מִן הַשַּׁבָּת, לְבִלְתִּי תִּהְיֶה סָגוּר מֵהֶם שִׁשָּׁה יָמִים הַמְקַבְּלִים קְדֻשָּׁה מִשַּׁבַּת קָדְשֶׁךָ  - הצל את עם ישראל, אשר מאחרים להוציא את השבת, ובזכות זה לא תרחק מהם במשך ששת ימי השבוע, שהרי אלו הם ימים שמקבלים קדושה מן השבת.
וְיִהְיוּ רַחֲמֶיךָ מִתְגּוֹלְלִים עַל מִדּוֹתֶיךָ - כאן רומז הפייטן לדברי חז"ל (ברכות ז, א) שר' ישמעאל בן אלישע בירך את הקב"ה כך: "יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין".
לְהַנְחִילָם נַחֲלַת יַעֲקֹב בְּחִירֶךָ - אמרו חז"ל (שבת קיח, א) שכל מי שמענג את השבת זוכה לנחלת יעקב, על סמך הפסוקים (ישעיהו נח, יג-יד): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ... אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'... וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ". בניגוד לאברהם ויצחק שהובטחה להם הארץ עם גבולות, הרי ליעקב הובטחה הארץ בלי גבול: "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה".
מי שמעוניין לשמוע את הפיוט הזה בביצוע חסידי קארלין יכול לשמעו בכל יום חמישי בתכנית הרדיו 'התעוררות' של ידידיה מאיר ברדיו 'קול חי' בין השעות 7:00-8:00.
הרב ירון
 
 
הגידו כן לשירות הלאומי !
ללני היקרה שלנו,
כשנפרדים – מה אומרים? בעצם, מה אומרים כשנפרדים?
אולי מן משהו כזה חכם ועמוק, אולי דווקא קליל, מוטב בצחוק?
אולי אומרים זאת סתם כבדרך אגב, רק שלום קצר ומפנים את הגב?
ייתכן מאוד שיש לשאת איזה נאום פרידה נרגש, שתהיו בריאים ובהצלחה, מסרו לפעמים ד"ש.
או אולי בעצם יש לומר את הדברים האמיתיים, על זה שהיה קצת קשה לפעמים,
ועל זה שהיה כיף ונהדר והמון ימים מאושרים.
אבל את האמת הגדולה יש לומר מייד, מהר! מה שהיה לא יחזור יותר.
החיים יימשכו, יישארו הזיכרונות, ויש אנשים מיוחדים, שמלבד שלום אומרים להם גם להתראות...
אוהבות עד אין סוף...
חן, רוני, חן ורחל – בנות שירות 2010
 
אני רוצה להוסיף כמה מילים:
בשנה הבאה עלינו לטובה לא נקבל בנות שרות לאומי בביתנו. לא הצלחתי להרכיב אפילו קבוצה קטנה  והוחלט ביחד עם האגף החברתי לוותר על 2 בנות שהיו אמורות להגיע.
עצוב לי שלמעשה אנחנו מסיימים פרויקט בבארות יצחק. הנושא יחזור לדיון בעתיד.
8 שנים ליוויתי את הבנות ויש לי תחושה שעברה רק שנה אחת. הרבה דברים היו במשך השנים, קבוצות טובות וקבוצות פחות טובות.
כמעט כולם ניסו לעשות משהו בבארות יצחק, גם כשלא כל החברים הרגישו (הילדים מרגישים). הן הגישו עזרה רבה בשיעורים גם כשההורים לא ידעו (אין כמו חברות), עזרה פרטנית לילדים.
ניסינו גם להתחבר למבוגרים - היו קשרים מוצלחים וכאלה מוצלחים פחות.
היה גם קשר עם המשפחות המארחות. יש כאלה שגם היום, אחרי שנים,  עדיין בקשרים טובים עם המשפחות. וכמובן אני עוד יותר שמחה על הבנות שהתחתנו עם בני משק. אני מלאה גאווה עליכן.
לא שוכחת את העזרה של דינה אמיר בכל השנים כשהייתה במזכירות וגם אחרי, את משפחת בן דוד שאירחו את הבנות במשך כל השנים. אנחנו בין הקיבוצים הבודדים שהצלחנו להקפיד על שיעורי תורה כל השנה. משפחת בן דוד קיבלה כבר כמה פעמים מחמאה מהקיבוץ הדתי.
אני מקווה שהאגף החברתי ידע לקבל את ההחלטות הנכונות.
לני בן שימול
 
 
 בוגרי י"ב תש"ע
מהכתבה שהופיעה בידיעון הקודם נשמט בגלל טעות העורכת (סליחה !) קטע הסבר על ארגון "השומר החדש" שאליו התנדבו בימים אלה ילדינו צבי גרינברגר ולהב רזניק. והרי הקטע לפניכם.
 
ארגון "השומר החדש" קם על רקע חוסר היכולת של חקלאים ובוקרים בישראל להתמודד עם תופעות חוזרות ונשנות של השתלטות על שטחיהם, מתן דמי חסות (פרוטקשן), גניבות יבול, גניבות בע"ח, פגיעות פיזיות ואיומים, פגיעה ברכוש לשם פגיעה ועוד.
אלו הן רק דוגמאות אחדות של דרכים בהן משתמשים על מנת להתיש ולייאש את החקלאים  והבוקרים ובסופו של דבר להביאם לויתור על שטחיהם. המוסדות שתפקידם להגן על החוק אינם מצליחים למנוע את הדברים הנ"ל.
על רקע התופעות האמורות ולאור שורה ארוכה ומתמשכת של אירועים על בסיס יומיומי וניסיונות השתלטות על שטחים בכל חלקי הארץ, הוחלט לעשות מעשה ולקיים נוכחות פיזית רצופה בשטח במטרה להתמודד עם הפולשים, הגנבים ופורעי החוק למיניהם. כך הוקם ארגון "השומר החדש" שמפעיל מתנדבים מכל רחבי הארץ לסיוע בשמירה על אדמותיהם ורכושם של החקלאים והבוקרים.
חזון הארגון: השבת האומץ של החקלאים והבוקרים ומימוש זכותם על שטחיהם.
מטרות הארגון: לצד המטרה העיקרית של סיוע בשמירה על אדמות המדינה גם מקדמים נושאים ערכיים בחברה הישראלית בכלל ובקרב הנוער בפרט: אהבת הארץ, עבודה עברית, ציונות, יהדות, דמוקרטיה, ערבות הדדית, שמירה על הטבע וכו'…
המתנדבים, שבאים לשנת י"ג לפני הגיוס לצבא, פעילים בעיקר בסיוע לחקלאים, בהדרכה ובהפעלת הנוער מישובים בסביבה ושל אנשים המבקרים במצפה ובאופן כללי מסייעים בהגברת הנוכחות בשטח. כמו כן הם לומדים יום יום נושאים בציונות, זהות יהודית, מזרחנות, הגנה עצמית, כלכלה וחקלאות ובנוסף עוברים קורסים שונים.
המתנדבים באים מכל הארץ ומרוכזים בשלושה מצפים בצפון, בכל מצפה כעשרה חבר'ה ומנהל (יוצא יחידה מיוחדת או קצין במיל'), לכל מצפה מגויסות משפחות מאמצות מהסביבה.
מי שמעוניין לדעת עוד על ארגון "השומר החדש" מוזמן לדפדף באתר שלהם או לפנות אלי.
שולי
 
לסבתא קטי לוי
ולכל המשפחה
ברכות חמות לנישואי הנכדה
רותי עם ליאור אדרעי (חד-נס)
בת חנה ורפי פלק (קב' יבנה)
כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב
 
 
מכתב להדס
ביום רביעי הקרוב תיפתח שנת הלימודים תשע"א בכל מוסדות החינוך בארץ. הורים רבים ילוו את ילדם הראשון לבית הספר בפעם הראשונה. ביניהם יהיה גם אבנר סוקולובסקי, שבחר לשתף אותנו ברגשותיו לרגל האירוע.
 
הדס, לא הספקתי להגיד ג'ק אדמון וכבר את עולה לכיתה א'.
בעוד שבוע אני ארגיש אבסורד להגיד לך ללמוד ולהכין שעורים, כשאבא שלך היה תלמיד "על הפנים".
הדס, שאלת אותי מיליון שאלות על הילדות של אבא, ואני השתדלתי לענות, אבל לא את הכל רציתי לגלות.
שאלת אותי אם גם אני הייתי בגן חרוב ורצנו אחרי רותי בטור?
רצית לדעת אם גם אני ראיתי שרק ב-DVD  ואם חלמתי להיות BAN TAN ?
צחקתי ואמרתי לך שאז החלום היה לעוף כמו סופרמן. עצמנו עיניים, הרמנו ידיים לכיוון השמים, וכשפתחנו את העיניים היינו באותו המקום.
סיפרתי לך שאנחנו בשביל משולש של פיצה נסענו בשני אוטובוסים לפתח-תקווה, והיום בצלצול טלפון הפיצה כבר יושבת בגרון.
שאלת אם גם אבא הסתובב ב"אלף" וב"הכל בזול", ועניתי לך שאנחנו את כל התשובות והסיפוקים מצאנו בארגז החול.
רצית לדעת אפילו אם היו לי חברות לפני אמא, וכמה? ולמה איתן לא התחתנת?
הדס, סיפרתי לך כמעט הכל. יש רק דבר אחד ששמרתי בסוד. אולי כי לא שאלת או שהתביישתי לספר.
אז זה הרגע לגלות שלאבא אבנר יש רק בגרות של החצר.
לא, הדס, לא שאבא מצטער, הרי לא בוכים על חלב שנשפך ועל דיו שבעט התייבש.
היום, הדס, מי שלא לוחץ ENTER  בלימודים, מוצא את עצמו ב-ESC של מרוץ החיים.
היום הבניינים כל כך גבוהים, מלאים באנשי עסקים, והריצות – הדס – הריצות הן רק למרחקים. 
פעם פתחנו את רוב דלתות החיים בכוח (תשאלי את האקונום) – היום צריך לפתוח אותן עם מוח.
אז מי שלמד היה החנון של הכיתה, ומי שרבץ בחצר היה הגבר.
 הדס, את חייבת להבין, אז זה היה אחרת. כשאבא הגיע ל"מודיעים" לא היה לו זמן ללימודים – השלמתי מנין בחצר איפה שרק היה חסר. היה לנו מנין של מופרעים.
אני זוכר את חג'ג' וגואטה, חסן, מדר ועטיה ועוד שניים מנחלים. אחרי כמה שנים עברתי ליבנה וגם שם השלמתי מניינים. אני זוכר את רפופורט ושטרן, קסלר, ריין והלר.
למי היה אז ראש לבגרויות? הדס, היינו עסוקים בלחיות.
נסענו באופניים בלילות למאפיה, חזרנו דרך הגשר ומשם ישר לבריכה. למי היה זמן בכלל לשבת בכיתה?
הפכנו בבית עקד את כל הספרים במקום להשתמש בהם ללימודים.
בקיצור, הדס, אבא לא היה לו זמן ללימודים. אבל מאז השתנו הזמנים.
כבר אמרתי לך, מי שהיום לא לוחץ ENTER מחר הוא ב-ESC.
מאחל לך שתצליחי ותשקיעי בלימודים קצת יותר מאבא.
ויש לי רק בקשה לפני שאת נכנסת לכיתה: תשמרי את המכתב בכיס של המכנסיים, ובעזרת השם בעוד שנתיים תעבירי אותו לנעה, כי אבא לא אוהב לחזור על דברים פעמיים.
אוהב,
אבא
נ.ב. תגידי לנעה שאת המכתב תעביר אחר כך גם למוריה.
 
 
 
לסבתא שרה הלוי
להורים יהודית ומשה סעדון
ולכל המשפחה
שפע ברכות
לנישואי אוריה ודביר סעדון
ולתת עליכם היום ברכה
 
 
צפת בצפת עשויה...
צפת היא אחת מארבע ערי הקודש בישראל. ירושלים – משולה לאש, חברון לאדמה, טבריה למים וצפת לרוח. עיר שכולה רוחניות (במילעל ועם שווא נח מתחת ל- ח').
אז בפרוס עלינו הימים הנוראים קיימנו השנה בעיר הקדש צפת תובב"א את המסורת של שבת אבות ובנים. קשה קצת להסביר את תחושת התרוממות הרוח ואת האופן שבו מכניסה צפת את אורחיה לאווירה דקדושה. אולי זו הטופוגרפיה רבת העליות? אולי זה התב"ע (תכנית בניין עיר) הכל כך מוזרה, שלא לומר לא קיימת? סמטאות צרות, כבישים דו סטריים שבקושי רחבים דיים למכונית אחת, והם מתפתלים כמו נחשים ומשתחלים להם בינות לקירות. אולי זה מזג האוויר? בדרך כלל יש בצפת אויר הרים צלול כיין (אנחנו נפלנו על אחד הימים הלא שגרתיים, חום אימים שכמותו אפילו זקני צפת לא זוכרים). ואולי זה המרקם האנושי שממנו רקומה אוכלוסיית הצפתים?
נתן אלתרמן כתב ושם בפיה של שושנה דמארי את ההסבר לשאלות שמבדילות את הצפתים משאר בני האדם:      "לזה ישנה לי רק תשובה אחת, אני מצפת. הרוח ההרים והלילות, נתנו בי זוג עיניים אפלות, שמיים של גליל ומי מרום, השכינו בעיני את החלום, אצלנו גזע שכזה, אצלנו טבע שכזה, אצלנו מין סביבה כזאת, כן ככה זה אצלי בפרט, אני מצפת. זה בי נדבק זה בי נקלט, אני מצפת."
צפת מהווה מוקד משיכה לכל מיני טיפוסים שהחיבור של כפות הרגליים שלהם אל הקרקע גורם להם למין עקצוץ טורדני והם מוכרחים להיפטר מאותו עקצוץ. אחד הדריך אותנו בסיור בסמטאות וחשף בפנינו טפח מעולם הנסתר, מהפנימיות. עולם של רמזים וסודות, גימטריות ואגדות, ניסים ונפלאות. כשסיפרנו לו שאנחנו מקיבוץ ליד שדה התעופה, אמר לנו שצפת היא גם סוג של שדה תעופה ושבצפת אפשר להתפלל ערבית 24 שעות ביממה, "תמיד תוכל לספור סביבך לפחות שלושה כוכבים..."
האכסניה ששירתה אותנו שייכת לפרויקט "לבנות ולהבנות". תוכנית חינוכית שמקנה ערכים יהודיים ציוניים בשילוב עם תרומה לקהילה. הצד של "להיבנות" כולל טיולים וסיורים בארץ וסדנאות וסמינרים בצפת שבהם מושרשים בנוער ערכים יהודיים ציוניים. בצד של "לבנות" הם עוסקים בפעילות קהילתית, בחפירות ארכיאולוגיות ובשיפוץ מבנים. מרבית הבונים והנבנים הם סטודנטים דוברי אנגלית. אנחנו תפסנו את המקום במרווח שבין קבוצה לקבוצה. אם הזכרנו קודם את הכוכבים בצפת, דווקא בדירוג המלונאי של אכסניית לבנות ולהיבנות אין הרבה כוכבים... אבל מה יש להתלונן? לא באנו בשביל "Room service" באנו להיטען רוחנית. את האוכל הבאנו איתנו וכאן המקום להודות מקרב לב לענף המזון. לא ברור איך, אבל האוכל היה יותר טוב מבבית! ואולי גם זה שייך לחוויית הריחוף?
פקדנו כמה וכמה בתי כנסיות, מעניינים יותר ומעניינים פחות, שגרתיים יותר ושגרתיים פחות, נוסחים שונים, עדות שונות, עיצובים שונים, אבל כולם יהודים וכולם מתפללים אל אותו אב שבשמיים, גם אם אצל חלקם הוא מכונה "טאטא"... חוויה מיוחדת במינה הייתה לנו בבית הכנסת "בירב" המיוחד בקשר שלו לרבי המזמר – רב שלוימל'ה קרליבך. שירים וסיפורים עד צאת השבת, ולאחר ההבדלה מוציאים כלי נגינה, מפעילים מערכת הגברה, מנגנים ושרים. כשר למהדרין! בית הכנסת הוא אולם לא הרבה יותר גדול מחדר העיון שלנו. לתוכו נדחסו עשרות מתפללים דבקים ודביקים, שרו בהתלהבות גדולה, רקדו ושמחו. שם באמת נפרצו חומות הציניות והרוח התרוממה. אם ככה הם חוגגים הבדלה, מעניין איך זה אצלם בשמחת תורה. 
מעל ערבוביית הצבעים הנ"ל, שרנו זמירות למיניהן, כמעט כל אחד מהמשתתפים זיכה באיזשהו וורט, דבר תורה, חידונים על פרשת שבוע, משהו מוזיקלי, לימוד אבות ובנים עם דפי מקורות ועוד. לבני דוד ולאביהם – הרב ירון יש אסופת שירים שבהם המילים הן סדרות של יידישקייט שצריך לדעת – פרשות השבוע, ספרי התנ"ך, ל"ט אבות מלאכה, מסכתות ועוד היד נטויה.
לסיכום, חוויה! כשם ש"כל אשה ובת מדליקה נרות שבת", כך כל אב וכל בן - לימים הנוראים הוא מתכונן/ אל עצמו הוא מתבונן/ את הנפש מכוון...
שנה טובה !
שמואל וידרמן, אלן ארונסון, מיכה אמיר, איקה שניאור,
גיל אמיר, קים מיור, הרב ירון, יוסי שניאור - והבנים.
 
 
לסבתא וסבא מרים ואליעזר תגרי
מזל – טוב
בשמחת בת-המצווה של הנכדה רוני
בת אבישג וג'פרי לפקוביץ בשוהם
ושיר תהילה והודות לא-לוקים
 
ת ק נ ה   מ ק ו מ מ ת
מטרתו של מאמר זה להעלות נקודה למחשבה שתוביל לדיון מעשי וביצוע.  
בקיץ הזה, כמו בעבר, יש בקיבוץ הרבה נכדים שמגיעים לבקר ובין השאר הם מגיעים גם לבריכה.
הנהלת הבריכה, בגיבוי הנהלת הקיבוץ, תיקנו תקנה חדשה שלא הייתה נהוגה בעבר, לפיה חבר שמעוניין להכניס את ילדיו ונכדיו שאינם חיים בקיבוץ חייב להיות נוכח עמם בבריכה.
מה לעשות וישנן שעות שחיה נפרדות לגברים ולנשים, ואני כסבא לא יכול להכניס את נכדיי לבריכה בשעת נשים. אשתי, מה לעשות, עובדת שעות ארוכות בחוץ בהיי-טק ואינה נמצאת פה כדי להכניס בת או נכדה לבריכה בשעות אלה.   כשפניתי להנהלת הבריכה והקיבוץ בנידון נעניתי בתשובה ש "זהו החוק ואין שום אפשרות לשנותו ".
היות ואני יודע שהבעיה אינה רק שלי וחברים נוספים נפגעו מכך, אני מעלה בעיה זו ומקווה שיתקיים בה דיון מהיר.
אני שואל : מי הסמיך את הנהלת הבריכה להחליט החלטה כזו ?
נראה לי שכולנו מכירים את בני ובנות הקיבוץ ואת ילדיהם, ואפשר לאפשר להם להיכנס לבריכה בלי ליווי של הוריהם. אני פונה להנהלת הבריכה והקיבוץ לשנות את התקנה, ואם לא – להביא זאת לדיון ציבורי. 
                                                                                                  תודה ובכבוד רב,
עוזר פלדמן
 
 
"לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה – עד שתפקח את עיניה"
                                                                                                 אהוד מנור, "אין לי ארץ אחרת"
 
כאשר רכשתי את ספרו החדש של הרב ד"ר בני לאו, "ירמיהו – גורלו של חוזה", לא שיערתי את עוצמתו המטלטלת של ספר זה.
ביום הולדתו ה-84 כתב בן-גוריון על ירמיהו:
"אין ספק שהנביא הגדול ביותר שקם לנו בימי המלוכה לפני חורבן ירושלים וגם האומלל והשנוא ועז הרוח ביותר היה ירמיהו. הוא לא נפחד מבית הכלא, ממכות, וגם מן המוות עצמו – ובחר להגיד לעמו האמת המרה עד הסוף... ירמיהו אהב את עמו וגם האמין באחריתו ואמונתו נתקיימה עד היום הזה".
כמו בספריו הקודמים, גם בספר זה מצליח הרב בני לאו להקים לתחייה בצורה פלסטית ודרמטית ביותר אירועים שהתרחשו לפני אלפי שנים. נראה כי אינו כותב בעצם רק על ירושלים של אז אלא על ישראל של היום.
"הספר הזה נולד", כך קובע הרב בני, "מתוך כמיהה עזה ליצור שיחה של תוכן ועומק מתוך התנ"ך בקרב חברה ישראלית המבקשת כבר שנים רבות להתבסס על אדמתה בשלום ובביטחון... התנועה הציונית עסקה בתנ"ך ובמשמעות קיומו לחברה... תפקידו של הספר להנגיש את ספר ירמיהו לקורא הישראלי ולהכניס את הנביא ללב הדיון המדיני, החברתי והתרבותי שלנו".
הרב בני אכן עושה זאת והוא מחייה בפנינו את גורלו הטרגי של הנביא ומעמדו בחברה.
אנו מלווים אותו בניסיונותיו החוזרים ונשנים לפני שלושה מלכים גדולים לחולל שינוי. מאמציו נכשלים כישלון חרוץ, ממש כמו אלה של שאר נביאי ישראל הגדולים. ירושלים נהרסת עד היסוד, העם יוצא לגולה – תחילה של 70 שנה ואחר כך לגלות באורך הגלות.
"כעת אנו בעיצומו של הניסיון השלישי לבנות את עצמנו בבית שהנחילו לנו אבותינו, אך לעתים מתגנב ללב החשש שהכל חוזר על עצמו. הרועים פשעו והנביאים נבאו לבעל ולהבל.
עוד מסתובבים בחוצות ירושלים נביאי שקר הטוענים בפה מלא: "מסורת בידינו מאבותינו – בית שלישי לא ייחרב". תפקידם להרדים אותנו ולהשכיח מאתנו את האחריות הכבדה הרובצת עלינו – להיות ראויים לבית הזה. אין פוליסת ביטוח למדינת ישראל. אנחנו נושאים באחריות. הרבה אנשים טובים מבקשים לתקן את קלקוליה של החברה, לצמצם פערים, לשבור חומות מפרידות, לגשר על פערי שפה, להכיל ולא לדחות" – מסכם הרב בני.
לא רק כנגד עבודה זרה זועק ירמיהו הנביא אלא בעיקר כנגד העבירות הנתפסות כחברתיות: דיכוי, עושק, גזל ואטימות החזקים ביחס לחלשים. כאשר קציני הממלכה חותרים איש תחת רעהו בכל תחבולה, כאשר מדינה שרק לפני 20 שנה הייתה בראש טבלת השוויון ומיעוט פערים הפכה למובילה ולגרועה בכל הקשור לפער החברתי, כאשר שריה סוררים וחברי גנבים העומדים זה אחר זה למשפט ומושלכים לחצר המטרה, הופך האיום מבחוץ לחזיון זוועות שמצטרף לבערה הפנימית.
ומה יכול להיות הפתרון לכל זה? הרב בני מסיים:
"אני תפילה מעומק לבי שהספר הזה יעורר אותנו לחתירה מחודשת אל עבר מקורות העבר, מהם נוכל לדלות את הכוחות לחדש יהדות בריאה וראויה המקרינה אור וטוב על כל סביבותיה".
אלי ברמן
 
 
לילה ראשון בלי אמא
 
 
בשבוע הבא נזכה לימים שקטים יותר עם יציאתם של חברי גרעין צבר לשבוע גדנ"ע בשדה בוקר.  
למרות שזה אמור להיות המפגש הראשון שלהם עם צה"ל, הם כבר פגשו את צה"ל פנים אל פנים בלשכת הגיוס בבאר שבע לצורך צו ראשון (למה לשכת הגיוס בבאר שבע?? ככה...). הם עברו את טבילת האש במלוא עוצמתה וחזרו הביתה בשלום כ-14 שעות לאחר שיצאו מהקיבוץ באותו בוקר. סרג'יו קונסטנצה היה גאה להכריז "כל הכבוד לצה"ל".
כדי להראות להם פנים אחרות של צבא ההגנה לישראל, יצאו חברי הגרעין ביום שלישי בלילה לטיול לאור הירח לאורך דרך בורמה בליווי והדרכה של נחום. החבר'ה שמעו על לוחמי הפלמ"ח, חטיבת הראל, על קרבות הדמים שהתנהלו במטרה להסיר את המצור על ירושלים, ועל בניית דרך בורמה. הטיול הסתיים לאחר חצות באנדרטת המח"ל שמאוד ריגשה אותם. למחרת, רס"ן א' (פרטים אצל תמנה) שוחח עם הגרעין בנושא איך שואפים לטוב ביותר כמתכון להצלחה בצה"ל ובחיים באופן כללי. התרשמותם היתה מרובה והם ישבו בקשב רב. בין לבין דינה אמיר נותנת פעמיים בשבוע שיעור בספרות ולשון לחניכים המתקדמים והם מגיעים בהתמדה. 
בסיום השבוע בגדנ"ע החברה יצאו לשבת חופשית ובשבוע לאחריו לחופשת ראש השנה. 
ביום ראשון 26.9.10, ג' חול המועד סוכות, יתקיים טקס "הכרזת גרעין" בהשתתפות כל הקיבוץ. כשבוע לאחר מכן, הם יתייצבו בבקו"ם לתהליך החיול (ומאותו רגע הם יהפכו להיות חיילי צבא ההגנה לישראל כאשר בפועל הם יתגייסו מאוחר יותר, כל אחד ליחידתו). כולם מאוד התרגשו עם קבלת צו התייצבות לאותו מועד.
                                                                                      שבת שלום,
                                                דוריאן, אלעד, דנה, יפעה, ופרד
 
 
 
 
            ק ר א ת ?                                             מ ח ז ר ת !
 
 
  
 
מתיק המכתבים
"גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה"
לחברי קיבוץ בארות יצחק היקרים,
תודה לכם על החוויה המיוחדת שעברנו בשבת האירוח אצלכם.
לורד על האישור המהיר, לצוות המטבח וחדר האוכל, לכל עובדות גן הילדים "דקל" ולנותני השיחות המעניינות – נחום ואורה.
מעל הכל לסבא ולסבתא של המדריך עמר גאלדור – משפחת תגרי – שבלי ההתגייסות המהירה שלם לעניין שבת זו לא הייתה מתקיימת כלל.
שבת זו פתחה לנו חלון לעולם שלרובנו לא מוכר ותודה לכם שזיכיתם אותנו בכך.
מוזמנים תמיד לבקר בנוה-צוף.
בברכה לתורה ועבודה
אבי-ה הקומונרית וכל צוות ההדרכה
סניף בני-עקיבא נוה-צוף
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אהד אהרן 
אחות תורנית: ברוריה לנדה - פלאפון 61999
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ברוכה השבה הביתה
למעיין אדן שסיימה שרות לאומי – גאים בך מאד ומאחלים לך הצלחה בהמשך!
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מתחדשים לכבוד החג
תערוכה למכירת כיפות תתקיים בערב שבת פר' נצבים-וילך, כ"ד באלול, 3/9 בכניסה לכלבי מ-7.00 עד 13.00
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
פ ר י ד ה
חברי בארות יצחק היקרים!
במהלך השבועיים האחרונים ארזנו את תכולת ביתנו ועסקנו בהעברתה לדירתנו החדשה בפדואל.
לא קל לעזוב בית ראשון, בית שליווה אותנו במשך ארבע השנים האחרונות, מתחילת נישואינו דרך לידת שתי בנותינו ועד עתה.
רצינו להודות לכולכם על התקופה בה שהינו במחיצתכם, על החוויות וההתעניינות בנו ובבנותינו בשבילים.
ולאוהבינו, חברינו ויקירינו - תודה מיוחדת על העזרה התמידית, האוזן הקשבת והחיוך שמהלב..
                                                                                    דרך צלחה לכולכם.. עוד נבוא לבקר..
                                           אילון ועינב ריידר. 
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
 
 
 
 
AtarimTR