ידיעון 2702 פר' ויגש

 

בס"ד ג' בטבת תשע"א
 
פרשת ויגש
 
16.15
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
16.25
מנחה, קבלת שבת, ערבית
       דרשת הרב 
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
12.30
שעור בפרקי אבות לנשים - במועדון
 
מכונת השטיפה פועלת
 בשעות 19.00 – 21.00
13.00
מנחה גדולה
15.30
שעור בדף יומי
16.00
מ נ ח ה
19.00
"לחיים" עם חנה ברוכי בהגיעה לגיל השיבה
17.17
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
 
בית מדרש אבות ובנים – בית הכנסת
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד'                  06.00
 שחרית ב'  ה'  ו'                05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            16.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
    כיתות א'-ג'  -  מילכה מיור
 
    כיתות ד'-ו' -  עזי אלטשולר
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
19.00
שיעור: גדולי המחשבה הישראלית
חדר עיון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגמלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
 
 
 
 
אחרי השריפה...
אלפי כבאים, מתנדבים, עשרות מטוסים מהארץ ומהעולם הצליחו להשתלט על השריפה. ברוך ה'.
מה עכשיו?
החיים שנשארו אחרי השריפה מתחילים התמודדות חדשה, קשה, כואבת. 
לבנו, לבנו לארבעים ושתיים המשפחות שאיבדו את יקיריהן, לפצועים ולמאבקם, לעצים, לחיות, לאיזון האקולוגי שהופר, להר הירוק שהשחיר.
מה עכשיו?
בידיעון השבת תוכלו לקרוא סקירה יותר ממוקדת שמביאה סהר, מעובד מתוך הרצאות של טובי המומחים בתחום.
לקרוא, להפנים ולפעול בסבלנות רבה, עם הרבה כבוד לטבע ולמה שהוא מלמד אותנו.
שולי
 
מה בגיליון?
·         ויזמרון לך – הרב ירון
·         משלחן המזכירה – ורד סוקו
·         משלחן מרכז המשק – שמוליק ברוכי
·         הידד למתנדבים – מוישי גרינברגר
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         לכלבלב מקיבוץ בארות – שולי גל
·         נפש בריאה בגוף בריא – איריס נתנזון
·         הטבע יודע לבד – סהר גל
·         תיק לכל ותיק – דינה אמיר
·         בקיבוץ הדתי – עמוד"שבועי
·         לתמוך בניצולי השואה – יצחק שניאור
 
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
     נר זיכרון !
     אברהם (אברמ'ל) גרוס ז"ל – ו' בטבת תשס"ו
-
 
וִיזַמְּרוּן לָךְ
אֲגַדֶּלְךָ
אֲגַדֶּלְךָ אֱלֹהֵי כָל נְשָׁמָה                   וְאוֹדֶךָ בְּרָב פַּחַד וְאֵימָה 
בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלָךְ צוּר לְרוֹמֵם         לְךָ אֶכְרַע וְאָכֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה 
רְקִיעֵי רוֹם הֲלֹא נָטָה בְמִבְטָא          וְהָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה 
הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יְצָרוֹ   וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֵדְמָה וְיָמָּה 
מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן       אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹל בְּחָכְמָה 
וְיִתְגַּדַּל בְּגוֹי קָדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן                וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּעָלְמָא 
 
פיוט זה נכתב ע"י ר' אברהם אבן עזרא (פרשן, בלשן, אסטרונום, פילוסוף ומשורר, חי במאה ה-12 בספרד), אשר כתב גם את הפיוט "צמאה נפשי" (שבו עסקנו בעבר), וגם את הפיוט "כי אשמרה שבת". כפי שניתן לזהות במילות הפתיחה והסיום של הפיוט, הוא נכתב במקור כהקדמה לתפילת קדיש, אבל רבים (בעיקר ספרדים) נוהגים לשיר אותו כחלק מהזמירות בשולחן השבת. אגב, אצל יהודי מרוקו נהוג לשיר את הפיוט הזה בשירת הבקשות בשלוש שבתות בשנה: בפרשיות נח, ויגש ויתרו.
הפיוט מתאר את גדלות הבורא מול אפסות האדם, ויש בו תופעה ספרותית מעניינת: בשני הבתים הראשונים הפניה לקב"ה היא בגוף שני, ואילו מהבית השלישי ואילך ההתייחסות לקב"ה היא בגוף שלישי. תופעה דומה רואים אנו בנוסח הברכות, כאשר כל ברכה מתחילה בפניה ישירה לקב"ה: "ברוך אתה ה'", אך מסתיימת בגוף שלישי, לדוגמא: "אשר קדשנו במצוותיו" (ולא 'אשר קדשתנו במצוותיך') או "שהכל נהיה בדברו" (ולא 'בדברך'), וכו'.
שמעתי פעם הסבר לכך, שלאחר שאדם פונה אל הקב"ה ונזכר שזהו מלך העולם, הוא מזדעזע כל-כך, עד שכבר אינו יכול להמשיך ולהתייחס אליו כך, ועובר לְדַבֵּר בגוף שלישי.
בְּעָמְדִי תּוֹךְ קְהָלָךְ צוּר לְרוֹמֵם, לְךָ אֶכְרַע וְאָכֹף רֹאשׁ וְקוֹמָה - כאמור, פיוט זה נכתב כהקדמה לקדיש, שעיקרה לרומם ולהלל את ה'. ההלכה היא (שו"ע או"ח נו, ד) ששליח הציבור שאומר קדיש צריך לכרוע בעת שהוא מתחיל את תפילת הקדיש.
רְקִיעֵי רוֹם הֲלֹא נָטָה בְמִבְטָא, וְהָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִימָה - הקב"ה ברא את השמים ע"י דיבור, כפי שנאמר (תהלים לג, ו): "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ". על המלים (איוב כו, ז) "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה" כתב הראב"ע כי אלו שתי מלים כי הארץ עומדת באמצע הרקיע ואין מה שמחזיק אותה, ולכן מסתבר שנכון יותר גם בשיר לגרוס "וְהָאָרֶץ יְסָדָהּ עַל בְּלִי מָה" בשתי מלים.
הֲיוּכַל אִישׁ חֲקוֹר אֶת סוֹד יְצָרוֹ, -  אין אדם שיכול להבין את גדלותו של ה', יוצר האדם, וּמִי הוּא זֶה בְּכָל קֵדְמָה וְיָמָּה - שתי אפשרויות להבין: אפשרות א': הפייטן שואל מי הוא זה שיכול לחקור את סוד ה', ומיד עונה שאדם כזה איננו בנמצא בכל העולם. אפשרות ב': הפייטן קובע שאין מי שיכול להבין את גודל ה', שהרי הקב"ה נמצא בכל מקום.
מְרוֹמָם הוּא עֲלֵי כָל פֶּה וְלָשׁוֹן, אֲשֶׁר הִפְלִיא וְעָשָׂה כֹל בְּחָכְמָה -  הביטוי לקוח מתוך ברכת "אשר יצר", החותמת במלים "רופא כל בשר ומפליא לעשות", והסביר הרמ"א (או"ח ו, א): "שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי". עצם החיבור שבין הגשמי לרוחני הוא פלא עצום, ועל כך משבח גם הפייטן את הקב"ה.
הרב ירון
 
 
משולחן המזכירה –                           
 
לאחר חופשה בת 12 יום בארצות הברית חזרתי הביתה. אל משפחתי היקרה וכמובן – לעבודה.
רחוקה מהבית ומהשגרה היומיומית הצלחתי לאסוף כוחות על מנת לחזור לשגרת חיים חדשה.
בזכות השקט והגעגועים גיליתי שיש לי את היכולת להמשיך. בזכות שותפי למזכירות גיליתי שהעסק עובד גם בלעדיי. אבל – חזרתי – אני כאן!!!
-                     השבוע יצאנו לטיול משפחות – מחמם את הלב היה לראות את ההיענות הגדולה. שוב עמדה בפנינו השאלה טיול משפחות – למי? וכמו בעבר אנו שמחים לראות את דור ההמשך שמחוץ לבארות מצטרף ובא לפעילויות תרבות, בהשתתפות כספית של האורחים שריינו עוד מס' רכבים (מעבר ל-2 אוטובוסים...). את הטיול הדריכה סהר (לשעבר גל) עם מדריכה נוספת – מזג האוויר הנעים, האווירה ואורטל עזרו לכולנו – לחזור הביתה עייפים אך מרוצים עם טעם של עוד...
-                     האגף החברתי והכלכלי עובד על הכנת תקציב 2011. נקווה שבימים הקרובים התוכנית תהיה מוכנה להצגה לציבור ולאישור באסיפת חברים.
-                     ביום שני השבוע, כשהגשם הראשון התחיל לרדת הרמזורים בכניסה לקיבוץ פסקו מלעבוד, בתאונת דרכים בכניסה לקיבוץ נפצעו לין פלדמן יונתן שרמן ומייקי וזהבה מגרעין צב"ר. ב"ה כולם חזרו הביתה, נאחל לכולם רפואה שלמה. ברגעים הראשונים שלאחר התאונה מצאתי את עצמי מוקפת באנשים טובים, חברים שהתגייסו להגיש עזרה ראשונה, הן לפצועים ולבני משפחותיהם,לטיפול ברכב,בביטוח ועוד.
עם תחילת החורף – נהגים יקרים – אנא סעו בזהירות!!!
שיהיה לכולנו גשמי ברכה.
                                                                                                        שבת שלום,
ורד
 
 
 
לסבתא וסבא רחל ואיתן פלינט
ולכל המשפחה
מזל – טוב
בשמחת בת-המצווה של הנכדה
עליזה-בלה
בת דינה וסיני פלינט
תזכו לרוב נחת
 
 
משולחן מרכז משק
קורס פיתוח מנהלים – בשבוע שעבר הסתיים המחזור הראשון של הקורס לפיתוח מנהלים עליו כתבתי בפעם הקודמת. אנו מצפים לראות תוצאות בשטח באופן יישום החומר התיאורטי על ידי המנהלים מסיימי הקורס. אתגר ראשון שהצבנו לעצמנו הוא הכנת תוכנית עבודה לשנת 2011 על פי השיטה שהוצגה בקורס.
גד"ש/ פרדס – מזה כשלושה חודשים הצטרף לנוף החקלאי שלנו מר אברהם רוטשטיין, אשר עוזר בארגון ופיתוח עסקי של ענפי חקלאות הצומח. בין היתר נבחנות אפשרויות לגבי הפרדס ומטע הפאולוניות, כאשר ייתכן שמצוקת המים תביא בסופו של דבר להכרעה בנושא זה.
רפת –אנו צפויים להגדלה במכסת החלב. הדבר מחייב תוספת שטח להחזקת בע"ח הנוספים הנדרשים לייצור המכסה המוגדלת, ובנוסף לכך גם מכון החליבה דורש התייחסות עקב גילו המופלג והמאמץ הנוסף אליו יידרש. כרגע נבחנות שתי אופציות לעתיד: הקמת מכון חליבה חדש או רכישת רובוטים לחליבה. לאחר גיבוש הפיתרון המועדף יובא העניין לדיון.
אברות – תהליך כניסת המשקיע מתקדם לקראת סיום. מרבית המכשולים הוסרו ואנו מקווים לפתוח את שנת 2011, כאשר מגנזי תשתיות הינה בעלת השליטה. מפנה דרמטי חל לאחרונה, כאשר החברה הציגה רווח תפעולי ברבעון השלישי, ואנו תקווה שמדובר במגמה שתשתפר ותלך.
רש"ת – אנו ממשיכים בניסיונות לייצר הידברות עם רשות שדות התעופה, סביב נושא שינוי מסלולי הנחיתה. לאחרונה, בעקבות פירסומי פסק דין בנושא פיצויים לישובים הנפגעים מעבודות אלו, חלה נסיגה מסויימת ברמת ההידברות ובנכונות לקיימה, אך אנו מקווים שנוכל לחזור לשולחן הדיונים ולהמשיך לשתף פעולה.
                                                                                            עד כאן להפעם,
שמוליק
 
ביום חמישי בשבוע שעבר, לקראת ערב, התחלנו לקבל טלפונים מהצבא, מהמשטרה וממד"א, לאור האסון הגדול ביערות הכרמל. ההזמנות זרמו ללא הפסק. הצלחנו למשוך עם העובדים הקבועים שלנו, שהגיעו לעבודה כרגיל בבוקר, עד שעות הבוקר של יום שישי.
בסביבות השעה 09:00 הבנו שרק גיוס חירום של חברי המשק יאפשר לנו לתת את השרות הנדרש לצבא ולמשטרה שנאבקו בעמודי האש האדירים.
בעקבות הודעת ס.מ.ס ששלחנו לכל החברים החלו להגיע חברים רבים מכל הגילאים וביקשו לסייע ככל הניתן. מי על קו הייצור ומי באיסוף הסחורה המוגמרת בטמפרטורה של 4 מעלות. בנוסף, בסיוע מערכת החינוך התגייסו ילדינו מהבית המשולב (כיתות ד'- ו') וכן ילדים מהחטיבה, ובעזרתם ייצרנו ארוחות ארוזות לשוטרים.
סך ההזמנות בסוף השבוע המטורף עמד על כ- 30,000 יח'.
על כל אלה ברצוננו להודות לכם, חברים וילדים יקרים. טוב לדעת שיש על מי לסמוך במקרי חירום (שלא נדע מצרות).
מוישי, בשם חב' סנאק טיים
 
שיר-שבת
 
"ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי"
 
ל כו נא עימי - יאמר לכל הנפש,
ר או נא את האור, חזיון נורא, נורא.
א יה הוא והיאך - צאצאי גדול הרגש
ו בעל-חלומות אשר צפונות עתיד קרא?
ת ופר בשורת טרוף טורף
ו יגון השאול, האבלות,
ל אב זקן אשר עייף;
מרפא מזור וטל חיות.
ו יאבדו הן, השנים - ליבי הותש, עתה יידום;
ת אסף רוחי אל אבותיה - אותך ראיתי ואשום.
יהונתן שרמן
 
לחברתנו חנה ברוכי
שפע ברכות
בהגיעך לגיל השיבה
עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו
בבריאות ובשמחה עם כל המשפחה
 
 
לכלבלב מקיבוץ בארות...
תודה על שחפרת בורות עמוקים בדשא מול ביתי, בדיוק רציתי לחפור
כדי לשתול שתילים. אמנם לא בדיוק שם, אבל העיקר הכוונה.
תודה על שדישנת וזיבלת את הדשא הנ"ל, הוא אכן חום יותר.
תודה על ניסיונותיך לסייע לי להרדים את ילדיי בנביחות קולניות מתחת לחלון חדרם (לפחות אל תזייף!)
נא תאם איתי מראש את פעולותיך אלו, לחיי השותפות וההתחשבות ההדדית.
שולי – מהאגודה למען בעלי חיים שקטים ובלתי מעיקים.
                                                                                                       בברכה,
שולי גל
 
 
 
נפש בריאה בגוף בריא
חודש זה מוקדש לנושא הספורט ובעקבות כך יצאתי לדבר עם אחת הפעילות האינטנסיביות ביותר בקיבוצנו בנושא זה – סוזי כרמי.
הגעתי לנושא הספורט ממש במקרה. לא היה לי שום עניין ודבר עם ספורט.
אסתי רזניק ואני רצינו להתחיל בקיבוץ קבוצה להורדה במשקל. ראינו תוכניות בארה"ב ורצינו להביא את זה לפה הרבה לפני האופנה הגדולה של הדיאטות והירידות במשקל.
ישבנו בבוקר שבת אחת, דיברנו ואכלנו... רצינו ללכת מסביב לקיבוץ, אבל כשיש עודף משקל, קשה להתחיל....
התחלנו לצחוק על כל מיני דברים, איך נעשה? מה נעשה? מתי נעשה?
ואז עלה הרעיון של חדר כושר. רצינו להביא לקיבוץ מאמן שיעזור לנו לרדת במשקל.
כולם אהבו את הרעיון, אבל לא יצא כלום... בעיקר בגלל מימון.
לא היה לנו שום ניסיון עם חדרי כושר ולא ידענו עליהם כלום. רצינו הליכון שעלה הרבה מאוד כסף, ושוב העניין נדחה.
כשקיבלנו לרשותנו את המקלט, כדי להעמיד בו חדר כושר, זה היה בתקופה שדוריאן סלומון התחילה ללמוד קורס מדריכי חדר כושר, וחשבנו שזהו קורס פשוט שיתאים גם לנו. דבר שהתברר בסופו של דבר כלא פשוט בכלל....
שתינו ביקשנו לצאת ללימודים האלו, לאסתי לא אישרו ולי כן, וכך התחלתי.
עשיתי את הקורס במכון "go active" בתל אביב. ביום הראשון בקורס קיבלתי הלם.
זהו קורס עיוני עם לימודי אנטומיה קשים, ובנוסף היה לי קשה עם השפה.
בתחילת הקורס אמרו לנו ש- 25% מהמתחילים לא יעבור את הקורס. היה לי קשה מאוד, אבל נלחמתי ועברתי, כי מאוד רציתי את זה. במשך הרבה שנים, כל הדיאטות שעשיתי ללא התעמלות לא עזרו לי.
לא ידעתי מה מחכה לי בקורס, ולא הייתי מעולם בחדר כושר, אבל החלטתי שאם הצעירים יכולים, גם אני אוכל, וכך היה.
אני לא עוסקת בלימוד ואימון, בעיקר כי קשה לי עם העברית. ידעתי שלא אעבוד עם צעירים, אבל רציתי ואני רוצה לעזור, ואם הצלחתי אפילו עם אדם אחד להסביר את החשיבות שבספורט – זה שווה לי.
כיום אני מתעמלת 4 פעמים בשבוע ב- "go active" סביונים. יש שם מגוון של שיעורים וכל אחד מוצא מה שמתאים לו.
אני מתעמלת בשיטת אימון הנקראת: less mills, המורכבת מ- 8 תוכניות אימון בשילוב מוסיקה ייחודית לכל אחת (אירובי, ZUMBA, BODY PUMP – עיצוב באמצעות משקולות ועוד.) זו תוכנית המתעדכנת בכל 3 חודשים בכל העולם.
האימון האינטנסיבי עושה לי כיף. גם מוזיקה שאני אוהבת, גם שריפת קלוריות, גם פוגשים אנשים חדשים.
לסוזי – יישר כח על כוח הרצון, ההתמדה והמאמצים שאת משקיעה לשיפור איכות חייך והסובבים אותך. המשיכי כך.
שמעה ורשמה: איריס נתנזון
 
 
 
לקראת יום הקדיש הכללי
 
עזרו לניצולי שואה בלחיצת כפתור אחת!
בישראל שנת 2010 ישנם עדיין ניצולי שואה ששרדו את התופת אך מתקשים לשרוד את מציאות חייהם העכשווית. בישראל של היום ישנם עדיין ניצולי שואה נזקקים. לא רק לאוזן קשבת וחיבוק אלא גם לסיוע בקניית תרופות, בעזרה סיעודית ואפילו בקניית אוכל ומוצרי חימום לחורף הקרב.
הזמן שלהם והיכולת שלנו לעזור הולכים ונגמרים ! אל תדחה למחר את מה שניתן לעשות כבר היום.
גם את/ה יכולים לעזור להם בלחיצה אחת פשוטה: www.avivshoa.co.il/1         
הצבעה אחת, פעם ביום, למשך תקופת התחרות (7-27.12) תיתן לנו ולכם אפשרות להחזיר לניצולי השואה את הכבוד והרווחה המגיעים להם.
כיצד ? בנק לאומי עורך תחרות שנקראת "מיליון סיבות טובות" על פי הצבעות לסרטוני עמותות בערוץ ה-YouTube  של התחרות. העמותה שתזכה למספר ההצבעות הרב ביותר יכולה לקבל תרומה של אלפי שקלים.
איך אני יכול לעזור ? פשוט ! צריך להצביע פעם ביום בכל יום למשך 20 ימים. אנא שימו את הלינק במועדפים ועד ה-27.12.2010 היכנסו כל יום ולחצו על סרטון העמותה.
על העמותה:
עמותת "אביב לניצולי השואה" הוקמה על מנת לסייע לניצולי שואה במיצוי זכויותיהם על פי חוק. העמותה מדריכה אלפי אנשים בנושא זכויות הניצולים, מקיימת ימי זכויות, כתבה חוברות זכויות, הקימה אתר זכויות ושמה לעצמה למטרה להגיע לכל ניצול שואה ולספר לו מה מגיע לו לקבל. עד כה העמותה הצליחה לעזור לאלפי ניצולים לקבל את המגיע להם בסך של למעלה מ-40 מיליון שקל בזכות ולא בחסד.
צוות העמותה עושה כל מה שביכולתו לעשות במסגרת התקציב המגיע בעיקר מתרומות (ולא חלילה מאחוזים מהכספים שהושגו עבור הניצולים!), אך על מנת להגיע לעוד ניצולים רבים דרושים לעמותה תקציבים ועזרה. כדי שנוכל להמשיך ולהגדיל בשנת 2011 את מספר הניצולים הנעזרים בנו, כדי שנוכל להגיש סיוע לכל אחד מהם ולעזור לו למצות את זכויותיו -עזרו לנו לעזור להם. כל שקל שיתרם לעמותה יניב אלפי שקלים לטובת הניצולים.  
עבור ניצול השואה זה מיצוי הזכות- עבורנו זו שליחות !
הובא לידיעון ע"י יצחק שניאור – מתנדב בעמותה.
 
 
 
  
לסבתא לאה ברמן
ולכל המשפחה
מזל-טוב לנישואי הנכד
גלעד טאוסי עם דנה
בן אפרת ואפרים טאוסי
שיהא זה בנין עדי עד
 
 
 
במסגרת מיזם חדש של בית העדות שנקרא "תיק לכל ותיק", אנו מעוניינים לתת מקום של כבוד בארכיון בית העדות לכל מי שהיה חבר בארגון ציוני-דתי באירופה בשנים שסביב מלחמת העולם השנייה. לשם כך, אנו מעוניינים לקבל חומרים (תמונות, מכתבים, מסמכים, חפצים ואפילו זיכרונות) מכל ותיקי התנועות הרלוונטיות. לצורך העניין, אנו מתכוונים לתנועת הפועל המזרחי, בני-עקיבא, השומר הדתי, בח"ד, נוער אגודתי וכל תנועה אחרת שחרטה על דגלה את ערכי התורה, העבודה והציונות. חומרים אלה יעזרו לנו לספר את סיפורה של התנועה, ואת סיפורו של כל אחד ואחד מוותיקיה, בין אם היה מנהיג, קומונר, מדריך, או חניך מן השורה. באמצעות החומרים נוכל להנחיל למבקרים בבית-העדות ולדורות הבאים את המורשת שעליה עמלו הוותיקים בשנים ההן.
ביום שלישי, ז' בטבת, 14.12.10 בשעה  10:15 בבוקר נגיע למועדון בבארות-יצחק כדי להסביר על מטרת המיזם. נפתח בהרצאתה של יעל דיאמנט: "על התורה ועל העבודה ועל ההנצחה" (בליווי מצגת וסרטונים). במהלך ההרצאה יובאו דוגמאות מעניינות מהארכיון שימחישו את טיב החומרים הנחוצים לנו. בתום ההרצאה יחולקו שאלונים ותינתן אפשרות לכל ותיקי התנועות לפתוח לעצמם (או שבני-הדור השני יפתחו עבור הוריהם) תיק אישי בארכיון בית העדות. בנוסף, תינתן הזדמנות לעיין באלבומי תמונות מתוך ארכיון התצלומים שלנו – חוויה מרגשת עבור מי שהכיר את האנשים המצולמים.
מלבד איסוף החומר, שעלול ללכת לאיבוד אם לא יישמר בארכיון, זוהי גם הזדמנות עבור הדור הצעיר להתוודע לשורשיו העמוקים של מפעל הציונות הדתית, שעל ברכיו גדלנו.
ותיקי התנועות, דור שני וכל המעוניין - נשמח לראותכם!
בברכה,
מתן ברזלי מנהל הארכיון
 
                                                10
 
 
הנכם מוזמנים לבוקר של "גאוות יחידה"

האזינו להרצאה
התכבדו בפתיחת תיק אישי בארכיון בית העדות.
התבוננו בתמונות "מהימים ההם" ואולי תמצאו            את עצמכם או את בני משפחתכם!
המפגש יתקיים ביום שלישי, ז' בטבת (14 בדצמבר)
בשעה 10:15 במועדון
ותיקים, דור שני וכל המעוניין - מוזמן!
הכניסה חופשית
תורה ועבודה – אין זו אגדה!
 
 
 
הטבע יודע לבד...
התאריך 2.12.2010 ייזכר עוד שנים רבות כיום שבו פרצה השריפה הגדולה ביותר בתולדות ישראל. היום שבו נספו 42 מאזרחי מדינת ישראל, היום שבו נשרפו כ-5 מיליון עצים, היום שבו נשרף כ-50 אלף דונם של חורש טבעי, היום שבו נשרפו בעלי חיים שלא הצליחו להימלט מהאש, היום שבו עזבו ישובים שלמים בישראל את ביתם במנוסה מפני האש.
"ההר הירוק כל ימות השנה, אני עוד חולם ושואל, לנשום רוחותיך כבראשונה, לשכב בצלך, כרמל..."
ההר שהיה ירוק עוד לפני שאנחנו היינו פה – הפך לשחור. הנזק, המראה, האסון – בלתי נתפש !
ועכשיו – כל שנותר לנו הוא להתבונן במה שנשאר ולחשוב: מה עושים עכשיו?
בתקשורת בוחרים להראות לנו, כרגיל, צד אחד. בעקבות הטיול האחרון – אשמח להראות צד אחר:
יש מקומות שבהם שרפות הן חלק בלתי נפרד מהטבע. בע"ח מוצאים מפלט מן הלהבות, יורד גשם והשטח חוזר להיות ירוק. חלק משגרת הקיום.
האומנם מדובר באסון טבע?!
כאמור, השרפות בארץ הן לא טבעיות – כולן מעשי ידי אדם, ולכן הנטייה לחשוב שהאדם הוא זה שגורם לשריפות הרי השריפה מזיקה לטבע.
התפיסה הרומנטית רואה את הטבע כמשהו מאוזן, לעומת הגישה האקולוגית המדעית. הטבע הוא דינאמי ואחד הכוחות שמניעים אותו הם סוגים שונים של הפרעות שיכולים להיות בסדרי גודל שונים. יש הפרעות בטבע שהן חלק מהדינאמיקה של הטבע.
בשנת 1971 הוכרז הכרמל כגן לאומי. לפני כן לא היו שריפות בסדר גודל שכזה, בעבר לא היו נטיעות של אורנים. לפני ההכרזה על הכרמל כשמורת טבע שלטו בהר אזורי חקלאות ואזורים תחת השפעת כריתה ורעייה שצמצמו את השריפות. מאז הוכרזה השמורה עלתה הצפיפות של הצומח עקב נטיעת האורנים.
בשנת 1984 צפיפות האורנים הייתה כ100-13 אורנים לדונם. צפיפות גבוהה וכשיש חומר דליק כל כך השריפה יכולה להתפשט במהירות ולהגיע לממדים מאוד גדולים.
איך משקמים שטח שעבר שריפה?
לאחר השריפה הגדולה הקודמת שהייתה בכרמל ב-1989 נעשו מחקרים רבים בנושא. אחת התגובות הראשוניות של בני אדם – לעזור לטבע שנפגע (תכונה מאוד אנושית ויפה). אך הצמחייה יודעת לשקם את עצמה.
איך התפתחו בצמחים התאמות לשיקום החורש משריפות, אם שריפות, כביכול , אינן טבעיות?!
הטענה היא שמאחר והשימוש באש באזור זה נעשה במשך אלפי שנים, הצמחייה באזור הזה מותאמת לתנאים של שריפה מפעם לפעם.
ניתן לראות זאת כך: אם נשאיר שטח שנשרף ולא נפריע לו נראה שהוא יתחדש. השאלה היא תוך כמה זמן. באזור החורש הים תיכוני נדרשות 30-40 שנים כדי שהצומח יחזור למופע שבו היה לפני השריפה. בסקאלה של הטבע זה לא הרבה זמן...
מהירות ההשתקמות תלויה בגורמים שונים. אחד מהם הוא היקף השריפה – עד כמה השטח רחב ועד כמה קרובים אליו שטחים שלא נשרפו שיכולים להוות מקור לאכלוס השטח מחדש.
גם בשריפה בכרמל –ניתן למצוא "איים ירוקים" שיכולים לזרז את התהליך.
 האורן הוא דוגמא לצמח שהוא פירופיט (צמח שמותאם לאש).
איך הוא מותאם לאש? האורן נשרף, בחום הגבוה האצטרובלים, שבתוכם נמצאים הזרעים של האורן, נפתחים ונפוצים לכל עבר, ולאחר שריפה נראה הרבה נבטים של אורן. לכן אין צורך למהר ולשתול עצי אורן... להפך, אנו רק נפריע לנביטות הטבעיות של האורן.
לאחר שריפה בקרקע יש הרבה מינרלים (נוטריינטים). המינרלים משתחררים כאשר הצמח נשרף. לאחר שריפה, השכבה העליונה דלה במינרלים, וכתוצאה מגשמים וסחיפת קרקע המינרלים עולים כלפי מעלה. לצמחים שיתחילו לצמוח יהיה תנאים מצוינים להתפתחות. זאת אחת הסיבות שבגללה צריך להימנע מלדרוך על הקרקע לאחר שריפה.
לעצי האלון יש התאמה מרשימה ביותר- הם מחדשים את עצמם מתוך הגדמים שנשארו, וגם מתוך צוואר השורש, שם יהיו ניצני התחדשות שיחדשו את עצמם ויהפכו להיות אלונים חדשים...
מהירות ההשתקמות תלויה גם בהתערבות בשטח - למשל פינוי הגדמים של העצים.
קק"ל נוטה לסלק את כל הגזעים השרופים ממספר סיבות: כיעור, רוצים נוף יפה, לאחר שריפה העצים שנשרפו הם קרקע פורייה להרבה מזיקים, כמו חיפושיות עצים, וזה יכול לעודד אוכלוסיות שיפגעו גם בצמחים שלא נשרפו.
אנשי שמירת הטבע אומרים אחרת – עדיף לא לפנות מיד את השטח. ממספר סיבות:
·                    אם נסלק את כל החומר - אנחנו מסירים הרבה מהחומר האורגני ומהמינרלים שמצויים בשטח.
·                    אם נסלק את החומר השרוף נגרום לכך שבעיית הסחף תהיה גדולה. אם ירד גשם חזק אחרי שריפה הוא יגרום לסחף. אם בשטח יישאר הרבה חומר של צמחים שרופים זה יכול להקטין את בעיית הסחף.
·                    הם מהווים מקום מנוחה לציפורים - שהרבה מהן מפיצות זרעים ויכולות לעודד ולזרז את השתקמות הצמחים והפצתם.
בנוסף, לאחר השריפה ישנם מיני צמחים "שמשתלטים" על השטח כדוגמת הלוטם, הקידה השעירה וסירה קוצנית. כאן נכנס נושא ניהול ממשק.
ניהל ממשק – מושג זה מדבר על "ניהול הטבע" התערבות מדידה ומחושבת בטבע לצורך שימור של מגוון מינים. לאחר שריפה יש סיכוי גבוה שהמגוון הביולוגי יגדל כל עוד ההתערבות שלנו תהיה במידה, מדעית וחכמה. ולכן תהיה התערבות, אך היא תהיה במידה הנכונה והמתאימה לטבע ולא לאדם.
 
בשריפה הנוכחית עיקר האבידה הייתה בגוף – 42 נספים זה מספר שקשה לעכל. אבידה נוספת היא אבידה נופית - ההר הירוק שהתרגלנו לראות במשך שנים לא יהיה ירוק בתקופה הקרובה.
אך יחד עם זאת עלינו לזכור שלטבע קצב משלו והזמן, כמו בכל דבר, עושה את שלו.
ואולי אחת המסקנות העיקריות היא שלעיתים עדיף לשבת מהצד ולהתבונן כיצד הירוק מתגבר על השחור, בקצב שלו, בזמן שלו (ולא בזמן שלנו!) ולסמוך על האקולוגים שידעו לכוון נכון את הרוחות למצב שבו הכרמל יחזור להיות כמעט כמו שהיה...
אם יש שאלות, הערות – אשמח לענות!
בתקווה לצמיחה מחודשת – בריאה וירוקה...
סהר גל
המאמר נכתב בעקבות הרצאה ששמעתי במכללת סמינר הקיבוצים, במסגרת הלימודים שלי.
המרצים: ד"ר איילת שוסטר, ד"ר דני סימון, ד"ר אדיב גל.
 
 שלום לכולם,
השריפה הגדולה בכרמל
עם היוודע עניין השריפה בכרמל יצרו פעילי התנועה קשר עם הגורמים בשני הישובים השייכים לתנועתנו – ניר עציון וימין אורד – ומאז נשמר עימם הקשר הרציף בטלפונים, בביקורים ובהושטת סיוע בכל מה שנדרש. ההתגייסות של כל קיבוצי התנועה היתה מדהימה ומחממת את הלב: קיבלנו עשרות הצעות לארח את המפונים מבתיהם; להעסיק את הילדים; לסייע בחליבה ובאספקת מזון לרפת; לספק בגדים ועוד ועוד. תודתנו נתונה לכולם! אין ביכולתם של אנשי ימין אורד לקלוט כעת את כל השפע המורעף עליהם, ואנו מקווים שנשתלט בימים הקרובים על מבול פניות המציעים עזרה וסיוע. בימים האחרונים מתלבט הצוות כיצד להחזיר את כפר הנוער ימין אורד לפעולה ואנחנו בעז"ה מסייעים במציאת הפתרונות ובניווט הסיוע לכיוונים עליהם יוחלט.
 
הנזקים שגרמה השריפה הגדולה בניר עציון ובימין אורד שונים בתכלית: לניר עציון לא חדרה האש, ולעומת זאת בימין אורד נשרפו כליל כ- 20 מבנים, וכמספר הזה ניזוקו בתים נוספים. בנוסף נשרפו עמודי חשמל, ניזוקה מערכת הביוב והמים, והושחת לבלי הכר הנוי היפה שאפיין את כפר הנוער המטופח. הגורם המרכזי להבדל הוא תוצאה של כיווני הרוחות, אך ישנה סיבה נוספת, וכאן ההזדמנות לשבח את חברי ניר עציון: עשרות מחברי וצעירי ניר עציון נשארו לאורך כל ימי השריפה בביתם וביישובם, הציבו תצפיות לכיוון האש שנראתה היטב ממזרח, וכיבו כל זיק אש שאיים להגיע אליהם מכיוון ימין אורד ועין הוד.
 
ביום רביעי האחרון נערכה בימין אורד הישיבה היומית של כל העוסקים במלאכת שיקום הכפר. סביב השולחן התקבצו שמאים ואנשי ביטוח, עובדי חברת החשמל ובזק, ניצב (בדימוס) מהמשטרה ואלוף (במיל.) מצה"ל, מנהלי הכפר ואנשי תחזוקה, ועל כולם ניצח מיודענו הנרי אלקסלסי מקיבוץ עין השופט, הנרתם לתת סיוע בכל מקום בעולם שבו זקוקים ליכולותיו, לקשריו ולליבו החם. ד"ר בני פישר, חברנו מקיבוץ מירב המנהל את כפר הנוער, הנחה את סדרי העדיפויות בעבודות השיקום: "אנחנו מעוניינים לחדש את הלימודים מיד לאחר חנוכה במתחם בית הספר שלא נפגע כלל; לרכז את כל החניכים באכסניה אחת – כנראה בבית ההבראה של האגודה למען החייל בגבעת אולגה; ולמצוא פתרונות דיור למשפחות שביתם נשרף כך שיהיו צמודים לחניכיהם". שוב ושוב צוינה התגייסות אנשי ניר עציון לטובת ימין אורד, גם בימי השריפה וגם במתן מענה מתמשך לצרכי הדיור והקיום של משפחות הצוות. במהלך הישיבה חובר חדר האוכל לחשמל והדבר התקבל בתשואות רמות, ולקראת סיומה הוזמנו כל הנוכחים ע"י בני פישר לטכס הדלקת נר שמיני של חנוכה ליד בית הכנסת שלא נפגע כלל מהאש. את הנרות הדליקה אחת המשפחות שביתה בכפר נשרף כליל, ובמקום הובטח לה ע"י כולם: את נרות החנוכה בשנה הבעל"ט תדליקו בביתכם החדש, כאן בכפר הנוער הדתי ימין אורד.
שבת שלום,
נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
 
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י שולי גלנא להביא משקפיים !!!
אחות תורנית: אריאלה פלדמן - פלאפון 61999
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
מסידור רכב מבקשים
במקרה של תקלה ברכב של הקיבוץ יש להשאיר הודעה במשיבון במשרד סידור רכב (973).
סדרנית הרכב תפנה את הרכב לתיקון לפי הצורך.
נא לא לפנות או להטריד את שלמה ליבוביץ "על הדרך".
עפרה פארן 
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
דרך צלחה
לחיילים החדשים: עזרא קפלן ויונתן מילגרם מגרעין אופק ולצבי גבלר - חייל בודד שהגיע לאחרונה לקיבוץ. הקב"ה ישמור צאתם ובואכם לשלום !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ניסוי צופרים
ביום שני הקרוב,  13.12.2010, יערוך פיקוד העורף ניסוי צופרים באזורנו.
הניסוי יתקיים בשעה 11:05 ובו תישמע צפירה עולה ויורדת למשך 90 שניות.
בנג'ו
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חשוב מאד !
לידיעת כל הצועדים לפתח-תקווה: בשלב זה, כל עוד מתבצעות עבודות להתקנת כביש 471 כדרך מהירה, ועד להודעה חדשה, אין עירוב שיאפשר לנו ללכת בשבת לפתח-תקווה.
הרב ירון
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
רפואה שלמה ומהירה
ליהונתן שרמן ומייקי טאובר שנפצעו השבוע בתאונה ביציאה מהקיבוץ. רוצים לראותכם בשבילים בריאים ושלמים.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
נסיעה טובה
לאורן-מנחם לנדה שהתמודד בהצלחה עם מבחן הנהיגה וזכה ברישיון המיוחל. סע לשלום ובזהירות !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 
 
AtarimTR