ידיעון 2706 פר' בא

 

בס"ד ב' בשבט תשע"א
 
פרשת בא
 
16.30
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
16.40
מנחה, קבלת שבת, ערבית
 
10.30
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות - בשטיבל  
18.00
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
 מכונת השטיפה פועלת
    בשעות 19.00 – 21.00
13.00
מנחה גדולה
15.30
שעור בדף יומי
16.00
מ נ ח ה
 
 
17.32
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
 
 
 
בית מדרש אבות ובנים – בית הכנסת
 
הרב ירון ומשפחתו לא ישהו עמנו בשבת זו.
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד' ו'               06.00
 שחרית ב'  ה'                   05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            16.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
    כיתות א'-ג'  -  שמוליק ברוכי
 
    כיתות ד'-ו' -   אסתר פורשר
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
19.00
שיעור: גדולי המחשבה הישראלית
חדר עיון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגימלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
 
 
 
-          1 - 
 
 
 
והפעם מפי האפרוח...
אפרוח:   את עדיין עובדת בלול?
אני:   כן, ומתקרבת לקראת עשרים שנה בענף.
אפרוח:   מה הניע אותך לעבוד בלול?
אני:   זה ברור! כבר בחוץ לארץ גדלתי בחווה של תרנגולות, כך שהריח בלול לא הפריע לי. פרט לזאת, כשהחלפתי את הושע במכונת השטיפה פנו אליי לעבוד בלול עם אהרון גל, מכיוון שבנו שני לולים חדשים.
אפרוח:   זאת לא עבודה קשה בלול?
אני:   האמת, כשהייתי יותר צעירה עשיתי כמעט את כל העבודות. אפילו טפסתי על הסולם של מיכלי התערובת כדי לבדוק את הכמות ולהזמין מ"אמבר". לשמחתי, הושע הגיע לעבוד אצלנו כשיצא ללימודים, ואני התחלתי להוריד מהלך.
אפרוח:   לפעמים אני מרגיש שאנחנו צריכים להתחרות עם הכלבים על תשומת הלב שלך.
            ומי הם האפרוחים הקטנים שבאים לבקר אותנו בתחילת המדגר?
אני:    אלו ילדי הגן החמודים שנהנים מאוד ללטף אפרוחים.
אפרוח:   תגידי, בינינו, איך הבוס?
אני:    אין כמוהו! מסטודנט מתלמד ב-5 לולים הפך להיות מנכ"ל של 13 לולים !
אפרוח:     הושע הוא באמת אחלה תרנגול (גבר) !
שוחחה ורשמה מפי האפרוח: שולמית ברמן
 
מה בגיליון?
·         ויזמרון לך – הרב ירון
·         משלחן מרכז המשק – שמוליק ברוכי
·         חנוך לנער – אסתר פורשר
·         מסיבה בלול – עדנה, שמוליק, הושע, שמחה ש', מיכה אמיר
·         בנעלי בית – איריס נתנזון ואלישבע בן-דוד
·         צה"ל קרא להם – פרד אדן (גרעין צבר)
·         תרבותנו – אורטל לנדה
·         בקיבוץ הדתי: עמוד"ש שבועי, עמיתי מחקר
·         במועצה האזורית – מפגש תושבים
 
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
וִיזַמְּרוּן לָךְ
שִׁמְרוּ שַׁבְּתוֹתַי        לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם      מִזִּיו בִּרְכוֹתַי                     אֶל הַמְּנוּחָה כִּי בָאתֶם 
וּלְווּ עָלַי בָּנַי              וְעִדְנוּ מַעֲדָנַי                                                           שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' .
לֶעָמֵל קִרְאוּ דְּרוֹר     וְנָתַתִּי אֶת בִּרְכָתִי            אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לִצְרֹר         לְגַלּוֹת עַל יוֹם שִׂמְחָתִי
 בִּגְדֵי שֵׁשׁ עִם שָׁנִי      וְהִתְבּוֹנְנוּ מִזְּקֵנַי                                                     שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' .
מַהֲרוּ אֶת הַמָּנֶה        לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר    וְחִשְׁבוּ עִם הַקּוֹנֶה               לְשַׁלֵּם אָכוֹל וְהוֹתֵר
בִּטְחוּ בִי אֱמוּנַי           וּשְׁתוּ יֵין מַשְׁמַנַּי                                                    שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' .
הִנֵּה יוֹם גְּאֻלָּה          יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמֹרוּ      וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה                 לִינוּ וְאַחַר תַּעֲבֹרוּ 
וְאָז תִּחְיוּ לְפָנַי           וְתִמָּלְאוּ צְפוּנַי                                                       שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' .
חַזֵּק קִרְיָתִי             אֵ-ל אֱ-לֹקִים עֶלְיוֹן         וְהָשֵׁב אֶת נְוָתִי                   בְּשִׂמְחָה וּבְהִגָּיוֹן 
 יְשׁוֹרְרוּ שָׁם רְנָנַי       לְוִיַּי וְכֹהֲנַי                     וְאָז תִּתְעַנַּג עַל ה'                שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'.
 
 
פיוט זה נכתב ע"י פייטן בשם שלמה, ויש המשערים שזהו ר' שלמה אבן גבירול, משורר ופילוסוף יהודי שחי במאה ה-11 בספרד. בפיוט זה משולבים מספר פסוקים שהוצאו לגמרי מהקשרם, והמשורר משתמש בהם לצורך חיזוק שבח השבת והמצווה לשמוח בו.
הפזמון רומז לדברי חז"ל (ביצה טו, ב) שהקב"ה אומר לא לחוס על הוצאות שבת, ואף לקחת הלוואות כדי להתענג ביום זה: "בָּנָי, לְווּ עליי וְקַדְּשׁוּ קדושת היום, והאמינו בי ואני פורע".
שִׁמְרוּ שַׁבְּתוֹתַי, לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִזִּיו בִּרְכוֹתַי - אולי נכון יותר לגרוס כאן "מִזִּיז בִּרְכוֹתַי", על סמך הפסוק (ישעיהו סו, יא): "לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ". אֶל הַמְּנוּחָה כִּי בָאתֶם - על בסיס הכתוב (דברים יב, ט): "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה", המתייחס במקור לארץ ישראל, אך כאן המשורר מתייחס לשבת, שהיא יום המנוחה.  
לֶעָמֵל קִרְאוּ דְּרוֹר וְנָתַתִּי אֶת בִּרְכָתִי אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לִצְרֹר לְגַלּוֹת עַל יוֹם שִׂמְחָתִי - זהו שימוש מקורי בפסוק העוסק במקורו בדיני עריות (ויקרא יח, יח): "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר", וכאן אומר הפייטן שהברכות יבואו ברצף למי שמכבד את השבת את המלה 'לְגַלּוֹת' הוא דורש כאן מלשון גילה ורינה. ויש שהסבירו שזו פניה אל כל הנשים שיבואו ביחד וילבשו בִּגְדֵי שֵׁשׁ עִם שָׁנִי. וְהִתְבּוֹנְנוּ מִזְּקֵנַי - יש ללמוד מסיפורים רבים אודות התנאים והאמוראים על האופן שבו הם כיבדו את השבת.
מַהֲרוּ אֶת הַמָּנֶה לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר - משחק מלים, על בסיס הפסוק (אסתר ה, ה): "מַהֲרוּ אֶת הָמָן לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר". ואמרו חז"ל (שבת קיז, ב): "לעולם ישכים אדם להוצאת שבת". הַמָּנֶה הוא מטבע, ויש שהסבירו שהכוונה למָנָה, כלומר אוכל לסעודה - והמשורר קורא לאנשים לא לחוס על כספם ומזונם ולעשות לכבוד שבת סעודה ומשתה כמו המשתה שעשתה אסתר המלכה. וְחִשְׁבוּ עִם הַקּוֹנֶה לְשַׁלֵּם אָכוֹל וְהוֹתֵר - כאמור בפזמון, אפשר לעשות חשבון עם הקב"ה, קונה שמים וארץ, והוא ישלם עבור כל מה שאנו אוכלים בשבת.
הִנֵּה יוֹם גְּאֻלָּה, יוֹם שַׁבָּת אִם תִּשְׁמֹרוּ - ע"פ מה שאמרו חז"ל (שבת קיח, ב): "אלמלי (=אילו) משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים"  לִינוּ וְאַחַר תַּעֲבֹרוּ -  רמז להכנסת האורחים של אברהם ולוט, ויש שאמרו שהכוונה שנעבור את הגלות, שנמשלה לחשיכה.
וְאָז תִּתְעַנַּג עַל ה' - כאן רומז הפייטן, כמובן, לדברי ישעיהו (ישעיהו נח, יג-יד): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי... אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ".
 
הרב ירון
 
  
משלחן מרכז המשק
השבוע סיכמנו ברוב עם את פרויקט הסבת לולי ההודים לגידול פטם. סיום מוצלח לתהליך מוצלח. עתה פנינו להמשך הצלחה ופרנסה טובה.
יום היערכות מזכירות: בשבוע שעבר קיימנו יום התארגנות במסגרת המזכירות. במהלך היום סיכמנו לעצמנו את התקופה בה פעלנו – במה הצלחנו ובמה הצלחנו פחות. באופן כללי, התחושה היא של הצלחה בהובלת תהליכים בתחום הכלכלי (פרויקט הלול, כניסת משקיע לאברות ולסנאק-טיים) לצד אי הצלחה בחיבור הציבור לעשייה למען הכלל (קבלת תפקידים, הגדלת הפרנסה) ובהתמדה ביוזמות חברתיות שונות (ביקורי בית, קפה בצוותא וכדו'). לצד שיפור התפקוד בתחומים הנ"ל סימננו לעצמנו שלושה נושאים בהם נתמקד בשנה הקרובה: פרנסה ועבודה, צעירים וקליטה, ענפי השירות. הצלחה בתחומים אלו מחייבת שיפור באותם נושאים בהם כשלנו (לדעתנו) בשנה שעברה, כך שבפנינו עבודה רבה וקשה. בהצלחה.
תופעה אנונימית: השבוע קיבל מנהל גד"ש מכתב אנונימי בנושא רכב איסוזו המשרת את ענף הגד"ש. במכתב פוגעני הוא נדרש להחזיר את הרכב לאלתר לסידור הרכב או ש....
בואו נעשה סדר. בתחילת 2010 כחלק מהתארגנות ענף גד"ש והיערכותו המחודשת בתחום הירקות, החלטתי להוציא את רכב גד"ש מהסידור הכללי, על מנת להקל את הלחץ ממנהל גד"ש שהתמודד במציאות שונה ומשתנה של גידול אשר לא הכיר. באותה עת סוכם שסדרנית רכב תשתמש ברכב לצרכי הכלל בעת הצורך בתאום מראש עם גד"ש. לאורך כל השנה הייתי בקשר עם מנהל גד"ש לבחון את הסידור מחד, ומאידך גיסא, שוחחתי עם חברים שהביעו בפניי את מורת רוחם מהנושא והסברתי להם את העניין. השבוע, במסגרת תחילתה של שנה חדשה ומתוך היכרות טובה יותר של דרישות הענף (אחרי שנת למידה), סוכם ביני ובין מנהל גד"ש שהרכב חוזר לסידור הכללי, למרות שהדבר עלול להקשות על ניהול הענף, אך מתוך הבנה.
יומיים לאחר מכן, חבר חסר אחריות וסמכות (וכנראה גם אומץ) מעביר למנהל גד"ש מכתב....
גבירותיי ורבותיי – תירגעו. יש גבול לכל תעלול. יש בעלי תפקידים שאחראים לטפל בנושאים שונים. וגם אם צורת הטיפול וקצבו לא לגמרי מסתדרים לכם עם הלו"ז האישי – יש דרך, ויש בפני מי להביע את זה.
אני מקווה שזו הפעם האחרונה שאני מתבטא באופן זה בציבור.
בית האיכר: עם סיום שנת 2010 באה אל סיומה גם תקופת הפעילות של בית האיכר בבארות יצחק.
לאורך שנות הפעילות היו רגעים מוצלחים לצד רגעים פחות מוצלחים, אך בסופו של דבר לאחר בחינת מכלול הדברים סביב הפעילות, החלטנו לסיימה. לצערי, למרות הדרך המסודרת וההוגנת בה הלכנו ופעלנו, אנו ניצבים כרגע בפני רוח רעה המנסה לדחוף אותנו לכיוון של מערכת יחסים לוחמנית ולא רגועה. אני מקווה שלמרות זאת, ההיגיון והשלום ינצחו ונצליח לממש את הפרידה בידידות. עדכונים בהמשך....
 מנהל משאבי אנוש:  בנג'ו יסיים את תפקידו בקרוב. לאחר תקופה של שנה ורבע לכהונתנו, לדעתנו יש צורך דחוף לחזק את תפקיד מנהל משאבי האנוש בקיבוץ שלנו מבחינות רבות (ע"ע יום היערכות לעיל), ובמיוחד בהגדלת משאבי הזמן הנדרשים למשימה. בנג'ו לא יכול ולא מעוניין לבצע את התפקיד ביותר מחצי משרה. בנוסף, כניסתו הצפויה של המשקיע לסנאק-טיים עתידה בכל מקרה להשפיע על משאבי הזמן שהוא יוכל להשקיע במש"א. אי לכך, לצערנו, עלינו לעסוק שוב באיתור חבר לאיוש התפקיד.
ובאווירה אופטימית זו......
                                                          שבת שלום,                     שמוליק ברוכי
 
 
חנוך לנער
השבוע נפגשנו עם מנהלי בית הספר העל-יסודי ביבנה. למפגש הגיעו 20 הורים ! 
זו הייתה שיחה חשובה שצריך להפוך אותה למסורת. ישבנו יחד במשך 3 שעות הוחלפנו דעות.
המנהלים ציינו את שלושת הערכים שעל פיהם הם עובדים:
1.       תרומה לקהילה כערך דתי – חינוך למרב העשייה למען הקהילה ולמען המדינה.
2.       ארון ספרים יהודי פתוח – חשיפה לספרות מגוונת, עידוד לקריאה, ניתוח טקסט, אהבת הקריאה. בשיעור גמרא המורים מביאים לעתים טקסט או שיר שמתחבר לנלמד.
3.       חינוך דתי צנוע, מעורב לכתחילה – פנימייה לבנים ולבנות זו לצד זו. מתמודדים עם הגילאים הקשים ביותר. יש ידיעה שאולי לא עושים מספיק ועובדים על זה כל הזמן.
 
לפני שנתיים התקיים בבית-הספר מפגש בו הוצגו תוצאות של בוגרי בית הספר מהפן הדתי. התוצאות לא היו טובות. יש חיזוק במצוות שבין אדם לחברו ומנגד חולשה בנושאי כיפה, ציצית, לימוד תורה ותפילה.
רוצים לשפר את זה וביחד עם זה להישאר אנחנו, להכניס לתודעה גאווה על מי אנחנו ומה אנחנו מייצגים וכיצד אנו חיים.
היום בבית הספר, אם נער או נערה נוטלים ידיים, או נערה הולכת בחצאית, "יורדים עליהם" או שיש להם הרגשה של בדידות. בית הספר עובד קשה כדי לשנות את המצב הרוחני.
ב-15 השנים האחרונות משפחות רבות מהקיבוצים ומהישובים שלחו את ילדיהן לישיבות ולאולפנות מפחד לתוצאות לא רצויות כאלה. בית הספר ביבנה רוצה את האוכלוסייה שלו בחזרה. לאורך השנים היו הרבה ניסיונות לתת חיזוקים ולקיים תכניות מגוונות – עם הצלחה חלקית.
השנה פתחו כיתות בית מדרש ורוצים להמשיך עם התכנית גם בשנה הבאה.
חשוב שאנו ההורים בבארות-יצחק נהיה מעורבים במהלכים. יש לא מעט שאלות על התכניות החדשות של בית-הספר. גם התלמידים שותפים לדיונים ולתהליך ובבית-הספר יש לא מעט "רעש" סביב הנושא.
יצאנו מערב זה עם תחושה חזקה של בית לילדינו ולנו בבית-הספר.
נפרדנו בתחושה נעימה של ערוץ פתוח ואפשרות לשמוע, להשמיע ולהשפיע.
ההורים מוזמנים תמיד להעביר ביקורת, לשאול שאלות ולבוא בבקשות – באמצעותי או ישירות להנהלה.
שבת שלום,
אסתר פורשר – רכזת חינוך
  
מסיבה - מי שבא בא
ביום שלישי בערב התכנסנו לחוג את סיום הפרויקט של הסבת לולי ההודים לגידול פטמים.
היה זה ערב חברתי, תרבותי, מהנה ומקסים.
המארגנים היטיבו לבחור את המועד – כאשר הלולים ריקים בין מדגר למדגר, מה שאיפשר לקיים את כל התכנית בתוכם.
בנערינו ובזקנינו נהרנו אל חוות הלולים ולמתקשים בהליכה אורגנה הסעה.
בלול אחד חיכה לנו כיבוד קל – עוגות, חטיפים, משקה קר וחם. מצגת ממוחשבת הוקרנה ברצף על גבי מסך ובמקביל שמענו מפי דוד הסבר על מבנה הלולים ועל הציוד המשוכלל שהותקן בתוכם. הכל ממוחשב ונשלט באמצעות בקרים. 
בשמחה השתתפו אתנו מוזמנים רבים שהיה להם יד ורגל בתכנון, בהקמה, בסיוע ובכל הקשור בהפעלת הלולים ובגידול הפטמים: נציגי הקיבוץ הדתי, מדגריית קב' יבנה, מדריכים מקצועיים, רופאים וטרינריים, חברת פרדי – מקימת הלול, הנהלת משקי דן, אודי השופליסט, חברת אמבר, ואחרים שאיני יודעת לנקוב בתפקידם או בשמם.
הילדים עסקו במציאת התשובות לחידון. על מספר שולחנות הוצגה תערוכת תמונות ומסמכים מההיסטוריה של הענף בקבוצתנו ויכולנו להיזכר בלולנים שהחזיקו את הענף במשך השנים – חלקם כבר אינם אתנו וייזכרו לטובה.
אחרי כשעה הוזמן כל הציבור להתכבד במזנון ארוחת ערב בשרית – טעימה מאוד.
אחרי שהיטבנו את לבנו וקיבותינו הוזמנו לעבור ללול נוסף, שם כבר חיכו לנו הכסאות, הבמה ומערכת ההגברה לקראת החלק הרוחני של הערב.
את האירוע הנחה דוד פורת שפתח בברכת "שהחיינו" בשם ובמלכות וכל הקהל ענה אחריו "אמן".
מסכת הברכות והתודות הייתה קצרה: שמוליק ברוכי – מרכז המשק, אהרן גל – בשם הצוות המבצע, הושע נתנזון – מרכז הענף. (דבריהם של שמוליק והושע מופיעים בהמשך).
שי צנוע הוענק ע"י אהרן לנציגי חברת פרדי ולמיודענו אודי השופליסט ובנו, על הביצוע המושלם של עבודות התשתית והקמת הלולים.
בתום הברכות יכולנו לעבור למופע המרכזי של הערב עם הזמר שלמה גרוניך, כשבמהלכו השתלבו ילדי גן חרוב בריקוד תרנגולים מקסים בהנחייתה של רותי הגננת. אבי ותמה צוייג הוסיפו נופך מקסים בדואט ששרו מעל הבמה כששלמה ביקש זמרים מהקהל. בסה"כ הייתה זו חוויה מוסיקלית שהיוותה סיום מענג לערב מושלם.
 
על כל הנ"ל מגיעה תודה ענקית לכל מי שטרח: אהרן ודוד, צוות הלולנים, אורטל אשר על התרבות, ענף המזון והתורנים על החלק הגשמי, וכל שאר המסייעים. הקב"ה ישלם שכרכם ! נקווה לעוד אירועים מחממי לב כאלה.
לסיום הרשו לי מספר מלים אישיות: דוד, אני גאה שיש לי אח כמוך. הלוואי והיו לנו עוד כמה כאלה שעומסים על כתפיהם פרויקטים באחריות ובמסירות עד אחרון הפרטים הקטנים. ברכות שמים על ראשך.
עדנה 
 
 
ברכת מרכז המשק
‏ערב טוב לכולם ,
תודה לכל האורחים מבחוץ המכבדים אותנו בנוכחותם הערב.
מבחינת השבוע ופרשות השבוע אנו נמצאים בעיצומו של פרויקט היציאה ממצרים. בפרשת "וארא" היו ההכנות הראשונות מבחינת העלאת הנושא לתודעה וניתנו המכות הראשונות, ואילו בפרשת "בא" שנקרא בשבת הבאה תינתנה המכות האחרונות ובנ"י יצאו ממצרים.
ברשותכם אתייחס לשתי נקודות מהסיפור המקראי ואקשור אותן לאירוע הנוכחי:
פרשת "וארא" נפתחת בהזכרת שמות ראשי המשפחות והשושלות של ראובן, שמעון ולוי. וזהו. מה עם שאר השבטים? מסבירים לנו חז"ל שהקטע כולו נועד על מנת לציין את הרקע המשפחתי ממנו צמחו ועלו משה ואהרון, שהם הגיבורים הראשיים של הפרק הנוכחי בתולדות העם.
הגענו לנקודה הראשונה, אשר ברצוני לגזור מהפרשה – לא תמיד מציינים את כל הנפשות הפועלות הנמצאות בגזרה במהלך מאורע מסוים. אנו מציינים היום את סיומו של פרויקט הסבת לולי ההודים לגידול פטם. שותפים רבים חברו יחדיו להצלחת הפרויקט, אך אני אציין שניים בלבד: אהרון ודוד. ("הוא דוד ואהרון").
ברגע שהחלטנו על הפרויקט גויס אהרון למשימה, למרות שכבר התארגן על חכה וכסא לים. הוא צירף אליו את דוד ויחדיו, במקצועיות ראויה להערכה, ניהלו את הפרויקט עד לסיומו המוצלח הערב. כל הכבוד מכל הלב. אני מקווה ומאחל לנו שנזכה להמשיך לעבוד ביחד ולסכם פרויקטים נוספים בעתיד.
נקודה נוספת שאני מעוניין להתייחס אליה בקשר בין העבר להווה:
אנו מכירים ויודעים את המשך הסיפור של פרויקט יציאת מצרים: אחרי המאמץ המרוכז, הפירוטכניקה והמופע האור קולי של עשר המכות, היציאה ממצרים וקריעת ים סוף – עובר המסע אל הארץ המובטחת למצב צבירה של שגרת חיים במדבר. ושגרה, להבדיל ממאמץ מרוכז וממוקד, דורשת התמדה, אורך רוח, סבלנות וסובלנות ועוד כוחות נפש ותכונות רבות וחשובות, על מנת להבטיח את הצלחת הפרויקט החד פעמי לאורך זמן. בסיפור המקראי אנו יודעים כמה עליות ומורדות מצפים למנהלי הפרויקט, משה ואהרון, בהמשך הדרך לארץ ישראל.
במקרה (או שלא במקרה, אינני יודע) התאריך הנוכחי – 4 ינואר למניינם, זכה בהיסטוריה הקצרה של בארות יצחק לארח אירוע דומה של חנוכת פרויקט חקלאי נוסף, לפני 7 שנים. (חנוכת סככת החולבות על שם שימי ז"ל). יש הרבה דמיון בין הרפת והלול בבארות יצחק.
בשני המקרים מדובר בפרויקטים כלכליים משמעותיים בתחום החקלאות, הנתמכים על ידי ביצועים מקצועיים מהמעלה הראשונה, של צוותים על טהרת חברי בארות יצחק.
עם זאת, בשוך קולות החגיגה, אנו עוברים לשגרת עבודה יומיומית קצת פחות מושכת (בלשון המעטה): שעות עבודה לא תמיד נוחות, עונות שנה הנעות בין חום לקור, ריחות, תורנויות, שבתות...וכו'.
החקלאות המקומית ( ואני מתכוון ללול, לרפת וגד"ש), על איכותה המקצועית הגבוהה ותוצאותיה הכלכליות המשמעותיות לנו, כחברי בארות יצחק, מתמודדת יפה עם איומים מבחוץ ככוחות השוק, מחירי מים ושאר גזירות מלכות, אך מתקשה מאוד במאבק הפנימי על הלבבות והידיים של חברי המקום.
 לדעתי, ההישג האמיתי שלנו (מעבר לתוצאות הכלכליות), יהיה אם על ידי מינוף פרויקט הסבת הלול כפרויקט חקלאי, נצליח לנתב כוחות רעננים (וצעירים אם אפשר) חזרה לתחום החקלאות בו אנו מצטיינים, לחזק את הצוותים הקיימים ולהתפרנס מיגיע כפיים בכבוד ולאורך ימים.
המסע אל הארץ המובטחת יצא לדרך ואם לא נרתם כולנו למאמץ באמונה – לא בטוח שנגיע...
ולסיום, לאנשי צוות הלול – מזל טוב, יישר כח, חזקו ואימצו ובהצלחה בהמשך.
ולכל הנוכחים – המשך ערב מהנה.
                                                                                                       תודה רבה.
שמוליק ברוכי
דבר בעלי השמחה
ערב טוב לכולם, ותודה שבאתם לחגוג איתנו את פתיחת הלולים החדשים!
לפני פחות משנה וחצי, לאחר שנבחר אגף כלכלי חדש, ולפני כניסתו לתפקיד, נערך סבב היכרות עם הענפים. מרכזי הפעילויות הוזמנו כדי להכיר לחברי האגף החדשים את הענף שלהם.
בין השאר הזמינו גם אותי, כמרכז הלול. אחת הנקודות שנתבקשתי להתייחס אליהן הייתה תכניות לעתיד של הענף. אני ניצלתי הזדמנות זאת ואמרתי שאולי הגיע הזמן, אחרי שנים של הצלחה, להגדיל את ענף הפטם של בארות יצחק. אמרתי, ולא תיארתי לעצמי שהעניינים יתגלגלו כל-כך מהר.
תחשיבים והערכות כלכליות, הצגה בפני האגף הכלכלי והאסיפה, בחירת מבצעי הפרויקט, התייעצויות רבות עם אנשי מקצוע וסיורים בלולים משודרגים. שעות רבות של בדיקת הצעות מקבלנים והשוואה ביניהם.
קבענו לעצמנו שהלולים החדשים יהיו ברמה הכי גבוהה שאפשר, במגבלות הסככות הקיימות והשטח, והיו לא מעט מגבלות. אני חושב שהתוצאה בהחלט משביעת רצון.
הצלחה בגידול עופות תלויה בהרבה מאוד גורמים: טיב האפרוח, איכות התערובת, מזג האוויר, פיקוח וטרינרי, אוורור, חימום ועוד גורמים נוספים. אחד מהם, משמעותי ביותר, הוא הגורם האנושי, האנשים העובדים בלול. הם צריכים לעקוב אחר התפתחות הגידול ולפקח על המערכות המפעילות את הלול. אני חושב שיש לנו צוות חרוץ ומסור שאכפת לו ורוצה להצליח ועל כך אני רוצה להודות לכל אחד ואחת מכם.
אני גאה לעמוד בראש ענף משמעותי ביותר בכלכלתה של בארות יצחק, ענף השומר על צביונו החקלאי של המשק.
תודה למזכירות ולחברי בארות יצחק שנתנו בנו אמון, תודה לתורני שבת ותורני משלוחים בעבר ובהווה, תודה לכל השותפים לפרויקט גדול זה, הענקתם לנו מתקני ייצור מהטובים ומהמשוכללים שיש, וב"ה נפיק מהם את המירב.
הושע נתנזון
 
ברכת השותפים
אני מאד מעריכה את המאמצים שהושקעו מההחלטה על בניית הלולים ועד לביצוע, את צוות חברינו הכולל גם את דור הביניים הרוצים להמשיך ולתרום לקיבוץ.
נהניתי מהמרחב, מהטכניקה החדישה, מהארגון ומהשותפות של כל הקיבוץ בשמחה ובאווירה הנעימה.
נקווה ונתפלל להמשך פורה ומצליח ולאווירה של שותפות.   כל הכבוד!
שמחה שטרסבורגר.
 
 
ברכת ה"אורח"
 
הושע, אהרון, יחיאל, דוד וכל צוות הלול,
יצאתי מהלול הערב עם פרץ של התרגשות. דבר לא שכיח ולא מקובל במחוזותינו.
לא כך גדלנו. ההתרגשות בסביבה הקיבוצית בכלל ובענפי החקלאות על אחת כמה וכמה הייתה מאז ומתמיד סוג של מותרות. רגשות אמורים להיות מוצנעים ומודחקים ולא אמורים להיות בשימוש. חונכנו והורגלנו להתייחס אל העשייה כאל דבר מוצלח תמיד, גם אם זה לא ממש מוצלח, ומשכך, אין הצדקה להתלהבות מן המובן מאליו. לא כאן המקום לנתח את התופעה ולרדת לעומק שורשיה. אם כך, "אז למה אמא, למה, זולגות הדמעות מעצמן?" איך זה שפתאום נפלו החומות ופרץ של רגשות מציף את גוש ב' מזרח זצוק"ל?
יש לכך כמה סיבות:
הפקת האירוע: הערב היה מאורגן להפליא והאירוע לבד עלול היה לגרום להתרגשות. הכל תיקתק ודפק כמו שעון ועמד בכבוד בסטנדרטים בינלאומיים של אירועבלוקיישן ייחודי ולא שגרתי.
הקהל: אורחים מבחוץ – "משמנה וסלתה" של ענף בעלי כנף בארץ. קהל מקומי אוהד – כמעט כל הקיבוץ, מנער ועד זקן, בתלבושת אחידה ובמאור פנים שמסגיר ולא מצליח להסתיר את גאוות היחידה. אני מניח שהייתה בשבועות האחרונים אווירה של חשמל שסחפה את כל הקיבוץ לתוך אותה גאווה, שמחה ותחושת שייכות.
התוכן: טוב, נו, אוכל טוב, ארוחה בשרית באמצע השבוע זה תמיד מתכון בטוח להתרגשות. המצגת וההסברים על הפרויקט. ואפילו הנאומים. כולכם אנשי מעש, אינכם חוצבים להבות בלשונותיכם בדרך כלל ותענוג היה לשמוע אתכם מדברים בקול אחד שבוקע מן הלב, מודים ומפרגנים לכל העולם ואשתו. הושע בזבז בערב הזה מכסת מילים שבדרך כלל מספיקה לו לשנה.
שלמה גרוניך: האיש רכש לעצמו בעשרות שנות הופעה מוניטין של אמן שפיו וליבו שווים, לטוב ולרע. הוא לא מזייף בנגינה ולא מזייף בשירה ולא במה שהוא אומר. ואם האיש הכן הזה שיחרר מסרים של התרגשות והערכה כלפי הקהל השורשי, הערכי, הארצישראלי, קהל עם נשמה, כלפי ילדי גן חרוב וכלפי הגננת רותי הנצחית, כלפי אבי ותמה, אז אפשר וצריך להאמין לו שהחגיגה עצמה הייתה מרגשת ושהוא אובייקטיבי. הוא לא באמת היה מוקסם מההצלחה של פרויקט הסבת לולי ההודים לפטם, בלו"ז, בתכולה ובתקציב שנקבעו לכך...
אז עם כאלה סיבות כבדות משקל, מותר להתרגש ואפילו בקול רם. אבל מה שאותי הכי ריגש זה המקום של כבוד שקיבלה החקלאות (כמו ששמוליק אמר) בכלל והלול בפרט. החגיגה הזאת שמה את הענף שלכם במקום אחר, מקום גבוה יותר, חיזקה את תחושות השייכות של חברי המשק ושל בניהם. וכמו שפתחתי את דברי, קידום מכירות רגשי אינו מקובל במחוזותינו. אבל בכל זאת עשיתם זאת ועשיתם בגדול. בשבילי הייתה זו חוויה מאד נעימה. נהניתי עד בלי די. ואפילו קצת התרגשתי. (כבר ציינתי את זה, לא?)
תודה רבה לכולכם ושההצלחה תאיר לכם פנים ותלווה אתכם בהמשך העשייה המבורכת.
מיכה אמיר, מודיעין
 
 
שם:   רחל פולובין
תאריך לידה: ט' בטבת תרצ"ח, בתל אביב
מצב משפחתי: נשואה לאברהם + חמישה ילדים ו-17 נכדים.
זוהר – נולד בנר ראשון של חנוכה והשם התאים.
סמדר – עוד שם שמצא חן בעינינו...
תמר – שם שמצא חן בעינינו.
מוטי (מרדכי) – ע"ש אבא של אברהם.
שחר – שם נוסף שאהבנו.
רק אחרי שנתנו שמות לכל ילדינו, התברר שכולם (חוץ ממוטי) נגמרים ב-"ר". לא הייתה כוונה בדבר.
 
ספרי לנו על הילדות שלך:
נולדתי בתל אביב למשפחת השילוני -  סבי עם עלייתו ארצה עברת את השם הנשל.
גרנו בצפון תל אביב, ליד הנמל. את שנות ילדותי העברתי על שפת הים והירקון. היינו הולכים יחפים לים. הכל היה חולות מסביב.
אני הגדולה מבין 3 אחיות – רחל, רבקה ושרה.
ההורים שלי עלו מפולין בגיל צעיר וגדלו בארץ. אנחנו, הבנות, לא הרשינו להם לדבר אידיש ופולנית בבית, ע"פ הסיסמה שהייתה באותם ימים: "עברי, דבר עברית".
ביסודי למדתי בבי"ס שלמה המלך, שהיה בית ספר דתי לבנות על יד כיכר דיזנגוף. היינו נוסעים לשם באוטובוס, ובזמן מלחמות צעדנו לשם ברגל, כי לא הייתה תחבורה.
גרנו בבית אחד שתי משפחות שהאמהות היו אחיות שנישאו לשני אחים. לדודי היו שתי בנות, וכך גדלנו חמש בנות כמו אחיות בבית אחד.
הלכנו לבני עקיבא בסניף תל אביב צפון. בתיכון למדתי בצייטלין, שם למדו גם בנים, אך בכיתות נפרדות.
בתיכון הכרתי את אברהם. למדנו באותה כיתה והדרכנו יחד בבני עקיבא.
בשבתות, לאחר הסעודה, היינו הולכים ברגל לסביבות הכיכר לטייל ולפגוש חברות.
אברהם התגייס לנח"ל עם גרעין "מתנחלים", ואני למדתי הוראה בסמינר תלפיות. מיד כשסיימתי ללמוד, התחתנו בבארות יצחק.
לאברהם נשארה עוד שנה לשרת בצבא.
חלק מהבנות שבאו לבארות יצחק הכרתי מהסמינר.
 
איפה עבדת במשך שנותייך בקיבוץ?
לפני שהגעתי לקיבוץ, עבדתי בתור מורה ברמלה. לאחר שהגעתי לקיבוץ, התחלתי לעבוד כמחנכת בבית הספר המשותף לבארות יצחק ולנחלים.
 
בשנת 1964, לאחר הולדת תמי, יצאתי לשנת שבתון ועשיתי שנת שירות במטבח.
כל העבודה במטבח בזמן ההוא התבססה על חברות המשק. העבודה לא הייתה קלה כלל וניסו להקל על החברות הקבועות במטבח ע"י הוספה של חברות לתקופות קצובות.
הייתי כ- 30 שנה מחנכת בכיתות היסוד בבית ספר "מודיעים" בנחלים.
בגיל 40 יצאתי ללמוד לתואר ראשון באונ' בר אילן חינוך מיוחד ופסיכולוגיה, ומיד המשכתי לתואר שני בחינוך וחינוך מיוחד באוניברסיטה העברית בירושלים.
בנוסף, למדתי מטעם משרד החינוך להיות מורה טיפולית ומאבחנת ליקוי למידה.
הלימודים היו מעין הסבה מקצועית לחינוך מיוחד ולהדרכה. כשהילדים היו קטנים לא רציתי ללמוד, וכששחר היה בן 10 יצאתי ללימודים אחרי שעות העבודה.
עבדתי כמדריכה לחינוך מיוחד באזור המרכז, ובשנים האחרונות הייתי מדריכה ומאבחנת.
מאז פרישתי לפנסיה אני עובדת ב"ניצן" שהיא אגודה לקידום ילדים לקויי למידה, בכפר סבא, ברעננה וקצת בבית.
האגודה עוסקת באבחון, טיפול והדרכה. מטעמי נוחות אישית אני כיום רק מאבחנת.
את רישיון הנהיגה עשיתי בגיל 55 כשהייתי מדריכה והיו לי הרבה נסיעות. באותה תקופה התחילו לאפשר לנשים בקיבוץ ללמוד נהיגה ואני הייתי הראשונה. הרגשתי שאני חייבת את זה לטובת הניידות שלי בעבודה. כיום אני נוסעת ל רק למקומות שאני מכירה, שיש בהם חנייה ורק ברכב קטן.
מה את עושה בשעות הפנאי?
אני יוצרת – תופרת, רוקמת, סורגת, מציירת, עבודות יד וכו'.
מאז שהייתי נערה הייתי מעבירה חוגים לילדים במלאכת יד. הרעיונות היו באים מדברים שראיתי או שדמיינתי, גזרות שהעתקתי משמלות של חברות וכו'.
נראה לי שכשהייתי צעירה יותר, למרות שהילדים היו קטנים, הספקתי יותר...
כיום חסרה לי ההשתתפות בחוגים – קשה לי שאין רכב וזה מסורבל להגיע אפילו לפתח תקווה.
אני עושה מידי פעם מלאכות יד שונות – תפירה, שרשראות, תיקונים, ציור, מלאכת יד עם הנכדים.
היום הכל מתנהל לאט יותר.
כשהייתי בארה"ב, למדתי בסדנאות עבודה עם חימר וציור ומאוד נהניתי.
מהן תוכניותיך לעתיד?
ליצור עוד עבודות, לימודים, לצייר. צורת החיים שלי היום מאפשרת לי את זה.
 
תודה רבה לך רחל על שפתחת בפנינו את ביתך המקסים, שניכרים בו כישרונך ואהבתך למלאכת יד, וכן על ששיתפת אותנו בקורות חייך המעניינים ובהכרת אישיותך המיוחדת!
מאחלות לך שתרווי הרבה נחת מהילדים ומהנכדים ושתמשיכי ליצור וליהנות מהעבודה ומכל מעשי ידייך!
אִירִיס ואלישבע.
 
 
צה"ל קרא להם
 
כשתצא לעוד שבת, נחכה בפתח....   ישמור עליך א-לוקים, רק חזור הביתה"
 
בעת הדפסת שורות אלה, חברי גרעין אופק והחיילים הבודדים בקיבוץ נפגשים עם ראש המועצה על מנת להודות לו ולמועצה על הסיוע שהעניקו להם. כמו כן, לאחר גיוסו של צבי לאפ השבוע, נותרה רק עוד "אזרחית" אחת מתוך גרעין אופק. 
לאן כולם נעלמו??
 
אלה – סיימה קורס סמ"בציות ומשרתת באוגדה בבקעה.
קרה – מסיימת בעוד כמה שבועות קורס חובשות.
ארי – נמצא בטירונות במסגרת של פלס"ר גולני.
יצחק – התגייס לחטיבת הצנחנים.
מייקי – עבר את הגיבוש לשירות בס"טילים וממתין לתחילת ההכשרה בתחילת מרץ.
איתן – נמצא בטירונות במסגרת של הנדסה קרבית.
עזרא – התגייס למגלן.
קנדל – התגייסה להדרכה ופיקוד בחיל החינוך.
גליה – גם היא התגייסה להדרכה ופיקוד בחיל החינוך.
זהבה – אף היא התגייסה להדרכה ופיקוד בחיל החינוך.
יונתן – התגייס למחווה אלון.
אורית – התגייסה למדריכות שריון.
ליסה – התגייסה למדריכות תותחנים.
צבי – התגייס לקורס טייס.
טליה – תתגייס בסוף החודש ל-שששששש.......
כמו כן, הצטרפו צבי גבלר ואבי קאטליסקי כחיילים בודדים וכעת נמצאים גם הם במחווה אלון.
"מנהלת גרעין צבר וחיילים בודדים בקיבוץ" (שורי, יהונתן שרמן, ואנוכי) נפגשה כדי לסכם את פרק הקליטה של גרעין צבר, להכין נהלים לשהייתם של חיילים בודדים בבארות יצחק, ולעדכן את התקציב לשנת 2011. בהזדמנות הזאת אנו רוצים שוב להודות לכל בית בארות יצחק שעושה מאמצים רבים כדי לסייע לחיילים ונותן להם בית חם. התמיכה והעזרה של כל הקהילה הינן תנאים הכרחיים להצלחת המשימה.
                                                                                                         שבת שלום,
                                                             פ ר ד
שלום לכולם,
 
התאחדות חקלאי ישראל
ראשי תנועות ההתיישבות וראשי ארגוני החקלאים החברים בהנהלת 'התאחדות חקלאי ישראל' קיימו דיון על תוצאות "השביתה הגדולה", במהלכה לא העבירו החקלאים תוצרת טרייה לשווקים. עדיין ישנם קשיים גדולים במימוש הישגי השביתה בכל הקשור לקבלת היתרי עבודה לעובדים זרים, וכל זאת כידוע לכולכם, בצד מיעוט הגשמים והמחסור החמור במים. למרות זאת השביתה נתפסת בעיני מקבלי ההחלטות כהצלחה גדולה, וזאת בעיקר תודות לשיתוף פעולה מלא מצד החקלאים ומצד ארגונים גדולים כדוגמת תנובה ושטראוס: אין זה מובן מאליו שכל החקלאים יסכימו לא לשלוח את יבול שדותיהם לשוק, ויאבדו את הכנסותיהם!  
 
אולפנא בעמק המעיינות
דיונים נרחבים וסוערים התקיימו במהלך השבועיים האחרונים בנושא הקמת אולפנא בתוך בית ספר שק"ד בשדה אליהו. הנהלת בית הספר וחלק מהמורים וההורים ראו בכך הזדמנות לקדם את בית הספר מבחינה דתית כפי שניסח זאת מנהל בית הספר:
"35 ילדים מתוך כ- 100 עוזבים אותנו בין ו' לט'. הם אינם בהכרח יותר חזקים ערכית או לימודית. המכנה המשותף להם הוא הרצון שלהם ושל הוריהם להתקדם ולעלות מבחינה דתית. אני רוצה אותם בחזרה... מכאן נעבוד קשה על החייאת רגלינו הדתיות, נתקדם גם עם הבנים ומשם אולי נצליח להתרומם דתית...".*
לעומתם חשבו אחרים כי "קיומה של אולפנה לבנות בצדו של בית הספר שק"ד הוא בלתי אפשרי. אולפנה לבנות לא תהיה בצדו של בית הספר, אלא היא תהיה בית הספר של הבנות שלומדות בשק"ד. במילים אחרות: הקמת אולפנה בשק"ד היא חיסול מבנהו של בית הספר, כפי שהוא קיים היום. וכשאני אומרת מבנה בית ספר – אני מדברת גם על מהות... שכן היות שק"ד בית ספר מעורב הוא חלק ממהותו...".(אמא) * .
www.kdati.org.il).הנהלת בית הספר החליטה לעצור בשלב זה את הדיונים המעשיים לקראת הקמת האולפנא כבר בשנת הלימודים הבעל"ט, וזאת מתוך הבנה שחברים בצוות המורים ובקהילה לא בשלים לכך, ולקדם שיח אידיאולוגי רציני אודות דרכו של בית הספר לקראת שנתו ה- 60. ועדת החינוך של בית ספר שק"ד הודיעה שהיא מעוניינת לקחת על עצמה את האחריות להוביל ולקדם את תהליך הדיון הערכי וקבלת ההחלטות המעשיות הנגזרות ממנו, וקראה למזכירות הפעילה של הקיבוץ הדתי להיות מעורבת בתהליך ולהשפיע על קביעת דרכו של בית הספר ברוח ערכי התנועה שלנו (מזכירות התנועה מקבלת בברכה את ההזמנה לקחת חלק פעיל בדיונים). בהנהלה הרחבה של בית הספר הוחלט להטיל על ועדת החינוך לקיים דיונים בכל הישובים כבר במהלך החודש הקרוב ובסופו תתכנס שוב ההנהלה הרחבה לדון על האפשרות להקמת האולפנית. (את מכתבו של קינלי לציבור המורים ואת הגרסאות המלאות של ההתכתבויות בנושא ניתן למצוא באתר הקיבוץ הדתי-
 
 
 
צעד ראשון – מדרשת תורה ועבודה
כארבעים בני ובנות כיתות י' בביה"ס התיכון ביבנה, תלמידי כיתות בית המדרש, יצאו לסמינר "לימוד תורה וחיבור לחיי המעשה" שהתקיים במדרשת עין הנצי"ב (בנות) ובישיבת מעלה גלבוע (בנים). את הסמינר הוביל צוות "מדרשת תורה ועבודה" בראשותו של עמרי עמירם, ובחלק ממנו השתתפו גם תלמידי כיתות בית המדרש מבי"ס שק"ד. בסמינר עסקו התלמידים בסוגיות כמו: 'אני וההלכה', 'מקומו של הרב', 'חירות סמכות ואחריות' ועוד... ייחודו של הסמינר בא לידי ביטוי גם בחיבורם של שני בתי הספר העל-יסודיים (ביבנה ובשדה אליהו) עם שני מוסדות הלימוד התורניים שבצפון – מדרשת עין הנצי"ב וישיבת השילוב, לעשייה חינוכית-לימודית אחת. ביום שישי הקרוב יתקיים בעז"ה בביה"ס בקבוצת יבנה "יום פתוח" להיכרות של תלמידי ח' – ט' עם תוכנית בית המדרש, ואנו מברכים על ההתחדשות והרעננות.
 
קורס "אמצע החיים"
בשעה טובה הסתיים השבוע קורס מנהיגות "אמצע החיים", שהתקיים בשדה אליהו ביוזמת אגף החברה של הקיבוץ הדתי ובהנחיית נתאי מלמד. הקורס שהיה מיועד בעבר לקהל צעיר יותר, עבר שינוי, וכיום הוא פונה גם לגילאי הביניים. הקורס מפגיש את המשתתף עם המנהיגות ברמה האישית, דרך כלים מקצועיים המייצרים דינאמיקה קבוצתית ומשמעותית. כל מסיימי הקורס ציינו לטובה את התהליך המדהים שחוו, ואת האווירה המיוחדת בקורס, אווירה המאפיינת לתחושתם את רוח התנועה. בשל הביקוש הרב לקורסים שמציעה התנועה יפתחו בעז"ה בשבוע הבא שני קורסים נוספים – קורס מנהיגות "אמצע החיים" לקיבוצי הצפון, שיתקיים בקיבוץ טירת צבי, וכן קורס "ניהול ציבורי" המיועד לקיבוצי הגוש והדרום, כל זאת במטרה להמשיך ולעסוק בהעצמה אישית של חברי התנועה.
 
"השומר החדש"
מצורף צילום מעיתון המועצה האזורית מגידו המדווח על פעילות המתנדבים ב"שומר החדש", ממנה נהנים
ישובי המועצה. בצילום נראה הרב דוד בן-זזון (עין צורים) מעביר שיעור לחבר'ה.
 
הזמנה לוועידת בני-עקיבא העולמית
ביום רביעי, ז' שבט תשע"א (12.01.2011), באולם שרובר בתיאטרון ירושלים, תיפתח הועידה העולמית ה- 12 של תנועת בני עקיבא העולמית, וזאת בסימן "בשליחות המדינה" ובמעמד כבוד נשיא המדינה, מר שמעון פרס. האירוע יעמוד בסימן הצדעה למפעל השליחות ולשליחים ובמסגרתו יוענק אות 'יקיר התנועה' לשליח חיים לייקוב (משואות יצחק), הוגה ויוזם תוכנית 'ההכשרה התורנית' – מדרשת תורה ועבודה MTA. כל בוגרי ההכשרות וחברי בני עקיבא ברחבי העולם – מוזמנים. פרטים נוספים באתר הקיבוץ הדתי  www.kdati.org.il.
                                          שבת שלום,
                                               נחמיה רפל
וחברי המזכירות הפעילה
 
 
 
ת ר ב ו ת נ ו
את חנוכה ציינו בערב לכל המשפחה בחדר האוכל. שיחקנו בינגו, ונהנינוו מתחרות חנוכיות מושקעת – כל הכבוד ליוצרים. בנר שביעי יצאנו ברוב עם לטיול משפחות לפארק השרון בהדרכתה של סהר המקסימה.
התחלנו בתצפית בגשר הצבים ומשם המשכנו לפארק השרון. הלכנו במצוק על שפת הים ושיחקנו בדיונות החול.
את עשרה בטבת, יום הקדיש הכללי, ציינו בסימן מסע לפולין של תלמידי י"ב ומפעל "עדים במדים", בהדלקת נרות ,קטעי קריאה, שירה ווידיאו.
השבוע חגגנו את חנוכת הלולים החדשים, בערב מושקע ובהופעה משגעת של שלמה גרוניך.
 המון תודה לצוות הלול, לאהרון והושע על ערב מהנה ומקסים. ותודה נוספת לרותי וילדי גן חרוב שתמיד מוצאים דרך מקורית להשתתף באירועי הקיבוץ.
בשבת הבאה פר' בשלח, שבת שירה - מקהלת הגברים כבר מחממת גרון ומתאמנת במרץ.
 לאחר תפילת מוסף הציבור מוזמן לקידושא רבא לכבוד השבת בבית שפירא.
ביום רביעי, י"ד בשבט- פעילות אחה"צ ומסיבת ט"ו בשבט- לזכרו של יוסיק'ה וידרמן ז"ל.
פרטים נוספים בהמשך השבוע.
 
 
 
לסבתא נעמי סלומון
ולכל המשפחה
מזל – טוב בהולדת הנכד
בן לנאוה ואבידע איטלי בטירת-יהודה
תזכי לרוב נחת ושמחה
 
 
לסבתא רבתה רחל הלר
ולכל המשפחה
מזל – טוב בהולדת הנין
נכד למלכה ושמואל שחק
בן לאסתר ויעקב שחק.
תזכי לרוב נחת ושמחה
 
 
 
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י יששכר ברמן
אחות תורנית: עדה צונץ - פלאפון 61999
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בואו נספר
ברצוני ליחד למשך מספר שבועות את מסגרת "מפגשי ערבית" של הותיקים שלנו, ולהזמין את בני המשק שגרים מחוץ לקיבוץ לבוא ולספר על עיסוקם, על חוויות מיוחדות, על פרויקטים שהיו מעורבים בהם, או טיולים וסיפורים אחרים.
כל בן או בת משק שיכולים לתת 3/4 שעה של חווית שיחה נעימה ומעניינת אנו רוצים שיבוא.
נא להתקשר אלי לפלאפון  050-5996631 או לשלוח דוא"ל לכתובת : hgnaor@beerot.org.il
תודה,
הדס נאור
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בכלבי
כמדי כמה חודשים תהיה שוב מכירת כיפות בערב שבת פר' בשלח, ט' בשבט, 14/1,
בשעות 07.30 – 13.00 בכניסה לכלבי.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ת ו ד ה
לכל עובדי ענף הפטם.
היה ערב עצום ויפה. החל מרעיון החולצה לכל אחד ואחד, האירוח היוצא מן הכלל עם מחשבה על כל פרט ופרט, ועד ריקוד התרנגולים הנחמדים. היה ניגון מהמם.
לאה ברמן – אחת שנהנתה מכל רגע
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ת מ ו נ ו ת
חברים שקבלו לתא הדואר תמונות מהטיול בחנוכה ולא מעוניינים בהן – בבקשה להחזיר בתוך שבועיים לתא הדואר של חנה ברוכי ויזוכו בהתאם.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
גשם בא
הגשם שירד השבוע בכמות של 17.8 מ"מ הביא אותנו אל סה"כ 141.3 מ"מ. כן ירבו !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
פתיחת קלפי
הקלפי להצבעה על אישור המשך כהונת הרב
תיפתח בע"ה ביום רביעי הקרוב, ז' בשבט 12.1.2011  בשעןת 06.30 – 20.00
 
AtarimTR