ידעון 26896 ערה ראש השנה פר3 ניצבים-וילך

 

בס"ד ערב ראש השנה תשע"א
 
 
א' של ראש השנה
18.35
הדלקת נרות
07.30
תפילת שחרית,
18.45
מנחה, דרשת הרב, ערבית
12.15
סעודת חג בחדר האוכל
 
 
16.45
שיעור בדף יומי – בחדר עיון
20.00
סעודת חג בחדר האוכל
17.30
מנחה
 
מכונת השטיפה תפעל
 בשעות 21.00 – 23.00
 
תשליך
 
שעור בדף יומי
 
 
ב' של ראש השנה
18.33
הדלקת נרות
07.30
תפילת שחרית,
19.20
ערבית של חג
12.15
סעודת חג בחדר האוכל
 
 
17.30
שיעור בדף יומי – בחדר עיון
 
 
שבת שובה – האזינו
18.32
הדלקת נרות
08.30
תפילת שחרית
18.40
מנחה, קבלת שבת,
דרשת הרב, ערבית
11.00
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
20.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.30
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.45
דרשת הרב לשבת "שובה"- בית הכנסת
 
מכונת השטיפה תפעל
בשעות 21.00 – 23.00
13.30
מנחה גדולה
17.15
שעור בדף יומי
 
 
17.30
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
18.00
מנחה
19.29
ערבית, הבדלה
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית   א' ג' ד' ו'             06.00
 שחרית   ב'  ה'                  05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            16.30   
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים בשעה 11.00
 
    כיתות א'-ג'  - אלישבע בן דוד
 
    כיתות ד'-ו' -  אסתר פורשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סליחות בעשרת ימי תשובה
 
יום ראשון, צום גדליה   05.15
יום שני                     05.40
        ימים שלישי-רביעי        05.30
        יום חמישי                  05.40
        יום שישי, ערב יו"כ       05.50
 
 
 
שעון חורף
במוצאי שבת יוזזו מחוגי השעון בשעה אחת אחורה ואנו נתנהל לפי שעון חורף. בהצלחה !
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגמלאים
מועדון לחבר
יום רביעי
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון לחבר
19.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
20.30
התעמלות לנשים
בית שפירא
21.10
שעור עם הרב וולף
בית יוסי שטרן
יום חמישי
19.00
שעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
 
שיעור בדף יומי לא יתקיים
 
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
מרתון שיעורים לימים הנוראים – בכל ערב בשעה 19.15 בשטיבל
 
 
תכנית השיעורים:
 
יום ראשון - צום גדליה: הרב ירון
יום שני - נחום ברוכי: עשרת הרוגי מלכות
יום שלישי - עמית פורשר: נגיעות מספר הכוזרי
יום רביעי - הרב ירון: מה עומד מאחורי השעיר לעזאזל
יום חמישי - אבי צוויג:
 
 
  
 
לחברותינו ולחברינו
לבנותינו ולבנינו כאן ובכל אתר ואתר
להורינו ולכל בני משפחותינו
לכל תושבי המקום ולמתנדבים
לכל ידידינו באשר הם
שלוחה ברכת כתיבה וחתימה טובה
שנת שלום וביטחון
שנה בה ימלא הקב"ה כל משאלות לבנו לטובה.
 
 
 
מה בגיליון?
·         פינת ההלכה – הרב ירון
·         שרגא כץ הי"ד – 28 שנה לנופלו
·         חברי המזכירות מסכמים שנה –  
               שמוליק, ורד ואסנת
·         למה נייחל בשנה החדשה? – יששכר
·                 ברמן, יוסי שניאור, מיכל שפיר
·         תש"ע בראי הידיעון – דינה אמיר
·         אלה ברכב – עפרה פארן
·         הריון שמוליד שנה – שולי גל
·         קליטה עכשיו – ועדת קליטה
·         ראשית והתחדשות – מיכל שפיר
                            והמשפחה
·         על החמלה – אלי ברמן
·         חנוך לנער – אסתר פורשר, לירון גר'
·         שנה של התחדשות וצמיחה – עמיר נוה
·         תחל שנה וברכותיה – שורי אמיר
·         לקראת אספה  
·         בקיבוץ הדתי – עמוד"שבועי מורחב
·         מענף המזון לקראת החג – שולי גל
 
 
                             כלבו דף ולוחות זמנים.
                                            כתיבה וחתימה טובה  !
מערכת הידיעון
 
 פינת ההלכה 
הכנה מיום ראשון של ראש השנה ליום השני
כידוע, התורה ציותה עלינו לחגוג את ראש השנה ביום הראשון לחודש תשרי. ואולם, אנו חוגגים את ר"ה יומיים, מפני הספק שהיה קיים בעת שקידשו את הלבנה ע"פ הראיה. לכן, ישנו איסור לבשל ולהכין מהיום הראשון של ראש השנה ליום השני, שהרי יכול להיות שהיום השני אינו חג.
איסור זה כולל את כל ההכנות לערב השני של ראש השנה: עריכת שולחן, הדלקת נרות, שטיפת כלים, חימום אוכל וגם משיכת אוכל מהמטבח. כל הדברים הללו מותרים רק לאחר צאת הכוכבים, כלומר ביום חמישי בערב, בשעה 19:20. זו הסיבה שקבענו שחלוקת האוכל החלבי הקר לערב שני של ר"ה תתבצע ביום חמישי בערב, רק לאחר צאת הכוכבים.
 
הכנה מראש השנה לשבת
למרות שביום טוב מותר לבשל, הדבר מותר אך ורק לצורך אותו היום. לכן, כדי שיהיה מותר לבשל בראש השנה לכבוד שבת יש לעשות עירוב תבשילין. עירוב תבשילין הוא בעצם 'ערבוב' של התבשילים של השבת והחג, כך שניתן יהיה לבשל בחג גם לצורך שבת.
לפני החג (יום רביעי), לוקחים חלה (רצוי שלמה) ותבשיל אחד נוסף אותו רגילים לאכול עם הפת (בשר/ דגים/ ביצה), ומברכים:  "ברוך אתה...אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצות עירוב"
אח"כ אומרים את המשפט הבא:
בערוב הזה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר (הכוונה, כמובן, ע"י העברת אש) ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת, לנו ולכל ישראל הדרים במקום הזה.
  • את התבשילים שומרים לאכילה בשבת (בכל מקרה אסור לאכול מהתבשילים האלו בחג), ויפה לבצוע על החלה הזו בסעודה שלישית בשבת, מכיוון שנעשה בה מצווה אחת תיעשה בה מצווה נוספת.
  • למרות שעשינו עירוב תבשילין, את כל ההכנות והבישולים שנעשים בחג לשבת אין לעשות סמוך מאוד לכניסת השבת, כדי שניתן יהיה ליהנות במאכלים אלה בחג אם פתאום נזדקק לכך (לכן החלוקה ביום ששי היא מוקדמת יותר).
  • כל בעל בית (או אשתו) צריך לעשות עירוב תבשילין. מי ששכח יכול לסמוך על העירוב הכללי שנעשה בקיבוץ.
ויהי רצון שנזכה לשנה טובה, ולכתיבה וחתימה טובה לנו ולכלל ישראל.
הרב ירון
 
            ק ר א ת ?                                             מ ח ז ר ת !
 
  
ערב ראש השנה תשע"א                                
איך מסכמים שנה?  בחרתי לפתוח בציטוט מתוך המאמר של שמוליק ושלי בידיעון ראש השנה תש"ע -
"אנו נכנסים לתפקיד בתחושת שליחות ובמלוא הרצינות. יש לנו תוכניות וכוונות לפעול לשימור ולשיפור המצב הקיים.
כשאנו חושבים מה משמעות צירוף המילים "בארות יצחק" אנו רואים יצירה מורכבת להפליא = משפחה, ישוב, מקום עבודה, תאגיד, ישות משפטית ועוד מבנים וצורות. הובלה וניהול של מערכת שכזו הינה משימה מאתגרת מאוד – ואנו נכונים לה. הרכבנו וצרפנו אלינו צוות של חברים שביחד איתם אנו סמוכים ובטוחים שמלאכת הובלת בארות יצחק קדימה תהיה מוצלחת יותר.
מעל לכל ברור לכולנו שללא שיתוף פעולה, אהבה, גיבוי, סבלנות וסובלנות, ושאר אמצעי החיבור בין אדם לחברו – לא יעזור כלום.
אנו נעשה כל שביכולתנו על מנת לפעול ביחד עם כולם ונקווה, בע"ה, להצליח."
עברו חלפו להם 365 יום. שנה. אני קוראת את מה שכתבנו שמוליק ואנכי לפני שנה, ומנסה לבדוק מה עשינו ולאן פנינו.   
יעקב רוטבליט כתב "דברים שרואים משם לא רואים מכאן..." ואני מזדהה עם המילים, והופכת אותם - דברים שרואים מכאן לא רואים משם...
שנה אחרי אולי אנחנו חכמים יותר, מנוסים יותר מבינים יותר. ואולי לא.
המפגשים הרבים עם בעלי תפקידים וחברים מפגישים אותנו עם דילמות רבות. המבנה הארגוני שלנו מורכב. התקנונים שלנו רבים ומגוונים ואנו נתקלים שוב ושוב בצורך להתעדכן, להתקדם ולהסתכל קדימה. אל העתיד.
לפני שנה עם כניסתי לתפקיד ראיתי את הדברים בשני צבעים. שחור ולבן. הצבע האפור לא היה בלקסיקון הצבעים שלי. ניהלתי ויכוחים רבים עם אהרן גל על הפשרות שהוא עושה בתחומים רבים. היום, שנה אחרי, אני מוצאת את עצמי יותר ויותר פעמים מחפשת את התחום האפור. מחפשת את הפשרות. מנסה למצוא את הדרך ללכת לקראת, להבין להכיל ועדיין להישאר בתוך המסגרת שקבענו ביחד.
המשימה אינה קלה ואפילו מסובכת. החיים המשותפים שלנו גורמים לפעמים לבלבול גדול, אנחנו שותפים, חברים, שכנים. ולפעמים גם מתחלפים בתפקידים.
בחלק גדול מהמפגשים עם החברים אני שומעת חברים מתלוננים על אלה שלא עובדים ולא מתפרנסים. על חלק גדול מהאוכלוסייה שמנותק מהשותפות ועוד... אני מציעה שכל אחד מאתנו יציץ מדי פעם במראה (יש בחדר של מרכז מש"א), וקודם יבדוק את עצמו ואת בן/בת זוגו.
כשנכנסנו לתפקיד הצהרנו על הרצון שלנו לשמר את הקיים. אני מקווה שבשנה הקרובה נצליח להתעסק פחות בשוטף ולבדוק ביחד איך לשמר את הקיים תוך כדי שינויים כאלה או אחרים ע"מ לצעוד קדימה. 
בהרהורים שלי עם עצמי, בשעות הקטנות של הלילה אני תוהה האם המחיר הפרטי שמשלם בעל תפקיד הוא כדאי? כנראה שכן. כי אם לא - לא היה לנו את הכוח לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב...
שיהיה לכל בית בארות יצחק ולכל עם ישראל – שנה טובה!
 ורד – מז"פ
 
 
משולחן מרכז משק                                                                                                                                                        
אני יושב לקראת ראש השנה לסכם שנה בתפקיד מרכז משק. חשבתי לצטט מהכתובים משהו בנושא. חיפשתי בתנ"ך אבל לא מצאתי אזכור לבחינה שנעשתה למנהיג, מלך, ראש שבט (או חוטב עצים...) כלשהו כעבור שנה מיום כניסתו לתפקיד. היום אני מבין מדוע. השנה הראשונה היא רק "חימום".
שנה (לפחות) לוקח להבין פחות מיותר את מורכבות המערכת בה אנו חיים, להבין איזה ידית מפעילה מה, ואיזה כפתור גורם להשמדה עצמית. מעבר לכך, יש צורך ליצר מערכות יחסים חדשות עם חברים ועמיתים לעבודה. כל פעולה שמשפיעה על בן אדם בצד השני מחייבת זהירות ודורשת את הזמן שלה. ברוך השם, ישנם חברים אשר מונעים על ידי טובת המערכת ומשתפים פעולה גם כאשר אינם לגמרי מסכימים עם הדרך.
לפני כשנה, ערב כניסתי לתפקיד, הבעתי את שאיפתי לתרבות ארגונית שמושתתת על משמעת, שיתוף ולמידה. הייתה כוונה לעשות תהליך מובנה של גיבוש חזון והכנת תוכנית עבודה. ובכן, בפועל, הספקתי מעט ממה שקיוויתי לעשות.
עם זאת, הלימוד המעשי היה טוב. במערכת מורכבת כשלנו, מרגע המחשבה ועד הביצוע, ישנם שלבים רבים ואנשים רבים שצריך לעבור ולצרף למהלך. קצת מסרבל אבל בעיקר מאתגר.
בחלוף שנה התחושה הינה מעורבת. מצד אחד, ישנם הדברים שעוד טרם הספקתי לעשות. מצד שני, בחלק מהתחומים והעסקים התווינו כיוון שונה והתחלנו ללכת בו (על כך בידיעון חג אסיף, בע"ה).
כחלק מהמשמעת (לעיל) ראיתי לנגד עיניי מחויבות. לצערי, אני נתקל יותר מדי בחברים שיש להם מחויבות גבוהה לעצמם, אבל כלפי הארגון, כלפי הקיבוץ, כלפי מקום העבודה, שהם הענף עליו החבר יושב, כלפיהם, המחויבות איננה דבר מובן מאליו. עוד לא מצאתי את פתרון הקסם להעמיק ,או בחלק מהמקרים – לייצר - את המחויבות הזו. אולי בשנה הבאה עלינו לטובה....
כשאני מנסה להבין מדוע הפערים בין התוכנית שלי לביצוע, אני מסמן לעצמי בעיה בתחום התקשורת.
מה הבעיה בתקשורת? שמבחינתי היא כשלה בתפקידה – יצירת הקשר.
 הקשר ביני לבין עמיתיי. הקשר ביני לבין חבריי. הקשר בין מה שרציתי למה שהשגתי.
וזה לא שלא דיווחתי מספיק לציבור באמצעות הידיעון, או שלא הצהרתי מראש מה כוונותיי. ובכל זאת, בתחושה שלי, אם יש דבר אחד שלדעתי דורש שדרוג (יש הרבה דברים, אבל נתחיל באחד) הרי זה יצירת קשר טוב יותר בין כל חלקי המערכת.
ברגע שהקשר יהיה הדוק, מובן, ברור – אזי אני מאמין שהתוצאות תהיינה בהתאם.
סימנתי לעצמי מספר פעולות אותן אשתדל לבצע טוב יותר בשנה הקרובה בתקווה שבידיעון ראש השנה הבא אוכל לדווח: בוצע בהצלחה.
בגימטרייא:       תשע"א (771) - קשר (600) = עקא (171)
                     שנת תשע"א בלי חיזוק הקשר תהיה שנה עם עקא (STRESS).
                     אם חפצי רוגע אנו נתחיל (עכשיו!) לעבוד על הקשר בינינו.
שנה טובה,
שמוליק
  
 
 
שרגא כץ הי"ד, בן יוסי ז"ל ותקוה תבדל"א
נולד: י"ט באדר ב' תשכ"ב 25.3.1962 
נפל: ז' בתשרי תשמ"ג – במלחמת של"ג – 24.9.1982
 
שרגא למד בבית-הספר היסודי "מודיעים" ובבית-הספר התיכון בקבוצת יבנה.
הוא הצטיין בשחייה וזכה למדליות בתחרויות שבהן הגיע להישגים טובים.
הוא שיחק גם כדורסל ובהיותו בבית-הספר התיכון הקדיש מזמנו להדרכת נוער.
אביו היה ניצול שואה ולקח חלק במלחמת העצמאות בארץ.
ההורים ראו בבנם דמות המסמלת את תמצית הנוער החדש בדור שלאחר התקומה:
יפה-תואר, אמיץ וטהור לב.
באוקטובר 1980 התגייס לשרת באחת היחידות הנבחרות של צה"ל. הוא עבר כמה קורסים, ביניהם קורס צניחה, קורס נהגי נגמ"שים וקורס סיירים.
שרגא עלה לדרגת רב"ט ועבר ליחידת סיור בנח"ל. הוא לא נטה לאלימות ולא למלחמות, אבל כאשר הוטל עליו תפקיד ביצע אותו במסירות.
גישתו הייתה: "לא להתלונן, לא להישבר, להיות חזק ולהימצא בכל מקום שבו צריכים אותך, להיות דרוך ויעיל".
ביום ז' בתשרי תשמ"ג, כשישב לשתות כוס תה בחנות במערב ביירות, נפתחה עליו אש והוא נהרג.
בן 20 שנים הוא היה במותו. שרגא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
אחרי שנפל כתב עליו שר הביטחון אריאל שרון במכתב להוריו: "הוא היה חייל למופת".
מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור"
 
 
ביום רביעי הקרוב, ז' בתשרי 15.9.10
נפקוד את קברו של שרגא בהר-הרצל.
יציאה מהקיבוץ בשעה 14.30 בדיוק.
המשפחה
 
 
 
 
  
 
איך מסכמים שנה
בבסיסה של כל התנהלות אנושית קיים הרצון לשפר ולהשתפר.
ובודאי שתכונה זו מתעצמת עם בוא ראש השנה. ואז באות ההבטחות האישיות: "בשנה הבאה אעשה כך וכך", "בשנה הבאה אשתדל להיות יותר ...",  "בשנה הבאה ".... ה-כ-ל יקרה בשנה הבאה! ניסים ונפלאות!
אבל מה קרה בשנה הקודמת, כן, זו שבדיוק עכשיו מסתיימת?
בתחילה דיברנו על עקרונות וחזון, חשבנו איך לעשות עוד מיליון, ומהר מאד הגענו להתעסק בשוטף:
תכנון תקציב שנתי, בדיקת המצב הכלכלי, עמידה ביעדי התכנית - רצוי לבדוק זאת רבעונית.
סנאק טיים ואברות העסיקו אותנו רבות, האם להיות מעורבים בפעילות או קצת פחות.
בתקופה הקרובה נעסוק בגזרות ממשלתיות שונות שנחתו בשנה החולפת. כיצד להיערך להנחיות רשות המים בנושא תעריפי המים הביתיים, היערכות להנחיות רשות החשמל לעניין היותנו "מחלקי חשמל" .
בשני הנושאים הללו כרוכים סכומים גדולים שיכולים להיחסך, אם כי בשני המקרים נצטרך לעשות השקעות לצורך החיסכון העתידי ובשני המקרים נעשה כן שלא מתוך בחירה אלא כאילוץ מצד הרשויות.
כמו בפן האישי גם בפן הציבורי טוב לעשות עצירה, להסתכל אחורה על מנת לצעוד קדימה ולהמשיך הלאה במשימותינו.
שנזכה...
 
עיקר עבודת ראש השנה היא המלכת הקב"ה על בני ישראל – "המליכוני עליכם" – ומתוכה גילוי מלכותו בכל העולם, "מלוך על העולם כולו בכבודך".
נושא זה מעלה בעיה מהותית: מלוכה היא תמיד על עם הדומה למלך דמיון בסיסי, על בני מינו הנמצאים בדרגה פחותה ממנו (כך מתפרש "אין מלך בלא עם", עַם שהוא "[יחד] עִם המלך"). אדם השולט על עצים ואבנים או על חיות אינו מלך. מלך אנושי הוא רק זה המולך על אנשים. והרי, המרחק בין הבורא לאדם אינו ניתן להערכה, הוא גדול לאין-ערוך מהיחס בין אדם לחיה או לדומם, ואם כן – על מה יכול לקרוא הקב"ה את שמו כמלך?
לכן מבואר בחסידות שבכך שה' כרת ברית עם ישראל שיהיו עמו הוא העלה אותם להיות 'בני מינו' שעליהם ימלוך. על עליה זו נאמר ש"ישראל עלו במחשבה תחילה" והיו שותפי ה' בבריאתו: "'המה היוצרים... עִם המלך במלאכתו ישבו" – עם המלך, מלך מלכי המלכים, הקב"ה, ישבו נפשות של צדיקים ['ועמך כֻלם צדיקים'] שבהן נמלך הקב"ה וברא את העולם.
שנזכה...
                                                אסנת שניאור
 
 
 
 
ראש השנה – ראשית והתחדשות
רצינו לשתף אתכם בשתי חוויות ראשוניות וייחודיות שחווינו בשבוע האחרון של שנת תש"ע.
הראשונה: טכס פתיחת בית- הספר הצומח בנחושה. הישובים הותיקים באזור-חבל עדולם לא צמחו ולאחרונה הפשירו מגרשים לבניה לזוגות צעירים והאזור התמלא בילדים. בעבר מעט הילדים שהיו בישובים נסעו ללמוד בגוש עציון. ביוזמתם ובדחיפתם של רבים וביניהם ילדינו עינייה ויפתח ואחותי יעל להמן, הצליחו לשכנע את הגורמים השונים להקים בית-ספר במקום, בינתיים לומדים במבנים זמניים - כיתות א-ה.
הטכס היה מרשים ומרגש, חשנו את תחושת המתיישבים, השותפות, הראשוניות והסיפוק מההישג הגדול.
 
והחוויה השנייה: שבת משפחתית.
בימים אלה, ערב ראש השנה תשע"א, מנינו שמונה שנים לפטירתה של אמנו-סבתא רחל, הלא היא רחלש'ן שאתם זוכרים, וכבר שתים עשרה שנים לפטירת אבינו- סבא יצחק בלנקנשטיין.
מדי שנה אנו מתלבטים כיצד לזכור וכיצד להנחיל לדור הבא של נכדינו (ניני סבא וסבתא) את זיכרונותינו, על צבעם, ריחם ותחושותיהם. זיכרונות פרטיים, וביניהם גם זיכרונות הקבוץ שהינם חלק בלתי נפרד מהחיים שהיו.
 עד כה הסתפקנו במפגש שנתי במועדון לחבר, על כוס מרק ופיצה, המלווים בשמחת המפגש מחד, ובלימוד ודברי אזכרה, מאידך. מפגש קצר שהיה תמיד בגדר של הצצה, חיבור קצר ללא המשך.
אך אנו רצינו שכל הצאצאים- שחלקם כלל לא הכירו את מייסדי השבט, יחושו שייכות וגאווה, וקיווינו ליצור זיכרון משותף. בקצרה: שנייצר לעצמנו שבט קטן.
איך יוצרים שבט בעדת ה"ייקים" חסרת המסורת? לשם כך ארגנו לעצמנו סוף שבוע.
התקבצנו כולנו במדרשת "ביחד" בעיירה ירוחם, לאחר הכנה מאומצת של כל המשפחה, אנו ובני הזוג, נכדים ונינים - מבכור הנינים ליאור בן ה-20  ועד צעירת הנינים- הקרויה על שם סבתא רחל, הלא היא שירי רחל בת 6 השבועות.
 המפגש נפתח בסרט המתעד מסע שורשים שערכנו בעקבות הורינו, סרט קצר ומרגש עד מאד.
בחידון "אחד נגד מאה" (בעצם 90) למדנו בצהלה מושגים מאד חשובים מחיי המשפחה בקיבוץ (בחנו את עצמכם אם המושגים מוכרים לכם): "מכשפת קקאו", " שוקוזן", "ושתי", " רוקי ", "אולסי פרי האשכנזי" ועוד, וגם מידע מהעבר בגרמניה ועד למבחני בקיאות במתרחש היום במשפחה.
היו כצפוי דברי תורה וחוכמה, משחקים והפעלות, אך העיקר האווירה וחום הלב.
כל השבת כולה הייתה חיבור נדיר בין לבבות שנפתחו להיכרות ולמציאת השורשים המשותפים.
כשהבדלנו בחגיגיות בין קודש לחול התקשינו להיפרד.
ראינו בעיני רוחנו את הורינו, ממייסדי הקבוץ, משתתפים עמנו, שמחים וגאים.
                                                                                                     שנה טובה,
                 מיכל שפיר, יעל להמן, חנן בלנקנשטיין
 
 
 
תש"ע עשתה...    שנת תש"ע בראי הידיעון
"אם נארגן את כוחותינו ונשקיע מאמץ להגברת מעורבותנו הרוחנית בחודש זה, נוכל לסגור שנה בהצלחה" (לאה פרידמן בידיעון ערב ראש השנה תש"ע).
האם כך היה? האם די בהשקעת מאמץ?  בוודאי שלא. האם סיכום השנה תואם את ציפיותינו? כל אחד ממקומו יערוך את חשבון נפשו הוא. דפי הידיעון משקפים חלק מהמעורבות והעשייה של כולנו במהלך השנה. המוסדות ובעלי התפקידים מדווחים, חברים כותבים את דעותיהם ואת חוויותיהם. הברכות לרגל שמחות משפחתיות, ולהבדיל, גם הספדים והשתתפות בצער, משקפים את דופק החיים – פשוטו כמשמעו. צבע מיוחד מוסיף המדור "פתחון פה" שבו משמיעים את קולם גם אלה שאיננו מרבים לשמוע אותם.
וחדש בידיעונים השנה: ידיעות מהנעשה בקיבוץ הדתי – "עמוד"ש"..
אז מה היה לנו? נצא לדרך.
 
תשרי
§         מזכירות חדשה התחילה את עבודתה ואיחלה לנו שנה שבה כל אחד ישמח בחלקו.
  • אריה ודוריאן סלומון הצטרפו כתושבים לקיבוץ. כעבור שנה תמלא דוריאן שליחות חשובה בשמנו בהדרכת קבוצת 'צבר'.
  • יצא לאור: "בארות יצחק בהתיישבות ובמלחמה" מאת דר' נחום ברוכי.
  • "קיבוץ מארח קיבוץ" בקיבוץ הדתי. אנחנו נהנינו להשתתף בחגיגת חילול הכרם בגוש עציון ולהתארח בסוכת קב' מגדל עוז.
  • בערב שבת פר' נח פתחנו את השנה השלישית ל"יחדיו בו' – לימוד יום שישי לאנשי מעשה".
  • בשמיני עצרת התפללנו לגשם, ובשבוע שלאחר מכן דן האגף הכלכלי בהיערכות לתשלום היטל בצורת במדינה. תודה לאל זכינו בחורף לגשמי ברכה, והיטל הבצורת בוטל. תפילותינו לשנת ברכה לא פסקו.
 
מרחשוון
  • האגף הכלכלי מרבה לדון בנושא סנאק-טיים, נושא שלא יוסר משולחן הדיונים כל השנה.
  • בחרנו בקלפי את חברי המועצה, המוסד השני בחשיבותו אחרי אספת החברים.
 
כסלו
  • כנס "כל כבודה" תחת שרביטה של הילה אונא ריכז מעל 200 נשים מקיבוצי הקבה"ד.
הארגון והאירוח זכו לשבחים רבים.
  • חידוש לעובדי חוץ: אפשר להצטייד בבוקר בארוחת צהריים ארוזה במגשית במקום לקנות ארוחה במקום העבודה.
  • מי אמר שסניף בני עקיבא לא פועל ללא קומונרית? המדריכים המקומיים וחניכיהם טרחו וחגגו בשבת פר' תולדות את שבת הארגון כדת וכדין. למי שלא זוכר: השבט החדש קיבל את השם שלהבת.
 
 לא רק בקיץ. בחנוכה אירחו ילדינו את ילדי בי"ס 'אסיף' שהיו אצלנו בקיץ בקייטנת איל"ן. מתגובותיהם: "למה לא באים לקיבוץ בכל יום?", "הריח בקיבוץ לא משהו, אבל האוכל ממש טעים".
  • ועדת המינויים ריעננה את הרכב הוועדות הקיימות והציעה הרכבים חדשים. השבוע הביאה להצבעה באספת החברים שורה של ועדות חדשות או ועדות קיימות שיש להשלימן.
 
טבת
  • בליל עשרה בטבת שמענו את חוויותיהם וראינו את התמונות שהביאו
שלושה מבני כיתה י"ב שיצאו בקיץ למסע לפולין. חשוב ומרגש!
  • צעד ראשון לקראת חידוש גן המשחקים ע"ש תני אהרן הי"ד. ליוינו את המתקנים המפורקים בדרכם למקומות שונים (חצר הפעילול ועוד), ובמקומם תוכן תשתית לגן משחקים חדש, צבעוני ומהנה.
  • בשתי אספות חברים אושרו תוכנית המשק, התקציב השנתי ותקציב ההשקעות   ל – 2010.
 
שבט
  • שבת פר' בשלח עם מקהלת גברים בבית הכנסת היא כבר מסורת אצלנו.
גם השנה נהנינו משירת חברים ובנים תחת שרביטו של אלי נחליאלי.   
"אני מאחלת לנו שנדע להמשיך את הניגונים שלנו, המיוחדים והיפים כל כך" אמרה ורד בסעודה השבת שבה התכנסו רבים בחדר האוכל, והיה צפוף כמו פעם. שבת זו גם עמדה אצלנו בסימן איכס"ה (איכות הסביבה, ולא מה שחשבתם). בין השאר הודפס הידיעון על נייר ממוחזר.
  • בקב' שדה אליהו התכנסה המועצה הכ"ח של הקיבוץ הדתי לדיון בנושא "מעגלים מתרחבים", ולמעשה: מעמדם של תושבים בקיבוץ.
נציגינו היו: שורי אמיר, נחום ברוכי, אלי ברמן, אהרן גל, מילכה מיור, ורד סוקולובסקי, יצחק שניאור. עדנה הצטרפה כמשקיפה.
 
אדר
  • פרומו לחג הפורים: שוק פורים שהציע מגוון של פריטי מזון, לבוש, תכשיטים ועוד.
כמובן – כל התמורה היא לצדקה. בר"ח אדר עברה תהלוכה עליזה בשירה וברמקולים ברחבי הקיבוץ. בפורים עצמו (מוצאי שבת) – שמחה ומתקנים לילדים בליל החג, סעודת פורים עליזה ומסיבה מהאגדות.
§         המשפחות הראשונות משכונת סביון חזרו לבתיהן המוגדלים והמשופצים.
§         ב"קפה בצוותא" דנו חברים דיון חופשי בנושאים מחיי השיתוף בקיבוץ. הפעם: עבודת ילדים בשכר.
  • אספת החברים אישרה קליטת גרעין "צבר", קבוצת צעירים ה"עושים עלייה" במטרה לשרת שירות מלא בצה"ל. הגרעין עתיד להגיע אלינו בראשית אלול.
 
ניסן
§         בחוה"מ פסח המשכנו במפגשים בין חברי הקיבוץ הדתי. הפעם – בקב' יבנה.
§         ס"ה גשמי ברכה בחורף תש"ע 439 מ"מ.
§         האספה אישרה תוכנית גדולה ומבטיחה להסבת לולי ההודים ללולי פטם. מקווים הפרויקט יקיים את הציפיות שתלינו בו.
 
אייר
  • יהודה פלדמן, מנהל סניף הדואר המקומי במשך 40 שנה, קיבל אות הוקרה
על שירותו הנאמן את הציבור.
  • בעצרת לוחמי חטיבת 'הראל' לדורותיהם, שהתקיימה בגבעת התחמושת, הושק ספרו החדש של
ד"ר נחום ברוכי "חטיבת הראל שריון (10) במלחמת ששת הימים".
§         עשר שנים לפטירתו של נפתלי לנדסברג ז"ל. ילדיו, בעזרת הדס נאור ואחרים, הציגו בחדר האוכל תערוכה מיצירותיו. במוצאי שבת שמענו "סיפורים שמאחורי התערוכה".
 
סיון
  • ממוצאי חג עד ערב חג: באסרו חג שבועות נפתחה בריכת השחייה,
והיא תיסגר בערב ראש השנה תשע"א.
  • פירות ראשונים לפרויקט הסבת הלולים ללול פטם:
בית האמון להודים-לשעבר קלט מחזור ראשון של אפרוחים.
§         עשרה בנים ושתי בנות , בוגרי כיתה י"ב, יצאו לשלושה ימי טיול בצפון, וחזרו בוגרים. קיבלנו את פניהם על שטיח אדום בשעת ארוחת הצהריים בחדר האוכל.
 
תמוז
  • ח' בתמוז, יום הקרב בבארות יצחק.
לרגלי המגדל בנגב הוכרז על התחלת העבודות לשיקום אתר הזיכרון.
ובמקומנו – המשכנו במסורת העלאת זכרם של חללי המלחמות.
השנה הקדשנו את הערב לזכרם של שני חברי גרעין 'מתנחלים' שנפלו בקרבות שונים.
§         חופשת הקיץ בבתי הספר התחילה ופעילויות החופש לשכבות הנוער השונות מתגבשות. מיתחם הפעילול התעורר, ולילדי הבית המשולב זה יהיה ביתם השני למשך חודשיים. בוגרי ז' – י'ב משתלבים בעבודה בענפים ובתוכניות מגוונות בהדרכת המדריכים המקומיים ובמח' החינוך והנוער בקבה"ד ועוד.
 
מנחם – אב
§         בערב ר"ח אב הלך לעולמו חברנו יהודה פלדמן ז"ל.
§         קיבלנו בשמחה את פניהם של 18 חברי גרעין 'צבר'. אנחנו גאים להיות ביתם בתקופת השירות.
 
אלול
§         חופשת הקיץ בסיומה. עוד פרק של פעילול מאחורינו והילדים כבר מכינים את הילקוטים.
  • נפרדנו מבנות השירות הלאומי תש"ע. בשנה הקרובה לא נקלוט בנות שירות לאומי.
  • בעמוד"ש, חדשות מתנועת הקיבוץ הדתי, התבשרנו על סיום עבודות השימור במגדל המים בבארות יצחק בנגב, ופיתוח האתר נמשך במרץ.
  • לאברות ייכנס שותף בכיר שיחזיק ברוב מניות החברה – כך החליטה האספה לפי המלצת המזכירות.
  • מי אמר שאין קליטה? בלולי הפטם החדשים-מחודשים נקלטו 134,000 אפרוחים – מחזור גידול ראשון בענף המתפתח הזה.
 
זוהי תש"ע בראי שופר המידע שלנו. מה קידמנו בשנה זו? מה תרמנו לשיפור העולם ולחיינו שלנו? ראש השנה תופס אותנו ממש בחנוכת פרויקט הסבת הלול, שאנו תולים בו תקוות. אין קטיף כותנה בעונה זאת. במקומה אוספים בצל. גן המשחקים מחכה למתקנים. קהילת בארות יצחק הזדקנה בשנה, נפרדה מאחדים מחבריה ושמחה עם חדשים שבאו.   אנחנו נושאים עינינו בתפילת הודיה לקב"ה על תש"ע שהיטיבה אתנו.
שתחדש עלינו שנה טובה, שנה שבה יתקיים בנו
רָאוּכָל-אַפְסֵי-אָרֶץ אֵת יְשוּעַת אֱלֹקֵינו (תה' צח ג)
                                                           ליקטה וערכה: דינה אמיר
 
"אלה ברכב ואלה בסוסים ....ואנחנו קמנו ונתעודד...."
לקראת השנה החדשה ברצוני לשתף את הנהגים/ות במה שאני מרגישה בתחום הנ"ל.
אני יודעת שנושא הרכב הוא מאד רגיש ובעייתי לכן אני משתדלת להשביע את כל הצרכנים
וטוב לי כשאני רואה במסך סידור הרכב שלכולם סודר רכב לפי בקשתם.
הבעיות מתחילות כשהשיבוץ אינו שלם, ומכאן מתחילה עבודתי.  אני מנסה לתמרן בין השיבוצים, לטלפן לנהגים/ות ולברר האם יש אפשרות להתגמש בזמנים, יציאה וחזרה, וע"י כך לשבץ רכב לעוד בקשות שמלכתחילה לא נענו. לצערי מידי פעם הרכבים נתקעים (חו"ח תאונה, עייפות החומר, רכב שנשאר במוסך מעבר למתוכנן) וגם אז מתפקידי לנסות לאפשר לכולם לקבל רכב למרות התקלות. אני מצידי משתדלת לדווח בהקדם לנהגים/ות על תקלות ברכבים אם נבצר ממני לשבץ רכב חלופי.
אודה ולא אבוש שלפעמים אני שוכחת (אולי זה קשור לגיל?) לדווח על תקלה וע"י כך גורמת מפח נפש למי שהיה רשום לו רכב ובגלל התקלה לא קיבל את מבוקשו.
חשוב לי מאד שתהייה תקשורת נכונה ביני ובין צרכני הרכבים.
אם כולנו נתחשב אחד בשני, ניקח ונחזיר את הרכבים סמוך לשעת הנסיעה ולחזרתם, כולם יהיו יותר מרוצים ויותר מחויכים.    
זה הזמן והמקום להתנצל ולבקש סליחה בפני כל מי שגרמתי לו כעס ועוגמת נפש. אני מקווה שיש מקום לסליחה ואשמח לשוחח בניחותא עם כל מי שחפץ בכך, ליישר את ההדורים ולפתוח דף חדש בשנה הקרובה.
"אצל צעירים- הנסיעה היא חלק מהלימודים, אצל זקנים- חלק מהניסיון"{פרנסיס בייקון}
שנה טובה, גמר חתימה טובה ונסיעה בטוחה ונעימה
עפרה פארן  
 
 
איחולים לשנה החדשה
בידיעון האחרון ביקשתי מחברים לשתף אותנו במשאלותיהם לקראת השנה החדשה. שלושה נענו והרי הם לפניכם:
 
האמת והשלום אהבו
משפט קצר בידיעון האחרון - הייתי רוצה לראות את הקיבוץ בשנה הבאה ... – הצית את דמיוני והושיב אותי לכתיבת מאמר זה.
גם פרשת השבוע שכבר קראנו, פרשת נצבים, תרמה למחשבות אותן אני פורש לפניכם במאמר זה.
פרשת נצבים פותחת: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימיך. לעברך בברית ה' אלוהיך ובאלתו אשר ה' א-לקיך כורת עמך היום".
כוח הברית שנכרתה עם עם ישראל במעמד המתואר בפרשה הוא בכך כי קיומה של הברית מותנה בכך שהיה עם כל העם. רק כאשר כל העם שותף לברית, הברית איתנה ומתקיימת.
בנוסף לכך, אין זו ברית התקפה רק לדור ששמע ונכח במעמד, אלא גם עם כל הדורות הבאים, כנאמר, " ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת. כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום".
אני מבקש לעשות הקבלה (למרות ההבדלים הברורים) בין אותה ברית המחייבת את כל עם ישראל, לבין האמנה הכתובה והלא כתובה בין כל חברי בארות יצחק.
כמו זאת כן זאת קיבוץ לא יכול להתקיים לאורך זמן ללא שותפות אמת של כולם.
כבר תקופה ארוכה מאוד (לפחות 6 שנים) אין במה לדיון ומחשבה בנושאים שניתן לכנותם "מהות חיינו". לא התקיימו דיונים אמיתיים על שאלות יסוד בחיינו המשותפים כמו: עבודה ופרנסה, ערבות הדדית, השותפות ומשמעותה בחיינו, הפרטות, חינוך, תורה ועבודה, חברה רב דורית, ועוד ועוד.
ההימנעות מעיסוק בשאלות החשובות הללו גורמת לכך כי יותר ויותר חברים בעלי פוטנציאל חיובי, הן בתחום החברתי והן בתחום הכלכלי, מתרחקים יותר ויותר מהעשייה הקיבוצית, ובכך למעשה גורמים להקטנת ההישגים של החברה כולה בכל התחומים.
ההימנעות מעיסוק תכליתי בנושאים שהוזכרו גורמת לתחושה של ניכור בעיקר בין אלו הלא מרוצים, אלו החברים שאינם שלמים עם המשך המצב הקיים אותו הובילה המזכירות הקודמת והמזכירות הנוכחית.
לכאורה מבחינה דמוקרטית יש סמכות להנהגה הנבחרת, זו שקיבלה מנדט מהציבור בעת בחירתה, להוביל את הקיבוץ בדרך המקובלת עליה בלבד, זו הכתובה בתקנונים ובאורחות החיים עליהם נבנה הקיבוץ. אולם כפי שכבר ציינתי התוצאה המתרחשת כבר לאורך זמן רב היא שמעגל הלא שותפים הולך וגדל וכוחה של החברה הולך ונחלש.
נדרשת אם כן הבנה מצד ההנהגה שכדי לקיים את בארות יצחק יש צורך בברור אמיתי של אורחות חיינו. יש לבדוק לעומק האם התנהלות כזו כפי שמתקיימת כבר יותר מדי שנים מובילה אותנו לעתיד טוב יותר או, חלילה, יוצרת תהליך של החלשה חברתית וכלכלית שלנו.
 ייתכן שבברורים כאלו נזהה כי הרוב נמצא בצד אחד ויש מיעוט קטן ושולי בצד האחר הרוצה שינויים, אך ייתכן גם מצב בו יתברר כי המיעוט אמנם מיעוט אך אינו קטן. או אז עולה השאלה המוצבת בכותרת המאמר - האם יש לחיות רק לפי האמת (רוב דמוקרטי) או שעדיף לשלב גם את השלום (הכולל את כולם)?
המשמעות של שילוב האמת והשלום היא כי יש צורך בוויתורים בעיקר מאלו שיתברר כי הם המהווים את הרוב ולהם הכוח והסמכות הדמוקרטיים.
לא כדאי להמשיך במצב בו הדמוקרטיה אולי מנצחת אבל אנחנו כחברה מפסידים.
ולסיום – במענה לבקשת מערכת הידיעון אשלים את המשפט:
הייתי רוצה לראות בשנה הבאה את הקיבןץ עוסק יותר בעתידו (ופחות בעברו) ומקבל החלטות אמיצות.
שנה טובה
יששכר
 
 
"שיבנו שכונה חדשה, שהבתים בה יהיו מבוססים על עקרונות הבניה הירוקה, תהיה מערכת לשימוש חוזר במים אפורים, על גג כל בית תהיה מערכת סולארית שתניב הכנסה מחברת החשמל וגם דוד שמש, לכל בית גינה קטנה ובה ירקות אורגניים, לידה מכשיר להכנת קומפוסט ומיכל לאגירת מי מזגנים, בכניסה לבית תהיה קופסה שבה יאספו כל הדברים הניתנים למיחזור, בשכונה החדשה תהיה פינת מיחזור לכל הפסולת הביתית, תאורת הרחוב תהיה מורכבת ממנורות המשנות את תפוקתם בהתאם לצורך, בחניה הראשית של הקיבוץ יעמדו מכוניות היברידיות או חשמליות, במכוניות המונעות בדלק יותקן חסכן המוריד את צריכת הדלק ופליטת הגזים, במבני הציבור ובמשרדים יותקנו בקרים המכבים את המזגן והתאורה כאשר אין איש......דינג דונג!!! צלצול הפלאפון העיר אותי! מה?! כבר 04:45 ? אוף! צריך לקום לעבודה..... ומה בנוגע לתקווה?....אני תקווה שלפחות נתחיל לחשוב על כך!
                                                              שנה טובה!
יוסי שניאור
 
 
הייתי רוצה לראות את הקיבוץ בשנה הבאה עם אנשים בריאים ושמחים, עם משפחות צעירות חדשות (תושבים וחברים...) הממלאות את חוצותינו בילדים, את בית הכנסת מלא, ופעילויות תרבותיות וחברתיות רבות משתתפים.
מיכל שפיר
 
ההריון שמוליד שנה
הנה מתחילה לה שנה חדשה. מה היא מתחילה? שנה חדשה - של מה? זו לא תחילת שנה
קלנדרית או תמחירית (שמתחילות בינואר), לא סמסטריאלית (שמתחילה בדרך כלל באוקטובר),
לא שנת לימודים בבי"ס (שמתחילה בספטמבר) ולא שנה ליציאת מצרים (שמתחילה בניסן).
ראש השנה הוא קודם כל בריאת העולם. בעצם, מי שנברא בראש השנה לפי המסורת הוא האדם ורק משנברא יכול היה בורא העולם להיקרא "מלך". הרי לפני כן לא היה יצור בעל יכולת דיבור ואינטליגנציה מספקת כדי להכריז על מלכותו של הבורא עד שנברא האדם, ומאז, בכל שנה מחדש אנחנו מכריזים בראש השנה על מלכותו של הקב"ה עלינו.
כמו כן הוא אחד מארבעה ראשי שנים (משנה א' במסכת ראש השנה) והוא ראש השנה "לשנים לשמיטין וליובלות, ולנטיעה ולירקות" ובו "כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון...".
פעם כל החיים סבבו סביב התאריכים העבריים: ראשי חודשים והדלקת המשואות להכרזת החודש, קביעת המועדים, חגי תשרי, שלושה רגלים וכו'.
היום - בעולם האקדמי, הכלכלנים, אנשי העסקים, ההיי-טק, הספורט, החינוך, הבידור, התקשורת – בעצם בכל תחומי החיים שלנו הלוח הלועזי הוא השולט. מי אם כן משתמש בלוח העברי? אני מכירה בערך שלוש כאלה: המורה של כיתה א', המזכירה של מאפיית "מהדרין" והח"מ...
התאריך העברי לא נוח לשימוש (יותר קל לספור במספרים מאשר באותיות), הוא משבש מערכות ממוחשבות ולא מתאים לחיים המודרניים.
מה אם כן עדיף - הלוח הלועזי? המוסלמי?
הנוצרים מחשבים את השנה לפי מחזור השמש, מה שנקרא הלוח הגרגוריאני (הלועזי בלע"ז...).
המוסלמים מחשבים לפי מחזור הירח (לכן הרמאדאן יוצא להם כל פעם בעונה אחרת...).
הלוח העברי מבוסס על שילוב בין מחזור השמש ומחזור הירח ולכן הוא הלוח המדויק ביותר (כשרצו לתכנן את הטיסה הראשונה לירח נעזרו בלוח העברי).
גם הלוח של הסינים משלב את שני המחזורים וגם הערבים, עד שהתחילה תנועת האיסלם, השתמשו בלוח המשולב.
 
שאלתי אנשים בקיבוץ לפי איזה תאריך הם חוגגים יום הולדת – הלועזי או העברי?
דינה אמיר: "יום ההולדת העברי שלי עושה לי קצת בעיות, כי הוא בתענית ציבור, אבל כבר עברתי מספיק ימי הולדת כדי להשלים עם זה..."
אחי ואבי (איקה ויעקב שניאור) משתמשים בעברי לימי הולדת וציון ימי זיכרון וכדו'.
איקה: "עד שהגעתי לגיל צבא לא ידעתי מה תאריך הולדתי הלועזי והשתמשתי רק בתאריך העברי. זו הייתה הנורמה אז.
כששואלים אותי מה התאריך היום, הלועזי בא לי יותר בקלות, ואילו על התאריך העברי אני צריך קצת לחשוב. בתוכנת הנה"ח השימוש הוא רק בתאריך הלועזי".
 פרד אדן: "אני בדרך כלל משתמש בתאריך העברי אך השנה חגגו לי לפי התאריך הלועזי... זאת אחת מהסכנות של פייסבוק... כמה מילדיי הם ילידי אדר כולל אדר א' ו-ב' ולכן בשנה מעוברת הסדר (כלומר מי קודם למי) משתנה ואני תמיד מתבלבל..."
אהרון גל: "עד שעליתי לארץ לא ידעתי שיש תאריך עברי. חגגתי את NEW YEARS בכייף כל שנה וכשסיפרו לי שזה חג נוצרי לא הבנתי על מה הם מדברים!"...
דינה ברוכי: "לעצמי אני חוגגת רק לועזי, לילדים – עברי. בשנה הראשונה לנישואין שמוליק תכנן לחגוג לי בתאריך העברי אבל התאריך הלועזי היה קודם וכשהוא עבר – ממש נעלבתי שהוא לא עשה כלום..."
אסתי רזניק: "אני חוגגת את שני התאריכים, גם הלועזי וגם העברי – למה לא? יותר חגיגות..." ואורי לא חוגג פעם בשנה: "כל יום זה יומולדת!"
לעדנה יש סיפור נחמד: "בחוג שלמדתי פגשתי אשה מבוגרת ממני, אשה מאד ידענית שלא ידעה מה תאריך הלידה העברי שלה. היא אמרה לי מה הלועזי ומיד אמרתי לה מהו העברי... איך ידעתי? כי היא נולדה בשנה ובחודש שבו נולדה אמא שלי...".
עוזי פלדמן: "האירוע הכי דרמטי זה שבכלל נולדתי, וזה קרה גם בלועזי וגם בעברי... כשהתחתנתי עם לין בהתחלה לא חגגתי לה יומולדת ולא קניתי לה מתנה... הבנתי את הטעות ומאז אני משלים את החסר..."
הרב ירון: "אני משתמש בתאריך העברי כי זה יוצא בתאריך של יום הנישואין אז אני חוסך מתנה..."
יש כאמור אנשים שחוגגים רק לועזי או נשים שבלידות זוכרות רק תאריך לועזי. יש שחוגגים רק עברי וגם כאלה שלא חוגגים יום הולדת כלל. פגשתי מישהי שקיבלה תור לקופ"ח ב9.8 והתברר שזה ט' באב... יש מי שנולד בדיוק ביום שבו נפטרה רחל אמנו ואח"כ נרצח יצחק רבין... ויש עוד סיפורים.
החודשים העבריים נקראו פעם "ראשון, שני וכו'" לפי הזיקה שלהם לחודש שבו יצאנו ממצריים. לפי זה השנה החדשה נולדת בתחילת החודש השביעי...
כשחזרנו מהגלות הראשונה הבאנו את השמות הבבליים של החודשים. השימוש בשמות אלו מזכיר לנו את "יציאת מצריים השנייה" הלוא היא שיבת ציון.
אולי עכשיו, עם חזרתנו מהגלות השלישית והקמת מדינת ישראל, הגיע הזמן לחזור לשמות הראשונים (או להציע שמות חדשים)?
נקודה למחשבה.
החודשים הלועזיים (שמחושבים לפי השמש) נקראים על שם אלילים וכוכבים. לא הייתי ממליצה להפסיק להשתמש בהם כי יש ביהדות משמעות ללוח הלועזי (וגם בגלל שאני מסבכת את אחי בהנה"ח כשהוא מנסה לפענח את התאריך העברי שכתבתי ברישום רכב...)  
יוצא מזה שהשנה נולדת עפ"י הלוח הלועזי בדרך כלל בחודש התשיעי (=ספטמבר), שזה סביר ונורמלי יחסית לחודש שביעי בלוח העברי (רק שלא תצא פגית)...
ובכןף שנה חדשה, גם אם נולדת בתשיעי או בשביעי, בכל מקרה את תמיד באה, מסמנת את תחילתו של הסתיו, תמיד מחדשת ואנחנו תמיד שמחים ונרגשים לקראת בואך.
מכיון שהפעם את מעוברת אנחנו מאחלים לך לידה מוצלחת ובזמן הראוי... בכל מקרה נבקש ונתפלל שתהיי טובה לא פחות מקודמותייך ואף יותר.
שולי
 
 
 
קליטה עכשיו.
בסיום שנה ולקראת השנה הבאה ברצוננו לעדכן מה קורה בתחום הקליטה.
במהלך השנה קיבלנו פניות רבות מאנשים ומשפחות, אשר הביעו רצונם לבוא לבארות יצחק. רוב הפניות שקיבלנו במהלך השנה היו לא רלוונטיות. כאשר אנו בוחנים את הרלוונטיות של הפניה אנו נכנסים לתהליך מורכב המעורר שאלות רבות- מה מתאים לנו? אילו משפחות לבחור? מה גיל הפונים? מה גיל הילדים (וכמה ילדים)? משפחות בתחילת דרכן או משפחות מבוססות? האם הפניה באה ממקום של רצון לנוחות או מתוך כוונות עמוקות יותר הקשורות לאורח החיים המיוחד שלנו? מה המצב התעסוקתי של הפונים והאם הם נמצאים ברמת פרנסה אשר מספקת אותנו. אנו מעוניינים בקליטה של בוגרי לימודים אקדמאים (לפחות אחד מבני הזוג).
כאמור, מתוך שלל הפניות אשר קיבלנו, הרוב סוננו על ידנו מחוסר התאמה. עם זאת, ישנן פניות אשר בכוונתנו לקדם, יחד עם המשפחות, את תהליך הקליטה במהלך תשע"א ואנו תקווה שנוכל לבשר בשורות טובות בנושא זה.
במקביל לנ"ל, החלטנו לתת דגש לקליטת בני המשק. כידוע, בתקופה זו נמצאות אצלנו מספר משפחות של בנים במסלולים השונים ואנו נמצאים איתם בקשר על מנת לבחון איתם את רצונם וכוונתם לקבוע את ביתם עמנו.
השנה התקבלה משפחת נאוה ושי לייבוביץ' למועמדות ועתה נמצאת משפחת רעות ואביעד שטרן בתחילת תהליך קליטה לחברות. אנו מקווים לקליטתם המוצלחת ולכך שיסמנו לשאר המשפחות את הכיוון ושמשפחות נוספות של בני משק תבחרנה להיכנס לתהליך של קליטה לחברות.
לסיכום: העיסוק בקליטה בקיבוץ מאתגר מאוד ומחייב אותנו התמודדות עם מגוון אוכלוסיות במגוון רחב של נושאים ואנו מאחלים לכולנו שנצליח במשימה קשה זו.
שנה טובה, שנת קליטה טובה.
דינה ברוכי – בשם ועדת קליטה.
דינה ברוכי, אביגיל צוייג, אורי רזניק, שורי אמיר, יאיר בר נדר וורד סוקולובסקי
 
 
לקראת ראש השנה
חלוקה לארוחה החלבית:  
בליל חג שני – ביום חמישי בין השעות 20:00 – 20:45. (פלטת גבינות, תמרים לחים וסלטים – שני סוגים).  יש להביא מהבית כלים ללקיחת הסלטים.
חלוקה לסעודות שבת: ביום שישי בין השעות 16:00 – 16:45  
בקשות חשובות:
כלים לארוחות הבשריות – על מנת שלא יחסרו לנו כלים בבקשה לקחת בכל פעם רק לארוחה אחת ולהביאם בזמן לשטיפה במכונה.
לאוכלים בבית בצהריים – נא להגיע רק לאחר שמסתיימת תפילת מוסף על מנת לאפשר לתורנים להתארגן.
 
זמני הארוחות:
סעודות ליל חג וליל שבת – בשעה 20:00
סעודות החג בצהריים –      בשעה 12:15
סעודת שבת בצהריים –      בשעה 11:30
 
מכונת השטיפה תופעל:
בשני ערבי החג + ערב שבת – בין השעות 21:00 – 23:00 (כולל ביום חמישי אחרי הסעודה החלבית לכלים של חג ראשון בצהריים).
בחג השני בצהריים (יום שישי) אחרי הסעודה – 13:00 – 15:30.
 
עוף דיאטי: בחג – יחולק כרגיל לפי שמות. בשבת – העוף יהיה בעגלת החימום והוא מיועד רק למי שרשום ברשימה.
דבש: צנצנות דבש לכבוד החג חולקו לחברים בתאי הדואר.
אלו המיועדות לסעודות החג בחדר האוכל יכבדו אותנו על השולחנות במשך כל חגי תשרי.
צום גדליה:  ביום ראשון – לא תוגש ארוחת בוקר בחדר האוכל.
שנה טובה,
שולי גל – ענף המזון
 
  
על החמלה ועל ההריגה ועל מה שביניהן
"הימים של ראשית השנה הם ימי חידוש. ימים אלו פותחים צוהר לנשמתנו הלאה מכל מאורעות השנה החולפת וקוראים לה להתחדש, לחדש את הנפש באור ה' בהיותו קרוב כעת. להתחבר מחדש את הרצונות הגנוזים שלא העזנו להביעם במשך השנה החולפת, כי פחדנו ממשפחה, מחברים, מאומות זרות ומתרבויות זרות, ואולי אפילו מהייאוש שחלחל בקרבנו".
פתיחה זו של הספר "נתיבות החסידות – ימים נוראים", כמו גם אווירת הימים הנוראים, הביאוני לחשוב על כך שצריך לעסוק בנושא ישראל והעמים בימים של "מלוך על כל העולם כולו בכבודך והינשא על כל הארץ ביקרך..." ו"היום הרת עולם".
בגיליון שבת של "מקור ראשון" לפרשת נצבים-וילך מתייחס הרב ד"ר בני לאו לסוגיה זו במאמרו "גוי בכלל אדם", וזאת בעקבות פרשת הספר "תורת המלך" שמתייחסת לעמדתו של הציבור הדתי-לאומי אל הגויים בכלל ולגויי הארץ בפרט.
הספר, כידוע, עורר סערה, הן בגלל תוכנו והן עקב הכוונה לזמן את מחבריו לחקירה במשטרה בגין חשד להסתה לרצח.
מה שמטריד בספר אינה ההבחנה בין יהודי לגוי, אלא המסקנות האופרטיביות כלפי הגויים.
ציטוט: "מסקנה ברורה שבכל מקום בו נוכחותו של גוי מסכנת חיי ישראל – מותר להורגו (גם אם מדובר
           בחסיד אומות העולם והוא לא אשם בכלל במצב שנוצר)"
בסקירה היסטורית קובע הרב בני לאו כי התודעה ש"גוי אינו קרוי אדם" מחלחלת לעומקי עולמה של ההלכה.
כל בנין המחשבה הדתית-לאומית נשען על בסיס ריה"ל בספר "הכוזרי" (שמבחין בסגולת ישראל כלפי הגויים כמשהו גנטי כמעט).
הרב לאו קובע כי "הרעיון שמערכת החינוך תוותר על התשתית הזו הוא דמיוני".
ניסוח קיצוני לסוגיה זו מביא הרב בני לאו:
"שיטתו של הרב קוק נובעת, כפי שיודעים כל לומדי תורתו, מההכרה שלו בכך שההבדל שבין הנשמה הישראלית... ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי ואיכותי" (אורות, עמ' קנו).
אלה ציטוטים קשים להכלה, וקשות מהם הן ההמלצות להרוג אותם. גם לרב בני לאו קשה והוא מסיים את המאמר בניסוח מעודן יותר של דברי הרב קוק, המוציא ממנו את קולות השנאה:
" ועתה אף שנטהר הרוח הרבה... מכל מקום הוא עדיין צריך טהרה מרובה... כי לפעמים רוח לאומי יהיה כרוך ברוח של טומאה ושל רשעה עד שישפיע רשעות גם על הדבקים בו".
"... המעמד היותר עליון באהבת הבריות צריכה לקחת אהבת האדם, והיא צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל שינויי דעות, דתות ואמונות, ולמרות כל החילוקים של הגזעים והאקלימים... רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת האדם תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית המעשית".
 בין התפיסה הדתית להומניסטית
כיוון אחר לגמרי, הומניסטי יותר, מצאנו בדבריו של פרופ' ישעיה ליבוביץ בספרו "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע". בדבריו על פרשת בהר-סיני הוא כותב:
"נקודת המוצא של התפיסה ההומניסטית היא זכויות האדם, מהן מתחייב שאדם אחר (באשר הוא בעל זכויות) חייב לכבד זכויות אלה... יש להבין כי מבחינת החיוב המוטל על האדם לגבי אדם אחר, אין, וגם לא קיימות מצוות שבין אדם לחברו, אלא מצוות מוטלות על האדם באשר הוא משועבד למצוות ה', וכאן לפנינו ההבדל הגדול והעמוק מני תהום בין התפיסה הדתית לבין התפיסה ההומניסטית, המייצגת למעשה את האתאיזם...
אין בכלל מובן למושג זכויות האדם וכל עולם התורה והמצוות סובב על ציר חובות האדם. עליך לנהוג בהומאניות לא מפני שכך נראה לך אלא כחובתך כלפי שמים".
על החמלה וההשגחה
מול תורת המלך ניצב חיבורו של שמואל דוד לוצאטו (שד"ל, 1800-1865) "יסודי התורה", בו הוא מעמיד את שני העקרונות של החמלה וההשגחה כשני היסודות החשובים של היהדות.
מרחק שנות אור בינו לבין "תורת המלך".
החמלה היא אחת המידות שהתורה מנסה להחדיר להכרתנו. החמלה אינה רק רגש ספונטאני, אלא מידה שניתן לרכוש אותה במהלך החיים דרך החינוך.
החמלה אין לה מקבילה בתרבויות אחרות, בוודאי לא בתרבות הנוצרית. החמלה היא רגש של יחס חיובי כלפי בן אדם או קבוצת בני אדם חלשים או נחשלים (הנמושות – בשפת הגמרא). זו אינה סתם עזרה חד-פעמית דוגמת "עזוב תעזוב עמו" אלא עזרה שעיקרה לעזור לנחשל לרכוש לעצמו את האמצעים החינוכיים, המקצועיים והחומריים כדי לבנות לעצמו עמדה חדשה בחייו.
מבלי שהרגשנו אנו מגשימים בחיי הקיבוץ עקרונות אלה של שד"ל שמדגיש את חשיבות יחס החמלה לא רק ליהודי אלא לכל אדם שנברא בצלם.
יהי רצון שברוח זו ניכנס כולנו לימים הנוראים ונחתם לחיים טובים ולשלום עם עצמנו ועם שכנינו, כולל גויי הארץ הזאת.
אלי ברמן
 
  
שנה של התחדשות וצמיחה
לכל חברי בארות יצחק,  לזקנינו וילדינו הקטנים והגדולים, להורים, לסבתות ולסבים,
לאחינו ולאחיותינו, לחיילי צה"ל ולמפקדים ולכל בית ישראל .
שתהה שנה זו שנה של:          אור אהבה אמת ואמונה
                                        בריאות בחירה בנין ובאר
                                        שלום שלווה שאלה ושגשוג
                                        תורה תיקון תפילה  ותקווה .
שנה שיהיו ימינו מלאים כרימון במעשים טובים, שנה של חברות וחלום אמת לבית ישראל .
ברצוני לשתף אתכם בשנה כל כך מיוחדת שעברתי ועדיין עובר מאז הניתוח לאחר יום העצמאות אשתקד .
מצבי הגופני והנפשי לפני הניתוח היה כל כך גרוע, עם שפל נפשי וחוסר יכולת לתפקוד יומיומי, כאבי תופת איומים, חוסר רצון ויכולת ומוראל בשפל חסר תקדים.
והנה הגיע השינוי המיוחל. קודם כל ההחלטה לעבור את הניתוח והשינוי שיבוא לאחריו, ההתמודדות עם מצבי לחץ מרבי ולהצליח בה, האמונה וההקפדה על מספר גורמים כלליים ואישיים יום יום.
השינוי האדיר לא רק להיום אלא לכל החיים, שינוי של 180 מעלות, המחשבות החיוביות, הירידה במשקל (נכון לזמן הזה הורדתי ממשקלי 70!!!!! קילו (לפני הניתוח היה משקלי 170!!!! קילו), ההתמודדות עם ההצלחה, שגשוג, שפע יצירתי והעבודה בהתנדבות בבית חולים איכילוב.
רגעי השיא הכל כך מיוחדים ביום הולדת 40 שהיה מיוחד ביותר ויום של התגשמות חלומות.
העזרה מהמשפחה, מחברי הקיבוץ, מהחברה וממכריי שפשוט קשה להגדיר במילים את ההרגשה המיוחדת.
יש משפט שאני רוצה לומר לכם: אין דבר בעולם שהוא בלתי אפשרי. רק תאמין ואת/אתה תצליח לבצע.
בנימה מיוחדת זו שתבוא עלינו שנה טובה ומתוקה, חג שמח - כתיבה וחתימה טובה לנו ולכל בית ישראל.
עמיר נוה
 
 
תחל שנה וברכותיה...
בלב נרגש אני שמחה לדווח שעבודות התשתית ב"גן תני" מסתיימות בעת כתיבת שורות אלו
- דקות לפני סגירת גיליון ראש השנה תשע"א.
לאורך התהליך אני מגלה כמה סבלנות נדרשת בכל שלבי התכנון והביצוע, וכמה אורך רוח
צריך עד שרואים תוצאות. בתור "פרויקטורית" בפעם הראשונה נוכחתי לדעת עד כמה תקנים ותקנונים ופרטים קטנים יכולים לעכב ביצוע פרויקט- ואפילו הוא קטן יחסית.
יש לציין שהאגף המוניציפאלי של המועצה האזורית שותף איתנו לכל אורך הדרך ותורם רבות מהניסיון ומהידע שלו בתחום.
לוח הזמנים אינו סופי, וכן אנו ממתינים לאישור האסיפה למימון הפרויקט, אך בהחלט יש לנו סיבה לשמוח ואנחנו בכיוון הנכון.    "ילדים בחופשה ישחקו ... עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה"
אסיים בברכת שנה טובה - הלוואי שהקב"ה ימלא את משאלות ליבנו לטובה!
                                                שורי אמיר- האגף החברתי
 
חנוך לנער – חשבון נפש, חלומות, הרהורים ועשייה
זה הזמן, עת רצון. הזמן המיוחד הזה שעוצרים בו לרגע ובכל יום מקדישים קצת זמן לחשיבה על השנה שעברה כדי להתכונן לשנה החדשה.
הרמת כוסית, מילות תודה והערכה, סיכומים וסידורים לפני סיום השנה. כל זה כדי להתכונן לשנה החדשה בהרגשה טובה, הרגשה שדיברנו על "הכל".
כמה טוב שהשנה שלנו, השנה העברית החדשה, מוקדשת באמת לחשבון נפש בין אדם למקום ובין אדם לחברו.
 
הצוותים שעובדים כיום עם כל הגילאים פועלים יחד כבר תקופה משמעותית ואנו מכירים ונהנים מהכישורים של כולם. כל אדם שיש לו תפקיד במערכת החינוך ממלא את תפקידו באהבה, בעיקר בזכות אהבתם לילדים. זה ניכר וברור. חשוב לנו מאוד גם קשר טוב ורציף עם ההורים.
בשנה החולפת ערכנו פגישות אישיות עם הרבה הורים ונמשיך בכך גם בשנה הנכנסת. נקדיש גם זמן לאספות הורים, שלא קיימנו בשנה המסתיימת, כדי לתת מקום וזמן למפגש הדדי חשוב זה, לשמוע, להשמיע ולתאם ציפיות.
חשוב מאוד גם להדגיש ולשמר פעילויות שאנחנו לא מוכנים לוותר עליהן, ויש גם דברים שאפשר לשנות או לעשות אחרת. זה דורש הרבה חשיבה, משאבים, אנרגיות, אומץ, יצירתיות, שיתוף פעולה וסבלנות.
העבודה בחינוך היא שילוב של הרבה חשיבה והרבה מעשים.
אסיים בציטוט מדברי הרמב"ם שאומר שהאדם והעולם צריכים לראות את עצמם כאילו מעשיהם הטובים שווים למעשיהם הרעים:
"... צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם – חציו זכאי וחציו חייב. חטא פעם אחת – הרי מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצווה אחת – הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה".
 
בברכת שנה טובה,
אסתר פורשר – רכזת חינוך
  
 
הכי נהניתי בפעילול מ... / דבר מצחיק שקרה לי
שי: כשהלכנו לים
ינון: ללכת לבריכה מדי שבוע עם יאיר
אייל: בסופרלנד
עמית ישראלי: רכבת הרים בסופרלנד. ודבר מציק שקרה לי זה שהתנדנדתי בערסל והקשר שלו ניתק ונפלתי על הגב יחד עם הערסל (זה לא כאב).
עטרת: אהבתי את הסיור ב"יער" שהיה במוזיאון הילדים בחולון ואת ה"קונגו" בסופרלנד.
בנימין: הכנו לשירה המדריכה הצגה ב"יער" שלנו והיה מאוד כיף. טיפסנו על העץ וכששמתי את הרגל במקום שהייתי צריך לשבת פתאום החלקתי, אבל זה לא כאב.
אופק: אהבתי את כל המתקנים בסופרלנד ובמיוחד את הגלגל-ענק.
שלוה: מוזיאון הילדים בחולון והסופר לנד. אהבתי לשחק בקלפים עם החברים.
שחר: אהבתי את חוג הבישול עם רבין ובמיוחד את המוס שוקולד הטעים.
עמית נתנזון: אהבתי את השלג האמיתי שהיה לנו בסיור במוזיאון הילדים בחולון.
שגב: נהניתי מארוחות הבוקר הטעימות ואהבתי לנוח בערסל.
מאור: נהניתי בחוג ידיעת הארץ שאמא שלי העבירה.
נח: נהניתי בסופרלנד וביום "טאי-דיי" (צביעת חולצות בקשירה).
יעל: נהניתי בסופרלנד ובמפעל "תנובה".
עוזית: תוך כדי התפילה בזולה פתאום שמענו "בום" חזק. הסתכלנו למטה וראינו זיקית ענקית בצבע ירוק שנפלה עלינו מהעצים. התחלתי לצרוח, רצתי רחוק ולא הסכמתי לחזור לתפילה עד שאמרו לי שהזיקית הסתלקה. זו הייתה חוויה מפחידה ומשעשעת.
משי: אני זוכרת במיוחד את הטיול שלנו עם סהר לאזור ירושלים. הלכנו ממש הרבה והיה מאוד חם, אבל בסוף, בתור פיצוי, הגענו לנקבה עם מים.
אורי: נהניתי בנקבה החשוכה בטיול עם המים הקפואים, אפילו שכמעט החלקתי שם.
דניאלה: נהניתי בים, בהרצליה ובסופר לנד.
הדס: נהניתי מאוד בכיופית: בקולנוע, בבאולינג.
יהושע: נהניתי בפעילול וכן כשהייתי בחו"ל.
עדי: היה כייף בחוג בישול עם סבל.
נעם: היה מעניין ביום צבא ומרגיע וצונן בפעילות בנות עם שירה.
יונתן: נהניתי במיוחד בכיופית, בעיקר בסחנה וב"על האש", וביום צבא.
טליה: נהניתי בכיופית: סחנה, בננות בכנרת, ובחוג "מן הטבע" עם שירה.
גלעד: נהניתי בכיופית ובימייה ובבאולינג. נהניתי לקום מוקדם ולהיות בזולה.
שמעה ורשמה: לירון גרינברגר
 
 
 
 
אספת חברים
תתקיים בע"ה ביום שלישי ו' בתשרי תשע"א 14.9.2010
בשעה 21:00 בחדר האוכל
על סדר היום:
1.    שונות.
2.    אישור תקציבי פיתוח 2010
3.    דיווח על סנאקטיים
במידה ולא יהיה מספר נוכחים כנדרש לשם קבלת החלטות,
תתקיים אסיפה נדחית חצי שעה לאחר פתיחת האסיפה
והחלטות תתקבלנה בכל מספר נוכחים שיהיה.
נשיאות האסיפה
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י רחל פלינט 
אחות תורנית: - פלאפון 61999
א' של ראש השנה – אריאלה פלדמן
ב' של ראש השנה – שלי ספיר
שבת האזינו – עדה צונץ
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ראשון זוכה – שני בוכה...
מסתבר שההרשמה לשבתות הקיבוץ הדתי כבר החלה וכדאי להזדרז.
על לוח המודעות בכניסה לחדר האוכל יש פרסום בצירוף טופס הרשמה. עדנה מרכזת את הנושא.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שעות הכלבי בערב יום כיפור: 6:30 עד 11:00
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לשוחים הידד !
לפני כניסת החג הסתיימה עונת השחייה תש"ע. נשמח לקבל סיכומים לפרסום בידיעון.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חן חן
לכנרת ברוכי על הכנת השער המקסים לידיעון. תזכי למצוות !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
דבש ניגר...
תודות מכל הלב לחברי האגף החברתי על מתנת החג המקסימה והשימושית. תזכו למצוות !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
יישוב טוב
ברכות למשפחת צוייג עם כניסתם לדירתם החדשה כשכנים של משפחת איתי ויוליה שהם.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
 
AtarimTR