ידיעון 2711 פר' תצווה

בס"ד ז' באדר א' תשע"א
 
פרשת תצוה
 
17.01
הדלקת נרות
08.00
תפילת שחרית
17.10
מנחה, קבלת שבת, ערבית
       דרשת הרב 
 
שעור בפרשת השבוע – במועדון
שעור במשניות – בשטיבל
18.30
סעודת שבת בחדר האוכל
11.00
סעודת שבת בחדר האוכל
 
 
מכונת השטיפה פועלת
 בשעות 19.30 – 21.30
13.00
מנחה גדולה
15.45
שעור בדף יומי
16.30
נשים אומרות תהילים בבית סעדון
16.30
מ נ ח ה
 
 
18.01
ערבית, הבדלה, קידוש לבנה
 
 
 
בית מדרש אבות ובנים – בית הכנסת
 
 
זמני התפילה במשך השבוע
 שחרית א' ג' ד' ו'               06.00
 שחרית ב'  ה'                   05.50
 מנחה ברחבת חדר האוכל    13.30
 מנחה בבית הכנסת            16.30    
 רבע לערבית                     19.45
 ערבית                            20.00
עונג שבת לילדים בשעה 10.30
 
    כיתות א'-ג'  - אלן ארונסון
 
    כיתות ד'-ו' -  בעז פלדמן
 
 
 
לוח השבוע
 
יום ראשון
19.00
שיעור: גדולי המחשבה הישראלית
חדר עיון
21.00
שיעור משניות ע"ש שימי לע"נ חברי בא"י
חדר עיון
יום שני
17.30
התעמלות לגברים
בית שפירא
יום שלישי
08.30
בית מדרש לגמלאים
 מועדון
19.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
20.30
התעמלות לחברות
בית שפירא
יום רביעי
17.30
צ'י קונג לבגירים
מועדון
18.30
מפגש ערבית לבגירים
מועדון
יום חמישי
19.00
שיעור ניצוצות מהדף היומי
מועדון
יום שישי
06.30
שיעור בדף יומי
חדר עיון
 
השיעור בדף היומי מתקיים בכל ערב אחרי ערבית בחדר עיון
 
 
 
                   ק ר א ת ?                                                    מ ח ז ר ת !
 
  
 
יום ב' השבוע, 15:00 אחר הצהריים, קצת גשום וקצת קר. כמעט 20 חברים ותושבים, צעירים וצעירים פחות, נסעו לחווה האקולוגית "חווה ואדם" ליד העיר מודיעין. הביקור באתר היה מאורגן ע"י צוות איכות הסביבה המקומי. חלק מהמבקרים היו מצוות איכס"ה והשאר חברים המעוניינים ללמוד על תהליך הכנת קומפוסט ביתי.
המקום מאוד מעניין - מלא גינות אורגניות של עצים, עצי פרי, ירקות מכל הסוגים (כרגע, של חורף) ומעט מאוד פרחים. מאוד צפוף אבל לפי שיטה. בנינים עשויים מבוץ וקש- שם מתקיימים חוגים וסדנאות, קשור לטבע ועם הטבע. אין שם חיבור לרשת חשמל - מעט החשמל שהם צריכים מופק ע"י לוחות סולאריים. שרותי שדה שכמובן ה"תוצרת" מוחזרת לטבע (דרך קומפוסט).
למדנו מחיים, תושב המקום, איך לעשות קומפוסט ביתי, אבל בלי המרכיב המוזכר קודם. (בקרוב תתקיים סדנא ביתית אצלנו בקיבוץ). חיים גר ומפעיל את החווה יחד עם אשתו ובתם הקטנה. הם גרים באוהל – בפשטות וקרוב לטבע. יש עוד הרבה אנשי צוות (לא תושבים) והמקום מסובסד ע"י עירית מודיעין ומשרד החינוך. (יש שם שרות לאומי).
היה מעניין, שווה ביקור, ואם נצליח ליישם כמה מהדברים שלמדנו אז רק נרוויח.
                                                                  תודה ליוסי שניאור וצוות איכות הסביבה,
                                       סוזי בר-אורין
 
מה בגיליון?
·         ויזמרון לך – הרב ירון
·         משלחן מרכז המשק – שמוליק ברוכי
·         שיר שבת – יהונתן שרמן
·         דרושות מתנדבות – עזר מציון
·         10 שנים בלי פיל ז"ל – אלי ברמן
·         סדנת לניהול משק הבית – עירית הלוי
·         ערב התרמה – שלמה ופנינה הלוי
·         בקיבוץ הדתי: עמוד"שבועי, קפה בתנועה
 
                                           כלבו דף ולוחות זמנים
                                                                 קראו בנעימות !
המערכת
 
 
     נר זיכרון !
     פנחס (פיל) לרמן ז"ל – ח' באדר תשס"א
 
וִיזַמְּרוּן לָךְ
יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי, הֵנֵץ רִמּוֹן גַּם פָּרְחָה גַּפְנִי 
יָבוֹא דוֹדִי יָחִישׁ צְעָדָיו             וְיֹאכַל אֶת פְּרִי מְגָדָיו 
אִם יְדִידִי אָרְכוּ נְדוּדָיו               אֵיךְ יְחִידָה אֵשֵׁב עַל כַּנִי 
שׁוּבִי אֵלַי, אַתְּ בַּת אֲהוּבָה       שׁוּבִי אַתְּ, וַאֲנִי אָשׁוּבָה 
הִנֵּה עִמִּי זֹאת אוֹת כְּתוּבָה        כִּי בְּתוֹכֵךְ אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי 
רֵעִי, דּוֹדִי, נַפְשִׁי פָּדִיתָ            וּלְךָ רַעְיָה אוֹתִי קָנִיתָ 
עַתָּה לִי בֵין עַמִּים זֵרִיתָ           וְאֵיךְ תֹּאמַר כִּי אֲהַבְתָּנִי 
אֲיֻמָּתִי, לְטוֹב זֵרִיתִיךְ             וְלִתְהִלָּה וּלְטוֹב שָׂרִיתִיךְ 
כִּי אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ           עַל כֵּן אוֹשִׁיבֵךְ עַל דּוּכָנִי 
לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ, יְדִידִי               עַתָּה מַהֵר תֶּאְסֹף נְדוּדִי 
וּלְתוֹךְ צִיּוֹן נְחֵה גְדוּדִי             וְשָׁם אַקְרִיב לָךְ אֶת קָרְבָּנִי 
חִזְקִי רַעְיָה חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב      כִּי צִיץ יִשְׁעֵךְ רַעֲנָן וְרָטֹב 
וּלְצָרַיִךְ אֶכְרוֹת וְאֶחְטֹב            וְחִישׁ אֶשְׁלַח לָךְ אֶת סְגָנִי 
 
את הפיוט הזה נוהגים לשיר בקהילות רבות לכבוד הולדת בת או בת-מצוה. פיוט זה, כמו המזמור 'ק-ה ריבון עלם' שבו עסקנו בעבר, נכתב ע"י ר' ישראל נג'ארה, (1550-1619) בן למגורשי ספרד, שנולד בדמשק, עבר לצפת, ובעקבות מגיפה עבר להתגורר בעיר עזה, וכיהן כרב העיר. הפיוט עוסק בדו-שיח שמתנהל, כביכול, בין הקב"ה לישראל המצפים לגאולה.
יַעֲלָה יַעֲלָה כינוי לישראל, ע"פ הפסוק (משלי ה, יט): "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן", בּוֹאִי לְגַנִּי הֵנֵץ רִמּוֹן פָּרְחָה גַּפְנִי - ע"פ (שה"ש ז,יג): "נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים".
יָבוֹא דוֹדִי יָחִישׁ צְעָדָיו וְיֹאכַל אֶת פְּרִי מְגָדָיו - ע"פ הפסוק (שה"ש ד, טז). אִם יְדִידִי אָרְכוּ נְדוּדָיו, אֵיךְ יְחִידָה אֵשֵׁב עַל כַּנִי - כנסת ישראל קוראת לקב"ה לזרז את הגאולה כי היא כבר אינה יכולה לשבת עוד יחידה. מעניין, שהפייטן מתייחס לגלות של השכינה (הדוֹד בשיר השירים) ולא לגלות שבה נמצא עם ישראל.
ואולם, הקב"ה עונה לכנסת ישראל שהגאולה תלויה דוקא בנו: שׁוּבִי אֵלַי, אַתְּ בַּת אֲהוּבָה   שׁוּבִי אַתְּ, וַאֲנִי אָשׁוּבָה, הִנֵּה עִמִּי זֹאת אוֹת כְּתוּבָה כִּי בְּתוֹכֵךְ אֶתֵּן מִשְׁכָּנִי - אמרו חז"ל (איכה רבה ה, כא) שבני ישראל קוראים לקב"ה: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה", אבל הוא עונה להם שהצעד הראשון צריך להיות שלהם: (מלאכי ג, ז) "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם".
ואולם, עונה ישראל לה': רֵעִי, דּוֹדִי, נַפְשִׁי פָּדִיתָ, וּלְךָ רַעְיָה אוֹתִי קָנִיתָ, עַתָּה לִי בֵין עַמִּים זֵרִיתָ, וְאֵיךְ תֹּאמַר כִּי אֲהַבְתָּנִי - אם אתה אוהב את ישראל עליך לפדותנו מבין האומות. 
תשובת הקב"ה היא מפתיעה: הגלות אינה דבר רע, ובעצם יש טוב בגלות: אֲיֻמָּתִי (כינוי לעם ישראל ע"פ שה"ש ו, ד), לְטוֹב זֵרִיתִיךְ, וְלִתְהִלָּה וּלְטוֹב שָׂרִיתִיךְ -אמרו חז"ל (פסחים פז,ב): "צדקה עשה הקדוש ברוך הוא בישראל שפזרן לבין האומות", והסביר רש"י שכך האומות לא יכולות לכלות אותנו. ואולם, כמובן שהגלות היא מצב זמני, ולעתיד לבוא מבטיח הקב"ה: כִּי אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ, עַל כֵּן אוֹשִׁיבֵךְ עַל דּוּכָנִי.   
עונה כנסת ישראל: לוּ יְהִי כִדְבָרְךָ, יְדִידִי, עַתָּה מַהֵר תֶּאְסֹף נְדוּדִי, וּלְתוֹךְ צִיּוֹן נְחֵה גְדוּדִי   וְשָׁם אַקְרִיב לָךְ אֶת קָרְבָּנִי - אני מוכנה לחכות אם כדברך הגאולה תבוא במהרה. 
לסיום, הקב"ה מחזק אותה: חִזְקִי רַעְיָה חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב (ע"פ שה"ש ז, י) כִּי צִיץ יִשְׁעֵךְ רַעֲנָן וְרָטֹב - הגאולה כבר מתחילה לפרוח, וּלְצָרַיִךְ אֶכְרוֹת וְאֶחְטֹב - הקב"ה יעשה דין באויבינו, ע"פ הנביא (ישעיהו יא, יג): "וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ", וְחִישׁ אֶשְׁלַח לָךְ אֶת סְגָנִי - כינוי למשיח.
הרב ירון
 
משלחן מרכז המשק                                   
 
רפת: השבוע לאחר סיכום שנת 2010 בענף החלב פורסמה טבלת הליגה של רפתות המשקים השיתופיים. צוות הרפת המסור, בעבודה קשה ובהתמדה מעוררת הערכה,הביא את הרפת מהמקום ה- 40 אשתקד למקום
 ה-16 השנה. השינוי המשמעותי ביותר אשר הקפיץ אותנו למעלה הינו שיפור בתנובת הפרה, תוספת של כ- 244 ליטר לפרה ובממוצע הפרה בבארות יצחק מניבה כ- 12,975 ליטר בשנה!
יישר כח גדול לצוות הרפת. הבאתם לכולנו גאווה רבה.
רכזת שירותים: במסגרת הפעולות אשר החלטנו לבצע במהלך 2011 אנו מחדשים את תפקיד ריכוז השירותים מתוך רצון לשיפור רווחת החבר, שליטה על תקציבי קיום וקידום ענפי השירות.
פנינו לעירית פורשר אשר קיבלה על עצמה את המינוי להיות רכזת השירותים.
רכזת השירותים לא תהיה חברת מזכירות אולם תעבוד בשיתוף פעולה מלא עם מרכז המשק ומזכירת פנים בחלוקת התפקידים והגדרת תחומי האחריות ותוזמן להשתתף בישיבות מזכירות על פי העניין והצורך.
אנו סבורים שיש ענפי שירות שאחריות רכזת השירותים היא בכל התחומים בהם הם עוסקים (לדוגמא: ענף המזון, ענף הבגד) ובענפים מסוימים הנוכחות של רכזת השירותים אך ורק בתחום השירות לחבר (לדוגמא: חשמליה, בניין). 
תחומי התפקיד:
אחריות על ענפי השירות בקיבוץ.
ליווי הצוותים השונים.
כתובת לפניות חברים.
מעקב תקציבי.
מצבת כח-אדם בענפים ופיתוח עתודה ניהולית.
תיאומים (חגים, אירועים וכו'...).
אנו סומכים על עירית ובטוחים שבשיתוף פעולה של כולנו נצליח לממש את המטרות שהצבנו לעצמנו בתחום השירות לחבר. בהצלחה.
תוכנית אב:  קיימנו השבוע פגישה בהשתתפות יועצינו ועו"דינו בתחום התכנון והבניה. הדיון התקיים בעקבות מחלוקת בשאלה: האם להכין תוכנית מקיפה אשר תסדיר את שימושי הקרקע השונים במשבצת שלנו, או להתמודד באופן פרטני ונקודתי עם כל כוונה שיש לנו לבניה?  מכיוון שהנושא מאוד מורכב לא אאריך בו כעת, אך בסיכום הדיון הוחלט להכין תוכנית אב אשר תביא לידי ביטוי את כוונותינו לעתיד הישוב ותהווה מסגרת לתוכניות פרטניות בהמשך. אנו נגבש צוות אשר יוביל את התהליך תוך שיתוף הציבור בהכנת התוכנית.
                                                          שבת שלום,
                                                      שמוליק ברוכי
 
 
 
שיר-שבת
 
"ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני ה' תמיד"
 
יש מי שנושא על כתפיים צנומות
יגון וכאב ומשא של דורות.
יש מי שנשאו ליבו לנדבה,
ליתן מעצמו מתת ארוכה.
 
יש מאן דהוא - ליטול רק יידע;
לא נושא אחריות, מגלגל האשמה.
משאות-שווא בפיו לגדוע תקוות,
עינו לא תחזה עקות ודאבות.
 
טרחת הציבור, אוושת ההמון,
יישא בבואו למקדש זיכרון.
עוטר שם כהן חושן משפט,
שמות על ליבו - אל הקודש בלאט.
יהונתן שרמן
 
 
דרושות מתנדבות
לפרויקט חדש במסגרת אורנית-עזר מציון דרושות מתנדבות לליווי, תמיכה וקשר עם נשים חולות סרטן.
ליווי והדרכה אישית וקבוצתית ינתנו על ידי אנשי מקצוע.
איפיוני המתנדבות:
נשים בגילאי 30-60 מאזור השרון והמרכז
רצוי אמהות
זמינות לשעתיים בשבוע
מומלץ רכב
לפרטים ויצירת קשר:  מיכל – 0525808947    mitchal2@gmail.com

 
 
לאלישבע והרב ירון בן-דוד
ולכל המשפחה
שפע ברכות בהולדת הבת עידית
אחות לבנצי, יששכר, אורי, נתנאל, איתמר, אלי-ה ודניאל
הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה
 
 
10 שנים בלי פיל לרמן ז"ל
כחודש לפני פטירתו של פיל קיים איתו אלי ברמן ריאיון והדברים פורסמו בחוברת שיצאה לזכרו.
על פי בקשת אילנה מובאים הדברים כאן.
 
לפני מספר ימים אמרה לי אילנה לרמן שפיל מעוניין שאבוא לבית החולים לשוחח עמו. כשבאתי לבקרו אמר לי פיל, בעת שהדיבור היה קשה עליו ביותר, שהוא רוצה שאראיין אותו לידיעון. לפלא היה הדבר בעיני, איך במצב בו היה שרוי, מה שמעסיק אותו הוא הידיעון. אבל לאחר תום השיחה הארוכה שתובא בהמשך התבהרו לי הדברים. דברים שנאמרים בבית חולים נאמרים ונשמעים אחרת. הם מקבלים עוצמות מוסריות חזקות יותר, מחייבות יותר. ניהלנו שיחה ארוכה שנגעה בשורשי קיומנו הקיבוצי, על הרע ועל הטוב שבו, שיחה של חשבון נפש והתבוננות עמוקה וכואבת. היו קטעים בשיחה שהתקשיתי לכבוש את דמעותיי, כי ניכרים היו דברי אמת שנאמרו מלב אוהב ומעיניים שלעיתים התנוצצה בהן הדמעה. אני מביא, ברשותו של פיל, את עיקרה של השיחה.
פיל: "אני מנוע כעת מלהשתתף בדיונים החשובים שמתנהלים כיום בבארות יצחק וארצה להעביר דרכך לציבור החברים את מחשבותיי. אמרתי אותם כבר בעבר בקיבוץ, בשיחות פרטיות, ועכשיו יש לי הרבה זמן לחשוב ולשקול סיכויים וסיכונים במצב שלי. נראה לי שאנחנו עוברים בקיבוץ תקופה, ולא בפעם הראשונה, של הלקאה עצמית גדולה, של דיבורים שמהם משתמע שאנחנו לא מספיק טובים. יש הרגשה של "אנחנו" ו"הם".
בחרנו צוות הנהגה, מזכירות, ומרגע היבחרם אנו אומרים עליהם "הם". הם אנונימיים, וממול – אנחנו.
כאילו שכל מה שהם רוצים לעשות זה לקחת את כל שמגיע לנו. מרגע היבחרם אנחנו כאילו לא מאמינים בהם, ואני, במצבי הזה, כמו שאתה רואה, חושב לעצמי: איך אדם שלא חי בקיבוץ יכול היה להרשות לעצמו טיפול כזה כמו שאני מקבל פה? אילו היה אליעזר פישמן ולא אליעזר ברמן – אולי יכול היה, אבל אחרת?
מטפלים בי פה בטיפול מסור ופרטי יומם ולילה וזה עולה המון כסף מבלי שידונו בזה. צריך – אז עושים!
נכון שבריאות אינה חלק מההפרטה, אבל עד שלא תגיעו למצבי לא תוכלו להבין ולהעריך את המשמעות של התמיכה שנותנת הקהילה בקיבוץ! אני משווה את זה למצב של מבוטח בחברת ביטוח. כשהוא חו"ח נזקק – החברה תנצל כל פירצה להקטין את מחויבותה, ופה זה בדיוק להיפך! ד"ר ליאורה ואילנה כבר מתחילות לתכנן את מקום ההחלמה שאליו אגיע ב"ה, ושוב – מחפשים מה צריך, בלי שאלה של עלויות, וכך צריך להיות".
אלי: פיל, הויכוח שיש בקשר להפרטות נובע לכל אחד ואחד, הוא צריך לדעת איך יסתדר במצב החדש... זה אולי נשמע קטנוני, אבל...
פיל: "נכון. כל אחד מחפש יותר רווחה, גם אני, אבל מה שמדאיג אותי הוא שרצינו לשפר את המצב החברתי, את היריבויות שהיו בשנים האחרונות בבארות יצחק, וממה שאני שומע זה עדיין קיים. החבר מקווה לקבל בהפרטה כמה שיותר, וזה טבעי ומובן. תמיד חיינו בבארות-יצחק באיזה שהוא מקום טוב באמצע – לא בסגפנות ולא בפזרנות. גם אני, כמו כולם, רוצה יותר, אבל אני מבקש להעביר את דעתי לדיון שמתקיים כעת. הדיון בהפרטה צריך להתקיים בלי לפגוע בחוסן המשקי ובלי לפגוע במשימות חברתיות-לאומיות שהן מעבר לרווח, כמו האולפן לעברית או גרעיני נח"ל. (נפגשתי פה בד"ר עליזה זיידמן, לשעבר דיין, שהייתה בנח"ל אצלנו וקטפה אצלי תפוזים בפרדס, בגרעין של מקלר...). חשוב לי לבקש שעקרון זה לא ייפגע בדיוני ההפרטות.
 (עיניו של פיל מצטעפות) חברה שכל כך דואגת כמו שדאגו ודואגים לי, אינה יכולה להיות חברה רעה...
זה הרבה מעבר לדיונים על הפרטות. קשה לי להסביר, אך תעשה מאמץ שהחברים יבינו זאת...
אני פוגש כל כך הרבה רשתות של תמיכה ושל אהבה מצד הקיבוץ וחבריו, כמה שאולי זה נשמע לכם נמלץ, שאני רוצה לומר לכולכם: אתם חיים בחברה בריאה שמגיע לה מעצמה יחס הרבה יותר טוב. כל זאת מבלי לגמד את הצורך לעסוק בהפרטות, בחשמל ובכביסה... אסור לנו לערער את הטוב, התומך והאיכפתי שיש בקהילה שלנו, בקיבוץ שלנו, קיבוץ בארות יצחק. צריך לראות מה החברה נותנת ותומכת במצב של משבר כמו זה שלי ולראות זאת בפרופורציה הנכונה. החבר זקוק, ומקבל הרבה יותר מאשר מחיר של קילו כביסה.
יהיה לי חבל אם כל הטוב של קיבוץ בארות יצחק ייפגע ויתרסק, חלילה, בגלל דברים כאלה.
אסור לשפוך את התינוק עם מי האמבט!
במרכז הקיבוץ נמצא האדם, אדם ורווחתו, שנמדדת לא רק בשקלים ובאגורות, אלא בתחושה שאינו לבד, שיש מי שאיכפת לו ממנו. כל כך הרבה חברים פגשו אותי כשהייתי על הקלנוע בקיבוץ, גם חברים שלא תמיד היה לי איתם קשר עמוק, ושאלו לשלומי מכל הלב, לא כמצוות אנשים מלומדה.
אם אני צריך פה להימנע ממחשבות קשות, הרי אחד מהדברים שעוזרים לי בזה, בנוסף לתמיכה ולביקורים ממשפחתי, מחבריי, מעמיתיי ל"מדרשת אדם" בה עבדתי – זה התחושה של התמיכה העצומה שאני מקבל מהקיבוץ, מחברים רבים בקיבוץ, והיא לא תסולא בפז...
עצוב יהיה לי לסכן תחושה כל כך חזקה בגלל דיונים על הפרטת כביסה או חשמל, מבלי לזלזל בחשיבותם.
חשוב לי שננהל את הויכוח באווירה שלוקחת בחשבון מי אנחנו ומה ייחודנו.
אנחנו לא אנשים זרים זה לזה – חשוב שנזכור זאת בעת הדיונים".
תמה השיחה והחל ביקור הרופאים...
אלי ברמן
 
 
 
חדשות מהחזית ...
א.      ברכות לאלמוג לוי עם השחרור מצה"ל – מאחלים קליטה טובה בביתנו.
ב.      רז גרינברגר, אביתר יעקבי ואופיר פורשר סיימו אתמול בטכס רטוב את מסע הכומתה
בחטיבת גולני. ברכות להמשך הדרך והקב"ה ישמור צאתכם ובואכם לשלום !
 
 
אירוע התרמה ל"בית-יוסי"
במסגרת המאמצים לגייס כספים לצורך המשך הפעולה המבורכת למען משפחות במצוקה, יתקיים אי"ה אירוע התרמה ב"היכל-התרבות" בתל-אביב ביום ראשון ז' אדר ב' (13/3/2011). כל המעוניין לצפות במופע מוזמן להזמין כרטיסים ישירות או דרכנו.  אפשר ומומלץ לתרום גם ללא השתתפות במופע, כל סכום יתקבל בברכה.
בערב שמחת תורה תשנ"ו נפל סרן יוסי אוחנה, מ"פ בגדוד 51 של חטיבת גולני, בעת פעילות מבצעית בלבנון. יוסי בוגר המכינה הקדם-צבאית "בני-חיל" בעלי, התנדב לסיירת גולני, ובחר כקצין להוות מודל פיקודי וחינוכי לחייליו בפלוגה המסייעת. יוסי הותיר אחריו מורשת עמוקה של מסירות, ענווה ועשייה חברתית, עליהן מושתתת פעילות העמותה.
עשרות אנשי מקצוע, מתנדבים, בני משפחה וחברים עמלים בכל יום ויום למימוש מורשתו של יוסי והערכים אותם טרח להדגיש ולרומם – נתינה, אהבה, צניעות הפרט, חשיבות האדם והמשפחה.
הקשר שלנו למשפחה הוא בכך שגיא היה הסמ"פ של יוסי, וכתוצאה מכך זכינו להכיר משפחה ערכית, צנועה ומדהימה, שבחרה לעשות למען הקהילה כדי לנסות להקהות, ולו במעט, את הכאב הנוראי.
פנינה ושלמה הלוי
 
"בית יוסי" מצילים משפחות. עולם ומלואו.
מרכז טיפולי לילדים ומשפחות בסיכון-ע"ש סרן יוסי אוחנה ז"ל
 
"בית יוסי" הוקם באשדוד במטרה להוות בית לילדים ומשפחות הסובלות מאבטלה, עוני, הזנחה ואלימות הפוגעים בתפקוד התא המשפחתי. הבית פועל כמסגרת טיפולית תומכת, המשמשת כחלופה לבית שאינו מתפקד לאחר שעות הלימודים, וכחלופה לשוטטות ברחובות.
מאז הקמתו בשנת 2000, מצליח "בית יוסי" לכוון הן את הילדים והן את אמהותיהם לבניית סדר יום משפחתי ולחזרה למסלול החיים הנורמטיבי, תוך שימת דגש על בנית הקשר ההורי והמשפחתי.
ב"בית יוסי" מוצאות המשפחות חיבור סובלני וארוך טווח עם צוות מקצועי הכולל מטפלים, עובדים סוציאליים ומדריכים, לצד שורה ארוכה של מתנדבים, יחד עם אוירה תומכת וארוחה חמה, עזרה בשיעורי בית, הוראה מתקנת, שיחות ופעילות ייעודית לאמהות.  
בפעילותו, מצליח "בית יוסי" להגיע להישגים משמעותיים של הפחתה ומניעת התעללות והזנחה, לשיפור התפקוד ההורי, לשיפור מערכות היחסים בתוך המשפחה ולשיפור רווחת הילדים בתחום הפיזי, החברתי, והרגשי לטווח ארוך.
"סבלנות אין קץ מביאה לתוצאות מיידיות" אמרו חכמים, וכיוונו בדבריהם אל פועלו של "בית יוסי". בזכותו חזר לפעום ולתפקד לב התא המשפחתי בעשרות משפחות. ילדים רבים חזרו למעגל החיים למרות תפקוד הורי לקוי, התעללות, הזנחה, אבטלה ועוני המשפיעים לרעה על מסלול חייהם.
כיום מטפל "בית יוסי" ב- 45 ילדים ו- 18 משפחות, והוא חי ונלחם על קיומו – למרות שלל הקשיים.
מהיכרותי האישית את הנפשות הפועלות סביב "בית יוסי" התרשמתי עמוקות מהתוצאות המדהימות ומחממות הלב, ובמקביל למדתי כי בכך נוצר ביקוש גבוה בהרבה מכפי יכולתם. אנו זקוקים לתמיכה וסיוע על שנוכל לתת להן מענה.
שמתי לעצמי למטרה להכפיל את מספר המשפחות הזוכות להשתתף בפרויקט, ולהעמיק את הפעילות הקיימת.
אודה לך על הסיוע בהשגת מטרה חשובה זו!
מעומק הלב ובתודה מראש,
בשם משפחת אוחנה,
משה קפלינסקי (אלוף במיל')   יו"ר  ועד מנהל
פרטים על ערב ההתרמה מפורסמים על לוח המודעות.
 
 
סדנא לניהול משק בית                                                   
 
פעמונים הוא ארגון מתנדבים הפועל משנת 1997, השואף למציאות חיים שבה המשפחות בישראל מנהלות חיים כלכליים מאוזנים ואחראיים בדרך ישרה, מציאות שתסייע לבניית חוסן כלכלי וחברתי כללי.
בליבת העשייה של הארגון נמצאים סיוע, הדרכה וליווי כלכלי של משפחות בכל הארץ, במטרה לאפשר להן להצטייד בחכה ולא בדג גמ"ח. פעמונים סייעה עד כה לכ-8,000 משפחות לנהל את חייהן הכלכליים. הארגון מעניק, בזכות המתנדבים שביניהם גם מחברי בארות יצחק, ליווי פרטני למשפחות ובמקביל מעביר הרצאות וסדנאות לקהל הרחב בנושא ניהול כלכלת המשפחה.
בחסות המועצה ניתנת לנו ההזדמנות לפתיחת סדנא לניהול כלכלי נכון של משק הבית הקיבוצי.
החזון והעקרונות הכלכליים של פעמונים נכונים גם לנו. כמו כולם עלינו לנהל את ההוצאות הכספיות שלנו במסגרת תקציב העומד לרשותנו.
מטרות הסדנא, המותאמת למשפחות חברי קיבוץ בארות-יצחק:
·        ניהול נכון של כלכלת הבית מתוך אחריות אישית, בצורה מושכלת ועצמאית.
·        למידה והתנסות משפחתית בצריכה כספית במסגרת התקציב האישי (ללא חריגה).
·        שינוי בהרגלי הצריכה, טיפים לחסכון, קביעת סדרי עדיפויות ומציאת פתרונות לניהול אורח חיים מאוזן.
הסדנא תכלול 3 מפגשים בני 90 דק' כל אחד ותתקיים בע"ה בימי רביעי, ג'+י'+י"ז אדר ב' 9.3 + 16.3 + 23.3  בשעה 21:00 בבית צוותא. בהנחיית תמר ברח"ד, מנחת סדנאות ומלוות משפחות ב"פעמונים".
היות שהסדנא היא לימוד והקניית כלים לשינוי בהתנהלות המשפחתית, מומלץ כי שני בני הזוג ישתתפו בסדנא. נדרשת התחייבות להשתתפות בכל שלושת המפגשים.
הסדנא הינה פעילה. המשתתפים יתבקשו לבצע מטלות שונות, אך לא תידרש חשיפה אישית.
 
למעוניינים להשתתף בסדנא: בבקשה הירשמו בהקדם במייל: irit@beerot.org.il או בפתק לתיבת הדואר של עירית הלוי.
 
 
בקש מה שאתה צריך לו ועזוב מה שאינך צריך לו.
כי בעזיבת מה שאינך צריך לו השגת מה שאתה צריך לו 
                                                                                                        רבי נחמן מברסלב
 שלום לכולם,
ישיבת מליאת בני עקיבא ישראל
תנועת בני עקיבא נערכת לקראת קיום "מועצה" לפני פסח הבעל"ט. בשונה מן הועידה, המועצה היא אירוע מצומצם בהיקפו. המועצה תתכנס תחת הכותרת: "עושים הגשמה", והכוונה היא לבחון ולעדכן את יעדי ההגשמה אליהם מחנכת התנועה. בין השאר ידונו בה בשאלת ההשתלבות של בוגרי בנ"ע באקדמיה, ועד כמה ניתן לראות את האקדמיה כאחד מיעדי ההגשמה של בנ"ע. שאלה נוספת תהיה בתחום התקשורת: האם לכוון את בוגרי בנ"ע להשתלבות בתקשורת המגזרית, או להשפעה דרך השתלבות בתקשורת הכללית? האם לחזק את עלוני פרשת השבוע המחולקים במאות אלפי עותקים בבתי הכנסת? בישיבת המליאה פתח הרב יעקב אריאל את הדיון בשאלה הנוגעת לקשר בין הון לשלטון, והדגים כיצד ניתן לקחת את השאלות הבוערות שעל סדר היום – מאגרי גז, מינוי רמטכ"ל, השתלת איברים וכד' – לתחום הערכי, המחייב את בוגרי בנ"ע להתייחסות אמונית.
"המשולש"
התקדמות נוספת בשימור אתר בארות יצחק שבנגב: בקיבוץ עלומים, במבנה הידוע בשם "המשולש", נפרסו השבוע מפות והוצגו מסמכים לקראת ביצוע השלב הבא של הפרוייקט. צוות "אירוח כפרי" של עלומים אירח את ראובן פינסקי, האחראי במשרד ראש הממשלה על יישום התוכנית לשימור אתרי מורשת, ואת עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, לפגישה שנועדה לקדם את שיפוץ "המשולש" והתאמתו לשני יעדים: האחד, הקמת תצוגת קבע של תמונות, סרטים ומסמכים מימיו הראשונים של קיבוץ בארות יצחק בנגב, והשני, התקנת אולם בו ניתן יהיה להעביר הרצאות, שיחות ושיעורים למבקרים באתר ולמתארחים בעלומים. 
מפגש מרכזי משק
אחת לרבעון נפגשים מרכזי המשק להתעדכנות בנושאים שוטפים, ולשיחה עם דמויות מפתח בכלכלה הקיבוצית. המפגש שהתקיים השבוע במועדון לחבר בבארות יצחק הוקדש לשני נושאים: יונתן בשיא (מעלה גלבוע), חבר "צוות הקרקעות" התנועתי והבין-תנועתי, סקר את הסוגיות השונות שבמאבק על קרקעות הקיבוצים. יונתן, המלווה את הנושא מימי ועדת פוגל (1994), התייחס לקשיים בהגעה להסכמות עם אנשי משרד המשפטים והפרקליטות על רקע הרפורמה עליה הכריז ראש הממשלה: בעבודה עם מינהל מקרקעי ישראל הפשטות וההקלה שהושגו לגבי החוכר העירוני מול ההכבדה והערמת הקשיים לגבי החוכר החקלאי. תביעתנו הבסיסית היא ל"יציאת המינהל" משטח המחנה, והגעה להסכמים ארוכי טווח לגבי השטח החקלאי. האורח השני במפגש היה שייק'ה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, שהרחיב בדבריו על הסיבות לחוסרים בחלב ובחמאה, על עליית המחירים בשוקי העולם, על כדאיות הייצור מעל המכסה, ועל חוק החלב המוכן בכנסת לקריאה שנייה ושלישית. לדעתו, בטווח הארוך צפוי גידול של 2% לשנה, אך בתוך המגמה תהיינה עליות וירידות. 
שבת שלום,
נחמיה רפל וחברי המזכירות הפעילה
 
השיעור בפרשת השבוע יינתן ע"י דינה אמיר 
אחות תורנית: שלי ספיר - פלאפון 61999
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
חדש על המדף...
במסגרת יזמות התחילה סרינה בהכנת ארוחות אישיות וקייטרינג.
במסגרת זו סרינה תכין מגוון מרקים ופשטידות אשר יימכרו בכלבי במנות אישיות ומשפחתיות החל מיום שני הקרוב.
                                 אסנת שניאור / צוות הכלבי
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
בסימן טוב ובמזל טוב!
אנו חוזרים על בקשתנו הישנה להעביר לארכיון מסמכים הנוגעים למסיבות ושמחות משפחתיות של חברי הקבוצה ותושביה: הזמנות לחתונות, למסיבות בר/ בת מצוה, דרשות, שירים וכו' מתכנית המסיבות הנ"ל.
 אנחנו מתייקים אותם בתיק האישי של המשפחה. תתפלאו , לא פעם חוזרים בני המשפחה אלינו ומבקשים מסמכים אלה לצרכים שונים.
לכן, לטובתכם ולטובתנו נשמח מאד אם תעבירו אלינו את החומר המבוקש של שמחות שהיו לאחרונה וכן גם בעתיד.
                                                          בתודה מראש,
                                          עובדי הארכיון
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ברוכה הבאה
גב' רחל מלול – אמו של חנניה פרץ – שתהיה מעתה תושבת במעמד של הורה חבר.
היא תדור בדירה ליד משפחת ארצי. לחיים ארוכים בבריאות ובנחת.
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
לסעיף הוותק בתקציב
השבוע חולקו בתאי הדואר דפי תקציב הכוללים סעיף ותק. עקב תקלה טכנית הוכנס לחישוב גם הסעיף המתייחס לוותק.
באסיפה הוחלט על הקמת צוות שיבחן את נושא הוותק ויגבש החלטות בנושא. הצוות סיים לאחרונה לגבש הצעה שתועבר למזכירות ולאישור באסיפה.
לאחר שהכללים יאושרו באסיפה יעודכן הסכום בהתאם להחלטות וייושם רטרואקטיבית מתחילת השנה.
הצוות: נחום ברוכי, שלמה הלוי, אסנת שניאור
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
ג ש ם
מאז הידיעון האחרון ועד לסגירת גיליון זה ירדו לנו משמיים 36.6 מ"מ ובסה"כ הגענו ל-290.7 מ"מ. כן ירבו !
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
 
 

 

AtarimTR