ידיעון 2697 פר' תולדות

 

בס"ד כ"ח במרחשוון תשע"א
 
פרשת תולדות – מברכין החודש
 
16.26
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית,
16.35
מנחה, קבלת שבת, ערבית
         דרשת הרב
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור לנשים בפרקי אבות - במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
 בשעות 19.30 – 21.30
13.00
מנחה גדולה
15.30
שעור בדף יומי
 
 
 
16.00
נשים אומרות תהילים - בבית סעדון
16.00
מ נ ח ה
 
 
17.25
ערבית, הבדלה
 
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית   א' ב' - ראש חודש  05.45
 שחרית ג' ד' ו'                   06.00
 שחרית  ה'                       05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            16.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
 
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
    כיתות א'-ג'  -  אבי צוייג
 
    כיתות ד'-ו' -  עזי אלטשולר
 
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
19.00
שיעור: גדולי המחשבה הישראלית
חדר עיון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
21.00
פגישת אנשי מילואים
מועדון לחבר
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגמלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
בבוקר יום שלישי יצאנו צפונה בכוונה לראות ציפורים. אולי נראה אותן באגמון החולה בבוקר או אולי אחר הצהרים בבואן למנוחת הלילה. אך תודות לסהר, שהמליצה על מעין צבי, הגענו לבריכות הדגים ושם ראינו – להפתעתנו – אנפות, שחפים, מגלנים, עגורים, ובכל רגע מישהי מגלה עוד צפורים, ועוד. והנה שלדג ופרפור עקוד ותמירון וקנית ופשוש וסבכי וברווזים ששטים בשיירה, וגם צבי מים שמציצים מדי פעם. פתאום מתקרבת להקה מסודרת ומישהי צועקת: "שקנאים, שקנאים, שקנאים" – פשוט חגיגה לעיניים.
משם המשכנו למעגן-מיכאל ושם חיכתה לנו ההפתעה הבאה. מיכה תלם, חבר מבוגר מהקיבוץ בא עם הקלנועית שלו והציע לנו לראות את ה"בוסתן" – גן עצי פרי טרופיים מכל העולם – ואף הוסיף שהוא מוכן לקחתנו לשם. הביקור בבוסתן היה נהדר, אך גולת הכותרת שלו הייתה המפגש עם מיכה, אדם נפלא.
כשנפרדנו ממנו הוא אמר: "שמחתי לשמח אתכן", ואנחנו שרנו את השיר "אנשים טובים באמצע הדרך...".
ההפתעות בהמשך היו באדמית – תצפית על מערת קשת עם חיילים מיחידת חילוץ שמתאמנים שם, אחר כך תצפית על המונפורט בפארק גורן וביקור במושב נטועה - שם היינו בסוויטה חלומית. בצומת האלה ראינו עץ אלה עתיק ומיוחד ששרד שנים רבות בעזרת עבודתם המסורה של אנשי הקק"ל.
המקום האחרון בו ביקרנו היה בשאר ישוב, באנדרטה לזכר 73 הלוחמים שנהרגו באסון המסוקים. עמדנו שותקות מול 73 האבנים, קוראות את שמות החללים שביניהם מוכרים וחברים של... והיה עצב מהול בשמחה של כל היום. הלב כואב וקשה להמשיך, אך צריך לחזור.
היה זה טיול משולב במראות הארץ היפה שלנו ובמפגש עם אנשים מיוחדים. טיול לנשמה.
על הכל תודה גדולה ללאה שוהם שארגנה והובילה.                                              החברות המטיילות
 
 
מה בגיליון?
·         ויזמרון לך – הרב ירון
·         אשת חיל מי ימצא – עדנה שורץ
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         הזמנה לחנוכת גן המשחקים
·         שבת הארגון – אסתר פורשר, המדריכים
·                     תרבותנו – אורטל לנדה
·                     סיור חיילים – שולי גל
·                     בקיבוץ הדתי – עמוד"שבועי
·                     ואהבת לרעך כמוך – הדס נאור
·                     מאספת החברים
                                   
       כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
     נר זיכרון !
     חנה פורשר – ל' במרחשוון תשנ"ו
     יעקב (רוברט) כרמי – ב' בכסלו תשס"ו
וִיזַמְּרוּן לָךְ
ברוך א-ל עליון - חלק א
בָּרוּךְ אֵ-ל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה       לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹם מִשְׂאֵת וַאֲנָחָה 
וְהוּא יִדְרוֹשׁ לְצִיּוֹן עִיר הַנִּדָּחָה            עַד אָנָה תּוּגְיוֹן נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה 
הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת, לָאֵ-ל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת 
רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מֶלֶךְ עוֹלָמִים               אֶת עַמּוֹ לִשְׁבּוֹת אִזֵּן בַּנְּעִימִים 
בְּמַאֲכָלֵי עֲרֵבוֹת בְּמִינֵי מַטְעַמִּים           בְּמַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד זֶבַח מִשְׁפָּחָה 
 הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת, לָאֵ-ל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת 
וְאַשְׁרֵי כָּל חוֹכֶה לְתַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל           מֵאֵת כָּל סוֹכֶה שׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל 
נַחֲלָה לוֹ יִזְכֶּה בָּהָר וּבַשָּׁפֶל                נַחֲלָה וּמְנוּחָה כַּשֶּׁמֶשׁ לוֹ זָרְחָה 
 הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת, לָאֵ-ל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת 
כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְלוֹ              הֵן הֶכְשַׁר חִבַּת קֹדֶשׁ גּוֹרָלוֹ 
וְאִם יָצָא חוֹבַת הַיּוֹם אַשְׁרֵי לוֹ           אֶל אֵ-ל אָדוֹן מְחוֹלְלוֹ מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה 
 הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת, לָאֵ-ל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת 
חֶמְדַּת הַיָּמִים קְרָאוֹ אֵ-לִי צוּר             וְאַשְׁרֵי לִתְמִימִים אִם יִהְיֶה נָצוּר 
כֶּתֶר הִלּוּמִים עַל רֹאשָׁם יָצוּר            צּור הָעוֹלָמִים רוּחוֹ בָּם נָחָה 
 הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת, לָאֵ-ל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת 
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ              קַרְנוֹ כִּי גָבְהָה נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ 
עַל כֵּן יִתֵּן הָאָדָם לְנַפְשׁוֹ                   עֹנֶג וְגַם שִׂמְחָה בָּהֶם לְמָשְׁחָה 
 הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת, לָאֵ-ל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת 
קֹדֶשׁ הִיא לָכֶם שַׁבָּת הַמַּלְכָּה              אֶל תּוֹךְ בָּתֵּיכֶם לְהָנִיחַ בְּרָכָה 
בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם לֹא תַעֲשׂוּ מְלָאכָה      בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם עֶבֶד וְגַם שִׁפְחָה 
 
פיוט זה נכתב ע"י ר' ברוך בן שמואל ממגנצא שחי בגרמניה במאה ה-12, והיה פוסק הלכות ופייטן. הוא כתב גם את הקינה ליום כיפור שמתחילה במלים 'אֶצְבְּעוֹתַי שָׁפְלוּ'. הפיוט מקשר בין שמירת השבת לבין הגאולה, וכן מתאר את השכר הגדול המובטח למי ששומר את השבת.
בָּרוּךְ אֵ-ל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה - פסוק זה רומז למה שאמר שלמה המלך בעת חנוכת המקדש (מלכים א ח, נו): "בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר".
לְנַפְשֵׁנוּ פִדְיוֹם מִשְׂאֵת וַאֲנָחָה - השבת גואלת אותנו מכל הצרות שלנו. השְׂאֵת הוא אחד הנגעים הדומים לצרעת. ואולם נכון יותר לגרוס כאן "מִשֵּׁאת וַאֲנָחָה" -על דרך הפסוק (איכה ג, מז) "פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ הַשֵּׁאת וְהַשָּׁבֶר".
וְהוּא יִדְרוֹשׁ לְצִיּוֹן עִיר הַנִּדָּחָה - כאן רומז הפייטן לדברי הנביא (ירמיהו ל, יז): "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה' כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ".
עַד אָנָה תּוּגְיוֹן נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה - ע"פ הפסוק (איוב יט, ב): "עַד אָנָה תּוֹגְיוּן נַפְשִׁי". הפייטן רומז למה שאמרו חז"ל (שבת קיח, ב) שבזכות שמירת השבת תבוא הגאולה: "אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שנאמר "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי"... "והביאותים אל הר קדשי".  
הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת, לָאֵ-ל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל מַחֲבַת - שתתקבל שמירת השבת כקרבן.
רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת מֶלֶךְ עוֹלָמִים אֶת עַמּוֹ לִשְׁבּוֹת אִזֵּן בַּנְּעִימִים - אחד מכינוייו של הקב"ה הוא רוכב ערבות (תהלים סח, ה). ע"פ דברי חז"ל (חגיגה יב, ב) ערבות הוא אחד משבעה הרקיעים.
הקב"ה ציוה (איזן - מלשון אוזן - אמר באזניהם) את ישראל לשבות בנעימות ביום זה.
המשך הפירוש - בשבוע הבא...
הרב ירון
  
שיר-שבת
 
"וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו"
 
אף שברית כרותה מאב, עם אבימלך זה מכבר,
ועמדו שבע כבשות ובאר שחפר,
נראה כי הנביעה – שעל שמה באר-שבע,
איננה לפלשתים כל עניין של קבע.
ומקור מים שפרץ וחיות אז שפע,
בידי פלשתים נהיה כעוד עץ שנגדע.
עד כי בא בן וחידש כקדם ימים
וחפר, גם העמיק – העלה מים חיים.
ולאחר עשק ומדון עם כנופיית רועי גרר
וסכסוך ושטנה הקיימים מעבר,
באר נוספת נחצבה – ללא משטמה ומריבה
ו"רחובות" נתמלאה מי מרץ וברכה.
 
ומעשה אבות – סימן לבניהם:
להתעקש, להיאחז, במו ידיהם,
ותעריף של דמים ומחיר מאבק,
לשם פכפוך וקילוח של בארות יצחק...
יהונתן שרמן
 
 
בשעה טובה נפתח "גן תני" לפעילות.             
טכס "גזירת הסרט" יתקיים                            
בע"ה ביום שלישי הקרוב, ב' בכסלו, 9.11.10         
בשעה 16:00 אחה"צ בגן המשחקים,
במעמד ראש המועצה ומוזמנים נוספים.
כל הציבור מוזמן.
 
 
אשת חיל מי ימצא
תחת כותרת זו התכנסו כמה עשרות נשים וקומץ גברים ביום שני האחרון כאן בבארות-יצחק, בבית שפירא, ליום עיון שעסק בנושא "נשים בתפקידים ציבוריים בקיבוץ הדתי".
קצרה היריעה מלפרט את כל מה שנאמר שם, אבל לצאת בלא כלום אי אפשר. אז אני מביאה כאן את דברי הפתיחה היפים של בתנו הילה אונא – היוזמת, המארגנת, המנחה, רכזת "אשה בתנועה" במזכירות הקיבוץ הדתי.
"אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה...".
אפתח בנימה אישית.
"אשת חיל" זו – שמוקדש לה פרק שלם, פרק ל"א במשלי – מאוד מאוד מעניינת ומסקרנת אותי.
אני מעריצה אותה, אני אפילו מקנאה בה, אני רוצה להידמות לה בחלקים מסוימים...
אין ספק ש"אשת החיל" במזמור היא אישה נהדרת. יש לה יכולות מעולות והספקים מדהימים. היא יוזמת ושולטת בתחומים שונים. ידה בכל. היא מושלמת, ולכן כנראה היא נדירה...
ולמרות כל זאת – בביתי, בערב שבת, איננו שרים את המזמור הזה, איננו רוצים להעלות על נס את "אשת החיל" הזו, שאלו הם תפקידיה ופעולותיה.
ולמה? כי, לתחושתי, "אשת חיל" זו זוכה לשבחים בשל פעילותה הרבה והצלחותיה שהן בתחום ביתה ומשפחתה בלבד. מי שנהנה מיכולותיה המרשימות הם בראש ובראשונה בעלה – שבוטח בה ו"שלל לא יחסר", בעוד הוא זה ש"נודע בשערים... בשבתו עם זקני ארץ", וכן נערותיה ובניה.
זה נשמע הרבה, אבל לי זה לא מספיק.
ביום העיון הזה אני רוצה לקחת את "אשת החיל" הנהדרת הזו ולהוציא אותה מחוץ לביתה. היא מצטיירת לי כאישה שיש לה הרבה מה לתת ולתרום – היא פעילה, יוזמת, אחראית, מסורה, משקיענית, חרוצה, רגישה וחכמה. אני רוצה שגם החברה שבה היא חיה תיהנה מכך.
בספר "דרשוני" מצאתי דרשה, אשר בסופה מגיעה לרות – סבתא רבתה של כותב המזמור, המלך שלמה, שהיא היחידה שעליה מוזכר במפורש כי "אשת חיל" היא.
דנה פולבר, שכתבה את המדרש, מספרת על "שבע שלמדו תורה", ומתייחסת לפסוק: "אין חֹכמה לאשה אלא בפלך" (בבלי, מסכת יומא, סו, ע"ב).
פולבר מתחילה את המדרש כך:
"שבע למדו תורה בכיתה אחת: לאה, רחל, יעל, הילדה מתבץ, בת יפתח ומיכל. ואף רות המואביה. שמעו מפי רבן: "אין חֹכמה לאשה אלא בפלך", ומשום שאין מוסרין דברי תורה לנשים, שמעו שיעורן רק פעם אחת ואילו פירוש לא שמעו".
בהמשך המדרש, מתוך ידענות רבה ואף בהומור, פולבר מפרטת את הבנתה השונה של כל אחת מהנשים, ובסיום היא מגיעה לרות:
"רות המואביה קיבלה כפשוטו. החלה לעבוד בשדה ובבית, לפרנס עצמה וחמותה, עד שיצא שמה בבית לחם כאשת חיל. המשיכה עד שחשדה: כלום יש עוד מובנים לפלך? בדקה ומצאה: פלך שהוא מחוז, פלך שהוא נשיאות, פלך שהוא מלכות.
דרשה וקיימה והעמידה שושלת מלכות".
 כפי שהיא מתוארת במדרש הזה, כך אני רוצה לראות את "אשת החיל" בזמננו ובמקומותינו – אשה אשר מצטיינת באמנות ה"גם וגם וגם": גם בבית וגם במחוז, גם במשפחה וגם בנשיאות. אשה אשר דורשת ומקיימת, ולכן מעמידה בסופו של דבר שושלת מלכות.
 
יום העיון הזה, כפי שידוע לחלקכם, נולד לפני כשנה, במועצת הקיבוץ הדתי האחרונה.
כאשר התברר שאין ייצוג נשי הולם בוועדות הקיבוץ הדתי, ביקשנו, חברותיי ואני, לדחות את ההצבעה על הוועדות. נאמתי במליאה, אך ההצעה לא התקבלה. לאחר מכן קיבלתי תגובות מגברים ומנשים, שעיקרן היו בסגנון: "את צודקת, אבל הנשים לא רוצות...".
לכן, הזמנתי את כולכם לבוא ולחשוב ביחד למה הנשים לא רוצות, ואיך אפשר לשכנע אותן לקבל על עצמן תפקידים ציבוריים.
בחרתי לא להשקיע במספרים ובנתונים. נראה לי כי התמונה הכללית – לפיה ייצוג הנשים במנהיגות הקיבוצים והתנועה אינו תואם את מספרן באוכלוסייה – ידועה וברורה לכל מי שלא בוחר לעצום את עיניו.
בנוסף לכך, כל מי שעיניו ואוזניו פקוחות לרווחה, מודע לרוחות אשר נושבות סביבנו וקוראות לנשים לחזור לתפקידיהן המסורתיים ולשמור את כוחותיהן וכישוריהן לבית ולמשפחה. ישנם גם קולות אשר נתלים ביהדות ובתורה כדי לשכנע את הנשים להישאר בביתן. לנוכח זאת, עלינו – כחברי וחברות תנועת הקיבוץ הדתי – לחזור ולהשמיע את קולנו הייחודי, מבלי לפחד כלל: "בצלם א-לקים ברא אותם. זכר ונקבה ברא אותם". עלינו לחזור ולהניף את דגל החברה הדתית המעורבת ואת דגל שוויון ההזדמנויות שהניפו אבותינו ואמותינו, מייסדי ומייסדות הקיבוץ הדתי, ובעיקר עלינו לדאוג לכך שהדגלים יהיו מבוססים וממומשים במציאות.
 
אני רוצה להדגיש עוד מספר נקודות אשר עומדות ברקע היום הזה:
§                    מטבע הדברים, כל דיבור על הנושא המגדרי גורר עמו סטריאוטיפים וסטיגמות. ברור שיש יוצאי דופן, ברור שכל איש וכל אישה הם ייחודיים כשלעצמם, אך לשם הנוחות כולנו מדברים בלשון כללית.
§                    ביום העיון הזה אנו עוסקים ב"נשים בתפקידים ציבוריים". הנושא הזה נושק ודומה במובנים מסוימים לנושא של קריירה ועבודה של נשים, אך בכל זאת יש לעשות הבחנה ביניהם ובעיקר מהכיוון העקרוני. להבנתי, אנחנו בחרנו לחיות בקהילות אשר מעלות על נס את התרומה לכלל, את "הראש הגדול", אשר משפיע על החברה כולה. מסיבה זו אני בוחרת לשים את הדגש על החשיבות בנשיאה בְעול התפקידים הציבוריים ועל כך שהחברה צריכה לתמוך ולעודד נשים אשר מסוגלות לכך.
§                    בהכנת יום העיון הזה עלתה לא פעם השאלה: מה הסיפור הגדול? למה אנחנו צריכים בכלל לעסוק בנושא הזה? הרי כל מי שרוצה – יכולה, כל האפשרויות וכל הדלתות פתוחות... מדוע אנחנו צריכים "לבוא לקראת הנשים"? האם ומדוע אנחנו צריכים לתת להן תנאים מיוחדים? טענו וחזרו בפני: רציתן שוויון – קיבלתן שוויון, ועכשיו הכל תלוי בכן...
אכן, יש אמת בטענות אלו, אם היינו חיים במציאות אידיאלית.
אך לעניות דעתי, כיום אנחנו רק בדרך אל אותה מציאות אידיאלית. וכדי להגיע אל היעד הסופי עלינו לדאוג שלא יהיו יותר מידי נפילות ומשברים בדרך, עלינו לדאוג שכולם יעזרו לכולם בעליות המפותלות, עלינו לדאוג לצידה לדרך ולתנאים סבירים ומתאימים. כי הדרך אל המציאות האידיאלית היא ארוכה וקשה.
 המצב כרגע, כשאנחנו בעיצומה של הדרך, מעמיד עבור הנשים ציפיות מורכבות, דורש מהן להספיק ולעשות ולהצליח "גם וגם וגם וגם"... המצב הזה דורש התייחסות מיוחדת, כי "אשת חיל" שמסוגלת לעמוד בכל זאת – "רחוק מפנינים מִכרה". למען הנשים ולמען החברה אנחנו צריכים להכיר בכך, ולחשוב איך יוצרים מציאות שבה "רבות בנות עשו חיל", ולא רק יוצאות דופן...
לא ארצה להאריך עוד בשלב זה.
סביר להניח כי כל היושבים כאן קראו והשתכנעו מעשרות המיילים והמילים אשר שלחתי בשבועות האחרונים וכולכם מודעים היטב למורכבות הנושא מצד אחד, ולחשיבותו הגדולה, מצד שני.
במשך היום נעלה את הדילמות השונות על פני השטח, נחשוב עליהן, ננסה להבין אותן, נדון בהן ובעיקר נשתדל לצאת עם תובנות ומסקנות שיעזרו לנו להזיז דברים ולשנות את פני המציאות.
אני מאמינה שזה אפשרי...
אני מזמינה את נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, לפתוח את היום בדברי ברכה.
מיד אחריו תעלה ותבוא חגית ברטוב, בת קבוצת יבנה, אשת "מרכז הרצוג".
אני מודה לכולכם על שפיניתם את זמנכם העמוס ובאתם היום.
אני מאחלת לכולנו יום של חשיבה ודיון עמוקים ורחבים, אשר יובילו לעשייה ברוכה, בהשראת "אשת החיל" שבמזמור, אשר "חגרה בעוז מותניה ותאמץ זרועותיה...".
 
יום העיון אכן היה מעניין, מרתק, מעורר מחשבות ומזמין להמשיך לעסוק בנושא, בתקווה שאכן תיווצר מציאות של "רבות בנות עשו חיל".
השתתפה, נהנתה והביאה לדפוס: עדנה שורץ-לובושיץ
 
 
 
 
לסבתא רבתה דינה פרנקל     לסבתא רבתה שרה הלוי
לסבתא וסבא עפרה ויחיאל פארן
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת הנינה-הנכדה
בת שישית לגילה ורענן פארן בעפרה.
תזכו לגדלה ברינה ובגילה לתורה, לחופה ולמעשים טובים
 
  
שבת הארגון
הנושא של חודש הארגון השנה הוא "עושים עלייה".
הדגש הוא על עיסוק והיכרות עם הכח שמניע את האדם ואת העולם לנוע קדימה ולהאמין ש"השמים הם הגבול". משימת חיים שלא נגמרת לעולם.
כידוע, לצערנו אין כאן קומונרית השנה. אך לשמחתי המדריכים הבוגרים מנהלים סניף לדוגמא ועובדים קשה מאוד כדי להרים את הסניף ולהניע אותו.
לכבוד השבת ולאורך החודשים שעברו קיימו בסניף פעילות סדירה ללא עזרת קומונרית.
הילדים והנוער שלנו לא מוותרים על בני-עקיבא, תנועת הנוער שלנו. הם מרגישים שהם חלק ממשהו גדול, שגם אם יש לפעמים חילוקי דעות אנחנו מחפשים ומוצאים את החיבור.
בבני-עקיבא הנוער הוא זה שמתכנן, שעושה, שמארגן, מניע, מפעיל ולוקח אחריות. תכונות וערכים כאלה אפשר רק לאמן ולחזק באמצעות עשייה בשטח.
אני מודה מאוד ומפרגנת כל כך לנוער ולילדים שפעילים ומזמינה את כל הציבור להשתתף, לעודד, להתעניין, לפרגן ולהגיע לסניף שלנו השבת אחרי ארוחת הצהריים, ובמוצאי שבת למצעד ולמפקד שבו יוכרז שמו של השבט החדש, וכן להצגות בבית שפירא. מוזמנים מטף ועד זקן.
אסתר פורשר – רכזת חינוך
 
 
 אחרי שעמלנו כה רבות, שרפנו שעות, ימים ולילות,
אנו מזמינם אתכם, הציבור,
                   לראות את התוצאות הנפלאות!
בצהרי השבת, בשעה 12:30 בסניף שלנו (חאן אולפן).
מחכים לראות את כולכם,
                               החניכים והמדריכים.
 
  
סיור חיילים – מרחשוון תשע"א
ברוריה ואורן לנדה, סיגי ונועם גרינברגר, עירית הלוי ושולי גל. מעמיסים את עצמנו ואת החבילות שרבין ארגנה ויוצאים לדרך יחד עם תפילת הדרך.
תחנה ראשונה - מחנה 80:  קארה מגרעין אופק/צב"ר בטירונות. לאחר אישור מיוחד מהמפקדת קארה מגיעה  עם חיוך ענק +M16 עוד יותר ענק ."איזה כייף שבאתם! איזה כייף שאני מבארות יצחק!!". כוס קפה ועוגה מנעימים את הביקור הראשון. קארה מספרת כמה קשה לה להבין את הפקודות בעברית, המתורגמנית הפרטית היא מגרעין צב"ר מקיבוץ אחר... אנו שואלים "כמה זמן נתנו לך להיות אתנו?" והיא עונה "בערך שבוע"... כולנו צוחקים. "לא כמה נשאר לך בטירונות, כמה זמן את יכולה להישאר אתנו עכשיו!". "אה, כן, בעצם לא נתנו לי זמן..." אבל כשמתקרבות דמויות שנראות כמפקדות אנו מבינים שתם הביקור, מצטלמים ושולחים תמונה ל'אמא' נעמי, חיבוקים, חבילות... וממשיכים הלאה לרז.
רז גרינברגר - טירונות בבא"ח גולני גדוד 51: כשהוא רואה אותנו בהתחלה הוא די שוקיסט (שוק+ הלם), וכשהוא מזהה אותנו ואת אבא ואמא הוא משתחרר קצת, מתיישב ומתחיל 'לירות' סיפורים בראשי תיבות שאת רובם אנחנו לא מבינים... אבל זה עוזר לנו להבין את השוקיסטיות (ההלם) של מי שיוצא מהשער של בסיס הטירונים אל הציוויליזציה. קשה להסביר מה עובר על בחור שהוא חייל-טירון בגולני. בשורה התחתונה המסר של רז הוא די ברור: יש מטרה חשובה לגולני מאז ומעולם, אסור להפסיד לצנחנים. עודו מדבר ומספר ונושם קצת אויר של סביבה אזרחית בלי חבלים לטיפוס, בלי מסעות מפרכים, בלי הקפצות ומטווחים, מתענג על עוד חתיכת עוגה ומיץ טבעי, נהנה לקרוא את המכתבים שכתבו לו מבית הילדים (בעיקר ממשי...) ומהציורים מילדי הגן, וכבר ברקע חייל צועק לו שהסתיימו 20 הדקות שהוקצבו לו... יש עליו לחץ נוראי לחזור בזמן כדי לא לקבל ריתוק. הביקור היה קצר וממצה והשאיר טעם לעוד. מרז ממשיכים  ללהב.
להב רזניק - משרת בשנת י"ג בארגון "השומר החדש" בקיבוץ גלעד.  את להב מצאנו באמצע קטיף רימונים. כל רימון בגודל כדורסל! מיד התחשק לנו לשתות מיץ. "אני כבר סוחט לכם! רגע, הסכין פה לא כשר, שנייה, אני מכשיר אותו (הרב לימד אותנו איך להכשיר בתנאי השטח)". תוך שניות אנחנו שותים מיץ עסיסי ומרווה!! ממש טעם גן עדן!! בשילוב קפה שחור אורגינל של אורן (עירית לא ויתרה על הקפה והסיגריה).
להב מספר על סדר היום ועל השמירות בלילה "יש לנו ציוד משוכלל: אמר"ל (= אמצעי לראיית לילה) וגם פנס חזק כזה ועוד".   אנו שואלים: " נגיד שראית גנב, מה אתה עושה?"
להב עונה עם החיוך המסתורי שלו: "אני ניגש אליו ומסביר לו שזה לא יפה מה שהוא עושה..." צחוק גדול נשמע ברקע... ללהב יש חזון: לבנות בוסתן. יש פה זיתים, מנדרינה, תאנה, רימונים... הבוסתן לא נראה עדיין כ"כ טוב כי העגלים הורסים הכול. "פה תהיה גם גינת ירק, יהיו תרנגולות, שלוים, טווסים ועיזות (כן- עיזות!). בהמשך גם יהיו פה שירותים.. ". ממשיכים לצבי.
צבי גרינברגר - משרת בשנת י"ג בארגון "השומר החדש" בקיבוץ רמת יוחנן. צבי על הטרקטור עם החולצה של הקיבוץ, בדרך לשיעור בקרב מגע. על הטרקטור כמה חבר'ה ושקי זיתים, שאותם הוא צריך לפרוק ומיד יתפנה אלינו. בינתיים אנחנו צופים בנוף המהמם, יושבים ב'זולה' שלהם ואוכלים ארוחת סנאק-טיים.
צבי מתאר את סדר היום (שדומה בכל המצפים): קמים ב 5:00, עובדים עד 9:00, ארוחת בוקר, המשך העבודה עד ארוחת צהריים ואז יש שיעורים (יהדות, ציונות וכו').
 במה עובדים? "כרגע בזיתים (עכשיו עונת המסיק) ובאבוקדו. עוד מעט, כשיתחיל לצמוח משהו מהאדמה, נוציא את העדר למרעה. שטחי הזיתים הם של קק"ל, עושים מהם שמן ומוכרים בכלבו של הקיבוץ לכיסוי ההוצאות (השמן מבוקש ומשובח). החזון של צבי: "כשיהיו לנו גם רווחים נקנה כבשים ועיזים, נקים פרגולה יפה. חשוב שנשאיר משהו לאלה שיבואו אחרינו!". - "כמה חבר'ה אתם?" - "תשעה ולכל אחד יש אחריות. אני אחראי על השמירה. החבר'ה מצוינים!! תרשמו שגם לנו יש אמר"ל אבל 'עכברוש' (כלומר מתקדם יותר...)". ממשיכים לידיד.
ידיד בן שימול - מודיעין שדה במטולה, מיקום מדויק: מצפה דדו. איזה אויר! איזו תצפית! ידיד נותן סקירה על עמק החולה, החרמון, לבנון. אפשר לראות מכאן את המוצב הקודם של ידיד בהר דוב ("מצפה דדו עדיף"). אנחנו שואלים מיליון שאלות וידיד בעיקר מחייך. השאלות היחידות עליהן הוא מוכן להשיב הן בסגנון "כמה זמן אתה פה?" – "חזרתי היום אחרי קורס מ"כים". – "מה התפקיד שלך?" – "תצפיתן". – "איך היציאות הביתה?" – "10 – 4" (תרגום: 10 ימים בצבא + 4 ימים בבית).
לא הצלחנו 'לחלוב' הרבה יותר מזה... נו מה? חיל מודיעין לא? יחד עם קפה ועוגה יכולנו להתפעל מהנוף המדהים ומהאוויר שהחל להיות קריר!
חוזרים לרכב ומתחילים להדרים (טוב, ממטולה אי אפשר עוד להצפין...) עצירה אצל גרבוז בביתם החדש במחולה: קבלת פנים חמה, עוגות חמות ישר מהתנור, קפה, ספה נוחה ושירותים נורמאלים. איזה כייף שיש 'תחנות' כאלה בדרך!
פתאום שמנו לב שיש בסיור הזה נציגות מכובדת ביותר מחמולת בן שימול-לנדה-גרבוז - סחתיין!!!  
במכינה הקדם צבאית במעלה אפרים 'מזדכים' על אורן לנדה, שליווה אותנו בנאמנות כל היום, הנציג היחיד מהצעירים, שומר הגחלת, לא לפני שערך לנו תצפית לילה מפינה מקסימה שהמכיניסטים בנו בעצמם.  "הנה פה מעלה אפרים מתחתנו, האורות של ירדן, הסרטבה, פצאל, יריחו". אורן, תודה על שליווית אותנו! זה היה מאד משמעותי בשבילנו ועוד יותר בשביל החבר'ה שביקרנו! ממשיכים לאהרון.
אהרון סעדון - לומד בישיבה הגבוהה באיתמר. מחפשים שילוט לאן לפנות אבל הכול בערבית, סיגי כוססת ציפורנים, היא נרגעת קמעה רק כשניכר שברוריה דואגת יותר...
בדיוק כשהגענו (בשלום! ברוך ה') לאהרון, סבתא שרה מתקשרת "אתה עוד לא חייל אז למה מבקרים אותך בסיור חיילים?" – "סבתא, אל תדאגי, אני אהיה חייל אבל כרגע אני בצבא אחר, צבא ה'..." – "אז למה לא הזמינו גם אותי לבוא לסיור?"... דודה עירית מבהירה לאהרל'ה שלכאן היא לא נוסעת לבד בשום אופן ולא בחושך! אהרל'ה מציע: "אז תיקחי את סבתא...".
השעון מראה אחרי 20:00, קר וחשוך מאוד באיתמר, צריך להתחיל לחזור. היה נפלא כרגיל, מרומם את הרוח ומנפח את החזה. אוהבים אתכם ומאחלים לכם שתמשיכו לייצג אותנו בכבוד בכל מקום שבו אתם נמצאים ושימרו על עצמכם!
לאלו שהיו ברגילה או בתרגיל, שהיו בשטח או ביחידה שאסור להיכנס, או שפשוט היו בדרום – אליכם לא הגענו ומקוים בע"ה בפעם הבאה.
החשוב מכל זה שכולם קיבלו אותנו בחיוך רחב ונראה שכל אחד מהם שמח בחלקו ובמשימה שבחר לעצמו, משימה שניכרים בה החינוך והערכים שקיבלו מהבית.
רשמה: שולי בשם החבורה
 
תרבותנו
למתכננים מראש – להלן פרטים ראשונים על תכניות בזמן הקרוב:
יום ראשון ז' בכסלו 14.11.10 – ערב לקראת החורף.
יום ראשון י"ד בכסלו (21.11) ומוצאי שבת כ' בכסלו (27.11) – סדנא לעיצוב אלבומים,
                                                בהדרכת איריס נתנזון. פרטים והרשמה על לוח המודעות.
יום שני, נר שישי של חנוכה, כ"ט בכסלו 6.12.10 – פעילות לחנוכה.
יום רביעי, נר שביעי של חנוכה, א' בטבת 8.12.10 – טיול משפחות
 
אורטל לנדה - ועדתרבות 
 
 
 
לסבתא רבתה לאה ברמן
ולכל המשפחה
מזל-טוב בהולדת הנין
נכד לאפרת ואפרים טוואסי
בן לצאלה ועוז מילר
תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בזמנו
ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים
 
 
                                              לסבתא מיכל וידרמן
                                                    ולכל המשפחה
                                            מזל-טוב בהולדת הנכד
                              בן לדקלה ומתן וידרמן בשער-אפרים
                                          תזכו להכניסו בבריתו של אאע"ה בזמנו
                                           ולגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים
 
  

שלום לכולם,
 
כבוד וגאווה
הרמטכ"ל גבי אשכנזי העניק השבוע דרגות תת-אלוף לצביקי טסלר, בן וחבר קבוצת יבנה. למיטב ידיעתנו, צביקי איננו הבן הראשון אך הוא החבר הראשון בתולדות הקבה"ד הזוכה לענוד דרגה זו, וביחד עם ברכותינו מותר לציין גם את גאוותנו. את רוב שירותו עשה צביקי כטייס מסוקים, וכעת הוא נכנס לתפקיד סגן מפקד פיקוד העורף. בהצלחה בתפקיד החדש, וברכות להמשך המראה בסולם הדרגות!
 
מנהיגות צעירה
בשדה אליהו נפתח מחזור נוסף של קורס מנהיגות "אמצע החיים", בהנחיית מיודענו ניתאי מלמד, ובהשתתפות כ- 20 חברים/ות מכל קיבוצי הצפון. הקורס נפתח בסדנה אינטנסיבית בת-יומיים, ממנה יצאו המשתתפים כקבוצה מגובשת הַמְצַפָּה להמשך העבודה. עקב הביקוש הרב, החלטנו לפתוח קורס נוסף בצפון, כאשר הפגישה הראשונה – מתוך 12 – מתוכננת לחודש שבט הקרוב. גם לקורס זה נסגרה ההרשמה לאחר שהתקבלו למעלה מ- 20 חברים/ות, ובעז"ה נפתח בעתיד קורסים נוספים בכל האזורים.
 
שלושה ימים של יג"ל
ב"בית נועם" בקריית אונו נפתח ביום שלישי סמינר של שלושה ימים לכ- 60 מתנדבי יג"ל, שהתקבצו למפגש חברתי ולהעשרה שכותרתה: "כלים למתנדב". מתוך התוכנית: שיחתו של איקי בר-חיים, מנהל "בית נועם", על "נגישות חברתית"; הצגה של אושי גרוס "אין דבר כזה ילד רע"; מפגש עם ברוריה, אמה של דסי רבינוביץ ז"ל, ושיחה על "עיגולי השמחה של דסי"; הרצאתה של רחל לישינסקי, יו"ר עמותת ית"ד, על התמודדות יומיומית, ועוד. יומיים של סדנאות והפעלות היוו את עיקרו של הסמינר, שהתקיים בעין-צורים.
 
כנס "אשת חיל"
ביום שני השבוע התכנס קהל של כ- 40 נשים וגברים אחדים לברר מה ומי מונע מנשים רבות בתוך הקיבוץ הדתי לשאת בעול התפקידים הציבוריים? הדרך ליום העיון היתה רצופה מכשולים ותמיהות. משפטים כמו "הדרך פתוחה, מה הבעיה שלכן?", נשמעו לא אחת. והנה, במשך כמה שעות מרתקות נוכחו הבאים לדעת שעוד מימים ימימה קיים פער בין הצד הרעיוני לצד המעשי, בין חול לקודש, ובין הגלוי לסמוי – בכל הקשור לציפיות ולמעמדן של נשים בתנועה ובקיבוצים. נראה כי בתחום הזה לא השתנה הרבה במשך 80 שנה ... השיחות המרתקות, הדיונים העמוקים בשורשי הבעיה והעלאת תובנות ומסקנות מעשיות, הן התחלה (או המשך) לתקווה המיוחלת ולמאמץ המשותף לקדם עוד ועוד נשים מוכשרות המוכנות (ומקבלות גיבוי) להיות שותפות בהנהגת הציבור. דיווח מפורט – בגיליון עמודים הקרוב.
 
  
מליאת ההנהלה הארצית של בני עקיבא
ביום ראשון השבוע התכנסה מליאת ההנהלה הארצית של בני עקיבא, כאשר על סדר יומה: החלפת דעות על השימוש בדוא"ל לצורך קיום דיונים רעיוניים בין חברי ההנהלה; השפעת הציונות הדתית על זהותה היהודית של מדינת ישראל; הגיל בו מסתיים אידיאל ההגשמה; כיצד משתלבת הציונות הדתית בתופעה של ביקוש גובר והולך לתרבות יהודית וללימודי יהדות, ולבסוף הנושא המרכזי: בחירת שם לשבט החדש העולה מהרא"ה לחבריא ב'. בערב "שבת הארגון" לא נדליף את השם הנבחר ולא נקלקל את ההפתעה, ונסתפק בברכת "ה' עמכם" לכל החניכים והמדריכים: "קדימה בני עקיבא, הידד במעלה!".
 
ראשי מועצות אזוריות חברי קיבוצים
כ- 25 ראשי מועצות אזוריות חברי קיבוצים, חכי"ם מהקיבוצים וראשי התנועות הקיבוציות, הגיעו ביום שישי האחרון למשרדי המועצה האזורית מנשה, לדיון על נושאים המעסיקים את כולם. במרכז סדר היום עמדו דבריו של עו"ד אורי זליגמן, רשם האגודות השיתופיות, על "הקפאת הבנייה בקיבוצים" בפרט, ועל יחסינו עם מינהל מקרקעי ישראל בכלל. בשולי הדיון הושמעה קריאה על הצורך ב"שילוב ידיים" של כל ההתיישבות הכפרית כדי לעמוד איתן מול הגל הגואה של אי-הכרה בתרומתם ובנחיצותם של הקיבוצים והמושבים, החקלאים והחקלאות, לחוסנה ולעתידה של מדינת ישראל.
 
מחלקה לצמיחה דמוגראפית (= צמ"ד)
לפני כשבועיים נכנס שרגא וילק (משואות יצחק) לעבודתו באגף חברה במזכירות הפעילה, כאשר תחת אחריותו ה"תיק" של צמיחה דמוגראפית. בימים אלה עוסק שרגא בהתארגנות ובלמידת השטח, עורך סיורים בקיבוצים, ונפגש עם המזכירים ורכזי צוותי קליטה וצמ"ד לשיחות היכרות. בכל קיבוץ נחשף שרגא לתובנות המקומיות, ולאספקטים השונים של התחום שבאחריותו. בתום סבב ההיכרות יגבש שרגא תוכנית פעולה, שתובא לדיון ואישור במזכ"פ ובמזמו"ר. דרכי ההתקשרות עם שרגא: 03-6072700 ; נייד:    050-5678946 ;            פקס:   03-6957039 ; דואר אלקטרוני : hraga@kdati.org.il ; hraga@massuot.co.il  . בהצלחה!
 
"יום פתוח" בצהלי
מכינת צהלי – מכינה קדם צבאית לבנות דתיות – שנוסדה על ידי הקיבוץ הדתי ו"מרכז יעקב הרצוג", פותחת את שעריה לקראת מחזור ו'. המכינה קמה על מנת לחזק בנות דתיות שמעוניינות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. "יום פתוח" יתקיים במכינה ביום שלישי, ב' כסלו 9/11/10 , במכינה הממוקמת במושב השיתופי משואות יצחק. לפרטים והרשמה – 050-7960601. 
שבת שלום,
נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
  
"ואהבת לרעך כמוך"
חברים יקרים,
החלטות אסיפה והחלטות כל ועדה אינן "תורה מסיני". כל ההחלטות הן של בני אדם, על מה שקורה בתוכנו אנחנו האחראים הבלעדיים. לעומת זאת, כל אדם ואדם שנוצר ונולד בעולם הוא "יציר הבריאה", הוא כבר קיים ועליו צריך לשמור ולהגן. השאלה היא אם הקהילה תומכת בו או הורגת אותו (גם כשחושבים שתומכים, האם עושים את מה שנכון לו או עושים רק בשביל ההרגשה והייצוג או לסימון V).
גם בעבר היו בקיבוץ החלטות אסיפה והחלטות של ועדות שונות שפגעו בפרט החלש, זה שלא יכול להגן או לייצג את עצמו מול אסיפה או מול המועצה, חברים בודדים שהקב"ה לא חנן אותם בדיבור רהוט או שאין להם כאן משפחה תומכת, או שהם לא יכולים להקים "לובי" משל עצמם, ולרוב הם אנשים חולים במשהו שלא תמיד נבין מהו (תזכורת: אף אחד לא מושלם! אבל כולם יודעים מה לא בסדר עם האחר ולא רואים את עצמם).
הפרט החלש בקיבוץ תמיד סובל ואם לא יקומו אנשים ל"תיקון" המעוות שקורה להם, לא נוכל לקרוא לעצמנו חברה דתית, קהילה תומכת או קיבוץ מאוחד.
אני מרגישה ופועלת מתוך סוג של שליחות. אף אחד לא פנה אלי (אולי רק הקב"ה). זה נובע מנפשי ומצפוני האישיים. אנו קהילה דתית וכדאי לנו מאד להתחבר למקורות שלנו ולשאוב מהם דרך ארץ. אם "דרך ארץ קדמה לתורה" היא בטח קדמה לכסף או לכל חומריות אחרת.
בעקבות זאת, בהמשך, יש בכוונתי להקים צוות ל"הגנת הפרט". צוות של כ-3 חברים (ואני בתוכם, באישור ו' מינויים כמובן), שיבדקו ויחשבו יחד עם מי שפונה אליהם, מול איזה החלטות שנעשו ויעשו, צריך להגן, לערער עליהן יחד עם הפרט (החלש בד"כ) ולדבר בשמו ולהגנתו מול המוסדות השונים.
זה מה שהתחלתי לעשות באסיפה האחרונה, לבד. ראיתי מולי פנים נבוכות ומבוהלות של חברים. כן, זה לא שיגרתי ולא היה קיים בעבר, ואולי כדאי שיתחיל כאן ועכשיו. הכוונות שלי הן טובות (אתם מכירים אותי).
אני רוצה לחיות בקהילה הגונה, שתומכת בחלש, מקבלת, סובלנית עד כמה שאפשר לצפות מקבוצה מעורבת וגדולה כמו שלנו בבארות יצחק.
יש בתוכנו אנשים נהדרים, טובי לב ומוסריים "ברוך השם" , וכל אחד שיחפש בתוכו ימצא! תכונות חיוביות: איך לעזור, לקבל, לאהוב, להתחשב ולא להיות אנוכי בלבד.
הנושא הוא גדול ורחב ולא כתבתי על כל ההיבטים שלו, אך אני מקווה שהבנתם אותי נכון (בבקשה לא לחפש סיבות אחרות ולא נקיות).
אני מאחלת לכולם בהצלחה בחיפוש החיובי ומזמינה חברים שמעוניינים ורוצים לתמוך ברעיון לפנות אלי ויחד נרחיב אותו ונפתח את כלליו.                                  
                                                             תודה ובאהבה,
הדס נאור
  
מהאספה - כ"ו במרחשוון תשע"א 3.11.2010
 
1. אישור סיווג הקיבוץ כעוסק בתחום המים  
כדי לאפשר לקיבוץ להיות ספק המים לחבריו ולתושביו אושרה פנייתנו לרשם האגודות השיתופיות לסווג את הקיבוץ בסיווג משני כאגודת מים.
 
2. בניית 10 יחידות דיור חדשות
אחרי מסירת המידע בכתב ובע"פ ע"י נציגי המזכירות וצוות השיכון אושרה בניית עשר דירות חדשות, כשלב נוסף בתוכנית הבנייה וההגדלה של דירות חברים.
רשימת המשתכנים העתידים בדירות אלה אושרה בהצבעה נוספת, אחרי דיון ממושך שבו שמענו ערעורים אחדים על חישוב הקדימות בתור הזכאים. הוסבר שהקריטריון העיקרי הוא שנות ותק בקיבוץ, עם התחשבות בגורמים נוספים, כגון לוגיסטיקה.
בשם צוות השיכון נמסר כי יוקם צוות נפרד לבדיקת חישובי הוותק.
כמו כן אושרה הגדלת דירה אחת (דירת יגאל ומלכה אנגלנדר) בשיכון הדו-קומתי, שתהיה גם דגם לביצוע תוכנית זאת בדירות נוספות.
רשמה: עדנה שורץ / הביאה לדפוס: דינה אמיר
 
 
 
 
לסבתא וסבא דינה ואוריאל אמיר
מזל – טוב בשמחת בר-המצווה
של הנכד אורי
בן מנוחה ומיכה אמיר במודיעין
והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו
 
 
 
 
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י אהד אהרן 
אחות תורנית: ברוריה לנדה - פלאפון 61999
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
קדימה בני-עקיבא
לרגל אירועי "שבת הארגון" יהיה מתחם אולם הספורט תפוס במוצאי שבת. עם השחקנים הסליחה.
נעם גרינברגר – רכז ספורט
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שלא נזדקק אבל טוב שיהיה
לני בן-שמול מצטרפת לרבקה דה-יונג במרפאת השיניים כדי ללמוד את רזי המקצוע במטרה להוות מחליפה לרבקה בשעת הצורך.
מש"א / מרפאת השיניים
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תזכורת לנהגים !
החל מיום שני 1.11.2010 יש להדליק אורות דרך גם בשעות היום בנסיעה בכבישים בינעירוניים !
נהגו בזהירות ובתבונה !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
כנס מילואימניקים – תזכורת !
לפי החלטת המזכירות הננו מגבשים הצעה שתביא לביטוי את תרומת חיילי המילואים.
לצורך כך נתכנס, כל המשרתים במילואים בהווה, בעבר ובעתיד, להעלות הצעות/ רעיונות כיצד יש לתמוך בחברים המשרתים.
הכנס יתקיים בע"ה ביום ראשון ל' במרחשוון  07.11.10 בשעה 21.00 במועדון לחבר.    כולם מוזמנים.
עזי ובנג'ו
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
תזכורת מצוות ביטחון
על לוח המודעות מול כיורי נטילת הידיים נמצא טופס הרשמה למטווח.
עד כה נרשמו פחות מ-50% מהחייבים במטווח. נא להרשם בהקדם !!!
בנימין-אברהם (בנג'ו) ברמן
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
הודעת המערכת
במכונת השכפול/צילום, שבאמצעותה אנו מפיקים את הידיעון מדי שבוע, אירעה אתמול תקלה שחייבה אותנו להזמין טכנאי, עקב כניסה של אטב משרדי אשר נתקע במזין ולא איפשר לצלם באמצעותו.
בבקשה לשים לב כשאתם משתמשים במכונת הצילום, ואם אינכם בטוחים בשימוש – נא לבקש עזרה !
                                                                                                              בתודה,
עדנה
 
AtarimTR