NewsArticles
בעיות הביטחון מתמקדות בשמירה על קו המים ועל דרכי העפר שבין הישובים, שמתבצעת בסיורי חוליות פלמ"חניקים עם נשק מפורק ומוסתר. ב- 9.12 נרצחים שישה אנשי פלמ"ח בכפר שועוט, שלושה מצליחים להמלט. מפקדת הגדוד מחליטה שהסיורים ילכו עם נשק גלוי. אחרי ארבעה ימים נרצחים חמישה סיירים חמושים. פגיעות בתחבורה אל הישובים הרחוקים ביותר בית אשל, חלוצה, רביבים. בשבוע השני של דצמבר נופלים במרחבי הנגב עשרים איש וקו המים נפגע כמה פעמים. ההגנה מתארגנת והמצב נרגע עד חודש מרץ, כאשר "האחים המוסלמים" מגיעים ממצרים והכביש לנגב נחסם בין נגבה לניר עם. ההגנה מתגברת את כוחותיה ומקימה את חטיבת הנגב, המטילה את מרותה על כל הישובים. בימים האחרונים לפני הכרזת העצמאות הדרך לנגב פתוחה, אך היא תשוב ותחסם ע"י הצבא המצרי כעבור זמן קצר. ראוי לציין שלאורך כל התקופה, היחסים עם השכנים הבדואים בדרך כלל טובים ואין התנכלויות לחיי היום יום במשקים עצמם.
 
מצב הקיבוץ (בסוף דצמבר 47'):
אוכלוסיה: 230 נפש - 70 גברים, 60 ילדים והשאר נשים הורים וכו'. מדיניות המוסדות היא להשאיר את האוכלוסיה הבלתי לוחמת בישובים, כדי "לחזק את כח עמידתם". באביב מגיע גרעין צעיר ממקווה ישראל, זאת "בהתחשב עם הצורך הדחוף של תוספת עובדים לעבודת הביצורים..."
נשק: 12 רובים, 5 ת"תים, 1 מרגמה "2 (52 מ"מ), 130 רימונים. מקלע קל רקם שנרכש ע"י המשק.
ביצורים: 4 עמדות בטון. (אין בית ביטחון, להבדיל מהישובים החדשים בהם יש כמעט רק בית ביטחון). תכנית הביצורים מוכנה ע"י החטיבה ונמסרת לביצוע לסולל בונה, שניגש לביצועה בפיגור רב וללא ציוד חפירה מכני. מקום המקלטים נקבע לכתחילה סמוך לבתי הילדים, ורק אחרי פינוי הילדים הם מוסבים לשמוש כמטה, ש.ר. וכו' . מיקומם ותכניתם לא מתאימים לתפקידיהם. כבר אחרי הקרב הראשון מתברר שהעמדות אינן נותנות מענה סביר, ולא ניתן להילחם מהן, וברור שהלחימה תהיה מן התעלות.
ארועים בודדים באותה תקופה: נסיון חדירה לישוב ע"י שלושה ערבים שנמלטים כאשר נפתחת לעברם אש. בלילה אחר מגיעים שני חיילים בריטים שיכורים, מראים להם את הדרך לבסיסם אך את נשקם משאירים בקיבוץ.
מסלול הנחיתה הסמוך לישוב משמש, לעיתים רחוקות, את מטוסי ההגנה. מטוס קל - "פרימוס", מוטס בידי עייזר ויצמן, חוזר מגוש עציון לתל אביב אחרי שהפעיל מקלע נגד פורעים שתקפו את כפר עציון, ואינו יכול לנחות בת"א בגלל נוכחות הבריטים שם. הוא נוחת בבארות יצחק, מפקיד בה את מקלע הברן שלו וממריא לדרכו. לאחר זמן מה נדרשת הקבוצה להחזיר את הברן אך מנהלת משא ומתן ומקבלת במקומו לואיס. (ברן - מקלע תקני בצבא הבריטי, לואיס - מקלע קל מיושן).
לקראת פלישת הצבא המצרי משמשת בארות יצחק כמוצב תצפית על עזה, ובעיקר על גבעת עלי מונטאר, ועל מחנה שדה התעופה הממוקם כשלושה ק"מ מצפון מערב למשק.

כשבוע לפני ה 15 במאי מתקבלות ידיעות על התקפה קרובה. הדבר גורם להפסקת הקציר וריכוז כח העבודה בהקמת ביצורים, ההתבצרות נמשכת גם בשבתות. ב 13- במאי מדווחת בארות יצחק

דפים: 2 of 15 הדף הבא
AtarimTR